את הדברים כתב רס”ן (במיל’) דניאל וידקר, מפקד פלוגה ג’ בגדוד ההנדסה 749 ודוקטורנט בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. וידקר, המוביל את הפלוגה שלו בלחימה בעזה, קיבל שם הודעה כי המאמר שלו התקבל למגזין המדעי היוקרתי Advanced Materials Technologies לאחר ששלח מעזה את התיקונים האחרונים שכתב בשיטה העתיקה – עט על גבי נייר – ושלח לשני המנחים שלו, פרופ’ מורן ברקוביץ’ מהטכניון ופרופ’ גובינד קאיגלה מאוניברסיטת בריטיש קולומביה. במכתבו לשניהם הוא מציין כי “תמיכתכם לאורך שנים, ובמיוחד במהלכה של תקופה מטורפת זו, לא רק העניקה לי כוחות בקריירה המקצועית שלי אלא גם מספקת לי נחמה ושלוות נפש.”

רס"ן (במיל') דניאל וידקר

רס”ן (במיל’) דניאל וידקר

וידקר, המגדיר את עצמו כ”איש של אנשים ומדען”, מתמחה בטכניון במיקרו-זרימה ומאמרו האחרון מתאר שיטה חדשה להדפסה תלת ממדית בסקאלה מיקרונית של מתכות שונות המשתלבות למבנה אחד. כמו כן, הוא חלק מצוות הפיתוח ליצירת אופטיקה בתנאי מיקרו-כבידה, וניסוי טיסה פרבולית שאותו הוביל ושנועד לבחון פילמור בתנאי מיקרוכבידה, נדחה עקב המלחמה. במכתבו הוא ממשיך וכותב: “סמליות החג ברורה כעת יותר מתמיד, כי באנו חושך לגרש. תודה לפקולטה להנדסת מכונות בפרט ולכל בית הטכניון בכלל על התמיכה והעמדה הברורה כל כך באשר לחשיבות המשימה. תודה על הרגישות והעזרה לסטודנטים שכעת נלחמים בחזית ועתידים לחזור למעבדות ולספסל הלימודים. בברכת ימים שקטים וחג שמח, דניאל.”

דף התיקונים בכתב יד

דף התיקונים בכתב יד

פרופ’ לבנברג היא חוקרת בעלת שם עולמי בהנדסת רקמות, שפיתחה טכנולוגיות ליצירת רקמות להשתלה באזורים פגועים בשריר, בלב, בעצם ובחוט השדרה. לאחרונה היא הציגה טכנולוגיה ליצירת אוזן מהונדסת שתחליף אוזניים שלא התפתחו כראוי. בשנים האחרונות היא רותמת את מחקריה גם ליצירת בשר מתורבת, והחברה שהוקמה על סמך מחקריה (אלף פארמס) כבר הציגה את סטייק האנטריקוט המתורבת הראשון בעולם בגודל מלא.

פרופ' שולמית לבנברג

פרופ’ שולמית לבנברג

במהלך השנים זכתה פרופ’ לבנברג בפרסים רבים ובהם פרס ברונו ופרס רפפורט, רשמה עשרות פטנטים והקימה כמה חברות הזנק. היא הייתה נשיאת האגודה הישראלית לתאי גזע ועד לאחרונה דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית. השנה היא נבחרה כעמיתה במכון האמריקאי להנדסה רפואית וביולוגית (AIMBE).

NAI – האקדמיה הלאומית (האמריקאית) לממציאים פועלת לקידום חוקרים באקדמיה שהמצאותיהם משפיעות משמעותית על החברה, הכלכלה ורווחת האדם. הוועידה השנתית תתקיים תחת הכותרת “כלים לפיתוח פתרונות חברתיים”. האקדמיה עוסקת גם בדירוג האוניברסיטאות המובילות במספר הפטנטים המאושרים בארצות הברית, ובשנה שעברה היא דירגה את הטכניון, לפי נתוני 2021, במקום הראשון באירופה וה-40 בדירוג העולמי.

