Category Archives: כתבות אמצע

המענק ישמש לפיתוח תהליך חדשני לייצור מימן ירוק באמצעות אלקטרוליזה – פירוק מים לחמצן ומימן. מימן ירוק הוא דלק חלופי לפחם, לנפט ולגז טבעי, והשימוש בו יצמצם הן את השימוש במחצבים ההולכים ואוזלים והן את פליטות המזהמים ממקורות הזיהום השונים: תחבורה, ייצור חומרים וכימיקלים, חימום וייצור חשמל.

פרופ’ אבנר רוטשילד

אחד הבלמים בדרך לשימוש נרחב במימן המיוצר מאנרגיות מתחדשות הוא האתגר הטכנולוגי – ייצור המימן באופן יעיל, זול ובטוח. התהליך החדש שמפותח במעבדת המחקר של פרופ’ רוטשילד מפצל את תהליך האלקטרוליזה לשתי ריאקציות – כימית ואלקטרוכימית – המתרחשות בתאים נפרדים. התוצאה: הפרדה מוחלטת בין ייצור מימן בתא אחד וייצור חמצן בתא שני, ללא צורך בממברנה שתפריד ביניהם כמקובל בתהליכי אלקטרוליזה אחרים.  לתהליך זה יש יתרונות מובנים מבחינת בטיחות, יעילות ועלות בהשוואה לתהליכי אלקטרוליזה אחרים.

הוכחת ההיתכנות הפיזיקלית לתהליך החדש הושגה בעבודת המגיסטר של איליה סלובודקין בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, בעבודת צוות יחד עם ד”ר ילנה דוידובה מקבוצת המחקר של פרופ’ רוטשילד. המשך פיתוח התהליך וביסוס ההיתכנות הכלכלית-מסחרית שלו מצריך מחקר רב-תחומי הכולל הנדסת חומרים, אלקטרוכימיה, קטליזה והנדסת תהליכים, זאת במטרה לפתח חומרים חדשים מיסודות נפוצים שיחליפו את הקטליזטורים מפלטינה ורותיניום – חומרים נדירים שבהם נעשה שימוש בהוכחת ההיתכנות הנ”ל. במחקר זה יחתרו החוקרים להפוך את שני התהליכים – הכימי והאלקטרוכימי – לתהליך רציף אחד.

מכון AIMBE – להנדסה רפואית וביולוגית מטפח את ההנדסה הרפואית והביולוגית למען החברה ומוקיר בתואר “עמית” אישים שהביאו “תרומה יוצאת דופן להנדסה ולרפואה במחקר, ביישומים ובחינוך” והם “חלוצים בתחומים טכנולוגיים חדשים ומתפתחים שהובילו פריצות דרך בתחומים מסורתיים בהנדסת רפואה וביולוגיה או מפתחים גישות חדשות בחינוך להנדסה ביו-רפואית”. פרופ’ שרודר ופרופ’ לבנברג קיבלו את התואר באירוע השנתי של AIMBE שהתקיים ב-27 במרץ בוושינגטון.

פרופ’ לבנברג ופרופ’ שרודר בטקס בוושינגטון

עם קבלתם ל-AIMBE מצטרפים שני החוקרים לשורה ארוכה של עמיתים המייצגים את שני האחוזים העליונים של המהנדסים בתחומי הרפואה והביולוגיה. שלושה מהמדענים ברשימה זו זכו בפרסי נובל – פרופ’ פרנסס ארנולד (כימיה, 2018), פרופ’ פול לוטרבור (פיזיולוגיה או רפואה, 2003) ופרופ’ הרמן בורלוג (שלום, 1970).

פרופ’ לבנברג ופרופ’ שרודר הם חוקרים עתירי הישגים בעולם המדעי המיישמים את עבודתם המחקרית ושותפים בהקמת חברות סטארטאפ. שניהם השלימו את הפוסט-דוקטורט בהנחייתו של אותו מנחה – פרופ’ רוברט לנגר מ-MIT, חתן פרס הארווי מטעם הטכניון לשנת 2003.

פרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית נבחרה כעמיתה ב- AIMBE “על הובלת מחקרים בהנדסה ביו-רפואית ופרויקטים יישומיים הרותמים מחקרים בתאי גזע ובהנדסת רקמות לרפואה רגנרטיבית ולייצור מזון.” במהלך השנים זכתה פרופ’ לבנברג בפרסים רבים ובהם פרס ברונו ופרס רפפורט, רשמה עשרות פטנטים והקימה כמה חברות הזנק. היא הייתה נשיאת האגודה הישראלית לתאי גזע ועד לאחרונה דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

פרופ’ לבנברג היא חוקרת בעלת שם עולמי בהנדסת רקמות, שפיתחה טכנולוגיות ליצירת רקמות להשתלה באזורים פגועים בשריר, בלב, בעצם ובחוט השדרה. לאחרונה היא הציגה טכנולוגיה ליצירת אוזן מהונדסת שתחליף אוזניים שלא התפתחו כראוי. בשנים האחרונות היא רותמת את מחקריה גם ליצירת בשר מתורבת, והחברה שהוקמה על סמך מחקריה (אלף פארמס) כבר הציגה את סטייק האנטריקוט המתורבת הראשון בעולם בגודל מלא.

פרופ’ שולמית לבנברג בקבלת האות בטקס

פרופ’ אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון נבחר לעמית AIMBE “על תרומותיו יוצאות הדופן לפיתוחן של ננו-טכנולוגיות רפואיות ובהן ננו-רפואה מדויקת ודרכים חדשות לטיפול בסרטן ובבעיות אורטופדיות.” כיום הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון וראש המעבדה לטכנולוגיות רפואה מותאמת אישית.

מחקריו של פרופ’ שרודר עוסקים בממשק שבין ננוטכנולוגיה ורפואה ומקדמים אבחון וטיפול במחלות כגון סרטן ופרקינסון באופן המותאם למטופל. הוא נשיא האגודה הישראלית להנדסה כימית וחבר האקדמיה הצעירה הישראלית. פרופ’ שרודר פרסם עשרות רבות של מאמרים מחקריים, רשם עשרות פטנטים והקים כמה חברות הזנק.

פרופ’ אבי שרודר בקבלת האות בטקס

צילום: באדיבות AIMBE

חוקרים בטכניון ובמכון יוליך (גרמניה) פיתחו סוללת טיטניום-אוויר חדשנית, ואימתו את יעילותה באופן ניסויי. פיתוחה של הסוללה החדשה התאפשר הודות לשיתוף פעולה בין ד”ר יאסין אמרי דורמוס, ממכון יוליך למחקרי אנרגיה ואקלים (מס’ 9) בראשות פרופ’ רודיגר אייכל ופרופ’ יאיר עין-אלי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון.

פרופ’ יאיר עין-אלי

מאמרם של חוקרי הטכניון ויוליך פורסם בכתב העת Chemical Engineering Journal, וזה הפרסום הראשון של ממצאים ניסויים לגבי סוללה מסוג זה, שבה הטיטניום משמש כחומר פעיל.

סוללות הן התקנים הממירים אנרגיה כימית לחשמלית באמצעות אלקטרוליט (החומר המוליך יונים) ושתי אלקטרודות הטבולות בתוכו. אחת האלקטרודות (זו שהמתח בה נמוך מאוד) מוסרת אלקטרונים במעגל החיצוני (המפעיל את המכשור האלקטרוני), והאלקטרודה השנייה מקבלת את האלקטרונים. התהליך האלקטרוכימי מתרחש בתוך המדיום האלקרוליטי המכיל יונים, וכך נוצר הזרם החשמלי הכולל הדרוש להפעלת המיכשור האלקטרוני ולפריקת התא (הסוללה).

סוללת מתכת-אוויר הן משפחה של סוללות שבהן אחת האלקטרודות עשויה ממתכת פעילה (בעלת מתח נמוך מאוד), והאלקטרודה האחרת היא ממברנה דקיקה, המאפשרת כניסה ותגובה של אוויר, וליתר דיוק חמצן. מאחר שהחמצן מגיע מהאוויר שסביב אין צורך לאגור אותו, ובכך למעשה נחסכים מקום (נפח) ומשקל יקרים בתוך הסוללה. לפיכך, תכולת האנרגיה של סוללה מסוג זה אמורה להיות באופן תיאורטי גבוהה יותר בהשוואה לסוללות אחרות. סוללות מתכת-אוויר מתאימות במיוחד ליישומים המצריכים מזעור כמו גם למערכות אגירה גדולות שבהן נדרשים חומרים זולים, זמינים ולא רעילים.

