אנו נשיאי האוניברסיטאות ומכוני המחקר בישראל, מביעים בזאת דאגה עמוקה לנוכח השיח המתקיים באוניברסיטאות בעולם בעקבות המתקפה האלימה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, ולאור התגובות שיצאו מכמה מהאוניברסיטאות והנהגותיהן.
• בשבת השחורה ב-7 באוקטובר ספגה ישראל את המתקפה החריפה ביותר בכל 75 שנותיה, כשמחבלי חמאס חדרו לישראל, רצחו יותר מ-1,400 אזרחים בהם ילדים, נשים, גברים וקשישים יהודים, מוסלמים ונוצרים כאחד; וחטפו לעזה יותר מ-240 אזרחים בכל הגילאים. עדיין לא נודע גורלם של עשרות נעדרים נוספים. לדאבוננו רבים מהתיאורים של אותו יום כפי שהם מסופרים באוניברסיטאות בעולם לא מדייקים בפרטים של אותה שבת שחורה במקרה הטוב, ובמקרים הגרועים אף מפנים את האש כלפי ישראלים ויהודים בכלל.
• מצאנו עצמנו במלחמה מול שתי חזיתות: האחת מול חמאס ומעשיו הנפשעים, והשניה בזירת דעת הקהל הבינלאומית. בזירה זו מוצגת ישראל ככוח דכאני על אף זכותה להגן על עצמה. לכן נוצרה סימטריה כוזבת בין מעשיו של ארגון טרור רצחני למעשיה של מדינה ריבונית המחויבת להגן על אזרחיה, גם במחיר פגיעה באזרחים פלסטינים. יצירת הסימטריה הכוזבת הזו חוטאת לכל ערך אינטלקטואלי ומוסרי והיא בלתי מוצדקת.
• קמפוסים שונים בעולם נהפכו לכר פורה של שיח אנטישמי ואנטי-ישראלי, המתודלק על ידי חוסר ידיעה והבנה של הנושא, מידע שקרי ודעות קדומות. דווקא מסדרונות האוניברסיטאות בארה”ב ובאירופה, האמונות על השכלה, נאורות וקדמה, נהפכו לצירי תמיכה בטרור של חמאס ודמוניזציה של ישראל. דווקא מוסדות שאמורים לקדם שיח אינטלקטואלי מבוסס עובדות ומחקר לא נקטו את האחריות שהיה מצופה מהם לנקוט לאור השיח שהתעורר בהם.
• למען הסר ספק: חמאס אינו שותף לאף אחד מהערכים שמקדמים מוסדות השכלה גבוהה נאורים ומתקדמים בעולם המערבי. חמאס הוא ארגון טרור שחרת על דגלו את השמדתה של ישראל על כלל יושביה. האידיאולוגיה של חמאס סותרת לחלוטין את כלל הערכים הליברליים היקרים ללבנו והמהווים עמוד השדרה המוסרי שלנו ושל כל אותם מוסדות ואוניברסיטאות שכעת נותנים דרור לביטויי תמיכה בחמאס. החמאס ידוע בכך שלאורך שנים הוא מנצל כל ניסיון שיקום וסיוע הומניטרי המיועד לתושבי עזה לצורך מטרותיו הצבאיות. בעוד ישראל משתמשת בכוח הזרוע על מנת להגן על אזרחיה, חמאס משתמש בתושבי עזה כמגן אנושי על כוחותיו ונשקו – הוא הרי פועל מתוך בתי ספר, בתי חולים ומסגדים.
• חשוב מאוד להבחין בין השאיפות הרצחניות של ארגון הטרור חמאס לבין השאיפה הפלסטינית למדינה עצמאית. טשטוש ההבדלים בין השאיפות הללו – ואת עצם הסתירה ביניהן – מזין את קולות השנאה והבורות שנשמעים כל כך חזק בקמפוסים מסביב לעולם בימים אלה.
“לא הייתי יכולה לחיות עם עצמי אילו נשארתי בארצות הברית ולא באתי לישראל אחרי שנודע לי על אירועי ה-7 באוקטובר. היה חשוב לי שלפחות מוסלמית אחת, הנאבקת באסלאם הרדיקלי במשך כשני עשורים, תבוא לראות את מה שאירע כאן ולהעיד על אותו פשע נגד האנושות. זוהי חובתי המוסרית והדתית כמוסלמית.”
