טכנולוגיה לחוסן נפשי

הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב קיימה את ההאקתון החברתי-טכנולוגי השנתי CS Hack – Doing Good. אירוע זה נועד לרתום חדשנות טכנולוגית לטובת החברה והקהילה, והשנה, נוכח אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, הוא התמקד בפיתוח פתרונות טכנולוגיים להגברת החוסן הנפשי.

המשתתפים בהאקתון, 140 סטודנטים מכל התארים במדעי המחשב, עבדו על הפיתוחים במשך 24 שעות רצופות בליווי חברי סגל, חוקרים, מהנדסים מהתעשייה ואנשי מקצוע מתחום הטיפול: פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בשבועות הקודמים להאקתון נפגשו המשתתפים עם מתמודדים ואנשי מקצוע כדי להכיר לעומק את עולמות התוכן הרלוונטיים. הסטודנטים ביקרו ב”כפר שרה”, מרכז החלמה וצמיחה לפצועי פוסט-טראומה, ושמעו הרצאה של יותם דגן, פסיכולוג קליני ובעבר הפסיכולוג של שייטת 13: “מחשבות על טראומה, חוסן ובריאות נפשית דיגיטלית”.

משתתפי ההאקתון בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון

במקום הראשון זכתה קבוצה שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בפוסט-טראומה באמצעות בישול. הטיפול מבוסס על שימוש במשקפי מציאות מדומה (VR) במטבח וירטואלי שבו משולבים בישול, טבע ומוזיקה על פי בחירת המשתמש. הסטודנטיות בקבוצה הן אמל חיחי, האיא חיחי, לינא שקור, וג’דאן אסלים ועדן שמא, והרעיון נולד אצל האחיות חיחי, בנותיו של פאיז חיחי ז”ל שנפל בעת שרותו הצבאי. לדברי אמל, “ביום שאבא נהרג, אמא חיכתה לו עם מנה של עלי גפן, ומאז במשך עשרים שנה לא הייתה מסוגלת לחזור למנה הזאת. רק לא מזמן, ביום הזיכרון, היא השתתפה בסדנת בישול שנועדה לסייע לאנשים להתמודד עם אובדן – ושם קרה השינוי והיא חזרה להכין עלי גפן. ככה הבנו את הפוטנציאל העצום של בישול כאמצעי לריפוי, וזה הרקע לפיתוח.”

הסטודנטיות הזוכות במקום הראשון, מימין לשמאל: לינא שקור , האיא חיחי , אמל חיחי , וג׳דאן אסלים ועדן שמא.

במקום השני זכו ינון גולדשטיין, עידו עמית, אבישי מועלם ואבידן בוריסוב, שפיתחו כלי AI המשפר את הטיפול בפוסט-טראומה באמצעות משימות מותאמות אישית. לדברי גולדשטיין, “בטיפולים פסיכולוגיים יש לפעמים משימות מעקב שהמטופל מקבל הביתה, למשל journaling, כלומר תיעוד של חוויות והצלחות קטנות, או תכנון מפורט של היום הבא, או תיעוד של חשיפה לפחדים. המערכת שבנינו מאפשרת למטופל לדבר בשפה רגילה עם בוט ייעודי. כך אנחנו משפרים את התרגול הזה בבית וגם מסייעים למטפל לעקוב אחר ההתקדמות. היתרון של הקבוצה שלנו היא שאנחנו שלושה סטודנטים לתואר שני שעוסקים ב-AI וסטודנט אחד לפסיכולוגיה עם רקע בפסיכולוגיה ובקוגניציה, כך שיכולנו לשלב בין ההיבטים הטיפוליים ליכולות של מודלי שפה שעובדים בסביבה מקומית ומאובטחת.”

הסטודנטים הזוכים במקום השני

במקום השלישי זכו יואב סהר, יניב ויסוקי, רון כהן ומקסים ויינר, שפיתחו מערכת המבטלת צלילים חזקים כגון צפירת אמבולנס, העלולים לעורר טריגר למתמודדים עם פוסט-טראומה. הקוד שפיתח הצוות מזהה בזמן אמת צלילים “טריגריים” כאלה ומוחק אותם באופן מיידי. קוד זה יכול לשמש בעתיד לסינון צלילים לא רצויים בשיחות טלפון, בסדרות טלוויזיה ובסרטוני יוטיוב. לדברי חברי הקבוצה, “החזון שלנו הוא הרחבת הקוד כך שיוכל לסנן מגוון רחב יותר של צלילים שעלולים להבהיל את כולנו בתקופה כזאת, החל מסירנה של אמבולנס, דרך רעש של אופנוע ועד לזיקוקים, כדי שהלומי קרב ונפגעי חרדה יוכלו לחיות חיים יותר שלווים.”

הסטודנטים הזוכים במקום השלישי יחד עם השופטים

חביבי השופטים – סער דרייב, שיר יחיא, עדן אלגבי וגלאור לזר – פיתחו פלטפורמה אינטרנטית שמטרתה להקל על הקשיים הרגשיים והנפשיים של משרתי ומשרתות המילואים, זאת דרך הנגשה של בירוקרטיה, מידע ומיצוי זכויות. המערכת מקבלת טופס 3010 ופרטים אישיים מינימליים נוספים, ובהתאמה לכל משרת מרכזת את כל הזכויות שמגיעות לו מגופים ממשלתיים שונים ועמותות. בנוסף, המערכת ממלאה את הטפסים הרלוונטיים באופן אוטומטי כדי להקל בתהליך הבירוקרטי. 

פרויקטים נוספים שפיתחו הסטודנטים: מערכת שמטרתה זיהוי מוקדם של סימני ASD כך שיתאפשר למטופל לקבל טיפול מוקדם ולסייע לו לצאת ממעגל הפוסט-טראומה מוקדם ככל האפשר, באמצעות ניטור מדדים פיזיולוגיים ותשובות לשאלוני טקסט; מערכת המתחברת לשעון החכם של המטופל בזמן השינה ומנטרת מדדים כדי לזהות התקף מתקרב ומפעילה מוזיקה מרגיעה עד להתייצבות המדדים; משחק Chasing the Sun (“חפש את המטמון”) המבוסס על Google Street View ועל טכניקה מוכרת ומוכחת קלינית להקטנת הסיכון לפוסט-טראומה באמצעות הפיכת זיכרונות שליליים לחוויות חיוביות; ופרויקט ההנצחה ‘זוכרים בקולם’ המאפשר השמעת מלל בקולו של הנופל, לצד הקרנת התמונות, כך שנוצר סרטון בקולו ובדמותו.

דיקן הפקולטה פרופ’ דני רז אמר בפתיחת האירוע כי “יש לי הרבה תפקידים כדיקן, אבל לעמוד כאן – זה אחד המרגשים שבהם. אני רואה כאן את האנרגיה, המוטיבציה והרצון לעשות טוב בעולם. ההאקתון הזה ייחודי במטרתו – לעשות טוב – וכמו בכל דבר, העיקר הוא האנשים: אתם הסטודנטים שתעבדו על הפרויקטים, המנטורים שילוו אתכם, ולא פחות חשוב, אנשים רבים שהפיתוחים האלה יועילו להם. עשו טוב, עלו והצליחו.”

באגף השיקום נקלטו מאז אוקטובר עשרות אלפי פצועים, ועל פי גורמי המקצוע הרלוונטיים, עשרות אחוזים מהנפגעים יתמודדו לא רק עם אתגרים גופניים אלא גם עם חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה (PTSD), קשיי הסתגלות, קשיי תקשורת ומצבים פסיכוטיים. מכאן הצורך הנרחב בפתרונות יעילים הקשורים לחוסן נפשי.

