Category Archives: כתבות אמצע

משפחת הטכניון אבלה וכואבת על אובדן חייהם של תינוקות, ילדים, זקנים, נשים וגברים, משפחות שלמות שנרצחו בהתקפת הטרור על יישובים שלוים, ועל אנשי כוחות הביטחון שנפלו בעת מילוי תפקידם בהגנה על הבית.

העצב העמוק והחרדה לגורל החטופים, השבויים והנעדרים חונקים את הלב.

ליבנו ומחשבותינו עם חברינו וחברותינו שאיבדו את היקר מכל ועם משפחות החטופים והפצועים.

בלב דואב אנו שולחים את תנחומינו להם ולכל בית ישראל.

יהי זכרם של הנופלים והנרצחים ברוך

 

—————————————————————————————————————————————————————————

 אדר’ יורם בר סיני ז”ל

בוגר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רס”ם (במיל’) שמואל הררי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (מיל’) עמית חיות ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

 רס”ם (במיל’) אלירן יגר ז”ל

 

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רס״ר (במיל’) דב משה (דובי) כוגן ז”ל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (במיל’) יעקב נדלין ז”ל

בן 36, אור עקיבא

בוגר הפקולטה להנדסת מכונות

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (במיל’) דניס קרוחמלוב וקסלר ז”ל

 

בן 32, באר שבע

סטודנט בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רס”ן (מיל’) מושיקו (מקסים) רוזנוולד

 

 

בן 35, מודיעין-מכבים-רעות

בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

בית הטכניון משתתף בצערם של

 

עמירם אנקווה, סגל מינהלי בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה,

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יונתן איון, עובד אגף בינוי ותחזוקה

על מות אחיו רס”ב (במיל’) סבסטיאן איון ז”ל

 

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

שחר איל, סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות

על מות אחיו אמיר איל ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

עומר איתח, סטודנט בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אחיו סרן הראל איתח ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ אמריטוס יוסף איצקוביץ’, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות נכדו רס”ל עדי אלדור ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ניר אקשטיין, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית,

על מות אחיו מתן אקשטיין ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ניצן פרידמן, סטודנטית לתארים מתקדמים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון,

על מות דודה זיו בלפר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סתיו בנג’ו , סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

על מות אחותו סמ״ר עמר שרה בנג’ו ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יובל צימר , סטודנטית בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,

על מותו של בן דודה רס”ל נועם ברזילי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

גיא גבריאל, סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מות בן דודה אדר גבריאל ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יונינה נוביק, סטודנטית בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל

על מות בן דודה הירש גולדברג ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יובל גולן, סטודנטית בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל

על מות בן דודה רס”ן שגיא גולן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

הסטודנטים בר גורן בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מות הוריהם אבנר ומיה גורן ז”ל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נוי גלס, סטודנטית בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל

על מות בת דודתה סמ”ר ים גלס ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סתיו אזולאי , סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מותו של בן דודה עז ישעיה גרובר ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

גלית ויצמן, סגל מינהלי בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

על מות בנו של בן דודה, סמל שלו דגן ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ עילם ילון, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,

על מות אחייניתו לין דפני ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר נירית לביא- אלון, סגל מחקר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה,

על מות בת זוגתו של בנה ענבר הימן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

איל וולדמן, דוקטור לשם כבוד מהטכניון ואלה וולדמן,

על מות בתם דניאל וולדמן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נעם זיסר, סטודנטית לתואר מתקדם בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

על מות אחיה רס”ן עילי זיסר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מיכל קרן, סגל מינהלי בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות בת דודתה גאיה חליפה ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר ניר חנניה, חבר סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

 

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מירב ברקוביץ’, סטודנטית לתואר מתקדם בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אביה שרגא חסיד ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

תכלת לב, סטודנטית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

על מות בן דודה סמל אור מנשה אבטיל ז”ל  

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רפי נוה, מרצה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ובפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות,

על מות חתנו אל”מ רועי לוי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נעמי מאורי ,גמלאית יחידת הבטחון וחירום,

על מות בנה רס”ן (במיל’) דן מאורי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר תמר כץ פלד, סגל הוראה במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות

 

על מות חתנה רס”ל גלעד מולכו ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רועי ששון סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מאיה נמרי, סטודנטית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

—————————————————————————————————————————————————————————

הדס סיונוב, סטודנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר בן אנגלהרד, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

שחר עמר, סטודנטית בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון,

על מות אביה סנ”צ אבי עמר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

אלעד צור , סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל,

על מות גיסו רס”ל שי אוריאל פיזם ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר רז פלטי, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

על מות גיסו אלעד קציר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר רז פלטי, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות חותנו אברהם (רמי) קציר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סתיו אלפסי, סטודנטית בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי

על מות בן דודה אופיר צרפתי ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נחשון מרקיל, סטודנט בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל,

על מות בת דודתו דינה קפשיטר, בעלה יבגני ושני ילדיהם אלין ואיתן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יותם קרן, סטודנט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות סבתו חנה קריצמן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

תמר יצחקי, סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל,

על מות דודו רס”ן (במיל’) אורי רוסו ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ”ח אילת שביט, עמיתת מחקר במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות,

על מות בנה סמ”ר טל שביט ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

דביר שוורץ, סטודנט לתואר מתקדם בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,

על מות אחיו סמל שגב שוורץ ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ליאת רטר, סגל מנהלי בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מות בן דודה סגן עומרי שוורץ ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ”ח דני שושן , חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אחיינו אליסף שושן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר עליזה מלק, מרצה בפקולטה למתמטיקה ובמרכז לקידום הלמידה וההוראה,

על מות אחיינה איתן רפאל שניר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ ימימה בן מנחם, פרופסור אורח במחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות,

על מות נכדה סמ”ר ענר אליקים שפירא ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר יואב ברוזה, צוות מחקר בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון

על מות בעלה של אחייניתו רס”ן דוד שקורי

 

 

 

* משפחת הטכניון משתתפת בכאבן ובאבלן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. אם נפלה טעות במידע המופיע בעמוד זה, או אם תרצו לשתף אותנו במידע נוסף, אנא כיתבו לאירית גרצוולף למייל evpdg.officehead@technion.ac.il.

רשימת חללי בני משפחות בוגרי הטכניון https://alumni.technion.ac.il/memorial_2023/

 

חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי פיתחו גישה המקנה “שקיפות אלקטרומגנטית” למשטחים קשיחים. שקיפות זו נשמרת עבור כל זווית פגיעה של האור במשטח. את המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Advanced Optical Materials, ערכו פרופ’ אריאל אפשטיין והדוקטורנט עמית שחם. הטכנולוגיה החדשנית מבוססת על עיקרון אלקטרומגנטי בשם Generalized Huygens’ condition, המאפשר יצירה של מטא-משטחים חדשניים השומרים על שקיפות אלקטרומגנטית בכל טווח הזוויות. שקיפות גורפת זו (omnidirectional transparency) באה לידי ביטוי הן ברמת תא היחידה המהונדס (מטא-אטום) והן ברמת המשטח השלם (מטא-משטח).

 

מטא-משטחים קיימים סובלים ממגבלות רבות בכל הקשור לתגובה זוויתית רחבה, והגישה החדשה פותרת בעיה זו. פריצת דרך זו והשלכותיה רלוונטיות ליישומים רבים ובהם אנטנות שטוחות, התקנים אופטיים לעיבוד תמונה אנלוגי, מראות ועדשות דקות ומערכות דימות קומפקטיות.

המחקר ונגזרותיו הוצגו השנה על ידי עמית שחם בכנסים המרכזיים בתחום. בכנס האגודה האירופית לאנטנות ולהתפשטות גלים שנערך בגלזגו (EuCAP 2024), ועדת השיפוט של הכנס זיכתה אותו בפרס המאמר הטוב ביותר בתחום האלקטרומגנטיות, ובכנס נוסף (של ארגון ה-IEEE) שהתקיים בפירנצה (IEEE APS/URS 2024) הוא זכה במקום השני בתחרות למאמרי סטודנטים.

 

למאמר ב-Advanced Optical Materials לחצו כאן

עונה 3 | 2024-2025

סדרה ייחודית וראשונה מסוגה המפגישה מדענים יחד עם מוסיקאים ואמנים לדיאלוג מפרה, בשילוב קונצרט חי. בחסות קרן הנשיא ותרומתה הנדיבה של גב’ סוניה מרשק.

ד”ר אורית וולף: מייסדת ומנהלת אמנותית

מופע 2 חלומות מכל העולמות

לינק לרישום:

https://lp.vp4.me/1o1w

היכולת לייצר ננו-חלקיקים והפוטנציאל שלהם לשימושים רפואיים.

