טכנולוגיה חדשנית שפותחה בטכניון צפויה לשפר משמעותית את השימוש בסריקות MRI
חומרים חדשים שפיתחו חוקרי הטכניון יסייעו באבחון מוקדם של מחלות שונות ובצמצום הצורך בבדיקות עתירות קרינה
חומרים חדשים שפותחו בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך יסייעו באבחון מוקדם של מחלות שונות ובצמצום הצורך בבדיקות עתירות קרינה. חומרים אלה צפויים להוביל לשיפור משמעותי באיכותן של סריקות MRI ולהרחיב את השימוש בהן. החומרים האמורים ותוצאות השימוש בהם מוצגים במאמרם של פרופ’ אהרן בלנק וד”ר איתי כץ, שפורסם ב-Science Advances. במחקר, שנתמך על ידי היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI) והנציבות האירופית למחקר (ERC), השתתפו פרופ’ בעז פוקרוי וד”ר ערד לנג מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, אשר עסקו בהכנת חלק מהחומרים הייחודיים בהשראת הטבע, ופרופ’ בנו מאייר ממכון קרלסרוהה לטכנולוגיה.
MRI היא טכנולוגיית דימות לא פולשנית, נטולת קרינה, המשמשת באבחון מצבים קליניים שונים. אחת המגבלות של מכשירי MRI קונבנציונליים היא שהם מתקשים לאתר חומרים המעורבים בחילוף חומרים (מטבוליטים) משום שצפיפותם ברקמות נמוכה מאוד. רבים מהמטבוליטים משמשים סמנים קליניים המעידים על מצבי חולי שונים ובהם גידולים ממאירים, חלוקת תאים חריגה, תמותת תאים ועקה תאית (stress). זו המוטיבציה של קבוצות מחקר רבות המנסות למצוא פתרון שיאפשר את זיהוי המטבוליטים בסריקות דימות.
חוקרי הטכניון ומכון קרלסרוהה לטכנולוגיה מציגים במאמרם שיטה חדשה המאפשרת זיהוי של מטבוליטים ב-MRI. השיטה, הקרויה MMV, מבוססת על מטבוליטים חדשים המאופיינים בשני יתרונות משמעותיים בהקשר זה: העצמה דרמטית (בכארבעה סדרי גודל) של אות התהודה המגנטית ושימור עוצמת האות במשך זמן ממושך יחסית למטבוליטים קיימים – כעשר דקות לעומת דקה אחת. המשמעות המעשית של הממצאים היא שהחומרים החדשים יאפשרו לעקוב אחר המטבוליטים ברקמות השונות, ולאורך זמן. יתר על כן, הודות לאיכויות החדשות שמעניקים חומרים אלה לבדיקות MRI, בדיקות כאלה יוכלו להחליף במקרים מסוימות בדיקות יקרות ועתירות קרינה כגון PET-CT.
לדברי פרופ’ בלנק, “התגלית שלנו מרגשת מאוד מבחינתנו, שכן השיטה החדשה תספק לצוות הבודק חלון זמן רחב יותר לביצוע הסריקה, ואנחנו מעריכים שהיא תרחיב את השימוש בסריקות MRI שאינן כרוכות בקרינה. החומרים האלה ישפרו את יכולותיהם של צוותים רפואיים ומחקריים באבחון מוקדם של מחלות, באפיון הרקמה, במעקב אחר התפתחות המחלה, בתכנון ניתוחים, בבחירת טיפול אופטימלי ובקבלת החלטות מושכלת.”
למאמר ב-Science Advances לחצו כאן