נפתחה העונה השלישית של הסדרה “מוסיקה, מדע, השראה”

זו השנה השלישית בה מובילה המנהלת האומנותית, הפסנתרנית ד”ר אורית וולף את הסדרה אותה ייסדה כחלק מהתוכנית “אמן בקמפוס”.

ד”ר אורית וולף

בכל מפגש נבחר נושא חדש, המשיק לדיסציפלינות מעולמות המדע והאומנות. התחום נידון ומוצג מנקודות המבט השונות המשתלבות זו בזו. תחת הכותרת “כוחו של הריק והחלל” הציגו חוקרי הטכניון באמצעות הדגמות, המחשות ובאמצעים ויזואליים כיצד הריק והחלל, משפיעים על עולמות המוסיקה, הפיסיקה, הביולוגיה, הארכיטקטורה והפילוסופיה.

ד”ר וולף הדגימה כיצד ה”רווח שבין התווים” – החלל הריק היוצר דממה מוחשית במהלך הנגינה, הוא זה שלעיתים מעצב את היצירה כולה.

פרופ’ חגי פרץ מהפקולטה לפיסיקה תיאר והציג כיצד בחלל החיצון נוצרים “יש מאין” גופים שמימיים במרחבים אינסופיים המתגלים לנו כאורות ממרחק של מיליארדי שנים, לצד חורים שחורים המהווים חלק בלתי נפרד מהמרקם הקוסמי.

האדריכלית פרופ’ טלי אלון מוזס מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים הראתה איך שימוש מושכל בניצול ושימוש בחלל ריק מדגיש את המינימליזם ומחבר אותנו למרחב.

פרופ’ דורי דריקמן, הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט, סיפר כחוקר מוח מדוע חשוב שנדע לשכוח וכיצד זה מתחבר לניצול מיטבי של חלל המוח. פרופ’ דריקמן אף הדגים מהו החלק החשוב במוח האחראי על תפיסתנו את ההתמצאות במרחב ובחלל וכיצד הוא מתפקד.

משמאל לימין: פרופ’ אלון מוזס, פרופ’ דריקמן, פרופ’ פרץ, ד”ר וולף

בסוף הדיון שיתפו חברי הפאנל המגוון קטעי שירה בעלי מרווחים משתנים בין המילים והמשפטים הממחישים את חשיבות החלל גם בהתוויית תוכן וליריקה.

בין מקטעי המפגש נהנה הקהל מנגינתם של הכנר הבינלאומי, מיכאל שחם,

והמלחין הרב תחומי וסטודנט למדעי המחשב ומתמטיקה, נועם יעקובי.