חוקרי הטכניון: “האף האלקטרוני” המריח מחלות סרטניות הצליח לאבחן גם טרשת נפוצה

החוקרים: “זהו מחקר מאוד ראשוני והמשכו מתמקד בביסוס הממצאים”

פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון ומכון ראסל-ברי למחקר בננוטכנולוגיה, פרופסור אריאל מילר מהפקולטה לרפואה בטכניון ובית החולים “כרמל” ועמיתיהם מדווחים כי רופאים מאבחנים כיום טרשת נפוצה על סמך התסמינים האופיינים, ביניהם: הפרעות בראייה, חולשת שרירים, עייפות קשה, בעיות קואורדינציה, תחושות “הירדמות”, הפרעות תחושה. אישור האבחנה וקבלת החלטות לגבי הדרך הטיפולית נעשים תוך התבססות על דימות המוח במכשיר תהודה מגנטית (MRI). אמצעי אבחנתי מסייע נוסף הוא דיקור מותני שמטרתו לבדוק את נוזל המוח וחוט השדרה. אבל בדיקות  MRI הן בדיקות יקרות, והדקירה היא פולשנית. כדי להתגבר על המכשולים הללו זיהו החוקרים רכיבים אורגניים נדיפים אשר הסתמן כי הם מקושרים לטרשת נפוצה, ונמצאים בהבל הפה (אויר הנשיפה). בהתבסס על ממצאיהם הראשוניים, פיתחו החוקרים מערך חיישנים ננו-מטריים (ננומטר הינה מידה הקטנה מקוטר השערה בכ- 100,000 פעם) חדשים שבכוחם אפשר שניתן יהיה בעתיד לאבחן טרשת נפוצה על סמך ניתוח של הרכיבים הכימיים המופיעים בהבל הפה של חולי הטרשת. באמצעות החיישנים הייעודיים ביצעו החוקרים מחקר קליני ראשוני על 34 חולים ו-17 מתנדבים בריאים, וגילו כי בדיקה באמצעות חיישנים מדויקת בדומה לממצאי הדיקור המותני, אבל ללא הכאב והסיכון הכרוכים בדקירה. “התוצאות שמובאות כאן פותחות נתיבים חדשים בפיתוח כלי איבחון רפואיים מהירים, בלתי פולשניים ולא יקרים, לאיבחון של מחלות נוירולוגיות כרוניות”, אמרו חוקרי הטכניון. “זהו מחקר מאוד ראשוני והמשך המחקר מתמקד בביסוס הממצאים, ומשמעותם באשר לאפשרות שימוש עתידי כבסיס לאבחנה בין שלבים שונים של המחלה, לחיזוי התקפים ולזיהוי מוקדם של החולים הצפויים להגיב באופן מיטבי לטיפולים תרופתיים”.

בתמונה: אילוסטרציה לתהליך אבחון הטרשת הנפוצה באמצעות דגימות נשיפה