כשבוע לאחר פרוץ המלחמה, באמצע אוקטובר, נתקל פרופ’ יוחאי כרמל מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בפרויקט אקדמיה מתנדבת. יוזמה חדשה ומרגשת זו נועדה לרתום חברי סגל אקדמי ומינהלי, דוקטורנטים ומסטרנטים לסייע בהוראה לתלמידים מפונים מהצפון ומהדרום בזמן המלחמה ולתמוך בהם. פרופ’ כרמל יצר קשר עם הוגה היוזמה, ד”ר לב טלאור מאוניברסיטת אריאל, והציע לעזור לא רק בהוראה אלא גם בארגון.

בעקבות זאת מרכז כיום פרופ’ כרמל את היוזמה במחוז הצפון, וד”ר רונית כהן, מנהלת המעבדה לאקולוגיה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, קיבלה על עצמה לרכז את הפעילות במחוז חיפה. בשיתוף בינם לבין מיכל מאיר, המרכזת את יוזמת “ערבות הדדית” בטכניון, נשלח מייל לכלל חברי הסגל בטכניון, ובעקבותיו התנדבו חברי סגל אקדמי ומנהלי רבים מהטכניון ליוזמה זו. לדברי פרופ’ כרמל, “ב’אקדמיה מתנדבת’ רשומים כיום יותר מ-500 מתנדבות ומתנדבים בישראל. לשמחתי הטכניון מוביל בפער על כל שאר המוסדות האקדמיים, עם יותר מ-150 מתנדבות ומתנדבים.”

גם הסטודנטים בטכניון התגייסו למאמץ ההוראה, ואת היוזמה הזאת מרכז עמית פלטי, סטודנט לתואר שני בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה העובד במרכז לקידום ההוראה והלמידה בטכניון. “עד כה התנדבו כ-120 סטודנטים להוראת מתמטיקה, מדעים ואנגלית,” הוא אומר, “ואני עובד על החיבור בין המתנדבים לבתי הספר הזמניים שהוקמו עבור המפונים במלונות (לבתי ספר יסודיים) ובמכללות (תיכוניים). זה מאוד מורכב, כי הדברים מאוד דינמיים. קורה שאנחנו מתאמים לסטודנט התנדבות בבית ספר זמני – ולמחרת מקבלים עדכון שכבר אין שם בית ספר. מדובר במספרים עצומים: רבבות מפונים מהצפון נמצאים במקומות זמניים בחיפה, בכרמיאל ובסובב כנרת, ככל הנראה לתקופה ארוכה, והסיוע לצוותים החינוכיים ממש חיוני בימים אלה.”

ההתנדבות העיקרית במסגרת “אקדמיה מתנדבת” היא בבתי הספר, אולם רבים מתנדבים בנוסף גם במרכזי למידה הפועלים אחר הצהריים. במרכז הלמידה המשלים במלון חוף גיא בכנרת, לדוגמה, מתנדבים פרופ’ יזהר אור מהפקולטה להנדסת מכונות, דיקנית הפקולטה למדע והנדסה של חומרים פרופ’ גיטי פריי, ד”ר יוסף פריי, ד”ר מורן בנהר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ובוגרת הטכניון ד”ר תרצה לוטרמן. למרכז הלמידה מגיעים תלמידים מבתי הספר המפונים של קיבוצים ומושבים באזור נהריה, ששולבו בבית הספר התיכון כדורי.

פרופ’ כרמל עצמו מלמד מדעים בכיתות ח-י. לדבריו, “אני לא נצמד לתוכנית הלימודים אלא מנסה להיות מעניין ורלוונטי עבורם. גם ככה קשה להם להתרכז בלימודים בתקופה זו, אחרי שנעקרו מביתם ועברו לגור בבית מלון ארעי, לתקופה בלתי ידועה.”

