ארבעה דרכונים וחתונה אחת
אהרון ג'וסט נולד בטקסס, שירת בצבא השוויצרי והגיע לישראל כדי להתגייס לצה"ל. את השנה האחרונה הוא חילק בין מילואים, לימודים בטכניון ונישואים לאהובתו אביטל שתתחיל ללמוד בטכניון בשנה הבאה
אהרון ג’וסט מסיים בשבועות אלה את שנת הלימודים הראשונה שלו בפקולטה להנדסת מכונות. הוא לומד במסגרת בית הספר הבין-לאומי בטכניון, שם מתנהלים הלימודים באנגלית, אבל בקרוב יעבור לקורסים בעברית כשאר התלמידים בפקולטה.
ג’וסט עצמו הוא אדם בין-לאומי מאוד, ועל כך מעידים ארבעת הדרכונים שהוא מחזיק. הוא נולד בטקסס לאם קנדית ולאב שוויצרי, ובגיל 17 עבר לשוויץ והחל ללמוד לתואר ראשון בהנדסת חומרים, כשאת הלינה בגסטהאוס המקומי הוא שילם בטיפול בכלבם של הבעלים. בשלב מסוים הוא החליט להפסיק את התואר ולהתגייס לצבא השוויצרי, אבל אז אמר לעצמו: אם כבר צבא, אז למה לא צה”ל?
כמי שאינו מפחד ממעברים ושינויים הוא עבר לישראל, שבה חיים אימו ושלושה מאחיו, למד עברית והצטרף לצה”ל כלוחם. לאחר שהשתחרר למד בעצמו תכנות והשתלב בחברת הסטארטאפ שהוקמה על ידי בוגרי טכניון. כעבור שנה וחצי הוא החל ללמוד במכינת הטכניון, ולא ידע כי כעבור חודשים תפרוץ מלחמת חרבות ברזל.
ארועי השבת השחורה תפסו אותו ואת ארוסתו אביטל אצל אימו בתל אביב. “התעוררתי לאזעקות חריגות ופיצוצים עזים ומייד התארגנתי ויצאתי ליחידת המודיעין שבה אני משובץ במילואים. בישראל ברור לך מה עליך לעשות – לצאת למשימה בלי להסס, בידיעה שהבירוקרטיה תסתדר בהמשך.” את המוטיבציה, לדבריו, הוא שואב מכך ש”החיילים והמפקדים שלי הם אחים, חברים ושכנים” ומכך ש”המידע שאני אוסף מגיע ישירות לחיילים ועשוי לחרוץ את גורלם.”
החזרה מ-95 ימי מילואים ללימודים לא הייתה פשוטה, “אבל בטכניון הבהירו לי שכל מה שאבקש ייענה, ובאמת קיבלתי סיוע פיננסי, שיעורי עזר, ייעוץ, חדר לימוד פרטי ותוספת זמן לבחינות.”
ובתוך התקופה הזאת עמדה לנגד עיניו המשימה הבאה, המתוקה: נישואים לאהובתו אביטל. אחרי שעבר בחנויות רבות בחיפוש אחר טבעת נישואין הולמת לארוסתו החליט ג’וסט שבמקום לבחור – הוא יעצב. הוא התיישב ללמוד מידול בתלת-ממד, יצר את העיצוב שרצה ואפילו מצא את האבן הנכונה. הטבעת המוגמרת נשלחה אליו בהיותו בווינה. שם, בגני ארמון בלוודר, הוא הפתיע את אביטל בשאלה “האם תינשאי לי?”
ספוילר: היא השיבה “כן”.
ב-26 במאי 2024 נישאו אהרון ואביטל. לדבריו, “בזמנים כאלה מתבהרת חשיבותם של המשפחה והחברים.” חלק מהאורחים הגיעו במיוחד מצפון אמריקה, ואורח מיוחד, חבר ילדות של אביטל, הפתיע אותם כשהגיע במיוחד מבית החולים שבו הוא משתקם מפציעה. אביו של הפצוע נשא במעמד החופה תפילה לשלום החיילים ואביה של אביטל התפלל לשובם של החטופים.
ומה הלאה? מבחינת הקריירה שלו שואף ג’וסט “לחולל מהפכה ושינוי בעולם הבנייה.” אביטל, שנולדה בישראל לאם שוודית, תתחיל בנובמבר את לימודיה בטכניון לתואר כפול בכימיה ובביולוגיה. “כעת,” אומר ג’וסט, “אצטרך ללמוד שוודית, כדי שאביטל לא תוכל להסתודד בשוודית עם הילדים שיהיו לנו.”