Category Archives: כתבות אמצע

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק בטקס חגיגי את “מדליית בוגר הטכניון” לד”ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ובוגרת הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט (בהצטיינות). המדליה היוקרתית הוענקה לה “בהוקרה על פעילותה רבת ההשפעה למען בריאות הציבור בישראל; בהערכה על התפקיד החיוני שמילאה במאבק במגפת הקורונה; ובהכרת טובה על היותה דוגמה ומופת לסטודנטים ולסטודנטיות ולבוגרי הטכניון בזכות הישגיה יוצאי הדופן בתחום הרפואה”.

ד”ר שרון אלרעי-פרייס עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “ד”ר אלרעי-פרייס היא מודל והשראה עבורנו. באישיותה וביכולותיה המקצועיות והניהוליות היא מגלמת את רוח הטכניון המשלבת מחקר, חדשנות, יזמות, מנהיגות ומצוינות מדעית עם שליחות חברתית. תרומתה של ד”ר אלרעי-פרייס לבריאות הציבור בישראל בלטה במיוחד בתקופת הקורונה, אז הובילה את ההתמודדות עם המגפה והשפיעה מאוד גם על ההתמודדות עם המגפה ברחבי העולם. בשם הטכניון והחברה הישראלית כולה אני מבקש להודות לך, ד”ר אלרעי-פרייס, על פועלך העצום למען בריאות הציבור.”

ד”ר אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, היא הגורם המקצועי הבכיר המוביל את מדיניות המשרד במגוון נושאים ובהם התפרצות מחלות זיהומיות, קידום בריאות ורישוי עסקים. בתקופת הקורונה היא הובילה את המאבק במגפה בישראל תוך התבססות על  גוף הידע המדעי ועל מיטב המומחים בתחום, הובילה את מבצע החיסונים שהחל בגל השלישי והייתה מעורבת במחקרים ובדיונים שהבהירו את הצורך במנת דחף (בוסטר) בעקבות דעיכתה של היעילות החיסונית.  ד”ר אלרעי-פרייס היא מומחית ברפואה פנימית, בבריאות הציבור וברפואה מונעת. את הסטאז’ עשתה בקריה הרפואית רמב”ם ואת התמחויותיה – במרכז הרפואי כרמל ובמרכז הרפואי Dartmouth-Hitchcock. ד”ר אלרעי-פרייס היתה בעבר האפידמיולוגית הראשית של מדינת ניו המפשייר ושימשה כסגנית מנהל המרכז הרפואי כרמל. לד”ר אלרעי-פרייס תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק לד”ר שרון אלרעי-פרייס את המדליה

מדליית בוגר הטכניון ניתנת לבוגרים ולבוגרות שהגיעו להישגים יוצאי דופן בתחומי המדע, הרפואה, ההנדסה, הטכנולוגיה והארכיטקטורה; אשר תרמו תרומה משמעותית לקידום הכלכלה, התעשייה והחינוך; וגילו מנהיגות מרשימה ומחויבות יוצאת דופן הבאות לידי ביטוי בפעילות ציבורית למען הטכניון. עם מקבלי מדלית הבוגר בעבר נמנים דדי פרלמוטר (2018), אבי נתן (2019), גוידו פרדו רוקאס (2019), אהרון אהרון (2023) וג’וני סרוג’י (2023).

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק לסופר הישראלי דויד גרוסמן תואר דוקטור לשם כבוד, “בהוקרה על השפעתן הנרחבת של יצירות הספרות שלו בישראל וברחבי העולם ועל הכישרון שבאמצעותו תיאר את רבגוניותה של החברה הישראלית ואת מורכבותה; בתודה על אהבתו העמוקה לשפה העברית ועל מחויבותו לאמת ולדיאלוג; ועל מאמציו מעוררי ההשראה לטיפוחו של דו-קיום ושלום ולכינונה של חברה טובה וערכית יותר”.

פרופ’ עדה יונת ממכון ויצמן למדע, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד “בהוקרה על תרומתה החלוצית בחקר הריבוזום – הקומפלקס האוניברסלי לתרגום מידע גנטי לחלבונים – במיפוי מבנהו ובפענוח תפקידו, ועל גילוי מנגנוני ההשפעה של תרופות אנטיביוטיות על ריבוזומים בקטריאליים; ובהערכה רבה על תרומתה יוצאת הדופן לקידום המדע במדינת ישראל ובעולם כולו”.

פרופ’ עדה יונת עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

התארים הוענקו להם במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים השנתי של הטכניון, המתקיים השנה בסימן סולידריות. תואר דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי והתרבותי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט איינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג’ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ’ר (1989), יצחק רבין (1990) ואנגלה מרקל (2021).

“דויד גרוסמן הוא אחד מגדולי הסופרים הישראלים בדורנו,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “תרומתו לספרות ולתרבות הישראלית רבה מאוד, וכמוה תרומתו לשפה העברית. במבטו החודר הוא תיאר היטב את המציאות הישראלית המורכבת על שלל היבטיה, את ההתמודדות עם כאב, אובדן ושכול ואת מקומו של האדם בחברה.” באשר לפרופ’ יונת אמר פרופ’ סיון כי “מדענים גדולים ניכרים לא רק בעשייתם המדעית אלא גם באומץ ליבם – אומץ הנדרש כדי לבחור נתיבים ייחודיים וחדשניים, העשויים להיראות חסרי סיכוי לקהילה המדעית. פרופ’ עדה יונת הפגינה אומץ אישי ומדעי יוצא דופן כשיצאה למסע באותה ‘ארץ לא נודעת’ שהובילה אותה, בסופו של דבר, לפענוח מבנה הריבוזום באמצעות קריסטלוגרפיה. המסע הארוך שלה זיכה את האנושות בתובנות מעמיקות לגבי הריבוזום ופתח אופקים יישומיים חדשים.”

דויד גרוסמן עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

דויד גרוסמן נולד בירושלים בשנת 1954 ורכש בבית הוריו את אהבת הספרות. לאחר לימודים ב”ליד”ה” (תיכון ליד האוניברסיטה) הוא התגייס ושירת ביחידה 8200. הוא למד פילוסופיה ותאטרון באוניברסיטה העברית וזכה בפרסים כבר על סיפוריו הראשונים. גרוסמן פרסם אחד עשר ספרים שזכו למוניטין בין-לאומיים ובהם “עיין ערך אהבה”, “אשה בורחת מבשורה”, “נופל מחוץ לזמן”, “סוס אחד נכנס לבר” ו”אִתי החיים משחֵק הרבה”. הוא פרסם גם חמישה ספרי עיון ובהם “הזמן הצהוב”, אוסף סיפורים קצרים, ספרי ילדים רבים, אופרה לילדים ומחזה. כמה מספריו עובדו לקולנוע. לזכר בנו אורי, שנהרג במהלך מלחמת לבנון השנייה מפגיעת טיל נ”ט בטנק שלו, כתב גרוסמן את השיר “קצר פה כל כך האביב”.

יצירתו של גרוסמן תורגמה ל-45 שפות וזיכתה אותו בפרסים יוקרתיים רבים ובהם Prix Médicis לספרות מתורגמת, פרס השלום של יריד הספרים הבין-לאומי בפרנקפורט, הפרס הלאומי לספרים יהודיים (ארצות הברית), פרס מאן בוקר (בריטניה), פרס החברה המלכותית לספרות לסופרים בין-לאומיים (בריטניה), פרס א.מ.ת ופרס ישראל לספרות. בארבעים השנים האחרונות פועל דויד גרוסמן בנמרצות לשלום בין ישראל לשכנותיה. מאמריו ומסותיו בנושא זה פורסמו בעיתונים המובילים בעולם.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק לדויד גרוסמן את תואר הכבוד

פרופ’ עדה יונת השלימה תואר ראשון ושני בכימיה וביוכימיה באוניברסיטה העברית, דוקטורט במכון ויצמן למדע (1968) ומחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קרנגי מלון וב-MIT. בשנת 1970 היא ייסדה במכון ויצמן את המעבדה הראשונה בישראל לקריסטלוגרפיה של חלבונים, ובמשך כמעט עשור נשארה מעבדה זו היחידה מסוגה בישראל. המחקר שהוביל לזכייתה בפרס נובל החל בשנות השמונים והתמקד בריבוזום, “בית החרושת לחלבונים” בתא. היא מנהלת את מרכז הלן ומילטון קימלמן לחקר המבנה של היערכויות ביו-מולקולריות במכון ויצמן, ובמשך שנים עמדה בראש יחידת המחקר של מכון מקס-פלנק בהמבורג.

בשנת 2009 זכתה פרופ’ יונת בפרס נובל בכימיה עם עמיתיה מאוניברסיטת ייל ומאוניברסיטת קיימבריג’ על תרומתם להבנת מנגנוני הבנייה של התא החי מחלבונים.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק לפרופ’ עדה יונת את תואר הכבוד

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הגוף הבכיר בקהילת המדע בישראל, בחרה אתמול שמונה חברים וחברות חדשים, ובהם שניים מחוקרי הטכניון: פרופ’ מיכאל (מיקי) אלעד מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ופרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. הם יצטרפו לשורות האקדמיה בטקס חגיגי שיתקיים בחנוכה תשפ”ה. עם הצטרפותם של החברים החדשים תמנה האקדמיה 154 חברות וחברים.

פרופ’ מיקי אלעד עוסק בעיבוד אותות ותמונות ובלמידה חישובית תוך גישור מתמיד בין ניתוח תאורטי ומתמטי מעמיק לעולמות היישום. מחקריו הובילו למהפכה בדרכי הטיפול במידע דיגיטלי באמצעות פיתוח כלים ואלגוריתמים פורצי דרך מבוססי ייצוגים דלילים וטכניקות מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית. הוא זכה בפרסים ומענקים רבים ובהם פרס ויצמן למדעים מדויקים, פרס הנרי טאוב למצוינות אקדמית, פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי ו-ERC advanced grant – מענק על סך כ-2.5 מיליון יורו המוענק לחוקרים מובילים בעלי הישגים חסרי תקדים במחקר בעשר השנים האחרונות. הוא עמית באגודות הבין-לאומיות IEEE ו-SIAM. ב-18 בספטמבר 2024 הוא יקבל את פרס רוטשילד לשנת 2024 מטעם יד הנדיב.

פרופ’ מיקי אלעד

פרופ’ אשרף בריק עוסק בכימיה ביולוגית ומפתח שיטות חדשניות ליצירה (סינתזה) של חלבונים בעלי מאפיינים ייחודיים כמו אלה שעברו שינויים לאחר תרגום. חלבונים אלה משמשים באנליזות מבניות, ביוכימיות, ביופיזיקליות ופונקציונליות ובהבנת תפקידם במחלות שונות, וכן בפיתוח טיפולים חדשניים למחלות אלה. פרופ’ בריק זכה בפרסים רבים ובהם פרס הומבולדט (גרמניה), פרס היראטה (יפן) ופרס טטרהדרון לחוקרים צעירים ובמענק ERC Advanced Grant. בתחילת יוני הוא יקבל את פרס רפפורט למצוינות במחקר ביו-רפואי לשנת 2024 בקטגוריית חוקר בכיר.

פרופ’ אשרף בריק

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נוסדה על פי חוק בשנת תשכ”א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל למען טיפוח וקידום המדע בארץ. כדי למלא את ייעודה היא מייעצת לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, מפרסמת כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע ושומרת על קשר פעיל עם הקהילה המדעית הבין-לאומית. האקדמיה נחלקת לשתי חטיבות – החטיבה למדעי הטבע והחטיבה למדעי הרוח.

ביום שני, 27 במאי, יתקיים בטכניון כנס קרן זימין בהובלת Tech-AI.Biomed – הזרוע הרפואית של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, Tech.AI. את הכנס יפתחו בדברי ברכה נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ובוריס זימין, נשיא קרן זימין.

הכנס יעסוק בתרגום של חדשנות אקדמית ליישומים בעולם הרפואה ויתחלק לשלושה חלקים  מרכזיים, שכולם עוסקים בחדשנות ברפואה: הרעיון, המעבר ממחקר בסיסי למוצר וההשפעה בעולם האמיתי. במסגרת הכנס יוכרזו הפרויקטים הזוכים במענקי קרן זימין לשנת 2024.

השותפות בין הטכניון לקרן זימין התמסדה בשנת 2022 בהסכם שעל פיו תתמוך הקרן בייסודו ובהפעלתו של מכון זימין לפיתוחי AI ברפואה בטכניון. בראש המכון עומד פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

לדברי נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, “שותפות חשובה זו היא מרכיב מרכזי בחזון יוזמת בריאות האדם בטכניון (THHI), שנועדה לקדם את בריאות האדם באמצעות מחקרים רב-תחומיים הרותמים טכנולוגיות, וביניהן בינה מלאכותית, לטובת הרפואה. כמוסד מוביל בתחום המחקר הרפואי מצד אחד ובבינה מלאכותית מצד שני, מרכז זימין מביא לידי ביטוי שתיים מחוזקותיו הבולטות. אנו מודים לקרן זימין, מוקירים את החלטתה להקים בטכניון את המכון השלישי שלה בעולם, ומברכים אותה על הכנס הראשון המתקיים בטכניון.”

בכנס ישתתפו מנהל מכון זימין מארק שמולביץ’, מנהל מכון זימין בתל-אביב פרופ’ דוד מנדלוביץ’, מר מנהל האופרציה ב- Breakthrough Prize Foundationלאוניד סולוביי ומנהלת T3 בטכניון רונה סמלר.

אלה המרצים בכנס על פי סדר הופעתם:

• פרופ’ רפאל ביאר, בעבר מנכ”ל הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב”ם ודיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, על  חדשנות ברפואה – המעגלים הקליניים, האקדמיים והתעשייתיים.
• פרופ’ יוני  סביר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון על שימוש בבינה מלאכותית לשיפור איבחון רפואי וטיפול מבוססי ביופסיה. פרופ’ סביר זכה במענק קרן זימין לשנת 2023.
• פרופ’ אורי שליט מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, על מערכת המלצות מותאמת-אישית לטיפול בחולים מאושפזים הסובלים מאי ספיקת-לב ופגיעה כלייתית חריפה. פרופ’ שליט זכה במענק קרן זימין לשנת 2023, יחד עם פרופ’ דני איתן מרמב”ם וד”ר אורן כספי.
• פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה, על חדשנות ברפואה בטכניון.
• פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ראש מכון זימין בטכניון, על סיפורה של החברה שהקים – CytoReason.
• פרופ’ תמיר טולר מאוניברסיטת תל אביב על מודל חישובי של ביטוי גנים: מבוא ויישומים ביו-רפואיים. OncoDecipher, החברה שהקים פרופ’ טולר, צמחה מתוך גרנט של קרן זימין.
• ד”ר רננה סבי מהפקולטות לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית בטכניון, מנהלת Tech.AI-Biomed על שינויי חשיבה הנחוצים להפיכת רעיון למוצר.
• ד”ר אורנה ברי, בעבר המדענית הראשית של משרד הכלכלה וכיום בכירה בגוגל קלאוד.
• ליאור שטרן ממרכז המחקר של גוגל.
• פרופ’ מיכל רוזן-צבי, דירקטורית בחטיבת מחקרי בינה מלאכותית לרפואה ומדעי החיים במעבדת המחקר של IBM, על ההבטחה של AI  Generative בהתגברות על אתגרים בפיתוח תרופות.
• אודי גורי, מנהל המרכז הישראלי של Carelon.
• חתן פרס נובל בכימיה פרופ’ מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של  חומרים בטכניון על יזמות פנים-ארגונית כמפתח להצלחה בארגונים גדולים.

הכנס יתקיים באנגלית במרכז המבקרים ע”ש דיויד וג’נט פולק. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום אולם מצריכה הרשמה מראש.

כתבים וצלמים מוזמנים.

קישור לאתר הכנס:

Zimin Insitute conference 2024 (forms-wizard.biz)

קישור להרשמה:

zimin2024 (forms-wizard.biz)

יום העצמאות ה-76 לישראל, לקראת פריצות דרך נוספות, מהטכניון לפרס טיורינג, חיבוק חם, מהמלחמה לקמפוס, חוקרי הטכניון גילו: כך “מתהפך” החיידק על חולי קרוהן וקוליטיס, לנצח את החלבון הסרטני, כוחם של גלי הקול, התותבת שמפיחה תקווה בקטועי יד, חיה ובועטת לקריאת הניוזלטר לחצו על התמונה או בלינק הבא

כ-400 תלמידות תיכון מצטיינות מרחבי הארץ, מפארן ועין יהב שבערבה דרך שדרות ואשדוד ועד ינוח-ג’ת הסמוכה לגבול הצפון, השתתפו הבוקר באירוע TechWomen2024 בטכניון. באירוע, המתקיים זו הפעם התשיעית, הוצגו בפני התלמידות הלימודים בטכניון וההזדמנויות הגלומות בתואר אקדמי במדעים ובהנדסה.

רוזלין אוגוסט, התורמת שבזכותה מתקיימים מידי שנה בטכניון אירועי TechWomen, אמרה לתלמידות בברכה מצולמת ששלחה לאירוע כי “אני תומכת בתוכנית המיוחדת הזאת בליבי ובכספי כי אני רוצה להעצים נשים מבריקות כמותכן. יש כל כך הרבה אפלה בעולם הזה, והטכניון וההשכלה שתוכלו לרכוש בו מייצגים את האור. ראיתי כיצד נשים בטכניון משנות את העולם ואין לי ספק שבכוחכן לשנות את העולם ולהביא את האור.”

רוזלין אוגוסט

אירועי TechWomen, המתקיימים באדיבות הקרן להעצמת בנות ע”ש רוזלין אוגוסט, כבר הובילו תלמידות תיכון רבות להשקעה בלימודי מדע וטכנולוגיה ולבחירה בלימודים בטכניון. ירדן פלאש מקרית מוצקין, סטודנטית שחזרה לאחרונה לקמפוס משלושה חודשי מילואים, הייתה תלמידת תיכון כשבאה באה לפני שבע שנים לאירוע TechWomen2017. בעקבות הביקור היא בחרה ללמוד בטכניון והתקבלה לתוכנית העתודה היוקרתית “גבישים” בפקולטה למדע והנדסה של חומרים. לאחר שסיימה את התואר הראשון היא המשיכה לתואר שני בפקולטה ורק אתמול חזרה מכנס מדעי באוסטריה.

TechWomen 2024

הילה ליטבק, שלמדה בתיכון אילון בחולון, הגיעה כתלמידה ל-TechWomen2018. לדבריה, “במיוחד השפיעו עליי השיחות עם סטודנטיות בפקולטות, והחלטתי ללמוד בטכניון. בחרתי במסלול הנדסת נתונים בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות – לימודים קשים אבל גם מעניינים מאוד.”

דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן, שהשלימה את כל תואריה בטכניון, סיפרה על הקריירה האישית והאקדמית שלה. “בחרתי ללמוד הנדסה כדי שיהיה לי מקצוע פרקטי ומאתגר וכדי שתמיד אהיה עצמאית. כשהתחלתי ללמוד לא חשבתי על קריירה אקדמית, אבל החיים הובילו אותי לשם.” היא אמרה כי “העולם מוצף כיום בפייק ניוז, כלומר בטענות חסרות בסיס – למשל בתחום המזון, שבו אני עוסקת, הטענות השקריות שמונוסדיום גלוטמט הוא רעל ושאסור לטגן בשמן זית. חשוב מאוד ללמוד תמיד את העובדות ולקבל החלטות על פיהן.” היא הדגישה את המסר החשוב ביותר בעיניה ביום הזה: “תאמינו בעצמכן וביכולותיכן, ואתן מוזמנות ללמוד בהמשך בטכניון – הלימודים כאן יפתחו בפניכן דלתות רבות באקדמיה ובתעשייה. בהצלחה.”

דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן

היום המיוחד החל בהתכנסות וארוחת בוקר ואחריהן התקיימה מליאת פתיחה בהנחיית ד”ר אפרת סבח מהפקולטה לפיזיקה. ד”ר סבח, אסטרופיזיקאית שגם היא השלימה את כל תואריה בטכניון, אמרה כי “דווקא בתקופה קשה כזאת, שבה אנחנו חשופים לכאב ולאבל ומייחלים לשובם של החטופים הביתה, משמח מאוד לראות אתכן, מאות תלמידות מצטיינות, מגיעות לאירוע הזה מהערבה, משדרות, מאשדוד, מבאקה אל גרביה, ממע’אר, מפרדס חנה ועוד.” היא ציינה כי הטכניון חוגג 100 שנה לפתיחת שעריו, הציגה את הפקולטות השונות וסיפרה קצת על עצמה. “כילדה הייתי סקרנית,” היא סיפרה, “ובגיל 12 החלטתי שאהיה פיזיקאית. פיזיקה היא מדע שמסביר הכל – מהדברים הכי קטנים ועד היקום כולו. ככה הגעתי לפקולטה לפיזיקה בטכניון, שבה עשיתי את הדוקטורט באסטרופיזיקה בהנחיית פרופ’ נועם סוקר.”

ד”ר אפרת סבח

הדוקטורנטית דניאלה בר-לב מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב והדוקטורנטית יעל הרשקוביץ פולק מהפקולטה להנדסת כימית ע”ש וולפסון סיפרו על דרכן באקדמיה ועל מחקריהן הנוכחיים. מחקרה של דניאלה עוסק במערכות אחסון מידע מבוססות DNA בהנחיית פרופ’ טובי עציון ופרופ’ איתן יעקבי והיא זכתה לאחרונה בפרס שמידט לפוסט-דוקטורט. יעל עוסקת, בהנחיית פרופ’ חוסאם חאיק, בתקשורת בין תאי גוף בהקשר של מוות תאי מתוכנן באמצעות מולקולות אורגניות נדיפות, זאת במטרה לפתח טיפולים ממוקדים לסרטן.

לימור סחייק, רכזת שכבה ורעיה אטיאס מורת המגמה ממקיף כללי ע”ש גוטוירט בשדרות הגיעו עם 27 תלמידות ואמרה כי “קיבלו אותנו כאן בזרועות פתוחות. האירוח היה נהדר והתלמידות חוו חוויה מצוינת, במיוחד במעבדות בפקולטות.”

מאי אלמוג, אריאל אבוחסירה, נועם מדינה וליאן גבאי באו בקבוצה של 34 תלמידות ממקיף ז’ אשדוד, וזו הפעם הראשונה שלהן בטכניון. הן לומדות בתיכון ביולוגיה, ביוטכנולוגיה, פיזיקה, ביולוגיה והנדסת תעשייה וניהול בתמהילים שונים, ולדבריהן “החלום הוא ללמוד בטכניון”.

TechWomen 2024

כולנו מודעים לחיידקים שבגופנו, לקשרים בין מחלות לחיידקים ונגיפים ולאופן שבו מתפשטות מגפות. אנחנו מכירים גם בחשיבותם של אותם יצורים זעירים המצויים בכל מקום על פני כדור הארץ ומשפיעים על תהליכים מגוונים ובהם בריאות הקרקע, פירוק מזהמים, גידולים חקלאיים וקיבוע פחמן דו-חמצני. באספקט פחות ידוע הקשור באותם מיקרואורגניזמים – נדידתם ומנגנוני הפצתם באטמוספרה – עוסקת ד”ר נעמה לנג-יונה מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

ד”ר נעמה לנג-יונה. צילום: עינב קופולוביץ’

המחקר של ד”ר לנג-יונה עוסק בין היתר בהשפעה ההדדית (bio-exchanges) של האוקיינוסים והאטמוספרה על הסעת חיידקים מעל האוקיינוסים. חיידקים מהווים כ-70% מהביומסה הימית והם ממלאים תפקיד משמעותי מאוד בתהליכים ביו-גאו-כימיים. הם משפיעים על מחזורי הפחמן, החנקן והגופרית, אולם רק מעט ידוע על תפוצתם ותפקידם בסביבה.

במאמר שהתפרסם לאחרונה מתארים ד”ר לנג-יונה ועמיתיה במכון ויצמן למדע: ד״ר מיצ׳ל פלורס, פרופ׳ אילן קורן, ופרופ׳ אסף ורדי, חיידקים פעילים שנמצאו מעל האוקיינוסים. אחד החיידקים האלה, Roseovarius nubinhibens, מסוגל להרוג אצות. במחקר נמצא כי חיידק זה נפלט לאטמוספרה עם הרסס העולה ממי האוקיינוס בזמן פריחת אצות מסוג Emiliania huxleyi. בשהותו באוויר הוא שורד היטב, ויתר על כן, משמר את תכונות ההדבקה שלו. יכולות אלה מאפשרות לחיידקים פתוגניים כאלה להרחיב את שטח ההדבקה ולפגוע באצות המשתרעות על פני אלפי קילומטרים רבועים באוקיינוס. 

איור מהמאמר

ברשימת הפרסומים של ד”ר לנג-יונה אפשר למצוא מאמרים העוסקים במיפוי גנומי של אוכלוסיית המיקרובים האוויריים (המכונים גם ביוארוסולים) הנפוצים על פני  אלפי קילומטרים מעל אוקיינוסים, בהפצת גנים עמידים לאנטיביוטיקה דרך האוויר, בהשפעות של שינויי אקלים וזיהום אוויר על אלרגנים נשימים (aero-allergens), בהסעת רעלנים (אנדוטוקסינים) באוויר ובאפיון מיקרובים שונים בסביבה, כגון ציאנובקטריות מעוררות אלרגיה, תפוצה אווירית של גורמי מחלות בצמחים ועוד.

כיום חוקרת ד”ר לנג-יונה הפצה של חיידקים המופצים דרך סופות אבק המגיעות לישראל ממדבריות הסהרה וערב הסעודית במטרה להבין את דרכי ההישרדות של חיידקים אלה ואת תכונותיהם המיוחדות. בתוך כך היא בוחנת את ההשערה שיחד עם החיידקים, הנישאים ונודדים באוויר אלפי קילומטרים, נודדת גם העמידות-לאנטיביוטיקה ועוברת מיבשת ליבשת. למחקרים אלה השלכות דרמטיות על ההבנה של התפשטות מחלות ומגפות ועל פיתוחן של דרכים לבלום את אותה התפשטות.

למאמר ב– The ISME Journal לחצו כאן

מאז תחילת המלחמה נפצעו יותר מ-3,000 חיילי צה”ל, ובהם גם עשרות סטודנטים מהטכניון. לשכת דיקן הסטודנטים מלווה אותם ותומכת בהם ובבני משפחותיהם לאורך כל הדרך מרגע קבלת המידע על הפציעה ועד היום. רבים מהפצועים כבר שבו לספסל הלימודים, והעזרה ניתנת להם בהתאם לבקשותיהם – עזרה אקדמית, עזרה כלכלית, עזרה במעונות וסיוע נפשי-רגשי.

השרות הפסיכולוגי בטכניון פתח קבוצות תמיכה ללוחמים שהיו בסכנת חיים לצורך עיבוד החוויות והתחושות (מילואימניקים פצועים ושאינם פצועים), ובמידת הצורך התקבלו המעוניינים להמשך טיפול פרטני, במימון מלא של לשכת דיקן הסטודנטים. פצועים קשה המתגוררים בשגרה במעונות קיבלו פטור מלא משכר הדירה עד שישובו לטכניון.

“עם פרוץ המלחמה, אחת המשימות הראשונות שלנו הייתה לאגד את שמות ופרטי הסטודנטים שנפצעו,” אומרת דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. “מיד לאחר קבלת המידע, יועצות המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים יצרו קשר עם הפצועים או עם קרוביהם כדי לבדוק כיצד ניתן לסייע להם. גם אני יצרתי קשר אישי עם הפצועים.”

פרופ’ פישמן אומרת כי “לצערי אין לי יכולת לרפא את הסטודנטים הפצועים, אבל במסגרת תפקידי יש לי אפשרות לסייע להם כלכלית, בין אם במימון שכר דירה או בטיפול פסיכולוגי, מתן הלוואות נוחות, מימון שיעורי עזר וקורסים מקוונים, ובעת הצורך גם במימון של מונית מבית החולים לטכניון כל בוקר. אני מודה להנהלת הטכניון ולידידי הטכניון בארץ ובעולם על הסיוע הנרחב שאיפשר לצוות הלשכה לתת מענה לכל סטודנט וסטודנטית. מעל הכול חשוב לי היחס האישי והאנושי שהם מקבלים מכל הגורמים בלשכת דיקן הסטודנטים. אני מוקירה תודה על שרותם ועל ההקרבה שלהם למען כל אזרחי המדינה ומאחלת להם ולשאר הפצועים החלמה מהירה.”

יובל זרכובסקי: “הפציעה לא תשנה את מסלול חיי”

את יובל זרכובסקי, בן 22, סטודנט במסלול להנדסת בניין בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, תפסו אירועי ה-7 באוקטובר בבית אימו בהרצליה. “עשיתי בשנה שעברה סמסטר קיץ ובתחילת אוקטובר התכוננתי למבחנים.”

לא היה לו ספק שכלוחם הוא ייקרא לדגל, ואכן – כעבור שבועיים גויסה היחידה שלו לשירות מילואים, תחילה לצפון, אחר כך לעזה ושוב לצפון. שם, בצפון, הוא הכיר חיילת, ועד מהרה הפכו השניים לבני זוג. ב-7 בדצמבר היא השתחררה הביתה והוא נשאר במילואים, במוצב בצפון. למוחרת קרה האירוע ששינה את חייו.

יובל זרכובסקי במילואים

ב-8 בדצמבר אחר הצהריים הופצצה העמדה שבה שמר יובל והמבנה קרס עליו ועל חייל נוסף. לדבריו, “אצלי רק הרגל נפגעה, אבל החייל השני ממש נקבר מתחת להריסות ולא האמנתי שהוא ייצא מזה בחיים. לשמחתי הוא יצא מזה.”

יובל זוכר היטב את כאבי התופת ברגע הפגיעה. “שמתי לעצמי חוסם עורקים וכתבתי לאמא ולחברה שלי שנפצעתי. מישהו הגיע, חיזק לי את חוסם העורקים ורץ לטפל בפצוע השני. אחת הלוחמות הגיעה וליוותה אותי למרחב מוגן, שם טיפלו בי, ובהמשך הטיסו אותי ואת הפצוע הנוסף במסוק לרמב”ם.”

ברמב”ם התבשר יובל שככל הנראה ייאלצו לקטוע את רגלו. אם בתחילה עוד הייתה התלבטות, תוך כמה ימים התפתח נמק והקטיעה הייתה הכרחית. “הבנתי שאין ברירה וקיבלתי את זה. קיבלתי גם פרוטזה ושיקום בבית הלוחם, שם אני עדיין עובד על חיזוק פלג הגוף העליון ותרגול הליכה.” כיום הוא כבר הולך ללא קביים, ועל פי ההערכות ישוב לתפקוד מלא לגמרי בהמשך תהליך השיקום.

יובל זרכובסקי בבית החולים

על הדרך, בעקבות הפציעה, הוא יצא לארצות הברית במשלחת של עמותת “בלב אחד” המסייעת לחולים, לקשישים ולנזקקים. שם הוא פגש תורמים ורופאים והתוודע לפרוטזה מתקדמת מזו שלו. בהמשך הוא קיבל פרוטזה כזו שמשפרת את יכולת ההליכה שלו.

את הסמסטר הקודם שהחל ב-14 בינואר בטכניון הוא התחיל מרחוק, ורק לאחרונה חזר פיזית ללימודים בקמפוס. “בתחילת הסמסטר הגעתי רק למעבדות, כי זה משהו שאי אפשר לעשות מרחוק וקשה מאוד להשלים. חשוב לי לציין את העזרה העצומה שקיבלתי בפקולטה ממרצים ואנשי מינהל.”

יובל אינו חושב שהפציעה תשנה את מסלול חייו. “הגעתי לטכניון ולמסלול הנדסת בניין מתוך אהבה להנדסה ולבנייה. יש לי עוד חמישה סמסטרים, כך שעוד יש זמן להחליט מה אעשה בהמשך.”

יובל זרכובסקי בשיקום

יאיר טיקוצקי: מוניות במימון הטכניון

סרן (במיל’) יאיר טיקוצקי, בן 25, גדל בנהריה ולמד במגמת מחשבים. בתום שירות צבאי בצנחנים ובנח”ל השתחרר בתפקיד סמ”פ ויצא לטיול בחו”ל. בשובו מהטיול לפני כשנתיים הוא החל ללמוד בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.

יאיר טיקוצקי במילואים

במילואים הוא משרת כמ”מ (מפקד מחלקה), ולדבריו, “עוד לפני המלחמה יצא לי לעשות הרבה מילואים בתקופת הלימודים. בסמסטר החורף שעבר הגדוד ביצע אימון, ובסמסטר האביב האחרון הגדוד ביצע תעסוקה מבצעית בשומרון.”

אירועי 7 באוקטובר תפסו אותו בדירתו בנשר בהכנות למבחנים, וכבר באותו יום הוא גויס והובהל לימ”ח היחידתי. “הגענו לשם כדי להצטייד, אבל הידיעות האיומות מהדרום החלו להגיע וקיבלנו הוראה לנסוע במכוניות הפרטיות שלנו לעוטף כדי להציל את מי שאפשר. כשהיינו בדרך החזירו אותנו לימ”ח, ואחרי התארגנות  יצאנו למוחרת, 8 באוקטובר, לשטחי כינוס בצפון. בשלב מסוים עברתי מהיחידה שלי ליחידה של חבר מהסדיר, סרן (מיל’) איתי מזרחי, ונצמדתי אליו כקצין נוסף בחטיבה 55 צנחנים במילואים.”

יאיר טיקוצקי

כעבור תקופה בצפון נקראה היחידה דרומה כדי להתחיל להיערך לכניסה קרקעית לרצועת עזה. הם התאמנו עד שהיו מוכנים היטב, ו”ברגע שירדה הפקודה עם תום הפסקת האש נכנסנו לרצועה עם הרבה ביטחון.”

