מכתב מנשיא הטכניון

מצורף מכתבו של פרופ’ אורי סיון נשיא הטכניון לשר החינוך יואב קיש וליו”ר ועדת החינוך ח”כ יוסף טייב בנושא תיקון לחוק זכויות הסטודנט ולחוק המל”ג.

עיקרי המכתב :

• החודש מציין הטכניון 100 שנים מאז פתח את שעריו לראשונה, עם 17 סטודנטים בבניין ההיסטורי בשכונת הדר הכרמל בחיפה. מאז נוספו עוד אוניברסיטאות מחקר ומכללות רבות, מערכת אקדמית מפוארת עליה נשענים ביטחון מדינת ישראל, כלכלתה וחוסנה החברתי.

• יכולתה של מדינת ישראל להתקיים במרחב בו אנחנו חיים תלויה באופן מוחלט ביתרון הטכנולוגי והמדעי שלנו, בעוצמה הכלכלית ובקיומה של מערכת אזרחית יציבה, לרבות מערכת משפט עצמאית.

• הדברים הללו ברורים לכל בר-דעת ולמרות זאת, בשנתיים האחרונות מתנהלת מתקפה ישירה, דורסנית, אלימה ובלתי מרוסנת על האקדמיה על ידי שרים וחברי כנסת, מתקפה שהיא הרסנית לאקדמיה הישראלית והרסנית אף יותר למדינת ישראל ולעתידה.

• האקדמיה היא מטבעה חופשית. עצמאות, חופש מחקר וביטוי, והחופש לשאול שאלות ולהטיל ספק הם נשמת אפה. לא ניתן לכלוא אותה או את המדענים המניעים אותה – ולראיה, במדינות שניסו לעשות זאת האקדמיה גוועה ואותן מדינות התרוקנו ממדעניהן הטובים.

• העצמאות האקדמית היא שאיפשרה התמודדות יוצאת דופן עם מגפת הקורונה, אירועי שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל ומבצע חיצי הצפון בו המשיך הטכניון לפעול תחת מטחי רקטות יומיים לחיפה ולסביבתה. כשמשרדי הממשלה וגופים ציבוריים רבים קרסו והפסיקו לתפקד, המוסדות האקדמיים, ובראשם אוניברסיטאות המחקר, המשיכו במחקר ובהוראה ופרשו כנפיהם על משרתי המילואים ועל נפגעי המלחמה. הטכניון אירח בקמפוס מאות משפחות מפונים מהדרום ומהצפון ללא תמורה, שלח כמויות מזון וציוד חסר לחיילי צה״ל, דאג לרווחתם הכלכלית והנפשית של אלפי סטודנטים וסטודנטיות שגויסו לשירות מילואים ובנה מערכת תמיכה אקדמית נרחבת שמנעה את נשירתם.

• לבושתנו, בהעדר תמיכה של המדינה הטכניון ושאר המוסדות נאלצו לבקש לשם כך את עזרת ידידינו מהארץ ומהעולם. המוסדות האקדמיים תמכו במשפחות הנרצחים, הנופלים, הפצועים והחטופים ונתנו דוגמה להכלת המתח בין האוכלוסייה היהודית והערבית והמשך החיים המשותפים. כל זאת נעשה למרות מיעוט מסית בשני הצדדים, שטופל בנחישות, ולמרות הסתה בלתי פוסקת מצד פוליטיקאים ובעלי עניין שהסתה אומנותם.

• ההתקפה על המוסדות האקדמיים נפתחה במקביל לניסיונות הפגיעה במערכת המשפט – ושתיהן יחדיו התניעו הגירה של אנשי האקדמיה הישראלית הנאבקת בכוחותיה המוגבלים בחרם האקדמי ההולך ומתרחב בעולם ובמקום לזכות בסיוע הממשלה והכנסת במאבק זה, היא מוצאת את עצמה מופגזת חדשות לבקרים בהצעות חוק המסייעות לתומכי החרם האקדמי ולארגוני ה-BDS. ניסיונות החרם אינם חדשים, אבל הפגיעה בעצמאות האקדמיה מתדלקת אותם ומחזקת את טענת ה-BDS שהאקדמיה הישראלית אינה עצמאית אלא מהווה זרוע של השלטון ומשרתת את צרכיו. שתי הצעות חוק ברוח זו עומדות כידוע לכם להידון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ביום שלישי הקרוב.

• בזמן שהאקדמיה עסוקה בלחימה בחרם המתרחב עליה ועל מדינת ישראל, כשמשאבינו רתומים כולם לתמיכה בעשרות אלפי משרתי המילואים מקרב הסטודנטים והסגל, כשאנו נאבקים לבדנו כנגד כל הסיכויים, גם תחת מטחי רקטות, על המשך המחקר האקדמי והכשרת כוח האדם הנדרש למשק ולמערכת הביטחון, בזמן שאנו מחבקים את משפחות הנרצחים, הנופלים, החטופים והפצועים, פוליטיקאים ובעלי עניין עוסקים בהשחרת המוסדות האקדמיים וצביעתם כקיני טרור, עלילת דם שקרית ומכוערת המקודמת באמצעות הצעות חקיקה השאובות ממשטרים אפלים. הצעות המפרות זכויות אזרח בסיסיות של הסטודנטים ושל הסגל האקדמי שאין בהם אלא עיסוק בתפל, קישוש קולות והסחת הדעת מהתמודדות עם האתגרים האמיתיים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל.

• מכובדי שר החינוך ויו”ר וועדת החינוך, התרבות והספורט. אני קורא לכם להשמיע קול רם וברור ולפעול בנחישות כדי לעצור את ניסיונות הפגיעה הבלתי פוסקים באקדמיה. אנא, תעלו את השפעתכם לחיזוקה של האקדמיה ולסיוע בהתמודדותה עם האתגרים האדירים שבפניהם אנחנו ניצבים. ניסיונות הפגיעה המתמשכים, שחלקם מכוונים על ידי בעלי עניין וחלקם נובעים מחוסר הבנה לגבי מהותה של האקדמיה, הרסניים לא רק למדע ולחינוך אלא מסכנים באופן חמור ולשנים רבות קדימה את ביטחון מדינת ישראל, את כלכלתה ואת חברתה.

לקריאת המכתב המלא – לחצו כאן