כנס חרום 2024

כ-150 מעובדי הטכניון, החברים בצוותי החרום והכוננות, נכחו בכנס אשר עמד בסימן למידה אודות חילוץ, הצלה וחוסן בשעת חירום.

בפתח הכנס השנתי ביקש המשנה לנשיא הטכניון והמנכ”ל, ד”ר רפי אבירם, להודות בחום לצוותי הכוננות והחרום, ולאנשי יחידת הבטחון והחרום בטכניון. ד”ר אבירם ציין את ההיערכות, הנכונות, המקצועיות ומהירות התגובה של הצוותים במהלך אירועי השנה האחרונה, ולכל אורך ההכשרות והתרגולים הרבים. המנכ”ל העריך כי אתגרי הביטחון ימשיכו להעסיק את מדינת ישראל בעתיד הנראה לעין והוסיף כי הוא רואה במערך צוותי הכוננות, החירום ואנשי יחידת הביטחון והחירום נדבך חשוב בחוסנה של הקהילה הטכניונית.

בהמשך לדבריו של המנכ”ל סקר יואב גבע, הממונה לביטחון וחרום בטכניון, את מיפוי הסיכונים האקטואליים, התאמת תוכניות הפינוי ותוכניות המיגון בקמפוס ובהם הכשרת מקלטים ורכישת מיגוניות נוספות.

הממונה ציין את ישיבות הערכות המצב הפרודוקטיביות יחד עם גורמי המשטרה והצבא אשר סייעו בתהליך קבלת ההחלטות וביישומן בשטח. בהזדמנות זו חזר והטמיע את נהלי הפעילות של כיתות הכוננות, נהלי הפינוי בזמן חירום מהטכניון ותיאר כיצד התרגולים רחבי ההיקף שיפרו את המוכנות והמיומנות של הצוותים. “כולנו פה כדי להציל חיים בשביל זה אנחנו מתאמנים ומתרגלים” , פנה ליושבים בסוף דבריו.

 

כוחות חילוץ מצילים חיים

רז גולדפרב  מנהל תחום החילוץ של יחידת מגן המקיימת הכשרות לחילוץ והצלה הרחיב על הסיכונים הייחודיים הנובעים מפגעי רעידות אדמה והיווצרות אתרי הרס. רז תיאר כיצד כוח לחילוץ לכודים פועל החל משלב ההתארגנות, עבור בשלבי ההצטיידות, ההגעה המהירה למתחם, איתור הנפגעים, הערכת המצב, יצירת תעלה אל מתחת להריסות במיקום האופטימלי, שלב פינוי המבנים והפסולת וכלה בשלב משיטת הלכוד/ה מאזור הסכנה והוצאתם/ן בבטחה. הרצאתו של רז לוותה בסרטון תיעודי הממחיש חילוץ מורכב אשר בוצע על ידי משלחתו לאחר רעידת האדמה קטלנית אשר פקדה את תורכיה וגרמה להרס של ערים שלמות ול-60,000 הרוגים. רז ומשלחתו הצליחו לסיים את כלל השלבים ולהציל, במקרה שהוצג, את הלכודה קרוב ל-40 שעות לאחר מועד הרעש.

לסיכום הרצאתו הציג רז את מערכי ההיערכות לתרחיש רעידת אדמה בישראל. ע”פ ההערכות הסטטיסטיות צפויה לפקוד את אזורנו רעידת אדמה משמעותית בשנים הקרובות ועל כן 40 גדודי חילוץ מתאמנים בשגרה בפיקוד העורף בכדי לתת את המענה הראשוני. כן הוצגו הנחיות צה”ל הקובעות כי בזמן רעידת אדמה יש לשאוף להגיע למרחב פתוח בעדיפות ראשונה, במידה ולא ניתן יש להגיע לממ”ד או חדר מדרגות.

 

מטראומה וחרדה לחוסן

היבט נוסף בהתמודדות עם מצבי קיצון הוצג על ידי פרופ’ יורם יובל בהרצאתו “מחרדה לחוסן נפשי”.

פרופ’ יובל עמד על ההבדלים בין מאפייני מצבים של פחד רגעי (תופעה מוסברת המרחשת באופן תדיר וחולפת) וחרדה מתמשכת (תופעה נטולת הסבר מוחשי הנובעת מתחושה סובייקטיבית ומשפיעה על התפקוד לאורך זמן). פרופ’ יובל הצביע על מגמה מדאיגה של מספר אנשים בעלי מפלס חרדה גבוה הולך וגדל בקרב כלל האוכלוסייה, בעידן של לאחר 7.10. כתחליף לפתרון תרופתי (העשוי להיות ממכר ולא מועיל) להתמודדות עם הבעיה, המליץ פרופ’ יובל להיחשף למידע חדשותי במינון נכון. ידע הוא כוח ועל כן התעדכנות בארועי אקטואליה מביאה להכרה במציאות ומשפרת את יכולת התפקוד והביצועים, שומרת על דריכות ומונעת חרדה ובהלה. עודף חשיפה עלולה לייצר מצב של הצפה וגודש במידע המוביל למצב חרדה. חוסר במידע יוביל למצב של הדחקת הסיטואציה לכדי אפטיות.

פרופ’ יובל סיים את הרצאתו בהצגת דרכים ישימות להתגבר על משברים נפשיים שונים כגון טראומות ודכאון בדרך לחיזוק החוסן הנפשי:

  1. עשייה משמעותית במסגרת קהילתית – עשייה משמעותית כחלק ממסגרת קולקטיבית מייצרת, עבור הפרט, תחושה של שותפות ותרומה לכלל המרוממת את הנפש.
  2. שיתוף רגשות – לדבר על המועקות והפחדים עם בני גילנו (לא עם ילדים) מפחית את מפלס החרדה ומייצר תחושה של שותפות ועזרה הדדית.
  3. שמירה על הומור, תקווה, אופטימיות – שלושה מוטיבים ויראליים מדבקים ומייצרים מעגל קסמים חיובי לנו ולסביבתנו.
  4. שמירה על סדר יום קבוע – לשגרה ולפעילות חוזרת ומוכרת בשעות קבועות יש אלמנטים שלווים ומרגיעים (יותר וודאות ופחות הפתעה בעתות משבר).
  5. כושר זה אושר – לפעילות ספורטיבית ממוצעת של שעתיים וחצי בשבוע, במאמץ של 75% מהדופק המקסימלי יש סגולות מרפא התורמות להתאוששות מדיכאון ושומרות על ויטאליות, חדות ובריאות הגוף והנפש.

הכנס אשר אורגן על ידי יחידת בטחון וחירום הסתיים בסקירה כללית ובאיחולים וציפייה לימים שקטים.