האדריכל הנודע סנטיאגו קלטראווה תכנן אובליסק שהוצב במרכז הטכניון

האדריכל תרם את התכניות המפורטות וקרן ראסל ברי תרמה את הפסל הענק

האדריכל הנודע ד”ר סנטיאגו קלטראווה תכנן אובליסק גדול שהוצב במרכז קמפוס הטכניון. ד”ר קלטראווה תרם את התכניות המפורטות של הפסל הקינטי המרשים וקרן ראסל ברי תרמה את עלות ייצור והקמת האובליסק עצמו. ד”ר קלטראווה וגב’ אנג’ליקה ברי, יו”ר קרן ראסל ברי, יחנכו את האובליסק בטקס שיתקיים במסגרת מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון, בתחילת חודש יוני.

האובליסק, המתנשא לגובה של 28 מטרים, הוצב בלב הקמפוס, בשדרה המרכזית. הפסל הקינטי, שלו 224 צלעות מפלדה (28 צלעות בכל אחד משמונת המפלסים) מסתובב סביב צירו ומואר בלילות. במפלס העליון מותקן מנוע המסובב את הפס המוביל של הפסל במסלול אליפטי. התנועה יוצרת תחושה של גל סינוסיאידי והאובליסק נראה כ”נושם”. כל צלע משלימה מעגל בתוך כעשרים שניות.

ראשיתו של המיזם בתרומה גדולה בסך 26 מיליון דולר, שתרמה קרן ברי להקמת מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון. ממשלת ישראל הוסיפה 26 מיליון דולר וידידי הטכניון ברחבי העולם השלימו את הסכום למאה מיליון דולר. במכון ברי חברים יותר ממאה חוקרים והוא הגדול בארץ ומהגדולים מסוגו בעולם. האובליסק נועד להנציח בדרך מיוחדת את התרומה החשובה הזו.

“קרית הטכניון בחיפה נראית כמו פארק גדול”, אמר ד”ר קלטראווה. “מרכז הקמפוס הוא מיקום חשוב. תכננתי פסל קינטי אנכי, המשלב יופי עם טכניקה ומכניקה, שיוכל להיראות מכל מקום”.

ד”ר קלטראווה הוא אדריכל ומהנדס מהבולטים בעולם, בעל סגנון ייחודי, בונה בנייני ציבור וגשרים תלויים ברחבי העולם. הוא משלב בעבודותיו את הידע ההנדסי הרב שלו עם כשרון אדריכלי יוצא דופן. הוא תכנן, בין השאר, את גשר “באץ’ דה רודה” בברצלונה, לקראת המשחקים האולימפיים, וכיום הוא מתכנן את מרכז התחבורה באתר “Ground Zero” בניו יורק. בישראל עיצב ד”ר סנטיאגו קלטראווה את גשר המיתרים להולכי רגל בפתח תקווה ואת גשר המיתרים בירושלים, עליו תעבור הרכבת הקלה.