Category Archives: כתבות אמצע

אירועי הקורטריון, מינוי היסטורי, תוארי דוקטור לשם כבוד, הנדסה בשירות הרפואה, אות הטכניון, ממציאי המחיר, תרומה של אהבה, בינה מלאכותית ובריאות האדם, ועידת ההייטק, עמיתי כבוד, מנבא נובל, מגזין הטכניון, האקתון לטובה – כל זאת ועוד מחכים לכם עכשיו בניוזלטר יוני 2022 – לחצו כאן לקריאה

ביום חמישי האחרון העניק הטכניון תעודות תואר ראשון ל-1,869 הבוגרות והבוגרים של מחזור צ”ג. את הטקס הנחתה דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. כ-40% מהמסיימים – נשים. הפקולטות המובילות במספר הבוגרים הן הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב (362 בוגרות ובוגרים) והפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי (345). 99 סטודנטים סיימו את התואר הראשון בהצטיינות ראויה לשבח ועלו לבמה וקיבלו את התעודה מנשיא הטכניון. שאר הסטודנטים קיבלו את התעודות בטקסים הפקולטיים שהתקיימו לפני הטקס המרכזי או אחריו.

“כל אחת ואחד מכם, הבוגרות והבוגרים של מחזור צ”ג, עשה הרבה מאד על מנת להגיע אל היום הזה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “אתם כאן, מלאים גאווה, ובצדק. הטקס היום הוא אמנם סוג של חגיגת סיום, אבל יותר מכך זוהי מסיבה של התחלה. התואר בוגר טכניון הוא כרטיס הכניסה שלכם אל השלב הבא – הזמנה להצטרף לחבורה מובחרת ומפוארת של מי שחלמו, יזמו והגשימו עבור עצמם ועבור המדינה והאנושות כולה. המטען שאתם יוצאים אתו מכאן יסייע לכם להיות אנשי מקצוע מעולים, אבל בעיקר, כך אנחנו מקווים, אנשים טובים יותר – קשובים לצרכיו של האחר ונכונים להושיט יד ולסייע בחיזוק המדינה, החברה והקהילה שבה אתם חיים. היו קשובים לצרכים ונכונים לפעול ולהנהיג באומץ על מנת לפרוץ דרכים חדשות ולרתום את המדע והטכנולוגיה לרווחת כולנו.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מברך את הבוגרים.

דיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק אמר לבוגרים: “אתם מסיימים את הלימודים כשאתם מצוידים בחוכמה אינטלקטואלית ויצירתיות לא מתפשרת, שתאפשר לכם לזרוע באדמה מציאות רעננה תוך שמירה על מרחבי דמיון שימשיכו להניע אותכם. אני מקווה שעם הידע והמדע שרכשתם בטכניון תשתלו עמוק בתוך האדמה זרעים הנישאים מתוך כושר ההמצאה האינדיבידואלי והקולקטיבי שלכם: זרעי ידע ואמת; זרעים של קהילה וכבוד; זרעים של שינוי.”

דיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק נושא דברים בטקס

בשם הבוגרים דיבר בטקס קרלוס ניג’ם מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, שאמר: “בשמי ובשם חברי אני מבקש להודות לטכניון ולסגל המרצים על השנים הטובות שלמדנו יחד. המסע היה קשה ולא פשוט, אבל למרות הקשיים עלינו לקחת איתנו דווקא את הרגעים הקטנים של האושר, אותם רגעים שהחזיקו אותנו עם הראש מעל המים בתקופות הקשות ביותר, כמו למשל למצוא חניה ליד הפקולטה ולגלות שלא קיבלנו דוח בסוף היום, לקבל את המבחן מהמשגיחה ולגלות שאחת השאלות הופיעה כבר במבחנים קודמים, להבריח כוס קפה לאולם ברבין מבלי שאחראי הבניין יצעק עלינו, או להגיש ערעור והוא יתקבל נגד כל הסיכויים. חברים, תיהנו מהדרך. כסף בא והולך אבל חוויות החיים מלוות אותנו בכל מקום. תשתדלו ליהנות מהחיים.”

יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט) ליבי מנש אמרה כי “עכשיו אתם יודעים שהעבודה הקשה השתלמה. קיבלתם בדרך ציונים שהיו דומים למידות נעליים. לפעמים נאלצתם להגיש עבודה בלי שותפים ולפעמים שכחתם שהייתה בכלל הגשה. כעת אתם בוגרי הטכניון, ועם כוח גדול באה אחריות גדולה. ההישגים שלכם תלויים רק בשאלה כמה רחוק הדמיון שלכם יכול להגיע.”

יו”ר ארגון בוגרי הטכניון דותן בר נוי אמר: “יושבת מולי קבוצת הבוגרים האיכותית ביותר בארץ – ובטופ העולמי. התקבלתם לטכניון בזכות מצוינותכם, וכאן נהייתם עוד יותר מצוינים. כאן קיבלתם כלים להיות מנהיגים, כל אחד בתחום שיבחר בו. בעתיד, כשתסתכלו לאחור על התקופה הזאת בטכניון – תראו שזו הייתה התקופה היפה בחייכם.”

יו”ר ארגון בוגרי הטכניון דותן בר נוי

פרופ’ עודד רבינוביץ, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, קרא את הכרזת ההסמכה: “על דעת סנט הטכניון הריני מעניק לסטודנטיות ולסטודנטים את התארים מוסמך למדעים, בוגר למדעים, מוסמך לארכיטקטורה ומוסמך לאדריכלות נוף. ברצוני לברך אתכם לרגל קבלת התואר. עלו והצליחו.”

לסיפורי בוגרים נוספים:

ברקת חדד

הדס בן עטייה

האחים מור ואיתמר ברטל

קרדיט תמונות: שרון צור, דוברות הטכניון

לצפייה בטקס:

אני מודה לך, הנשיא פרופ’ סיון, ולכל קורטוריון הטכניון על שהענקתם לי תואר כבוד זה. לכבוד הוא לי להיות חלק מקהילת הטכניון.

לכל הבוגרים היום – איחוליי!

כמדען וכיהודי זהו כבוד עצום עבורי לקבל מכם תואר כבוד ולברך את בוגרי הטכניון החדשים. מאז פתיחת שעריו ב-1924, הטכניון הוא מופת לא רק לישראל אלא גם לאנושות כולה. סיפורו של הטכניון, בדומה לסיפורה של פייזר, החברה שלי, הוא סיפור של חדשנות אך גם של אומץ לב ואופטימיות – שלושה מרכיבים שסייעו במימוש פריצות דרך טכנולוגיות שנועדו להפוך את העולם למקום טוב יותר.

ד”ר אלברט בורלא בטקס

חוקרים בטכניון הובילו חידושים בדלקים חלופיים המסייעים בצמצום שינויי האקלים. בזכות מחקרם של חתני פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר ופרופ’-מחקר אברהם הרשקו בנושא פירוק חלבונים בתיווך אוביקוויטין אנו מבינים טוב יותר את בריאות האדם. שיתוף הפעולה הראשון מסוגו של הטכניון עם אוניברסיטת קורנל מוביל לפריצות דרך ב-connective media, בטכנולוגיות רפואיות ובהנדסה אורבנית.

אולם אף אחת מהצלחות אלה לא הייתה מתאפשרת ללא אומץ ואופטימיות – האומץ של פאול נתן, שפעל להקמת אוניברסיטה בישראל שתשפר את חייהם של יהודים בתקופה שבה נאסר עליהם ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים באירופה, והאופטימיות של ד”ר חיים ויצמן ואלברט איינשטיין שסירבו לאפשר לחזון הקמת הטכניון לדעוך בשל קשיים פיננסיים שפקדו אותו בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

חדשנות, אומץ לב ואופטימיות מאפיינים את עמיתיי בפייזר. נדרש אומץ כדי להחליט על שימוש בטכנולוגיית mRNA בחיסון הקורונה שפיתחנו עם BioNTech. האומץ הזה סייע לנו לפתח חיסון בטוח ויעיל תוך תשעה חודשים בלבד. יתר על כן, אומץ הלב חיוני ליישומה של טכנולוגיה זו בתחומי רפואה אחרים ובהם הטיפול בסרטן ובמחלות נדירות. מסענו המוצלח לחיסון הוכיח כי ביכולתנו לעשות את הבלתי אפשרי, ועמיתינו שואבים מכך אופטימיות בלתי נדלית בעבודתם בתחומים אחרים.”