ד”ר קנטה אחמד
את הדברים אמרה השבוע בטכניון ד”ר קנטה אחמד – רופאה מוסלמית ממוצא פקיסטני, ועמיתת כבוד מטכניון לשנת 2015. ד”ר אחמד, המתגוררת כיום בארצות הברית ומגדירה את עצמה כ”מוסלמית אנטי-אסלאמיסטית”, אמרה בהרצאתה בטכניון כי “אינני נאבקת במוסלמים אלא באסלאמיזם הרצחני. להיות מוסלמי פירושו בין השאר לחשוף עוולות גם כשהן מתרחשות במשפחתך, בשבט שלך או בקהילה שלך. במקורות שלנו כתוב שאם אתה עד לעוול עליך לנסות לבלום אותו בידיך; אם אינך יכול להשתמש בידיך עליך לבלום אותו בקולך; ואם אינך יכול להשתמש בקולך – עליך לנצור אותו בליבך כעוול שהיית עד לו.”
ד”ר אחמד ביקרה בטכניון לראשונה ב-2013, לאחר שיצרה קשר עם נשיא הטכניון דאז פרופ’ פרץ לביא. כבר ב-2014 הצביעה ד”ר אחמד על שקריותו של הדיבור, בעולם האקדמי, על “אלימותה השרירותית של ישראל,” המוּנעת מ”תעמולה שקרית ומרושעת” ומתבטאת ב”מתקפה ברוטאלית שאינה מוגבלת בזמן.” כבר אז היא תיארה את סרבנותו של ארגון החמאס, את רצונו המוצהר בחיסול מדינת ישראל, ואת ההסתה שהוא מנהל כנגד תושבי ישראל והיהודים בכלל.
בשנת 2015 היא קיבלה מהטכניון תואר עמית כבוד “בהוקרה על מאבקה האמיץ והבלתי נלאה למען זכויות אדם בעולם המוסלמי ועל התנגדותה הפעילה והעיקשת לאסלאם הרדיקלי ולאנטישמיות; וברחשי תודה על ידידותה עם מדינת ישראל ועם הטכניון.”
בהרצאתה השבוע בטכניון היא סיפרה על הביקור שערכה לפני כעשרה ימים בקיבוץ בארי ובמרכזים לזיהוי גופות במחנה שורה ובאבו כביר והציגה את תפיסתה לגבי ארועי 7 באוקטובר בהקשר הרחב של האסלאם הקיצוני, האנטישמיות העולמית ויחסי ישראל עם שכנותיה.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון הודה לה על ההרצאה ואמר: “מרגש מאוד לארח אותך כאן בעיקר בימים אלה, שהם מהרגעים הקשים בתולדותינו כאומה. מעשיהם של ארגוני הטרור הפלסטיניים מוציאים אותם מכלל הקהילה האנושית, והדבר נכון גם לתומכיהם ולכל מי שאינו מבדיל בין הזוועות שהתרחשו ב-7 באוקטובר לבין הסכסוך המתמשך בין ישראל לאויביה. זה לא היה ‘עוד אירוע בתולדות הסכסוך’ אלא משהו אחר לגמרי, ואני מקווה שכל מי שמשתייך למין האנושי יזכור לנצח את האירוע הזה.”
ד”ר קנטה אחמד
“כולנו מחפשים מילים למה שקרה כאן,” אמרה ד”ר אחמד בהרצאתה. “כולנו צמאים לשפה. רבים משתמשים במונחים כגון ‘טבח’, ‘שואה’, ‘שואה שנייה’ ו’אסון התאומים של ישראל’. האסוציאציות האלה ברורות אבל עלינו לדייק: קרה כאן משהו מזוויע יותר מאסון התאומים, Nine Eleven, לא רק מבחינת מספר הקורבנות יחסית לגודל האוכלוסייה אלא גם מבחינת האינטימיות של ההרג. גם האסוציאציה לשואה ברורה, כי שוב המטרה היא השמדת יהודים, ועם זאת, חשוב מאוד לנקוט במונחים המדויקים – ‘ג’נוסייד’ ו‘פשע נגד האנושות’ – בלי להתחשב בתגובות בדעת הקהל העולמית.
“המונחים האלה חשובים משום שהיה כאן אירוע מתוכנן, מחושב וקטלני שנועד להשמיד אנשים בשל זהותם – זהותם היהודית. חשוב לציין שגם בדואים איבדו את יקיריהם בהתקפה, ופגשתי כמה מהם בביקור בדרום, אבל המטרה הייתה רצח יהודים.
“הייתי ברואנדה. הייתי בפקיסטן. הייתי בעיראק שאחרי דעא”ש, שם בוצע רצח עם בקהילה היזידית – רצח עם שלא הסתיים עד היום. העולם היה מבועת מרצח העם בעיראק ויצא נגדו, אבל רבים מאלה שגינו את דעא”ש תומכים כעת דווקא בחמאס, לפעמים במעטה של מחאה פרו-פלסטינית. לכן חשוב להבהיר שהיה כאן רצח עם על כל מאפייניו – מתקפה שתוכננה בקפידה ויתר על כן, תועדה בקפידה, זאת כדי לשבור את רוחו של הציבור הישראלי בסרטוני זוועה של ילדים ותינוקות. נרצחו כאן נשים הרות וגם עובריהן נרצחו.”
ד”ר אחמד סיפרה כי אחרי הביקור בקיבוץ בארי נסעה למכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר ולמחנה “שורה”, שהותאם לקבלת הגופות ושרידיהן ולזיהוין בעקבות העומס על המכון באבו כביר. “במחנה ‘שורה’ נכנסתי למכולות שבכל אחת מהן 48 גופות או שרידי גופות. היו שם 25 מכולות כאלה.
“החוקרים, השוטרים והרופאים שעובדים במחנה ‘שורה’ דיברו על הציבור הישראלי כ’אומהיתומה‘. אחד השוטרים אמר לי שמאז שהוא משרת שם הוא אינו יכול להחזיק את בנו על הידיים. אחר אמר שכשהוא פותח את המקרר בבית הוא מריח מוות. כשהוא סוגר את המקרר – הריח נעלם.”
לצד החשיפה של הרצח הברברי, אמרה ד”ר אחמד, “חשוב שנציג לעולם גם את ההכחשה כמעשה ברברי. למדתי המון על הכחשת השואה, וכעת אני מבינה כמה ההכחשה פוצעת את משפחותיהם של הקורבנות. לכן חובתנו הבסיסית כבני אנוש היא להיות עדים ולספר את האמת. אירועי 7 באוקטובר תועדו על ידי הרוצחים באינספור סרטונים, אבל מתברר שככל שהראיות ברורות יותר, כך יותר מרושעת ההכחשה. עלינו להכיר בכך שהבורות גומאת מרחקים גדולים יותר מן העובדות. יש גורמים שמטפחים בורות מכוונת, והצרכנים כיום יכולים לבחור בחדשות ובחדשות-הכזב שמתאימות להן.
ד”ר קנטה אחמד
“האוניברסיטאות האמריקאיות משמשות כבר שנים רבות כמדגרה לאנטישמיות. מתרחשת כאן חבירה בין האסלאמיזם הרצחני, האנטישמיות השמאלית האולטרה-פרוגרסיבית ומה שאני מכנה “ה-woke הניאו-אורתודוקסי”. תפיסה זו גורסת שכל אדם הוא מדכא או קורבן, ודווקא היהודים, צאצאיהם של קורבנות השואה, נתפסים כיום כנאצים. זה הרקע לכך שגורמים רבים באוניברסיטאות מתייצבות כעת לצד החמאס. עמדה זו תואמת את התפיסה של ישראל כמעצמה קולוניאליסטית ומתעלמת מכך שהפלסטינאים אכן כבושים – אבל לא בידי ישראל אלא בידי האסלאמיזם הרצחני. עם זאת, יש כאן הזדמנות: האנטישמיות נחשפת כעת במערומיה, מה שעשוי לאפשר לנו להיאבק בה.”
להרצאה המלאה:
חזקים ביחד – נובמבר 2023 🎓🔬
מכתב נשיא הטכניון למשפחת הטכניון, למען משרתי המילואים, הטכניון במיטבו, ד”ר קנטה אחמד בטכניון, ראשי האוניברסיטאות: ״הקמפוסים בעולם הפכו לכר פורה של שיח אנטישמי ואנטי-ישראלי״, לטובת דיירי המעונות, זכות ההתנדבות, מארחים בקמפוס, הנדסת חלות, תורמים להתרמה, מחכים לכם, אבלים וכואבים – לקריאת הניוזלטר לחצו על התמונה או הקליקו כאן
הנהלת הטכניון כבר הודיעה מעל כל במה אפשרית שתגלה אפס סובלנות לביטויי תמיכה בטרור. בעקבות השיח הער ברשתות נבקש להבהיר זאת שוב.
