נתונים חדשים אודות הרגלי הנסיעה של תושבי ישראל באמצעות הטלפונים הסלולאריים נחשפו בהרצאה של ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון, פרופ’ שלמה בכור מהפקולטה להנדסה אזרחית, ב”יום פתוח” שנערך בטכניון. פרופ’ בכור, הנחשב לחלוץ בתחום זה של מחקר, הציג שני פרויקטים שהשתתף בהם, אשר בוצעו עבור משרד התחבורה.

 הפרויקט הראשון מנסה לתאר את הגודש במערכת הכבישים בזמן ובמרחב, כלומר, באילו שעות ובאילו מקומות צפויים להתרחש עומסי תנועה, וכמה זמן הולך לאיבוד עקב הגודש בכבישים. “במטרופולין תל אביב, בחודש אחד מתבזבזות 2,400 שנות אדם בכבישים, זהו מספר עצום”, מסביר פרופ’ בכור. “אם נדע לחזות את נפחי התנועה ואורך התורים, ניתן יהיה, על פי מודל סטטיסטי, לתכנן בצורה טובה הרבה יותר את אמצעי התחבורה, ובעתיד אפשר יהיה להסביר את הנסיעות ולסייע בתכנון אורבאני”. על פי בסיס נתונים שנבנה על ידי משרד התחבורה לנסיעות והתקבלו באמצעות הטלפונים הסלולאריים, מתכנן המשרד אמצעי תחבורה נוספים. תוצרי השיטה אפשרו לבנות מודלים לקיצור הנסיעות גם לשנת 2030 .

פרויקט שני מזהה את המוצא והיעד של נסיעות על פי רישום נתוני מיקום של הטלפון הסלולארי. פרופ’ בכור: “המידע המתקבל עבור כל נדגם כולל מספר זיהוי השונה ממספר הקו שלו ומיקומו בכל עת במהלך תקופת המעקב אחריו במונחי קואורדינאטות האנטנה המכסה אותו, שהיא לרוב האנטנה הסמוכה אליו ביותר.  תדירות רישום מיקומי הטלפונים הינה אחת לשעתיים בהעדר תזוזה ושיחה וכל שינוי באנטנה בעת תזוזה. ניתן לאבחן מתי האדם נמצא בביתו, זאת כאשר הטלפון אינו נמצא בתזוזה בשעות הלילה. לא ניתן לקבל נתונים במידה והטלפון כבוי”. יש לציין, כי במחקר נלקח שבוע עבודה, כלומר, ימים ראשון עד חמישי, כאשר הנתונים נאספו על ידי חברות פרטיות. מחקר שנעשה בטכניון ידי גב’ אילאיל בלום, בהנחיית פרופ’ בכור, מצליח לזהות נסיעות ארוכות וגם נסיעות קצרות, ולהתגבר על בעיות של “קפיצות” בין אנטנות סמוכות.

בשיטה שהיתה נהוגה עד לתקופה האחרונה באמצעות סקרים, התוצאות לא היו מדויקות. לדוגמה, באמצעות נתוני טלפונים סלולאריים, התברר כי מדי יום, 28,000 בני אדם עושים את דרכם מתל אביב בלבד לירושלים. בתוצאות סקר שנערך, הכמות הייתה בערך מחצית מהכמות האמיתית והמדויקת שנמדדה במחקר זה. ההסתמכות על סקרים דומים שנעשו בעבר השפיעו לרעה על תכנון התחבורה כיום.

עם זאת, ישנן מגבלות הנובעות מאופי איסוף הנתונים הפסיבי, שכן המידע שנאסף בכל מקרה על ידי חברות ספקי התקשרות לא מיועד לאיסוף נתונים לטובת תחבורה אלא להתנהלות תקינה של טכנולוגיית הטלפונים הסלולאריים. אחת השאלות הנשאלות היא שאלת האתיות הקשורה לחדירה לפרטיות. משרד התחבורה מקבל אישור מיוחד לבצע את חקירת הרגלי הנסיעה באמצעות טלפונים סלולאריים למרות שבמדינות מערביות רבות נמנעים משימוש בשיטה הזאת.  חסרונות נוספים הם: אי הכרת מטרות הנסיעה ואי הכרת מאפייני הנוסע (נתוניו אינם ידועים גם לחברת הטלפונים הסלולאריים, שכן היא מכירה רק את פרטי משלם החשבון, העשוי להיות מעסיק של המשתמש, הורה שלו וכו’).  בנוסף, קיימת אי בהירות גם לגבי אמצעי הנסיעה.

בתמונה:  דוכן הפקולטה להנדסת חומרים, שקושט בעניבות הגביש הקוואזי-מחזורי, משך תשומת לב רבה בעקבות זכייתו של פרופסור דן שכטמן, חבר סגל הפקולטה, בפרס נובל בכימיה לשנת 2011. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון