זו הפעם ה-58 לקיומה של אולימפיאדה זו והשנה השתתפו בה 26 מדינות ויותר מ-150 תלמידים. במסגרת זו התקיימו שני מבחנים תיאורטיים וגם מבחן מעבדה מעשי, כל אחד מהם נמשך 5 שעות.
התלמידים שנבחרו למשלחת הישראלית הוכשרו בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון על ידי צוות בראשות פרופ’ זאב גרוס. “בימים שבהם החוסן הלאומי חשוב כל כך הייתה זו גאווה וזכות גדולה להנחות את עשרות התלמידים המוכשרים שהשתתפו במיונים והכנות לתחרות ולראות אותם מגיעים לשיאים של חשיבה יצירתית,” אמר ראש המשלחת פרופ’ זאב גרוס. “ההתרגשות הגיעה לשיאה כאשר זכינו לראות את דגל ישראל מונף בגאווה בסין באירוע בין-לאומי שבו זכו תלמידי המשלחת הישראלית בארבע מדליות ב’אולימפיאדת המוח’ בכימיה.”
אלה חברי הנבחרת הישראלית:
גיא צימרמן מתל אביב, תלמיד כיתה י”ב בבית הספר החקלאי הכפר הירוק – מדליית כסף.
יונתן גונטמכר מראשון לציון, תלמיד כיתה י”א בגימנסיה הריאלית ע”ש קררי – מדליית כסף.
איתמר בן שמואל מרמת גן, תלמיד כיתה י’ בבית הספר החקלאי הכפר הירוק – מדליית ארד.
עומר זכריה בן-עמי מתל אביב, תלמיד כיתה י”א בבית הספר עירוני ד’, תל אביב – מדליית ארד.
מקסים סבוסטיאנוב מאשדוד, תלמיד כיתה י”ב בבית הספר מקיף ג’, אשדוד.
יוגב כהן בן-זקן מצורן, תלמיד כיתה י’ בבית הספר החקלאי הכפר הירוק.
מימין לשמאל: מקסים סבוסטיאנוב, עומר בן עמי (מדליית ארד), גיא צימרמן (מדליית כסף), יונתן גונטמכר (מדליית כסף), איתמר בן שמואל (מדליית ארד) ויוגב כהן בן זקן
פרויקט האולימפיאדות לתלמידי תיכון הוא מיזם משותף של עמותת מדעני העתיד (מיימונידיס) ומשרד החינוך, והטכניון נבחר כמוסד האקדמי שאחראי למיון ולהכשרה של התלמידים שמהווים את השלד של המשלחת. התלמידים אומנו במהלך שנה מאתגרת זו בניצוחה של המאמנת הראשית ד”ר רעות שפירא ובהנחיית צוות המאמנים המסור: ד”ר יורי אנדרייב, הדוקטורנט אלכס קורונטוב, מהנדסת המעבדה גבריאלה הלוי, וזוכי אולימפיאדות בעברם אסף מעודה ושון חנץ. את חברי המשלחת לסין ליוו רכזת תוכניות הנוער בפקולטה לכימיה הגב’ ליאת אביב והדוקטורנט אלכס קורונטוב.
אנו, ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל, מביעים בזאת את דאגתנו העמוקה אל מול גילויי האלימות הקשה, האנטישמיות והאנטי ישראליות ששוטפים את הקמפוסים של רבות מהאוניברסיטאות המובילות בארה”ב, בתמיכת ארגונים פלסטיניים ובהם ארגוני טרור. אנו רואים בחומרה רבה את המצב בו סטודנטים ואנשי סגל ישראלים ויהודים חוששים מלהגיע לקמפוסים או להזדהות כיהודים פן ייפגעו פיזית.
אין לנו ספק שראשי האוניברסיטאות הללו פועלים על מנת להילחם בגילויים אלו, ושההתמודדות שלהם עם קבוצות מתפרעים מוסתים ושטופי שנאה הינה מורכבת, קשה ובמקרים קיצוניים דורשת כלים החורגים מארגז הכלים הנתון בידי הנהלת אוניברסיטה.
חופש הביטוי וחופש ההפגנה הם נשמת אפה של הדמוקרטיה בכלל, ושל החיים האקדמיים בפרט, ואנו ממשיכים להכיר בחשיבותם גם ובעיקר בימים קשים אלו. עם זאת, חופש הביטוי וההפגנה אינו מתיר מהלכים אלימים או איום על קהילות ואינו כולל את חופש השיסוי ואת הקריאה להשמדת מדינת ישראל.
אנחנו מחזקים את ידיהם של הסטודנטים וחברי הסגל היהודים והישראלים בשעה קשה זו. אנחנו נסייע למדענים וסטודנטים יהודים וישראלים המעוניינים בכך, להיקלט באוניברסיטאות בישראל, ולמצוא כאן בית אישי ואקדמי.
