Category Archives: כתבות אמצע

מאות משתתפים, רובם תלמידי כיתה י”ב, השתתפו באולימפיאדת הביוטכנולוגיה החמישית שהתקיימה בטכניון ביום שישי, 1 באפריל. במקום הראשון זכתה מיה עציון מתיכון ויצו נהלל, שחקרה את יעילות הביטוי וההפרשה של האנזים עמילאז בחיידקים רקומביננטיים.

מימין לשמאל: פרופ’ אילת פישמן, לירן באום (מקום שני), מיה עציון (מקום ראשון), עמית וינקלר (מקום שלישי) ויהודית דסקלו (מפמ”רית ביוטכנולוגיה). צילום: ד”ר עומר יחזקאלי

האירוע התקיים במתכונת היברידית, אולם חמשת הפיינליסטים הגיעו לקמפוס הטכניון והציגו את עבודות החקר שלהם. את הרצאת האורח – “למה סרטן זו מחלה ארורה כל כך, ולמה בכל זאת יש מקום לאופטימיות?” – נשא ד”ר יוסי מרובקה מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

את האירוע ארגנו משרד החינוך והטכניון. מטעם משרד החינוך – יהודית דסקלו, מפמ”רית ביוטכנולוגיה, וסימה קרמרמן, מדריכה ראשית במגמת ביוטכנולוגיה; מטעם הטכניון – פרופ’ אילת פישמן וד”ר עומר יחזקאלי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. “הרמה הגבוהה של העבודות הייתה דומה לעבודות גמר של סטודנטים בטכניון,” אמרה פרופ’ פישמן. “מעל לכל התרשמתי מהידע של התלמידים בבחינה בעל פה ומההבנה העמוקה של הניסויים שערכו.”

“כל העבודות היו מעולות והתקשינו לבחור את הזוכים,” אמרה יהודית דסקלו בשם משרד החינוך. “קיום האולימפיאדה לביוטכנולוגיה הוא עדות לקשר החזק שקיים בין הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון למגמת ביוטכנולוגיה במשרד החינוך. זה אירוע חשוב, המסייע למנף ולהדגיש את חשיבות לימודי הביוטכנולוגיה בארץ.”

במקום הראשון זכתה כאמור מיה עציון מתיכון ויצו נהלל, שבחנה את השפעת ריכוז IPTG על יעילות הביטוי וההפרשה של עמילאז בחיידקים רקומביננטיים. האנזים אלפא עמילאז נמצא במגוון רחב של מינים, ותפקידו לפרק עמילן לחד הסוכר גלוקוז, המשמש כמקור אנרגיה בעת תהליך הנשימה התאית. בתחום הביוטכנולוגיה, ספקטרום השימוש של האנזים רחב מאוד והוא משמש בתעשיית המזון (לעיבוד עמילן), בתעשיית הדלקים הביולוגיים, בתעשיית הטקסטיל ובתעשיית הנייר. ליכולת לבטא ולנקות כמויות גדולות של אנזים זה בצורתו המסיסה, לפיכך, יש חשיבות ביוטכנולוגית רבה. תוצאות העבודה מראות כי יעילות ההפרשה של האנזים אלפא-עמילאז גדולה יותר בריכוז 1 מילימולר של IPTG וכי האנזים שהופרש הוא מסיס ופעיל.

במקום השני זכה לירן באום, מבי”ס אמי”ת בר אילן, על מחקרו בנושא השפעת פפטיד ציקלי על פעילות האינטגרין αVβ3 בתאי מלנומה גרורתית. במקום השלישי – עמית וינקלר, מתיכון ע”ש י. בן צבי מקרית אונו: השפעת ננו-חלקיקים מגנטיים תחת שדה מגנטי על הכוונת צמיחת שלוחות של תאי עצב בתרבית תלת-ממדית. עוד השתתפו בגמר אימאן נזאל ממקיף אלרסאלה נחף,  שחקרה את ההשפעה האנטי-בקטריאלית של השמן הארומטי מרווה רפואית על גדילת חיידקים שונים, וגיא לוי מתיכון ליידי דייויס בתל אביב, שבדק את השפעת שינויים בביטוי הגן פלדין על חיות, התרבות ונדידת תאים בתאי SH-SY5Y.

