Category Archives: כתבות אמצע

חוקרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט מראים במאמרם כיצד התפתח במערכת החיסון “מרחב התפתחותי” המאפשר לה להסתגל במהירות לשינויים בסביבה

מאמר שפרסמו חוקרי הטכניון במגזין המדעי היוקרתי Nature מציג תובנות חדשות על האבולוציה של מערכת החיסון. ממצאי המחקר מצביעים על מודולריות וגמישות כתכונות מהותיות באבולוציה של מערכות מורכבות דוגמת מערכת החיסון. ממצאים אלה מבוססים על סריקת הגנום של 60 בעלי חוליות שונים שחיו בטווח זמן של 600 מיליון שנה.  את המחקר הובילו חוקרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ שי שן-אור, ד”ר טניה דובוביק והפוסט-דוקטורנט ד”ר מרטין לוקצ’ישין, בשיתוף הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב”ם ואוניברסיטת קרנגי מלון.

מימין לשמאל:
ד”ר טניה דובוביק, פרופ’ שי שן-אור, ד”ר אלינה סטרוסבצקי וד”ר מרטין לוקצ’ישין

מערכת החיסון היא מערכת מורכבת המגינה על האורגניזם מפני נגיפים, זיהומים וגורמים עוינים אחרים. היא בנויה מתאי חיסון מסוגים שונים, שלכל אחד מהם תפקידים ייעודיים משלו. תאים אלה פועלים יחד כדי לספק את ההגנה הדרושה לגוף. האינטראקציה בין מערכת החיסון לסביבה המשתנה ללא הרף מצריכה שינוי בלתי פוסק של מערכת החיסון, כלומר אבולוציה מתמדת שלה.  האבולוציה, בתיאור כללי, פירושה הסתגלות לשינויים בסביבה באמצעות שינויים גנטיים אקראיים (מוטציות) וברירה טבעית. כך מתפתחות כל המערכות בעולם החי ובהן מערכת החיסון.

הגנים במערכת החיסון, בעיקר ביונקים ובציפורים, מתפתחים במהירות רבה יחסית לגנים אחרים בגנום. עובדה זו משקפת את חשיבותה של מערכת החיסון בהסתגלות לשינויי הסביבה הן במצבי חולי והן בשגרה. למרות זאת, הדינמיקה האבולוציונית של מערכת החיסון לא נחקרה לעומקה עד כה, וזאת במידה רבה עקב מורכבותה של מערכת זאת; מערכת החיסון מאופיינת בשונות גבוהה בין פרטים, ולכן נהוג לחקור אותה בחיות מעבדה הנמצאות בסביבה נקייה ונטולת נגיפים וחיידקים – תנאי גידול שמובילים במתכוון לכך שהפרופיל הגנטי של העכברים השונים אחיד. 

חוקרי הטכניון השתמשו במודל ייחודי של עכברים ששונותם הגנטית גבוהה כך שהיא מדמה את השונות הקיימת בין בני אדם. באמצעות מודל זה מדדו החוקרים את השונות החיסונית בין העכברים השונים ואיתרו את הגנים השולטים בשכיחותו של כל סוג תא.

ידוע שגנים משפיעים על תאים, ועל האורגניזם כולו, באמצעות ביטוי גנטי (Gene expression): המידע המקודד בגן “מתורגם” למולקולות בעלות תפקידים שונים. נהוג להניח, וכך הדבר במקרים רבים, שהגנים משפיעים על התאים שהם מבוטאים בהם – הם מכוונים תהליכים בסיסיים כגון חלוקת התא, נדידתו ומותו.

במרכז מאמרם של חוקרים הטכניון מוצג גילוי דרמטי: סדרה של גנים המשפיעים על תאים שאותם גנים אינם מבוטאים בהם. במילים אחרות, מדובר בגנים המבוטאים בסוגי תאים מסוימים אך משפיעים על סוגי תאים אחרים.

החוקרים מראים במאמרם כי סדרת הגנים הייחודית שהם גילו מאופיינת בשכיחות-מוטציות גבוהה יותר. לדבריהם, שכיחות גבוהה זו מייצרת “מרחב התפתחותי” שבו נוצרת שונות בין-תאית גבוהה, החיונית להתאמת האורגניזם לסביבה, וזאת בלי לחולל נזק משמעותי. 

לדברי פרופ’ שי שן-אור, “אחת ההשלכות החשובות של הממצאים שלנו היא שיכולתה של מערכת החיסון להשתנות ולפתח יכולות חדשות תלויה באינטראקציה בין סוגי תאים שונים יותר מאשר באינטראקציה בין תאים מאותו סוג. גילויים אלה מספקים לנו הבנה לאופן התפתחותן של מערכות מודולריות מורכבות. מודולריות כזאת אומנם נצפתה בעבר בהקשר של גנים וחלבונים המפתחים יכולות חדשות, אולם היא מעולם לא נחקרה במערכות רשתיות מורכבות דוגמת האינטראקציה הבין-תאית במערכת החיסון.

להערכת החוקרים, מחקרי המשך הקשורים לכושר-ההתפתחות של מערכת החיסון לא רק ישפכו אור על המנגנונים שמאחורי תגובות חיסוניות אלא גם יסייעו בפיתוח פתרונות ביומימטיים (הנדסה בהשראת הטבע), למשל מערכות מלאכותיות מורכבות (system-of-systems) שגם הן, בדומה למערכת החיסון, מושתתות  על השפעות גומלין בין יחידות פונקציונליות.

המחקר נתמך בנדיבות על ידי קרן המדע הישראלית (ISF), קרן אפלבאום, קרן מילגרום, קרן המחקר ע”ש קולק, מרכז ברוך ורות רפפורט לחקר הסרטן בטכניון ומלגת אלי קאופמן.

פרופ’ שי שן-אור הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ראש המעבדה לאימונולוגיה מערכתית ורפואה מותאמת אישית, מדען ראשי ומייסד שותף בחברת סייטוריזן, ראש Tech-AI.BioMed  (הזרוע הרפואית של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון) וראש מכון זימין בטכניון. 

למאמר ב-Nature – לחצו כאן

החיים בעולם המודרני, המהיר והעירוני מלאים בלחץ וגורמים לעיתים למתח וללחץ נפשי. בעולם כזה, מציאת רגעים של שלווה ורוגע יכולה להיות מאתגרת. מחקר שנערך בטכניון והשתמש בשיטות טכנולוגיות חדשניות של מעקב אחרי תנועת עיניים מראה כי יש דרך פשוטה אך עוצמתית לשיפור מצב הרוח של כולנו: התבוננות בטבע בתוך שגרת היום-יום. את המחקר הובילה ד”ר וויטני פלמינג, פוסט-דוקטורנטית בקבוצת המחקר של פרופ’ אסף שוורץ, אקולוג וראש המחלקה לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

פרופ’ אסף שוורץ

ערים הפכו למרכזים תוססים של צמיחה כלכלית, חדשנות וייצור ידע, אולם יותר ויותר ראיות מצביעות על כך שאורח החיים המודרני בערים משפיע על הבריאות הנפשית של התושבים. מחקרים שונים קושרים את החיים בעיר ללחץ מתמיד ולתשישות העלולים להוביל לדיכאון, חרדה ועוד. בעוד שהראיות על ההשלכות השליליות של אורח החיים העירוני על בריאות התושבים הולכות ומצטברות, נאסף גם ידע רב על כך שהטבע העירוני יכול לסייע בהתמודדות עם חלק מהאתגרים הללו. “בסקירת ספרות שיטתית שאנו עורכים בימים אילו במעבדה מצאנו מאות מחקרים שמראים עד כמה חשיפה לטבע, למשל מגורים באזורים ירוקים או ביקורים תכופים בפארקים עירוניים או שמורות טבע, יכולה לסייע בשיפור המצב הנפשי של האדם,” מסביר פרופ’ שוורץ. “עם זאת, עדיין חסרה הבנה של המנגנון המקשר בין חשיפה לטבע ומדדים הקשורים בשלומות האדם כמו הפחתת לחץ.” המחקר שנערך בטכניון עושה שימוש חלוצי בטכנולוגיית מעקב אחרי תנועות עיניים (eye tracking) כדי לפענח את המנגנון האמור, ומראה כי אפילו שינויים התנהגותיים מינוריים, כגון הפנייה של “הקשב הוויזואלי” לאלמנטים מהטבע במקום לאלמנטים מלאכותיים, מועילים לבריאות הנפש. 

המפה מציגה את אזור המחקר באזור הטכניון, את מסלול ההליכה ואת נקודות העצירה המסומנות בירוק, אפור וירוק-אפור

דוגמאות לנקודות עצירה לקבוצות השונות – ירוק (a), אפור (b) וירוק-אפור (c). ה”כתמים” מצביעים על המקום שאליו מתבוננים המשתתפים

מחקרים רבים בעולם כבר עשו שימוש בטכנולוגיה של מעקב אחרי תנועות עיניים למטרות שונות וגם לחקר הקשר בין טבע ובריאות הנפש, אולם רוב הניסויים שנערכו עד כה בוצעו במעבדה סגורה, מול מחשב עם תמונות או סרטים ולא בטבע עצמו. לפיכך זהו המאמר הראשון בעולם שמשתמש במעקב אחר תנועות העיניים בשטח כדי לבחון את התועלות הנובעות מאינטראקציה אמיתיות עם הטבע  בחיי היום-יום.

במסגרת המחקר התבקשו סטודנטים מהטכניון לצאת להליכה של כ-45 דקות לשכונת נווה שאנן וחזרה לקמפוס. מהלך זה מדמה הליכה רגילה אל מקום העבודה או הלימודים וממנו. הסטודנטים חולקו לשלוש קבוצות: הראשונה התבקשה לצפות בטבע במהלך ההליכה ועצרה עשר פעמים בנקודות “ירוקות” עם טבע. השנייה התבקשה גם היא לעצור עשר פעמים להתבוננות – אבל בנקודות “אפורות” עם אלמנטים בנויים מלאכותיים מעשי ידי אדם (בניין, כביש, מכונית וכיו”ב). הקבוצה השלישית התבקשה לשלב בין השניים – צפייה בטבע ובאלמנטים מלאכותיים.

המשתתפים ב”קבוצת הטבע” דיווחו על ירידה במתח ובחרדה אחרי ההליכה ביחס לנתונים שנמדדו לפני ההליכה. ירידה זו לא נרשמה בקבוצות האחרות. החוקרים עקבו אחר תנועות העיניים של המשתתפים ואכן זיהו מתאם בין משך ההתבוננות במרכיבי טבע כגון עצים, שיחים ומדשאות לבין אותם מדדים של בריאות נפשית. 

ההשפעה המיטיבה ביותר הייתה להתבוננות בעצים. “חווית הטבע היא חוויה רב חושית, ובמחקר הזה התמקדנו בחוש אחד, חוש הראייה. אנו יודעים שחוש הראייה הוא דומיננטי, אך הופתענו לגלות כמה חזקה השפעתו. ההבדל היחידי בין ההנחיות בניסוי היה הבקשה להתבונן בטבע, ומצאנו שהתערבות קטנה כזו יכולה להעלות באופן מובהק רגשות חיוביים, לצמצם רגשות שליליים ולהפחית לחץ.”

רוב המחקרים שנערכו עד כה היו תצפיתיים והתמקדו בבחינת הקשר בין מידת ה”ירוק” בסביבות המגורים ומדדים של בריאות הנפש. ישנם גם מספר לא מבוטל של ניסויים שערכו השוואה בין ביקורים בריאות ירוקות ואזורים עירוניים. החולשה של אותם המחקרים היא שקשה יחסית לבודד את ההשפעה של הטבע לעומת משתנים אחרים (למשל רעש וזיהום אוויר). “כאן כולם צעדו באותו המסלול ויכולנו לבחון עד כמה המשתתפים התבוננו באלמנטים של טבע ולהיעזר בנתונים כדי להראות שאכן מדובר בהשפעה של אותם אלמנטים על רגשות ולחץ.”

עבור תושבי הערים, התובנות הללו מדגישות אסטרטגיה פשוטה אך יעילה לשיפור הרווחה היומית: להקדיש מאמץ מודע לשים לב ולהעריך את המרכיבים הטבעיים שמסביב – עצים, פרחים במרפסת, מדשאה, פארק סמוך ואפילו גן קטן. “הקדשת הזמן למעורבות ויזואלית עם המרחבים הירוקים הללו יכולה לספק יתרונות משמעותיים לבריאות הנפשית. מתכנני ערים ומעצבים יכולים גם לנצל את הממצאים הללו כדי ליצור ערים בריאות יותר. על ידי שילוב יותר עצים ומרחבים ירוקים בנופים העירוניים ועיצוב סביבות המעודדות אינטראקציה ויזואלית עם הטבע, במהלך הליכה או נסיעה, נוכל לקדם תוצאות בריאות נפשיות טובות יותר לתושבים.”

לדברי פרופ’ שוורץ, “אנחנו נמצאים בתקופה מלחיצה מאוד, עם אתגרים נפשיים מורכבים, והטבע יכול לשחק תפקיד מרכזי ביכולת שלנו להתמודד עם האתגרים הללו. המחקר שלנו מראה שאפילו הליכה רגילה יכולה להיות בריאה לנפש ולתרום להפגת לחצים אם מתבוננים בטבע. מחקרים קודמים הראו שלאינטראקציה עם טבע יש תועלות לבריאות הנפשית ואיכות החיים של אנשים, אך במחקר הזה אנו מצליחים להראות לראשונה שמספיקים כמה מבטים חטופים בטבע בשגרת היום כדי להפיק את התועלות האלה.” פרופ’ שוורץ מוסיף כי “המחקר שלנו מראה כמה חשוב לשלב טבע בתכנון העירוני, אבל שילוב זה אינו מספיק – אדריכלי הנוף והמתכננים חייבים לוודא שהתושבים אכן יבחינו בטבע. האתגר הוא לתכנן את הערים שלנו כך שיעודדו אינטראקציה בין אדם לטבע. אינטראקציות כאלו ישפרו הן את איכות החיים של התושבים והן את הזיקה לטבע והרצון לשמור עליו.”

“לסיכום,” אומר פרופ’ שוורץ, “הכנסת רגעי טבע לחיי היומיום שלנו אינה דורשת שינוי מוחלט באורח החיים. כפי שמראה המחקר הזה, אפילו משהו פשוט כמו להסתכל על עצים במהלך ההליכה היומית שלך יכול לעשות הבדל משמעותי. אז בפעם הבאה שאתם יוצאים החוצה, קחו רגע להתמקד בצמחייה שמסביבכם. המוח שלכם יודה לכם.“

המחקר נתמך על ידי מענק ERC starting  ותוכנית Zuckerman STEM Leadership.

פרופ’ אסף שוורץ הוא חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, שם הוא עומד בראש התוכנית לאדריכלות נוף. הוא סיים לימודי ביולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטה העברית והמשיך שם לתואר שני באקולוגיה. את הדוקטורט עשה בצרפת, שם עסק באינטראקציה בין האדם למגוון הביולוגי בהנחיה משותפת של חוקרים מהסורבון ומוזאון הטבע. על עבודת הדוקטורט הוא זכה בפרסים שונים ובהם הפרס האירופי לתזה בנושא מגוון ביולוגי. הוא המשיך לפוסט-דוקטורט במוזאון הטבע ובאוניברסיטת קנט ולאחר מכן הצטרף לסגל הטכניון. מחקריו עוסקים בהשלכות משבר המגוון הביולוגי וביחסי הגומלין בין האדם למשבר זה.

ד”ר וויטני פלמינג, כיום מרצה לגאוגרפיה של האדם באוניברסיטת בנגלור, עסקה במחקר הפוסט-דוקטורט בטכניון בתגובות של בני אדם לסביבה כדי לשפר את האופן שבו הסביבה מעוצבת לטובת האדם. את הפוסט-דוקטורט עשתה בסיוע המלגה היוקרתית של קרן צוקרמן (Zuckerman STEM Leadership Program). קודם  לכן השלימה את הדוקטרט באוניברסיטת אורגון.

למאמר לחצו כאן

קרדיט לתמונות: בריאן ריזובי.

הכנס הייחודי של מכון זימין התקיים בטכניון בהובלת Tech-AI.Biomed– הזרוע הרפואית של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, Tech.AI. הכנס התמקד בתרגום של חדשנות אקדמית ליישומים בעולם הרפואה.

שילובה של בינה מלאכותית ברפואה מאיצה ומשפרת כבר כיום את המניעה, האבחון, הטיפול והפרוגנוזה וצפויה להמשיך ולשפר את בריאות האדם. הגישור בין בינה מלאכותית ורפואה מצריך שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה, התעשייה והמערכת הרפואית, וזה הרציונל המוביל את Tech-AI.Biomed מאז הקמתו.

השותפות בין הטכניון לקרן זימין התמסדה בשנת 2022 בהסכם שעל פיו תתמוך הקרן בייסודו ובהפעלתו של מכון זימין לפיתוחי AI ברפואה בטכניון. בראש המכון עומד פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, שהוביל את הכנס שהתקיים עתה בטכניון. בכנס השתתפו מנהל מכון זימין מארק שמולביץ’, מנהל מכון זימין בתל-אביב פרופ’ דוד מנדלוביץ’, מנהל האופרציה ב- Breakthrough Prize Foundation לאוניד סולוביי ומנהלת T3 בטכניון רונה סמלר.

מימין לשמאל : נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, פרופ’ שי שן-אור, נשיא הקרן בוריס זימין, מנהל מכון זימין מארק שמולביץ’, מנהלת קרן זימין אנה פיוטרובסקאיה ופרופ’ וויין קפלן סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים

פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ראש מכון זימין בטכניון ומנהל Tech-AI.Biomed, הציג את הסינרגיה בין אקדמיה לתעשייה כפי שהיא מיושמת בחברה שייסד, CytoReason. לדבריו, “באופן פרדוקסלי, מהפכת המידע הובילה את הפרקטיקה המדעית למבוי סתום. התפוצצות המידע יוצרת פער עצום בין המידע המיוצר, הגדל מעריכית בשעה שחילוץ התובנות מהמידע הזה גדל בקצב לינארי בלבד. אחת הבעיות היא שניתוח המידע נעשה במידה רבה באופן ידני, או אנושי, ומכאן הצורך בכלים חדשים לניתוח מידע. בתחום שלי, אימונולוגיה, מתפרסם מאמר כל חצי שעה, ובכלל מדעי החיים – מאמר כל שתי דקות. ברור שקשה מאוד לתכלל את כל המידע הזה ויותר מכך, קשה מאוד לייצר מדע הנשען על כלל המידע הנצבר עד כה. לי, כמדען המחובר מאוד לעולם היישומי ורוצה להשפיע על בריאות האדם, זה מצב מאוד מתסכל.”

פרופ’ שי שן-אור בכנס

כך נולד אחד הפרויקטים הגדולים של פרופ’ שן-אור – פלטפורמה אחת שתשמש למחקר ופיתוח במדעי החיים בכלל ובפיתוח תרופות בפרט. כדי לפתח ולממש חזון זה ייסד פרופ’ שן-אור את CytoReason, המפתחת מודלים חישוביים שמשפרים טיפולים מותאמים-אישית ומאיצים פיתוח של תרופות חדשות. תוך זמן קצר הפכה CytoReason לאחת החברות המובילות בתחומה וזכתה כבר בשלב מוקדם להשקעות משמעותיות של ענקית התרופות פייזר.

משתתפי הכנס. מימין לשמאל: בוריס זימין, פרופ’ חוסאם חאיק, ד”ר אפרת שמרון, פרופ’ יובל גרעיני, פרופ’ יואכים בהר, מארק שמולביץ’, פרופ’ שי שן אור וד”ר רננה סבי

“אחת הבעיות המרכזיות בפיתוח תרופות כיום,” מסביר פרופ’ שן-אור, “היא שכל התרופות הפשוטות כבר הומצאו, ופיתוח תרופות חדשות הוא תהליך עתיר סיכונים. הכלים שלנו לא מספקים למפתחי תרופות את הנוסחאות הכימיות אלא פלטפורמה חדשה המקצרת את התהליך הזה, מגדילה את ההחזר-על-ההשקעה וכך מעצימה את המוטיבציה של חברות פרטיות לעסוק בפיתוח תרופות חדשות. מה שאנחנו מציעים הוא טכנולוגיה המצמצמת את אותו פער בין מידע אין-סופי ליכולתנו לעבד את המידע לצרכים יישומיים. טכנולוגיות כאלה עשויות לחולל מהפכה לא רק בעולם הרפואה אלא גם במגוון תחומים רחב, מפיננסים, דרך כריית מחצבים ועד משחקי מחשב.”

הצורך בסינרגיה בין האקדמיה לעולמות אחרים הודגש גם בהרצאתו של פרופ’ יוני סביר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, שהציג לנוכחים את פריצת הדרך במעבדתו בשימוש ב-AI לשיפור תהליכים באבחון רפואי מבוסס היסטולוגיה. הוא הסביר כי “פתולוגיה, ובפרט היסטולוגיה (תחום במדעי החיים והרפואה העוסק בחקר המבנה המיקרוסקופי של רקמות במצב תקין ובמחלה), הן הבסיס לאבחון מגוון עצום של מצבים רפואיים. היא מבוססת על נטילת ביופסיה – פיסה מהרקמה הנדונה – וניתוח שלה בכלים שונים. אחת הבעיות במשימה זו היא טווח הסקאלות הרחב שממנו בנויה רקמה – ממיקרו ועד מילימטר – שמקשה מאוד על אבחון מדויק. כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית שמאפשרת לנו לייצר מערכת אבחון מדויקת ומהירה ועל בסיסה לשפר את הטיפול.”

פרופ’ סביר אמר כי אחד המחקרים שלו עוסק במחלה נדירה הפוגעת גם בילדים, שבשל נדירותה אינה זוכה למימון נרחב מהתעשייה. “כאן נכנס היתרון שלנו כמדענים באקדמיה, שיכולים להעמיק בכך גם כאשר ידוע שלא מדובר במטופלים רבים יחסית.” את המחקר, שכבר הוביל להצלחה של כ-95% באבחון, עורכת מעבדתו של פרופ’ סביר עם בית החולים לילדים בסינסינטי, מתוך הבנה שכדי לקדם פריצות דרך ברפואה נדרשת סינרגיה בין האקדמיה לקליניקה. שיתוף פעולה זה מתקיים במסגרת השותפות בין הטכניון לבית החולים בסינסינטי, שכותרתה “הגשר לרפואת הדור הבא”. 

“הכנס הזה הוא רגע מאוד מיוחד בממשק בין רפואה, AI ויישומים התורמים לבריאות האדם,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון.” שילובים כאלה היו מאז ומתמיד חלק מרוח הטכניון כמוסד טכנולוגי – השליחות לקדם את האנושות באמצעות גישור בין היכולות השונות של הטכניון במדע, בהנדסה וביישומים שישפרו את איכות החיים של בני האדם. אין ספק שהבינה המלאכותית היא מהפכה עצומה, לא פחות גדולה מקודמותיה, וגם אם לא תמיד אנחנו מבינים היטב כיצד היא עובדת – היא עובדת, והתוצאות מעוררות השתאות.” נשיא הטכניון הוסיף כי “עבורנו, קרן זימין לא רק תומכת בטכניון – היא שותפה ביוזמה החשובה הזאת, במסע הזה שמתקיים על קווי התפר בין מדע, הנדסה ורפואה.” 

הקהל בכנס

נשיא קרן זימין בוריס זימין אמר כי “אנחנו שמחים להיות כאן בטכניון ומרגישים חלק מהמשפחה וחלק מישראל. קרן זימין פועלת לאורם של המדע, הידע והנאורות, וההשקעה בטכניון היא אחת ההשקעות המוצלחות ביותר שלנו עד כה. אני מצפה בקוצר רוח לשמוע בכנס על כמה מהתוצאות של ההשקעה הזאת ועל התוכניות לעתיד.”

פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, אמרה כי “הטכניון יכול להתגאות בכך שעד כה גייסו החברות שיצאו ממנו כ-4.6 מיליארד דולר, 134 מהחברות האלה פעילות כיום, והשנה יוקמו כ-12 חברות חדשות המושתתות על ידע טכניוני. אם בעבר דיברנו על מחקר והוראה כמטרות הראשיות של האקדמיה, הרי במהלך הזמן נוספה המטרה של מסחור – תרגומו של הידע המדעי למוצרים ולשרותים ממשיים – וכיום אנחנו פועלים גם לאורה של מטרה רביעית: שיפור העולם. המינוי שלי לתפקיד הנוכחי, תפקיד חדש בטכניון, נועד בין השאר לייעל את התהליכים שבהם מתורגם הידע המדעי לתועלת האנושות.”

במסגרת הכנס ניתנו מענקי קרן זימין לפרופ’ יובל גרעיני ולד”ר יואכים בהר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, לד”ר ניצן דובדבן-שטרייר, רופאה בכירה ומנתחת עיניים המרכזת את תחום הנוירו-אופתלמולוגיה, לד”ר אפרת שמרון מהפקולטות להנדסה ביו-רפואית ולהנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, לד”ר מיקה שפירא, מנהלת היחידה לרדיולוגיה פדיאטרית, לד”ר ענת גרינפלד מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ולפרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש  וולפסון.

חתן פרס נובל פרופ’ מחקר דן שכטמן בכנס

 אלה היו המרצים בכנס על פי סדר הופעתם:

• פרופ’ רפאל ביאר, בעבר מנכ”ל הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב”ם ודיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, על  חדשנות ברפואה – המעגלים הקליניים, האקדמיים והתעשייתיים.
• פרופ’ יוני  סביר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון על שימוש בבינה מלאכותית לשיפור איבחון רפואי וטיפול מבוססי ביופסיה. פרופ’ סביר זכה במענק קרן זימין לשנת 2023.
• פרופ’ אורי שליט מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, על מערכת המלצות מותאמת-אישית לטיפול בחולים מאושפזים הסובלים מאי ספיקת-לב ופגיעה כלייתית חריפה. פרופ’ שליט זכה במענק קרן זימין לשנת 2023, יחד עם פרופ’ דני איתן מרמב”ם וד”ר אורן כספי.
• פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, על חדשנות ברפואה בטכניון.
• פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ראש מכון זימין בטכניון, על סיפורה של החברה שהקים – CytoReason.
• פרופ’ תמיר טולר מאוניברסיטת תל אביב על מודל חישובי של ביטוי גנים: מבוא ויישומים ביו-רפואיים. OncoDecipher, החברה שהקים פרופ’ טולר, צמחה מתוך גרנט של קרן זימין.
• ד”ר רננה סבי מהפקולטות לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית בטכניון, מנהלת Tech.AI-Biomed על שינויי חשיבה הנחוצים להפיכת רעיון למוצר.
• ד”ר אורנה ברי, בעבר המדענית הראשית של משרד הכלכלה וכיום בכירה בגוגל קלאוד.
• ליאור שטרן ממרכז המחקר של גוגל.
• פרופ’ מיכל רוזן-צבי, דירקטורית בחטיבת מחקרי בינה מלאכותית לרפואה ומדעי החיים במעבדת המחקר של IBM, על ההבטחה של AI  Generative בהתגברות על אתגרים בפיתוח תרופות.
• אודי גורי, מנהל המרכז הישראלי של Carelon.
• חתן פרס נובל בכימיה פרופ’ מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של  חומרים בטכניון על יזמות פנים-ארגונית כמפתח להצלחה בארגונים גדולים.

קרדיט צילום : קמעו מולטימדיה – Cameo Multimedia

ועידת ההייטק השנתית של TheMarker בשיתוף הטכניון, תציג את הנעשה בחזית המחקר האקדמי, המדע והטכנולוגיה,

ותדון במצב ההייטק הישראלי בצל המלחמה, ובהשפעות העומק של המצב הכלכלי והפוליטי.

הוועידה תעסוק באתגרים, בסיכונים לצד החידושים וההזדמנויות שעומדות בפני הענף.

הוועידה נהפכה לאורך השנים למקום המפגש המרכזי של קהילת ההייטק הישראלית,

וגם השנה ישתתפו בה שורה של גורמים בכירים ובולטים בתעשיית הטק המקומית.

את הפאנלים והראיונות יובילו העורכים והכתבים של TheMarker 

למימוש ההטבה אנא הזן את הקוד TECHNION2024 בעת הרישום

יש לסמן בדף הרישום שיש ברשותך קוד הטבה ולהזין את הקוד בזמן התשלום

לרישום ופרטים לחץ כאן או לחצו על התמונה

לצפייה בועידה:

פרופ’ יאיר גולדברג, חבר סגל בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, קיבל השבוע את עיטור נשיא הטכניון להישג יוצא דופן על תרומתו העצומה לבריאות האדם, בעיקר בתקופת מגפת הקורונה. העיטור הוענק לו על עבודתו היסודית ועל השפעתה על בריאות האדם בישראל ובעולם כולו.

“עיטור הנשיא ניתן על הישגים יוצאי דופן שיש בהם השפעה משמעותית על החברה,”  אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון באירוע שפתח את מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. “פרופ’ גולדברג הוא חוקר צנוע מאוד, אך עבודתו בתקופת המגפה הכתיבה במידה רבה את הדרך שבה ישראל, והעולם כולו, התמודדו עם המגפה. פרופ’ גולדברג, סטטיסטיקאי, הוכיח לכולנו שסטטיסטיקה תאורטית יכולה לחולל שינוי משמעותי בעולם.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק לפרופ’ יאיר גולדברג את עיטור הנשיא להישג יוצא דופן

פרופ’ יאיר גולדברג, ביו-סטטיסטיקאי בעל ידע נרחב בתאוריות סטטיסטיות ובמחקר יישומי בתחומי בריאות האדם, מוביל בטכניון קבוצת מחקר בין-תחומית הרותמת שיטות סטטיסטיות ולמידה חישובית לפתרון בעיות תאוריות ויישומיות. בתקופת הקורונה הוא מילא תפקיד מכריע כסטטיסטיקאי מוביל שסייע למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לנהל את ההתמודדות עם המגפה. הוא ערך מחקרים משותפים עם מומחים מובילים ומקבלי החלטות ובהם פרופ’ נחמן אש, שהיה הממונה הלאומי במאבק בנגיף הקורונה, וד”ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. ממצאיהם של מחקרים אלה הובילו בין השאר להבנת הדעיכה ביעילות החיסון על ציר הזמן ולהחלטה להקצות לאוכלוסייה המבוגרת מנת דחף (בוסטר). ממצאים אלה הוצגו ל-FDA והיו הבסיס להחלטתו של הארגון לקדם זריקות דחף, שהפחיתו משמעותית את התחלואה והתמותה בגל הדלתא.

הטכניון העניק השבוע תוארי עמית כבוד לנשים וגברים שתרמו תרומה יוצאת דופן לטכניון, למדינת ישראל ולאנושות, ואלה הם: עדינה בר שלום, פול צ’רני, רוברט דייוויס, סטיבן סיידן ואל”מ (מיל’) פרופ’ סלמאן זרקא. הטקס התקיים במסגרת הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, יו”ר הוועד המנהל גדעון פרנק ויו”ר הקורטוריון סקוט לימאסטר ובהנחיית פרופ’ אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון.

“נמצאים עימנו רבים מידידי הטכניון שבאו למושב הקורטוריון מקרוב ומרחוק למרות המצב,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “אלה ימים מאתגרים לכולנו, אבל הם לימדו אותי כמה לקחים חשובים: האחד, שביזור של אחריות וסמכות חיוניים בפתרון משברים. צוותי הטכניון – ההנהלה, הסגל המינהלי והאקדמי והסטודנטים – הפגינו יצירתיות רבה בהתמודדות עם אתגרים בלתי צפויים. הלקח השני הוא חשיבותה של הקהילה והכוח שאנו שואבים זה מזה. סיפקנו תמיכה נרחבת לכל אלה שחייהם נעצרו ב-7 באוקטובר ובמלחמה שפרצה לאחר מכן ולמילואימניקים שעזבו הכול ונרתמו להגן עלינו. הלכידות והתמיכה ההדדית הן שאיפשרו לנו להתמודד עם אתגרי השעה והן שיסייעו לנו בתהליך ההחלמה. הלקח השלישי, ואולי החשוב מכולם, הוא חשיבותם של הערכים שלנו, לא רק כאידיאל אלא ככלי שימושי בהתמודדות עם משברים. ערכי הטכניון הם שהנחו אותנו, ובכל פעם נוכחנו לדעת כמה יציבים הם וכמה הם מוטמעים בתרבות הטכניון ובחיינו. זהו מעמד מרגש עבורי, לעמוד כאן לפניכם בטקס זה ולהיווכח שאותם ערכים ממש מגולמים בחייהם ובפועלם של האנשים המקבלים היום תוארי כבוד מהטכניון. דמויות מופת אלה מהוות מגדלור עבורנו בשעות של סערה פנימית וחיצונית.”

בשם מקבלי התארים דיבר בטקס בוגר הטכניון אל”מ (מיל’) פרופ’ סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו, צפת, שאמר כי “כאן בטכניון, כאיש צעיר מפקיעין, התחלתי את מסעי האקדמי בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט – מסע שהוביל אותי מהטכניון לשדה הקרב, שם הייתי רופא קרבי במשך יותר מ-25 שנים. הערב התכנסנו כאן כדי לציין את תפקידו החיוני של הטכניון בהכשרת סטודנטים, לעודד אהבה לאנושות ולמדינת ישראל, לקחת אחריות, לשאוף לפרוץ גבולות ולהוביל אל העתיד. נמשיך לשרת את האנושות ואת ארצנו האהובה.”

אל”מ (מיל’) פרופ’ סלמאן זרקא נושא דברים בטקס בשם מקבלי התארים

פרופ’ זרקא הודה לשותפיו לעשייה, למשפחת זיו, לתורמים, לפקודיו בחיל הרפואה, לשותפיו בממשלה ובמערכת הבריאות בתפקידו כפרויקטור הקורונה ולמשפחתו השותפה המלאה לעשייתו. לסיום הוא ציטט את ר’ ישראל מסלנט, “כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן”, והוסיף כי “אני מאמין שאנו מחויבים לתקן ולהביא את האור לעצמנו ולעולם כולו.” הוא סיים את ברכתו בשלוש שפות : Thank You, תודה, شكراً.

אלה מקבלי התארים:

עדינה בר שלום – “ברגשי תודה והערכה על מסירותה יוצאת הדופן לטיפוח אחדות בין מגזרים מגוונים, לקידום ערכי השוויון ולקירוב הלבבות בעם ישראל; וברחשי תודה על מאמציה המופתיים ליצירת הזדמנויות לנערות צעירות, במיוחד באוכלוסייה הדתית, פעילות המבטאת את מחויבותה העמוקה ותרומתה האדירה לקידום החברה הישראלית”.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק את התואר לעדינה בר שלום

פול צ’רני – “בהוקרה על נאמנותו ותרומתו למדינת ישראל ולטכניון כיו”ר חבר המנהלים של טכניון בריטניה; ובתודה על מנהיגותו הפילנתרופית בפדרציה הציונית של בריטניה ואירלנד ובעמותות וארגונים יהודיים נוספים רבי השפעה”.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק את התואר לפול צ’רני

רוברט דייוויס – “ברחשי תודה על מסירותו לטכניון ועל תמיכתו בו תוך שימורה של מורשת משפחתית רב-דורית; על מחויבותו לפיתוחה של מדינת ישראל באמצעות השקעה בחינוך ובמחקר ברמה הגבוהה ביותר; על מנהיגותו כחבר קורטוריון של הטכניון; ועל תרומתו הנדיבה כ”נאמן הטכניון” (Technion Guardian), לרבות התמיכה שאפשרה את הקמת המרכז להדפסת תלת-ממד בטכניון”.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק את התואר לרוברט דייוויס

סטיבן סיידן – בהוקרה על תמיכתה הרב-דורית של משפחתו בטכניון ועל מחויבותה העמוקה והאיתנה לעתידה של מדינת ישראל; ברחשי תודה על תרומותיו הרבות כ”נאמן הטכניון” ( Technion Guardian); על מנהיגותו כחבר בקורטוריון של הטכניון ובהכרת טובה על תמיכתו בטכניון באמצעות עבודתו כנאמן קרן ראסל ברי”.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק את התואר לסטיבן סיידן

אל”מ (מיל’) פרופ’ סלמאן זרקא – “בהערכה על מסירותו העמוקה לרוח האנושית ועל הענקת סיוע רפואי החוצה גבולות גיאוגרפיים; בהוקרה על מנהיגותו בעיתות משבר; וברחשי תודה על פעילותו לטובת מדינת ישראל, פעילות המבטאת מחויבות לשמירה על ערכים אנושיים ומאירה את הדרך לעולם שבו חמלה אינה יודעת גבולות”.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק את התואר לאל”מ (מיל’) פרופ’ סלמאן זרקא

פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, הוענק השבוע לחתן פרס נובל לרפואה פרופ’ דרו וייסמן מאוניברסיטת פנסילבניה ולפרופ’ פיטר קאליס מאוניברסיטת בריטיש קולומביה. הטקס התקיים במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון.

נשיא הטכניון עם זוכי פרס הארווי. מימין לשמאל : פרופ’ פיטר קאליס, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ופרופ’ דרו וייסמן.

פרופ’ דרו וייסמן, חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2023, הוא אימונולוג המתמקד בביולוגיה של RNA. כיום הוא מפתח שיטות להחלפה של חלבונים פגומים גנטית, לעריכת הגנום ולשיגור מדויק של תרופות לתאים ולאיברים תוך התבססות על טכנולוגיות RNA.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק לפרופ’ דרו וייסמן את הפרס.

פרופ’ פיטר קאליס הוביל פריצות דרך משמעותיות בפיתוח טיפולים ברפואה ננומטרית תוך שימוש בחלקיקים ליפידיים ננומטריים (LNP) לטיפול בסרטן, לטיפולים גנטיים ולחיסונים. הוא פיתח חלקיקים ליפידיים ננומטריים המגינים על ה- mRNAומובילים אותו לתאים. פלטפורמה זו שימשה לימים בחיסונים מבוססי RNA.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק לפרופ’ פיטר קאליס את הפרס.

פרס הארווי, בסך 75,000 דולר, נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), תעשיין וממציא, ידיד מסור של הטכניון ומדינת ישראל ומתומכיהם הנאמנים. הפרס מוענק על ידי הטכניון בכל שנה על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. במרוצת השנים הפך הפרס ל”מנבא נובל” משום שיותר מ-30% מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל. לסטטיסטיקה זו מצטרף גם פרופ’ דרו וייסמן, שהתבשר על זכייתו בפרס הארווי מהטכניון, כחודשיים לפני שקיבל את שיחת הטלפון מקרן נובל שהודיעה לו על זכייתו בפרס המדעי החשוב בעולם יחד עם עמיתתו פרופ’ קטלין קריקו.

וייסמן וקאליס קיבלו את פרס הארווי בתחום בריאות האדם על מחקריהם, שאיפשרו את פיתוחם המהיר של חיסוני הקורונה ואת אספקתם לציבור הרחב. תגליותיהם המדעיות חוללו מהפכה במתן חיסונים יעילים ובטוחים והובילו לפיתוח סוגים חדשים של תרופות ושל טיפולים גנטיים אשר תרמו רבות לרווחת האדם.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר לשניים כי “זוהי תקופה מאתגרת מאוד לישראל ולעם היהודי, וקשה לי להביע במילים את תודתנו על כך שבאתם לכאן למרות הקשיים ואי-הוודאות. ביקורכם כאן הוא עבורנו הצהרה על ידידותכם עם הטכניון ועם מדינת ישראל. בשפה העברית ובתרבות העברית ישנו מונח חשוב, ‘תיקון עולם’, והוא אינו רק מונח אלא ערך מנחה. ערך זה הוא חלק בלתי נפרד מזהותו של הטכניון, הפועל מתוך מחויבות לשיפור העולם. כולנו, כמדענים, פועלים לשמה של מטרה נאצלת זו, אך רק מעטים משפיעים על האנושות באופן חסר תקדים כפי ששניכם השפעתם.”

מארק גיינס, נשיא ה-ATS (אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית), אמר כי “קהילת הטכניון הפגינה את כוחה נוכח אתגרים מהגדולים בתולדותיה ויכלה להם. ליאו הארווי, שעל שמו קרוי פרס הארווי, הקדיש את חייו לרווחת האנושות, לעם היהודי ולמדינת ישראל. גם הפרופסורים וייסמן וקאליס מקדישים את חייהם לקידום האנושות מתוך מצוינות מדעית ופריצת גבולות. אני איני מדען ולא מהנדס, ועם זאת אני נושא אליכם את עיניי בהערצה על ההתמדה ועל האנרגיה שמניעות אתכם קדימה. כל הכבוד.”

