קינקט גירסת 2013 הוצגה בכנס הבינלאומי לארכיטקטורת מחשבים בתל אביב
ד”ר אילן שפילינגר, סגן נשיא מיקרוסופט לתחום חומרה ו- Xbox, הציג את מצלמת קינקט החדשה של מיקרוסופט בכנס ISCA בתל אביב; פרופסור אבי מנדלסון מהטכניון: “זאת הפעם השנייה שהכנס מתקיים בישראל – הפעם הראשונה היתה לפני 24 שנים”
ד”ר שפילינגר סיפר על הפיצ’רים הייחודיים של מצלמת קינקט (Kinect) בגירסתה החדשה. “זו בהחלט קפיצת מדרגה. לא המשך של טכנולוגיה קודמת אלא משהו חדש לגמרי, שבניגוד לפיתוחים קודמים הוא Microsoft inside – פיתוח פנימי של מיקרוסופט.”
הוא הציג בהרצאתו שני סרטונים, שהדגימו את החומרה והתוכנה בפיתוח החדש. מצלמת קינקט החדשה, באמצעות מערך הסנסורים Active IR, מאפשרת בין השאר זיהוי חיוכים וכיוון מבט; מעקב אחרי שישה אנשים במקביל, גם כשהם שונים זה מזה (ילדים ומבוגרים) וגם כשהם נמצאים במרחקים שונים מן המצלמה; וזיהוי פנים ברזולוציה גבוהה (רבע מיליון פיקסלים). לאחר ההרצאה הוא התפנה לראיון קצר.
כולם הולכים כיום על מיזעור והפחתת מחירים. במובן הזה אתם הולכים נגד הזרם.
המטרה שלנו היא להביא דור חדש של קינקט, עם ביצועים חדשים ויכולות חדשות. הורדת עלויות ומיזעור הם מטרות חשובות, אך קהל היעד שלנו, המתמקד במשחקים, מעוניין בראש ובראשונה בביצועים חזקים ובשיפור יכולות – ולכן הצבנו את שני אלה בראש סולם העדיפויות.
איך באמת מחליטים אילו תכונות הן הכי חשובות?
בביזנס הזה דרושה אינטואיציה טובה – ולא מעט מזל. אתה רוצה לקלוע לצורכי המשתמשים, ואין נוסחה מדויקת לזה. לפעמים אתה עובד המון על איזו אפליקציה קולית נהדרת, והיא לא תופסת. גם לנו, בקינקט החדשה, יש המון תכונות חדשות שאי אפשר לדעת מראש מה מהן יתפוס. מכיוון שאנחנו מתמקדים בשימושים שקשורים לכושר, הוספנו חיישן שמזהה קצב לב. אנשי התוכנה שלנו שידרגו את ניתוח הקול לרמות חסרות תקדים. אבל בסופו של דבר, רק המשוב מהמשתמשים יבהיר לנו אילו תכונות במוצר שלנו הופכות אותו ללהיט.
הצרכנים של היום תובעניים מאוד.
אין ספק שבשוק הזה אתה חייב לצמצם למינימום את התקלות. 90% הצלחה, כלומר 10% תקלות, זה ממש לא מספק. משתמש שייתקל ברמה כזו של תקלות יתעצבן מאוד. לכן המוצרים שלנו עוברים תהליכי בדיקה ארוכים לפני שאנחנו משחררים אותם לשוק.
בניתם כאן משהו חדשני מאוד. האם תפתחו אותו ליישומים נוספים מלבד Xbox?
אנחנו ב- Xbox חייבים להתמקד במשימה אחת, אחרת לא נוכל להיות הכי טובים, והמשימה שלנו – הביזנס שלנו – הוא עולם המשחקים והתנועה (כושר וריקודים), שהם התחומים המבוקשים ביותר בהקשר של Xbox. עם זאת, תוך פחות משנה, הקינקט יהיה זמין לסביבת חלונות/PC, וכל מי שרוצה מוזמן לפנות אלינו לקבלת רישוי לשימוש בו.
ד”ר שפילינגר החל את דרכו האקדמית כעתודאי בטכניון, שם השלים שלושה תארים רצופים וקיבל את הדוקטורט בגיל 26. בהמשך גם היה מרצה בטכניון, והקורסים שלו (מצולמים בווידיאו) משמשים את הסטודנטים עד היום.
בשנת 1993 קיבל ד”ר שפילינגר את פרס ביטחון ישראל על פיתוחיו בתקופת שירותו הצבאי. אחרי שהשתחרר עבד באינטל כמהנדס תכן ראשי ואז ב-IBM כמנהל תכן. למיקרוסופט, מקום עבודתו הנוכחי הצטרף בסוף 2007, כשהחברה החלה לעבוד על הקינקט הראשון (“פרויקט נטאל”).
את דרכו מן האקדמיה אל התעשייה הוא מתאר כמעבר הדרגתי מן המחקר אל ההנדסה – “לא מפני שלא אהבתי את המחקר, אלא מפני שהבנתי את הקסם שביצירת מוצר שלם, שאפשר לראות את כולו. אם כחוקר יכולתי לפתח, לדוגמה, רכיב קטן במחשב-על כלשהו, כמהנדס אני בונה כיום מערכות שהילדים שלי יכולים לשחק בהן ולהתלהב מהן.”
מנהל הכנס, פרופסור אבי מנדלסון מהטכניון, אמר כי כנסי ISCA מפגישים את האנשים המובילים בתחום ארכיטקטורת המחשבים בעולם, ומציגים את החידושים המחקריים המרכזיים בתחום תכנון מערכות מחשב בעולם. “ארכיטקטורת מחשבים פירושה תכנון של הרכיבים, והמחשב השלם, על פי ההגדרות הפונקציונליות. ממש כמו בארכיטקטורה, שם אתה מתכנן את הבניין ואת מרכיביו על פי הפונקציות שאתה מייעד להם.”
לפני הכינוס נערכה סדנה מיוחדת, שבה נבחנו בין השאר המגמות המרכזיות בתחום, האתגרים וכיווני ההתפתות המרכזיים האפשריים. פרופסור מנדלסון, שהוא פרופסור אורח בטכניון (הפקולטות להנדסת חשמל, מדעי המחשב והמרכז להנדסת מחשבים – TCE), אמר כי “קשה לדעת איך תיראה ארכיטקטורת המחשבים עוד עשר ועשרים שנה, אבל כאן אנחנו מנסים לשרטט את ‘מפת הדרכים’ של התחום הזה, באמצעות הגורמים המובילים מהאקדמיה ומהתעשייה.”
פרופסור מנדלסון הוא בוגר הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שם עשה גם את התואר השני. את הדוקטורט שלו, בתחום הנדסת חשמל, עשה באוניברסיטת מסצ’וסטס באמהרסט. לאחר מכן עבד בטכניון, יצא לתעשייה, וחזר לטכניון כעבור 15 שנים. לדבריו, זאת הפעם השנייה שהכנס מתקיים בישראל – הפעם הראשונה היתה לפני 24 שנים – ואף שזה כנס בינלאומי הנערך בחסות האגודות IEEE ו- ACM, הטכניון סייע רבות בקיומו השנה. “אני שמח על קיומו של הכנס בישראל, והעובדה שהקהילייה הסכימה לקיים את הכינוס בפעם השנייה בארץ היא אות לחוזקה של ישראל בתחום חשוב זה. התחרינו כאן בקוריאה, ברזיל ואנגליה שרצו לקיים את הכנס אצלם, ולשמחתי הצלחנו.”
בתמונה: ד”ר אילן שפילינגר מרצה בכנס. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון