Category Archives: כתבות אמצע

היא עשתה זאת במסגרת תוכנית הטכניון למצוינים. אליענה התחילה את לימודיה בטכניון בגיל 20 אבל את הטכניון הכירה עוד מילדותה, שכן הוריה מרים ונתן ולך, שניהם בעלי תואר דוקטור, השלימו את כל תואריהם המתקדמים בטכניון. אימה קיבלה את תואר הדוקטור ממש לאחרונה, אחרי שלימדה כאן אלגברה במשך 25 שנה.”כילדה הגעתי לטכניון המון,” מספרת אליענה, “ואני זוכרת איך השטתי סירות נייר במזרקה מול הפקולטה לכימיה. הלימודים בטכניון היו חלום ילדות, וזה היה חלק משמעותי במוטיבציה שלי להשקיע ברצינות בלימודים בתיכון.”

אליענה רות ולך-וולף

אליענה גדלה במורשת, יישוב קהילתי דתי-לאומי בגליל התחתון. הוריה עלו מארצות הברית בגילאי ה-20 ומאז נולדו להם 11 ילדים; אליענה היא השלישית. את לימודיה התיכוניים עשתה באולפנת בהר”ן בגדרה, שם למדה במגמות כימיה, ביולוגיה ומחשבים. את הבגרות במתמטיקה סיימה בכיתה י’ במסגרת תוכנית של אוניברסיטת בר אילן וגם לטכניון הגיעה במסגרת תוכניות הנוער. את עבודת הגמר בביולוגיה עשתה במכון ויצמן, והיא זוכרת כמה היא הייתה משמעותית עבורה. “הייתי בת 17, עם לא מעט ספקות לגבי האמונה הדתית שלי, אבל ההתעסקות בעולם החי הבהירה לי את המורכבות העצומה של העולם ורק חיזקה את האמונה שלי.”

את התארים הראשונים – בפיזיקה ובכימיה – עשתה במסגרת תוכנית הטכניון למצוינים, שהיא לדבריה “מסגרת מעולה שפותחת את הראש למחקר ולתחומים שונים כבר בתואר הראשון, דוחפת לעבודה קשה ולמצוינות ויוצרת קשרים בין-אישיים משמעותיים מאוד.” במהלך התואר הראשון החלה לעבוד במחקר עם פרופ’ יובל שגם מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, שמנחה אותה כיום בתואר השני. במסגרת מחקר זה זכתה השנה במקום הראשון בתחרות הפוסטרים ביום המחקר בפקולטה לכימיה ובמקום השלישי ביום המחקר הכלל-טכניוני למשתלמים על שם ג’ייקובס.

אליענה רות ולך-וולף

מאחר שלא רצתה לוותר על שתי אהבותיה, כימיה ופיזיקה, היא מצאה לדבריה את “הסופרפוזיציה של שניהם” במחקרה הנוכחי, התוקף סוגיות כימיות בשיטות פיזיקליות. הסוגיה הכימית שמעסיקה אותה היא כיראליוּת – תכונה הקשורה לסימטריה של מולקולות – וההקשר הפיזיקלי הוא הכוח הגרעיני החלש השובר את הסימטריה הזו. קשר זה כבר הוסק על סמך שיקולים תאורטיים, אולם עד כה לא נמדד בניסוי, וזה האתגר הגדול של אליענה וקבוצת המחקר במעבדה. 

משפחת מחלב מיהוד הגיעה לטקס בהרכב מיוחד, הכולל אורחים מחו”ל. ההורים, חגית ודוד, הם בוגרי הטכניון. שניהם עשו את התואר במסגרת העתודה – היא בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות (תעשיה וניהול לשעבר), הוא בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש  ויטרבי (מצטיין נשיא). דוד מנהל קריירה ארוכה בעולם ההייטק ואילו חגית בחרה בשירות קבע ממושך בתחומי האחזקה והלוגיסטיקה, שאותו סיימה בדרגת סא”ל. רועי מחלב, בנם של חגית ודוד, קיבל בטקס את התואר “בוגר הטכניון” לאחר שהשלים את לימודיו בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.

מימין לשמאל: דוד מחלב, רועי מחלב וחגית מחלב

חגית קיבלה בטקס החגיגי תעודת בוגר טכניון בפעם השנייה בחייה, הפעם בעקבות סיום הלימודים בתוכנית “מבטים”. תוכנית ייחודית זו נועדה לקדם ולשפר את החינוך המדעי, הטכנולוגי וההנדסי בישראל באמצעות הכשרת בוגרי הטכניון במסגרת תואר ראשון נוסף.

חגית מודה בחיוך שהסיבה הראשית לבחירתה בתוכנית מבטים היא ש”רציתי כדי להיות קרובה לילדים שלי שלומדים כאן ולאכול איתם יחד צוהריים פעם בשבוע.” עם זאת, הייתה סיבה נוספת – חיידק ההוראה שדבק בה לפני שנים ספורות. “אחותי אומרת שכבר בילדות הייתי מורה, אבל מעולם לא הלכתי לכיוון הזה. לפני כמה שנים פגשתי בחור צעיר, יוצא סיירת אגוז, שלא האמין ביכולתו ללמוד באוניברסיטה בגלל דיסלקציה חמורה. כששאלתי אותו אם סיים בגרות הוא כמעט צחק. אמרתי לו: אני לא מורה מוסמכת אבל בוא ננסה. וככה, במשך שלוש שנים, נפגשנו פעמיים בשבוע וחנכתי אותו – ממתמטיקה של בית ספר יסודי ועד להכנה לבגרות. הוא סיים בציונים מעולים, וזה עורר בי תחושה נהדרת ואמונה שאני יכולה לעשות טוב. השראה נוספת קיבלתי ממנהל בית ספר לשעבר ומורה בהווה, שמעון גרינהויז, שפרש מההוראה בימים אלה בגיל 93. הבנתי שההוראה תיתן לי עצמאות, חברה, אתגר אינטלקטואלי וכמובן סיפוק עצום, ובסוף הקיץ אתחיל ללמד בתיכון ביהוד.”

רועי מחלב, בנם של חגית ודוד, קיבל בטקס את התואר “בוגר הטכניון” לאחר שהשלים את לימודיו בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. הוא הגיע במיוחד מקורס הקצינים שבו הוא נמצא כרגע. חברתו, תמימה שרה רכבוך, קיבלה גם היא תעודת בוגר לאחר שסיימה את הלימודים בפקולטה להנדסת מכונות. תמימה עלתה לבדה מדרום אפריקה בגיל 18, פגשה את רועי בטכניון – וכעת, כאמור, היא תחגוג איתו את סיום התואר. בעקבותיה עלו לישראל אחותה וסביה. ההורים, שנשארו בדרום אפריקה, יגיעו במיוחד לטקס.

מימין לשמאל: דוד מחלב, רועי מחלב וחגית מחלב

דר, אחותו הבכורה של רועי, באה לטקס כאורחת, שכן את לימודיה בטכניון סיימה כבר מזמן, כעתודאית, בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות. אחיהם עידו עדיין לא קיבל את התואר, שכן הוא בחר בלימודי רפואה ויותר מכך – במסלול המשולב והמאתגר MD Bsc. מסלול זה, המיועד לסטודנטים מצטיינים ומקנה למסיימיו תואר דוקטור ברפואה (MD) ותואר בהנדסה ביו-רפואית (Bsc), נמשך תשע שנים.

לדברי חגית, “הבן הצעיר איל בוחן את דרכו, ויש סיכוי שיבצע תפנית מהמסלול המשפחתי. יש למה לצפות.”

חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי השיגו שליטה על חומר חדשני העשוי להחליף בעתיד את הסיליקון בעולם האלקטרוניקה. פיתוח זה נחשב חיוני נוכח בלימת מגמת המזעור בעולמות הטרנזיסטורים והשבבים. המחקר התפרסם לאחרונה במגזין המדעי Advanced Functional Materials.

מימין לשמאל: פרופ’ ליאור קורנבלום, לישי שהם וד”ר מריה בסקין

שבבים מניעים את העולם שבו אנחנו חיים – הם האחראים לעיבודן של כמויות מידע עצומות, לאחסונן ולהעברתן. מפיתוח תרופות חדשות ותכנון מנועי חלליות ועד השרתים שמניעים את האינטרנט – הכול מבוסס על שבבים.

השיפור המתמיד ביכולותיהם של אותם שבבים מבוסס על מזעור מתמיד של יחידות החישוב הבסיסיות – טרנזיסטורים. אלה הם מתגים זעירים ששולטים במעבר הזרם החשמלי, בדומה לברז ששולט על זרם מים. באמצעות המתגים האלה מסוגל המעבד לבצע את משימותיו: עיבוד, אחסון (זיכרון) והעברת מידע.

כבר באמצע שנות ה-60 קבע גורדון מוּר, מייסד אינטל, שקצב מזעור הטרנזיסטורים יוביל לכך שמספר הטרנזיסטורים על כל יחידת שטח נתונה יוכפל כל שנה וחצי או שנתיים. תחזית זו, שהתבססה על העבר (התפתחות הטרנזיסטורים עד 1965), הכתיבה את קצב המזעור במשך עשרות שנים, וכיום מיוצרים שבבים שבכל אחד מהם מיליארדי טרנזיסטורים.

בשנת 2007 הפתיע מור עצמו כשאמר כי לא לעולם חוסן וכי “חוק מור” יגיע לקיצו תוך שנים לא רבות. מור עצמו הלך לעולמו השנה, כשרבים בעולם הטכנולוגיה מעריכים כי גם החוק על שמו מתקרב לסוף דרכו.

מימין לשמאל: לישי שהם, פרופ’ ליאור קורנבלום וד”ר מריה בסקין במעבדה

פרופ’ ליאור קורנבלום, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, מסביר כי “בעקבות המזעור המתמיד מיוצרים כיום טרנזיסטורים בגודל של עשרות בודדות של אטומים. בממדים אלו קשה יותר ויותר להמשיך במזעור בלי לפגוע בביצועיהם של הטרנזיסטורים ושל השבבים המכילים אותם. בסדרי גודל ננוממטריים מתנהגים הטרנזיסטורים בדרכים חדשות, שונות מאבותיהם הגדולים יותר, ובכך פוגעים בפעילותו התקינה של המעבד.”

אחת הדוגמאות לשיבושים כאלה היא דליפה של זרם חשמלי כאשר הטרנזיסטור (המתג) אמור להיות כבוי. לדברי פרופ’ קורנבלום, “אפשר להמשיל זאת לברז דולף. דליפה כזו בטרנזיסטור לא רק פוגעת בביצועים אלא גם מובילה לבזבוז חשמל. אם ניקח לדוגמה טלפון מודרני שמכיל מיליארדי טרנזיסטורים, דליפות זעירות אלה יצטברו לאובדן אנרגיה משמעותי, והתוצאה היא בזבוז אנרגיה (התרוקנות מהירה של הסוללה) והתחממות משמעותית של המכשיר. אם נעבור לסדרי גודל של חוות שרתים, המשמעויות הן צריכת אנרגיה עצומה ושחרור חום רב לאטמוספרה.”

אז איך מתמודדים עם האתגר? אחד הכיוונים המבטיחים הוא חיפוש חומרים חלופיים לסיליקון, החומר שממנו עשויים טרנזיסטורים כיום. בקבוצת המחקר של פרופ’ קורנבלום בוחנים תחמוצות שונות, שאחת מהן בעלת תכונה ייחודית – היא יכולה לשנות את תכונותיה ממוליך חשמלי למבודד ולהיפך. את התכונה הזאת מבקשים חוקרי הטכניון לרתום בעתיד לייצור טרנזיסטורים שייסגרו וייפתחו במהירות.

מימין לשמאל: פרופ’ ליאור קורנבלום, לישי שהם וד”ר מריה בסקין במרכז שרה ומשה זיסאפל לננואלקטרוניקה

איך עושים זאת? באמצעות שליטה מדויקת בחומר ובמבנהו האטומי. חוקרי הטכניון השיגו שליטה בתכונות החשמליות של החומר באמצעות שליטה מדויקת במרחק בין האטומים שלו. מנהלת המעבדה ד”ר מריה בסקין עושה זאת באמצעות מערכת ייחודית לגידול תחמוצות; היא “מניחה” את האטומים שכבה על גבי שכבה וכך היא מגדלת את החומר במעבדה. בזכות תהליך הגידול העדין והמבוקר היא שולטת במרחקים בין האטומים בשכבה בדיוק של פיקומטר, או אלפית הננומטר. לצורך השוואה, המרחק בין שני אטומים בסיליקון הוא כרבע ננומטר – 250 פיקומטר.

מערכת הגידול הייחודית הוקמה בטכניון בהשקעה רבה ותשמש לפיתוח הדורות הבאים של מוליכים למחצה, חומרים מגנטיים וחומרים לאנרגיה מתחדשת כגון זרזים (קטליסטים) מתקדמים להמרת אנרגיה. “בכל בוקר אני מגיעה למעבדה ומתניעה את המערכת הזאת,” אומרת ד”ר בסקין. “אנחנו יכולים לבחור מגוון של סוגי אטומים ולשלוט בסידור שלהם ובמרחקים ביניהם, וכך ליצור חומרים שעדיין לא היו קיימים קודם, עם מגוון רחב של תכונות לפי הצורך.”

“הכלים שפיתחנו לגידול חומרים הם ייחודיים ברמה עולמית,” אומר פרופ’ ליאור קורנבלום ראש מעבדת אלקטרוניקה של תחמוצות במרכז שרה ומשה זיסאפל לננואלקטרוניקה. “גידול התחמוצות הוא רק השלב הראשון, וממנו מתחילים הסטודנטים לתארים גבוהים לבצע את המחקר. חלקם מתמקדים בתכונות הפיזיקליות של החומרים כדי להבין כיצד הם עובדים וחלקם רותמים את החומרים הייחודיים האלה כדי להכין מהם התקנים שיחוללו מהפכות במיקרואלקטרוניקה, באנרגיה מתחדשת ועוד.”

לב המעבדה – מערכת “דבורה”

הדוקטורנטית לישי שהם עוסקת במחקרה בשני התחומים יחד. היא חוקרת את התכונות של החומר ומייצרת ממנו טרנזיסטור כדי לבחון כיצד אפשר לרתום אותו לצורכי המיקרואלקטרוניקה. במחקר הנוכחי הובילה שהם צוות שכלל עוד 12 חוקרות וחוקרים משמונה מוסדות מחקר וחברות הממוקמים בשוויץ, יפן, צרפת וארה”ב. הצוות בראשותה הראה שעל ידי מתיחה של החומר ברמה האטומית אפשר להאריך את הקשרים הכימיים שלו; על ידי מתיחה של פחות מ-2% באורך הקשר הכימי הצליחו החוקרים “להרגיע” את הנטייה של האלקטרונים לדלג מאטום לאטום. על ידי שינויים זעירים אלה, המתרחשים בטווח של אלפית הננומטר, מפתחים החוקרים דרכים חדשות לשליטה במעבר בין המצב המוליך למבודד בחומר זה. לדברי שהם, “זה מדהים לראות שלשינויים כל כך קטנים במבנה האטומי של החומר יש השפעה כל כך גדולה על התכונות של החומר. לקחנו את החומר הזה למאיץ חלקיקים בשווייץ וראינו איך השינויים הזעירים האלה משפיעים על הסידור של האלקטרונים בחומר והאופן שבו הם מתנהגים. אלה בדיוק הכלים שאנחנו צריכים לפתח כדי ליצור את הטרנזיסטורים העתידיים. יש המון אתגרים בדרך לשם, ובאמצעות השליטה על סידור האלקטרונים בחומר אנחנו מפתחים את היכולות שיקחו אותנו לשלב הבא. כיום אני מיישמת את תוצאות המחקר על חומרים דומים אחרים, ומהם אני מפתחת טרנזיסטור מסוג חדש.”

לדברי פרופ’ קורנבלום, “יש לנו זכות גדולה לפתח את היכולות האלה כאן בישראל, לעבוד עם סטודנטים מבריקים ולשתף פעולה עם מדענים מובילים בעולם שתרמו למחקר הזה. אנחנו קוצרים את הפירות של התשתית המדעית המעולה שהטכניון מפתח ומשכלל בהתמדה, ושל הסטודנטים המצוינים שלנו.”

תמונה מדעית – המבנה האטומי של החומר סטרונציום וונדייט (strontium vanadate) – המחשה של המבנה האטומי של החומר תחת מאמצי מתיחה (ימין) ולחיצה (שמאל). במרכז ניתן לראות את הסידור האטומי האמיתי בחומר בתמונת מיקרוסקופ אלקטרונים. בתחתית התמונה ניתן לראות כיצד המאמצים השונים משנים את מבנה רמות האנרגיה בחומר ולכן גם את האופן בו האלקטרונים מסתדרים בו. באמצעות שליטה בתכונות האלה מתכוונים החוקרים להנדס את החומרים הללו לכדי טרנזיסטורים עתידיים

המחקר נערך במרכז שרה ומשה זיסאפל לננואלקטרוניקה במימון של הקרן הלאומית למדע, והוא נתמך על ידי מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה ותוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד.

למאמר ב- Advanced Functional Materials לחצו כאן

ברית האוניברסיטאות יורוטק (EuroTech) העניקה לראשונה את “פרסי העתיד” לחוקרים מבטיחים בתחילת הקריירה. הזוכה במקום הראשון היא ד”ר שרלוט ווגט, חברת סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך וחברה בתוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון.
פרסי העתיד, EuroTech Future Awards, נוסדו השנה כדי להוקיר חוקרים הצפויים לחולל שינויים דרמטיים בתחומיהם למען האנושות. הזוכים  נבחרים על סמך תרומתם הקיימת והפוטנציאלית לקידום חזון האומות המאוחדות כפי שהוא משתקף ב-17 היעדים של האו”ם לפיתוח בר קיימא – יעדים שנקבעו ב-2015 ואומצו על ידי כל המדינות החברות בארגון.

נשיא יורוטק אנדרס ביארקלב מכריז על זכייתה של ד”ר שרלוט ווגט בפרס הראשון

ד”ר ווגט עוסקת במחקריה בשיפור תהליכי קטליזה –  תהליכים המשנים מולקולות נתונות באמצעות קטליסט (זָרָז). הקטליסט עצמו הוא חלקיק זעיר המעורר תהליך כימי מבוקש – למשל ייצור אמוניה לחקלאות. לקטליזה חשיבות יישומית עצומה במגוון רחב של תעשיות לרבות תעופה, בנייה, זיקוק נפט, מזון ותרופות, והפיתוחים של ד”ר ווגט משפרים תהליכי קטליזה בהיבטים של זמן, עלות, צריכת אנרגיה והשפעות סביבתיות.

“קטליסטים מעורבים בכשליש מכלל הכלכלה העולמית, מזיקוק נפט ועד תעשיית המזון,” מסבירה ד”ר ווגט. “אני מאמינה שקטליסטים יהיו גם גורמים מרכזיים בפתרון ההתחממות הגלובלית. הבעיה המרכזית של ההתחממות הגלובלית היא העלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, ובאמצעות קטליסטים חדשים נוכל להפנות גזים אלה לשימושים מועילים במקום לשחרר אותם לאטמוספרה. הקטליסטים הנוכחיים אינם מספיק טובים וכתוצאה מכך, התהליכים המיועדים עדיין אינם כדאיים מבחינה כלכלית. המחקר שלי ממוקד בפיתוח קטליסטים טובים יותר באמצעות ‘ניסויים ספקטרוסקופיים’ שמאפשרים לנו להבין מה קורה במהלך הריאקציה של פחמן דו חמצני ולרתום ידע זה לפיתוח תהליכים יעילים יותר.”

ברית האוניברסיטאות יורוטק (EuroTech)  היא שותפות אסטרטגית בין אוניברסיטאות מובילות למדע ולטכנולוגיה, המחויבות למצוינות במחקר ולפיתוח משותף של פתרונות לאתגרי החברה. ברשת זו שותפים שישה מוסדות אקדמיים: הטכניון, האוניברסיטה הטכנית של דנמרק (DTU), הפוליטכניק של לוזאן (EPFL), האקול פוליטכניק בפריז, האוניברסיטה הטכנולוגית של איינדהובן (TU/e) והאוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM).

פרסי העתיד, EuroTech Future Awards, הוענקו השנה לשלושה זוכים מתוך 34 מועמדים. הזוכים נבחרו על סמך השפעת מחקריהם על קידום יעדי הקיימות, הצטיינותם במחקר ויכולתם להנגיש את עבודתם באופן שיאפשר לאזרחים, ובעיקר למקבלי החלטות, להבין את תרומתם של חוקרים אלה לעתיד בר-קיימא. בפרס הראשון זכתה כאמור ד”ר שרלוט ווגט מהטכניון על עבודתה “קטליזה המבוססת על הידרוגנציה(hydrogenation) של פחמן דו-חמצני”. בפרס השני זכה זונגיאו דז’ו ממכון המחקר הטכנולוגי EPFL)) בשוויץ על שיקום מים ויצירת אנרגיה ובפרס השלישי – דינש קרישנמורטי מהאוניברסיטה הטכנולוגית של איינהובן בהולנד על טיפול מותאם אישית בחולי סוכרת.

ד”ר שרלוט ווגט מקבלת את הפרס בטקס

נשיא יורוטק אנדרס ביארקלב אמר בטקס כי “אירופה והאנושות כולה מתמודדות עם אתגרים רבים שפתרונם תלוי בתרומתה של קהילת המחקר בפריצות דרך מדעיות וביזמות מבוססת-מחקר. פרס העתיד של יורוטק מדגיש את התשוקה, את החתירה לידע ואת רוח החדשנות של חוקרינו הצעירים משש האוניברסיטאות השותפות ביורוטק. הפרס מוקיר אותם כסוכני שינוי חיוניים הממלאים תפקיד מרכזי בחתירתה של ברית יורוטק לעתיד בר קיימא.”

טטיאנה פנטלי, מנהלת שלוחת יורוטק בבריסל וחברה בצוות השופטים, אמרה כי “המוטיבציה והיצירתיות של חוקרינו הצעירים מעוררות השראה. סקרנותם הבלתי נלאית, חשיבתם היצירתית ונקודת המבט הרעננה שלהם הן המפתח לפיתוח פתרונות לאתגרים החברתיים הניצבים בפנינו כיום.”

ד”ר ווגט נולדה בהולנד וגדלה ביוסטון, טקסס. באוניברסיטת אוטרכט בהולנד היא השלימה את כל תאריה בכימיה וכן תואר שני במנהל עסקים. בין לבין היא פתחה עסק בתחום הביגוד והתנדבה בסיוע לילדים במונגוליה. לישראל היא הגיעה במסגרת הדוקטורט במכון ויצמן למדע, ולאחר פוסט-דוקטורט הצטרפה לסגל הטכניון. במרץ 2021 היא הקימה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון את המעבדה לקטליזה לדלקי העתיד.

במהלך השנים זכתה ד”ר ווגט בפרסים רבים וב-2021 היא נכללה ב- Forbes 30 Under 30-  רשימת 30 החוקרים המובילים באירופה בתחומי המדע והרפואה – וקיבלה את ,Clara Immerwahr Award  פרס הניתן למדעניות מבריקות הנמצאות בתחילת הקריירה שלהן כדי שיצליחו בעבודתן ויהוו מודל לחיקוי עבור נערות ונשים צעירות.

“סמי סגול, בוגר הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, איש עסקים ופילנתרופ, הוא ידיד אמת של הטכניון ודמות מופת בקרב בוגרי הטכניון ברחבי העולם,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בטקס. “על פועלו רב השנים העניק לו הטכניון תואר דוקטור לשם כבוד ותואר “נאמן הטכניון” (Guardian) השמור רק לתומכים מעטים. סמי סגול ואשתו טובה רותמים את משאביהם לעשיית טוב באמצעות מעורבות בלתי פוסקת ומחויבות איתנה לעתידה של מדינת ישראל. אין לי ספק שתרומתם להקמת מרכז סגול לחומרים מרוכבים תתרום רבות לקידומן של החברה הישראלית והאנושות כולה.”

מימין לשמאל : דיקנית הפקולטה פרופ’ גיטי פריי, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, סמי וטובה סגול, יצחק סגול ויו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ’ פרץ לביא.

פרופ’ פרץ לביא, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל, אמר: “סמי סגול הפך את המושג ‘תיקון עולם’ לקו המנחה בחייו, כמו בעסקיו כך בפעילותו הפילנתרופית הוא לפני כולם צופה את פני העתיד ופועל למען עתיד טוב יותר לישראל ולעולם כולו. הבניין החדש לחומרים מרוכבים אשר יישא את שמו יבטיח את המשך מצוינותה של הפקולטה אשר כבר גאה בכך שאחד מחברי הסגל שלה קיבל את פרס הנובל.”

מימין לשמאל: יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, סמי סגול, עמוס חורב ויו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ’ פרץ לביא.

הפקולטה למדע והנדסה של חומרים שינתה את פניה בעשורים האחרונים. אם בתחילת הדרך עסקה הפקולטה באפיון דגימות שמקורן בתעשייה, כיום עוסקים חוקריה גם בפיתוח חומרים חדשים, באפיונם ובייצורם. חומרים מרוכבים, שיעמדו בליבת העשייה של המרכז החדש, הם חומרים המחוללים מהפכה של ממש בשטחי עשייה שונים ובהם תעופה, הפקה ואגירה של אנרגיה ירוקה, ממשקים עם גוף האדם, בנייה והנדסה אזרחית. המרכז החדש יאובזר בתשתיות המתקדמות ביותר לפיתוח חומרים מרוכבים ולייצורם – גרפן, חומרים מבוססי חלבון, חומרים לתנאי קיצון ועוד. בחלל ייחודי מרווח ומותאם, יעבדו חוקרים, פוסט-דוקטורנטים, סטודנטים, מהנדסים וטכנאים כדי להביא לעולם את המילה האחרונה בתחום החומרים המרוכבים.

מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, סמי,יצחק וטובה סגול, ד״ר יהושע מ. גרולמן ודיקנית הפקולטה במעבדה בבניין החדש

דיקנית הפקולטה פרופ’ גיטי פריי, שהנחתה את הטקס, אמרה כי “הקמת המרכז החדש תאפשר לחוקרי הטכניון לפתח חומרים טובים יותר בהיבטים של חוזק, משקל, עלות ועמידות. חומרים אלה יספקו תועלת עצומה לאנושות כולה. חומרים מרוכבים מפגינים לעתים איכויות שאינן קיימות בחומרים הנפרדים המרכיבים אותם, והם משמשים בעוד ועוד יישומים – ממערכות הגנה והנדסת חלל ועד אביזרי ספורט.”

מימין לשמאל: יצחק, סמי וטובה סגול בטקס הסרת הלוט.

היזם ואיש העסקים סמי סגול נולד בטורקיה ובגיל 15 עלה עם משפחתו לישראל. בהנהגתו הפכה כתר פלסטיק, חברה משפחתית קטנה שייסד אביו, לתאגיד עולמי. הוא השלים תואר ראשון בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. בשנת 2019 קיבל סמי סגול מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד.