נבחרו בעלי התפקידים המרכזיים במרכז טכניון-קורנל בניו יורק

פרופסור חיים גוטסמן מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון ישמש כמנהל המייסד של מכון טכניון-קורנל לחדשנות

“ניו יורק הופכת במהירות למרכז דיגיטלי”, אמר בלומברג. “עם צוות המנהיגות הנפלא הזה, קמפוס ההיי-טק יסייע לנו למשוך ולפתח כשרונות רבים שיתדלקו את מגזר ההיי-טק הצומח. פלטפורמות התקשורת החברתית יתנו לתושבי ניו יורק את המידע הנחוץ להם בערוצים שהם יבחרו”.

“האטנלוכר ודוב ינצלו את הידע והניסיון הנרחבים שלהם, כמו גם את כישוריהם המנהיגותיים הידועים, בכל צעד בפיתוח ובקידום ההצעה שלנו, והם ימשיכו לפעול למימוש הקמפוס למען תושבי ניו יורק”, אמר נשיא קורנל דייוויד סקורטון. “הוספתו של פרופסור חיים גוטסמן כראש המכון לחדשנות של הטכניון וקורנל תוסיף ברק לצוות מרשים זה”.

האטנלוכר, דוב וגוטסמן היו דמויות מפתח בגיבוש וקידום ההצעה הזוכה, ועבדו עם העיר במהלך תהליך הבחירה לקמפוס החדשני לתארים מתקדמים, שיופעל בשותפות עם הטכניון. תחילת ההוראה צפויה במיקומים ארעיים בעיר בספטמבר השנה, וב-2017 תתחיל הפעילות בקמפוס החדש. האטנלוכר ודוב יפקחו על יצירת הקמפוס הידידותי לסביבה, שהוצאות התיפעול שלו יהיו יותר משני מיליארד דולר במשך 30 שנה; על גיבושו של צוות אנשי הסגל, שיעמוד על 280 עוד שלושים שנה; על גיוס הסטודנטים, שייבחרו בתהליכים קפדניים, ומספרם יעמוד על כ-2,500 בשנת 2043; ועל בנייתו של קמפוס על שטח של כ-186 אלף מ”ר. קונספציית ה’מרכזים’ של הקמפוס, שהאטנלוכר סייע בפיתוחה, תאפשר את ארגונו של מחקר והוראה על פני תחומים שונים, ותכוון למגזרים ספציפיים בכלכלת העיר.

להאטנלוכר, בתפקיד הדיקן, תהיה אחריות כוללת על כל ההיבטים התוכניתיים בקמפוס החדש, לרבות על איכות ההוראה, הכוונת המרכזים ופיתוחם במהלך השנים. הוא יפתח תוכניות אסטרטגיות ודרכים אפקטיביות ביותר לעבודה עם חברות ועם ממציאים בשלבים ראשונים בעיר ניו יורק, ויוביל את גיוס הסגל בקמפוס ואת הפרויקטים היזמיים. הוא ישמש גם כחבר בוועד המנהל של מכון טכניון-קורנל לחדשנות ויפקח על ועדת ייעוץ של קמפוס ההיי-טק. האטנלוכר ידווח לפרובוסט של קורנל, יעבוד באופן צמוד עם הדיקנים של קורנל, לרבות דיקן קורנל להנדסה לאנס קולינס, וישמש כחבר בצוות ההנהגה הבכירה של קורנל.

דוב, כסגן נשיא של קמפוס ההיי-טק החדש, תהיה אחראית לכל היבטי הפיתוח, התיפעול וקידום אוכלוסיות מיוחדות, לרבות תחומים של משאבי אנוש, יחסי סטודנטים ויחסי חוץ, פיתוח ותשתיות, IT, שיווק ותקשורת, פיננסים וסיוע לאוכלוסיות נזקקות. היא תהיה האדם המוביל בצוות הבנייה, תפקח על corporate relations ועל שירותים לסטודנטים ותוביל את תוכניות הסיוע לאוכלוסיות מחוץ לקמפוס, לרבות תוכניות K-12 1 (הוראה וירטואלית לתלמידים). היא תדווח לדיקן קורנל, תוביל את ועדת התיפעול, ותשמש כחברה בצוות ההנהגה הבכיר של קורנל.