פרופ׳ אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, יו״ר ור״ה
פרופ׳ אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון
פרופ׳ דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ׳ אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע
פרופ׳ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ׳ אורי סיון, נשיא הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
משרד החינוך והטכניון קיימו בתחילת החודש את אולימפיאדת הביוטכנולוגיה השביעית. האולימפיאדה נועדה למשוך תלמידים לתחום זה ולטפח את תלמידי התיכון העוסקים במחקר יישומי בביוטכנולוגיה. את האירוע שהתקיים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון פתחה פרופ’ מרסל מחלוף, סגנית דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שאמרה לתלמידים ולמוריהם: “התרשמתי מאוד מהעבודות שעשיתם במהלך השנה. זכיתם בהזדמנות להתעמק בלמידה, להשוות ממצאים, לפתח שיטות ולהגיע לחקר האמת. כל מה שרכשתם במהלך עבודת המחקר ילווה אתכם כמו אבן יקרה כל החיים. אני מקווה לראות אתכם בפקולטה כסטודנטים בעוד כמה שנים.”
מימין לשמאל: פרופ’ אילת פישמן, עדי יחיאלי, נגה בן דוד, דביר בן-אשר, אליאן סגל, שחר אלפי ויהודית דסקלו. קרדיט צילום: אלון יחזקאלי
אירוע הגמר של האולימפיאדה מתקיים אחרי חודשים של עבודה מאומצת בבתי הספר, ומגיעים אליו חמישה תלמידים נבחרים מכל הארץ שצלחו את כל השלבים. את האולימפיאדה מובילים מאז היווסדה פרופ’ אילת פישמן ופרופ’ עומר יחזקאלי מהטכניון ויהודית דסקלו, מפמ”ר ביוטכנולוגיה במשרד החינוך. יהודית דסקלו אמרה כי “השנה האחרונה העמידה את כולנו במבחן, ובכלל לא היה ברור שנצליח לקיים אולימפיאדה. תלמידים רבים מפונים מבתיהם, בחינות הבגרות של מועד חורף נדחו, ומחשבותינו נתונות לפצועים ולמשפחות החטופים. עם זאת, בזכות המורים הנפלאים של המגמה והמוטיבציה של התלמידים, הגענו ליום החשוב הזה. האולימפיאדה תורמת רבות לקשר בין הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון לבתי ספר תיכוניים, קשר שמפתח את תלמידי המגמה ברחבי הארץ.”
“בראש ובראשונה אני רוצה להודות למורות ולמורים הנפלאים של מגמת הביוטכנולוגיה אשר עובדים ללא לאות כדי לעניין ולסקרן את התלמידים בתחומי המדע והטכנולוגיה,” אמרה פרופ’ אילת פישמן. “אני מברכת את כל התלמידים שהגיעו לגמר על המוטיבציה והמסירות. כולכם עשיתם עבודה מצוינת שהקשתה עלינו לבחור את הזוכים.”
במקום הראשון זכה דביר בן-אשר, תלמיד כיתה י”ב מתיכון ‘תורה ומדע בכפר’ בכפר סבא, שעסק בעבודתו בהשפעת החלבון הרקומביננטי אלפא-1-אנטיטריפסין על דיכוי תגובה דלקתית. חולים הסובלים מחוסר באלפא-1-אנטיטריפסין מטופלים אחת לשבוע בקבלת עירוי ובו חלבון מסרום דם הומני, וטכנולוגיה שתאפשר לייצר אותו במעבדה תוכל לענות על הצורך בזמינות, הדירות ויעילות שלו כנוגד דלקת במחלות אוטואימוניות. דביר הוא לא רק תלמיד מצטיין, הוא גם יו”ר מועצת הנוער העירוני בכפר סבא.
דביר בן-אשר שזכה במקום הראשון בהרצאה על הפיתוח הזוכה. קרדיט צילום: אלון יחזקאלי
במקום השני זכתה שחר אלפי מכיתה י”ב באורט הנרי רונסון, אשקלון, אשר בערב לפני האולימפיאדה חוותה אזעקות של “צבע אדום” ובכל זאת הגיעה עם חבריה לכיתה. עבודתה עסקה בתפקיד השפעת סודיום בוטירט על מאפיינים שונים של שורות תאי סרטן השד MDA ו MCF-7. העבודות של דביר ושחר נעשו בשיתוף פעולה עם ד”ר נועה גודין מהמרכז הטכנולוגי בבאר שבע. במקום השלישי זכתה אליאן סגל, תלמידה מעמל ב’ פתח תקווה, שחקרה את השפעת הפפטיד הציקלי AFP4 על פעילות האינטגרין αVβ3 בתאי סרטן השד. עוד עלו לגמר נגה בן דוד מאורט ע”ש רבין גן יבנה ועדי יחיאלי מתיכון דרכא בית ירח, עמק הירדן.
המשתתפים באירוע שמעו את הרצאתה של הדוקטורנטית ענבל אדמתי מהמעבדה של ד”ר עמית צייזל מהפקולטה להנדסה ביוטכנולוגיה ומזון: “שתי הפנים המולקולריות של רעלת הריון”. ענבל הציגה את עיקרי עבודת הדוקטורט שלה על סמנים ביולוגיים חדשים שיאפשרו לאבחן רעלת הריון מוקדמת בשלב הפרה-סימפטומטי שלה וכך להציע התערבות יעילה יותר שתחסוך חולי וסבל מהאם ומהעובר כאחד. היא אמרה לתלמידים כי התפעלה מהפרויקטים החדשניים שהם הציגו ומיכולת ההרצאה שהפגינובפני עמיתיהם.
כתב העת Small Methods מציג פריצת דרך בהובלת תרופות ובהשתלת רקמות בסיוע אולטרסאונד – פיתוח של חוקרי הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. חוקרי הטכניון פיתחו שיטה לא פולשנית הכוללת פיגום, תאים והסעת תרופות לעומק הגוף אל רקמת היעד.
קבוצת המחקר של פרופ’ שולמית לבנברג, בהובלת הפוסט-דוקטורנט ד”ר ליאור דבי והדוקטורנט מג’ד משעור, פיתחה שיטה חדשנית לביו-הדפסה של תאים חיים ורקמות בעומק הגוף בצורה לא פולשנית באמצעות השרייה של גלי קול שמקורם מחוץ לגופו של המטופל. הטכנולוגיה מושתת על חומרים נוזליים הרגישים לקול (acousto-sensitive materials) המתמצקים במהירות בהשפעת אולטרסאונד ממקור חיצוני. תהליך זה אינו מצריך חשיפה פולשנית של הרקמה המטופלת, הקרנה או פעולות מזיקות אחרות.
פרופ’ שולמית לבנברג. צילום: רויטל טובול
ד”ר ליאור דבי
ישימותה של הטכנולוגיה החדשה מודגמת בהקשרים של השתלה מקומית של תאים, הובלת תרופות לשחרור מקומי מבוקר לאורך זמן וביו-הדפסה בתלת-ממד. התכונות המכניות של הפיגומים ניתנות לכיוונון בהתאם לרקמת היעד ולקצב שחרור התרופה הרצוי.
בתחום הנדסת הרקמות, שמטרתו לייצר רקמות תפקודיות להשתלה לצורך שיקום תפקוד לקוי של רקמות ואיברים, התפתחה בשנים האחרונות גישה נוספת של בניית הרקמות המהונדסות בתוך גופו של המטופל באמצעות שיטות הדפסה שונות. הדפסה ישירה של הרקמות, הבנויות מתאים חיים ופיגומים תומכים, מצריכה כיום תהליך פולשני הכולל חשיפה של האתר המטופל ויש בה סיכונים להתפתחות סיבוכים, פגיעות פריפריאליות וזיהומים.
דפוסי התגבשות של ההידרוג’ל תחת זמני חשיפה שונים לגלי אולטרסאונד. צולם במיקרוסקופ אלקטרוני סורק
בשיטה החדשנית שפותחה בטכניון, תאים או תרופות מובלים בתוך דיו ביולוגי נוזלי ישירות לאזור המטופל בעומק הגוף באמצעות הזרקה ישירה או קטטר. לאחר מכן מודפסת הרקמה המהונדסת בתוך הגוף בהשפעת גלי-קול המושרים ממתמר אולטרסואנד חיצוני למטופל. כך יכולה להיבנות רקמה מהונדסת בעומק הגוף ללא חשיפת האתר המטופל.
מיצוק בהשראת אולטרסאונד. בתמונה השמאלית: חיות התאים – חיים בירוק, מתים באדום. השיטה שמשמרת את החיות בתמונה הימנית הוא עטיפה שלהם ב”מיקרו-כדורים” המגינים אליהם בתהליך המיצוק
בעבודה שפורסמה לאחר ביקורת עמיתים במגזין המדעי Small Methods הציגו החוקרים כמה חידושים. ראשית, הצוות הצליח להציג לראשונה בניית רקמות עם תאיים חיים פונקציונליים כדוגמת תאי לב, זאת באמצעות השרייה חיצונית של גלי-קול. התאים המשיכו לתפקד ולפעום לאחר התהליך. בנוסף, תאי אנדותל יצרו רשתות כלי דם והראו חיוּת ותפקודיוּת לפחות כשבוע לאחר ההדפסה. בנוסף, החוקרים הציגו אפשרות להטעין את הדיו הביולוגי בתרופות אנטי-סרטניות לצורך שחרור מבוקר ומושהה לאורך זמן. כך יוכל להתבצע טיפול מקומי ממושך להפחתת השפעות לא רצויות באזורים בריאים. לבסוף, החוקרים הראו כי אפשר לשלוט בתכונות המכניות של הפיגום המודפס על ידי שינוי פרופיל ההשריה של גלי הקול (משך ועוצמה) כך שיתאים בצורה מיטבית לרקמת היעד המטופלת או כדי לשלוט בקצב שחרור התרופה הרצוי.
התארגנות התאים על ציר הזמן (כעבור יום, ארבעה ימים ושבעה ימים) אחרי מיצוק בהשראת אולטרסאונד. בירוק – תאי אנדותל
הוכחת ההיתכנות במחקר זה מהווה בסיס למחקרי המשך עבור מגוון יישומים ביו-רפואיים ופותחת צוהר לגישות טיפוליות חדשניות בהנדסת רקמות, שחרור מבוקר של תרופות וביו-הדפסה.