מרצים: פרופ’ יובל גרעיני וד”ר רוטנברג – הפקולטה להנדסה ביו רפואית

יום חמישי | 09/01/25 | 20:00

פאב הכבשה השחורה, בית הסטודנט

הכניסה חופשית מגיל 18 בהרשמה מראש | פתיחת שערים 19:00

להרשמה לאירוע – לחצו כאן

מרכז הידע הלאומי לדלקים חלופיים לתעופה הושק בטכניון בתמיכת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ובשיתוף עם יצרנית המטוסים הגדולה בעולם בואינג. המרכז, הנקרא The Israeli Sustainable Aviation Fuel Knowledge Center , או בקיצור iSAF, מסמן צעד משמעותי בדרך לייצור דלקים ברי-קיימא לענף התעופה. המרכז נועד להצעיד את ישראל לעבר יעדי 2030, המתמקדים בפיתוח טכנולוגיות לייצור מקומי של דלקי תעופה ברי-קיימא, ולקראת שנת 2050 – שבה תדרוש הרגולציה הבינלאומית שימוש בלעדי בדלק מטוסים בר-קיימא.

את המרכז מובילים אנשי הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון – ראש המרכז ד”ר אלון גרינברג דנה ומנהל המרכז עידו ליברמן – וחברים בו 14 חוקרים מהטכניון, מאוניברסיטת בר אילן ומאוניברסיטת בן גוריון.

המרכז נפתח במסגרת מאמצי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לקדם מחקר יישומי המשלב בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, שיוביל לפיתוח דלק תעופה בר-קיימא (SAF) בעל כדאיות כלכלית. המשרד יזם קול קורא להקמת מרכז ידע לאומי שיאגד מיומנויות ותשתיות מחקר שיהיו נגישים לכל החוקרים בארץ העוסקים בפיתוח SAF.

הטכניון, שזכה בקול קורא יפעל בשיתוף פעולה מלא עם מרכז המחקר של חברת בואינג העולמית, ובנוסף יתרום להכשרת דור העתיד של המדענים והמהנדסים באמצעות “רשת דוקטורנטים”, וארגון אירועים שנתיים כגון כנסים לאומיים, סדנאות מקצועיות, והאקתונים.

המרכז יפעל לאורן של חמש מטרות עיקריות:

1. פיתוח אסטרטגיית מחקר לאומית בתחום הדלקים החלופיים לתעופה.
2. יצירת תשתית מחקר מתקדמת ברמה עולמית.
3. טיפוח מנהיגות מדעית והנדסית והכשרת הדור הבא.
4. עידוד שיתופי פעולה ישראליים ובין-לאומיים באקדמיה ובין האקדמיה לתעשייה.
5. צבירה והפצה של ידע לחוקרים, לציבור ולמקבלי ההחלטות.

את המרכז מובילה ועדת היגוי הכוללת נציג מכל אוניברסיטה החברה בו. יו”ר הוועדה – פרופ’ דן מאיור מאוניברסיטת בר אילן,  ד״ר אבי רווה –  נציג משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מר חגי מזורסקי – נציג חברת בואינג, פרופ׳ גדעון גרדר – נציג הטכניון, פרופ׳ עידן הוד – נציג אוניברסיטת בן גוריון, וד”ר אלון גרינברג דנה מהטכניון שיכהן כראש המרכז.

הקמת המרכז תציב את ישראל בקדמת הבמה בתחום דלקי התעופה החלופיים והקיימות הגלובלית.

ב-14 בדצמבר 1924 נפתחה הכיתה הראשונה בטכניון, ובמחזור הראשון למדו 16 סטודנטים וסטודנטית אחת. מאותה התחלה צנועה צמח הטכניון בהתמדה, וכיום לומדים בו כ-15 אלף סטודנטים וסטודנטיות. עם שלוחות בסין ובניו-יורק, כ-575 חברי סגל, ארבעה חתני פרס נובל, כ- 100 אלף בוגרות ובוגרים וחברוּת בקבוצת מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם – הטכניון הוא מוסד בעל שם עולמי הפועל מתוך מחויבות עמוקה למדינת ישראל והמשפיע על האנושות כולה.

במחזור ה-100 שהחל לאחרונה את לימודיו בטכניון לומדים כ-2,100 סטודנטים לתואר ראשון, כ- 48% מהם נשים. זאת לעומת המחזור הראשון שבו עמד שיעור הנשים על פחות מ-6%. גם בשורת הדיקנים וההנהלה הבכירה גדל שיעור הנשים בעשור האחרון.

הטכניון ובוגריו מזוהים עם שורה של גילויים והמצאות כחול-לבן ובהן המצאת הדיסק-און קי, פיתוח לוויין זעיר ששוגר כבר ב-1998, פיתוח תקן בין-לאומי לדחיסת נתונים (למפל-זיו), אזילקט – תרופה לפרקינסון, פענוח מנגנון פירוק החלבונים בתא, גילוי הגבישים הקוואזי-מחזוריים, טכנולוגיה לייצור עדשות ענק בחלל (בשיתוף נאס”א), אלקטרוניקה מבוססת DNA, טכנולוגיות אבחון חדשניות, תנ”ך הננו, שלד חיצוני המאפשר למשותקי גפיים ללכת ומערכת כיפת ברזל שחשיבותה הובהרה מעל לכל ספק בשנה האחרונה.