 שלט הכניסה לתערוכה

במהלך השנתיים שבהן הוא לומד הנדסה ביו-רפואית ופיזיקה בטכניון צייר הסטודנט ניר אלמוג קרוב למאה יצירות, חלקן במהלך ההאזנה להרצאות. “בכל הרצאה ובכל תרגיל בית, האתגר והמחשבה יוצרים בי גל של תהייה שאני יכול להביע במלואה רק דרך הציור,” אומר אלמוג. “תחושת הפליאה שאני מקבל מן הלימודים היא אותה התחושה שאני מקבל דרך האמנות.”

יצירותיו של אלמוג מרכיבות את התערוכה הראשונה בסדרת “זרקור על סטודנט יוצר” המוצגת בגלריית המסדרון שהוקמה במבואה לבניין אולמן. “בניין אולמן, בו לומדים כל הסטודנטים לשנה א’ בטכניון, הוא המקום שמעצב את הנגיעה הראשונה של הסטודנטים בטכניון,” אמר המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’. “לכן היה לנו חשוב שהיוזמה הזאת תתקיים כאן, בכניסה לאולמן, כדי לעורר בסטודנטים השראה ומחשבה.”

“האמנות היא שפה אוניברסלית,” אמר דיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק. “זוהי שפה שכל אחד מפרש אותה כראות עיניו וכך היא מפתחת סובלנות, קבלה של מה שאינו קולע לטעמנו והשלמה עם מצבי ביניים שאינם שחור-לבן. חשוב לנו שהסטודנטים ילמדו מעבר למעבדות ולכיתות, ואני מקווה שבעזרת היצירות הנפלאות האלה נוכל לפתוח בפניהם פרספקטיבות חדשות.”

ניר אלמוג, הסטודנט והאמן, סיפר על עצמו ואמר כי הוא מצר על המרחק הקיים בין האמנות ובין המדע. “אנחנו הרי רוצים לפרוץ דרך במדע ולחשוב מחוץ לקופסה – לכן אנחנו עורכים האקתונים, תחרויות, מחקרים ומיזמים, אבל לפעמים אנחנו שוכחים שגם האומנות באה כדי לפרוץ את אותם הגבולות.” לדבריו, הוא מצייר לא רק כדי להעמיק את הבנת הנלמד אלא גם כדי להשלים את החסר לו בסביבה האקדמית. היצירה מספקת לו מרחב שבו הוא יכול להרשות לעצמו להתרווח, להיות פחות זהיר, לא לפחד מטעויות או מ”מה יגידו”, להקשיב לאינטואיציה גם אם איננה מבוססת ובעיקר לחשוב בחופשיות.”

 הסטודנט ניר אלמוג על רקע היצירות שלו

את התערוכה אצרה ולריה גסלב, שאצרה גם את התערוכה הקודמת באולמן, “מאה זריחות ביממה”. לדבריה, “הסיפור של ניר הוא סיפור על איש צעיר, בן 22, שהפגין אמונה בעצמו – אמונה שפתחה את הדלת לאחרים, שכן התערוכה הזאת מלווה בקול קורא לסטודנטיות ולסטודנטים נוספים המוזמנים להציע את יצירותיהם לתערוכות בגלריה.” ואכן, סטודנטיות וסטודנטים יוצרים מוזמנים לפנות ללימודי הסמכה והשתתפותם בתערוכות עתידיות במסגרת הסדרה “זרקור על סטודנט יוצר” תישקל בהמשך.

יו”ר אס”ט ליבי מנש אמרה בטקס פתיחת התערוכה כי “יפה שהטכניון מושך אליו גם אומנים, וחשוב שלצד הלחץ בלימודים ובמבחנים נמשיך לטפח את היצירה בקרב הסטודנטים. אני מקווה מאוד שנמשיך לראות כאן עוד דברים יפים כאלה.”

אוצרת: ולריה גסלב

עיצוב: עופרי פורטיס והגר מסר

הדפסה: סטודיו קליידסקופ, ליין כאט

מסגור: גלריה אמן

פרופ’ אמיר רוזנטל

טכנולוגיה חדשה, המאפשרת דימות רפואי ברזולוציה גבוהה מאוד, קרוב ל-10 מיקרון, צפויה להוביל לפיתוח מערכות אולטרסאונד זעירות ויעילות וליישומים רפואיים אחרים.

הטכנולוגיה החדשנית, SPADE, מתבססת על מחקר בהובלת פרופ’ אמיר רוזנטל והדוקטורנט יואב חזן מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. היא התפרסמה בכתב העת Nature Communications.

אולטרסאונד רפואי הוא כלי מקובל ונפוץ לניטור מצבים פיזיולוגיים שונים ברקמות פנימיות. יתרונו הגדול בכך שבניגוד לסריקות CT ולצילומי רנטגן הוא אינו מבוסס על קרינה מייננת הנחשבת מסוכנת במינונים גבוהים. הרכיב העיקרי במערכות אולטרסאונד הוא המתמר – התקן חשמלי המשדר וקולט גלי אולטרסאונד.

הדוקטורנט יואב חזן

אחד האתגרים הטכנולוגיים בעולם האולטרסאונד הוא פיתוחם של מתמרים אנדוסקופיים – מתמרים זעירים המוחדרים דרך חור זעיר בעור, או מאחד הנקבים הטבעיים בגוף בהליך זעיר פולשני (minimally invasive procedures). מתמרים כאלה חיוניים משום שלצורך סריקה של אזורי רקמה קטנים נדרש מתמר קטן המגיע קרוב לרקמת היעד.\

האתגר בפיתוחם של מתמרים אלה נובע בין השאר מכך שמזעור המתמר פוגע ברגישותו ולכן מקשה על יצירת תמונות באיכות גבוהה. טכנולוגיית SPADE (silicon-photonics acoustic detector) שפיתחו חוקרי הטכניון מבוססת על רכיבים אופטיים במקום רכיבים חשמליים, ובכך משנה את התמונה, תרתי משמע; היא מספקת אפשרות לעריכת בדיקות אולטרסאונד אנדוסקופיות ברזולוציות שעד כה לא הושגו בשיטה זו. החוקרים מדגישים כי הטכנולוגיה החדשה תוכל לחולל שיפור דרמטי ברזולוציה של שיטות אבחון נוספות כגון דימות כלי דם בעזרת אופטואקוסטיקה. ואכן, במאמר מוצג מיפוי של כלי דם באוזן עכבר ברזולוציה חסרת תקדים (כ-10 מיקרון).

המחקר נתמך על ידי המכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי בטכניון (RBNI), הקרן הלאומית למדע, קרן פולק, רשות החדשנות של ישראל ומרכז אולנדורף מינרבה.

 תמונה של מיפוי כלי דם באמצעות שיטת הדימות האופטואקוסטית שפיתחו חוקרי הטכניון

למאמר בכתב העת Nature Communications  לחצו כאן

פרופ’ אמריטוס מוסא יודעים

פרופ’ אמריטוס מוסא יודעים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ”ב. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי הפרס ניתן לפרופ’ יודעים “על הישגיו המדעיים החלוציים, פורצי הדרך, בתחום הנוירו-פרמקולוגיה. הוא העמיד דורות של סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים, שרבים מהם תופסים עמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל. פרסומיו זכו להוקרה בין לאומית רחבה וזיכו אותו בפרסים רבים.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך ואמר: “אנו גאים ומאושרים בזכייתו של פרופ’ מוסא יודעים בפרס ישראל בחקר מדעי החיים ובהכרה החשובה בתרומתו המדעית. מעטים המדענים הזוכים, לצד הישגים מחקריים מרחיקי לכת, לראות כיצד מחקריהם הבסיסיים מיתרגמים ליישומים המשפיעים על רווחת האדם. עבודתו המחקרית של פרופ’ יודעים חוללה שינוי דרמטי בהבנתן של מחלות  נוירודגנרטיביות אולם לא זו בלבד; היא הובילה לשיפור עצום באיכות חייהם של חולי פרקינסון. זהו פרס ישראל שלישי המוענק השנה לחוקרי הטכניון, אירוע שיא בתולדותיו, ואנו מלאי גאווה.”