משלחת סולידריות של חברי סגל מ-MIT ומברקלי ביקרה לאחרונה בקמפוס כדי להביע הזדהות עם הטכניון ועם האקדמיה במדינת ישראל. המשלחת נפגשה עם הנהלת הטכניון, סיירה בקמפוס ונפגשה עם חוקרים מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.
חברי הסגל מ-MIT ומברקלי עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון (במרכז) וסגנו לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון הציג לחברי המשלחת את ההיערכות המהירה של הטכניון בתגובה לאירועי 7 באוקטובר, לרבות אירוח עשרות משפחות מפונים בקמפוס, סיוע לסטודנטים ולסטודנטיות משרתי המילואים, הקמת מוקד ‘ערבות הדדית’ שכלל מאות מתנדבים וסייע לקהילת הטכניון, לתושבי הדרום והצפון המפונים ולחיילי צה”ל.
בתשובה לשאלת האורחים במה יוכלו לעזור השיב נשיא הטכניון: “על נשיאי האוניברסיטאות בארה”ב לצאת בהצהרה פומבית חד-משמעית התומכת באקדמיה הישראלית ובשיתופי פעולה מחקריים ומתנגדת לחרם, כלומר להימנעות מהזמנת חוקרים ישראלים לכנסים בין-לאומיים ומפרסום מאמריהם.” נציגי MIT וברקלי אמרו כי הם פועלים לגיוס תמיכה בישראל בתרומות והסברה, וכי “דווקא בעת הזו חשוב להגביר את נוכחותם הבין-לאומית של חוקרים ישראלים, לייצר יותר שיתופי פעולה מחקריים כדי להראות תמיכה ולתמוך בהסברה הישראלית.”
פרופ’ דניאל ג’קסון מ-MIT הרצה במסגרת הביקור לסטודנטים ולחברי סגל בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. בהרצאתו הוא הראה כיצד תפיסות מסוימות מחוללות חידושים דרמטיים בעולם התוכנה. פרופ’ ג’קסון פרסם ב-2021 ספר בשם “מהות התוכנה” ובו הוא מציג גישה חדשה לגמרי בתכן תוכנה.
פרופ’ דניאל ג’קסון בהרצאה בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב
משפחת הטכניון היקרה,
בימים אלה אני שוהה בארה”ב במסגרת מסע נרחב בין קהילות יהודיות ובפגישות עם מאות מתומכינו ועם סטודנטים וחברי סגל יהודים וישראלים. סדרת האירועים שנועדה לציין את אירועי המאה לפתיחת שערי הטכניון שינתה את אופייה נוכח אירועי החודשים האחרונים והפכה למסע מרגש. פגשתי סולידריות, תחושת שותפות עמוקה והרתמות מחממת לב לסייע בכל דרך אפשרית. פגשתי גם הערכה עמוקה לדרכו של הטכניון ולכל מה שהוא מייצג – הפנים המאוזנות, החיוביות והאיתנות של מדינת ישראל. רבים נושאים אלינו את עיניהם כמוסד בעל מסורת מפוארת ומצפן ברור, מוסד המחויב לחברה נאורה, מכילה ופלורליסטית, אבן הראשה המבטיחה את ביטחונה וחוסנה הכלכלי של המדינה ואת עתידו של העם היהודי. המפגשים עם תומכינו מרגשים מאוד וניכר בהם שבעיניהם הטכניון אינו “עוד אוניברסיטה” אלא צוק איתן, עמוד תווך ומקור תקווה לימים טובים יותר. קשה לנו לחוש זאת בשגרת היומיום, במעבדות המחקר ובכיתות הלימוד אבל מוטלת עלינו אחריות חשובה. ואם נזקקנו להוכחה נוספת, קיבלנו אותה בליל יום ראשון בדמות הצלחה כבירה של מערכות היירוט שלנו שרבות מהן פותחו בידי בוגרי ובוגרות הטכניון.
הימים חולפים, עונות השנה מתחלפות והנה חג הפסח מגיע ואיתו אביב ופריחה. וכבר סיימנו סמסטר ושוב תקופת בחינות ועם זאת דבר אינו רגיל. חצי שנה חלפה מאז השבעה באוקטובר, חצי שנה כואבת לרבים בקרבנו שחייהם השתנו לעד ביום ההוא ובימים שחלפו מאז. ועל חג החירות המתקרב מאפילים שישה חודשי שבי של יקירינו – 133 נשים וגברים, ילדים ומבוגרים, יהודים וערבים, שנחטפו בידי מרצחים וטרם שבו. איבדנו סטודנטים ובני משפחה בשדה הקרב ורבים אחרים נפצעו ואנחנו נמשיך ללוות את בני המשפחות, לנחם, לחבק ולחזק.