מארק גיינס, נשיא ה-ATS בטקס

“תודה לכם על הפרס, זהו כבוד גדול עבורי,” אמר פרופ’ דרו וייסמן במעמד קבלת הפרס. “קשה לחגוג בתקופה קשה כל כך לישראל ולעולם, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי שלא לבוא לטכניון ולקבל את פרס הארווי. בכל פעם שאני מקבל פרס אני חושב כיצד זה יסייע לי לקדם את הדברים האחרים שאני עושה, ואני יודע שהיותי חתן פרס הארווי תסייע לי לקדם את הדברים שאני שואף לקדם – שיפור זמינותם של חיסונים ותרופות, בעיקר בעולם השלישי ובעיקר למחלות שאינן ‘משתלמות’ לחברות הגדולות. במשך שנים רבות אני מקדם במדינות עניות הקמה של מרכזי מחקר ומתקני ייצור לתרופות ולחיסונים, מה שמאפשר לקהילות מקומיות להוביל את המחקר, הפיתוח והייצור באופן מותאם-מקום.”

“זו תקופה קשה לישראל ודווקא משום כך היה לי חשוב במיוחד לבוא לכאן,” אמר פרופ’ פיטר קאליס. “המסע המדעי שלי היה מסע בלתי צפוי, שהחל בדוקטורט בפיזיקה, נמשך בתחום המוליכים למחצה והגיע לפיתוח חיסונים וטיפולים רפואיים במסגרת האקדמית ובמסגרת התעשייה. זה כבוד גדול עבורי לקבל את פרס הארווי ואני מודה לכם מאוד.”

את הפרסים העניק לזוכים נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ואת נימוקי הפרס קראו המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר. את הטקס הנחה פרופ’ מיכאל סילברסטין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

שולחן הנשיאות. מימין לשמאל : המשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר, פרופ’ דרו וייסמן, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, פרופ’ פיטר קאליס והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר.

במסגרת ביקורם בטכניון הרצו הפרופסורים וייסמן וקאליס בפני חוקרים וסטודנטים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ופרופ’ דרו וייסמן, חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2023, נטע עץ ב”שדרת הנובליסטים” בטכניון.

פרופ’ דרו וייסמן נוטע עץ ב”שדרת הנובליסטים” בטכניון.

על הזוכים

פרופ’ דרו וייסמן, חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2023, הוא אימונולוג המתמקד בביולוגיה של RNA. הוא השלים תואר MD ותואר ד”ר באוניברסיטת בוסטון. ב-1977 הוא פתח את מעבדתו באוניברסיטת פנסילבניה, שם התמקד ב-RNA ובחיסונים. כיום הוא מפתח שיטות להחלפה של חלבונים פגומים גנטית, לעריכת הגנום ולשיגור מדויק של תרופות לתאים ולאיברים תוך התבססות על טכנולוגיות RNA. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס רוזנסטיל, פרס Lasker-DeBakey על מחקר ברפואה קלינית ופרס VinFuture. יחד עם פרופ’ קטלין קריקו מאוניברסיטת פנסילבניה הוא זכה בהכרה על עבודתו החלוצית בפיתוח mRNA משופר (nucleoside-modified mRNA), המוביל לדיכוי התגובה הדלקתית למולקולות mRNA וסולל דרך לטיפולים מבוססי RNA.

פרופ’ וייסמן קיבל את פרס הארווי “בהוקרה על פיתוח טכנולוגיה חדשנית לייצור mRNA ולאריזתו, טכנולוגיה שאיפשרה לפתח ולספק במהירות חיסוני קורונה יעילים; בהערכה על עבודתו החלוצית עם פרופ’ קטלין קריקו בפיתוח mRNA משופר (nucleoside-modified mRNA) המשכך בהצלחה את התגובה הדלקתית וסולל דרך לטיפולים מבוססי ;RNAתגליות מדעיות בסיסיות אלה חוללו, יחד עם עבודתו של פרופ’ פיטר קאליס, מהפכה באספקת חיסונים יעילים ובטוחים, בפיתוח טיפולים חדשניים וביצירת פלטפורמה לטיפולים גנטיים עתידיים”.

פרופ’ פיטר קאליס מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת בריטיש קולומביה הוביל פריצות דרך משמעותיות בפיתוח טיפולים ברפואה ננומטרית תוך שימוש בחלקיקים ליפידיים ננומטריים (LNP) לטיפול בסרטן, טיפולים גנטיים וחיסונים. הוא פיתח חלקיקים ליפידיים ננומטריים המגינים על ה- mRNAומובילים אותו לתאים – פלטפורמה ששימשה לימים בחיסונים מבוססי RNA. הוא השלים תואר דוקטור בפיזיקה באוניברסיטת בריטיש קולומביה, שם ייסד מעבדה בראשותו. הוא מייסד שותף בשתי רשתות-מצוינות לאומיות בקנדה – המרכז למו”פ של תרופות (כיום AdMare) ורשת החדשנות ברפואה ננומטרית. הוא הוכתר לקצין במסדר קנדה וזכה בפרסים רבים ובהם הפרס ע”ש הנסיך מהידול, פרס גיירדנר ופרס טאנג. ב-2023 הוא נבחר לעמית החברה המלכותית.

פרופ’ קאליס קיבל את פרס הארווי “בהוקרה על פיתוח טכנולוגיה חדשנית לייצור mRNA ולאריזתו, טכנולוגיה שאיפשרה לפתח ולספק במהירות חיסוני קורונה יעילים, ועל פיתוח החלקיקים הליפידיים הננומטריים (LNP) הייחודיים המגינים על ה- mRNA ומעבירים אותו לתאים – פלטפורמה שהותאמה אחר כך לחיסונים מבוססי .RNA פיתוחים אלה, יחד עם אלה של הפרופסורים קטלין קריקו ודרו וייסמן, הובילו לתגליות מדעיות בסיסיות שחוללו מהפכה באספקתם של חיסונים יעילים ובטוחים, בפיתוח טיפולים חדשניים וביצירת פלטפורמה לטיפולים גנטיים עתידיים”.