המרכז החדש שתפעיל הפקולטה להנדסה ביו-רפואית ישמש חוקרים, פרופסורים וסטודנטים למחקר בין-תחומי בשורה של תחומים מדעיים ורפואיים, זאת במסגרת מחויבותו של הטכניון למצוינות מדעית ולקידום בריאות האדם. שרותי המרכז יעמדו גם לרשותם של גורמים חיצוניים שיוכלו לערוך, בתשלום, מחקרי MRI.
MRI היא טכנולוגיה רבת חשיבות לדימות מבני ותפקודי של רקמות ואיברים פנימיים ובהם המוח, והיא אינה פולשנית ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. מנהלת המרכז, ד”ר דפנה לינק-סורני מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, מסבירה כי “מחקר ה-MRI הוא מחקר בין-תחומי, המערב תחומי הנדסה שונים (חשמל, מחשבים, מכונות, חומרים ועוד) ומדעים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה) וכמובן את המחקר הרפואי.”
לדברי המנהל האקדמי של המרכז, ד”ר מוטי פריימן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, “חוקרים רבים בטכניון המתינו להגעתו של כלי מחקר חיוני זה, שכן עד היום הם התבססו על מרכזי MRI אחרים בארץ לביצוע מחקריהם. המכשיר יהיה זמין לחוקרים ממגוון רחב של תחומים בטכניון ובסביבה וישמש גם גורמים בתעשייה המבקשים להעמיק את יכולתם במחקר ובפיתוח באמצעות MRI.”
מכשיר הMRI לאחר התקנתו במרכז בטכניון.
לדברי ד”ר פריימן, “הייחוד במרכז החדש הוא בהימצאותו בפקולטה הנדסית, מתוך תפיסה שעובדה זו תקדם משמעותית חדשנות בחזית המחקר והטכנולוגיה ואת פיתוחם של פתרונות לבעיות קליניות חשובות. אין ספק שחברת סימנס שמחה על הבאתו של המכשיר לכאן, שכן חוקרים רבים בטכניון עשויים גם להציע שיפורים משמעותיים בביצועיו במסגרת מחקריהם.”
תחילת פעילותו של המרכז החדש, הצפויה בהמשך השנה, היא תוצאה של פעילות מתמשכת של הגדרת יעדים וגיוס משאבים שהובילה הנהלת הטכניון יחד עם חוקרי הטכניון פרופ’ שולמית לבנברג, לשעבר דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ד”ר מוטי פריימן וד”ר פיראס מואסי מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה וד”ר יועד קנת מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. מרכז זה יהיה מרכז ה-MRI המחקרי לחקר האדם הראשון מסוגו בצפון הארץ, והוא מותאם גם לילדים כדי לאפשר לחקור את התפתחותם. לשם כך יוצב במרכז גם מכשיר MRI-דמה, כלומר מתקן המדמה עבור הנבדק את סביבת הבדיקה האמיתית לרבות רעש, רטט, תאורה ועוד, כך שהנבדק יכול להתרגל לסביבה זו בהדרגה וללא חשש.
לסרטון מהתקנתמכשיר ה-MRIבטכניון:
החוקרים מראים כי יש מולקולות וגורמי גדילה שיכולים לעשות היפוך של רקמות מסוימות. פרופ’ עמוס גילהר (מימין), עם החוקר הבכיר ד”ר אביעד קרן | צילום באדיבות עמוס גילהר, הטכניון ורמב”ם
מדענים מהטכניון ומהמרכז הרפואי רמב”ם גילו כי השתלת עור מאדם מבוגר בעכבר צעיר משפרת את מצב השתל ומצעירה אותו, לא רק בשכבת האֶפִּידֶרְמִיס החיצונית אלא גם בשכבה הפנימית המכילה את כלי הדם. החוקרים גם ראו צמיחה של כלי דם חדשים בסביבת השתל.
החוקרים, בהובלת פרופ’ עמוס גילהר מהפקולטה לרפואה בטכניון ומהמרכז הרפואי רמב”ם, בשיתוף פעולה עם פרופ’ רלף פאוס (Paus), בדקו אם יש השפעה ארוכת טווח של העכבר הצעיר על שתל העור. הם עקבו לאורך זמן רב אחרי עור האדם המבוגר שהושתל בעכבר צעיר, וראו כי העור האנושי חזר למצב צעיר כחודש לאחר ההשתלה. עם זאת, ההשפעה החיובית הזו נעלמה לאחר כשנה, כשהעכבר הזדקן, ומדדי ההזדקנות בעור האנושי חזרו להיות כמו לפני ההשתלה. הסיבה לכך היא שהעכברים המבוגרים כבר אינם מייצרים את החומרים שמעודדים הצערה.
כשהחוקרים ניסו לבודד את הגורם שהחזיר את השתל האנושי למצב צעיר, הם מצאו כי חלבון בשם VEGF, שאחראי להצמחת כלי דם, הוא גם האחראי על הצערת השתל האנושי בעכברים. “ה-VEGF העכברי מתחבר לקולטנים על גבי תאי אדם”, הסביר גילהר בריאיון לאתר מכון דוידסון. בניסוי מעבדה מחוץ לגוף העכבר ראו החוקרים ששימור רקמת עור בנוכחות החלבון VEGF בלבד גורמת גם היא להצערת הרקמה. כך הם הסיקו ש-VEGF הוא האחראי העיקרי להצערת העור. עם זאת, מדובר במערכת מורכבת שמשלבת גורמים רבים, לכן דרושים מחקרים נוספים לגילוי הגורמים שיכולים להשפיע על הצערת האיברים, נוסף על VEGF. “כיום אני בוחן את הפוטנציאל הקליני של התוצאות”, אמר גילהר. “צריך להמשיך לחקור לעומק את המנגנון, כי הוא פוענח רק בחלקו. יש עוד מרכיבים שלא זיהינו, ויש מקום לזהות אותם”.
מעכברים לבני אדם
אחראי להצמחת כלי דם חדשים וקשור להצערת השתל האנושי בעברים. חלבון VEGF (אדום) קשור לקולטן שלו (כחול) על גבי התא | מקור: Juan Gaertner, Science Photo Library
המחקר יכול לתת תקווה לעכב את הזדקנות העור על ידי טיפול במסלול הפעולה של ה-VEFG, אך כרגע זו תקווה בלבד. “אחנו נרתעים מלהגיד שה-VEGF יכול להיות טיפולי בפני עצמו, אבל הוא סולל לנו דרך לא רגילה להגיד שיש לנו מנגנון של הצערה”, הדגיש גילהר. כך למשל, אחד המנגנונים המאפשר התפתחות של גידולים סרטניים הוא ייצור עודף של כלי דם סביב הגידול, המספקים חמצן ומזון לתאים הסרטניים. תוספת של VEGF לגוף יכולה מצד אחד למנוע הזדקנות על ידי הצמחת כלי דם, אבל מצד שני עלולה לתמוך בגידולים סרטניים שמתפתחים בגוף. “האם נשתמש ב-VEGF עצמו? התשובה היא לא”, הבהיר גילהר. “אנחנו לא רוצים לגרום לפעילות יתר מוגזמת של התרבות כלי הדם, אלא לעשות את זה בצורה מאוד מבוקרת, מקומית, על ידי הפעלה של אחד מהגנים שזיהינו בבדיקה הזאת, ולדעתי אנחנו יכולים לעשות את זה”.
זו לא הפעם הראשונה שבה נצפית השפעה של גורמים שנמצאים בדם צעיר על פרט מבוגר. מחקר שנעשה בשנת 2014 ופורסם בכתב העת Nature Medicine הראה שחשיפת עכבר בוגר לדם של עכבר צעיר משפרת את תפקודי הזיכרון והלמידה של העכבר הבוגר, עוצרת את הזדקנות המוח, ואפילו מחזירה לאחור את השפעותיה. מחקר אחר, שפרסמו חוקרים ישראלים בשנה שעברה בכתב העת Science, העלה כי אפשר לגרום להצערת עכברים על ידי עידוד יצירת כלי דם. עם זאת, לא די במחקר על עכברים בלבד כדי להסיק מסקנות לגבי בני אדם, וכדי להשתמש בתופעה כדי לנסות ולהצעיר איברי אדם יש צורך במחקרים מתאימים. המחקר הנוכחי הוא הראשון מסוגו שמראה את התופעה באיבר של אדם, ובמקרה זה – האיבר הגדול ביותר בגוף וגם זה שמזדקן בקצב המהיר ביותר – העור.
“למאמר יש השלכות מעבר לעור”, הדגיש גילהר. “יש מסר במחקר הזה שיש מולקולות וגורמי גדילה שיכולים לעשות היפוך של רקמות מסוימות, של איברים מסוימים, וצריך לחשוב עליו גם בהקשר של איברים פנימיים ולא רק של העור”.
חומר חדש שפותח במחקר משותף בטכניון ובאוניברסיטת שיקגו סולל דרך לשיקום רקמות עצב פגועות וקיצוב לב על ידי מקור אור חיצוני לגוף. הקונספט הכללי: האור המוקרן לתוך הגוף (אינפרה-אדום) יפגע ביריעה מהחומר החדש, וזו תפעיל את רקמת העצב הפגועה או הלב. את המחקר שהתפרסם ב-Nature Materials הובילו ד”ר חמי רוטנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ופרופ’ בוז’י טיאן מאוניברסיטת שיקגו.
רקמות עצב הם הפלטפורמה הביולוגית המוליכה מידע בין אזורים בגוף. רובן ככולן נמצאות בשני מרכזי הבקרה של מערכת העצבים המרכזית: המוח וחוט השדרה. ממערכת העצבים המרכזית מסתעפת מערכת העצבים ההיקפית, המבקרת היבטים רבים של פעילות ובהם הפעלת שרירים והעברת מידע חושי.
פגיעה במערכת העצבים ההיקפית עלולה להוביל למגבלות כגון שיתוק, נִמְלוּל וכאב כרוני. רקמות עצב במערכת זאת אומנם יכולות לעבור התחדשות (רגנרציה) אולם זו איטית ומוגבלת. עם זאת, התערבויות רפואיות מסוימות עשויות לאפשר שיקום מסוים שלהן.
אחד הפתרונות לטיפול בעצבים פגועים הוא גירוי חשמלי (סטימולציה), שיעילותו הודגמה במחקרים רבים. הבעיה היא ששיטה זו כרוכה בדרך כלל בביצוע הליך פולשני העלול להזיק לרקמות הגוף.
הפיתוח שמציג ד”ר רוטנברג Nature Materials עשוי לייתר את השימוש בהחדרת אלקטרודות. חוקרי הטכניון ואוניברסיטת שיקגו ייצרו חומר חדש, מוליך למחצה, בתצורה של יריעה גמישה ואולטרה-דקה המתממשקת היטב עם רקמות ביולוגיות. הרעיון המודגם במאמר הוא שימוש ביריעה זו לעיטוף רקמת העצב הפגועה, או במקרה שמדובר בקיצוב לב – עיטוף של הלב עצמו. שלב זה יבוצע במסגרת הניתוח הנחוץ ממילא במקרה של פגיעות כאלה.
“הפיתוח שלנו הוא חומר פוטו-וולטאי, כלומר חומר הממיר אנרגיית אור לאנרגיה חשמלית המשפיעה על רקמת העצב,” מסביר ד”ר רוטנברג. “במאמר אנחנו מדגימים את יעילות החומר החדש בשני הקשרים שונים – קיצוב לב ושיפעול של מערכת העצבים ההיקפית. בהקשר של טיפולי לב, לדוגמה, השימוש ביריעה כזאת יכול להאיץ שיקום אחרי ניתוח ולייתר את השימוש באלקטרודה זמנית המוחדרת ללב. מאחר שהיריעה שפיתחנו עשויה מחומר מבוסס סיליקון, המתפרק בגוף ללא אפקט רעיל כלשהו, אין צורך בפעולה כירורגית נוספת להוצאתה מהגוף.”
יריעת הסיליקון כפי שהיא נראית לפני שעוטפים בה את הלב או את רקמת העצב. הצבעוניות שרואים נובעת מהפורוזיביות של פני השטח – ננו-חורים השוברים ובולעים את אורכי הגל השונים של האור באופן לא הומוגני, מה שגורם לצבעי הקשת השונים להופיע.
ייחודו של החומר שפיתחו החוקרים בהיותו מוליך-למחצה חריג מאוד, המקיים תכונה שאינה מתקיימת בדרך כלל בחומר יחיד: ממשק p–n junction, או דיודה.
הנה הסבר קצר: מוליכים-למחצה מבוססים על פערים אנרגטיים הקובעים את רמת המוליכות שלהם. בדרך כלל הם בנויים מחומרים מסוג N-type, התורמים לחומר אלקטרון, וחומרי P-type הלוקחים מהחומר אלקטרון; החיבור בין שני החומרים יוצר ממשק יעיל הקרוי p–n junction, שהוא אבן הבניין של התקנים אלקטרונים ותאים סולריים.
החיבור בין שני החומרים השונים הוא אתגר טכנולוגי מורכב מאוד, ומכאן חשיבותו של הגילוי המוצג במאמר החדש: דיודה העשויה רק מ P-type וצומת הבנוי מסיליקון רגיל וסיליקון נקבובי.
ד”ר רוטנברג מספר כי החומר החדש נוצר באופן לא מתוכנן. “בטעות השתמשתי במעבדה בפינצטת מתכת המספקת לתהליך יוני ברזל – משהו שלא תכננתי שיקרה. יוני הברזל שימשו קטליזטור ליצירת הננו חורים על פני השטח של הסיליקון.”
לדברי ד”ר רוטנברג, החומר החדש מהווה חלון תרפויטי המאפשר לצוות הרפואי להשפיע מבחוץ על רקמות גופו של המטופל. גם מחוץ לתחום הרפואי צפוי הפיתוח החדש לתרום רבות ליישומים שונים, למשל בתחום האנרגיות המתחדשות. מאחר שמקורות אנרגיה מתחדשים כגון השמש הם הפכפכים, כלומר אינם פועלים בעוצמה קבועה לאורך היממה, אחסון האנרגיה הופך לאתגר מרכזי בקידום השימוש באנרגיות אלה. אחת המגמות בהקשר זה היא ייצור מימן באמצעות פירוק מים בכוח קרינת השמש, זאת משום שהמימן המיוצר מהווה מקור אנרגיה בר אחסון. ד”ר רוטנברג מעריך ומקווה שהחומר החדש שפיתח עם עמיתיו יאיץ את פיתוחם של התקנים סולאריים מתקדמים ויעילים יותר.
בסרטון: לב מבודד שמתכווץ ספונטנית. על דופן הלב אפשר לראות מימין את יריעת הסיליקון. באמצעות הקרנת אור על היריעה אפשר לשנות את קצב הלב במקרה של בעיית קצב. באופן דומה אפשר להשפיע על תנועות גפיים באמצעות פולסים של אור. הכוונה היא כאמור להשתמש באור אינפרה-אדום החודר דרך רקמות הגוף, אולם בסרטון נעשה שימוש באור נראה (ירוק) כדי להדגים את מנגנון הפעולה
הטכניון, הקריה הרפואית רמב”ם והפילנתרופים אנדי ולארי וולף הכריזו על הקמת מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה, המרכז ישלב הנדסה ורפואה לטובת בריאות האדם.
מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה יוביל את שיתוף הפעולה בין רמב”ם לטכניון לגבהים חדשים וישמש פלטפורמה למחקר יישומי קליני נרחב ומעמיק. הוא יטפח אינטראקציות יום-יומיות בין רופאים, מדענים ומהנדסים. צוותים משותפים ישקדו על פתרון בעיות מעשיות לאורך כל הדרך מהמעבדה למיטת החולה, יתרגמו תובנות מחקריות לכלים טיפוליים חדשניים ויכשירו את הדור הבא של רופאים ומהנדסים לעבודה משותפת שתשפר את חייהם של מיליונים ברחבי העולם. הטכנולוגיות יפותחו במרכז מתוך התמקדות באתגרים קליניים בלתי פתורים. המצאות אלה ייבחנו במרפאות ובמעבדות וייושמו במהירות בשטח במסגרת תפיסה כוללת של הבאת הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים אל מיטת המטופל.
מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה יוקם במגדל התגליות ע”ש הלמסלי שנבנה בשטח רמב”ם בסמוך לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט של הטכניון. המגדל הוא הפרויקט הראשון מסוגו המשותף לרמב”ם, לאקדמיה ולתעשייה הביו-רפואית. המגדל יכלול גם מרכזי מצוינות ומכונים קליניים ובהם מכון קרן ליר למחקר קליני ברמב”ם ומרכז החדשנות ע”ש עוזיה גליל, מספר קומות שישמשו חברות סטארטאפ, וכן מרכז מבקרים ותערוכות.
אנדי ולארי וולף מעורבים בתמיכה בשותפות מישיגן-ישראל למחקר ולחינוך, שותפות שהטכניון ממלא בה תפקיד מרכזי. בעשורים האחרונים תמכה קרן דן ובטי קאהן, הקרויה על שם הוריה של אנדי ומונהגת על ידי לארי כנשיא הקרן, ברבות מהיוזמות ברמב”ם ובטכניון ובהן מכון דן ובטי קאהן למחלות נשימה בילדים, ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית ע”ש קרן דן ובטי קאהן ובבניין הפקולטה להנדסת מכונות ע”ש דן ובטי קאהן. במשך שנים רבות שימש לארי וולף כחבר בוועד המנהל באגודת ידידי רמב”ם בארצות הברית. הוא חבר בקורטוריון הטכניון ובוועד המנהל של ה-ATS, אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית. אנדי ולארי היו מעורבים בפרויקטים רבים בישראל ובמדינת מישיגן.
“אנו גאים ונרגשים על חלקנו ביוזמה היסטורית משותפת זו של רמב”ם והטכניון במחקר ובחדשנות,” אמרו אנדי ולארי וולף. “תרומותינו מאפשרות לנו לקיים את חזונם ואת מורשתם של הפילנתרופים דן ובטי קאהן בישראל.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “בריאות האדם היא מהאתגרים הגדולים הניצבים בפני האנושות במאה ה-21, וההתמודדות עם אתגר זה מצריכה שילוב של יכולות מעולמות תוכן שונים, החל במיטת החולה וברופאים שסביבה וכלה במדענים ובמהנדסים ממגוון דיסציפילינות. הטכניון מחולל כיום מהפכה שמטרתה לחבר את כל אותן דיסציפלינות לטובת התמודדות עם אתגרים מרכזיים בבריאות האדם, ומרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה יביא לכלל ביטוי את שילוב היכולות של אחד מבתי החולים המובילים בישראל עם אוניברסיטה מדעית-טכנולוגית בעלת שם עולמי. אנו מודים לאנדי ולארי וולף על שותפות איתנה ועל תרומתם שאיפשרה את הקמת המרכז.”
מגדל התגליות ע”ש הלמסלי שבו ימוקם מרכז וולף
מנכ”ל הקריה הרפואית רמב”ם פרופ’ מיקי הלברטל אמר כי “מחקר וחדשנות הם מרכיבים קריטיים בהצלחתה של מערכת הבריאות במאה ה-21. תרומתה הנדיבה של משפחת וולף תאפשר לנו להעצים את יכולותינו. מחקר הוא כיום צורך חיוני בשימור הרלוונטיות של רופאי ישראל בתחום תחרותי ודינמי זה. המרכז החדש יסייע לנו לשכנע רופאים, שחייהם מוקדשים לעולם המורכב והמאתגר של הרפואה, להמשיך לעבוד במרכז רפואי גדול באמצעות הזדמנויות למחקר מתקדם.”
הטכניון הוא אחת האוניברסיטאות הטכנולוגיות הספורות בעולם שבהן פועלת פקולטה לרפואה ומשתפת פעולה עם פקולטות הנדסיות ומדעיות. הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט נוסדה בשנת 1969 מתוך חזון והבנה שעתיד הרפואה מותנה בקשרים בין רפואה, מדע, הנדסה וטכנולוגיה. כיום מקיים הטכניון פעילות נרחבת של הוראה ומחקר בתפר שבין עולם הרפואה לתחומי מדע וטכנולוגיה רבים ובהם הנדסה ביו-רפואית, מחשוב, עיצוב וארכיטקטורה.
שיתוף הפעולה בין רמב”ם והטכניון, המתקיים כבר עשרות שנים, התעצם בשנים האחרונות ומספק פלטפורמה מבטיחה ליישומים טכנולוגיים חדשניים. באוגוסט 2020 השיק הטכניון את יוזמת בריאות האדם, המחברת חוקרים מתחומים שונים ומפקולטות שונות בטכניון לטובת התמודדות עם אתגרי הרפואה בת זמננו. מרכז לארי ואנדי וולף לרפואה תרגומית והנדסה ימלא תפקיד מרכזי בקידום מגמה זו.
פרופ’ רפי ביאר, רופא ומהנדס ובעבר מנכ”ל רמב”ם ודיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, הוסיף כי “מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה במגדל התגליות ע”ש הלמסלי מממש את תוכנית-העל של רמב”ם לחבר רפואה קלינית עם מחקר אקדמי מתוך דגש הנדסי. המרכז המשותף יאכלס את הרופאים-החוקרים של רמב”ם, חוקרי הטכניון ומומחים במדעי הנתונים, בבינה מלאכותית ובלמידה חישובית. המרכז יקדם את מגמת שילוב התחומים במדעי החיים (Bio-Convergence), הנמצאת בחזית החדשנות הישראלית, יחבר ביולוגיה והנדסה לטובת המטופל וישמש קרקע פורייה לחיזוק התעשייה הביו-רפואית בישראל ובעולם כולו.”
טקס החנוכה וגזירת הסרט. מימין לשמאל: יהודה זיסאפל, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, זהר זיסאפל, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ’ פרץ לביא, נכדו של זהר זיסאפל יונה זיסאפל (באדום), דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי פרופ’ עדית קידר ואלוף (מיל’) עמוס חורב.
הבניין ע”ש זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים נחנך בשבוע שעבר בטכניון במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים. הבניין, בן שמונה קומות ובשטח של 5,400 מ”ר, ישמש את הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. הוא הוקם בתרומתם של בוגרי הפקולטה זהר ויהודה זיסאפל, שקיבלו בשבוע שעבר את אות הטכניון – האות היוקרתי ביותר שמעניק המוסד על מפעל חיים למען הטכניון.
“נרשמנו לטכניון לפני כחמישים שנה כי זה היה בית הספר הטוב ביותר להנדסה בישראל – ובעצם גם היחיד,” אמר זהר זיסאפל. “עכשיו נותר לשמר את מעמדו המוביל של הטכניון, ולכן אנו שמחים שביכולתנו לעזור בכך.” אחיו יהודה זיסאפל אמר כי “הבניין הראשון של הפקולטה, שבו למדנו, נתרם על ידי פישבך, יהודי אמריקאי, ונקרא על שמו. זו זכות גדולה עבורנו שאת בניין הפקולטה החדש תרמנו אנחנו – תורמים ישראלים שלמדו בטכניון.”
“נדירים הם מוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר שהשפיעו כה רבות על עם ומדינה כפי שהטכניון השפיע על ישראל,” כתב נשיא המדינה יצחק הרצוג ליהודה וזהר. “בזכות העשייה רבת השנים שלכם, האחים זיסאפל, פועל כיום מרכז מחקר מתקדם ושוקק המשרת עשרות קבוצות חוקרים בטכניון ומחוצה לו, והפקולטה מבססת את מעמדה בחזית המחקר העולמית. כך, הטכניון מצליח להמשיך ולהכשיר את מיטב המהנדסים והחוקרים עבור תעשיית ההייטק הישראלית, הזקוקה למהנדסות ולמהנדסים הטובים ביותר כדי להבטיח את המשך צמיחתה ושגשוגה.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “כל ביקור בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי מעורר בי תחושה מיוחדת, משום שזוהי פקולטה ייחודית בתולדותיה ובהשפעתה העצומה על מדינת ישראל. זהר ויהודה נתנו דחיפה חשובה לתחום הננוטכנולוגיה שהוביל למהפכה ביכולותיה הטכנולוגיות של מדינת ישראל. הם זיהו בשלב מוקדם מאוד את חשיבותו של התחום ותרמו בנדיבותם לפיתוחו בטכניון. הבניין החדש יסייע לנו להמשיך ולפתח את הפקולטה.” פרופ’ סיון הודה ליהודה ולזהר על התמיכה, על השותפות ועל החברות.
“המשק הישראלי סובל ממחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם טכנולוגי,” אמר יהודה זיסאפל. “תרמנו להקמת הבניין מתוך חזון שיסייע לפקולטה ולטכניון במשימתם להגדיל את מספר חברי הסגל ואת תחומי המחקר וההוראה ולהכשיר יותר מהנדסים צעירים לטובת תעשיית ההייטק בישראל.” הוא הוסיף כי “התחלנו את לימודינו בטכניון עוד לפני שנטבע הצירוף ‘הייטק ישראלי’. אנו גאים להיות חלק משמעותי בהתפתחותה של הפקולטה, וחשוב לנו שהבניין החדש ישמש לא רק לפיתוחה של הפקולטה אלא גם להידוק הקשרים בין הטכניון לתעשייה.”
בניין זיסאפל החדש בטכניון.
דיקנית הפקולטה פרופ’ עדית קידר אמרה כי “הבניין החדש יאפשר לנו לעשות את הקפיצה הקוונטית שהפקולטה זקוקה לה – גיוס חברי סגל מבריקים וסטודנטים לתארים מתקדמים, כניסה לתחומי מחקר חדשים כגון טכנולוגיות קוונטיות ויישומי AI בשלל תחומים ובניית תשתית מחשוב משופרת שהיא התנאי לפריצות דרך חדשות. אני מודה בשם כולנו לזהר וליהודה זיסאפל ומבטיחה שהבניין החדש יהיה הומה בפעילות ושוקק חיים.”
“יהודה וזוהר הם דוגמה ומופת לבוגרי הטכניון אשר לא רק הפכו לחלוצי תעשיית טכנולוגיות העילית בישראל, אלא היו לראש חץ לידידי הטכניון בישראל,” אמר פרופ’ פרץ לביא יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל. “תמיכתם בטכניון, ובמיוחד בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים על שם ויטרבי בה למדו, עקבית וארוכת שנים. בניין זיסאפל אותו חנכנו מצטרף לבניין לננואלקטרוניקה על שם הוריהם משה ושרה זיסאפל אותו תרמו קודם לכן. ידידי הטכניון בישראל מודים ליהודה וזוהר ומקווים שרבים ילכו בעקבותיהם.”
מימין לשמאל: דיקנית הפקולטה פרופ’ עדית קידר, יהודה זיסאפל ופרופ’-מחקר יעקב זיו
מימין לשמאל: גדעון פרנק יו”ר הוועד המנהל, יהודה זיסאפל, אלוף (מיל’) עמוס חורב, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ויו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר
לסרטון מבניין זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים החדש:
לסרטון על האחים זיסאפל:
ילדיו של רפי מהודר, אייל ויעל על רקע מרכז מהודר לממציאים
הטכניון חנך את “מרכז מהודר לממציאים” – מוקד לממציאים לעיצוב יצירתי והנדסי. המרכז יעודד ממציאים מכל רחבי הארץ, תלמידים, סטודנטים וחברי סגל לחלום ולדמיין, ולא פחות חשוב – יספק להם את מגוון הכלים ההנדסיים לבניית דגמים ולבצע בהם ניסויים, את הידע הנדרש לתכנון וצוות טכני מקצועי. כל זאת תוך שיתוף פעולה בין הפקולטות בטכניון בפיתוח פרויקטי גמר רב-תחומיים.
שמו של המרכז נועד להוקיר את בוגר הטכניון רפי מהודר, בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון (1966) ובעל תואר ד”ר לשם כבוד של הטכניון (2014). ביום העצמאות תשע”ה נבחר מהודר להדליק משואה בזכות היותו “מהנדס ויזם מצליח בעל שם עולמי בתחום מוצרי ההשקיה, שפיתח את טכנולוגיית הטפטפות שזכו להצלחה בינלאומית.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בטקס כי “המרכז החדש מממש את חלומו של רפי מהודר. כמי שבנה הרבה מערכות ממשיות בחייו אני מבין היטב את החשיבות של מרכז כזה, שבו יוכלו אנשים להפוך רעיון לאבטיפוס ולמוצר ולבחון את היתכנותו המסחרית בליווי מנטורים מנוסים. המרכז, כמו דמותו של רפי, מבטא את הערכים שהטכניון רוצה להנחיל לסטודנטים שלו: יזמות, חדשנות ויצירתיות.”
רפי מהודר
פרופ’ פרץ לביא, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל ונשיא הטכניון לשעבר אמר כי “בפעם הראשונה ששמעתי על הרעיון להקמת המרכז נדהמתי מההתלהבות, מהחזון ומהמחויבות האישית המתגשמים באדם אחד. לעתים נדמה שסיפור חייו של רפי מהודר נכתב על ידי לואיס קרול, ‘רפי בארץ הפלאות’. בבית הספר אמרו שלא יצליח, והמורה לכימיה הגדילה לעשות ואמר כי אין לו סיכוי בכימיה אבל שרברב הוא עוד עשוי להיות. אמרה – ולא ידעה כמה דייקה. לשמחתו ולשמחתנו, אביו של רפי התעלם מנבואות השווא וקנה לו ציוד הנדסי בסיסי. כבר בגיל 13 בנה רפי מערכות לקליטת אנרגיית שמש ולהתפלה, ובהמשך פיתח את ההשקיה בפורמט ריבועי, את מיכל ההדחה הדו-כמותי וכמובן את טכנולוגיית הטפטפות ששינתה את הולם.”
פרופ’ עזרי טרזי, ראש מרכז היזמות בטכניון t-hub, אמר כי “רפי מהודר יודע היטב כמה קרובות האומנות וההמצאה – שתיהן מתחילות על בד קנווס לבן. הוא נוהג לספר שכסטודנט בטכניון לא היה לו מרחב מתאים לפתח בו רעיונות והמצאות, וזה המרחב שהוא מעניק כעת לסטודנטים בטכניון. יהיה כאן כל מה שממציא יכול לחלום עליו: מכשירי חיתוך בלייזר, מדפסות תלת-ממד ועוד. יותר מכך, תהיה כאן תמיכה מקצועית. חזונו של רפי מוטמע בבניין הזה, שיסייע לגדל את ממציאי העתיד.”
אלוף (מיל’)עמוס חורב, נשיא הטכניון לשעבר, אמר כי “על הקמת המרכז אנו חבים הרבה לפרופ’ ארתור שביט, שהיה חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות, והקשר בינו לרפי מהודר הוא שהוביל לרעיון להקמת מרכז מהודר לממציאים.”
רפי מהודר פיתח בגיל 20, בהיותו עתודאי בטכניון, את מכל ההדחה הדו-כמותי, הנמצא כיום כמעט בכל בית בישראל. במקביל הוא פיתח ממטרה שמשקה שטח ריבועי – בניגוד לממטרה המעגלית. במכון התקנים התלהבו מהממציא הצעיר, ולאחר שחרורו משירות קבע בצה”ל גייסו אותו לעבודה חלקית. חברת ‘נטפים’, ששמעה על וסת-הלחץ שפותח על ידי מהודר, פנתה אליו – וכל השאר היסטוריה: מהודר המציא ופיתח את טכנולוגיות הטפטפות ששינו את עולם החקלאות וכיום רשומים על שמו כ-400 פטנטים.
מרכז מהודר לממציאים ישמש את קהילת הממציאים בישראל, הוא משתרע על שטח של כ-1,000 מ”ר בקומה התחתונה של בניין דנציגר, שנבנה בשנת 1966 וממוקם ליד הפקולטה להנדסת מכונות. במרכז יש מדפסות תלת-ממד, מערכות לחיתוך לייזר, לייצור דיגיטלי, מערכות רובוטיקה ואלקטרוניקה ואפילו מתפרה. המרכז יהיה פתוח לכל הגילים ולכל המגזרים בישראל, לרבות תלמידים ובני נוער, ויטפח את תרבות ההמצאה כמנוע של פיתוח בישראל ובעולם.