אם אתם מרגישים כפי שאני הרגשתי ביום סיום לימודיי באוניברסיטה, אתם ודאי חושבים על כל העבודה הקשה שנדרשה מכם כדי להגיע עד הלום, אבל דעו לכם – זה היה החלק הקל. הייתה לכם תוכנית לימודים ועשיתם את המוטל עליכם כדי לסיימה. מה שהופך את הפרק הבא למאתגר – אך גם מלהיב יותר – הוא שאין תכנית לימודים מוגדרת. הפרק הבא הוא כולו קורסי בחירה, והבחירות שלכם יגדירו את עתידכם.

לא אוכל לומר לכם מהן הבחירות הנכונות לכם מפני שאנחנו אנשים שונים, הבאים מרקעים שונים ומנסיבות שונות. מה שאוכל לעשות הוא לשתף אתכם בכמה אמיתות פשוטות שלמדתי לאורך הדרך, העשויות לסייע לכם לבחור נכון עבורכם ועשויות לסייע לכם לשנות את העולם (או לפחות את חלקת אלוהים הקטנה שלכם).

ראשית, קביעת יעדים שאפתניים ביותר, שנראים לכאורה בלתי אפשריים, אינה מרסנת את כושר ההמצאה האנושי אלא נותנת לו דרור. לכן תמיד עליכם לכוון גבוה. אם תכוונו לשינוי הדרגתי, ייתכן שתשפרו משהו שמישהו אחר עשה, וזה נהדר. אבל רק כאשר מכוונים לשינויים משמעותיים  – במטרה להשיג מה שנראה לכאורה בלתי אפשרי – רק אז יכולים לנצל את מלוא הפוטנציאל הגלום ביצירתיות שלכם, לגלות דרכים חדשות לחלוטין לפתור בעיה ולחולל פריצות דרך אמיתיות.

יעד שאפתני אינו מבטיח כמובן הצלחה. למעשה, סביר להניח שבפעם הראשונה שתחתרו למטרה שאפתנית, הכישלון יגבר על ההצלחה.

ד”ר אלברט בורלא נושא דברים בטקס הבוגרים

שנית, ובהמשך לסעיף הקודם, חוסן חשוב לא פחות מהצלחה ראשונית. הכישלונות שלנו יכולים ללמד אותנו אף יותר מההצלחות. לכן, כאשר משהו שהחלטתם לעשות אינו מתרחש כמתוכנן, אל תרימו ידיים; נסו להבין מדוע זה לא עבד ולהשתמש בידע הזה בניסיון הבא. כך העולם מתקדם.

שלישית, האופטימיות מידבקת. למדתי זאת מהוריי – במיוחד מאמי – וזה היה אחד המרכיבים המרכזיים שנתן השראה לעמיתיי בפייזר לכוון גבוה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי.

מובן שלנוכח העובדה שעולמנו ניצב מול איומים שונים – מלחמה, מגפה ושנאה גזעית ועוד – ייתכן שתשאלו את עצמכם: “כיצד אוכל להרגיש אופטימיות בעולם שנראה כה קודר?”

יש סיבות רבות להיות אופטימי ובהן…

כושר ההמצאה האנושי. בני האדם הוכיחו את יכולתם לפתור בעיות, וחידושים בטכנולוגיות דיגיטליות ובביולוגיה הכינו אותנו לקראת התקדמות משמעותית במאבק נגד מחלות.

חמלה אנושית. כפי שהזכירו לי במהלך ביקורי השבוע ב”יד ושם”, החמלה של מי שסייעו ליהודים להימלט בתקופת השואה מעוררת יראת כבוד, ואפשר לראותה כיום אצל מי שמקבלים בברכה פליטים מאוקראינה, מאפגניסטאן ומאזורים אחרים בעולם.

אומץ לב. הנה שוב המילה הזו. האומץ לנסות משהו חדש, לקרוא תיגר על הסטטוס קוו, לצאת נגד אי צדק, הוא תכונה רבת עוצמה, וגם מעשי האומץ הפעוטים ביותר יכולים לחולל מהפך בעולמנו.

