Category Archives: כתבות אמצע

ראש תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד פרופ’ יועד צור אמר: “אני שמח וגאה לראות כאן סטודנטים וסטודנטיות ממגוון פקולטות שהקדישו זמן להכנת פוסטרים ולהצגת המחקרים. אני מתרשם מאוד מהגיוון בתחומי המחקר, מאיכות הסטודנטים ומרמת המחקרים שהם הציגו. אחת המטרות של תוכנית האנרגיה היא חיזוק הקשר עם התעשייה ויצירת שיתופי פעולה חדשים.”

הדוקטורנטית ענבל אופן פולק מהתוכנית הבין-יחידתית באנרגיה בהנחיית ד”ר דוד איזנברג והדוקטורנטית נידאא חרזאללה מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, בהנחיית ד”ר עומר יחזקאלי זכו במקום הראשון בתחרות הפוסטרים. מחקרה של ענבל אופן פולק ב”אלקטרו-קטליזה לחמצון אמוניה על ניקל הידרוקסיד: חשיבות הפאזות”. המחקר עוסק בקטליסט זול ונפוץ שיסייע בייצור אמוניה, הנחוצה כמקור למימן או כדלק בפני עצמה בתא דלק ללא פליטות פחמן דו חמצני. המחקר של נידאא חרזאללה עוסק בפיתוח מערכת ביו-אלקטרוכימית חדשנית המאפשרת הפקת אנרגיה חשמלית ישירות מצלולוז באמצעות תא דלק ביולוגי.

מימין לשמאל: נידאא חרזאללה, ענבל אופן-פולק, פרופ’ יועד צור ופרופ’ ויאצ’סלב (סלבה) פרגר

במקום השני זכו שלושה דוקטורנטים: עמית שוקרון מהפקולטה להנדסת מכונות בהנחיית פרופ”ח מתיו סאס, רועי כהן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בהנחיית ד”ר עומר יחזקאלי ושדא אבו חלה מהתוכנית הבין-יחידתית באנרגיה בהנחיית פרופ”ח מתיו סאס. מחקרו של עמית שוקרון עוסק בסוללות זרימה. לדבריו סוללות אלה הן פתרון מבטיח לאגירת אנרגיה ואתגר משמעותי במעבר לשימוש באנרגיה בת-קיימא. במסגרת המחקר פיתחו החוקרים כלי לאפיון סוללות זרימה בעלות צפיפות הספק גבוהה, אשר צפוי לייעל את תהליכי האפיון והשיפור של סוללות כאלה בעתיד. מחקרו של רועי כהן עוסק בייצור אנרגיה מביו-סמנים על ידי תאי דלק אנזימטיים. המחקר של שדא אבו חלה, עוסק בייצור סימולטני של מים וחשמל נקיים על ידי תא דלק להתפלה.

בפוסטר המגיסטר המצטיין זכה ניב גלס, מגיסטר בתוכנית הבין-יחידתית באנרגיה, בהנחיית פרופ’ ירון פז על מחקרו העוסק בחיזור פחמן דו-חמצי למתנול באמצעות פוטוקטליזטורים מרוכבים על בסיס מבנים אורגנו מתכתיים ופחמן חנקני: אפיון, פעילות ויציבות.

מימין לשמאל: ניב גלס, פרופ’ יועד צור ופרופ’ ויאצ’סלב (סלבה) פרגר

בהמשך היום התקיימו הרצאותיהם של דן אילני מחברת SolarEdge, מיכל וייס-נבון מחברת דוראל, בוגרת הפקולטה להנדסה כימית בטכניון ד”ר שני הרשקוביץ מחברת Electriq Global ובוגרת תוכנית האנרגיה בטכניון ד”ר אביגיל לנדמן מ-H2Pro.

מאמר חדש שהתפרסם ב–Nature Communications מציג פפטידים ייחודיים בעלי פוטנציאל אנטי-סרטני. את המחקר הובילו פרופ’ אשרף בריק והפוסט-דוקטורנטים אבשיק סאהא וגנגה ומיסטי מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך יחד עם פרופ’ נביה איוב מהפקולטה לביולוגיה בטכניון ופרופ’ הירו סוגה מאוניברסיטת טוקיו.

פרופ’ אשרף בריק

פֶּפְּטִידים הם שרשראות קצרות של חומצות אמינו. בניגוד לחלבונים, המכילים בדרך כלל מאות רבות של חומצות אמינו, פפטידים מכילים לכל היותר עשרות חומצות כאלה. הפפטידים המעגליים שגילו החוקרים נקשרים באופן ספציפי לשרשראות של חלבוני אוביקוויטין – חלבון המשמש בדרך כלל “תג מוות” לחלבונים פגומים. תיוג החלבונים הפגומים מוביל לשיגורם לפירוק בפרוטאזום, פח האשפה של התא. גילויה של מערכת האוביקוויטין הוביל בשנת 2004 להענקת פרס נובל בכימיה לשלושה חוקרים, שניים מהם מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון: פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר ופרופ’-מחקר אברהם הרשקו.

פרופ’ נביה איוב

בשנים האחרונות התברר שפעילות מערכת האוביקוויטין תלויה בין השאר בנקודה שבה נקשרות מולקולות האוביקוויטין בשרשרת. לדוגמה, קישור לעמדה 48 (K48) מוביל לסילוק החלבונים לפרוטאזום, ואילו קישור לעמדה 63 (K63) באוביקוויטין מוביל לתיקון DNA פגום.

בשנים האחרונות פיתחו חוקרי הטכניון גישה חדשה להשפעה על מנגנוני האוביקוויטין: במקום התערבות בפעילותם של אנזימים המשפיעים על מנגנונים אלה הם החליטו לנסות להתערב ישירות בשרשרת האוביקוויטין עצמה.

מתוך גישה זו פיתחו החוקרים בעבודה קודמת פפטידים טבעתיים הנקשרים לעמדה 48 בשרשראות האוביקוויטין וכך מונעים ממנה להוביל לפירוק החלבונים הפגומים. שיבוש זה מוביל בהדרגה למות התא כולו. באותו מחקר הם שיערו – ואז הראו – כי כאשר קישור כזה נוצר בגידול סרטני הוא ממית את תאי הסרטן וכך מגן על המטופל. גילוי זה, שפורסם בכתב העת Nature Chemistry בשנת 2019, הוביל להקמתה של חברת סטארטאפ חדשה המקדמת את הגילוי לקראת שימוש קליני.

במחקר הנוכחי יוצרו פפטידים טבעתיים הנקשרים לעמדה 63 באוביקוויטין – העמדה המובילה כאמור לתיקון DNA פגום. החוקרים גילו כי קשירת הפפטידים לעמדה זו משבשת את מנגנון התיקון האמור ומובילה להצטברות של DNA פגום וכך לתמותת תאים. גם כאן, כאשר היקשרות זו מתרחשת בתאי סרטן היא מחסלת תאים אלה. החוקרים מעריכים כי יתכן שאסטרטגיה טיפולית זו תהיה יעילה יותר מתרופות אנטי-סרטניות קיימות הגוררות התפתחות של עמידות נגדן.

פרופ’ הירו סוגה מאוניברסיטת טוקיו

פרופ’ אשרף בריק הוא ראש הקתדרה ע”ש ג’ורדן ואירן טארק בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. הוא זכה בפרסי הצטיינות רבים ובהם פרס החוקר המצטיין מטעם החברה הישראלית לכימיה ובמענק היוקרתי ERC Advanced Grant.

באיור: בתחילת התהליך נקשרים הפפטידים המעגליים לשרשרת האוביקוויטין; כתוצאה מכך נפגע מנגנון תיקון ה-DNA; ובסופו של דבר עוברים תאי הסרטן תהליך של מוות תאי (אפופטוזיס)

למאמר ב- Nature Communications- לחצו כאן

ספרי קצת על עצמך

לילי לוי, בת 65, בעל אחד, 3 בנים, 3 כלות ו-4 נכדים. גרה בעיר נשר, לא אוהבת להתפאר במשפחתי אך אציין שיש לי נחת וגאווה מכל אחד ואחת מהם.