מאז פתח הטכניון את שעריו, רבע מאה לפני הקמת מדינת ישראל, הייתה השליחות הלאומית מרכיב מרכזי בפעילותו. גם בשנה האחרונה, מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, נרתמו הטכניון ובוגריו למענה של החברה הישראלית. גם במאה השנים הבאות ימשיך הטכניון לקיים מחקר פורץ דרך ולהכשיר את דור העתיד של המהנדסים, המדענים, הרופאים, האדריכלים והמחנכים שיבטיח את עתיד מדינת ישראל.

פרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון הוביל לזכייה במענק מרשים של 8 מיליון יורו מטעם האיחוד האירופי. ההישג מרשים במיוחד נוכח התחרות הגבוהה על מענקים מסוג זה, שבהם אחוזי ההצלחה נמוכים ביותר, ונוכח היחס המורכב כלפי מוסדות אקדמיים ישראליים בזירה הבינלאומית.

פרופ’ חאיק, דיקן לימודי הסמכה בטכניון, הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון עם השתייכות משנית בפקולטה לביו-רפואה.

הפרויקט הזוכה, VOLABIOS, מתמקד בשיפור האבחון המוקדם והניטור של סכיזופרניה – מחלה כרונית שמשפיעה על כ-1% מאוכלוסיית העולם (כ-80 מיליון בני אדם). המחלה, שנחשבת לאחת מ-15 הסיבות המובילות לנכות בעולם, גורמת לקיצור תוחלת החיים ב-15-10 שנים בממוצע.

מטרת הפרויקט היא להנגיש כלים מתקדמים לאבחון מוקדם וזול של המחלה, לשפר את איכות החיים של המטופלים ובני משפחותיהם, להפחית טעויות אבחון בכ-30% ולייעל את תהליכי הטיפול והמעקב. לשם כך רותם הפרויקט טכנולוגיות מתקדמות ובהן רב-אומיקה (Multi-Omics) הכוללת גנומיקה, פרוטאומיקה, מטבולומיקה וטרנסקריפטומיקה לצד ספקטרומטריה ניידת (וולטולומיקה) ובינה מלאכותית. כל אלה ישמשו להנגשת זיהוי מדויק ומהיר של סיגנלים כימיים וביוכימיים של המחלה המופרשים מגוף האדם ומשמשים כביומרקרים (סמנים ביולוגיים) לא פולשניים.

הפרויקט ייערך במסגרת מאגד בין-לאומי ייחודי של 20 שותפים מ-11 מדינות מרחבי אירופה. השותפים, ובהם אוניברסיטת אאכן (גרמניה), אוניברסיטת קיימברידג’ (בריטניה), משרד הבריאות של יוון והחברה הצרפתית FIRALIS, משלבים ידע וניסיון בתחומי האקדמיה, המחקר, הטכנולוגיה, הרפואה, המשפטים והמדיניות הציבורית כדי לקדם פתרונות חדשניים לאבחון מוקדם וטיפול מיטבי בסכיזופרניה. עם המשתתפים במאגד נמנים מדענים, רופאים, מטופלים, מפתחים ומעצבי מדיניות שיפעלו יחד לקידום מטרותיו. בוועדה המייעצת למאגד חברים מומחים בעלי שם עולמי בתחומים הרלוונטיים. 

“אחד מיעדיה של הרפואה המודרנית הוא פיתוח טכנולוגיות שיזהו מחלות ובהן סכיזופרניה בשלב מוקדם וברמת דיוק גבוהה,” אמר המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ נעם אדיר. “פרופ’ חוסאם חאיק הוא אחד המדענים המובילים בעולם באבחון מחלות באמצעות שיטות לזיהוי סמנים מולקולריים. במחקר המתואר כאן כינס פרופ’ חאיק מדענים מהאקדמיה, מהמגזר הממשלתי ומהתעשייה כדי לחבר בין סמנים מולקולריים לבינה מלאכותית וכך לייצר קפיצת מדרגה במהירות ובדיוק באבחון סכיזופרניה. חברי המאגד מאמינים כי מחקר זה יוביל לפיתוח מערכת שתהיה ישימה לגופים בכל רחבי העולם העוסקים בבריאות הנפש.”

במסגרת הפרויקט ייבחנו ביומרקרים המופקים ממקורות שונים בגוף. המחקר ייערך בכמה שלבים, והראשון שבהם יתמקד בניתוח נתונים רטרוספקטיבי מ-9 מיליון רשומות רפואיות, כולל 120,000 רשומות הקשורות לסכיזופרניה. לאחר מכן ייערך מחקר קליני הכולל 3,692 מטופלים שיגויסו מ-6 מרכזים רפואיים ברחבי אירופה. מחקר עיוור נוסף ייערך על 1,000 משתתפים לצורך ולידציה (אימות) של הביומרקרים ותוקפם.