פרופ’ יודעים נולד בטהרן למשפחה בת 5 ילדים. בית הכנסת ברובע היהודי בטהרן היה רכוש המשפחה, שסיפקה את כל שירותי הקהילה בנושאי דת. מאחר שהיו בעלי הידע הם אימצו את שם המשפחה “יודעים”.

פרופ’ אמריטוס מוסא יודעים. קרדיט: מיקי קורן

בגיל 12 נשלח מוסא לאנגליה, ומאז לא שב לאיראן. באנגליה הוא התחנך בפנימייה יהודית בברייטון וב-1959 התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת מקגיל שבקנדה. בקנדה נחשף לעולם הביוכימיה של המוח (נוירוכימיה), ובעקבות זאת החליט לפרוש מלימודי הרפואה לטובת דוקטורט בביוכימיה ובפסיכיאטריה. מקנדה חזר לאנגליה, שם עבד באוניברסיטת לונדון, באוניברסיטת קיימברידג’ ובאוניברסיטת אוקספורד.

בשנת 1972 שמע לראשונה על סלג’לין – תרופה שפותחה על ידי ניצול השואה ההונגרי יוסף קנול – ונסע אליו כדי להביא את מרכיביה. בשנת 1975 ביקר בישראל וכאן שמע מידידו, פרופ’ רפי משולם, שבפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט מחפשים פרמקולוג שיקים את המחלקה לפרמקולוגיה ויעמוד בראשה. פרופ’ יודעים אפילו לא ידע שיש בטכניון פקולטה לרפואה, אבל נענה לפנייתו של הדיקן הראשון של הפקולטה, פרופ’ דוד ארליך, וקיבל את המשרה. ב-1977 עלה לישראל מתוך החלטה שכאן ימשיך את מחקר הסלג’לין.

בפקולטה לרפואה של הטכניון החלו פרופ’ יודעים ועמיתו פרופ’ ג’ון פינברג לפתח את התרופה לפרקינסון. בשנת 1981 הם כבר ידעו שבידיהם תרופה יעילה לטיפול בפרקינסון, אבל רק בפברואר 2005 אושרה התרופה “אזילקט” (Azilect) על ידי ה-FDA לטיפול בחולי פרקינסון. את התרופה פיתחו יחד עם חברת טבע.

פרקינסון היא מחלה כרונית הפוגעת בהתמדה ביכולותיו של החולה, וגילם הממוצע של החולים בה הולך ויורד. כיום ידוע ש”אזילקט” יעילה בטיפול בשלבים שונים של מחלת פרקינסון הן כתרופה יחידה הן בשילוב עם התרופה L-dopa. אזילקט אף נבחרה על ידי NIH, מכוני הבריאות האמריקאיים, כנושא מחקר עיקרי בחקר מחלות נוירודגנרטיביות. זו התרופה הראשונה שלא רק מרככת את הסימפטומים של המחלה אלא מאטה אותה ממש, בעיקר כשהיא ניתנת בשלבים מוקדמים של התפתחותה.

במשך עשרות שנים ניהל פרופ’ יודעים את המרכז ע”ש איב טופף לחקר מחלות נוירודגנרטיביות בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. הוא פרסם כ-800 מאמרים בנושאים שונים הקשורים במוח, במחלות מוח ובמערכת העצבים. כאות הוקרה על פעילותו זכה פרופ’ יודעים פעמיים בפרס הרשל ריץ’ מהטכניון, בפרס א.מ.ת ובכ-50 פרסים בין-לאומיים חשובים, וכעת גם בפרס ישראל.

מימין לשמאל : ד”ר יואכים בהר, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, פרופ’ ליאור גפשטיין ופרופ’ רפי ביאר.