מייד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, ובתגובה לפוסטים שהיה חשד כי מובעת בהם תמיכה בטרור, הודיעה הנהלת הטכניון שהיא רואה פרסומים אלה בחומרה ושלא תגלה סובלנות כלפי מפרסמיהם. עם זאת, הובהר שהטכניון לא יקיים משפטי שדה ושכל תלונה תיבחן לעומקה.
צוות מיוחד שמינה נשיא הטכניון, בראשות סגנית נשיא ובליווי משפטי, בדק לעומקן את כל התלונות שהתקבלו כנגד 46 סטודנטים. מתוכן, כרבע מהתלונות לא נגעו כלל לאנשי הטכניון, וכמה מהאחרות כללו האשמות כזב. ארבע תלונות הועברו לטיפול בית הדין המשמעתי לסטודנטים.
ביום חמישי, 26.10, הורה בית הדין בצו ביניים על השעייתה הזמנית מלימודים של סטודנטית ועל הרחקתה מקמפוס הטכניון עד למועד הכרעת הדין.
מבלי להמעיט בחומרת התופעה נדגיש כי מדובר במקרים ספורים לכל היותר, וכי כמות המקרים בטכניון דומה לנתונים באוניברסיטאות אחרות בארץ.
לצערנו, פרסום חוזר ונשנה ברשתות החברתיות של אותה מצגת ממוחזרת שאין בה מידע שלא בדקנו משרת אינטרסים אחרים. מטרת הפרסומים היא לנצל את כאבנו וחרדתנו בימים אלה כדי להרחיב את השסע בחברה ובקמפוס.
אנו קוראים לכולם לשמור על אורך רוח בימים מורכבים אלה, לדבוק בערכי הטכניון שהיוו עבורנו מצפן לאורך מאה שנים ולהגן על מרקם החיים המשותפים בטכניון, בעיר חיפה ובמדינת ישראל.
המתווה כולל: פטור מלא מתשלום שכר דירה על חודש נובמבר למשרתות ומשרתי המילואים ובני ובנות זוגם. בנוסף, סטודנטים שמימשו את זכאותם לדיור עד 26.10.23, ואינם מתגוררים במעונות בפועל, יוכלו להחזיר את המפתח, לפנות את דירתם, ולקבל פטור מתשלום שכ”ד במעונות. הדירות הפנויות ישמשו לשיכון משפחות שפונו מבתיהן מהצפון ומהדרום. זכאותם למעונות של הסטודנטים, שפינו את דירתם, תישמר עד למועד פתיחת שנת הלימודים.
במברגר, תושב חוזר מארצות הברית, השלים תואר במדעי המחשב באוניברסיטת קורנל ועבד כשלוש שנים בצוותי המחקר של גוגל (Google Brain) בעמק הסיליקון. כיום הוא סטודנט לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב בהנחייתו של ד”ר יונתן בלינקוב, ומתכוון להמשיך לדוקטורנט.
המלחמה תפסה את במברגר באמצע טיול בווייטנאם, והוא מייד החל לחשוב איך יוכל לעזור בהסברה הישראלית. “בבת אחת זינקו ההתבטאויות האנטישמיות ברשת בכ-1,200%,” הוא אומר, “וההתמודדות עם שיטפון השנאה קשה מאוד. זוהי ‘מערכה מקוונת’ שחשוב שלא נובס בה.” תוך ימים ספורים התגבשה סביבו קבוצה של כחמישים חוקרים – מעין סטארטאפ טכנולוגי המסייע בהסרת תוכן אנטי-ישראלי, בהנגשה של תוכן פרו-ישראלי אמין, בתרגום וביצירת תגובות נגד לפוסטים מסיתים – והכל באמצעות בינה מלאכותית. חברי הקבוצה מקווים שבקרוב יוכלו להעמיד את הטכנולוגיות המקוריות שפיתחו לרשות הגורמים הרלוונטיים.
אופק גליק
שני גורן
אופק גליק
עידו עמית
סיון היא דוקטורנטית בהנחיה משולבת של הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט (פרופ ג’קי שילר ופרופ’ יצחק שילר) והפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב (ד”ר חיים בסקין). נוהר הוא סטודנט (שנה חמישית) בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. לדברי סיון, “הכול התחיל כשהגענו מודאגים וכאובים לתרום דם בשבת שבה החלו האירועים, וגילינו שהעומס יצר בלגן טוטאלי. אנשים הגיעו עם דמעות והלם. לא היו מים, והמונים הצטברו בדלתות הכניסה.”