את הרצאת הפתיחה בהאקתון נשא אל”מ (מיל’) פרופ’ אייל פרוכטר, בוגר הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וחבר סגל בפקולטה, שעמד בעבר בראש מחלקת בריאות הנפש בצה”ל. הוא סיפר כי תסמיני הפוסט-טראומה מוכרים כבר זמן רב, אבל ההכרה בתופעה כהפרעה ממשית היא חדשה יחסית – בעבר העדיפו להתעלם ממנה וקראו לה בשמות שונים כגון נוסטלגיה, Homesickness וחולשה. “כיום אנחנו יודעים הרבה דברים על פוסט-טראומה: שמדובר בתופעה פיזיולוגית ממשית שהשלכותיה עלולות להיות קשות מאוד – דיכאון, חרדה, אובדנות, התמכרות לסמים ואלכוהול ואפילו סרטן; שהתערבות פסיכותרפית בשלב מוקדם עשויה לעזור מאוד; שאנחנו יודעים שהגדרת אדם כנכה פוגעת בסיכוייו להחלים; ושכשליש מהאנשים שמבטאים כיום תסמיני פוסט-טראומה לא יהיו פוסט-טראומטיים לתמיד. מה אנחנו לא יודעים? אנחנו עדיין לא יודעים לאבחן ולמדוד פוסט-טראומה בכלים אובייקטיביים, וכאן התחום שלכם – טכנולוגיה ומחשבים – יכול לחולל שינוי. אנחנו זקוקים לכלים טכנולוגיים שיסייעו למטופלים ולמטפלים. אנחנו רוצים לאבחן אנשים באופן אובייקטיבי, כי זה יהיה גם לטובתם – כך תוסר ‘עננת החשדנות’ המרחפת מעליהם. כך נוכל לתת את הטיפול בדיוק למי שזקוק לו.”

ד”ר ע׳, ראש מחלקת האלגוריתמיקה במרכז הפיתוח של רפאל ובוגר שלושה תארים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון אמר לנוכחים: “אני כאן משתי סיבות – האחת, כי בטכניון התחלתי את דרכי המקצועית והעברתי עשור מחיי; השנייה, במקביל לתרומה המשמעותית לביטחון מדינת ישראל רפאל תורמת לחברה דרך פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים ופורצי דרך. כבר כסטודנט בטכניון ליוויתי נכי צה”ל המתמודדים עם פוסט-טראומה והבנתי את חשיבותם של השיקום האישי והחוסן הנפשי. באתי עם צוות של מנטורים, מהנדסות ומהנדסים מרפאל על מנת לסייע לכם, ועבורנו זו זכות גדולה להיות כאן.”

את ההאקתון ליוותה עמותת “ריסטארט”, שהוקמה על ידי פצועי “צוק איתן” ופועלת לשיפור חייהם של פצועי צה”ל ביום שאחרי הפציעה וחזרתם למסלול החיים. ניר לאון, עד לאחרונה מנהל תוכנית המנטורים בעמותה, נפגע במלחמת לבנון השנייה כמ”מ מילואים. הוא בן 44, נשוי ואב לשלושה, ואת היותו פוסט-טראומטי גילה רק שלוש שנים אחרי שנפגע. “זו הייתה דעיכה איטית,” הוא אומר. “מעגלי החברים הצטמצמו, פרשתי מהלימודים, התקשיתי להתמיד בעבודה, נסגרתי בתוך עצמי. כשאובחנתי ב-2009, הטיפול בנפגעי נפש בצה”ל עוד לא היה מפותח כמו היום, אבל לפחות הבנתי ממה אני סובל.” על ההאקתון הוא אומר ש”עצם קיומו של האירוע הוא דבר חשוב מאוד עוד לפני שאנחנו מדברים על הפיתוחים עצמם. יש כאן קבוצה גדולה של סטודנטים שבאו לעשות טוב – וזה לא דבר מובן מאליו. הם עצמם נחשפים כאן לעולם הפוסט-טראומה, והם יספרו לחברים שלהם וכך יגדל מעגל המודעות לנושא הזה. אסור שהפוסט-טראומה תהיה סודם של האנשים שסובלים ממנה.” 

ההאקתון הייחודי נמשך יומיים (21-20 ביוני) והתקיים בשיתוף מפא”ת,  חברת החשמל, מובילאיי, קיידנס, KLA, רפאל, המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים, והחממה החברתית בטכניון. גופים אלה סייעו בליווי הסטודנטים ובהערכת הפתרונות. הפרויקטים השונים הוצגו לחבר השופטים שכלל מומחים טכנולוגיים ואנשי בריאות הנפש, בהובלת פרופ’ יורם יובל – פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי, סופר, מנחה וחוקר מוח מהאוניברסיטה העברית.