פרויקט VOLABIOS נועד לא רק לשפר את הטיפול הרפואי אלא גם להנגיש כלים מתקדמים למערכות בריאות ברחבי העולם, תוך יצירת בסיס ידע פתוח שיתרום למחקר עתידי ולפיתוח גישות חדשות לאבחון מחלות נפש מורכבות.

צוות ההובלה של המאגד כולל את פרופ’ חוסאם חאיק, שישמש כיו”ר ומתאם הפרויקט, ואת ד”ר יואב ברוזה וגב’ ליאת צורי מקבוצת המחקר של פרופ’ חאיק, שיכהנו כמנהל המאגד וכמנהלת הפיננסית והאדמיניסטרטיבית של הפרויקט, בהתאמה.

על פרופ’ חוסאם חאיק

פרופ’ חוסאם חאיק, ראש המעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, הוא מומחה בעל שם עולמי באבחון מחלות לא פולשני באמצעות אנליזה של חומרים נדיפים. מאמר שפורסם בשנה שעברה ב-Journal of Cancer Research  קבע כי פרופ’ חאיק הוא החוקר המצוטט ביותר בעולם בתחום זה, עם הישגים מדעיים משמעותיים ותרומה יוצאת דופן למחקר על אבחון מוקדם של סרטן. המחקר של פרופ’ חאיק כולל הדגמה של טכנולוגיות חדשניות המאפשרות אבחון סוגי סרטן שונים. בהמשך הוא הראה את יעילותן של טכנולוגיות אלה באבחון מחלות נוספות ובהן פרקינסון, אלצהיימר, טרשת נפוצה, שחפת ומחלות כליה. הטכנולוגיות שפיתח פרופ’ חאיק כבר זכו במענקים גדולים מטעם האיחוד האירופי, ובכללן מדבקה לניטור שחפת שקבוצתו פיתחה וזכתה על כך במענק רב-לאומי מטעם קרן גייטס. פרופ’ חאיק הוא מייסד ומוביל סדרתי של מאגדים מדעיים בינלאומיים חשובים ובהם LUCIA, מאגד המתמקד בהערכת סיכונים בסרטן הריאות; A-PATCH, המפתח ובוחן בצורה קלינית מדבקה חכמה לאבחון וניטור שחפת; ו-SNIFFPHONE , המפתח מערכות זעירות לאבחון מחלות על סמך הבל הפה. המאגד החדש שהוא עומד בראשו, VOLABIOS, מתמקד לראשונה במחלות מוח ומבטיח לקדם את תחום האבחון הלא פולשני לאופקים חדשים.

 

ב-10 בדצמבר יתקיים בשטוקהולם טקס הענקת פרסי נובל. את פרס נובל בפיזיקה לשנת 2024 יקבלו פרופ’ ג’ון  הופפילד מאוניברסיטת פרינסטון וג’פרי הינטון מאוניברסיטת טורונטו “על תגליותיהם והמצאותיהם החלוציות שהניחו את הבסיס ללמידה חישובית באמצעות רשתות נוירונים מלאכותיות”.

פרופ’ מיכאל אלעד מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום רשתות הנוירונים המלאכותיות (למידה עמוקה). לאחרונה הוא זכה בפרס רוטשילד מטעם יד הנדיב על תרומותיו החלוציות בעיבוד אותות ותמונות ובלמידה חישובית. עבודתו לאורך השנים הציגה מודלים מתקדמים מבוססי למידת מכונה, שמציעים הורדת ממד לאותות ותמונות ובכך מאפשרים טיפול יעיל במקורות מידע אלו לטובת משימות יישומיות שונות.

1. מהם ההישגים המרכזיים של הינטון והופפילד, יחד ולחוד?

הינטון והופפילד הם חוקרים מאוד שונים וקשה לדבר על שניהם בכפיפה אחת. בנוסף, ולמיטב ידיעתי, הם לא שיתפו פעולה מעולם במחקריהם, שנעשו לאורך חמישה עשורים ויותר. עם זאת יש שני קווי דמיון משמעותיים בין השניים שראוי להזכיר: שניהם עסקו מאז תחילת שנות השמונים ברשתות נוירונים מלאכותיות, נושא שלימים היה הבסיס שעליו מושתתת כיום מהפיכת ה-AI. עוד דבר שמשותף להם הוא החשש ששניהם הביעו בהזדמנויות שונות בשנתיים האחרונות מההתקדמות הלא-מרוסנת של מחקר ה-AI והסכנות שזה עלול לייצר לחברה האנושית.