חטיבה 55 נכנסה לחאן יונס ונשארה שם כדי לאבטח את ציר הכניסה. “היום הראשון היה מאתגר במיוחד. בזמן שהלכנו בראש הכוח, שעות בודדות אחרי חציית הגבול, נפתחה עלינו אש מחבלים ואיבדנו לוחם בפלוגה. כעבור כמה שבועות, בפעילות לאיתור מנהרות, רגע לפני יציאה מתוכננת להתרעננות בבית, נורה לעברנו טיל נ”ט שהרג במקום לוחם מכוח שהתלווה אלינו. הצלחתי לזהות את מקור הירי ותפסנו מחסה מייד. למרבה המזל הטיל לא התפוצץ וכך ניצלו חיי רבים.”

יאיר מייד לאחר הפציעה כשלידו סרן (מיל’) איתי מזרחי

למוחרת יצאה היחידה להתרעננות המתוכננת בבית – וחזרה לעזה. ב-25 בדצמבר, באמצע ריצה וירי על בניין חשוד, נתפסה רגלו של יאיר בגל של אבנים ומתכת והוא קרס כשעליו ציוד במשקל 30 קילוגרם. “נפלתי במקום ולא יכולתי לזוז. בכוחות אחרונים צעקתי לחברים, שחשבו שחטפתי כדור, והם חילצו אותי. בגלל האנדרנלין לא חשתי כאב רב והצוות הרפואי חשב שזה נקע, ולכן נתנו לי מורפיום ושלחו אותי הביתה. למוחרת כבר נסעתי למיון ושם התברר שזה שבר של הקרסול, ולא פחות בעייתי – רצועות קרועות. כך החל תהליך ממושך של שיקום.”

ואז החל הסמסטר בטכניון. “הסמסטר נדחה ל-14 בינואר מתוך התחשבות במילואימניקים, ועדיין לא ידעתי אם אהיה מסוגל ללמוד בקמפוס בשלב כל כך מוקדם בשיקום. התחלתי בלימוד מרחוק ואחרי כמה שבועות חזרתי לדירה בנשר וקיוויתי להסתדר. לשמחתי הטכניון נרתם לעזרתי ומימן לי, באמצעות דיקנית הסטודנטית, מונית מהדירה לטכניון וחזרה. זה היה מאוד משמעותי  – לשבת בכיתה, לפגוש את החברים, להרגיש חלק מהסמסטר. בכלל, אני מרגיש שיש המון התחשבות והבנה למצב שלנו, המילואימניקים. מרצים מהקורסים התקשרו לומר לי שיעזרו לי בהתאקלמות. זה מאוד משמח.”

אחד המסרים העיקריים של יאיר לשאר המילואימניקים הוא חשיבותו של טיפול פסיכולוגי. “זה משהו שמאוד עזר לי ואני ממליץ לכל מי שהיה במילואים במלחמה לממש את האפשרות הזאת. לפעמים הכול נראה בסדר, גם בתחושה של האדם עצמו וגם במה שהוא מקרין, ועדיין יש תהליכים שקורים בפנים. לכן אני חושב שצריך ללכת לטיפול כדי לוודא שאנחנו שומרים על עצמנו.”

ב-13 במרץ התקיים בטכניון יום עיון בנושא הנדסת מים וסביבה. זהו יום העיון השמיני בסדרה והוא הוקדש לזיכרו של פרופ’ מנחם רבהון ז”ל.

יום העיון השנתי בהנדסת מים וסביבה

ראש מכון המים, פרופ’ ערן פרידלר, פתח את האירוע ואמר: “אני שמח מאוד על קיומו של יום העיון הזה. היה לי המזל ללמוד אצל פרופ’ רבהון ז”ל ולערוך איתו מחקר ב’מקורות’ – מחקר שעדיין משפיע על התפעול של אחד החלקים במוביל הארצי. הוא היה חוקר יוצא דופן שידע לשלב ידע בסיסי עם תוצאות יישומיות המשפיעות על העולם”.

פרופ’ ערן פרידלר

דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופ’ אורי להב, אמר כי פרופ’ רבהון היה מהחוקרים המשמעותיים ביותר בעולם בתהליכים פיזיקוכימיים בטיפול במים ושפכים. “הוא לימד אותי קורסים בתואר השני, בתחילת שנות התשעים, וכשחזרתי מפוסט-דוקטורט הוא הכניס אותי לפרויקטים לאומיים ברשות המים – שיתוף פעולה שנמשך גם כשהיה בגמלאות. הוא היה מורה מעשיר, ידען גדול, חוקר מצוין ואדם בעל רעיונות מקוריים שמחקריו עדיין משפיעים ומצוטטים בספרות המדעית”. בהתייחסו לנוכחים אמר הדיקן כי “אני מבקש לומר תודה לסטודנטים ולחברי הסגל שלנו ששרתו במילואים. בתחילת המלחמה גויסו 30% מהם, וההקרבה הזאת ראויה להערכה מכולנו. כדי לעזור להם דחה הטכניון את פתיחת שנת הלימודים והוא מציע עכשיו סיוע נרחב לסטודנטים לחזור ולהשתלב בלימודים”. פרופ’ להב גם הביע צער על הטבח הבלתי נסלח ב-7 באוקטובר, על המתים מקרב אזרחי ישראל וכוחות הביטחון, על החטופים שעדיין בעזה, על האזרחים הישראלים הרבים שנאלצו להתפנות מבתיהם ונמצאים בחוסר וודאות, וגם על ההרס הרב והקורבנות של בלתי מעורבים בעזה.

פרופ’ אורי להב

פרופ’ אורי שביט, ראש היחידה להנדסת הסביבה, מים וחקלאות, דיבר בפתיחת האירוע על  קשיי התקופה הנוכחית ועל המאמץ לשוב למחקר ולהוראה. הוא הודה למארגני יום העיון ובראשם ד”ר נעמה לנג-יונה ופרופ”ח ברק פישביין.