כ-3,500 סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל מנהלי ואקדמי מהטכניון נקראו לשירות מילואים. בהמתנה להם דחינו את פתיחת השנה האקדמית לאמצע ינואר, שבועיים לאחר האוניברסיטאות האחרות. חלקם עדיין משרתים ורבים השתחררו וכבר זומנו לשוב למילואים בחודשים הקרובים. מאז תחילת המלחמה התבלט הטכניון בתמיכתו באלפי הסטודנטים והסטודנטיות משרתי המילואים ובהתאמות האקדמיות הנרחבות שערך כדי להקל על השתלבותם בשנת הלימודים. בסיוע ידידינו בארץ ובעולם עלה בידנו להעניק לסטודנטים ולסטודנטיות מעטפת תמיכה מקיפה וחסרת תקדים הכוללת סיוע כלכלי נרחב ומענה רגשי מקיף בידי פסיכולוגים, יועצים ועובדים סוציאליים שהוכשרו בטיפול מודע-טראומה. גייסנו עשרות חונכים מסגלי ההוראה, לרבות חברי סגל שפרשו וכעת נרתמו למאמץ ההוראה, ובנינו מערך אקדמי נרחב המלווה את הסטודנטים משרתי המילואים ומסייע להם להשלים פערים לימודיים. האתגרים גדולים אבל המחויבות של כולנו עמוקה ונמשיך לתמוך ולסייע להם ולבני משפחותיהם ככל יכולתנו כדי ששום סטודנט או סטודנטית לא יישארו מאחור.
כקהילה מגובשת ניצבנו ויכולנו לאתגרים אדירים ואנו ממשיכים להתמודד איתם אבל כעת עלינו להפנות את מבטנו קדימה. לטכניון מעמד ייחודי ועל כולנו להירתם לשיקומה של מדינת ישראל ולהבטחת עתידה. הטכניון הוא המקור העיקרי להכשרת עילית המהנדסים, המדענים, הרופאים, האדריכלים והמחנכים שיובילו את המשק הישראלי קדימה ואנו רשאים להתגאות בסמסטר המוצלח שהסתיים בשבוע שעבר למרות כל הקשיים. הטכניון הוא חממה לחדשנות הטכנולוגית של מדינת ישראל. כאן נולדים רעיונות וכל אלו חייבים להימשך כדי לסייע למשק הישראלי ולתעשייה להתאושש. עלינו להילחם בגלי האנטישמיות באוניברסיטאות בחו”ל, לתמוך בסטודנטים ובאנשי הסגל שם ולחזק את שיתופי הפעולה איתם. וכאמור, מוטלת עלינו גם אחריות חברתית עמוקה – להמשיך ולהוות דוגמה לחברה מכילה, ליברלית, שוויונית וסובלנית לכל.
אני מבקש לאחל לכם ולבני משפחותיכם חג חירות משפחתי, מאחד ומנחם, ולחברינו הנוצרים והמוסלמים חופשת אביב משמעותית. בליל הסדר נתבונן בכיסאו הריק של אליהו הנביא ונייחל יחד כקהילה מגובשת ומגוונת לשחרור מהיר של כל החטופים ולהחלמת הפצועים, וליבנו יהיה איתם ועם כל אלה שאיבדו את היקר להם מכול.
פרופסור אורי סיון
נשיא
פרופ’ מיכאל גליקמן דיקן הפקולטה לביולוגיה, יקבל את המענק על חקר “מנגנוני נזק בהעברת אותות במערכת האוביקוויטין והשפעתם על ניוון עצבי במוח”. פרופ’ גליקמן וצוותו פיתחו מודל חדשני לחקר מחלת האלצהיימר על ידי שימוש בתאי עצב שהופקו מתאי גזע אנושיים. המחקר המוצע מבוסס על השערתם כי פגיעה במערכת האוביקוויטין, האמונה על ניקוי התאים מחלבונים פגומים, עלולה להוביל להתפתחות מחלת האלצהיימר בתאי עצב. המענק יאפשר לחוקרים לזהות את המרכיב הספציפי במערכת האוביקוויטין הגורם להתפתחות המחלה בשלבים הראשוניים, להבין את המנגנון, ובטווח הרחוק לפתח טיפולים חדשניים למחלה.
פרופ’ מיכאל גליקמן
פרופ’ ג’קי שילר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט תקבל את המענק על חקר “דנדריטים כיחידות החישוביות העיקריות ללמידה מוטורית מתמשכת בקליפת המוח”. בבסיס המחקר: היפותזה חדשנית לגבי האופן שבו המוח מצליח לשמר זיכרונות קיימים בעת לימוד משימות חדשות – אתגר שהבינה המלאכותית טרם פתרה. על-פי ההיפותזה של פרופ’ שילר, יכולות זיכרון מדהימות אלה מבוססות על יכולתם של העצים הדנדריטיים הענפים בתוך תאי קליפת המוח לאגור פיסות מידע רבות בעת ובעונה אחת. השערה נוספת של פרופ’ שילר היא ששיבושים במנגנון זה הם גורם מרכזי בהפרעות מוחיות שונות כגון אלה המעורבות במחלת פרקינסון.
