צוות מחקר טכניוני מדווח על מנגנוני פעולה חדשים של תרופה לטיפול במצבים של צחוק ובכי בלתי-נשלטים

כשהצחוק הוא לא צחוק והבכי לא בכי
או –
הצחוק, הבכי, הכאב ומה (מוח) שביניהם

ביטויים רגשיים אשר אינם מותאמים למציאות ולחוויה האמיתית של האדם והבאים לידי ביטוי כהתפרצות בכי, צחוק או כעס בלתי נשלטים, הם תופעות נוירולוגיות מוכרות במגוון מצבים ומחלות נוירולוגיות, כמו: לאחר חבלת ראש, אירוע מוחי, מחלת ה-ALS או טרשת נפוצה (MS).

צוות מחקר משולב של פרופ’ אריאל מילר ופרופ’ הלל פרת והסטודנט גיא היימן מהפקולטה לרפואה בטכניון חקר את המנגנונים העצביים והאזורים המוחיים שבבסיס בקרת ביטויי הרגש מסוג צחוק ובכי ואת מנגנוני הפעולה המוחיים של תרופה להקלת מצבים של בכי, צחוק או כעס בלתי-נשלטים.

באמצעות טכניקות המאפשרות מיפוי נוירופיזיולוגי של פעילות המוח ושילוב גירויים טעונים רגשית (שמות בני משפחה וכו’) וגירויים שאינם טעונים רגשית, צוות המחקר איפיין אזורי מוח מוטוריים וסנסוריים, אשר פעולתם אחראית לביטויי צחוק ובכי.

בשלב הראשון של המחקר (אשר פורסם ב-JNS לפני כשנה) נבדקו שלוש קבוצות: בריאים, חולי טרשת נפוצה וחולי טרשת נפוצה הסובלים מהתפרצויות צחוק ובכי בלתי נשלטים.

ממצאי המחקר הצביעו על קיום סוג של “מנגנון שער” (Gate Mechanism) ל”סף רגשי” נוירופיזיולוגי. גירויים המצליחים לעבר את ה”סף הרגשי” מעוררים פעילות חשמלית מוחית המתבטאת בצחוק, בכי או כעס, גם אם הגירוי אינו בעל מטען רגשי תואם. כך, באנשים בעלי לביליות אמוציונלית – סף רגשי נמוך – גם גירויים ללא תכנים מצחיקים או מעציבים, עשויים להביא להתפרצויות צחוק ובכי בלתי נשלטים.

החוקרים דיווחו על הדמיון בין “מנגנון שער רגשי”, או “סף רגשי”, למנגנון שער אחר, המוכר זה מכבר, והינו “מנגנון השער” האחראי ל”סף הכאב”. תמיכה לדמיון שבין מנגנוני ה”סף הרגשי” ל”סף הכאב” במערכת העצבים התקבלה בעקבות העובדה כי תרופת ה-Neurodex, נמצאה משפיעה לטובה בניסויים הקליניים הן בהפחתת הכאבים והן בהפחתת הביטויים הרגשיים הבלתי תקינים.

עד היום ההנחה המקובלת הייתה כי תסמונת הצחוק והבכי הבלתי-נשלטים (PBA; IEED) הינה ביטוי בלתי נשלט של אזורי מוח מוטוריים בלבד, ללא קשר למרכיבים סנסוריים. ולפיכך, תופעה זו נכללה בקטגוריה של קבוצת ההפרעות על רקע של דיס-אינהיביציה – חוסר יכולת לעכב ביטויים מוטוריים.

המחקר הנוכחי אשר פורסם בעיתון J. Clinical Psyecho Pharmacology, מחדש במספר היבטים:

1. המחקר מדגים כי אזורים מוחיים האחראיים לעיבוד נתונים תחושתיים שותפים יחד עם אזורים מוחיים מוטוריים בהתבטאויות רגשיות.

2. המחקר מדגים כי בחולים עם PBA (צחוק ובכי בלתי-נשלטים) – גם גירויים תחושתיים קלים ביותר, (בהשוואה למצב בבריאים) עשויים להפעיל אזורי מוח האחראים לביטויים רגשיים. כלומר, לחולים עם PBA יש “סף רגשי” נמוך. לפיכך, כל גירוי, ולו גם הקל שבקלים, יחדור את “השער” ויגרום לתגובת שרשרת אשר תתבטא בצחוק או בכי, גם אם הגירוי לא היה מצחיק או מעציב. כך לדוגמא, אנשים יכולים להתפרץ בצחוק או בכי מכל גירוי קל של מתח, חרדה, התרגשות – גם אם הגירוי  אינו מצחיק או מעציב.

3. המחקר הדגים כי שימוש בתרופה Neurodex מקטין את רגישות היתר העצבית (מעלה את הסף הרגשי), באופן שגירויים קלים לא “יפציצו” את המוח ולא יביאו להתפרצויות רגשיות בלתי נשלטות.