פרופ’ אורי שביט

פרופ’ עוזי רבהון, בנו של פרופ’ רבהון ז”ל, סיפר כי כבר בילדותו הוא ראה עם אחיו את העשייה האקדמית של אביהם. “הוא היה מארח את הסטודנטים שלו בסלון, מסביר להם בסבלנות את המדע הבסיסי ודורש מהם להבין ולפתור בעיות בעצמם”. הוא אמר כי אביו היה מדען, מורה ואזרח. “כמדען במשך 70 שנה הוא חיפש תמיד דרכים להרחיב את המחקר, לקדם פרסומים, לייצר קשרים עם מוסדות בין-לאומיים מובילים ולגייס כספים מקרנות תחרותיות – רק לא מגרמניה. כמורה הוא דאג תמיד למלגות לסטודנטים. הוא היה תובעני מאוד אבל נתן דוגמה אישית, ותמיד התייחס באופן שווה והוגן לכולם – דתיים וחילונים, יהודים ולא יהודים. ההוראה שלו הושפעה מאוד מדרכי הלמידה שהכיר כאיש מאמין המתעניין בגמרא ובפרשת השבוע. כאזרח – ולפני הכל, אזרח הטכניון – הוא הבין כמה חשוב שחברי סגל יקבלו תפקידים אדמיניסטרטיביים כדי להשפיע על הסביבה האקדמית, ואת ימי שלישי אחר הצוהריים הוא פינה תמיד לישיבות סנאט. הוא לא הסתפק בפעילות אקדמית אלא היה מעורב מאוד במשק המים. על הממשק הזה בין עבודה מדעית לתרומה למדינה הוא זכה להשיא משואה ביום העצמאות ה-64, בשנת 2012.”

פרופ’ רבהון נולד בפולין בשנת 1929 ושם למד בעת ובעונה אחת ב”חדר” ובבית ספר עברי ציוני. עם פלישת הגרמנים לפולין בספטמבר 1939 ברחה המשפחה מתוך כוונה להגיע לארץ ישראל, אך נעצרה על ידי הצבא האדום ונאלצה להתמודד עם רעב ועוני. משחזרה המשפחה לפולין השלים מנחם את לימודי התיכון וב-1950 עלתה המשפחה לישראל. מנחם התקבל לחיל המדע (לימים רפאל). הוא החל ללמוד הנדסה כימית בטכניון, שם הכיר את רעייתו לעתיד, ואת לימודיו מימן בעבודות סבלות בנמל. ב-1957 יצא ללימודי תואר שני בברקלי, ובשובו הקים את המחלקה הראשונה בישראל להנדסת סביבה. המחלקה התמקדה בטיפול במים ובשפכים ובהשבתם. הוא הנחה יותר מ-50 סטודנטים לתארים מתקדמים ושבעה מהם מכהנים כפרופסורים בארץ ובחו”ל. בשנת 2009 הוא ייסד את פרס דניאל שירן לזכר נכדו דניאל שירן ז”ל, לוחם גולני שנפל במלחמת לבנון השנייה.

את הרצאת הפתיחה לזכרו של פרופ’ רבהון נשא פרופ’ עיסאם סבאח, שהשלים את כל תאריו בטכניון (הנדסה כימית והנדסה אזרחית וסביבתית) וכיום הוא חבר סגל במכללת בראודה ושותף באגודת הגליל בשפרעם. הוא סיפר רבות על פרופ’ רבהון ולאחר מכן התמקד בחלק המדעי של ההרצאה על “הממשק בין הנדסת איכות המים והמנגנונים הפיזיקו-כימיים”. את שאר ההרצאות ביום העיון נשאו פרופ’ אורי להב (שיטה כרומטוגרפית להפרדה של יוני רובידיום מתמיסות מרוכזות), ד”ר רזי אפשטיין (הינדוס סלקטיביות בין מומסים בתהליכי ממברנות), פרופ”ח אלכס פורמן (שיטות חשמליות לניטור תנועת מזהמים בסביבה נקבובית), ד”ר נעמה לנג-יונה (מפריחה מימית ועד סופות אבק: אסטרטגיות פעילות והישרדות של מיקרובים באוויר), ד”ר יניב אדרי (לזרום, להתעוות או להישבר? הקשר בין זרימה בלחץ גבוה למעוות הידראולי בתת-הקרקע), פרופ”ח עדי רדיאן (פיתוח ביו-קפסולות בעלות ליבה נוזלית לשימושים סביבתיים), פרופ’ ערן פרידלר (מערכות קציר גשם עירוניות כאמצעי להפחתת צריכת מים שפירים והקטנת זרימות נגר עירוני), פרופ’ אבי אוסטפלד (הגברת אמינות רשת חיישנים להגנה מפני זיהום רשתות אספקת מים בעת התקפת סייבר), פרופ”ח אמיר דגני (גישה סינרגטית לחישת זיהום ימי ואווירי עם כלים בלתי מאוישים), ופרופ”ח ברק פישביין (חינוך מכונה בהנדסת סביבה).

פרופ’ עיסאם סבאח

יום העיון כלל גם מושב פוסטרים של הסטודנטים של היחידה, היווה מקום מפגש לדיונים בין תחומיים וכן ממשק בין אקדמיה לתעשייה הסביבתית בארץ. שמות הזוכים בתחרות הפוסטרים:

מקום ראשון – ארז ראק, דוקטורנט, מנחה: פרופ”ח יורי גנדל.

נושא המחקר: Catalytic Selective Separation of Metals from a Metal-Organic Chelate Complex

מקום שני – ירון פרנקו, דוקטורנט, מנחה: פרופ”ח אמיר דגני.

נושא המחקר: Dynamic analysis of open and closed chained systems using Discrete Body Dynamics

מקום שלישי – סתיו כהן, מגיסטר, מנחה: פרופ”ח ברק פישביין.

נושא המחקר: Cyber-Physical-Human Systems Secure & Optimal Operations Through GenAI

חביב הקהל – נריה פרץ לפיד, דוקטורנט, מנחה: פרופ”ח יעל דובובסקי.

נושא המחקר: Herbicides applications by drones, enhancing agronomical effectiveness while reducing spray drift