דגם של מרכז מהודר לממציאים. הדמיה של מרכז מהודר. באדיבות מושלי אלדר אדריכלים
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון (מימין) ויו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ’ פרץ לביא מסירים את הלוט מעל דגם המרכז
אלוף (מיל’ עמוס חורב) עם פרופ’ עזרי טרזי, מנהל t-hub בסיור במרכז החדש
תמונת הזוכים בתואר, מימין לשמאל: רות מגיד, ד”ר ג’ורג’ אלבאום, קנת’ לוי, פרופ’ הארי גריי, עירית רפפורט, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, רוברט מגיד, פרופ’ דניאל זייפמן ופרופ’ אנטון ציילינגר
הטכניון העניק השבוע שמונה תוארי דוקטור לשם כבוד: לפרופ’ אנטון ציילינגר, לפרופ’ הארי גריי, לד”ר ג’ורג’ אלבאום, לרוברט ורות מגיד, לעירית רפפורט, לקנת’ (קן) לוי ולפרופ’ דניאל זייפמן. הטקס התקיים במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון – במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, הנהלת הטכניון ודיקניו ושגריר אוסטריה בישראל מר ניקולאוס לוטרוטי. את האירוע הנחה פרופ’ וויין קפלן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.
ראש הממשלה נפתלי בנט שלח ברכה לטקס ואמר: “הטכניון הוא בית היוצר של הטכנולוגיה הישראלית ומהמוסדות היוקרתיים ביותר בישראל. אבי המנוח עבד בטכניון ואני עצמי גדלתי בחיפה, כך שהטכניון היה חלק בלתי נפרד מילדותי. אבל הטכניון הוא הרבה יותר מכך; ממנו יצאו ארבעה מתוך חמשת הישראלים שזכו בפרס נובל במדעים. הטכניון לא רק מבטא חדשנות וגאונות ישראליות, אלא הוא גם מודל יפהפה של דו-קיום – אנשים מרקעים שונים, חילוניים ודתיים, יהודים וערבים מכל חלקי החברה הישראלית משתפים כאן פעולה וחותרים למצוינות. אני מאחל לטכניון עוד שנים רבות של הצלחה.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי, “הטכניון מורכב מסך כל האנשים שנרתמו לשליחותו ובחרו בה כאורח חיים. מחיים ויצמן, מרטין בובר ואלברט איינשטיין ועד חוקרי הטכניון כיום – כולנו מחוברים בחוט הזהב של שליחותנו: להרחיב את הידע האנושי ולרתום אותו למען הדורות הבאים. זוהי משימה נאצלת המושתתת על ההבנה שכולנו, בניסוחו של המשורר מוטי המר, רקמה אנושית אחת חיה. בהמשך לכך, כל אחד ממקבלי התארים הערב הוסיף את הרקמה שלו למארג המרכיב את הטכניון, וזאת במסגרת החתירה הבלתי פוסקת לעולם טוב יותר. אנו מוקירים את כולכם ומודים לכם.”
בשם מקבלי התארים דיבר פרופ’ הארי גריי מקלטק, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, שאמר: “בשנת 1923 ביקר אלברט איינשטיין בטכניון ואמר כי כדי לשרוד ולהתקיים, היישוב היהודי בארץ ישראל חייב לפתח טכנולוגיות. שנה אחר כך קם הטכניון והגשים את העצה הזאת דה פקטו. הטכניון הפך את חיפה לבירת הטכנולוגיה העולמית ואת מדינת ישראל למעצמה של פיתוח טכנולוגי, אבל המלאכה לא נשלמה; יש עוד עבודה רבה לפנינו, ועלינו להתמקד בשלושת האתגרים הגדולים של תקופתנו: בריאות האדם, אנרגיה וסביבה. הטכניון עושה המון בתחומים אלה, וחשוב להמשיך בכך.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון
יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר אמר כי “בקרוב נחנוך מאה שנים לפתיחת הטכניון, ועלינו להכיר טובה לאנשי החזון שהובילו אותו מהרגע הראשון – מראשוני ההוגים של אוניברסיטה טכנולוגית בארץ ישראל ועד נשיא הטכניון הנוכחי, פרופ’ אורי סיון, הפועל למען הטכניון בכל ליבו. ולמקבלי התארים הערב אנו חבים תודה עצומה על כך שהם מדגימים לנו מצוינות מהי ונוסכים בנו השראה לשיפור העולם.”
דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט אינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג’ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ’ר (1989), יצחק רבין (1990) ואנגלה מרקל (2021).
אלה מקבלי התואר דוקטור לשם כבוד לשנת 2022:
פרופ’ אנטון ציילינגר, חוקר פיזיקה קוונטית באוניברסיטת וינה, אוסטריה: בהוקרה על תרומתך העצומה למדע וטכנולוגיה קוונטית; בהערכה על פעילותך המסורה להגדלת מספר הצעירים העוסקים בתחום; ובהצדעה על מאמציך ועל הכרתך במדע כפלטפורמה המעשירה את רוח האדם. ברחשי תודה על מחויבותך ארוכת השנים לשילוב הקהילה האקדמית הישראלית בקהילה האירופית.
פרופ’ אנטון ציילינגר מקבל את התואר מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין
פרופ’ הארי גריי, חוקר אנרגיה בקלטק – המכון הטכנולוגי של קליפורניה, ארה”ב: בהוקרה על תרומתך יוצאת הדופן, שעוררה מודעות עולמית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיה הסולרית; וברחשי תודה על תמיכתך ומעורבותך העצומה בקידום הטכניון והקהילה האקדמית בישראל.
פרופ’ הארי גריי מקבל את התואר מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’
ד”ר ג’ורג’ אלבאום, בוגר MIT, ארצות הברית: בהוקרה על אהבתך לטכניון ועל אמונך בתפקידו המרכזי בשמירה על ביטחונה של מדינת ישראל ובשיפור רווחת האנושות; בהערצה על מחויבותך להשפעה על הנוער של ימינו באמצעות שיתוף סיפורך כניצול שואה; ברחשי כבוד על מנהיגותך המתמדת ברמה המקומית, הארצית והבין-לאומית; ובהכרת תודה על תמיכתך הנדיבה בחקר האנרגיה ובסטודנטים בטכניון.
ד”ר ג’ורג’ אלבאום מקבל את התואר מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’
רוברט ורות מגיד,פילנתרופים וידידי הטכניון , אוסטרליה: בהוקרה על תמיכתכם המשותפת בקהילות היהודיות באוסטרליה, בישראל וברחבי העולם; ברחשי תודה על מאמציכם הבלתי נלאים לקידום הטכניון ויעדיו המדעיים; בהצדעה על הצלחותיכם והישגיכם כמנהיגים בעולם העסקים ובהערכה על מחויבותכם האלטרואיסטית למטרות פילנתרופיות ולפעילות למען האחר.
רוברט ורות מגיד מקבלים את התואר מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ שמעון מרום
עירית רפפורט, פילנתרופית בתחומי האמנות, המדע והרפואה, ישראל: על פעילותך הפילנתרופית המתמדת, הממשיכה את דרכם של הורייך בטיפוח מחקר ביו-רפואי פורץ דרך ובחינוך בתחום זה; ובהוקרה על מסירותך רבת השנים להעצמת נשים, על מחויבותך לתחום האומנות; וברחשי תודה על נאמנותך לטכניון ולפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט.
עירית רפפורט מקבלת את התואר מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ שמעון מרום
קנת’ (קן) לוי, מייסד KLA-Tencor, ארצות הברית: על תמיכתך האיתנה בטכניון, בשליחותו ובסטודנטים הלומדים בו; בהכרה בהצלחתך כמנהיג בין-לאומי בתחום העסקי; על תרומתך לכלכלת ישראל באמצעות הקמתן של מספר חברות הייטק בין-לאומיות בעלות שם עולמי; על מחויבותך חסרת הפשרות לעם היהודי, למדע ולאנושות, המתניעה חידושים והישגים מדעיים עתירי השפעה.
קנת’ לוי מקבל את התואר מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ דן גבעולי
פרופ’ דניאל זייפמן, מדען ונשיא מכון ויצמן למדע לשעבר, ישראל: בהוקרה על הצלחתך בהובלת מכון ויצמן למדע ובסלילת הדרך להישגים מדעיים מרשימים בישראל ובעולם; בהכרת טובה על מסירותך לקידום המדע ולהנגשתו ברחבי העולם; וברחשי תודה על קידומם של שיתופי פעולה מגוונים בין הטכניון ומכון ויצמן למדע בתחומי מחקר רבי השפעה.