מאז תחילת המלחמה תומך הטכניון ככל יכולתו בסטודנטים ובסטודנטיות משרתי המילואים מבחינה אקדמית וכלכלית.

בהמשך לבקשת גורמי צה״ל ובשיח איתם, החליטה הנהלת הטכניון לדחות בשבוע נוסף את פתיחת שנת הלימודים לתאריך 14.1.24, כדי להמתין לשחרור נוסף של סטודנטים ממילואים, ולסייע להם בשיבה לספסל הלימודים.

מתווה זה שונה מהמתווה בשאר האוניברסיטאות.

הטכניון ילווה את חזרת הסטודנטים משרתי המילואים במגוון פתרונות אקדמיים, בליווי חונכים לתמיכה אקדמית אישית ושיעורי עזר. בנוסף מוצעת למשרתי המילואים מעטפת הכוללת תמיכה רגשית, סיוע כלכלי ועוד.

הטכניון למען משרתי המילואים – מענק בגובה 6,000 ש”ח – לקריאת הכתבה

הטכניון פוטר את הסטודנטים והסטודנטיות המשרתים תקופה משמעותית במילואים מבחינות אביב וקיץ תשפ”ג – לקריאת הכתבה

“מאז הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, גואה גל של אנטישמיות ואנטי ישראליות בקמפוסים של רבות מן האוניברסיטאות בארצות הברית, ובכללן אוניברסיטאות העילית. במקום אמפתיה ותמיכה בסטודנטים ישראלים ויהודים על האסון הנורא שפקד את העם היהודי בארצו, גועשים הקמפוסים בהפגנות הקוראות להשמדתה של מדינת ישראל (“מהנהר עד לים”), לפעילות טרור נגד אזרחי ישראל (“אינתיפאדה”), ולשנאת יהודים וישראלים באשר הם. זיכרונות מימים חשוכים מעברנו שבים ועולים. במציאות זו בולטת חשיבותה של הנהגה תקיפה באוניברסיטאות האמריקאיות שתאמר: “עד כאן”. לצערנו הנהגה זו חסרה בימים אלו.
כישלונן הצורב של הנשיאות בשימוע בקונגרס משקף אזלת יד, שלהן ושל נשיאות ונשיאים אחרים, בטיפול במופעי אנטישמיות ואנטי ישראליות בקמפוסים השונים בארצות הברית. אין די בהתנצלות ובהבעת צער, נדרשים מעשים ברורים ונחרצים.”

לקריאת המכתב – לחצו כאן

הטכניון יעניק לסטודנטים ולסטודנטיות ששרתו תקופות ארוכות במילואים במלחמת ‘חרבות ברזל’ פטור מהיבחנות במועדי ב’ של סמסטר אביב תשפ”ג ומבחינות סמסטר קיץ תשפ”ג. מתן הפטור, והאפשרות להתחיל את שנת הלימודים תשפ”ד ברגל ימין, מצטרפים להטבות קודמות שניתנו בטכניון למשרתי המילואים מאז פרוץ המלחמה: מענק בגובה 6,000 ₪ לכל הסטודנטים והסטודנטיות המשרתים במילואים, פטור מתשלום שכר דירה במעונות, סיוע רגשי להקלה ולתמיכה, סיוע כלכלי מיוחד לסטודנטים משרתי המילואים ולבני משפחותיהם ועוד.

אלפי סטודנטיות וסטודנטים בטכניון גויסו לשירות מילואים בצו 8 מתחילת מלחמת “חרבות ברזל’, וכך גם רבים מחברי הסגל האקדמי והמנהלי ומצוותי ההוראה. מתן הפטור מבחינות תשפ”ג למשרתי המילואים יאפשר להם להשלים את השירות ולשוב במהרה לספסל ללימודים בטכניון.  לאור האופי המיוחד של הלימודים בטכניון ותחומי הדעת הנלמדים בו – הנדסה, רפואה, מדע, אדריכלות וחינוך – מספר קטן של קורסים המוגדרים כקריטיים להכשרה המקצועית והאקדמית יוחרגו ממתן הפטור. כמו כן, הפטור לא יחול על חובת הגשת פרויקטים ועבודות בקורסים אך כן יחול גם על סטודנטים הורים שהם בני ובנות זוג של משרתי מילואים, עתודאים שגויסו וסטודנטים בשירות קבע וסדיר על פי הכללים שהוזכרו .