התחלתי את עבודתי בטכניון כשהייתי בת 15, חניכה שלמדה בערב ועבדה בבוקר. התמזל מזלי והגעתי לפקולטה לרפואה בבניין המנזר הישן שליד בית החולים רמב”ם, מקום שהפך לבית שני עבורי. מהרגע הראשון הבנתי שזכיתי לעבוד במחיצת אנשים נפלאים שקיבלו אותי באהבה והעריכו את המוטיבציה שלי.

הפקולטה הייתה בשלבי פיתוח, ארגון וקבלת סטודנטים ראשונים לפקולטה, ואני עזרתי בכל מה שרק ביקשו ממני. התחלתי את עבודתי באוגוסט 1972 ובאוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. מנהלת לשכת הדיקן דאז, גב’ רות עקביה ז”ל, שכלה את בנה במלחמה. הייתי לצידה בלשכה, שימשתי מ”מ למזכירה שעזבה, ורות עקביה החליטה שאני אמשיך לצידה ולא רצתה אף אחת אחרת. מכאן הכול היסטוריה: עבדתי עם רות כעשור שנים ונהניתי מכל רגע. רות לימדה אותי את כל רזי העבודה ובשנת 1985, כשפרשה, מילאתי את מקומה. למעשה עבדתי עם כל דיקני הפקולטה לרפואה מאז הקמתה ועד היום, 11 במספר. כל אחד מהם היה עבורי מעבר לבוס – היינו משפחה עם עשייה אינסופית, יום ולילה.

אנשים מרימים גבה ושואלים הרבה פעמים: “כיצד עבדת 50 שנה באותו מקום?”. הנה התשובה, ואני יודעת שאיש לא יכול להבין אותה אם לא היה כאן: “שום יום בלשכת הדיקן בפקולטה לרפואה לא היה דומה לקודמו”. תמיד הייתה כאן עשייה אין-סופית עם עניין, עבודה רבה ומגוון של תחומים שעליהם הלשכה חלשה. אני אוהבת מאוד את הסגל האקדמי, את העובדים ואת הצוות שעבד במחיצתי שנים רבות ומודה כל יום לאלוהים על הזכות שניתנה לי.

בבית חיכו לי תמיד יעקב, בעלי האהוב כבר 47 שנים, וילדיי האהובים תומר, רועי ורני. עם השנים הבית התמלא בכלות ונכדים וגם על כך אני אסירת תודה כל יום. אני תמיד אומרת בחיוך גדול שלא שיניתי כמעט דבר בחיי: אותו בעל, אותו בית ואותו מקום עבודה. כולם נושקים ל-50 שנה 😊.

בעבר רקדתי, ציירתי, עשיתי ויטראז’ ועוד, וכיום אני יותר בעניין של בישולים ובילויים כי עד מתי נוכל???? 😊.

מה תפקידך כיום בטכניון? במה את גאה במיוחד?

כפי שציינתי, מאז קבלתי לעבודה אני עובדת בפקולטה לרפואה. עם השנים קיבלתי את תפקיד מנהלת לשכת הדיקן. עשינו הרבה מאוד פרויקטים בעבר בתקופות שונות של דיקנים שונים, וקשה לשים אצבע על פרויקט זה או אחר. כולם היו חשובים ורלוונטיים לתקופה.

תקופה שנחרטה עמוק אצלי החלה עם היוודע קבלת פרס הנובל לפרופ’ צ’חנובר ופרופ’ הרשקו. איזו שמחה הייתה פה, התרגשות שאין לתאר. זכורה לי בעיקר ההתארגנות למפגש עם הזוכים. הגיעו מכל הארץ לאולם שהיה מלא מפה לפה – ראשי ממשלה, חברי סגל, עובדים, עיתונאים… והגאווה! הייתה גאווה גדולה לכולם.

טיפ עבור עובדי הטכניון מניסיון שנותייך בקמפוס?

אם תהיה אדם טוב – תקבל טוב בחיים. תשקיע, תאהב ותתרום לעבודה ותמיד יעריכו אותך.

הישגים חסרי תקדים לנבחרת הטכניון בתחרות הביולוגיה הסינתטית iGEM שהתקיימה בפריז. הנבחרת זכתה במדליית זהב, בעשירייה הפותחת (טופ 10) בקטגוריית over graduated, במקום הראשון במסלול ה-bio manufacturing ובמקום הראשון בקטגוריית measurement. בשש קטגוריות נוספות דורגה הנבחרת עם הקבוצות המובילות.

בכל שנה בוחרות הנבחרות המשתתפות בתחרות פרויקט חדשני בתחום הביולוגיה הסינתטית, והשנה בחרה נבחרת הטכניון בחומרים המעכבים נשירת שיער הנגרמת מכימותרפיה. כימותרפיה, אחד הטיפולים העיקריים בסרטן, כרוכה בפגיעה ברקמות בריאות – פגיעה המובילה בין השאר לנשירת שיער. נבחרת הטכניון ל- iGEM הציגה בתחרות הוכחת היתכנות של ייצור מעבדתי של דקורסין (Decursin) ושל שילובו בתכשירים ובהם שמפו, קרם וכו’. לחומר זה תכונות רבות ובהן דיכוי דלקת, בלימת סרטן ומניעת אפופטוזיס (מוות מתוכנת) של תאים, לרבות תאי שיער.

כיום מיוצרת מולקולת הדקורסין מפרח עונתי נדיר הגדל בקוריאה בתהליך יקר ולא יעיל. קבוצת הסטודנטים מהנדסת חיידקים שיפיקו דקורסין באופן תעשייתי, וחומר זה ישולב בתכשירים מונעי נשירה.

קבוצת iGEM טכניון לשנת 2022. עומדים, מימין לשמאל: מזל פרג׳, נובה נוימן, רן בן חיון, בראאה ראשד, אירינה שקליקוב, שירה לוי (מנטורית), ניסרין לחוד-ג׳ריס (מנטורית). יושבים, מימין לשמאל: רעות לאופר, יאנה שקלובסקי, ראש הקבוצה מאיה לרמן, איסר סנוימן, מתן חורי, יסמין חביב. לא בתמונה – עמית נלקין

תחרות iGEM היוקרתית נוסדה ב-2004 ב-MIT כדי להקנות לסטודנטים, בעיקר בלימודי התואר הראשון, הזדמנות להתנסות במחקר מדעי ויישומי בעולם הביולוגיה הסינתטית. מאז היווסדה התקיימה התחרות בבוסטון. בשנתיים הקודמות, בשל מגפת הקורונה, היא נערכה במתכונת מקוונת. כעת היא נערכה לראשונה באירופה, במרכז הירידים פריז אקספו – פורט דה ורסאי.

השנה השתתפו בתחרות יותר מ-300 קבוצות מרחבי העולם ובהן שלוש קבוצות ישראליות – הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון. הקבוצה הישראלית הראשונה הוקמה בטכניון בשנת 2012 בהנחייתו של פרופ’ רועי עמית, חבר סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, המנחה עד היום את נבחרת הטכניון.

במרוצת השנים זכו נבחרות הטכניון במדליות זהב רבות, אך הזכיות השנה הן חסרות תקדים. לדברי פרופ’ עמית, “מעבר להשתתפות ולזכייה חשוב להבין שחלק מהפיתוחים של נבחרות הטכניון כבר מתורגמים לפסים יישומיים ומסחריים ולהשפעה ממשית בעולם. אחת הדוגמאות הבולטות היא Koracell, שהוקמה על בסיס הטכנולוגיה שפיתחו הסטודנטים שלנו לקראת תחרות iGEM בשנת 2019. הקבוצה פיתחה טכנולוגיה חדשנית לייצור דבש ללא דבורים באמצעות חיידק מהונדס. טכנולוגיה זו מאפשרת לתכנן במדויק את מרקם הדבש ואת טעמו, ובנוסף מהווה פלטפורמה לחיקוי תהליכים מטבוליים טבעיים נוספים.