אסיים את דבריי בציטוט של אדם שרבים כינו הפילוסוף הגדול בכל הזמנים – ואשר על שמו קרויה האוניברסיטה שבה למדתי: אריסטו. “מצוינות לְעולם אינה מקרה. היא בחירה מבין אפשרויות רבות. בחירה, לא גורל אקראי, היא שקובעת את גורלך”.

כאשר אתם ניצבים מול מגוון האפשרויות העומדות בפניכם במסעכם, זיכרו תמיד לכוון גבוה, לגלות חוסן ולשמור על אופטימיות בכל מעשיכם. אם תעשו זאת, תופתעו ממה שתוכלו להשיג – ומעוצמת השפעתכם.

אני מודה לכם שוב על שהזמנתם אותי להיות חלק מאירוע חגיגי זה ומאחל לכולכם הצלחה רבה.

מזל טוב ובהצלחה.

הטקס להענקת תואר לשם כבוד לד”ר אלברט בורלא בטכניון:

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק תואר דוקטור לשם כבוד ליו”ר ומנכ”ל פייזר ד”ר אלברט בורלא. האירוע התקיים במהלך טקס הענקת תואר בוגר טכניון ל-1,869 הבוגרות והבוגרים של מחזור צ”ג. ד”ר בורלא קיבל את התואר מהטכניון “בהוקרה על מנהיגותו המופתית בפיתוחו המהיר של חיסון בטוח ויעיל לקורונה; ברחשי תודה על הובלת מהלך כביר נוכח משבר עולמי; ובהערצה על מחויבות חסרת פשרות ועל יוזמה חלוצית ומקורית המבטאת את הערכים ואת הסטנדרטים הגבוהים ביותר של מצוינות בחדשנות מדעית.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בטקס כי “כיו”ר מועצת המנהלים של חברת פייזר הוביל ד”ר בורלא את המאמץ המורכב לפיתוח חיסון לנגיף הקורונה בזמן שיא. פיתוח החיסון לקורונה הוא הישג ביוטכנולוגי יוצא דופן המעיד על חשיבותם של המדע ושל המחקר הבין-תחומי. החיסון סייע בחילוץ העולם מהמשבר שנקלענו אליו בעקבות התפרצות המגפה בסוף 2019. סיפורו המשפחתי של ד”ר בורלא, בן לניצולי שואה מסלוניקי, הוא סמל לחיותו המופלאה של העם היהודי וליכולת ההתחדשות שלו לאחר השואה.”

ד”ר אלברט בורלא אמר בטקס “זהו כבוד עצום עבורי לקבל מהטכניון תואר כבוד ולברך את בוגרי הטכניון החדשים. מאז פתיחת שעריו ב-1924, הטכניון הוא מופת לא רק לישראל אלא גם לאנושות כולה. סיפורו של הטכניון, בדומה לסיפורה של פייזר, החברה שלי, הוא סיפור של חדשנות אך גם של אומץ לב ואופטימיות – שלושה מרכיבים שסייעו במימוש פריצות דרך טכנולוגיות שנועדו להפוך את העולם למקום טוב יותר.

ד”ר אלברט בורלא נושא דברים בטקס הבוגרים

“חדשנות, אומץ לב ואופטימיות מאפיינים את עמיתיי בפייזר. נדרש אומץ כדי להחליט על שימוש בטכנולוגיית mRNA בחיסון הקורונה שפיתחנו עם BioNTech. האומץ הזה סייע לנו לפתח חיסון בטוח ויעיל תוך תשעה חודשים בלבד. יתר על כן, אומץ הלב חיוני ליישומה של טכנולוגיה זו בתחומי רפואה אחרים ובהם הטיפול בסרטן ובמחלות נדירות. מסענו המוצלח לחיסון הוכיח כי ביכולתנו לעשות את הבלתי אפשרי, ועמיתינו שואבים מכך אופטימיות בלתי נדלית בעבודתם בתחומים אחרים.”

ד”ר אלברט בורלא נולד בסלוניקי בשנת 1961 למשפחה יהודית שחלקה נספה בשואה. משפחתו, שהגיעה ליוון בעקבות גירוש ספרד, עסקה בתכשיטנות וביהלומים ועסקיה התפרשו על פני ארצות רבות. קהילת סלוניקי, שהייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביוון, מנתה בשנות השלושים כ-80 אלף איש; כשני שלישים מהם נספו בשואה.