פרופ’ דניאל זייפמן מקבל את התואר מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין
את קטעי המוזיקה בערב ביצע תומר גבירצמן, דור שלישי בטכניון. הוא עצמו סטודנט בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, אימו פרופ’ דפנה פישר-גבירצמן היא חברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים וסבתו ברטינה פישר היא פרופ’-אמריטוס מהפקולטה לפיזיקה.
שולחן הנשיאות, מימין לשמאל: דיקן בית הספר ללימודי מוסמכים פרופ’ דן גבעולי, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ שמעון מרום, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, יו”ר הוועד המנהל גדעון פרנק, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר ופרופ’ וויין קפלן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.
יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר
מימין לשמאל :פרופ’ ג’יימס רייס, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון פרופ’ רפי משולם, פרופ’ ג’וזף דה סימונה
אתמול (א’) העניק הטכניון את פרס הארווי היוקרתי לפרופ’ ג’וזף דה-סימונה מאוניברסיטת סטנפורד (בתחום המדע והטכנולוגיה), לפרופ’ רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים (בתחום בריאות האדם) ולפרופ’ ג’יימס רייס מאוניברסיטת הרווארד (בתחום המדע והטכנולוגיה). את הטקס הנחתה פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ואת הפרסים העניקו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ שמעון מרום.
פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), מוענק מדי שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. הוא נחשב ל”מנבא נובל” משום שיותר מרבע מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל. גובה הפרס הוא 75,000 דולר.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ציטט את הפיזיקאי היהודי איזידור אייזק רבי, שנהג לומר כי אימו הפכה אותו למדען מבלי שהתכוונה לכך; משום שבמקום לשאול אותו בסוף כל יום לימודים מה למד היום הייתה שואלת אותו אם שאל בבית הספר שאלה טובה. “לשאול שאלות טובות ולהיות מוכן לקבל ‘לא’ כתשובה – זה המפתח להצטיינות מדעית,” אמר פרופ’ סיון. “פרס הארווי קרוי על שם ליאו הארווי, שהקדיש את חייו לקידום הצטיינות מדעית ולתמיכה במדינת ישראל. שלושת חתני הפרס הם מדענים מעולים שיודעים לשאול שאלות טובות ולדעת שלא על כולן יצליחו לקבל תשובה.”
סטיב ברגר, נשיא ה-ATS, אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית, אמר כי “זהו כבוד גדול להיות נוכח בטקס זה שבו שלושה אנשים מבריקים יקבלו את פרס הארווי. כידוע, יותר מ-30% ממקבלי פרס הארווי במרוצת השנים קיבלו לימים פרס נובל, ואני מאחל לזוכים היום הצלחה בהמשך דרכם.”
פרופ’ ג’וזף דה-סימונה מהמחלקות לרדיולוגיה והנדסה כימית באוניברסיטת סטנפורד קיבל את הפרס לשנת 2020-2019 על תרומתו למדע החומרים, לכימיה, למדע וטכנולוגיה של פולימרים, לננו-רפואה ולהדפסת תלת-ממד. פריצות הדרך החלוציות שלו במדע ובטכנולוגיה יושמו בענפי תעשייה שונים ובעולם הרפואה, והישגיו מהווים מודל לשילוב בין תגליות במדע בסיסי לפריצות דרך בתעשיות השונות – שילוב המשפיע רבות על האנושות.
לאחרונה פיתחו פרופ’ דה-סימונה וקבוצת המחקר שלו טכנולוגית הדפסה חדשנית בשם CLIP המחליפה את התהליך הנוכחי והאיטי של הדפסת תלת-ממד מסורתית (ריבוד שכבות); בשיטה החדשה החלקים “צומחים” בהדרגה מתוך נוזל הנתון בכלי. טכנולוגיה זו מאיצה את מהירות הייצור בכמה סדרי גודל ומאפשרת ייצור של צורות גאומטריות מורכבות יותר.
פרופ’ דה-סימונה אמר כי “הפרס הוא הכרה חשובה בקבוצת המחקר ובסטודנטים שלי. ליאו הארווי היה חלוץ במהפכת הייצור והוא מסמל את הקשר בין אקדמיה בתעשייה – קשר שבא לידי ביטוי בפעילותו של הטכניון. עלינו לחשוב היטב על הקשר הזה, שכן לא לכל מחקר אפשר לקבל מימון ממשלתי, ולפעמים הפתרון לאתגר נמצא בתמיכה של חברות סטארטאפ ושל התעשייה בכלל.”
פרופ’ רפאל משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים קיבל את הפרס לשנת 2020-2019 על מחקריו פורצי הדרך לגילוי המולקולות הפעילות בצמח הקנביס, על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. המערכת האנדוקנבינואידית נמצאת בכל תא בגופנו ומשפיעה על היבטים רבים וחשובים בבריאות ובחולי ובהם שינה, תיאבון, כאב, דלקות, צפיפות העצם וסוכרת.
פרופ’ משולם הוא המדען הראשון שבודד את החומר הפסיכואקטיבי בקנביס – THC (הטטרה-הידרוקנבינול) – וקבע את מבנהו וכן את מבנה החומר העיקרי הנוסף, הקנבידיול. שני החומרים משמשים כיום בתרופות בשם סאטיבקס ואפידיולקס. מחקריו הרבים של פרופ’ משולם ותגליותיו החלוציות סיפקו אופק טיפולי במגוון רחב של מחלות ומצבים פתולוגיים, ובכך שיפרו את רווחת האנושות. בין השאר הובילו מחקריו לפיתוח טיפולים חדשניים בכאב, באפילפסיה ובטרשת נפוצה.
מימין לשמאל: פרופ’ רפי משולם, פרופ’ ג’יימס רייס, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ופרופ’ ג’וזף דה סימונה
פרופ’ משולם הודה לנשיא הטכניון ולוועדה שבחרה את הזוכים בפרס הארווי ואמר כי “בסופו של דבר, הפרס הוא הוקרה לקבוצת המחקר שלי. הגילויים שלנו, הנוגעים להשפעת מולקולות קנביס על מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית, הובילו לשורה של מחקרים ברחבי העולם, ואני מאמין שמחקרים אלה יובילו לפיתוח טיפולים במגוון רחב של מחלות.”
פרופ’ ג’יימס רייס מבית הספר להנדסה ולמדעים יישומיים באוניברסיטת הרווארד, שקיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2005, קיבל את הפרס לשנת 2021-2020 על תרומתו הנרחבת והמתמשכת לתחומים של מכניקת החומרים וגיאופיזיקה, על פיתוח אינטגרל J ועל מנהיגותו שהרחיבה את הידע האנושי לגבי חיכוך ורעידות אדמה.
מאז 1981 עובד פרופ’ רייס באוניברסיטת הרווארד, שם הוא מכהן כפרופסור למדעי ההנדסה והגאופיזיקה. פרופ’ רייס הוא מומחה במכניקה של מוצקים ונוזלים – לחץ, דפורמציה, שברים וזרימה – בהקשרים שונים ובהם סיסמולוגיה, פיזיקה של תהליכים טקטוניים ודינאמיקה של פני הקרקע. הוא עוסק במכניקה של כדור הארץ לרבות מנגנוני היווצרות של רעידות אדמה (מחקרים שהוא עורך עם אשתו, פרופ’ רנאטה דמוסקה), דינמיקה של כשלים וסדקים, צונאמי ומפולות. פרופ’ רייס זכה בפרסים רבים ובהם מדליית טימושנקו ומדליית ASME (האגודה האמריקאית למהנדסי מכונות) ונבחר לחברה המלכותית של לונדון, לאקדמיה האמריקאית להנדסה ולאקדמיה הלאומית למדעים. האקדמיה למדעי ההנדסה ייסדה פרס על שמו כדי להוקיר את תרומתו למדעי ההנדסה.
פרופ’ רייס אמר כי “ככל שאני חושב על ההצלחות בקריירה שלי אני מבין שעיקר ההצלחה שלי קשור למזל הגדול שהיה לי עם מנטורים לאורך השנים. מתחילת הדרך שלי באקדמיה, באוניברסיטת ליהיי בפנסילבניה, זכיתי במנטורים טובים, וגם לאחר שהתמניתי לחבר סגל באוניברסיטת בראון ובהרווארד דאגתי שיהיו לי מנטורים – העמיתים שלי. לכן חשוב שנבין את חשיבות ההנחיה כחלק מרכזי באחריותנו כמדענים. באשר לתוכן המחקרים שלי – התחלתי בכשלים בחומר, נושא שעניין בעיקר גופים צבאיים, ומאחר שרציתי לעסוק גם בהקשרים אזרחיים הסבתי את המחקר שלי לתחום של רעידות אדמה ובשנים האחרונות לדינמיקה של מדפי הקרח, תופעה חשובה מאוד בהקשר הסביבתי. אני מודה מאוד לחוקרי הטכניון ששיתפו איתי פעולה במהלך השנים.”
