“בית חולים לדובים” הופעל בפקולטה לרפואה של הטכניון
“בית החולים לדובים” הוא פרוייקט המופעל על ידי סטודנטים לרפואה ונועד להפחית חרדות אצל ילדים מפני ביקור אצל רופא או בבית החולים. בנוסף, מנוצל המפגש לפעילות של חינוך לבריאות בקרב הילדים. הפקולטה לרפואה של הטכניון, שערכה את “בית חולים לדובים” זו השנה השנייה, היא היחידה בעולם בה מופעל הפרוייקט במתכונת דו-לאומית ודו-לשונית: יהודית וערבית
לרגל הפעילות הוקם בקומת אגודת הסטודנטים שבפקולטה “בית חולים” צבעוני וידידותי במיוחד. כל אחד מהילדים שהגיעו למקום הביא עימו דובי “חולה”, ובדרך של משחק תפקידים, התבקש לספר ל”דובי דוקטור” את ההיסטוריה הרפואית של הדובי. ה”דובי דוקטור” ערך בדיקה גופנית לדובי, ובהתאם לצורך נשלח הדובון לבדיקות מתקדמות יותר, כגון: בדיקת רנטגן, בדיקת עיניים, בדיקת רפלקסים ועוד. בסופו של תהליך, ובהחלטה משותפת של “דובי דוקטור” והילד, הוחלט על אופן הטיפול הדרוש, והילד צויד ב”מרשם” עבור הדובי, אותו מילא בבית המרקחת שבמתחם ההפעלה (עם תרופות כמו “דוביצין” או “פנדה-טין”), ובהוראות להמשך הטיפול בבית.
המפגש נוצל גם לפעילות של חינוך לבריאות בקרב הילדים. כך, בזמן שחלק מהילדים והדובים טופלו על ידי ה”דובי דוקטורים”, בילו האחרים בתחנות הסברה שעסקו בנושאים, כגון: תזונה נכונה, היגיינה אישית, חיסונים ועוד. כל התחנות אוישו על ידי סטודנטים לרפואה, והילדים גילו עניין רב ומעורבות בנושאים שהוצגו בפניהם. בתום יום הפעילות הראשון הודו הגננות לסטודנטים בחום. “עשיתם עבודה מבורכת והילדים קיבלו כאן העשרה בכמות שתמלא אותם עוד ימים רבים”, אמרה אחת הגננות. “במשך הבוקר הם ראו כאן כל כך הרבה אנשים מחייכים בחלוקים לבנים, שאין לי ספק כי מעכשיו ואילך הם יסתכלו על רופאים לגמרי אחרת”.
לדברי טליה ויטמן – סטודנטית שנה ג’ בפקולטה ומי שייסדה את הפרוייקט בחיפה, מחקרים מראים כי ילדים מפחדים מרופאים, מאחיות, מרופאי שיניים ומבתי חולים. “תסמונת החלוק הלבן” היא תופעה נפוצה, בקרב ילדים (ומבוגרים), הבאה לידי ביטוי בעלייה דרמטית בלחץ הדם, לקראת מפגש עם רופא. המתנה לאשפוז, עלולה להגדיל את החרדה, גם אם מסדרונות בית החולים מקושטים בציורים של פו הדב, והרופאים הכי נחמדים בעולם.
כאשר ילדים מבקרים בבית חולים הם נחשפים לסיטואציה לא מוכרת, והם נדרשים לתקשר עם רופאים שמעולם לא פגשו, לעבור בדיקות, חלקן כואבות, הכוללות שימוש במגוון מכשירים זרים ולא מעט חוויות לא נעימות. חוויה ראשונה כואבת עלולה להביא לכך שגם בעתיד, יקשר הילד את הביקור אצל הרופא עם חוויה שלילית ומכאיבה, והתוצאה תהיה חוסר שיתוף פעולה של הילד עם הצוות, שיוביל להתגברות הסטרס – גם אצל הילד וגם אצל הצוות המטפל. הביקור ב”בית החולים לדובים” מאפשר לילדים להכיר את סביבת בית החולים, וללמוד על פרוצדורות וציוד רפואי – בסביבה ידידותית ובאווירה חיובית”, אומרת טליה. “גם אם כילדים, אין באפשרותם להפנים את כל הנאמר והנלמד, אין ספק כי החוויה בכללותה מובילה את הילדים המשתתפים לפחד פחות, ולו במעט, ממפגש עתידי עם רופא, ולהבין מעט יותר את עולם הרפואה ובית החולים”.
הרעיון של “בית החולים לדובים” נולד בנורבגיה, והתפתח בשיתוף EMSA ו-IFMSA (ארגוני הסטודנטים לרפואה הבינ”ל). כיום, מופעל הפרוייקט בלמעלה מ-30 מדינות ברחבי העולם, ובשנת 2000 אומץ על ידי הפקולטה למקצועות הבריאות באוניברסיטת בן גוריון. בהמשך, הוחל בהפעלתו גם בפקולטות לרפואה של אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים.
“בית החולים לדובים” בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון הופעל לראשונה בשנה שעברה, במתכונת ניסיונית. בהתחשב באופייה הדו לאומי של העיר חיפה, הוחלט להפעיל את “בית החולים לדובים” החיפאי במתכונת דו-לשונית ודו לאומית, ולזמן לפעילות גנים יהודים וערבים. כל חומר ההסברה והשילוט הוכן בעברית ובערבית, והתוכנית כולה הועברה בשתי השפות, לשמחתם ולרווחתם של הילדים, הדובים והסטודנטים, כאחד.
לאור הצלחת הפיילוט בשנה שעברה, הורחבה השנה הפעילות, והיא כללה אירוח של ארבעה גנים במשך יומיים. לדברי טליה ויטמן, שהובילה את הפרוייקט גם השנה, בעקבות ההצלחה כבר הוזמנו ה”דובי דוקטורים” מהפקולטה ל”ביקור בית” בגני ילדים באזור הקריות.
בתמונה: הסטודנט סוהיל גרה עם אחד מילדי גן האמנויות מנצור ג’ומנה בחיפה