Category Archives: כתבות אמצע

משאף שטוח המתחבר לטלפון הסלולרי ומאפשר טיפול מיידי בהתקף אסתמה – זה אחד משני הפיתוחים הזוכים בהאקתון הנדסה ביו-רפואית שהתקיים לאחרונה בטכניון. אתגרים רפואיים נוספים שטופלו בהאקתון היו אפילפסיה, שיתוק שינה ואנדומטריוזיס, וצוותים אחרים פיתחו מערכת ביתית לניטור היריון ומשאף חכם לחולי אסתמה.

הצגת המיזם

האקתון BME-HACK 2023 התקיים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית וארך 24 שעות. השתתפו בו שמונה צוותים מעורבים של סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון ומבית הספר הבינלאומי (Technion International), שקיבלו תמיכה ממנטורים מקצועיים מהאקדמיה, מהתעשייה וממרכזים רפואיים. המנטור רוני שטיינר, מהנדס בביו-רפואה ומנהל מוצר בחברת GE HealthCare, אמר כי ההאקתון הוא “אקו-סיסטם מצוין עבור סטודנטים ומובילי תעשיה. זו הזדמנות להיפגש ולהבין יחד איך לפתור אתגרים רפואיים באמצעות הידע והיצירתיות של סטודנטים בטכניון לטובת האנושות.”

הצוות המארגן, מימין לשמאל: ד”ר יעל רוזן, תיאו פוקס, רן בן חיון, לילך לורבר

את המשאף החכם C-Air פיתחו הסטודנטים אילן רוזנברג, היפא סעיד ומיכל קצמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומאיה הירש וצ’רלי שרם מהתוכנית הבין-לאומית (הנדסת מכונות). לדברי מאיה הירש, ”ההאקתון היה עבורי חוויה מעשירה, מהנה ומאתגרת. הכרתי אנשים נפלאים וקיבלתי כלים ומיומנויות שאין לי ספק שאשתמש בהם בעתיד.”

תמונה קבוצתית: כל משתתפי ההאקתון

צוות C-Air חלק את המקום הראשון עם OxyAI – צוות שפיתח מד לריווי חמצן בדם (סטורציה) המשלב אלגוריתם חכם ומתאים למטופלים בעלי עור כהה, שבדיקות הסטורציה הנוכחיות אינן מדויקות עבורם. חברי הצוות הם עידן הורוביץ מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, אנדרס קמינקר מהתוכנית הבין-לאומית (הנדסת מכונות), מאהר ביטר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולונא דאוד מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

במקום השני בהאקתון זכה צוות שפיתח את Noa – פתרון לשיתוק שינה, בעיה שאחד הסטודנטים בצוות סובל ממנה מאז שרותו הצבאי. הסטודנטים פיתחו מערכת לבישה המזהה מצבי שיתוק שינה באמצעות טכנולוגיות AI ומטפלת בהם באמצעי חדשני בתחום. חברי הצוות הם שניר כרמלי מהפקולטה להנדסת מכונות ומאיה ארד, בר בן-זינו,  גבריאלה מרים רוטש וגיא מזור מהפקולטה  להנדסה ביו-רפואית.

את האירוע הובילו אנשי הפקולטה להנדסה ביו-רפואית ד”ר יעל רוזן (מרצה ויועצת יזמות) לילך לורבר (מנהלת קשרי חוץ) והסטודנטים רן בן חיון ותאו פוקס. אתה נותני החסות והשותפים בכנס: Philips ,Biosense Webster ,NGT, מרכז היזמות והחדשנות בטכניון t-hub, יוזמת בריאות האדם בטכניון, מרכז מהודר לממציאים, תוכנית היזמות BizTec ומרכז החדשנות במרכז רפואי כרמל. המנטורים מהתעשייה ומהאקדמיה: רונית מרקו, שלומי הרפז, לבנת בן-צור, ד”ר אייל רון, ד”ר שלמה לבקוביץ, יעקב דימינסקי, רוני שטיינר, אוהד יניב, שי פוליקר, צפריר עוזר, אנני קאופמן, רועי אורמן, בועז דרורי, סי בוחבוט, יונה וייסבוך, עידו יוחנן, ד”ר ליטל עטייה. המנטורים הקליניים:  ד”ר יובל קאופמן, ד”ר מיוריאל קונופניטי, קרן מרום, ד”ר חיים הבר, ד”ר איריס אהל-שני, ד”ר נועם וסק, פרופ’ ישראל עמירב ופרופ’ גיורא פילר. השופטים: זוהר גנדלר, פרופ’ יוסי שמאי, ד”ר יוסי קם, ד”ר ליאת צורף וד”ר ליאור לב-טוב.

חוקרים בטכניון פיתחו רובוט המאופיין ביכולות תמרון מורכבות ומגוונות. את הפיתוח שפורסם בכתב העת  Advanced Materials Technologies הובילו פרופ’ אמיר גת והדוקטורנט עזרא בן עבו מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.

פרופ’ אמיר גת

הרובוט החדש מציג יכולות מרשימות מאוד בתמרונים מרחביים, והקונספט החדשני עשוי לשמש בניתוחים לא פולשניים, בכיבוי שריפות ובאספקת חמצן לאנשים הלכודים בהריסות. הרובוט הייחודי הוא מימוש ספציפי של תחום המכונה “חומרים גדלים” (growing materials), כלומר מבנים המתארכים על פי צורך כדי שחלקם הקדמי יגיע ליעד המבוקש. המבנה שלו מזכיר קשית ארוכה וגמישה העשויה מ”תאים” ומפרקים רבים. זהו מבנה מולטי-סטבילי (multi-stable) כלומר מבנה בעל מצבי יציבות שונים.

 עזרא בן עבו

ה”קשית” מתארכת כתוצאה מלחץ פנימי של נוזל המוזרם לתוכה, גדלה על פי המתווה המרחבי הרצוי וכך מגיעה למקומות מאתגרים הדורשים תמרון מורכב. במידת הצורך היא יכולה להעביר אל היעד חומרים נדרשים – תרופות בהקשר הרפואי, חמצן ללכודים באירוע קריסה, מים במקרה שריפה וכו’.

לדברי עזרא בן עבו, “רובוטים מהסוג הזה מצריכים דרגות חופש גבוהות מאוד כדי שיוכלו להתקדם בסביבה מורכבת. הם חייבים להיות דקים מספיק כדי להשתחל לפתחים קטנים ועם זאת להיות חזקים מספיק כדי להתמודד עם חיכוך. במאמר שלנו אנחנו  מציגים רובוט כזה – מבנה גמיש ודק ומתארך תוך תמרון בסביבה מורכבת. כדי להדגים את יעילותו של הרובוט בפועל לא הסתפקנו בפיתוח תאורטי אלא ערכנו ניסויים והראינו כי הוא אכן אפקטיבי בכיבוי שריפות ובביצוע פעולה כירורגית בעלייה השמאלית של הלב.”

המחקר נתמך על ידי משרד האנרגיה והתשתיות

למאמר: כאן

תוצאות הניסוי והדגמת יכולותיו של הרובוט בסיטואציות שונות:

המדען ההולנדי פרופ’ ברנרד (בן) פרינגה, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2016, ביקר בטכניון. במסגרת הביקור נטע פרופ’ פרינגה עץ ב”שדרת הנובליסטים” בקמפוס ולאחר מכן נשא הרצאה במסגרת “הרצאות אפלויג” המתקיימת לכבודו של נשיא הטכניון לשעבר פרופ’ מחקר יצחק אפלויג.

פרופ’ ברנרד (בן) פרינגה נוטע עץ עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

פרופ’ פרינגה, חוקר באוניברסיטת גרונינגן בהולנד, הוא כימאי עטור פרסים שנבחר כחבר זר באקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים, משמש כסגן נשיא באקדמיה המלכותית למדעים בהולנד, ובשנת 2008 הוכתר כאביר על ידי מלכת הולנד. ב-2016 הוא זכה בפרס נובל בכימיה עם עמיתיו ז’אן פייר סוואג’ וג’יימס פרייזר סטודארט, שנשא את הרצאת אפלויג בשנת 2018.

פרופ’ פרינגה הרצה בטכניון על “מכונות מולקולריות – המכונות הקטנות בעולם”. מדובר במולקולות הניתנות לבקרה ולהפעלה, למשל באמצעות אור, וצפויות לשמש בפיתוח חיישנים, חומרים חדשים, מערכות לאגירת אנרגיה וטיפולים רפואיים חדשניים. פרופ’ אפלויג הסביר שההשראה למחקריו של פרופ’ פרינגה באה מהטבע. מכונות מולקולריות קיימות בטבע וממלאות תפקידים חיוניים בגופנו. מולקולת הרטינל, למשל, היא מולקולה רגישה לאור המשגרת למוח אותות המאפשרים את הראייה. דוגמאות אחרות הן מנוע המיוזין המכווץ את שרירינו ומנוע “ATP סינתאז” המעורב בייצור כל האנרגיה הנחוצה לגופנו. שלושת הנובליסטים של 2016 היו חלוצים בסינתזה של מולקולות מלאכותיות בהשראתן של המכונות המולקולריות בטבע.

במסגרת הביקור נטע פרופ’ פרינגה עץ בשדרת הנובליסטים בפארק לוקיי בטכניון, שם כבר ניטעו יותר מ-20 עצים על ידי חתני וכלות פרס נובל שביקרו בטכניון, והוסיף את חתימתו ל”קיר גדולי הכימיה” בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. לאחר מכן הוא נשא את הרצאתו בפני סטודנטים, פוסט-דוקטורנטים וחברי סגל באולם שהיה מלא מפה לפה. אחת מגולות הכותרת של הביקור הייתה ארוחת צוהריים עם 11 דוקטורנטים מהפקולטה לכימיה, שאיתם דן האורח בבחירת נושא מחקר, בהמשך הקריירה שלהם ועוד.

מימין: סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן, נשיא הטכניון אורי סיון, פרופ’ נעם אדיר, פרופ’ ברנרד (בן) פרינגה ופרופ’ מחקר יצחק אפלויג

“אסור לנו להזניח את המדע הבסיסי,” אמר פרופ’ פרינגה בהרצאתו. “במחקר הבסיסי טמון פוטנציאל לפיתוח יישומים שישנו את חיינו. חישבו על הסמארטפון ועל השפעתו העצומה. פיתוח הסמארטפון נשען על מחקר בסיסי בטרנזיסטורים ובגבישים נוזליים.” הוא תיאר את המחקר הבסיסי שלו במתגים ומנועים מולקולריים וציין כמה מהיישומים הפוטנציאליים של טכנולוגיות אלה, שכיום כבר נמצאים בשלב הוכחת ההיתכנות: חומרים המתקנים ומנקים את עצמם, מסננים מתכווננים, קטליזטורים חדשים לתגובות כימיות חדשות ועוד. “הכימיה דרושה לנו כדי לבנות עתיד בר קיימא,” אמר, “ומכונות מולקולריות הן חלק מזה.”

פרופ’ פרינגה דיבר בהרחבה על המורים שהתוו את דרכו ותמכו בו, מהמורה בבית הספר התיכון ועד המנחה שלו בעבודת הדוקטורט באוניברסיטת גרונינגן. “מורים פותחים לתלמידיהם חלון לעתיד,” אמר, “ואז התלמידים יוצאים לעולם והופכים רעיונות למציאות.” כחוקר ראשי המנחה סטודנטים הוא הודה לסטודנטים שלו: “לא הייתי מגיע עד הלום בלי עבודתם, יצירתיותם ומסירותם.”