ד”ר בורלא אמר לבוגרי הטכניון בטקס כי עליהם לאמץ את כושר ההמצאה, החמלה והאומץ כערכים מנחים. “במסעכם בעתיד תידרשו לבחור בין אלטרנטיבות רבות ושונות, ועליכם לזכור תמיד לכוון גבוה, לא להישבר מול אתגרים ולא לאבד את האופטימיות. אם כך תנהגו, תופתעו ממה שתצליחו להשיג – ומהשפעתכם על העולם.”

ד”ר בורלא השלים את כל תאריו האקדמיים באוניברסיטת אריסטו בסלוניקי והוא דוקטור ברפואה וטרינרית ובביוטכנולוגיה של הרבייה. בשנת 1993 הצטרף לחברת הענק פייזר, מחברות הביו-פרמצבטיקה המובילות בעולם, ומאז מילא בה שורה של תפקידים. הוא הוביל את פיתוח הנוגדנים בחברה והיה נשיא VOC – החטיבה העולמית המובילה את החיסונים, האונקולוגיה ובריאות המטופל בפייזר. באוקטובר 2018 הוא התמנה למנהל התפעול הראשי של פייזר, ב-2019 מונה למנכ”ל החברה ומאז 2020 הוא גם יו”ר פייזר.

ד”ר אלברט בורלא (משמאל) ונשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בתהלוכה האקדמית

בשנים האחרונות הוביל ד”ר בורלא את פייזר בהידוק הקשרים עם חברות טכנולוגיה ובאימוצן של טכנולוגיות חדשניות כגון בינה מלאכותית. בתחילת שנת 2020, בעקבות ההתפרצות העולמית של מגפת הקורונה, הוא רתם את רוב משאבי החברה לפיתוח החיסון לנגיף, תוך עמידה בלוחות זמנים מאתגרים. לאורך כל הדרך הבטיח ד”ר בורלא כי לא יתפשר על בטיחות החיסון, והאישור התקבל אחרי מחקר נרחב שכלל יותר מ-40 אלף נבדקים. לדברי ד”ר בורלא, “במאבק בקורונה לא יכולנו למצוא שותפה טובה יותר מישראל – מדינה קטנה עם מערכת רפואית מעולה ודיגיטציה של התיקים הרפואיים, מדינה שביכולתה לערוך את מבצע החיסונים בהצלחה ולתעד אותו היטב.”

דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט אינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג’ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ’ר (1989), יצחק רבין (1990) וד”ר אנגלה מרקל (2021).

לסרטון שהוקרן בטקס לכבוד ד”ר בורלא:

לקראת תום סמסטר האביב, ולרגל אירועי הקורטוריון, ראה אור מגזין מיוחד של הטכניון. במגזין תוכלו לקרוא על כמה מהאירועים החשובים שהתרחשו בטכניון בתקופה האחרונה: הקמת המרכז החדש לבינה מלאכותית ברפואה, שיתוף פעולה עםGoogle , הסכם ראשון עם אוניברסיטה פוליטכנית במרוקו, מכשיר ה-MRI המחקרי שהגיע לקמפוס ומרוץ הטכניון בהשתתפות אלף רצים. בעמודי המחקר נציג את מאבק האיתנים התת-מימי בין חיידקים ונגיפים באוקיינוס השקט, ממצאים חדשים הנוגעים למרכז הבקרה המוחי השולט במוטוריקה של הגפיים, השלכותיהם המדאיגות של שינויי האקלים, מנגנון השבירה של גלי הים, חיידקים ביוניים מהונדסים ויצירת חומרים קשיחים על ידי בעלי חיים תת-ימיים. נספר גם על כנסים בנושא אווירונוטיקה וחלל, חשיבה עיצובית וקידום תעשיית המזון ועל יום היזמות הכלל-טכניוני שמשך אליו כ-4,500 סטודנטים. אנו מאחלים לסטודנטים ולסטודנטיות הצלחה במבחנים ולכולכם קריאה נעימה וקיץ נעים ולהתראות בגיליון פתיחת השנה.

לקריאת המגזין – לחצו כאן