השנה חברים בנבחרת הטכניון 12 סטודנטים מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

נבחרת הטכניון לשנת 2022 קיבלה מענק מיוחד (Impact) הניתן רק לחלק קטן מהקבוצות המשתתפות בתחרות העולמית, על סמך השפעתן הצפויה על האנושות. הקבוצה יצאה בקמפיין גיוס המונים, שבו היא הציעה מוצרים מעוצבים ייחודיים הקשורים לביולוגיה סינטטית וכן סדנאות והרצאות של חברי הקבוצה בביולוגיה סינטטית, שיעורים פרטיים לתלמידי תיכון ועוד.

רגע ההכרזה:

פרופ’ דורי דרדיקמן. (צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

כיצד המוח יוצר תפיסה טריטוריאלית של מקום (Territorial perception) על סמך שילוב בין מידע על הגאומטריה של המרחב עם מידע על גורמים חברתיים? מחקר בין-לאומי בנושא זה זיכה את משתתפיו במענק היוקרתי ERC Synergy Grant. החוקרים הם פרופ’ דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, ד”ר דוד עומר ממרכז ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, פרופ’ ולרי גרינוויץ מאוניברסיטת היידלברג ופרופ’ אנג’לה סיריגו מהמרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת (CNRS).

ההגירה האנושית מאפריקה החלה לפני כ-70 אלף שנה. מסע היסטורי זה של אבותינו לשטחים חדשים הסתייע במנגנונים מוחיים שאפשרו יכולות ניווט מרחבי ושיתוף פעולה חברתי. מאוחר יותר, עם המצאת החקלאות, התיישבותם של בני האדם במקומות שונים הניחה את היסודות לרעיון הנוכחי של טריטוריה – פיסת אדמה שאנו טוענים לבעלות עליה ומגינים עליה מפני אחרים. ההתנהגות הטריטוריאלית לא דעכה במהלך ההתפתחות האנושית; אדרבה, היא משפיעה עמוקות על חיינו בעיצוב תפיסת המקום וחלוקתו לשטחי בעלות – פעולה מנטלית שאנו עושים כיחידים, כקבוצות וכאומות.

מטרת המחקר החדשני הינה להבין את המנגנונים המוחיים המאפשרים לנו לבצע אינטגרציה בין ייצוגים מוחיים של המרחב הגאומטרי יחד עם ייצוגים מוחיים של היררכיות חברתיות. מזה כבר ידוע על קיומן של רשתות עצבים לעיבוד זכרון ותפיסה מרחבית, המאפשרות תפיסת מקום (“תאי מקום”). רשתות אלה מסייעות לנו לעבד את הגאומטריה של המרחב (מרחקים, גבולות וסימני דרך), וממוקמות באזור מוח הניקרא היפוקמפוס; כשמדובר בניווט בסביבתנו החברתית, המוח שלנו נוטה לתחם את המרחב לשטחים בעלי משמעות חברתית. כיצד המוח מעבד את הגאומטריה ואת הגורמים החברתיים הללו יחד, ליצירה של תפיסה טריטוריאלית?

ד”ר דוד עומר.(קרדיט: יורם אשהיים)

על פי ההשערה של צוות המחקר הבין-תחומי והבין-לאומי, תהליך מוחי זה מבוקר על ידי מערכת האוקסיטוצין. אוקסיטוצין הינה פרודה זעירה המיוצרת בתאי עצב במוח; היא משמשת  כנוירוטרנסמיטור וידועה  כמגבירה של הפעילות החברתית ביונקים. לאחרונה התברר שהיא משפיעה על פעילות מוחית גם בהיפוקמפוס, אולם תפקידה הפוטנציאלי בתפיסה טריטוריאלית  לא נחקר עד עתה.