גוטסמן יוביל את מכון טכניון-קורנל לחדשנות (TCII), גולת הכותרת של הקמפוס ברוזוולט איילנד, כיו”ר המייסד שלו. המכון יציע לתלמידיו תואר שני במדעים ישומיים – תואר כפול (של קורנל והטכניון) המבוסס על תוכנית המדגישה את יישומם של מדע, יזמות וניהול.

“אנו מברכים את פרופסור דן האטנלוכר ואת קאתי דוב על מינויים, ואת קרייג גוטסמן מהטכניון על מינויו ליו”ר המייסד של מכון טכניון-קורנל לחדשנות”, אמר פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון. “אין לנו ספק בכך שהצוות הזה יקדם באופן יעיל ומקצועי את התוכנית השאפתנית שגיבשנו לעיר ניו יורק”.

“זוהי הזדמנות חסרת תקדים לבנייה של קמפוס אוניברסיטאי מסוג חדש, הממוקד במיסחור טכנולוגיות שמקורן במחקר אקדמי מעולה, עם תוכניות הוראה הקושרות בין מדע בסיסי ליישום, וקשרים הדוקים עם מגזר ההיי-טק של כלכלת העיר”, אמר פרופסור האטנלוכר. “אנחנו כבר עובדים באופן יעיל לאיתור המבנים הארעיים לשלב הסטארט-אפ, לפני שנעבור לרוזוולט איילנד, נקבל אישורים לתוכניות האקדמיות, נערב גורמים מובילים ממגזר ההיי-טק בתכנון שלנו, וניערך לגיוס סגל אקדמי מעולה”.

“זהו כבוד גדול עבורי לתרום למיזם ההיסטורי הזה, שישפיע עמוקות על קורנל, על הטכניון ועל העיר ניו יורק,” אמרה פרופסור דוב. “המיזם הזה משמעותי עבורי בעיקר בהיותי בוגרת קורנל, שהאמינה מאז ומתמיד כי קורנל ראויה לנוכחות משמעותית בעיר ניו יורק. אני מצפה בכליון עיניים לקראת העבודה הצמודה לא רק עם אנשי הסגל, העובדים והסטודנטים שלנו, אלא גם עם חברות, בוגרים, שותפינו בטכניון ושכנינו מניו יורק ומרוזוולט איילנד”.

“מכון טכניון-קורנל לחדשנות יוקדש להגשמת חזונו מרחיק הלכת של ראש העיר בלומברג לעתידה של העיר ניו יורק כבירת ההיי-טק העולמית. המכון יהפוך לקרקע פורייה להכשרת מהנדסים, ממציאים ויזמים שיתרמו למערכת ההיי-טק של העיר עוד לפני שיסיימו את לימודיהם. הטכניון סמוך ובטוח כי נסיונו בבניית תעשיית ההיי-טק הישראלית ישמש אותו היטב בניו יורק. העובדה שיש לנו שותף מכובד – אוניברסיטת קורנל – רק תבטיח את הצלחתו של המיזם”, אמר פרופסור גוטסמן.