בחינות מועד ב’ של סמסטר אביב תשפ”ג ומועד א’ של סמסטר קיץ תשפ”ג יתקיימו בטכניון בין ה- 17.12.2023 ל- 05.01.2024. היות שהמלחמה קטעה את רצף תקופת הבחינות וישנם סטודנטים שעליהם להשלים את הבחינות עד לפתיחת הסמסטר, גיבש הטכניון מתווה מיוחד להתאמות אקדמיות נוספות עבור משרתי המילואים במלחמת ‘חרבות ברזל’. במסגרת זו שארית תקופת הבחינות של שנת הלימודים תשפ”ג תופרד משנת הלימודים תשפ”ד ולא תיווצר חפיפה בין השתיים. השינוי והפטור למשרתי המילואים יאפשרו לכל הסטודנטים והסטודנטיות להתחיל את שנת הלימודים החדשה (תשפ”ד) ללא התחייבות משנים קודמות.

“אנו בטכניון גאים מאוד באלפי הסטודנטים והסטודנטיות משרתי המילואים ומייחלים לשובם הביתה בקרוב ובשלום,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “אנו מבינים שלנוכח המצב והמלחמה המתמשכת, הסטודנטים והסטודנטיות המשרתים במילואים עוברים תקופות שירות ארוכות המלוות בהרבה מאוד אתגרים, דבר שהופך את החזרה לבחינות ולחיים האקדמיים בעת הזו למאתגר במיוחד. לכן כבר מתחילת המלחמה החלה הנהלת הטכניון בגיבוש שורה של התאמות שיקלו על ציבור הסטודנטים בכלל ועל הסטודנטים משרתי המילואים בפרט. קיום הבחינות ותחילת הלימודים לפי מתווה זה יאפשר את פתיחת סמסטר חורף תשפ״ד מיד כשיתאפשר, וכך נוכל לקיים שנת לימודים חדשה מאוזנת ככל האפשר.”

הפטור מבחינות אביב וקיץ תשפ”ג יוענק לסטודנטיות וסטודנטים ששרתו במילואים לפחות 30 ימים במצטבר בתקופה שבין ה- 07.10.2023 ועד תחילת תקופת הבחינות. הסטודנטיות והסטודנטים יוכלו לבחור קבלת “פטור” בכל קורס שהיו אמורים להיבחן בו בתקופת הבחינות שבין ה- 17.12.2023 ל- 05.01.2024. ציון הפטור נועד לשמש כתחליף למועד ב’. סטודנט המעוניין בכך יוכל לוותר על הפטור ולהיבחן במועד ב’ או במועד מילואים.

לרשימת ההתאמות המלאה באתר לימודי הסמכה לחצו כאן

הוועד המנהל אישר לאחרונה בהמלצת הסנאט את פיצול תפקיד המשנה לנשיא למחקר לשניים: משנה שיעסוק במחקר, ומשנה שיעסוק בחדשנות ובפיתוח קשרי תעשייה. בהחלטתו, בתמיכת הסנאט, אישר גם הוועד המנהל את מינויים של פרופ’ נעם אדיר לתפקיד המשנה לנשיא למחקר ושל פרופ’ ליהי צלניק מנור לתפקיד המִשְׁנָה לנשיא לחדשנות ולקשרי תעשייה.

המינויים החדשים משקפים את המדיניות האסטרטגית של הטכניון להידוק קשרי אקדמיה – תעשייה, זאת נוכח התעצמות המחקר בתעשייה וההכרה ששיתופי הפעולה בין האקדמיה והתעשייה הם מכפיל כוח משמעותי במחקר ובפיתוח, עם השלכות משמעותיות גם לעולם ההוראה וההכשרה של הסטודנטים.

