חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית מפתחים שיטה לטיפול באוסטאוארטרייטיס (שחיקת סחוס) על ידי הזרקת ננו-חלקיקים מפוספו-שומנים לתוך מפרק הירך

הטיפול עשוי למנוע ניתוחים ולהקל כאבי החולים; הגישה תוצג בשבוע הבא בסדנא על שחיקה, משותפת לחוקרים סינים וישראלים, שתתקיים בטכניון

חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית מפתחים שיטה להפחתת חיכוך ושחיקה של סחוסים בבני אדם על ידי הזרקת ננו-חלקיקים (ליפוזומים) מפוספו-שומנים לתוך מפרק נגוע באוסטאוארטרייטיס (מחלה המאופיינת בשחיקת הסחוס) וכך למנוע ניתוחים ולהקל כאבי החולים הסובלים מאוסטאוארטרייטיס. השיטה תוצג בשבוע הבא בסדנא משותפת לחוקרים ישראלים וסינים, בנושא השחיקה, שתתקיים בטכניון.

“עובי הסחוס – כשני מילימטרים”, מסביר פרופסור יצחק עציון מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, העובד על הפרוייקט ביחד עם פרופסור חזי ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית. “זהו חומר ספוגי המפריד בין עצמות המפרק ומאפשר את התנועתיות ביניהן עם חיכוך מאד קטן. לצורך כך מצוי במפרק חומר סיכה מיוחד (נוזל סינוביאלי) שתפקידו גם למנוע שחיקה של הסחוס. כאשר הנוזל הסינוביאלי אינו בריא הסחוס נשחק, עלול להיווצר מגע ישיר בין העצמות, הכאבים רבים והתנועתיות מוגבלת. הבעיה ניתנת לפתרון בעזרת ניתוח לא קל להשתלת מפרק מלאכותי. פרופסור ברנהולץ ואנוכי מנסים לפתח שיטה לעכב או למנוע את הניתוח, על ידי הקטנת הבלאי של הסחוס. כיום מזריקים הרופאים למפרק חולה חומצה הילרונית, אשר אמורה לשפר את הסיכה של הסחוס. אולם אין ודאות שחומר זה אכן עוזר לחולים. פרופסור ברנהולץ מפתח ליפוזומים אותם יהיה ניתן להזריק לתוך המפרק במקום החומצה ההילרונית. אני בודק במעבדתי את השפעתם על הקטנת החיכוך והשחיקה של הסחוס”.

לצורך כך הוקמה במעבדתו של פרופסור עציון בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון מערכת ניסויית מיוחדת, לתוכה מוכנסת פיסת עצם עם סחוס בקוטר קטן, ומולה פיסת עצם עם סחוס בקוטר גדול יותר. צמד הסחוסים טבול בתוך נוזל פיזיולוגי, שבתוכו מרחפים אותם ננו-חלקיקים (ננו-ליפוזומים). החוקרים מפעילים עומס על הסחוסים ומניעים אותם זה על זה באופן המדמה בצורה הטובה ביותר את מה שעובר על האדם במהלך שנות חייו.

כאשר נוצר בלאי בסחוסים, מגיעים חלקיקי סחוס זעירים לנוזל. חוקרי הטכניון הצליחו לזהותם ולמדוד באופן כמותי את המשקל של חלקיקי הסחוס שהתבלו ונמצאים בנוזל. כך ניתן למדוד ולהשוות את היעילות של ליפוזומים מסוגים שונים ולדעת אילו מהם יהיו הטובים ביותר במניעת חיכוך ושחיקה של הסחוס במפרק. נרשם פטנט והוקמה חברה בשם “מואביוס מדיקל”.

“אצל אנשים הסובלים מהמחלה – הנוזל הסינוביאלי דלקתי”, מוסיף פרופסור עציון. “הצלחנו לבצע במעבדה בדיקת שחיקה עם נוזל דלקתי כזה בלבד ולהשוות את התוצאות עם אלו המתקבלות כאשר מוסיפים לו ליפוזומים או חומצה הילרונית כמו בטיפול המקובל. ואכן חל שיפור רב – ירידה של ארבעים אחוזים בקצב השחיקה עם תוספת הליפוזומים, לעומת ירידה של עשרה אחוזים בלבד כאשר מוסיפים לנוזל הדלקתי חומצה הילרונית “.

תוצאות הניסוי פורסמו בכתב העת המדעי “WEAR”.