הטכניון ובית החולים רמב”ם מקימים מרכז לבינה מלאכותית ברפואה, שיקדם מהפכה בקבלת החלטות רפואיות. המרכז, ראשון בישראל ומהראשונים בעולם מסוגו, יפתח מערכות לומדות וטכנולוגיות מתקדמות בבינה מלאכותית לניתוח מצבו של המטופל. הכלים שיפתח יסייעו לרופאים לבחור, בזמן אמת, את הטיפול הרפואי המתאים והמדויק ביותר לחולה. כלים אלה יתבססו על ניתוח מורכב ומהיר של כלל המידע הרפואי הרלוונטי שהצטבר במאגרי ביג דאטה במשך שנים.

בכנס הפתיחה של המרכז, “למידה חישובית ברפואה“, שהתקיים בקריה הרפואית רמב”ם אתמול, 9 במרץ, השתתפו כ-250 איש והרצו בו חוקרים מובילים מ-MIT, הטכניון, רמב”ם, משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית וחברות מהתעשייה. את דברי הפתיחה נשאו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ומנכ”ל רמב”ם פרופ’ מיקי הלברטל. את הכנס הנחה פרופ’ רפי ביאר, מנהל רמב”ם לשעבר, מהוגי רעיון המרכז החדש.

“זו התרגשות גדולה להיות כאן,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, “כשנכנסתי לתפקידי כנשיא הטכניון לפני  יותר משנתיים בנינו תוכנית אסטרטגית לטכניון. היוזמה הראשונה שיצאה לפועל מאותה תוכנית היא ‘יוזמת בריאות האדם’, שהמרכז החדש לבינה מלאכותית ברפואה, הוא חלק ממנה. הקשר בין הטכניון לרמב”ם הוא מרכיב מרכזי בחזון הזה של שיתוף פעולה וחיבור בין מדע, הנדסה ורפואה והוא משלב שני כוחות חזקים וחשובים. 170 חברי סגל בטכניון עוסקים כיום בסוגיות הקשורות במדעי החיים, ואין לי ספק שיש כאן פוטנציאל עצום.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

“זו זכות גדולה לפתוח את האירוע הזה הקושר בין רמב”ם, הטכניון ו-MIT,” אמר מנכ”ל רמב”ם פרופ’ מיקי הלברטל, “אני מודה מקרב לב לכל המארגנים וכמובן לאורחים מחו”ל. יש לנו הרבה אתגרים גדולים שעדיין לא פתרנו מבחינה רפואית – זיהומים, הידרדרות חולי קורונה, שיפור הטיפול בכשלי לב ועוד – ואני מאמין ששיתוף הפעולה עם הטכניון יוביל לפריצות דרך משמעותיות.”

החלק הראשון של הכנס עסק במגמות עכשוויות בלמידה חישובית ברפואה; החלק השני – בגופים המחזיקים בנתונים; והחלק השלישי – ביישום למידה חישובית. את הכנס ארגנו ד”ר יואכים בהר, ד”ר דני איתן, ד”ר רונית אלמוג ופרופ’ לאו אנתוני צ’לי, שנשא את ההרצאה המרכזית בכנס.

פרופ’ לאו אנתוני צ’לי, חוקר בכיר ומנהל המעבדה לפיזיולוגיה חישובית ב-MIT, עומד בראש SANA – ארגון הרותם חדשנות טכנולוגית לרווחת האנושות כולה, לרבות ארצות עולם שלישי. הוא גם מייסד MIMIC, בסיס נתונים עצום המשרת יותר מאלפיים חוקרים בכ-30 מדינות וכך יוצר קהילה גלובלית של מחקר נתונים רפואיים.

פרופ’ רן בליצר – מנהל מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, מנהל מכון כללית למחקר, חבר הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות וראש קבינט המומחים הלאומי להתמודדות עם משבר הקורונה – דיבר בכנס על דרכים לרתום את מדעי הנתונים לשיפור הטיפול הרפואי. “מדעי הנתונים צפויים לחולל מהפכה בעולם הרפואה,” אמר פרופ’ בליצר, “ואין ספק שביג דאטה הוא הזדמנות עצומה; עם זאת, ככל שהמידע מצטבר אנחנו מבינים כי השאלה המרכזית אינה כמה מידע יש לך אלא כמה אתה מכיר אותו, אילו תובנות משמעותיות תוכל להפיק ממנו ומה תוכל להטמיע לטובת שיפור הטיפול הרפואי. תמצית המהפכה: מרפואה מגיבה ברמת המטופל היחיד לרפואה מנבאת, פרואקטיבית ומונעת ברמת האוכלוסייה. כל זה כבר אינו מדע בדיוני והתחלנו בזה כבר לפני יותר מעשור. כיום אנחנו כבר עושים ניבויים כאלה, ומגפת הקורונה האיצה זאת כמובן.”