במסגרת האסטרטגיה של הנמכת החומות בין האקדמיה לתעשייה הובילה הנהלת הטכניון בשנים האחרונות את הרחבת פעילות הטכניון בנושאי יישום מחקרים, מסחור טכנולוגיות והקמת חברות הזנק. בשלוש השנים האחרונות שילש הטכניון את מספר החברות המוקמות על ידי חברי סגל ומשתלמים; כתוצאה מכך, אחת מכל 30 חברות הזנק המוקמות היום בישראל מוקמת על ידי חוקרי הטכניון.

לאור שינויים משמעותיים אלה פוצל תפקיד המשנה לנשיא למחקר לשניים. המשנה לנשיא למחקר עוסק בכל הנוגע למחקר בטכניון, תשתיות, קרנות, פרסים, וועדות מחקר לאומיות ובינלאומיות וכן הלאה. המשנה לחדשנות וקשרי תעשיה עוסק בהעברת הידע והטכנולוגיות המפותחות בטכניון אל התעשייה, מזיהוי הצורך המחקרי בתעשייה, דרך המחקר המשותף ועד למסחור הידע.

פרופ’ נעם אדיר, המשנה לנשיא למחקר, שימש כדיקן הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, כסגן המשנה למחקר וכסגן המשנה לנשיא ומנכ”ל לבטיחות. פרופ’ אדיר שהצטרף לסגל הטכניון בשנת 1995, עוסק בשימוש בכלים פיזיקליים בחקר הכימיה של מולקולות ומערכות ביולוגיות ובפיתוח שיטות חדשניות לקציר אנרגיה מהשמש. בתפקידו החדש ישמש פרופ’ אדיר גם כמנכ”ל מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע”מ – חברה בת של הטכניון.  

פרופ' נעם אדיר

פרופ’ נעם אדיר

פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המִשְׁנָה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה, כיהנה כסגנית דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. פרופ’ צלניק-מנור, חברת סגל בטכניון מאז 2007, עוסקת בראייה ממוחשבת ומעורבת עמוקות בעולמות התעשייה והחדשנות. במשך שלוש שנים היא שימשה מנכ”לית מרכז הפיתוח של חברת “עליבאבא טכנולוגיות” בישראל. בתפקידה החדש היא תשמש גם כמִשְׁנָה למנכ”ל מוסד הטכניון ואחראית על 3T (יחידת המסחור של מוסד הטכניון), מכון המתכות והיחידה המשפטית.

פרופ' ליהי צלניק-מנור

פרופ’ ליהי צלניק-מנור

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את פרופ’ נעם אדיר ופרופ’ ליהי צלניק-מנור ואיחל להם הצלחה רבה בתפקידיהם החדשים. בנוסף הוא הודה למשנה לנשיא למחקר היוצא, פרופ’ קובי רובינשטיין, ששימש ארבע שנים בתפקיד, בהן הושגה התקדמות גדולה בכל הנוגע לקשרים עם התעשייה. הנשיא הודה לפרופ’ רובינשטיין על מנהיגותו ומסירותו בתקופה מאתגרת מאוד למחקר ולפיתוח.

המרכז לרכישת מיומנויות קליניות בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט מקיים מאז תחילת המלחמה קורס לתרגול בפצועים (טראומה) עבור שורה של גורמים בטכניון ומחוצה לו.

לדברי מנהלת המרכז אירה בסקין, הכל התחיל מיוזמה של סטודנטים לרפואה בפקולטה (שנה שישית) שביקשו לשפר את מיומנויותיהם במתן טיפול לפצועי טראומה. לדבריה, “הסטודנטים חיפשו מקום לתרגול מקצועי וגייסו לשם כך פרמדיקים שרובם גם הם סטודנטים בפקולטה. היוזמה מאוד ריגשה אותי וכמובן העמדתי את המרכז לרשותם.”