בצוות המחקר חברים מומחים בתחומים משלימים של מדעי המוח – התנהגות חברתית, ניווט מרחבי, נוירופיזיולוגיה, אנטומיה של המוח ותקשורת בין-תאית במוח. הצוות יחקור את הדמיון והשוני באופנים בהם מעגלים עצביים בהיפוקמפוס פועלים בחמישה מיני יונקים המאופיינים בהתנהגויות שונות מאוד זה מזה. הפרספקטיבה ההשוואתית תספק לראשונה תובנות על מעגלים העצביים במוח המעורבים בהתנהגות הטריטוריאלית של יונקים, לרבות בני אדם.

ד”ר עילם ילון מהטכניון זכה בפרס RSA של אינטל לחברי סגל צעירים. ד”ר ילון, הישראלי היחיד ברשימת הזוכים, הוא חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.

ד”ר עילם ילון

ד”ר ילון השלים את כל תאריו בטכניון – תואר ראשון כפול, בהצטיינות, במדע והנדסה של חומרים ופיזיקה, ותואר דוקטור במסלול ישיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים. בשנת הלימודים תשע”ט (2019), לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, חזר לפקולטה כחבר סגל.

ד”ר ילון עוסק בהתקני מוליכים למחצה (מל”מ), שהם אבני היסוד של האלקטרוניקה על כלל שימושיה. התקנים אלה מחברים בין הרובד הפיזיקלי של החומרים לבין המעגלים המשולבים שמממשים חישובים וזיכרונות.

מגמת המזעור של התקני מל”מ נמשכת כבר מספר עשורים ונועדה לדחוס יותר רכיבים בשבב. צריכת ההספק והאנרגיה היא צוואר בקבוק משמעותי בשיפור ביצועי המערכת. מגבלה זו חריפה במיוחד במערכות של בינה מלאכותית המצריכות כוח חישוב רב וצריכת אנרגיה עצומה.

קבוצת המחקר של ד“ר ילון עוסקת בפיתוח התקנים לחומרה ייעודית עבור מערכות בינה מלאכותית ולשיפור רכיבי זיכרון וחישוב. הרובד של טכנולוגיית ההתקן הוא קריטי בהקשר זה ועשוי להוביל לפריצת דרך משמעותית ביעילות האנרגטית של המערכת.

לדברי יניב גרטי, מנכ”ל אינטל ישראל: “פרסי RSA ניתנים לחברי סגל צעירים המובילים מחקר טכנולוגי פורץ דרך הצפוי לחולל מהפכה בתעשיית ההייטק. מלבד קידום שיתופי פעולה עם אנשי טכנולוגיה בכירים באינטל, התוכנית מעודדת שימוש בשיטות הוראה חדשניות כמו גם שילוב אוכלוסיות הסובלות מתת-ייצוג במדעי המחשב ובהנדסה. בשנת 2020 זכה בפרס ד”ר דניאל סודרי מהטכניון וזוהי גאווה גדולה לראות בפעם השנייה חוקר ישראלי הזוכה בפרס יוקרתי זה, אני מברך את ד”ר ילון על כך ומאחל הצלחה רבה בהמשך המחקר”.

לדברי ד”ר ילון, “הדגש במחקר שלנו הוא על הבנת תהליכי פיזור ההספק ומעבר החום בהתקן על פני סקאלה ננו-מטרית במרחב ובזמנים קצרים מאוד של פחות מננו-שניה (מיליארדית השניה). במסגרת המחקר נעשה שימוש בננו-חומרים ובתכונותיהם הייחודיות כגון שינוי פאזה ופרואלקטריות כדי להביא לשיפור בביצועים ובצריכת האנרגיה בהתקן (אבן היסוד) ולצמצום משמעותי בצריכת האנרגיה ברמת המערכת.”