פרופ’ לאו אנתוני צ’לי

פרופ’ שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון נחשב לאחד ממומחי הבינה המלאכותית המובילים בעולם. הוא מנהל משותף של MLIS – המרכז ללמידה חישובית ולמערכות נבונות בטכניון – ומדען בכיר ב-NVIDIA. פרופ’ מנור אמר כי “ככלל אני פסימיסט שנוטה לפקפק בהבטחות המדוברות בהקשר של בינה מלאכותית, אבל דווקא בעולם הרפואי אני מאמין שיש, ותהיה, התקדמות משמעותית המבוססת על AI. יש לי כמובן גם אזהרות: לוקח זמן ליישם בינה מלאכותית, והאתגר הגדול אינו לכתוב מאמרים אלא להביא יישומים לשטח. בעניין הזה יש תפקיד משמעותי לרופאים, שרק הם יודעים מה באמת צריך, ואנחנו החוקרים צריכים לסייע בפיתוח מערכות שיעבדו בעולם האמיתי.”

מרכז טכניון-רמב”ם לבינה מלאכותית ברפואה הוא פרי יוזמה משותפת של שני המוסדות ופועל במימון משותף של שניהם. הוא יפעל בתחילה בבניין מאייר ברמב”ם ובהמשך ימוקם במגדל התגליות בקמפוס המערבי בבית החולים. במרכז כבר מתקיימים כיום חמישה מחקרים על חולים מרמב”ם.

המרכז צפוי לחולל שינוי דרמטי באופן האבחון והטיפול בחולים בזמן אמת. לדברי ד”ר יואכים בהר וד”ר אורי שליט מהטכניון, “המרכז ישמש פלטפורמה שיתופית משמעותית שתחבר רופאים וחוקרים מרמב”ם עם מדענים ומהנדסים מהטכניון, זאת במטרה לקדם את האבחון והטיפול הרפואי באמצעות בינה מלאכותית. אנחנו, כאנשי נתונים, זקוקים מעל לכל לנתונים בכמות עצומה – נתוני עתק או Big Data – והעולם הקליני זקוק למומחים שינתחו את אותם נתונים ויפיקו מהם תובנות מועילות. עבורנו כמדענים זהו חיבור חשוב לשטח ואמצעי משמעותי להשפיע על רווחת האדם.”

ד”ר יואכים בהר

“זה החידוש הגדול,” אומר ד”ר אורן כספי, מנהל היחידה לאי ספיקת לב ברמב”ם, חוקר בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון וממובילי הקמת המרכז, “כולנו מכירים את הנוהל המקובל – המטופל מתאשפז, עובר בדיקות אבחנתיות ומקבל טיפול כמיטב יכולתו של הצוות הרפואי. החזון החדש שמציג המרכז הוא חזון של אבחון וטיפול המבוססים על מידע נרחב ממספר עצום של חולים. כתוצאה מכך, הרופא יוכל ‘לתפור’ טיפול אופטימלי, מדויק ומותאם אישית למטופל. ייחודו של המרכז בכך שהוא יסייע לנו לתרגם הישגים אקדמיים בתחום הבינה המלאכותית והביג דאטה לכלים טיפוליים הזמינים מיידית ליד מיטת החולה ברוח הרפואה המותאמת אישית.”

הכנס סיכם את תוצאותיה של תחרות לפיתוח מבוסס-מידע (דאטאתון) שהתקיימה בתחילת השבוע בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בתחרות השתתפו 50 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון, שפיתחו טכנולוגיות שונות הקשורות בניתוח מידע רפואי. את הסטודנטים ליוו 20 מנטורים מהטכניון, מרמב”ם ומהתעשייה.

תמונה קבוצתית של הדוברים בכנס