המרכז לרכישת מיומנויות קליניות בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט הוא מרכז סימולציה המאפשר תרגול של מיומנויות מקצועיות-טכניות (Hands on) כמו גם מיומנות רכות כגון תקשורת ועבודת צוות. המרכז נמצא בשלבי הקמה ואינו מאובזר עדיין לגמרי. לצורך התרגול התקיימה התארגנות מהירה עם ציוד חלקי שהיה בפקולטה, ציוד שהובא על ידי הסטודנטים וציוד שהושאל מהמרכז הרפואי רמב”ם. רופאי רמב”ם נרתמו גם הם ונתנו הרצאות למשתתפים לפני התרגולים.

לקורס הראשון הגיעו כ-50 סטודנטים, חלקם במדים בדרכם לשירות מילואים, ומאז הגיעו פניות רבות גם מגורמים מחוץ לטכניון המבקשים לערוך קורסים דומים במרכז לנוכח המצב. “לצערי, רק בזמנים קשים כאלה, כמו מלחמה או מגפה, עולה המודעות לחשיבות של סימולציה ותרגול מציל חיים. זו בדיוק המטרה שלשמה הוקם המרכז שלנו, שאמור לצייד את הסטודנטים בפקולטה, כמו גם אנשי מקצוע ומומחים, בכלים למתן טיפול רפואי מקצועי ובטוח. מדובר במרכז מרשים בממדיו ובפוטנציאל הקיים בו: הוא יכול לספק תרגולים והכשרות של מיומנויות קליניות למאות מתלמדים ביום. אני מקווה שבעתיד הקרוב נוכל לרכוש את הציוד החסר ולספק הכשרות מעשיות וסימולציות ברמה מקצועית הגבוהה ביותר לסטודנטים שלנו כמו גם לאנשי מקצועות הבריאות באזור ולציבור הרחב, בוודאי בעתות חירום.”

הרצאות של מיטב המרצים בטכניון בנושאים מגוונים, המותאמות במיוחד עבורכם ועבורכן, תלמידי חטיבה ותיכון, כדוגמת הרצאות בתחום המחשבים, הפודטק ו-AI.

בנוסף, ניתן להשתמש כהרצאות העשרה והפוגה בבתי-הספר. הרצאות נוספות יתעדכנו מעת לעת – המשיכו לעקוב.

הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב

בעיות שהמחשב לא יכול לפתור – שאול אלמגור

מהפכת ה-AI למידה עמוקה – Deep Learning – פרופ’ מיכאל אלעד

מדעי המחשב כחול לבן – כיצד ישראל הפכה למעצמת מדעי המחשב – פרופ’ עירד יבנה

הפקולטה להנדסת ביו-טכנולוגיה ומזון

אוכל למחשבה: ממזון מעובד למזון העתיד – פרופ’ אורי לזמס

הפקולטה להנדסה ביו-רפואית

עתיד ההנדסה הביורפואית – פרופ’ שולמית לבנברג

כיצד בינה מלאכותית מתקשרת למחלת הסרטן- ד”ר יוסי שמאי

הפקולטה למדע והנדסה של חומרים

מה הקשר בין מחומשים, מחבתות ומלך שבדיה? פרופ’ אמריטוס דן שכטמן (זוכה פרס נובל לכימיה) – פודקאסט

פרופ’ עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי זכה במענק ERC Consolidator מטעם הנציבות האירופית למחקר. המענק תומך בחוקרים נבחרים המעלים רעיונות מחקריים חלוציים ופורצי דרך. המענק ישמש את צוות המחקר של פרופ’ קמינר לפיתוח תאוריה ופלטפורמה ניסויית חדשנית לתחום חדש במיקרוסקופיית אלקטרונים מהירה: Q-in-PINEM. מחקר זה יתמקד ביצירה של מצבים קוונטיים חדשים ובאיתור של תכונות קוונטיות ייחודיות של חומרים.