פרופ’ פרופ’ ג’וזף דה סימונה מקבל את הפרס נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון
פרופ’ רפי משולם מקבל את הפרס נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון
פרופ’ ג’יימס רייס מקבל את הפרס נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון
סטיב ברגר, נשיא ה-ATS, אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית נושא דברים בטקס
מימין לשמאל : נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ שמעון מרום
מימין לשמאל: יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, נשיא קרן זימין בוריס זימין, המשנה לנשיא ומנכל הטכניון פרופ’ בועז גולני ומייסד שותף בקרן זימין אאוגי פבלה
ביום שישי האחרון, 10 ביוני, נחתם הסכם בין הטכניון לקרן זימין. על פי ההסכם תתמוך הקרן בייסודו ובהפעלתו של מכון זימין לפיתוחי AI ברפואה בטכניון.
המכון החדש, שבראשו יעמוד פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, יתמקד במחקר יישומי בבינה מלאכותית ברפואה ובבריאות האדם.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “לפני יותר משנתיים, אחרי שהתמניתי לתפקיד הנשיא, יצאה לדרך יוזמת בריאות האדם בטכניון (THHI), שנועדה לקדם את בריאות האדם באמצעות מחקרים בין-תחומיים המחברים טכנולוגיה ורפואה. המרכז החדש הוא מרכיב מרכזי בחזון של שיתוף פעולה וחיבור בין מדע, הנדסה ורפואה. אין ספק שפיתוח טכנולוגי הוא מרכיב מרכזי בעתיד הרפואה, ואנו מודים לקרן זימין ומוקירים את החלטתה להקים בטכניון את המכון השלישי שלה. אני סמוך ובטוח שמכון זימין בטכניון ימשוך רבים מחוקרינו ויקדם מחקרים יישומיים שיאיצו את פיתוחן של טכנולוגיות חיוניות חדשות.”
בוריס זימין, נשיא קרן זימין, אמר כי “אנו מאמינים בכל ליבנו במקומה המרכזי של החדשנות ברפואה ובבריאות האדם. קרן זימין תומכת במחקר יישומי בתחומים אלה מאז 2018, תוך התמקדות בפתרונות הנדסיים, ואנו נרגשים על שיתוף הפעולה עם הטכניון, מהאוניברסיטאות המתקדמות בעולם, ועל הרחבת התמיכה שלנו במחקר בבינה מלאכותית ברפואה. ישראל ידועה כמקור של כישרונות מדהימים בעליל במחקר ובחדשנות טכנולוגית. אנו סומכים על הכישרונות מהטכניון ועל מנהיגותו של מכון זימין שיספקו תוצאות מרחיקות לכת ויסייעו בתרגום מחקרים מדעיים בטכניון ליישומים שיועילו לאדם ויותירו חותם משמעותי על עתיד הרפואה.”
תוכנית מכוני זימין יצאה לדרך בשנת 2018, עם השקת מכון זימין לפיתוחים הנדסיים המשפרים את חיי האדם באוניברסיטת תל אביב. המכון השני, מכון זימין לערים חכמות ובנות קיימא, החל לפעול
ב-2020 באוניברסיטת אריזונה בארצות הברית. כל אחד ממכוני זימין מתמחה בנושא אחר, אולם המכונים השונים מקיימים ביניהם שיתוף פעולה מחקרי לטובת פיתוח פרויקטים טכנולוגיים יישומיים שיש להם השלכות ממשיות על העולם.
בכירי הטכניון ונציגי קרן זימין בטקס החתימה
מכון זימין בטכניון יפעל במסגרת MLIS – המרכז ללמידה חישובית ולמערכות נבונות בטכניון. הוא יקדם פרויקטים בין-תחומיים ויפתח טכנולוגיות המבוססות על ביג דאטה ועל למידה חישובית לשיפור בריאות האדם בכל הרמות – בתי חולים, מרפאות, פיתוח תרופות, טיפול ביתי ומיכשור רפואי לביש. המכון יפרסם קולות קוראים ויתמוך בפרויקטים נבחרים, עם העדפה להצעות שיש בהן מרכיב יישומי. המכון יתמוך ב-3 עד 5 פרויקטים בכל שנה.
המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון פרופ’ בועז גולני אמר כי “אנו מודים לקרן זימין על נדיבותה ועל תמיכתה בהקמת המרכז החדש. הטכניון נמצא בצמרת העולמית של מחקר ופיתוח בבינה מלאכותית, והקמת המרכז תוסיף נדבך משמעותי בפעילותו של הטכניון בשילוב בינה מלאכותית (AI) ברפואה. פעילות המרכז רותמת חוקרים מפקולטות מגוונות ומשתרעת על תחומים שונים של בינה מלאכותית למטרה המשותפת של שיפור בריאות האדם על כל היבטיה.”
חותמים על ההסכם. מימין לשמאל – בוריס זימין, המשנה לנשיא ומנכל הטכניון פרופ’ בועז גולני והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין.
מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, בוריס זימין, אאוגי פבלה ופרופ’ בועז גולני
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון הודיע על מינויה של פרופ’ עדי זלצברג לסגנית הנשיא לגיוון והכללה. זו אחת הבשורות החשובות שפתחו את מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, שהתקיים בתאריכים 12-14 ביוני. הנשיא בירך בפתח דבריו את ידידי הטכניון מישראל ומרחבי העולם שהגיעו במיוחד לקמפוס כדי להשתתף במושב הקורטוריון השנתי. “מושב הקורטוריון הוא אירוע חגיגי המקבץ בקמפוס את ידידיו של הטכניון מהעולם כולו, ואני שמח ששוב אנו מקיימים אותו פנים אל פנים אחרי תקופה ממושכת של מגפה. צמיחתו המרשימה של הטכניון, ושימור מעמדו בחזית המחקר והמדע בעולם, לא היו אפשריים ללא התורמים והתורמות שלנו והפעילות הנמרצת של אגודות הידידים ברחבי העולם.”
יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר אמר : “זמן קצר לאחר כניסתו של פרופ’ אורי סיון לתפקיד נשיא הטכניון התחלנו לראות את הצלחותיו, בעיקר ביישום שלושת התחומים האסטרטגיים שקבעה ההנהלה בראשותו:קיימות, תעשייה דיגיטלית ובריאות האדם. ואז היכתה המגפה, ואנחנו עקבנו בהערכה ובפליאה על האופן שבו התנהל הטכניון בתקופה קשה זו בלי לאבד מומנטום. יותר מכך, חוקרי הטכניון פיתחו במהירות פתרונות לרבים מאתגרי הקורונה, ואנו חזינו בהשתאות בזרם ההישגים הבלתי פוסק. כל אלה הם תוצר פעילותם המתמדת של מומחי הטכניון ושל הנהלת הטכניון, בשילוב הראייה האחראית וארוכת הטווח של הקורטוריון. לבנו היה כל העת אתכם בטכניון, אבל אנו מתרגשים כעת להיות כאן גם בגופנו. אנו מבקשים לחבק אתכם ולהביא תועלת רבה ככל האפשר לטכניון.
שנת המאה לפתיחת הטכניון הולכת ומתקרבת, וזו ההזדמנות להוקיר את בוגרינו הרבים, להמשיך בהידוק הקשר עמם ולאפשר להם לסייע לסטודנטים שלנו, בוגרי הטכניון בעתיד, בדרכם המאתגרת. הבה נזכור את קשרי הידידות שהופכים אותנו למשפחה, משפחה התומכת במרכז העולמי הזה של אמת וידע הקרוי הטכניון.”
מימין לשמאל : נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, סגנית נשיא הטכניון לגיוון והכללה פרופ’ עדי זלצברג, גדעון פרנק יו”ר הוועד המנהל ויו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר.