סדרת “הרצאות אפלויג” נוסדה על ידי אגודות ידידי הטכניון בארה”ב ובקנדה כמחווה לפרופ’ מחקר אפלויג בתום כהונתו כנשיא (2009-2001). קרן ההרצאות מאפשרת להזמין בכל שנה לטכניון מדענים בעלי שם עולמי ובהם חתני פרס נובל. הרצאתו של פרופ’ פרינגה הייתה השישית בסדרה, וגם כל קודמיו היו זוכי פרס נובל – עובדה ההופכת את סדרת “הרצאות אפלויג” לאחת הסדרות היוקרתיות מסוגה.

התמונה הנוספת: פרופ’ פרינגה (משמאל) עם פרופ’ מחקר אפלויג ליד “קיר גדולי הכימיה”

ראיתם פעם בדידות בערים? טכנולוגיות מתקדמות שמאפשרות ויזואליזציה, חישוביות ומידול משמשות לניהול טוב יותר של ערים. ערים חכמות עוסקות בפינוי אשפה, בניהול מערכת הרמזורים, במצלמות מעקב ועוד, אבל במעבדת Smart Social Strategy Lab מאמינים שהעיר היא התושבים שלה, ועוד יותר מזה – היא היחסים ביניהם.

“את הטכנולוגיות החדשות אנחנו מבקשים לגייס כדי ‘לשים את החברתי על השולחן’, כך שמקבלי החלטות בתחומי התכנון העירוני יראו לא רק את הערים אלא את היחסים בין התושבים, את החברה בדמות העיר. התוצאה? ערים כפי שלא ראיתם אותן מעולם.

“אנו מזמינים את המבקרים להיכנס לתוך התאום הדיגיטלי החברתי: ייצוג פרשני וסימבולי של סוגיות חברתיות אשר נשענות על מודל עירני דיגיטלי מבוסס נתונים. במחקר שלנו אנחנו שואלים אילו תובנות, החלטות ובחירות טובות יותר אנו עושים כאשר אנו חווים את הנתונים. האם ההחלטות יהיו מוסריות יותר? טובות יותר לחברה?

“בדידות עירונית, המגפה של המאה ה-21, קיבלה משמעויות חדשות כאשר פרצה לחיינו מגפת הקורונה. בדידות הפכה לחווית חיים מרכזית למיליוני אנשים המצויים בסגר, חולים לבד ואף מתים לבד. בדידותם של הקשישים הפכה לעוצמתית יותר ומסוכנת יותר. בשנים 2021-2017 נרשם שיעור גבוה במיוחד של מקרי מציאת גופה במצב של ריקבון מתקדם בשכונת הדר בחיפה  – שכונה המשמשת מקרה בוחן לפעילות המעבדה. אנשים אלה נמצאו ימים, לאחר שנפטרו בבתיהם, לבדם לגמרי. אפשר למות מבדידות.”

העבודה Constellation of Loneliness עוסקת בבדידות העירונית, ממגפות המאה ה-21. “איננו משאירים בדידות עירונית בגיליונות אלקטרוניים ובדוחות ארוכים; אנחנו מתרגמים אותם לקו, צורה, נפח. בכך אנחנו מגיבים לאחד האתגרים הגדולים של ייצוג הידע – המעבר מהעמוד הכתוב, שהוא לעולם שטוח ומשטיח, לייצוג בתלת-ממד שהתחביר הפנימי שלו עשוי מטקסטורה וצבע והוא מחזיר את העומק לתמונה.