בנוסף לתפקידו כדיקן קורנל להנדסת מחשבים, פרופסור האטנלוכר מחזיק בקתדרה במיחשוב, מדעי האינפורמציה וניהול. הוא חבר סגל בקורנל מאז 1988, וכמה פעמים יצא לעבוד בתעשייה, בין השאר במרכז המחקר של זירוקס בפאלו אלטו, שם  ייסד את קבוצת “פענוח תמונות” ושימש בצוות ההנהלה הבכיר, וב”אינטליג’נט מארקטס”, חברה קטנה לטכנולוגיות פיננסיות, שם הוא שימש כסמנכ”ל טכנולוגיות. תחומי העניין האקדמיים שלו קשורים למדעי המחשב, ובעיקר לראייה ממוחשבת, אבל הוא עבד בכמה תחומים אחרים ביניהם כלי רכב אוטונומיים, התמודד ב- DARPA Urban Challenge, ובניתוח של רשתות חברתיות מקוונות. הוא לימד הן בפקולטה למדעי המחשב והן בתוכנית ה-MBA בקורנל, וזכה להכרה במספר הזדמנויות על מצוינותו בהוראה – בין השאר הוא קיבל את תואר ‘פרופסור השנה’ של מדינת ניו יורק בשנת 1993 – מטעם המועצה לקידום החינוך, וכעמית סטפן וייס בקורנל ב-1996. הוא פרסם כמה מאמרים מדעיים שזכו בפרסים, הוכתר כחוקר צעיר נשיאותי על ידי הקרן הלאומית למדעים ב-1990, והתקבל כעמית באגודה למיכון המיחשוב ב-1007. ב-1998-9 הוא עמד בראש כוח המשימה של קורנל במיחשוב ומדעי האינפורמציה, שהובילה ליצירת CIS  – שם הוא היה הדיקן השני של קורנל. בשנים 2005-6 הוא גם עמד בראש כוח המשימה של קורנל ב”חוכמה בעידן המידע הדיגיטלי”. האטנלוצ’ר משמש כיום בוועד המנהל של קרן מקארתור. הוא קיבל את התואר הראשון באוניברסיטת מישיגן, ואת המאסטר והדוקטורט ב-MIT.

פרופסור דוב שימשה עד לאחרונה דיקנית נספחת בבית הספר להנדסה של קורנל. קודם לכן היא שימשה דיקנית נספחת לתוכניות MBA  בבית הספר למוסמכים בניהול ע”ש סמואל קרטיס ג’ונסון לסגן הנשיא הבכיר ולגזבר הראשי. במהלך עבודתה בקורנל עמדה דוב בראש כמה יוזמות – לאחרונה היא שימשה יו”ר עמית בכוח המשימה למודל תקציבי. לפני הגעתה לקורנל היא שימשה עוזרת למנהל העיר בארלינגטון, מסצ’וסטס, כאנליסטית פיננסית וכמתכננת שיווק בחברת אלי לילי, וכמנהלת מערכות הנדסיות ופיתוח בחברת אנרן. יש לה תואר ראשון מאוניברסיטת ג’ורג’טאון, MBA  מקורנל, ודוקטורט מאוניברסיטת פנסילבניה.

פרופסור גוטסמן הצטרף לטכניון ב-1992. הוא ייסד והוביל את תוכנית ידידי התעשייה של הפקולטה למדעי המחשב, פלטפורמה מצליחה לקידום קשרי אקדמיה-תעשייה. במסגרת זו הוא ופיתח קורס ‘פרוייקט תעשייתי’, המאפשר לסטודנטים לבצע פרוייקטי תוכנה בפיקוחם של מומחים מהתעשייה; ואת תוכנית ‘לפידים’, המזהה ומטפחת את הדור הבא של מנהיגות בהיי-טק. הוא ייסד וניהל שתי חברות סטארט-אפ, שאחת מהן מבוססת על טכנולוגיה שהוא פיתח בטכניון, ויעץ לרבות מהחברות ברשימת Fortune 100. לפרופ’ גוטסמן דוקטורט במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית, והוא היה פרופסור-אורח באוניברסיטת הארוורד וב-ETH  ציריך, ומדען חוקר ב-MIT. הוא פרסם יותר מ-150 מאמרים בעיתונות המקצועית, ורשם חמישה פטנטים בארה”ב.

בתמונה: פרופסור חיים גוטסמן. צילום: דוברות הטכניון