מינוייה של פרופ’ עדי זלצברג, חברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, נכנס לתוקפו בראשית החודש והיא הראשונה בתולדות הטכניון המכהנת בתפקיד ייחודי זה. פרופ’ זלצברג היא חברת סגל במחלקה לגנטיקה ולביולוגיה התפתחותית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט משנת 1996. היא עוסקת בפענוח הבסיס הגנטי של התפתחות מערכת העצבים ההיקפית. על הצטיינותה בהוראה היא זכתה בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי ובפרס ג’ייקוב גרין למצוינות בהוראה.
בתפקידה החדש תפעל פרופ’ זלצברג לקידום שוויון, לצמצום פערים מגדריים ומגזריים ולקידום הגיוון והייצוג של אוכלוסיות שאינן מיוצגות היום כראוי בסגל האקדמי והמינהלי ובקהילת הסטודנטים והסטודנטיות. לדברי נשיא הטכניון, “מינויה של סגנית נשיא לגיוון והכללה נבע מההכרה בכך שגיוון בכלל, וגיוון מגדרי בפרט, חשובים למדע ולמחקר טובים יותר, לאקדמיה טובה יותר ולחברה טובה, מכבדת והוגנת יותר.”
התוכנית האסטרטגית של הטכניון לעשור הבא
“המבנה האוניברסיטאי המסורתי אינו מותאם למאה ה-21, המאופיינת באתגרים שהם רב-תחומיים במהותם,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ סיון בדבריו. “המציאות האקדמית, המחקרית והטכנולוגית של ימינו מצריכה שילוב בין דיסיפלינות והנמכת החומות בין תחומים ופקולטות. פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום מחקר רב תחומי ושיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה.
“בשנתיים האחרונות גיבש הטכניון תוכנית אסטרטגית לעשור הקרוב מתוך הנחת עבודה שעל האקדמיה להתאים את עצמה לשינויים המהירים המתחוללים סביבנו. אנחנו מבינים שעלינו להעמיק את שיתופי הפעולה בין חוקרים מפקולטות שונות כדי להאיץ את המחקר ולשנות במקביל את דפוסי ההוראה וההכשרה של הסטודנטים שלנו. יחסי הגומלין עם התעשייה משתנים במהירות ועלינו לאתר את המקום הנכון לאוניברסיטה טכנולוגית מובילה.
סגנית נשיא הטכניון לגיוון והכללה, פרופ’ עדי זלצברג
“הנמכת החומות הכרחית לשימור מעמדו של הטכניון בצמרת האוניברסיטאות העולמית ולהתמודדותו עם אתגרי המאה ה-21. אתגרים אלה, רובם ככולם, רב-תחומיים. לכן, כדי להביא את מכלול יכולותיו של הטכניון לידי מיצוי, התמקדנו בפיתוח חזיתות מחקר כלל טכניוניות בשלושה תחומי ליבה עיקריים, שבהם חוזקתו של הטכניון באה לידי ביטוי: בריאות האדם, קיימות והתעשייה הדיגיטלית. הוא הדגיש שהסטודנטים לא רק ילמדו נושאים אלו מבחינה אקדמית אלא גם יתנסו ביישומם בעולם האמיתי באמצעות קשרים עם התעשייה.”
נשיא הטכניון הדגיש את חשיבותם של שיתופי פעולה מכל סוג עבור הטכניון.
אחת היוזמות החלוציות בהקשר זה היא יוזמת בריאות האדם, המגשרת בין חוקרים, פקולטות ודיסציפלינות שונות כדי לקדם את יישומם של מדע וטכנולוגיה בשיפור הרפואה ובריאות האדם. במסגרת זאת כבר הוקצו מענקים לשלוש קבוצות מחקר המערבות עשרות חוקרים מפקולטות שונות בטכניון, הושק פרוייקט מחקר משותף לטכניון ולרמב”ם שמטרתו יישום בינה מלאכותית ברפואה, הוכרזה הקמתו של מרכז לארי ואנדי וולף להנדסה ורפואה, שיתמקד במחקר יישומי תוך שיתוף פעולה בין הטכניון לקריה הרפואית רמב”ם והוכרזה הקמתו של מכון זימין בטכניון שירתום למידה חישובית ועיבוד נתוני עתק לשיפור בריאות האדם בכלל היבטיה.
הידוק שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון הבוקר בפתיחת מושב הקורטוריון
“אינני מכיר עוד אוניברסיטה בעולם שיש לה השפעה כזו על כלכלת המדינה שבה היא פועלת, על חברתה ועל ביטחונה,” אמר נשיא הטכניון. “ההייטק הישראלי נולד כאן ובוגרי הטכניון משולבים בתפקידים המובילים במשק הישראלי. פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה. בשנתיים החולפות פעלנו לבניית אקוסיסטם חדש עם התעשייה וקידמנו את המחקר המשותף בקמפוס.
“אנו מעודדים מרצים מהתעשייה להשתתף בחיים האקדמיים בטכניון, להנחות וללמד – פעילות החושפת את הסטודנטים ואת החוקרים שלנו לשינויים ולשאלות בעולם האמיתי. היעד שלנו הוא לשלב בקמפוס מועדון איכותי של חברות שלטכניון יש קשרי מחקר עמוקים איתן, שיהפכו לחלק מתהליך הכשרת הסטודנטים שלנו ושיחד עימן ניצור בקמפוס נקודת מפגש לתעשיות מגוונות עם האקדמיה.
מועדון החברות הזה כבר הולך ומתגבש הלכה למעשה ושותפות בו בין השאר: ענקית התוכנה PTC, שהיתה הראשונה להצטרף והסכם שיתוף פעולה אסטרטגי נחתם עימה לפני שנה. החברה עתידה להעביר עד סוף 2022 את מרכז המחקר והפיתוח שלה מפארק התעשייה מת”ם לטכניון; Google, שחתמה על הסכם שיתוף פעולה עם הטכניון בהקשרים שונים ובהם יישומי AI ברפואה; דוראל אנרגיה, שחתמה עם הטכניון על הסכם לפעילות משותפת בפיתוח פתרונות לאתגרים עולמיים בתחומי האנרגיה, האקלים והסביבה; והחברות אינטל ורפאל, שתיהן שותפות ותיקות של הטכניון המקיימות עימו שיתופי פעולה רבים לאורך השנים. אנחנו גאים בכך שאינטל בחרה בטכניון כאחד מששת המוסדות האקדמיים בכל העולם שעימם היא משתפת פעולה.”
יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר הבוקר בפתיחת מושב הקורטוריון
בתקופה הקרובה, אמר הנשיא, ימוסדו קשרים עם חברות מובילות נוספות בתחומי ליבה נוספים העולים בקנה אחד עם תחומי הפיתוח של הטכניון.
כתוצאה מהידוק הקשרים עם התעשייה רשם הטכניון בשנת 2021 שיא בהיקף הסכמי המחקר עם התעשייה. קצב ההקמה של חברות הזנק בטכניון שילש את עצמו ובשנה החולפת הוקמו בטכניון 15 חברות חדשות, זאת בנוסף לשיאים אחרים ובהם מספר הפרסים ומענקי המחקר שבהם זכו חוקרי הטכניון בשנה החולפת.
מושב הקורטוריון של הטכניון נמשך שלושה ימים שבמהלכם הוענקו תוארי דוקטור לשם כבוד ועמית כבוד ל-11 נשים וגברים יוצאי דופן וכן פרסים חשובים ובהם פרס הארווי הנחשב ל”מנבא נובל”, פרס אנדרה כהן דלורו למחקר מטעם קרן אדליס, ואות הטכניון, שהוא הכבוד הגדול ביותר שמעניק הטכניון, שהוענק לאחים יהודה וזהר זיסאפל.
תנופת הפיתוח בקמפוס אף היא ניכרת לעין. במהלך מושב הקורטוריון התקיימו טקסי חנוכה של מרכזים בקמפוס ובהם הסטודיו ללמידה מרחוק ע”ש משפחת פולק, מרכז רפאל מהודר לממציאים, פביליון אדריכלות ע”ש אביבה ואנדרו גולדנברג והקומה הראשונה בבניין ע”ש זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים.
במסגרת מושב הקורטוריון התקיימה בטכניון, לראשונה, ועידת ההייטק השנתית של TheMarker. הוועידה, שהתקיימה לראשונה בחיפה, עסקה בחדשנות טכנולוגית ובעתיד ההייטק הישראלי.