למעלה: זקנים בודדים בשכונת הדר בחיפה למטה: אנשים שנמצאו מתים בבתיהם

“אנחנו רוצים להראות את המציאות הזאת למקבלי החלטות ‘בפנים’. רצינו לתת כוח לחברתי. שאלנו – באילו אופנים נוכל לקיים מפגש של קבלת החלטות שבו החברתי הופך להיות מופע של כוח. שכבה אחר שכבה – 170 שכבות מידע גיבשנו, אספנו ויצרנו על שכונת הדר. יצרנו AI על מנת לייצג את הפגיעות לבדידות ולאפשר לעובדים הסוציאליים לגשת לקשישים ולגאול אותם מבדידותם.

AI של פגיעות לבדידות

“פתאום ראינו זאת. הקשישים הבודדים בשכונה הם ככוכבים מהבהבים בסוף דרכם. הם יכולים להתפוגג לתוך הפלנטה. הבנו שאנחנו רואים אותם ברגעי הזוהר האחרונים שלהם. את האור השברירי של הקשיש אנחנו מציעים לראות ככוכב בסכנה. החשכה, האינסוף מאיימים לסגור עליו. חשבנו שהדבר מיטיב לבטא את מה שהפכו להיות החיים בערים בגדולות בזמן של מגפה עולמית, במצב חרום.

בתים חמים: הגעה של קשישים למפגשים קהילתיים.

“ברגעי זוהר אחרונים אלה, הקשישים נראו פגיעים ושברירים, בודדים בחשכה גדולה. שכבה נוספת של מידע מפיחה בנו תקווה: הקשישים אשר מפיגים את בדידותם והולכים ל’בתים חמים’ שהעירייה מפעילה ממשיכים להיות חלק מקהילה. הם אינם כוכב בודד יותר. מעצם המפגש החברתי שלהם הם מייצרים קונסטלציה. קונסטלציה של כוכבים. הקו מחבר את הנקודה. הוא מפר את הבדידות של הפרט ובכך הוא מאפשר לכוכב לזהור מתוקף המפגש עם כוכב בודד אחר.

“לרגע אחד עוצמתה של הבדידות מופגת ומראה חדש מתגלה לנו. העיר היא לא סך המדרכות שלה, העיר היא גם לא רק התושבים שלה. העיר מתקיימת כאשר אנשים מתייחסים אחד לשני ומייצרים קונסטלציה: מבנה מרחבי המבטא את היחסים ביניהם. המבנה הזה, אנחנו טוענים, הוא אבן הלוז של הערים.“

השנה מתקיים הכנס בטכניון בסימן פתיחתו של מרכז מיי-בלום-דאהל לחקר האדם ב-MRI. זמן קצר לאחר הקמתו של המרכז בשנה שעברה התקיימה בו סריקת אדם ראשונה לצורכי מחקר. באירוע הודגמה סריקה של המוח ואזור הבטן, והנוכחים הוזמנו להתרשם מהמידע המדויק, המקיף והדינמי שסיפקה המערכת בזמן אמת.

הדגמת סריקה ראשונה במרכז החדש

ליבו של המרכז החדש הוא מכשיר MRI המספק יכולות מחקריות ראשונות מסוגן בצפון הארץ ובישראל. לדברי המנהל האקדמי של המרכז, ד”ר מוטי פריימן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, המרכז “יספק לחוקרים תשתית מתקדמת ורב-תכליתית שתהיה עבורם One Stop Shop  – מקום אחד שבו יקבלו את כל אמצעי המחקר הדרושים להם. לשמחתנו, חברת סימנס ראתה את הפוטנציאל של מרכז כזה בתוך פקולטה הנדסית בטכניון – הפקולטה להנדסה ביו-רפואית – לא רק בהיבט של ביצוע מחקרים באמצעות המכשיר עצמו, אלא גם ביכולתם של מהנדסי וחוקרי הטכניון לפתח טכנולוגיות לשיפור המערכת. לכן החברה סיפקה לטכניון, בנוסף למכשיר עצמו, גם רישיון שמאפשר לפתח טכנולוגיות חדשות לשיפור המכשיר, כמובן בתיאום איתה.”