פרופ’ ג’קי שילר
ERC Advanced הוא מהמענקים היוקרתיים והתחרותיים ביותר של Horizon Europe, והוא מספק לחוקרים יוצאי דופן הזדמנות לעסוק בפרויקטים שאפתניים, מוּנעי סקרנות, העשויים להוביל לפריצות דרך דרמטיות. המענקים מוקדשים לטווח רחב של תחומים בחזית המחקר ממדעי החיים והמדעים המדויקים ועד מדעי החברה והרוח.
נשיאת הנציבות האירופית למחקר (ERC) מריה לפטין בירכה את הזוכים והוסיפה כי “אני שמחה במיוחד שאנו רואים השנה בין הזוכים יותר חוקרים באמצע הקריירה. אני מקווה כי הדבר יעודד חוקרים נוספים בשלב זה בקריירה להגיש מועמדות למענקים אלה.”
איליאנה איבנובה, הממונה על חדשנות, מחקר, תרבות, חינוך ונוער בתוכנית Horizon Europe, אמרה כי “מענקים אלה לא רק יתמכו בחוקרים מובילים בהרחבת גבולות הידע אלא גם יוסיפו 2,500 משרות לפוסט-דוקטורנטים, דוקטורנטים וחוקרים אחרים. השקעה זו מטפחת את הדור הבא של מוחות מבריקים.”
פרס טיורינג, המכונה “הנובל של מדעי המחשב”, יוענק לפרופ’ אבי ויגדרזון, בוגר הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב וחוקר במכון למחקר מתקדם (IAS) בפרינסטון. הפרס הוא פרס שנתי הניתן על-ידי ארגון ה-ACM – האגודה האמריקאית למכונות מחשוב.
פרופ’ אבי ויגדרזון (משמאל) עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון
ביוני 2023 קיבל פרופ’ ויגדרזון תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון, זאת “על תרומתו החשובה ועל מנהיגותו בתחומי התאוריה של מדעי המחשב ובמתמטיקה בדידה, לרבות תורת הסיבוכיות, הצפנה, גרפים מרחיבים ועוד; ולאות תודה על קשריו ארוכי השנים עם הטכניון, שתחילתם בלימודי התואר הראשון”.
פרופ’ ויגדרזון, יליד חיפה (1956), השלים תואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון. לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון בשנת 1980 הוא המשיך לתואר שני ודוקטורט בפרינסטון, וכיום הוא משמש חוקר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. במהלך השנים הוא פרסם מאות מאמרים וזכה בשורה של פרסים ומלגות ובהם מלגת אלון, פרס גדל, פרס קוננט, פרס נבלינה ופרס אבל (Abel Prize). כדי להנגיש את תחום הסיבוכיות ואת קשריו לתאוריה של מדעי המחשב כתב פרופ’ ויגדרזון ספר בנושא: “מתמטיקה ומחשוב – תאוריה שחוללה מהפכה בטכנולוגיה ובמדע”.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את פרופ’ ויגדרזון ואמר: “אנחנו גאים מאוד בהיותו בוגר הטכניון ובקשריו ארוכי השנים עם קהילת החוקרים שלנו. בשנה שעברה הענקנו לו תואר דוקטור לשם כבוד על תרומותיו פורצות הדרך בקשת רחבה של נושאים ממתמטיקה בדידה וסיבוכיות לקריפטוגרפיה. הזכייה בפרס טיורינג מבטאת את ההכרה העולמית בתרומותיו יוצאות הדופן של פרופ’ ויגדרזון ואנו מברכים אותו על הכבוד הרב ושמחים בשמחתו.”
דיקן הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, פרופ’ דני רז, אמר כי “תרומתו העצומה של פרופ’ ויגדרזון לעולמות המתמטיקה והמיחשוב, שזיכתה אותו בהכרה בין-לאומית בפרסי אבל, גדל, קוננט ונבלינה, הובילה כעת לבחירתו לפרס נובל של מדעי המחשב, פרס טיורינג. פרופ’ ויגדרזון הוא מופת לבוגרים שלנו – בוגר שסיים את לימודיו ומאז הקדיש את הקריירה שלו לקידום הידע האנושי. כחוקר מבריק בשני התחומים האלה, מתמטיקה ומדעי המחשב, ובממשק ביניהם, אין ראוי ממנו לקבל את הפרס.”
פרופ’ אבי ויגדרזון דיבר בשם מקבלי התארים בטקס תוארי דוקטור לשם כבוד שהתקיים במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון – ואמר: “אין לי ספק שכולנו, מקבלי התארים, מתרגשים להיות כאן הערב. זה כבוד עצום. אני מבקש להודות לאקדמיה הישראלית ולכל האנשים שתרמו לקריירה שלי – משפחתי, מורים ומנטורים, סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים. אני מודה לכל המוסדות האקדמיים שהייתי בהם, כשהטכניון הוא כמובן הראשון שבהם, ה’אלמה-מאטר’ שלי. הטכניון הכין אותי היטב לקריירה האקדמית שלי. היו לי כאן מורים מעולים וכאן פגשתי ב-1980 את עדנה, לימים אשתי, בשיעור שעסק בפתרון חידות. כאן התאהבנו וכאן, בבית הכנסת בטכניון, נישאנו. כאן התאהבתי גם בתחום העיסוק שלי – תאוריה של מדעי המחשב. הטכניון הוא מאור של מצוינות התורם לביטחונה של מדינת ישראל ולכלכלתה מתוך חתירה לידע ולאמת באמצעות חקירה והיגיון, פתיחות ושיתוף פעולה עם החברה הישראלית והגלובלית. חשוב לשמר את הערכים האלה.”
בטקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון (2023). מימין לשמאל : פרופ’ אבי ויגדרזון עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין.
כאמור, בשנת 2021 זכה פרופ’ ויגדרזון בפרס אבל (Abel Prize) הניתן על ידי האקדמיה הנורווגית למדעים, יחד עם ידידו ועמיתו לסלו לובאס מאוניברסיטת אטווס לורנד בבודפשט, הונגריה, “על תרומתם העצומה לתאוריה של מדעי המחשב ולמתמטיקה בדידה ועל תפקידם המנהיגותי בעיצובם של תחומים אלה כתחומים מרכזיים במתמטיקה המודרנית.” באתר הפרס נאמר כי “פרופ’ ויגדרזון ידוע ביכולתו לגלות קשרים בין תחומים שלכאורה אין קשר ביניהם. הוא העמיק את הקשרים בין מתמטיקה ומדעי המחשב. אין עוד אדם יחיד שהרים תרומה כה גדולה להרחבה והעמקה של תחום התיאוריות של סיבוכיות. הוא ערך מחקרים בכל הבעיות הקשורות לתחום זה ובמהלך השנים התחום התפתח סביבו. יישומו החשוב ביותר של תחום הסיבוכיות הוא כיום קריפטוגרפיה באינטרנט, ופרופ’ ויגדרזון תרם תרומות עצומות גם בהקשר זה, לרבות מחקרים ב- zero-knowledge proofהמשמשת כיום בסיס חשוב בטכנולוגיות קריפטוגרפיה.”
לסרטון שהוקרן לכבוד זכייתו בתואר דוקטור כבוד של הטכניון
סמסטר חורף תשפ”ד הסתיים השבוע בטכניון, וביום חמישי תחל תקופת הבחינות. לקראת הבחינות פרסם הטכניון סדרה נוספת של התאמות לטובת הסטודנטים והסטודנטיות ששירתו ומשרתים במילואים.
ההתאמות החדשות כוללות הארכת זמן בכל הבחינות; סדנאות תמיכה מרוכזות לפני המבחנים; הסברה יזומה למשרתי המילואים, כך שלא יצטרכו לחפש את הפתרונות בעצמם; ופתרונות חלופיים לסטודנטים שלא נבחנו בגלל שירות המילואים. בין השאר מוצע להחליף את המבחן הסטנדרטי בהערכה חלופית שפירושה עבודת בית, מבחן בית, עבודת סמינר, בחינה בעל פה ועוד. חלופה נוספת היא בחינה מותאמת, המתקיימת במועד הרגיל אך במתכונת מיוחדת המותאמת למשרתי המילואים.
הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות וראשי אס”ט ערכו פגישות עם סטודנטיות וסטודנטים שהשתחררו משירות מילואים ארוך ומשמעותי ולמדו עוד על האתגרים הניצבים בפניהם. הטכניון ממשיך להשקיע משאבים רבים בסיוע ובתמיכה בסטודנטים משרתי המילואים, תוך הקפדה על מתן יחס אישי ותשומת לב לכל אחד ואחת מהם, זאת על מנת לאפשר להם לסיים בהצלחה את הסמסטר תוך למידה מתמשכת ומועילה.
בנוסף למשרתי המילואים הדגישו בהנהלת הטכניון שעל סגלי ההוראה להפנות תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות סטודנטים אחרות שנפגעו מהמלחמה המתמשכת – פצועים ונפגעים ומשפחותיהם, סטודנטים בשירות קבע ועוד.
“אנו גאים מאוד בכל הסטודנטים והסטודנטיות משרתי המילואים,” אמרו בטכניון, “ומודים להם על ההשקעה הרבה. המחויבות שלנו כלפיכם מוחלטת ונעשה כל מה שביכולתנו כדי לסייע לכם.”
אנו מאחלים לכל הסטודנטים והסטודנטיות הצלחה בבחינות!
את המחקר שהתפרסם ב– Cell Host & Microbeהובילו, בהנחיית פרופ’ נעמה גבע-זטורסקי, הדוקטורנטים שקד קרסו, רואן זעאתרה והייתם חג’ו, בוגרת המעבדה דנה קדוש-קריטי ועמית המחקר ד”ר טל גפן. במחקר השתתפו עמיתים נוספים ממוסדות בישראל – בוגר הטכניון ד”ר איתי שרון ממכון מיגל, פרופ’ יהודה חוברס וד”ר סיגל פרסמן מהקריה הרפואית רמב”ם – וחוקרות בארצות הברית ובספרד.
