פרופסור מנואל טרכטנברג בטקס הענקת פרס הארווי בטכניון: המשק הישראלי חייב לעבור שינוי, ולהפוך ממשק מוטה היי-טק למשק מוטה מדע

בפרס הטכניוני היוקרתי זכו השנה פרופסור יהודה פרל ופרופסור סר ריצ’רד פרנד

פרס הארווי הוענק השנה לפרופסורים יהודה פרל וסר ריצ’רד פרנד.

פרופסור טרכטנברג הוסיף כי יש הצדקה להתפעלות העולמית מן הרמה הגבוהה שמפגינה ישראל בתחום ה-R&D (מחקר ופיתוח), ועם זאת חשוב להבין שעיקר ההשקעה מתועל כיום ל-D, כלומר לפיתוח. “עלינו להשקיע הרבה יותר ב-R, שהוא המחקר, ובגישור בין שני ההיבטים האלה, כלומר בין התעשייה לאקדמיה, בתוכניות כמו ‘מגנט’. מלבד זאת, עלינו להרחיב את החתירה לחדשנות אל מעבר לגבולות ההיי-טק, כפי שכבר קורה כיום בתחומי המים והאנרגיה, שהפכו מתעשיות ‘מסורתיות’ לתחומים טכנולוגיים חדשניים”.

פרס הארווי מוענק על ידי הטכניון לאישים שהרימו תרומה משמעותית לאנושות, ורשמו הישגים משמעותיים בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזרח התיכון. בין חתני פרס הארווי מדענים ואישים אחרים מרחבי העולם, שרבים מהם זכו אחר כך בפרס נובל. נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר כי הענקת הפרס היא “חגיגה למדע”, וסיפר כי ב-1972 הוענק פרס הארווי לראשונה, בנוכחותו של ליאו הארווי עצמו, שנפטר שנה אחר כך, נשיא המדינה דאז זלמן שזר וראש הממשלה דאז גולדה מאיר. עד היום הוענקו 75 פרסים, ו-13 מהזוכים היו לימים לחתני פרס נובל.

פרופסור יהודה פרל מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג’לס, הוא מומחה מוביל בתחום הבינה המלאכותית, ולפני פחות משבועיים הוכרז כחתן פרס  טיורינג, המכונה “פרס נובל במיחשוב”, לשנת 2011.  פרל הוא חבר באקדמיה הלאומית להנדסה, חבר בארגון AAAI  וב-IEEE, ונשיא קרן דניאל פרל, הקרויה על שם בנו העיתונאי, אשר נרצח בפקיסטן.

עבודתו של פרופסור פרל הניחה את היסודות לטיפול באי-ודאות במערכות ממוחשבות, ויישומיה משתרעים על פני ספקטרום נרחב של תחומים: אבטחה, רפואה, גנטיקה והבנת שפה. אלפרד ספקטור, סגן נשיא למחקר וליוזמות מיוחדות בגוגל, אמר כי “יישומים מודרניים של בינה מלאכותית – רובוטיקה, מכוניות חכמות, זיהו דיבור ותרגום מכונה – עניינם באי ודאות. לפני החידושים שפיתח פרל, רוב מערכות הבינה המלאכותית הסתמכו על לוגיקה בוליאנית – הן ‘הבינו’ אמת ושקר, ולכן התמודדו יפה עם אתגרים כגון משחק שחמט – אבל לא התמודדו בהצלחה עם ‘אולי’.”

בנימוקים לזכייתו קבעה ועדת פרס הארווי כי פרל “הניח באמצעות מחקר נחשוני את היסודות העיוניים להצגת ידע והיסק במדעי המחשב. התיאוריות הנוגעות להיסק בתנאי אי-ודאות, ובמיוחד הגישה המבוססת על רשתות בייסיאניות, השפיעו על מגוון תחומים כולל בינה מלאכותית, סטטיסטיקה, פילוסופיה, בריאות, כלכלה, מדעי החברה והבנת תהליכים מוחיים. פרס הארווי במדע וטכנולוגיה מוענק לפרופסור פרל כהכרה בפריצות הדרך המגולמות במחקריו, ובהשפעתן על מגוון כה נרחב של היבטים בחיינו.”

פרופסור סר ריצ’רד פרנד מאוניברסיטת קיימברידג’ הוא “ממציא” מהפכת האלקטרוניקה האורגנית (אלקטרוניקה פלסטית מודפסת), שעם יישומיה נמנים התקני LED פלסטיים (מסכי OLED), תאים פוטו-וולטאים מתקדמים, העיתון האלקטרוני, וצגים דקים וגמישים.

על שמו של פרופסור פרנד רשומים יותר מעשרים פטנטים, ומאמרו ההיסטורי מ-1990 זכה לכ-8,000 ציטוטים. “לשמחתי, כמה מהסטודנטים המעולים של הטכניון הגיעו אלי  לפוסט-דוקטורט, וחשפו אותי לאיכות הטכניונית”,  אמר פרופסור פרנד, וציין את שמותיהם של הפרופסורים גיטי פריי וניר טסלר. “בעקבותיהם באתי לטכניון, כאן אני מבקר כפרופסור אורח כבר שנים רבות”.

בסוף שנות השמונים התגלתה במעבדתו של פרופסור פרנד ה- OLED  – דיודה אורגנית (פלסטית) הפולטת אור.  ב-1996 יוצר מכשיר הלייזר הראשון המבוסס על טכנולוגיה זו, כלומר על פלסטיק שהוא מוליך-למחצה ופולט אור. ב-1998 יצא הרכיב האופטו-אלקטרוני המשולב הראשון, שסלל את הדרך ליצירת מעגלים משלבים מפלסטיק. פרופסור פרנד, מחלוצי התחום, הוא שחקן מוביל הן בחקירתם המדעית של החומרים הללו והן בתרגומם ליישומים שונים.

בהחלטתה של ועדת פרס הארווי להעניק את הפרס לפרופסור פרנד נאמר כי “מחקריו הנחשוניים הולידו הבנה עמוקה של התהליכים האלקטרונים והאופטיים בפולימרים מוליכים, והובילו למימוש מגוון התקנים, ביניהם טרנזיסטורי תוצא-שדה, דיודות פולטות אור, תאים פוטו-וולטאיים ולייזרים. תוך הוכחת מנהיגות מעית וטכנולוגית תרם פרופסור פרנד תרומה מכריעה לרתימת המדע ליצירת טכנולוגיה חדשה, המשתקפת בין השאר בהצלחתן של שתי חברות שיזם. פרס הארווי במדע ובטכנולוגיה מוענק לפרופסור פרנד כהכרה בתרומותיו מרחיקות הלכת לפיתוח משפחה חדשה של מוליכים למחצה ובהשפעתו על חיינו.”

פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.

בתמונה: (משמאל לימין): פרופסור יהודה פרל, פרופסור סיר ריצ’רד פרנד, פרופסור משה סידי, פרופסור עודד שמואלי, פרופסור גיטי פריי, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. צילם: שלמה שהם, דוברות הטכניון