MRI היא טכנולוגיה רבת חשיבות לדימות מבני ותפקודי של רקמות ואיברים פנימיים ובהם המוח. היא אינה פולשנית ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. מנהלת המרכז החדש, ד”ר דפנה לינק-סורני מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, מסבירה כי “מחקר ה-MRI הוא מחקר בין-תחומי המערב תחומים ממגוון רחב, לרבות תחומי הנדסה שונים (חשמל, מחשבים, מכונות, חומרים ועוד), מדעים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכן מדעי ההתנהגות ומדעי הקוגניציה), וכמובן מחקר רפואי. סריקת MRI של אזורי הבטן והחזה היא אתגר גדול במיוחד בשל התנועה הבלתי פוסקת של הלב ומערכת העיכול, והגישה לנתונים הנאספים בזמן אמת באמצעות התוכנה הייעודית תאפשר לפתח טכנולוגיות שיסייעו ב’תיקון’ של אותה תנועה.”

ניתוח הנתונים מהמכשיר

ייחודו של המרכז מתבטא בכמה אספקטים, למשל בכך שהוא מאפשר ביצוע סריקת MRI ו-EEG בעת ובעונה אחת ובכך שיוכל לספק לחוקרים את הנתונים בזמן אמת במהלך ביצוע הסריקה באמצעות תוכנה יעודית של חברת סימנס. יתר על כן, חזון המרכז הוא לשמש סביבה נגישה למגוון רחב של אוכלוסיות, למשל בכך שהוא מציע גם מכשיר MRI-דמה, כלומר מתקן המדמה עבור הנבדקים – בעיקר ילדים – את סביבת הבדיקה האמיתית לרבות רעש, רטט, תאורה ועוד. כך יכולים הנבדקים להתרגל לסביבה זו בהדרגה וללא חשש.

הקמתו של המרכז ופעילותו הן תוצאה של פעילות מתמשכת של הגדרת יעדים וגיוס משאבים שהובילה הנהלת הטכניון יחד עם חוקרי הטכניון פרופ’ שולמית לבנברג, לשעבר דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ד”ר מוטי פריימן וד”ר פיראס מואסי מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, ד”ר יועד קנת מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ופרופ’ חיים אזהרי, הדיקן הנוכחי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

מימין לשמאל : ד”ר מוטי פריימן, פרופ’ חיים אזהרי דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ד”ר דפנה לינק-סורני ופרופ’ שולמית לבנברג

המרכז החדש כבר משמש שבעה חוקרים מחמש פקולטות שונות בטכניון וכן שלוש חברות חיצוניות. לדברי ד”ר פריימן “חשוב לנו שיידעו על המרכז ועל השירותים שהוא מספק לא רק בטכניון אלא גם בכל מקום המקיים מחקר שהתשתית הייחודית הזאת רלוונטית לו.”

בכנס שיתקיים בים חמישי הקרוב בטכניון ישתתפו כמאה חוקרים, סטודנטים ואנשי מקצוע מהטכניון ומאוניברסיטאות המחקר האחרות והוא יתקיים בתמיכת הטכניון, היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI), חברת סימנס והאיגוד הארצי למרכזי התשתיות בישראל (IRCF).

לתוכנית הכנס: https://ismrm-israel.github.io/

זוהי המדליה השנייה המוענקת לד”ר אליעד פרץ בנאס”א, ובכך היא הופכת אותו לישראלי המעוטר ביותר בהיסטוריה של סוכנות החלל האמריקאית (מדליות נוספות הוענקו לאילן רמון לאחר אסון המעבורת ולד”ר ראובן רמתי). ד”ר פרץ הוא מוביל משימות חלל ומנהל פיתוח טכנולוגיות בסוכנות החלל האמריקנית ומשמש יד ימינו של ד”ר ג’ון מאת’ר.