סיון ונוהר מיהרו ליצור קשר עם סטודנטים נוספים וכך יצרו מערך סיוע הכולל סטודנטים מהפקולטה לרפואה ומפקולטות אחרות בטכניון כמו גם סטודנטים ממוסדות אחרים. הסטודנטים מבצעים את התשאול הרפואי לפני תרומת הדם, לוקחים מדדי לחץ דם ודופק, מסייעים בארגון התורים ובהפחתת העומסים, מספקים מזון ומים לאנשי מד”א, אנשי בנק הדם ותורמי הדם, דואגים שיהיה דובר רוסית בצוות, ועוד. סטודנטים מהפקולטה לרפואה שסיימו את השנה השישית, וכן סטודנטים בשנים הקליניות, מסייעים גם בבירורים הנוגעים לתרופות ספציפיות ובטיפול במקרי התעלפויות.
צוות המתנדבים מגיע יום-יום למוקדי מד”א בחיפה ובצפון ומקיים קשר ישיר עם אחראי בנק הדם ומד”א בחיפה. המתנדבים גם מסייעים לצוותים ולתורמים בעת חירום ועוזרים בפינוי למרחבים מוגנים.
ביוזמה אחרת פועלות סיוון שוורץ ומירב שומסקי, שתיהן סטודנטיות בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, להקמת מערך המספק מענה לילדי החינוך המיוחד על ידי מתנדבים בעלי הכשרה וניסיון לעבודה עימם.
להתנדבות במוקדי מד”א מלאו את הטופס:
https://forms.gle/5RWhyxm9Wm7Pek5F7
להתנדבות עם ילדים עם צרכים מיוחדים מלאו את הטופס:
https://forms.gle/PhBVanz1EqWwKwtk8
לדברי גולדברג, מרכזת משאבי אנוש ופרויקטים מיוחדים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, “הכול החל מפנייה של עיריית חיפה, המפעילה מערך תמיכה המסייע למשפחות מפונים שהגיעו לחיפה מהדרום ומהצפון. אחת הבקשות הייתה איתור מחשבים עבור ילדיהן של משפחות אלה.”
בתמונה, מימין לשמאל: אימו של אחד מילדי שדרות שקיבלו מחשבים עם ליאור גולדברג ומיכל מאיר
באמצעות מדור הציוד בטכניון יצרו השתיים קשר עם Ecommunity – מפעל העוסק במיחזור פסולת אלקטרונית ומעסיק עובדים עם מוגבלויות. עיקר הקשר בין המפעל לטכניון בימי שגרה הוא בהעברה של ציוד אלקטרוני שיצא מכלל שימוש מהטכניון ל-Ecommunity.
לדברי מיכל מאיר, ראש מדור פרסים והוקרה בלשכת הסגל האקדמי, “המפעל נרתם ותרם מייד חמישה מחשבים ניידים ללא כל תמורה. המחשבים הגיעו לטכניון ביום חמישי ושתינו נסענו למלון דן פנורמה, שם שוהות משפחות שפונו מבתיהן, ומסרנו אותם לילדים משדרות. מרגש לראות את רוח ההתנדבות הטכניונית, שבעזרתה הטכניון מצליח לעזור באופן כל כך ישיר לאנשים שנפגעו וצריכים סיוע.”
בחנות נמכרים במחירים סמליים פריטים מגוונים ובהם בגדים, תיקים, תכשיטים, כלי בית וכלי מטבח, ספרים, משחקי ילדים וחפצי נוי. כל הכנסות החנות עוברות לאס”ט לטובת תמיכה בסטודנטים הזקוקים לסיוע. כעת, כאמור, ניתנים הפריטים ללא תשלום לתושבי הדרום והצפון ולסטודנטים הזקוקים להם.
החנות צמודה לצדו הימני של בניין בורוביץ (הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית). שעות הפעילות בימי שגרה הם א’, ב’, ג’, ה’ – 10:00-13:00, ד’ – 12:30-17:00. כעת שעות הפתיחה מצומצמות יותר ואפשר להתעדכן אצל רונית פארן מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית – 054-2722208.