ג’ון הופפילד (נולד בשנת 1933) הוא פיזיקאי אמריקאי עתיר הישגים ופרסים, ששימש כחבר סגל לאורך השנים באוניבסיטאות Berkeley, CalTech ו-Princeton. התוצאה המחקרית החשובה ביותר המיוחסת לו היא “רשתות הופפילד” – מערכת המורכבת ממספר רב של נוירונים עם משובים פנימיים ביניהם, שמאפשרת זיכרון של תבניות מורכבות. תגלית מחקרית זו היא זו שעומדת בבסיס פרס הנובל שהופפליד קיבל לאחרונה.

אם ג’ון הופפילד נחשב לחוקר גדול (והוא אכן כזה), אז את ג’פרי הינטון (נולד בשנת 1947) יש לתאר כמדען ע-נ-ק ! לו היתה מתקיימת תחרות על תואר המדען המשפיע ביותר בחמישים השנים האחרונות, הינטון היה בהחלט מועמד ריאלי לתואר זה.

הינטון הוא האיש שלו ניתן לייחס את מהפיכת ה-AI  על מרבית מרכיביה, וזאת בשל עבודה ארוכת שנים ועם שורה מרשימה של תוצאות פורצות דרך בזירה זו. הינטון הוא מדען בריטי-קנדי שעסק בחקר המוח מהזווית של מדעי המחשב (בניגוד לזו הביולוגית). עיקר מחקריו בעשורים האחרונים נעשו כשהוא חבר סגל באוניברסיטת טורונטו. בשנים 2013-2023 שימש הינטון במקביל גם כמדען מוביל בחברת גוגל, ולקח כנראה חלק פעיל בהסבת חברה זו מחברת חיפוש באינטרנט לחברה בתחום ה-AI. תרומותיו המדעיות המוכרות ביותר הן: (1) פיתוח אלגוריתם ה- BackPropagation שנועד לאימון רשתות נוירונים, (2) הצגת רשתות עמוקות לשם סיווג תכנים של תמונות (AlexNet), (3) פיתוח אלגוריתם ה- DropOut שמייעל למידה של רשתות עמוקות, (4) הצגת מכונות Boltzman כבסיס לרעיון של למידה עמוקה, (5) הבאת ה–ReLU כחלופה לסיגמויד ברשתות נוירונים, … ועוד ועוד. רק לשם מתן קונטקסט, כל אחת מתרומות אלו עולה בחשיבותה והשלכותיה על אלו של “רשתות הופפליד”. בשנת 2018 קיבל הינטון (יחד עם Bengio ו- LecCun) את פרס טיורינג – הפרס היוקרתי ביותר במדעי המחשב – על תרומתם בפיתוח רעיונות הלמידה העמוקה ומהפיכת ה-AI שנבעה מכך.

2. מדוע הם קיבלו נובל בפיזיקה על תחום שנחשב יותר קשור למתמטיקה ומדעי המחשב?

זו שאלה מצוינת והתשובה לצערי מעט מבלבלת. היינו רוצים לחשוב שהפרס ניתן להופפליד והינטון על תרומתם להיווצרה של מהפיכת ה- AI, אבל נראה שזה לא בדיוק המקרה. למעשה, חייבים להודות שלעבודותיו של הופפליד כמעט אין משמעות במהפכה זו. ומצד שני, אם הפרס היה ניתן על התפתחות ה- AI בעשור האחרון, אולי נכון היה להכליל את Bengio ו-LecCun בפרס זה במקום הופפילד.

טוב, אז כעת, כשהבהרנו שמהפיכת ה- AI אינה העילה הישירה לפרס, מהי אם כן הסיבה? את התשובה ניתן למצוא בהודעה הרשמית לעיתונות של ועדת הפרס. העבודה של ג’ון הופפילד משנת 1982 על “רשתות הופפילד”, ועבודותיו של הינטון משנת 1984 על הרחבתן ל-“מכונת בולצמן” הם הסיבה לפרס נובל זה. ומה הקשר לפיזיקה? מסתבר ששתי מכונות אלו קשורות למודלים פיזיקליים מאוד ידועים ממכניקה סטטיסטית ותרמודינמיקה הנקראים “Ising Model”  ו-“Spin Glass”. במודלים אלו קיים שריג רב-מימדי של דיפולים (חישבו עליהם כמגנטים קטנים) שיכולים לקבל ערכים +1 או 1-, כשכל אחד מפעיל השפעה על שכניו. בכל תצורה של הדיפולים ובכל רגע נתון ניתן לחשב את האנרגיה הכוללת של מערך זה. מכיוון שטבען של מערכות פיזיקליות לחתור לדעיכת אנרגיה, מתקיימת דינמיקה של שינויים בדיפולים כך שהאנרגיה יורדת בהדרגה. אם אנו מצרפים לתהליך זה גם קירור (annealing) שמקשה יותר ויותר על שינויים, השריג יתייצב על תצורות מעניינות של הדיפולים, ויוביל להתנהגויות סטטיסטיות מעניינות. מודלים אלו נחקרו בשורה ארוכה של עבודות מדעיות לאורך 100 השנים האחרונות, בנסותם לאפיין מערכות אלו, ולגלות מעברי פאזה בהן. עבודותיהם של הופפליד והינטון רתמו מודלים אלו, כשהם מחליפים את הדיפולים בנוירונים מלאכותיים, ובכך הביאו את הקונספט הפיזיקלי הזה לזירה של למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית.