חיידקי המעי הם קהילה משמעותית ביותר במיקרוביום האנושי – קהילת החיידקים שבגופנו. חיידקים אלה התפתחו במשך מאות מיליוני שנים באבולוציה משותפת (co-evolution) עם האדם ועם אבותיו, עד שכיום איננו יכולים לחיות בלעדיהם; הם חיוניים לתפקודה התקין של מערכת החיסון ולבריאותו של הגוף כולו.
המעי הוא איבר דינמי מאוד המשתנה ללא הרף מבחינה מבנית, מכנית וכימית, וחיידקי המעי נדרשים להתמודד עם הדינמיות הזו. אחת התכונות העשויות לסייע להם בכך היא גמישות(plasticity)– היכולת לעבור שינויים גנומיים מהירים בתגובה לשינויים בתנאי הסביבה. חוקרי הפקולטה לרפואה ערכו אנליזה של דגימות מחולים במחלות מעיים דלקתיות וגילו כי במצבים של דלקות מעי, כגון קוליטיס וקרוהן, מתרחש בחיידקים שינוי גנומי של היפוך מקטעי DNA. היפוכים אלו משפיעים על ביטוי גנים וגורמים לחיידקים “לכבות” או “להדליק” את ייצורן של מולקולות וחלבונים שונים.
בהמשך המחקר התמקדו החוקרים באחד החיידקים הנפוצים במעי Bacteroides fragilis. חיידק זה מכסה את עצמו בשכבה של מולקולות רב-סוכריות מסוימות הנקראות Polysaccharide A (PSA), שביכולתן להפעיל Tregs – תאי T רגולטוריים של מערכת החיסון המדכאים תגובה חיסונים מוגברת ובכך עשויים להשפיע על הפחתת דלקת. היפוךDNA בחיידק זה יכול לשנות את סוג המולקולות הרב-סוכריות המכסות את החיידק. החוקרים מצאו שבמצב דלקתי במעי מתרחש היפוך DNA בחיידק Bacteroides fragilis אשר “מכבה” את ייצור המולקולות רב-הסוכריות בעלות ההשפעה המשככת על מערכת החיסון.
בנוסף, החוקרים מצאו קשר בין היפוכי ה-DNA בחיידקים אלו לבין נגיפים חיידקיים במעיים. נגיפים אלה, המכונים בקטריופאג’ים, ידועים בכך שהם מדביקים והורגים חיידקים. במחקר הנוכחי מצאו החוקרים שנגיפים אלה יכולים לגרום לשינוי התנהגות החיידקים ולשינוי השפעתם על מערכת החיסון. החוקרים מצאו שהבקטריופאג’ים גורמים לחיידקים “לכבות” את ייצור מולקולות ה-PSA, מה שמשפיע על תאי ה-Tregs של מערכת החיסון. החוקרים איששו את התופעה גם בחולים וגם בעכברי מודל.
תמונה קבוצתית – מימין לשמאל. שורה תחתונה: ד”ר טל גפן, פרופ’ נעמה גבע-זטורסקי, ד”ר איתי שרון, דנה קדוש-קריטי. שורה עליונה: הייתם חג’ו, שקד קרסו, רואן זעאתרה. צילום : רמי שלוש
לדברי פרופ’ גבע-זטורסקי, “בעקבות ניתוח הממצאים אנחנו מבינים כי במחלות המעיים כגון קוליטיס וקרוהן, הגנומים של החיידקים עוברים היפוכי DNA וכך החיידקים משנים בעצם את הדרך שבה הם מפעילים או מדכאים את מערכת החיסון. המחקר כלל אנליזה של יותר מ-2,000 אנשים חולים ובריאים ואישוש התוצאות במעבדה. ההסבר שלנו הוא שאותה גמישות גנומית שהתפתחה במהלך האבולוציה מספקת לחיידקים גמישות פונקציונלית (functional plasticity) וכך מסייעת להם להתאים את עצמם למחלת המעיים. הבנה של תפקיד החיידקים בהתפתחות דלקות מעיים ובחומרתן עשויה לקדם טיפולים חדשניים המכוונים לחיידקים אלה. מחקר זה מהווה פתח למחקרים עתידיים הבוחנים את פעילות החיידקים כתלות בתנאי סביבת המחייה שלהם בגוף האדם ואת ההשלכות על בריאותנו.”
במחקר תמכו האיחוד האירופי (ERC), קרן נשיא הטכניון, מרכז ברוך ורות רפפורט לחקר הסרטן, מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה, ות”ת (מלגת אלון), הקרן הלאומית למדע, קרן דן ובטי קאהן, קרן Seerave, קרן עזריאלי העולמית (מלגת CIFAR), הקרן לקידום מדעי האדם (HFSP), וקרן גוטווירט.
תמונת השער על גיליון :Cell Host & Microbe כך משפיעים הבקטריופאג’ים (בסגול) על תפקוד החיידקים באמצעות היפוך ה-DNA – היפוך המשנה את השפעתם על מערכת החיסון. השפעה זו מודגמת בשינוי צבעם של החיידקים מצהוב לירוק. קרדיט אילוסטרציה: תום בלום Tomm Blum