פרופ' עדו קמינר

פרופ’ עדו קמינר

פרופ’ עדו קמינר הוא ראש המעבדה לדינמיקה קוונטית של אלומות אלקטרונים ע”ש רוברט ורות מגיד. “מטרת הפרויקט היא לחקור תופעות קוונטיות חדשות שעדיין לא נצפו, זאת באמצעות השליטה שפיתחנו באופיים הגלי של אלקטרונים חופשיים,” מסביר פרופ’ קמינר. “אנחנו מתכוונים לייצר לראשונה מצבים שזורים מרובי-אלקטרונים ולמדוד את הקורלציות הקוונטיות הנוצרות בזמנים קצרים ובמהירויות גבוהות.”

פיזיקה של אלקטרונים חופשיים היא תחום מחקר ותיק, שכבר הוביל לפריצות דרך וליישומים שונים מתנורי מיקרוגל ומאיצי חלקיקים ועד ללייזרים מבוססי אלקטרונים חופשיים. עם זאת, פריצות הדרך של קבוצת המחקר של פרופ’ קמינר הראו שדווקא בתחום ותיק זה יש עוד הרבה מה לגלות, וקבוצתו הובילה בשנים האחרונות לגילויים חדשים ולתצפיות חסרות תקדים באינטראקציה בין חומר, אור ואלקטרונים חופשיים.

המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין אמר כי “מענקי ERC Consolidator הם מענקים תחרותיים מהיוקרתיים ביותר שמציעה הנציבות האירופית למחקר, ועליהם מתמודדים טובי החוקרים באירופה. זכייתו של פרופ’ קמינר מעידה על הצטיינותו ועל האופק היישומי שאנשי ה-ERC רואים במחקריו.”

החודש זכה פרופ’ קמינר גם בפרס לם (LEM) מטעם אוניברסיטת ורוצלב למדע וטכנולוגיה בפולין, על שמו של סופר המדע הבדיוני סטניסלב לם,  פרס לם ניתן בכל שנה לחוקר צעיר אחד שלעבודתו היצירתית במדע או בהנדסה יש פוטנציאל להשפעה חיובית על עתיד הציוויליזציה. סטניסלב לם (Lem), מחבר הקלאסיקה “סולאריס”, נחשב לסופר הפולני המפורסם  בעולם ומגדולי הסופרים בסוגת המדע הבדיוני. הפרס על שמו נוסד לפני שנתיים,  במלאת 100 שנים להולדתו, ומוקדש להיבטים המרכזיים במורשתו הספרותית: בני אדם, מדע,  טכנולוגיה, קידמה  ועתיד.  פרופ’ קמינר הוא החוקר השלישי הזוכה בפרס.

פרופ’ קמינר השלים את כל תאריו האקדמיים בטכניון: תואר ראשון כפול בהנדסת חשמל ובפיזיקה ותואר שני ודוקטורט בפקולטה לפיזיקה בהנחיית פרופ’-מחקר מוטי שגב. ב-2018, לאחר פוסט־דוקטורט ב-MIT, הוא הצטרף לסגל הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי והקים בה את מעבדת AdQuanta . פרופ’ קמינר הוא חבר במכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי (RBNI), במרכז הקוונטום ע”ש הלן דילר, ובמכון למצב מוצק.

פרופ’ קמינר נכלל בשנת 2020 ברשימת הצעירים המבטיחים של דה מארקר. ב-2022 הוא זכה בפרס אנשי האשכולות (Polymath), בסך 2.5 מיליון דולר, שמעניקה קרן Schmidt Futures ל”אנשים יוצאי דופן המשפרים את העולם”. הוא זכה גם במדליית Lomb, בפרס קריל, בפרס בלווטניק ובפרסים מטעם האגודה הישראלית לפיזיקה והאגודה האמריקאית לפיזיקה (APS).