ועכשיו לחלק המבלבל בתשובה: חשוב להזכיר שלעבודות אלו של הופפליד והינטון כמעט אין קשר למהפיכת ה- AI כפי שהיא עומדת היום, ולהישגיה יוצאי הדופן. מדענים שעוסקים כיום בחזית הידע ב- AI לא מוצאים כל צורך להשתמש במכונות בולצמן או ברשתות הופפילד. למרות זאת, אני נוטה להאמין שללא קיומה של מהפיכת ה- AI, פרס נובל זה לא היה מוענק להופפילד והינטון, כי התרומה הפיזיקלית לכשעצמה שבעבודותיהם דלה. הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בחדר שבו הועדה דנה בשיקולים השונים שהביאו להענקת פרס זה. צריך לזכור – מדובר בפרס נובל בפיזיקה ולא בפרס במדעי המחשב, ואני בטוח שהדבר הטריד את חברי הוועדה בבואם לקבל החלטה זו.

אל לנו לשכוח שוועדות פרס הנובל השנה עשו בחירה נועזת נוספת ברוח זו, בהעניקם פרס נובל בכימיה לצוות שפיתח את ה- Alpha-Fold. מדובר בשיטה מבוססת AI שמאפשרת פיצוח של המבנה התלת-מימדי של חלבונים, ובפריצת דרך בתכנון חלבונים ותרופות עתידיות. מה נוכל ללמוד מכל התפתחויות אלו? נראה ש-AI עוד יופיע בפרסי נובל בשנים הקרובות, וזאת בשל השפעתו של תחום זה על כמעט כל זירת מחקר אפשרית. אין מן הנמנע שנראה כלי AI פורצים דרך בכלכלה, רפואה, ועוד.

3. האם יש לך היכרות מקצועית/אישית עם מישהו מהם?

לצערי, לא זכיתי לפגוש את הינטון או את הופפליד מעולם.

4. האם אכן יש דמיון בין רשתות נוירונים טבעיות ומלאכותיות? מהו?

יש דמיון רופף למדי בין נוירונים מלאכותיים לאלו הביולוגים. המשותף לשניים הוא היותם של נוירונים אלו מערכות פשוטות למדי ועם יכולת “חישובית” די מוגבלת, כשאת כוחם האמיתי הם מקבלים כשהם מקושרים לאלפי ויותר נוירונים סמוכים. רשתות עתירות נוירונים המחוברים ביניהם, ומנגנוני למידה שמכווננים את עוצמות הקישור ביניהם לפי הצרכים של הרשת, אלו הם המפתחות לבינה שנוצרת, וזה נכון גם במוח הביולוגי וגם בזה המלאכותי.

5. ממה נובע העניין הרב ברשתות נוירונים מלאכותיות? הרבה מדברים על שחזור תמונות – האם יש ללמידה העמוקה השלכות רחבות יותר?

רשתות נוירונים מלאכותיות הבנויות משכבות רבות של נוירונים המחוברים ביניהם נרתמו לשורה ארוכה ומרשימה של יכולות, והדבר מוביל למהפיכת ה- AI עליה הרבינו לדבר בראיון זה. רק כטעימה, הנה תיאור של מספר יכולות בסיסיות שרשתות כאלה מאפשרות, והתרומות המעשיות הנובעות מהן:

גילוי וזיהוי עצמים בתמונות ובמידע אחר: ניתן לאמן רשתות נוירונים לקבל תמונה כקלט, ולזהות את התוכן בה. ליכולת יסודית זו שימושים רבים ומגוונים ובהם

