ניר עוז ואני

יפתח משל, סטודנט בטכניון ולוחם במילואים, הקדיש לקיבוץ ניר עוז את פרויקט הגמר שלו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

יפתח משל הציג את פרויקט הגמר שלו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, בהנחיית אדר’ גבי שוורץ ואדר’ ד”ר דקלה יזהר, בתערוכת פרויקטי הגמר שהוצגה לאחרונה בקמפוס. לפני המלחמה חשב משל שפרויקט הגמר שלו בפקולטה יעסוק בעירו אשקלון, אבל השהות האינטנסיבית בקיבוץ ניר עוז, שם שהה תקופה ארוכה כמילואימניק, שינתה את ההחלטה הראשונית. יחידת המילואים המיוחדת של משל התמקמה כבר בתחילת המלחמה בקיבוצי העוטף,  והקשר עם ניר עוז הפך לחלק ממנו. שם, בשעות הפנויות, הוא עבד על מה שהפך לפרויקט הגמר שלו בטכניון.

בטקסט הפתיחה לפרויקט, תחת הכותרת “ניר עוז ואני”, כותב משל: “במשך שלושה חודשים רצופים חייתי בקיבוץ החרב. בתים רבים נשרפו כליל, סימני ירי על חלונות הממ”ד, משפחות שלמות שנמחקו, חיים שנגדעו באבחה… בכל יום ובכל שיטוט גיליתי שכבות נוספות מסיפורו של הקיבוץ ורבדים הכרוכים במקום, בתושביו ובקורותיו. פגשתי שורדי טבח שהגיעו לאסוף את חפציהם, שוחחתי עם מקימי ניר עוז, פגשתי אנשים שאיבדו את כל עולמם. כאדם, כלוחם וכאדריכל ניקרה בי השאלה כיצד אפשר להשיב הביתה קהילה פצועה ומדממת שחוותה טראומה כל כך משמעותית.”

פרויקט הגמר עוסק בשיקום ניר עוז באופן שלא יהפוך את הקיבוץ לאנדרטה אלא ישיב אותו להיות מקום חי. “כדי לגשת למלאכת השיקום מוכרחים להבין מהוה קיבוץ ניר עוז ואיזה מין חיים היו שם לפני השבת השחורה. לאחר מכן יש ללמוד את הטראומה המרחבית שהמקום חווה ואת רגשות החברים, ולסיכום התהליך לגבש עקרונות להתערבות וליצירת מרחב משוקם.”

משל, בן שלושים, גדל באשקלון. הוריו אודי ונגה רופאים וכמותם שתי אחיותיו הגדולות. הוא עצמו  למד בבית ספר לאומנויות באשקלון והשלים בגרות של חמש יחידות באומנות פלסטית. “שם גיליתי שאני  רוצה  להיות  אדריכל, וכבר  בגיל 13 התחלתי לבנות  דגמי בתים, כך שהדרך לעולם האדריכלות הייתה טבעית.” אחרי הצבא הוא התלבט בין בצלאל לטכניון, ובעקבות היום הפתוח בטכניון בחר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. “בנוסף למוניטין של הטכניון, האווירה בקמפוס מצאה חן בעיניי, עם הדשא ליד הפקולטה. בפקולטה עצמה ראיתי את ‘הסדנה של מוטי’, נגריה שהזכירה לי את  בית  הספר.” משל החל את לימודיו ב-2018 וכיום, במקביל ללימודיו, הוא גם עובד במשרד אדריכלים. “אני נמצא במקום הנכון מבחינה מקצועית, מקום שמאפשר לי להתפתח ולהמשיך לפתח את התשוקה שלי למקצוע.” 

הציורים שצייר משל בניר עוז בתקופת המלחמה הוצגו לאחרונה בתערוכה “ממציאות לזיכרון” בסינמטק תל-אביב, וההכנסות ממכירותיהם הועברו לעמותת “בשביל המחר”, המסייעת ללוחמים שהשתחררו להתמודד עם חוויותיהם. התערוכה הוצגה בטכניון ביוני האחרון, בתקופת מושב הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון, המשיכה למשכן הכנסת ובקרוב היא תוצג בארצות הברית בכינוס של GA, האסיפה הכללית של הקהילות היהודיות בצפון אמריקה, שתיפתח בוושינגטון ב-10 בנובמבר.

צילום: חיים זינגר