כ- 400 מבכירי האקדמיה הישראלית והבינלאומית, ועוד כ- 700 מומחים נוספים בתחום, ממגוון דיסציפלינות ומוסדות אקדמיים, יצאו היום בקריאה לקהילה הבינ”ל ומזכ”ל האו”ם בקריאה לפעולה דחופה לשחרורם המיידי של הילדים הישראלים החטופים בעזה. במכתבם, ציינו המומחים את ההשלכות ההרסניות של אירוע טראומטי זה על חייהם של הילדים והתפתחותם, שמעמיד את הילדים בסכנה הישרדותית. השלכות אשר עלולות לגרום לנזק בלתי הפיך והולכות ומתעצמות עם כל יום בו הם נמצאים בשבי חמאס.
בכירי המומחים בעולם במגוון דיסיפלינות – עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, משפטים, רפואה ומדיניות ציבורית – ברחבי העולם, חתמו על מכתב הקורא לקהילה הבינ”ל לפעול לשחרורם המהיר של הילדים הישראלים החטופים בעזה.
המכתב, הקורא להביא לשחרורם של 30 הילדים הישראלים הכלואים בשבי חמאס, מהמתקפה האכזרית של ה 7 לאוקטובר. נוסח ביוזמה ושיתוף פעולה בין מומחיות בכירות מהמוסדות האקדמיים המובילים בארץ – האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת בן גוריון בנגב עם מטה משפחות החטופים והנעדרים.
המכתב, עליו חתמו מומחים מרחבי העולם, מפרט את אירועי ה 7 לאוקטובר, את המסגרת החוקית להגנה על ילדים בעיקר בזמן מלחמה וכן, את הנזק הנפשי וההתפתחותי שנגרם וממשיך להיגרם לילדים עם כל רגע שעובר והם עודם בשבי, חלקם פעוטות השוהים לבדם בשבי. המומחים הדגישו במכתבם כי הברוטליות הקשה והבלתי ניתנת לתיאור אותה חוו הילדים והפעוטות, אשר כללה גם רצח של בני משפחתם הקרובה מול עיניהם, יוצרים סכנה מוחשית להישרדותם הנפשית והפיזית עם כל דקה שעוברת והם עודם בשבי ארגון הטרור.
בין החתומים על המכתב נמצאים חוקרים בולטים מרחבי העולם מניו זילנד, דרך ברזיל, מדינות אירופה וארה”ב והיא כוללת החוקרים האקדמיים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם כגון אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת דיוק, הרווארד, UCLA. בין החותמים על המכתב מופיעים אלו:
פרופ’ ג’ק שונקוף – פרופסור לרפואת ילדים מאוניברסיטת הרווארד. מומחה בעל שם עולמי בתחום בריאות הנפש של ילדים ומומחה בהשפעות טרואמה על התפתחות ילדים
פרופסור ג׳ודית לואיס הרמן – פסיכיאטרית מאוניברסיטת הארווארד, מחברת הספר טרואמה והחלמה מומחית בעלת שם עולמי בטראומה ידועה בתרומתה הייחודית לתחום המחקר והטיפול בטביעת המושג פוסט טראומה מורכבת
פרופ׳ אדוארד טרוניק – פסיכולוג התפתחותי אמריקאי, מומחה עולמי ותרומה ייחודית בהבנה של אינטראקציה אם ילד משובשת. פיתח את הפרדיגמה של ה still face
פרופסור אלישיה ליברמן – פסיכולוגית בעלת שם עולמי מאוניברסיטת קליפורניה סן פרנסיסקו. מומחית בטיפול בטראומה של ילדים.
פרופ’. צ׳ארלס זינה – אוניברסיטת טולן ארה”ב, פסיכיאטר ילדים ונוער, מומחה בעל שם עולמי בבריאות הנפש של תינוקות ילדים ומתבגרים.
פרופסור אסטריד ברג – נשיאת האירגון העולמי לבריאות הנפש של התינוק. פסיכיאטרית אוניברסיטת קייפ טאון
פרופסור אבשלום כספי – מאוניברסיטת דיוק בארה”ב, פסיכולוג ישראלי אמריקאי בעל שם עולמי, מחקריו פורצי דרך בתחום של השפעת חוויות של אלימות בילדות והשפעתן על התפתחות
פרופסור אלי ליבוביץ פסיכולוג – מאוניברסיטת ייל מומחה בינלאומי בחרדה אצל ילדים