• נהיגה אוטונומית: לא ניתן לדמיין התקדמות בתחום זה ללא AI, אשר פועל על המידע מהמצלמות והחיישנים ברכב ומחליט על ההיגוי והעפלת מערכות הרכב.
• אבחון מחלות: הרפואה משתנה לנגד עינינו בשל החדירה של כלי AI. כך למשל, צילומי אולטראסאונד, CT ו- MRI ניתנים לסריקה ע”י מחשב לשם קביעת אבחנות בדיוקים שעולים על כל רופא.
• בנקאות: גילוי רמאויות באשראי נעשה ע”י מערכות AI שמחפשות חריגות בנתוני הרכישות. תנאי ההלוואות בבנקים והזכאות להן גם הם מטופלים ע”י כלי AI.
• בטחון ואבטחה: בשדות תעופה, במרכזי קניות ובמקומות המוניים אחרים ניתן לראות מצלמות המתעדות את המתרחש. מה שלא רואים אלו מערכות המיחשוב שמעבדות מידע זה לגילוי התנהגויות חריגות, הרצת אלגוריתמי זיהוי פנים ועקיבה אחר חשודים, כל אלו ע”י טכניקות AI.

ניתוח שפה טבעית: התחום הקרוי Natural Language Processing  מציע עיבוד אוטומטי של טקסטים, ונושא זה זכה להאצה משמעותית בעשור האחרון בשל כניסת כלי AI למשימות אלו. כלים כמו ChatGPT של OpenAI וכלים דומים מחברות אחרות יוצרים מציאות חדשה שבה שיח של אדם עם מחשב הופך נגיש ומועיל יותר מאי-פעם. אלגוריתמים לתרגום בין שפות, שיטות לניתוח טקסט והסקת מסקנות ממנו, סיכומים אוטומטיים ועוד – כל אלו נגישים כיום בשל ההתקדמות בעולם ה- AI.

נושא נוסף שבו מתחוללת מהפיכה של ממש נוגעת ביצירת תוכן אוטומטית. בהינתן תיאור מילולי, ניתן כיום לייצר בעזרת כלי AI תמונה ואפילו סרטון וידאו שימירו את התיאור הטקסטואלי למידע ויזואלי תואם. ליכולת זו השלכות דרמטיות באומנות, בעבודות גרפיקה, בהפקת סרטים, בבניית משחקי מחשב, ועוד.

6. אילו הפתעות עוד צפויות לנו בתחום הלמידה העמוקה? האם היא עוד תשתכלל משמעותית? האם יש בה סכנות כלשהן?

מהפיכת ה- AI בעיצומה וכל יום נחשפות יכולות חדשות שנראות לא פחות מדמיוניות. בעת האחרונה אף מדברים על AGI (Artificial General Intelligence) – כלומר רשתות גדולות ועשירות שחורגות מטיפול במשימות ממוקדות ומראות יכולות כלליות של בינה בדומה למוח אנושי. כפי שהוזכר קודם, הצטברות יכולות אלו יוצרת חשש בקרב מומחים לגבי האפשרות לרסן את מערכות ה- AI לכשיגיעו לתבונה מתקדמת ואולי אף לתודעה עצמית. הופפילד, הינטון, ורבים אחרים שמובילים את התחום יצאו באזהרות ואף נבואות זעם בהקשר זה, כשהם מבקשים שממשלות יטילו רגולציה על חברות מובילות בתחום. מאבקים בתוך חברות כפי שנחשפנו אליהן לאחרונה ב- OpenAI מעידות שהנושא גם טורד את מנוחתם של המהנדסים העוסקים בנושא.

פרופ’ מיקי אלעד מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון הוא מומחה עולמי בתחומים של עיבוד אותות ותמונות ולמידה חישובית. מחקריו של פרופ’ אלעד הובילו למהפכה בדרכי הטיפול במידע דיגיטלי באמצעות פיתוח כלים ואלגוריתמים פורצי דרך מבוססי ייצוגים דלילים וטכניקות מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית. עבודתו לאורך השנים הציגה מודלים מתקדמים מבוססי למידת מכונה, שמציעים הורדת ממד לאותות ותמונות, ובכך מאפשרים טיפול יעיל במקורות מידע אלו לטובת משימות כגון דחיסה, פתרון בעיות היפוך ועוד. מאפיין ייחודי בקו עבודותיו הוא הגשר הרציף שמתקיים בין ניתוח תיאורטי ומתמטי מעמיק ובין עולם המעשה, בו יישומים מפותחים ישירות על בסיס תרומות אלו. עבודתו של פרופ’ אלעד הובילה להיווצרו של תחום מחקר חדש ועשיר ששינה את הדרך שבה מידע מעובד ומטופל, ותרומותיו מהוות השראה לחוקרים רבים בכל רחבי העולם.
פרופ’ אלעד זכה השנה בפרס רוטשילד על מחקרו בתחום ההנדסה, שהוביל לפיתוחים מעשיים ובהם הורדת רמת הקרינה בצילומי CT וקיצור זמני צילומי MRI .