אם כן, מהי המתכת האופטימלית לסוללות מתכת-אוויר? עד היום נחקרו בעיקר ליתיום, אבץ, ברזל, אלומיניום וסיליקון. סוללות אבץ-אוויר, לדוגמה, כבר משמשות בהתקני בקרה, בחיישנים ובמכשירי שמיעה. עם זאת, סוללות אלה מאופיינות בצפיפות אנרגיה נמוכה יחסית לצרכים הגדלים של שוק האנרגיה, ולפיכך הן מספקות אנרגיה לזמן קצר יחסית.

סוללות טיטניום-אוויר, שיעילותן הודגמה במחקר הנוכחי, מאופיינות בצפיפות אנרגיה הגבוהה פי שניים ויותר מזו של סוללות אבץ-אוויר, ולכן הן צפויות לספק תכולת אנרגיה למשך זמן כפול ויותר. יש לציין שטיטניום הוא יסוד כימי נפוץ – הוא מדורג במקום התשיעי ברשימת החומרים הנפוצים בקרום כדור הארץ.  טיטניום ידועה כמתכת חסינה, יציבה ועמידה ביותר, שאינה מגיבה כלל עם הסביבה ואפילו לא עם מגיבים אגרסיביים ביותר, וזאת בשל העובדה שטיטניום מכוסה בשכבת הגנה תחמוצתית יעילה ועמידה מאוד.

חוקרי הטכניון ויוליך הצליחו להסיר את שכבת ההגנה החזקה של הטיטניום בלבד, תוך שימוש באלקטרוליט ייחודי בסוללה שפיתחו. האלקטרוליט האמור הוא סוג של נוזל יוני בעל מאפיינים ייחודיים – נוזל העשוי ממלחים ומתאים לשימוש בסוללות בשל תכונותיו החשמליות והכימיות. כך הצליחו החוקרים לרתום את הפוטנציאל הכימי של מתכת הטיטניום החשופה לצורכי המרה לאנרגיה חשמלית. בניסוייהם הם הדגימו כאמור תכולת אנרגיה חשמלית הגבוהה במאות אחוזים מזו של סוללות אבץ-אוויר.

אילוסטרציה גרפית של תכונות סוללת הטיטניום-אוויר, בסגנון הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים, עם המאפיינים והתכונות החשמליים והאנרגטיים הייחודיים של הסוללה החדשנית. כך החוקרים ומפתחי סוללת הטיטניום-אוויר רואים זאת בעיני רוחם: הסרה של שכבת ההגנה התחמוצתית מעל גבי טיטניום משולה בעיניהם לטיטאן הישן, המלא באנרגיה אדירה אך כלוא במערה חשוכה במשך עידנים. קבוצת המדענים גילתה דרך לפרוץ את המחסום ה”פסיבי” ולשחרר את האנרגיה האצורה בענק בעל העין היחידה – האנרגיה הכימית האצורה בו נהפכת, במבנה של הסוללה החדשנית, לאנרגיה חשמלית.

המחקר נתמך על ידי המשרד הפדרלי של גרמניה לחינוך ומחקר, וחוקרי הטכניון נתמכו על ידי תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון (GTEP) ועל ידי מרכז המחקר לאגירה והנעה אלקטרוכימית (INREP).

פרופ’ עין-אלי שהה במכון יוליך במסגרת שנת שבתון, כחלק מהסכם המסגרת בין שני המוסדות ואוניברסיטת אאכן. הסכם המסגרת (Umbrella) בין המוסדות חוגג השנה 40 להיווסדו, והסימפוזיון הקרוב במסגרתו ייערך בחיפה בין 30 במאי ל-1 ביוני 2023.

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן

המלגה מוקדשת לתמיכה בקהילת המחקר האקדמי באמצעות העצמת מנהיגים מבטיחים בתחומיהם ובמחקריהם המתקדמים בתחום הלמידה החישובית ושמה המלא הוא Apple Scholars in AI/ML Apple Scholars in AI/ML PhD fellowship.

הדוקטורנטית הדס אורגד

אורגד השלימה תואר ראשון (2019) בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. בתקופת לימודיה היא הייתה מצטיינת נשיא ומצטיינת דיקן. היא המשיכה לתואר שני בהנחייתו של ד”ר יונתן בלינקוב בתחום עיבוד שפה טבעית, ועל עבודתה בתואר השני זכתה במלגת גוגל לנשים במדעי המחשב. במהלך לימודיה בתואר השני עבדה אורגד במיקרוסופט, שם חקרה שיטות בינה מלאכותית עבור הגנה בסייבר. לאחר מכן המשיכה לדוקטורט ישיר כסטודנטית במשרה מלאה.

לדברי אורגד, “מערכות עיבוד שפה טבעית מפגינות יכולות מרשימות, אך הן עדיין סובלות מבעיות שונות כמו כשלונות על דוגמאות מחוץ להתפלגות האימון (out-of-distribution) והטיות חברתיות .(social biases) מאחר שמערכות אלה צפויות להשתלב בשלל היבטים בחיינו נרצה להבין אותן טוב יותר ולוודא שהן מתנהגות בצורה הרצויה לנו. המחקר שלי מנסה לתת מענה לבעיות אלה באמצעות ‘פתיחת הקופסה השחורה’ שהיא רשת הנוירונים הגדולה: להבין מה גורם להן להתנהגויות הלא רצויות – ולתקן אותן בהתאם.”

את האירוע שהתקיים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פתחה דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ סימה ירון, שאמרה לתלמידים ולמוריהם: “זכיתם בהזדמנות להתעמק בלמידה, להשוות ממצאים, לפתח שיטות ולהגיע לחקר האמת. כל מה שרכשתם במהלך עבודת המחקר ילווה אתכם כמו אבן יקרה כל החיים. נצלו את ההזדמנות להסתובב בפקולטה ולדבר עם סטודנטים וחברי סגל. אני מקווה לראות אתכם בפקולטה כסטודנטים בעוד כמה שנים.”

הזוכה במקום הראשון, פלג זייף

אירוע הגמר של האולימפיאדה מתקיים אחרי חודשים של עבודה בבתי הספר, ומגיעים אליו חמישה תלמידים נבחרים שצלחו את כל השלבים. את האולימפיאדה מובילים מאז היווסדה פרופ’ אילת פישמן וד”ר עומר יחזקאלי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ויהודית דסקלו, מפמ”ר ביוטכנולוגיה במשרד החינוך. דסקלו אמרה כי “התקופה האחרונה הדגישה את חשיבות הביוטק בעולם, ומרכז המחקר הראשון בעולם שיוקדש לחלבונים, תחליפים למזון מהחי, מוקם בטכניון. האולימפיאדה תורמת רבות לקשר בין הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון לבתי ספר תיכוניים, קשר שמפתח את תלמידי המגמה ברחבי הארץ.”

“בראש ובראשונה,” אמרה פרופ’ אילת פישמן, “אני רוצה להודות למורות הנפלאות של מגמת הביוטכנולוגיה אשר עובדות ללא לאות על מנת לעניין ולסקרן את התלמידים בתחומי המדע והטכנולוגיה. אני מברכת את כל הפיינליסטים על המוטיבציה והמסירות. כולכם עשיתם עבודה מצוינת שהקשתה עלינו לבחור את הזוכים.”

במקום הראשון זכה פלג זייף, תלמיד כיתה י”ב בתיכון מו”ר (מכבים-רעות), שעסק בעבודתו בטיפול ביולוגי חדשני לריפוי סרטן תוך התמקדות בסרטן ריאות. טיפול זה נחשב מועיל יותר מטיפול קונוונציונלי, והוא ממוקד יותר בתאים הסרטניים ואינו פוגע ברקמות הבריאות. זייף הקדיש את הפרויקט לזכרה של זהבה ברק, מייסדת לימודי הביוטכנולוגיה בבית הספר מכבים רעות.

במקום השני זכתה עדן ספוז’ניקוב מכיתה י”ב ב”עתיד תיכון למדעים” בלוד. עבודתה עסקה בתפקיד החלבון פאלדין בתאי סרטן שד מסוג 4T1 שבהם הושתק הגן לפאלדין בשיטת קריספר. במקום השלישי זכה יוגב יעקבי, תלמיד מאורט רבין גן יבנה, שחקר מוטציות בחלבון אלפא אנטי טריפסין והשפעתן על פעילותו. לחלבון זה תפקיד משמעותי בהפחתת דלקת.

המשתתפים באירוע שמעו את הרצאתו של ד”ר צחי רייזל מהפקולטה להנדסה ביוטכנולוגיה ומזון: “אפיגנטיקה – ממדע בסיסי למדע יישומי”. ד”ר רייזל הציג מחקרים ויישומים של אפיגנטיקה, בין השאר בהבנת תהליכי זיקנה ומניעתם, אבחונים מתקדמים וזיהוי פלילי. הוא אמר לתלמידים כי “המדע זקוק לאנשים צעירים ובעלי מוטיבציה שיצטרפו לתחום – יש עוד הרבה לחקור ולפתח.”

בתמונה הקבוצתית, מימין: פרופ’ אילת פישמן, איליי אביב, נויה רבה, יוגב יעקבי (מקום שלישי), עדן ספוז׳ניקוב (מקום שני), פלג זייף (מקום ראשון) ויהודית דסקלו

ד”ר שאדי פרח

ד”ר שאדי פרח מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון התקבל ל- GYA – האקדמיה הגלובלית הצעירה, המונה כ-200 חברים מרחבי העולם. השנה הצטרפו לאקדמיה 41 חוקרים צעירים, וד”ר שאדי הוא הישראלי היחיד מתוכם.

ד”ר פרח עוסק בפיתוח תרופות וטכנולוגיות חכמות למתן תרופות ופולימרים רפואיים, לרבות אריזה של תאים (אנקפסולציה) לטיפול במחלות שונות. בשנה שעברה הוא זכה, עם עמיתו מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס, במענק תחרותי בסך 700 אלף דולר לפיתוחה של טכנולוגיה חדשנית שתסייע בטיפול בחולי סוכרת נעורים.

GYA פועלת לטיפוח רשת בין-לאומית של צעירים באקדמיה. האקדמיה הגלובלית מקבלת חוקרים שמועמדותם עברה בהצלחה לפחות שלושה מחברי ועדת הבחירה. הוועדה שוקלת את מצוינותם המחקרית וכן את מעורבותם החברתית.

החוקרים מתקבלים לאקדמיה לחמש שנים, והספירה תחל בחודש יוני 2023. במחזור הנוכחי חברים חוקרים צעירים מעשרות מדינות ובהן מקסיקו, פקיסטן, בנגלדש, יפן, ברזיל, ספרד, ארצות הברית, אוסטרליה, ירדן, גרמניה, קניה, ארגנטינה ונפאל.

https://globalyoungacademy.net/sfarah/

ב-2 במרץ התקיים בטכניון הכנס השנתי של Tech.AI, המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, בהשתתפות כ-500 מומחים, סטודנטים ואורחים. הכנס התמקד בהבטחות ובסיכונים בתחום זה ובדרכים לתרגם את התאוריות בבינה מלאכותית ליישומים מועילים. הוא התקיים בתמיכת החברות מובילאיי, אנבידיה, הראל טכנולוגיות, יבמ מחקר ו”מכון זימין לפיתוחי פתרונות  AIלרפואה” בטכניון.

בפאנל מושב הפתיחה, שהתקיים תחת הכותרת Generative AI: Evolution or Revolution בהנחיית העיתונאית הילה קורח, השתתפו ד”ר תומר סיימון, המדען הראשי במיקרוסופט מו”פ; ד”ר יואב לוין, המדען הראשי במעבדותAI21 , ופרופ’ קרין נהון, ראשת התוכנית לדאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן. הפאנל התמקד בשאלות כגון האם הבינה המלאכותית היוצרת משקפת התפתחות מתבקשת וטבעית של ממשק אדם-מכונה? האם זו מהפכה של ממש שמשנה את כללי המשחק ותשנה את האקדמיה, את התעשייה ואת שוק העבודה? לאן לוקחים אותנו הכלים החדשים מבוססי הבינה המלאכותית? היכן משתלבת האתיקה בהטמעה ובתפעול של מודלים אלו? ומה צופן לנו העתיד?

“במשך אלפי שנים,” אמר ד”ר לוין, “אופן העבודה שלנו עם טקסטים כמעט לא השתנה – אדם כותב את הטקסט מילה אחר מילה, אדם אחר קורא אותו מילה אחר מילה. למרות המצאת הדפוס והמצאת מעבדי התמלילים, הפורמט נשאר זהה. כעת, עם טקסטים שנכתבים על ידי בינה מלאכותית, יש כאן פוטנציאל למהפכה משמעותית חדשה.” פרופ’ נהון התייחסה לדמוקרטיזציה שמביאים הכלים החדשים של בינה מלאכותית – טכנולוגיות המאפשרות גם לקהל הרחב להשתמש בהן. היא הזהירה כי בבינה מלאכותית יש גם סכנות וכי המדינות חייבות לדאוג לרגולציה הולמת שלא תבלום את ההתפתחות הטכנולוגית אבל גם לא תאפשר פגיעה באנשים ובחברה. ד”ר סיימון אמר כי הבינה המלאכותית מחוללת מהפכה במגוון תחומים, למשל ברפואה: “בתחום הרפואי מתפרסמים אלפי מחקרים ביום ואין רופא שיוכל להשתלט עליהם ועל מכלול הנתונים. הבינה המלאכותית לא תחליף את הרופאים אבל היא תביא לכך שרופאים שמשתמשים בה יחליפו רופאים שלא עושים זאת.”

לאחר מושב הפתיחה התפזרו מאות משתתפי הכנס בין שבעה מושבי תוכן שפעלו במקביל. במושבים הרצו עשרות מרצות ומרצים בכירים, מהחברות המובילות בתעשייה ומהמוסדות האקדמיים המובילים בישראל, על הנושאים החמים ביותר מחזית הבינה המלאכותית בתחומי הרפואה, מחקרי ליבה ומדע בסיסי, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות, עיבוד שפה טבעית, תחבורה ועוד.

את הניהול האקדמי של הכנס הובילו מטעם Tech.AI שלושת ראשי המרכז, חברי סגל הטכניון פרופ’ שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, פרופ’ אסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ופרופ”ח שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. לדברי פרופ’ מנור, “כנס AI and BEYOND מכוון להביא לקהלי הטכניון ולמשתתפי הכנס את המיטב מחזית הבינה המלאכותית באקדמיה ובתעשייה. “למימוש יעד זה עשינו מאמץ להביא את החוקרים ואנשי המקצוע הטובים ביותר שעוסקים בנושאים החמים ביותר בחזית הבינה המלאכותית, ובנוסף יצרנו פורמט במסגרתו המשתתפים בחרו לעצמם את מסלול ההרצאות האישי שלהם לאורך היום, כך שיכלו להעמיק הן בתחום פעילותם והן בתחומים נוספים.”

“אחת המטרות המרכזיות של Tech.AI,” מוסיף פרופ’ שוסטר, “היא לשמש בסיס מפרה לקהילת הבינה המלאכותית המשגשגת בטכניון המונה היום כ-150 חוקרות וחוקרים במגוון תחומי הבינה המלאכותית. כנס AI and BEYOND איפשר לנו לשלב חוקרים מובילים מקהילת הטכניון בכל המושבים, ובה בעת לייצר במה לנטוורקינג איכותי בעבור קהילת הבינה המלאכותית של הטכניון כולה מול קהילת העוסקים בתחום באקדמיה ובתעשייה בישראל.”

“המרכז לבינה מלאכותית בטכניון נמצא בעיצומו של תהליך פיתוח מואץ,” מסכם פרופ’ שי שן-אור. “במסגרת תהליך זה קמו רק השנה כמה תוכניות חדשות תחת מעטפת Tech.AI, במיוחד סביב  שימוש ב-AI בתחום הרפואה. השקנו את מכון זימין לפתרונות AI לרפואה והענקנו מענקי מחקר לתוכניות מחקר מובילות בהן אנו רואים פוטנציאל למסחור. כנס AI and BEYOND נתן לנו פלטפורמה מצוינת לחשוף באמצעותה את שותפי המרכז בפני משתתפי הכנס ולהציג את יכולות הבינה המלאכותית של הטכניון, המדורג במקום הראשון באירופה בתחום זה לפי דירוג CSRankings, בפני שותפים פוטנציאליים.”