ד”ר ג’ון מאת’ר (מימין) מעניק לד”ר אליעד פרץ את מדליית נאס”א על הישגים יוצאי דופן בטקס של אגודת ידידי הטכניון בארה”ב

ד”ר פרץ נולד באילת לדיינה ונפתלי. מאז ומעולם התעניין בתעופה ובמדעים ולכן התגייס לקורס טייס (שממנו נשר), ואחרי שירות צבאי ומכינה בטכניון החל ללמוד בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. בטכניון הוא הכיר את אשתו, ד”ר אבי גולדמן, שבאה לארץ במסגרת תוכנית “פולברייט” של מחלקת המדינה האמריקנית לשנת מחקר בהנחיית פרופ’ גיטי פריי, כיום דיקנית הפקולטה למדע והנדסה של חומרים. כיום ד”ר גולדמן היא יועצת לבית הלבן בענייני מדיניות מדעית וטכנולוגית. הם הורים לשלוש בנות: שושנה, רות ואפרת.

“הרבה שנים עברו מאז התואר הראשון בטכניון,” הוא אומר, “אבל מעולם לא שכחתי מאין הגעתי. זכיתי להכיר את נשיא הטכניון דאז פרופ’ פרץ לביא כשראיינתי אותו בעיתון הסטודנטים ובתוכנית שלי ברדיו הטכניון, ומאז דרכינו המשיכו להצטלב בעשורים הבאים. חשוב לי לציין את התמיכה שקיבלתי מהיחידה לקידום סטודנטים בטכניון ואת התרומה המשמעותית שלה למסלול החיים שלי. במבט לאחור, הכלים העיקריים שקיבלתי בטכניון הם היכולת ללמוד נושא חדש לגמרי במהירות וברמה גבוהה מאוד, כמו גם לנהל את לוח הזמנים שלי בצורה אפקטיבית. בקריירה שלי אלה דברים לא פחות חשובים מפתרון משוואות.”

מימין לשמאל: חתן פרס נובל האסטרופיזיקאי ד”ר ג’ון מאת’ר, גלית פרץ, ד”ר אליעד פרץ, פרופ’ דניאלה רווה, נשיא הטכניון לשעבר פרופ’ אמריטוס פרץ לביא וד”ר לנה לביא.

את מחקר הפרה-דוקטורט עשה ד”ר פרץ בהנחייתו של בוגר טכניון אחר – פרופ’ הוד ליפסון, שאמר עליו: “אליעד נתן דחיפה משמעותית למחקר שלנו בתקופה קצרה מאוד, היה לנו מזל גדול שהוא עבד כאן איתנו.” עוד כדוקטורנט החל ד”ר פרץ לעבוד בנאס”א לאחר שזו והקרן הלאומית למדע בארה”ב (NSF) מינו אותו לעמית-חוקר והקצו לו מענק של יותר מחצי מיליון דולר; קרן הרץ כללה אותו ברשימת הפיינליסטים של פרס הרץ ובכך הציבה אותו ברשימת חמישים המדענים הצעירים המבטיחים בארה”ב, תחזית שלימים הוכיחה את עצמה.

בחמש השנים האחרונות הוא משמש במשרות בכירות בארגון הן בהיבטים המדעיים והן בהנדסה יישומית. לדבריו, “בשנים האחרונות נאס”א מפנה משאבים עצומים לגילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, לחקר גופים פלנטריים ולחקר השמש. עד סוף שנות השמונים לא ידענו שיש בכלל עצמים כאלה, וכיום אנחנו יודעים על אלפים. זה אחד הכיוונים המרכזיים בעבודה שלי כיום. תחומים נוספים הם מכ”מי לייזר שיונחתו על הקוטב הדרומי בירח ועל פני הירח הגדול של שבתאי, פיתוח טלסקופ לקרינה אולטרה-סגולה ועוד.”

האירוע התקיים במוזאון הלאומי לתעופה וחלל בעיר וושינגטון

קרדיט צילום: אגודת ידידי הטכניון בארה”ב (ATS)