בבוקר ה-7 באוקטובר התעוררו בני הזוג נטע פורטל וסנטיאגו פרס בדירת הצעירים שלהם בכפר עזה. אף ששניהם הסתגרו בממ”ד, הקליעים חדרו דרך הדלת ופצעו אותם. כאשר סנטיאגו הבחין ברימון שהושלך על דלת הממ”ד הוא דחף את נטע החוצה מהחלון וקפץ בעקבותיה. בעודם נסים מהדירה הם ספגו ירי נוסף ממחבלים אך הצליחו להימלט מהם ולהסתתר מתחת לאחד המבנים בקיבוץ. סנטיאגו נפגע מקליע בגב ונטע ספגה שבעה קליעים בגפיים. הם הצליחו לשרוד, פצועים במסתור, עד שחולצו על ידי ניצב משנה שמעון פורטל, קצין במשטרה ואביה של נטע.

מימין לשמאל - ד"ר אמיר חיים, נטע פורטל וד"ר דנה סולב

מימין לשמאל – ד”ר אמיר חיים, נטע פורטל וד”ר דנה סולב

במהלך תקופת השיקום במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין נטע זכתה לקבל סד ייחודי, שתוכנן ויוצר במיוחד עבורה על סמך סריקה תלת-ממדית של הרגל שלה – סריקה שבוצעה בטכניון שבועיים קודם לכן. הסד הייחודי, המותאם אישית, נוצר הודות לקשר רב שנים בין ד”ר דנה סולב מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון לבין ד”ר אמיר חיים מהמרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית. שניהם עשו את הדוקטורט בטכניון בהנחייתו של פרופ’ אלון וולף, כיום דיקן הפקולטה להנדסת מכונות, ומאז מקיימים קשר מקצועי פורה.

מימין לשמאל – מהנדס המעבדה לי ג'ורדן, ד"ר דנה סולב, נטע פורטל והפיזיותרפיסט אחמד מואסי

מימין לשמאל – מהנדס המעבדה לי ג’ורדן, ד”ר דנה סולב, נטע פורטל והפיזיותרפיסט אחמד מואסי

לדברי ד”ר סולב, “מטרת הסד היא לאפשר שיקום יכולות ניידות תוך תרגול הליכה בתבנית טבעית וסימטרית, זאת תוך מניעה של העמסה של החלק התחתון של הרגל. הסד למעשה מעביר את הכוחות אל האזור הבריא ברגל. כך הוא מאפשר העמסה ללא גרימת כאב ובהמשך יאפשר שיקום תוך העמסה מדודה והדרגתית של החלק הפגוע בהתאם למצב הקליני.”

נטע פורטל הולכת בעזרת הסד

נטע פורטל הולכת בעזרת הסד

הסד, לדברי ד”ר סולב, “מאפשר הליכה ונשיאת משקל לגף התחתון תוך מעקף החלק הפגוע שלא נחשף למאמצים. בזמן ההליכה עם הסד, מפרקי הברך והירך יכולים לנוע ולתפקד כרגיל וזה מונע מהם להתנוון, מה שחשוב במיוחד כשמדובר בתהליך שיקום ארוך. הסד תוכנן במחשב על סמך סריקה אופטית תלת-ממדית המייתרת את הצורך ביציקת גבס, והוא עשוי בחלקו משלדת אלומיניום קלת משקל וחלקו מודפס בתלת-ממד”.

הסד הייחודי שפותח ויוצר עבור נטע בטכניון

הסד הייחודי שפותח ויוצר עבור נטע בטכניון

ד”ר סולב מוסיפה כי “בימי שלום, הפציעה של נטע אינה שכיחה, אך לצערנו בחודשים האחרונים אנחנו נתקלים במקרים נוספים של חיילים עם פציעות דומות. לעיתים זה מסתיים בקטיעה של הרגל, אך במקרים רבים הרופאים מנסים להציל את כף הרגל והקרסול בניתוחים מורכבים, והסד יוכל לשפר את יעילות השיקום הארוך. בנוסף, אנו מאמינים שהסד יוכל לסייע גם לחולי סוכרת רבים שאינם יכולים ללכת בשל פצעי לחץ וכיבים בכף הרגל. צוות המעבדה שלי, הכולל סטודנטים ומהנדסים, ממשיך לעבוד על פיתוח הסד ושיפורו ולחקור את השפעתו על ההליכה. במקביל אנו מתכננים ניסויים קליניים בשיתוף המרכז הרפואי לוינשטיין ומקווים שבעתיד הלא רחוק נראה אנשים רבים חוזרים ללכת בזכות הסד החדשני.”

הסד הייחודי שהותאם עבור נטע בטכניון

הסד הייחודי שהותאם עבור נטע בטכניון

 

ד”ר דנה סולב, חברת סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, השלימה בפקולטה תואר שני ושלישי בהנחיית פרופ’ אלון וולף ופרופ’ מיילס רובין, וחזרה אליה כחברת סגל אחרי פוסט-דוקטורט ב-MIT. המעבדה בראשותה עוסקת בממשקים ביומכניים – פיתוח אביזרים רפואיים המתחברים לגוף, פרוטזות וסדים, תוך שימוש בסריקות תלת-ממדיות, דימות רפואי וסימולציות ממוחשבות.

ד”ר אמיר חיים הוא מנהל היחידה לשיקום ביומכני, יו”ר רשות המחקר ורופא בכיר במחלקה לשיקום אורתופדי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. הוא מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת”א ובוגר מצטיין של המסלול המשולב  MD/PhDבטכניון – מסלול שבו משלימים המשתתפים תואר ברפואה ותואר דוקטור בפילוסופיה.

הנדון: ביטול הקטגוריות המדעיות בפרס ישראל בשנת 2024

באכזבה עמוקה ובצער רב למדנו מן התקשורת על החלטתך התמוהה לבטל לאלתר את כלל הקטגוריות המדעיות בהן נבחרו במשך 71 שנים חוקרים ומדענים פורצי דרך כזוכים בפרס ישראל.

מצער במיוחד שהחלטה חד-צדדית זו מתקבלת בהינף קולמוס ע”י מי שעומד הן בראש מערכת החינוך של ישראל והן בראש המועצה להשכלה גבוהה, ואמור להבין יותר מכולם, מדוע דווקא בזמנים כאלה אסור לוותר בשום אופן על שום הזדמנות להעלות על נס את המדע והמחקר הישראלי.

בימים בהם כלל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, משקיעים משאבים אדירים בקליטת עשרות אלפי הסטודנטים אשר חוזרים משרות מילואים ארוך ומפרך – מתקבל המסר שעבודת המחקר הענפה ופורצת הדרך המתקיימת במוסדותינו והמניעה את הכלכלה והחברה, וההוראה המכשירה את כח האדם למשק, אינן חשובות ואינן חלק מהתרומה לחוסן הלאומי.

בימים בהם האוניברסיטאות בישראל והחוקרים הישראלים עומדים תחת מתקפות בלתי פוסקות של ארגוני ה- BDS, איומים (שכבר הופכים למעשים) בחרם אקדמי מצד אוניברסיטאות ברחבי העולם והצרת צעדים של מדענינו – מוטלת עליך החובה המוסרית לתמוך באקדמיה הישראלית ללא לאות ובכל אמצעי העומד לרשותך.

בימים בהם אנו מנסים בכל כוחנו לשכנע חוקרים ומדענים יהודים וישראלים לשעבר להעביר את עבודתם האקדמית לכאן, לישראל – המסר העולה מהחלטתך הוא שאין להם כאן מקום ושעדיף שיישארו במשרותיהם הנוכחיות, מחוץ לישראל.

דווקא בימים בהם נלחמת מדינת ישראל במספר חזיתות נגד אויבים אכזריים השואפים להשמידנו, לפגוע בגוף ולשבור את הרוח – החלטתך מתעלמת  מהתרומה המהותית של ידע, חכמה והקניית דעת, בהם התבלט עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה.

אנו פונים אליך בשם כל אוניברסיטאות המחקר בישראל, ומבקשים ממך לשקול שנית את החלטתך, להחזיר את הקטגוריות המדעיות ל”פרס ישראל”, לצד ויד ביד עם הקטגוריה החשובה של “גבורה אזרחית וערבות הדדית”. החלטה שתאחד בין עוז הרוח לאומץ הלב – תהווה מסר שלם ונכון בשנה קשה זו, הן לאזרחי ישראל והן לאומות העולם.

לקריאת המכתב – לחצו כאן

 

מהפכה בטכניון: 18 חדרי הנקה חדשים נפתחו בקמפוס לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ”ד, ומפה דיגיטלית עם מיקומיהם בקמפוס זמינה עבור האימהות. בעשורים האחרונים משנה הטכניון את פניו, והודות למאמצים נרחבים לאורך עשורים, אחוז הסטודנטיות לתואר ראשון עולה בהתמדה והגיע השנה לכדי כמחצית מכלל הסטודנטים החדשים. גם מספר הנשים בקרב הסטודנטים לתארים מתקדמים עולה כל הזמן.

הדוקטורנטית קרן אור גרינברג בחדר ההנקה החדש בבניין אולמן

הדוקטורנטית קרן אור גרינברג בחדר ההנקה החדש בבניין אולמן

סקר מקיף שערכה סגנית הנשיא לגיוון והכללה פרופ’ עדי זלצברג בקרב סטודנטיות מן המניין וסטודנטיות לשעבר הציף את הצורך בהקמת חדר הנקה בכל פקולטה. בהמשך לסקר מופו הצרכים, נכתב תקן אחיד לחדרי הנקה בקמפוס ונרכש ציוד וריהוט מתאים עבור הפקולטות, בית הסטודנט ובניין אולמן שבו לומדים כל הסטודנטים והסטודנטיות בשנה הראשונה.

קטיה ברודצקי, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בחדר ההנקה החדש בפקולטה

קטיה ברודצקי, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בחדר ההנקה החדש בפקולטה

את הפרויקט הובילה ליזה שמליוב זריצקי, מנהלת קבוצות הפייסבוק “סטודנטיות בטכניון” ו”אמהות בטכניון”. לדבריה, “בדצמבר 2022 בדקתי בקהילות שלי את מצב חדרי ההנקה בקמפוס. מכיוון שסטודנטיות רבות חוזרות מחופשת לידה ומשלבות אימהות ומחקר החלטתי שאני מרימה את הכפפה ודואגת לכל אחת ואחת מהן לחדר הנקה קרוב, נגיש ומאובזר –  חדר עבור הנקה ושאיבת חלב בחודשים הראשונים לאחר לידה, שיקל על חזרה לשגרה מבלי לוותר על חלב אם.”

ליזה שמליוב זריצקי, מובילת הפרויקט

ליזה שמליוב זריצקי, מובילת הפרויקט

כל חדרי ההנקה בטכניון  ממוזגים ומאובזרים בכורסת הנקה, שידת החתלה, מקרר ייעודי לחלב אם ופינת עבודה הכוללת שולחן וכיסא מחשב. בצמוד לכל חדר קיים מטבחון לטובת שטיפת כלי השאיבה, ובחלק מהחדרים מותקן כיור.

“עם העלייה המבורכת במספר הסטודנטיות בטכניון עלה ביתר שאת הצורך לספק לאימהות שביניהן תנאים הולמים ומכבדים להנקה או לשאיבת חלב בכל יחידה/פקולטה בה הן לומדות או עובדות,” אומרת פרופ’ עדי זלצברג, סגנית הנשיא לגיוון והכללה. “התמרון בין חיי משפחה לעבודה או לימודים תובעניים הוא פעמים רבות קשה ומאתגר, והדבר נכון כפליים כשמדובר באם לתינוק יונק. חדרי ההנקה החדשים הם עוד דרך לעזור לאותן נשים להרגיש בבית בטכניון. אני מודה לכל אלה שהתגייסו למען הפרויקט החשוב הזה והביאו להצלחתו: דיקנים וראשי מנהל, סמנכ”לית התפעול זהבה לניאדו, ממונת גיוון שוויון והכללה אפרת ברקאי-גורל וליזה שמליוב זריצקי שהובילה את הפרויקט במסירות רבה.”

למפה דיגיטלית של חדרי ההנקה בקמפוס – לחצו כאן
למידע בנוגע התאמות אקדמיות להורים לחצו כאן

מחקר חדש של מדעני הטכניון עוסק בהתפתחות הרבייה המינית – רבייה שבה תאים של שני יצורים שונים מתאחים ויוצרים יצור חדש. ראוי לציין כי עד להתפתחות הרבייה המינית, לפני כ-2.5 מיליארד שנה, התרבו יצורים חיים ברבייה אל-מינית, שבה התא יוצר עותק של עצמו וכך משמר את הפרופיל הגנטי שלו. ומכאן – לשיטה שפיתחו מדעני הטכניון.

מימין לשמאל : פרופ' בנימין פודבילביץ, קלרי ולנסי וד"ר ניקולס ברוקמן.

מימין לשמאל : פרופ’ בנימין פודבילביץ, קלרי ולנסי וד”ר ניקולס ברוקמן.

שיטה חדשנית שפותחה בטכניון תסייע בניבוי פוטנציאל הפוריות של תאי הזרע ובטיפולי הפריה לזוגות הסובלים מבעיות פריון. את המחקר שהתפרסם בכתב העת eLife ערכו ד”ר ניקולס ברוקמן, פרופ’ בנימין פודבילביץ וקלרי ולנסי מהפקולטה לביולוגיה.

במהלך הפריה (Fertilization) מתהווה יצור חדש ממפגש בין זרע וביצית, שהם תא המין הזכרי ותא המין הנקבי. כדי שההפריה תתרחש נדרשים הזרע והביצית לא רק להיצמד זה לזה אלא גם להתאחות לכדי תא אחד בעל גרעין אחד. ברקמות הגוף תאים אינם נוטים להתאחות, שהרי אחרת היו תאי הגוף מתמעטים בהדרגה לכדי תא ענק אחד. לכן, כדי שיתקיים איחוי נדרשים גורמים מסייעים, בייחוד באיחוי שבין זרע וביצית שעליו להתרחש במקום ובזמן הנכונים.

שניים מהגורמים האלה הם החלבון IZUMO1, הנמצא על פני הזרע, והחלבון Juno  הנמצא על הביצית. שני חלבונים אלה מסייעים ב”נעילה” המשותפת של שני תאי המין לקראת איחויים לכדי תא אחד.

במחקר קודם שהתפרסם בשלהי 2022 הראו ד”ר ברוקמן ופרופ’ פודבילביץ כי IZUMO1, נוסף על תפקידו בהצמדה של הזרע והביצית, מתפקד כחלבון איחוי ללא נוכחות של מקבילתו הנקבית Juno

במחקר הנוכחי הם מראים כי באמצעות בדיקה פשוטה, אפשר לנבא את פוטנציאל הפריון של דגימת זרע. השיטה נקראת SPICER (Sperm-induced cell-cell fusion requiring Juno), שפירושה איחוי בין-תאי מושרה בידי זרע הדורש נוכחות Juno. באמצעות T3, יחידת המסחור של הטכניון, הם רשמו פטנט על בדיקה זו, העשויה להערכתם לחולל מהפכה בבדיקות של פוריות גברית ובפיתוח אמצעי מניעה חדשים.

ראוי לציין כי על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-15% מאוכלוסיית העולם מושפעת מבעיות של אי-פוריות. כדי להעריך את רמת הפוריות של הגבר נעשות כיום בדיקות זרע שבהן נבדקים ריכוז, ניידות, מורפולוגיה וחיות. על פי בדיקות אלה ממליץ הצוות הרפואי להורים העתידיים על הטיפול הרצוי להם. עם זאת, בדיקות אלה סובלות ממגבלות רבות, וזה הרקע לחשיבות הרבה של הפיתוח החדש של חוקרי הטכניון.

המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע והנציבות האירופית למחקר (תוכנית Horizon 2020, מלגת מרי קירי).

באיור: משמאל: ביטוי של JUNO מתאי ביצית בתרבית תאים. כאשר מוסיפים לתרבית דגימת זרע, בעל פוטנציאל הפרייה, הזרע מביא לאיחוי בין התאים לבין עצמם (התהליך המתואר בחץ השחור העליון, המסומן SPICER; האיחוי מודגם במעגל הימני העליון). כאשר הזרע אינו תקין, האיחוי אינו מתרחש (התהליך המתואר בחץ השחור התחתון; כישלון האיחוי מודגם במעגל הימני התחתון).

באיור: משמאל: ביטוי של JUNO מתאי ביצית בתרבית תאים. כאשר מוסיפים לתרבית דגימת זרע, בעל פוטנציאל הפרייה, הזרע מביא לאיחוי בין התאים לבין עצמם (התהליך המתואר בחץ השחור העליון, המסומן SPICER; האיחוי מודגם במעגל הימני העליון). כאשר הזרע אינו תקין, האיחוי אינו מתרחש (התהליך המתואר בחץ השחור התחתון; כישלון האיחוי מודגם במעגל הימני התחתון).

למאמר בכתב העת eLife – לחצו כאן

בסרטון: שני תאים צבועים בעזרת חלבון ירוק זרחני (GFP) המבטאים את החלבון JUNO על גבי קרום התא, לפני הוספת תאי זרע ואחריה. זמן קצר לאחר הוספת הזרע, שני התאים מתאחים זה עם זה ויוצרים תא בעל שני גרעינים.

השנה הטקס כלל קטגוריה חדשה – נאמן בטיחות טכניוני מצטיין. הפרס בקטגוריה זו הוענק השנה למר עדי בן-ארי, מהנדס מעבדתו של פרופ’ ליאוניד טרטקובסקי מהפקולטה להנדסת מכונות, ונאמן בטיחות מצטיין מזה שנים בפקולטה.

מימין לשמאל: ד"ר רפי אבירם, ד"ר לימור פרייפלד,  ד"ר ענבר ברוש, גב' זהבה לניאדו, פרופ' ירון פז

מימין לשמאל: ד”ר רפי אבירם, ד”ר לימור פרייפלד, ד”ר ענבר ברוש, גב’ זהבה לניאדו, פרופ’ ירון פז

הפקולטה להנדסה ביורפואית זכתה השנה בשני פרסים. הראשון – פרס עובד מצטיין בבטיחות הוענק לד”ר אונית אלאלוף, למנהלת מעבדתו של פרופ’ יואב שכטמן.

ד”ר אלאלוף קידמה יוזמות בטיחות רבות במעבדתה. בפרס השני – פרס מעבדה מצטיינת בבטיחות, זכתה השנה מעבדתה של ד”ר לימור פרייפלד מהפקולטה.

ד”ר פרייפלד היא חברת סגל צעירה, המנחילה תרבות בטיחות גבוהה במעבדתה תוך דוגמא אישית ובסיועה המקצועי של מנהלת מעבדה, ד”ר ענבר ברוש.

מימין לשמאל: ד"ר עדי חן, מר ניר בליץ, פרופ' מיכאל גליקמן, פרופ' יואב ערבה, ד"ר שירלי לרום, מר גיל דותן.

מימין לשמאל: ד”ר עדי חן, מר ניר בליץ, פרופ’ מיכאל גליקמן, פרופ’ יואב ערבה, ד”ר שירלי לרום, מר גיל דותן.

פרס הפקולטה המצטיינת לבטיחות הוענק השנה לפקולטה לביולוגיה.

הפקולטה מדגימה מזה מספר שנים אקלים בטיחות גבוה מאד, המתבטא בהקפדה על תיקון פערים בטיחותיים תשתיתיים בפקולטה, התייחסות לכל סקר בטיחות שנערך בפקולטה, קיום וועדות בטיחות פקולטיות, קידום יוזמות ייחודיות לפקולטה ובהן, הפיכת יום העיון לבטיחות ליום בטיחות פנים-מעבדתי במסגרתו המעבדה מבצעת בדיקות בטיחות פנימיות למערכות בטיחות הנדסיות, לסדר ונקיון מעבדתיים.

לדברי דיקן הפקולטה, פרופ’ מיכאל גליקמן, וראש המינהל, מר ניר בליץ, הבטיחות מהווה ערך עליון בפקולטה. השתתפותם של חברות וחברי הסגל האקדמי בפעילויות הבטיחות מהווה הצהרה מנהיגותית וערכית ממעלה ראשונה. הטקס הסתיים בהרצאתו המרתקת של פרופ’ יורם רייטר, מהפקולטה לביולוגיה, אודות תרופות ביולוגיות מותאמות אישית.

מימין לשמאל: מר אהרון אלפסי, פרופ' חיים אזהרי, ד"ר ענבר ברוש, ד"ר לימור פרייפלד, ד"ר אונית אלאלוף, גב' קרין גפן מגיורה.

מימין לשמאל: מר אהרון אלפסי, פרופ’ חיים אזהרי, ד”ר ענבר ברוש, ד”ר לימור פרייפלד, ד”ר אונית אלאלוף, גב’ קרין גפן מגיורה.

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם, ביקש להוקיר את הזוכות והזוכים בפרסים על תרומתם לחיזוק ושיפור האקלים הבטיחותי בטכניון. עוד אמר, כי שמירה על תרבות ארגונית – בטיחותית חיונית למוסד אקדמי, העוסק במחקר מדעי מתקדם, תוך שימוש בחומרים וציוד, העלולים להוות מקור לסיכון בטיחותי. המנכ”ל ביקש להודות לכלל מארגני הטקס, בראשות ד”ר עדי חן, וצוות יחידת הבטיחות, ולאחל שנת שמירה על רמת בטיחות גבוהה בטכניון.

מימין לשמאל: ד"ר רפי אבירם, מר עדי בן-ארי, גב' זהבה לניאדו.

מימין לשמאל: ד”ר רפי אבירם, מר עדי בן-ארי, גב’ זהבה לניאדו.

 

קרדיט צילום: מר יואב גולדברג, יחידת הבטיחות

“היינו בין מועדי ב’ וחיכינו למסיבה הזאת המון זמן,” אומר טל. “באירועים האלה המיקום מתפרסם רק כמה שעות לפני פתיחת המסיבה, ואנחנו קיבלנו אותו בשבע בערב. העמסנו ציוד קמפינג ויצאנו מחיפה במכונית של אבא של עומר.”

בכניסה למסיבה, לדבריהם, הייתה אבטחה כבדה. הם ישבו קצת בחוץ, דיברו ושתו, ובסביבות השעה 3:00 בלילה נכנסו פנימה.

את השעות הספורות שהספיקו להעביר במתחם המסיבה הם תיארו כמהנות במיוחד, בסביבה מלאה בצעירים מלאי שמחת חיים. מטח הטילים של 6:30 תפס אותם בהפתעה גמורה. “זאת הייתה הפצצה מסיבית מהרגע הראשון,” אומר טל. “הבנו שקורה כאן משהו חריג והתקפלנו בלי לארוז את האוהל ואת הציוד.” כשהגיעו לחניון הם תפסו מחסה בין המכוניות והמתינו כחצי שעה להפוגה קלה בירי כדי להיכנס למכונית ולצאת מהמתחם.

מימין: עומר, גל וטל

מימין: עומר, גל וטל

“אני נהגתי כי הייתי הכי ערני וצלול,” אומר גל. “זה היה שביל עפר עמוס מאוד, פקק אחד ארוך, אבל הצלחנו לצאת ממנו ולהגיע לכביש הראשי, ושם היינו צריכים להחליט האם לפנות צפונה לכיוון בארי או דרומה לכיוון רעים. מאחר שהפקק צפונה היה ארוך, טל הציע שניסע לרעים, המקום הכי קרוב, כי הרגשנו כמו מטרה נייחת ורצינו להגיע כמה שיותר מהר למרחב מוגן. בשלב זה התחלנו לשמוע ירי מקלעים אך עדיין לא הבנו מה קורה סביבנו.”

“גם במהלך הנסיעה ירי הרקטות לא הפסיק,” אומר טל. “עכשיו אנחנו יודעים שהפקק צפונה נוצר כתוצאה ממחסום שהקימו המחבלים שירו לכל עבר, ושאם היינו פונים צפונה היינו נתקלים בהם והמצב היה נראה אחרת לגמרי.”

השער של קיבוץ רעים היה פתוח והם נכנסו פנימה בחיפוש אחר מקום מוגן. לרגע הם התלבטו אם להיכנס למיגונית בכניסה לקיבוץ אבל החליטו להמשיך בחיפושים. מאוחר יותר הם גילו כי באותה מיגונית מצאו רבים את מותם.

הם חיפשו אחר מקום מוגן להסתתר בו מפני הטילים בין בתי הקיבוץ כשלפתע טלי, תושבת הקיבוץ, שמעה אותם ופתחה את חלון ביתה. “ביקשנו ממנה את המפתח למרחב המוגן סמוך לביתם,” מספר גל. “בעלה, חיים, פתח לנו את בית הכנסת של הקיבוץ, שמשמש גם כמרחב מוגן. הוא אפילו השאיר לנו בקבוק מים שיהיה לנו לזמן השהייה שם. תיארנו לעצמנו שזה עניין של 20 דקות ונצא לדרכנו.”

כך קרה שב-7:20 לערך הם נכנסו לבית הכנסת בלי לתאר לעצמם שייאלצו לשהות שם 13 שעות.

“כשנכנסנו לבית הכנסת התקבלו ההתראות על חדירת מחבלים לאיזור,” מספר עומר, “גם בשלב הזה עדיין לא הבנו את גודל האירוע. כשאומרים חדירת מחבלים אף אחד לא מתאר לעצמו שמדובר בכזה היקף. ציפינו לחמישה, עשרה, עשרים מחבלים. רק כשהתחילו להגיע הסרטונים מהאירועים באיזור, והתחלנו לשמוע ירי מסיבי בסמוך אלינו, הבנו שמדובר במשהו אחר לגמרי.”

הם מיהרו לכבות את האור בבית הכנסת ולאבטח את הדלת ואת החלון. “טל וגל החזיקו את הדלת ואני התכוננתי לזנק על מי שינסה לפתוח את הדלת מתוך מחשבה שאו שאני מצליח לנטרל אותו או שהלך עלינו.”

לאורך היום שמעו השלושה את המחבלים מפטרלים מחוץ לבית הכנסת. .”בסביבות השעה 10:00 הם שתו מהכיור שהיה ממש מחוץ לדלת,” מתאר טל. “שמענו אותם מדברים ביניהם בערבית, את הצעדים שלהם מבעד לדלת בית הכנסת.”

מימין: עומר, גל וטל

מימין: עומר, גל וטל

להפתעתם, המחבלים לא ניסו להיכנס לבית הכנסת. לאורך שהותם שם הם ירו פעמים רבות על המבנה, שלמזלם של הסטודנטים ספג את הכדורים מבלי שחדרו פנימה. בסביבות 17:00 נפלו הרשתות הסלולריות, ובמשך כשעתיים היו מנותקים מהעולם החיצון, לאחר שממילא השתמשו בטלפון אחת לשעה רק כדי לשלוח סימן חיים למשפחה. לאחר 13 שעות בבית הכנסת בהם שמעו ירי ופיצוצים ללא הפסק, תוך ידיעה שכל רגע עלול להיות האחרון, הגיעה כיתת הכוננות של הקיבוץ וחילצה אותם לביתם של טלי וחיים.

כשנותק איתם הקשר, אבא של גל, מתנדב במשטרה, החליט לרדת דרומה ולהגיע לקיבוץ. כשהוא הצליח להיכנס הם כבר שהו בביתם של טלי וחיים. “הוא העלה לנו את המורל לגמרי,” מספר עומר. “הוא הגיע עם אקדח ככה שיכולנו לעשות איתו משמרות. הרגשנו קצת יותר בטוחים.”

בשעה 3:00 לפנות בוקר הגיע כוח “כפיר” שסרק את בתי הקיבוץ, אבל האישור להתפנות הגיע רק ביום ראשון ב-9 בבוקר.

“הנסיעה החוצה מהקיבוץ הייתה סוריאליסטית לגמרי,” מספר עומר. “תרמילים על הרצפה, רכבים שרופים, טילי RPG על הכביש, גופות מוטלות בצידי הדרך, בתים הרוסים – איזור מלחמה של ממש. גם הרכב שלי חטף רסיס.”

עוד לפני שהספיקו להגיע לביתם הגיעו צווי ה-8 של גל (קצין בגבעתי) ועומר (קצין בהנדסה קרבית). לאחר שחבריו גויסו החליט טל לחתום על טופס ההתנדבות למילואים וביום ראשון גויס גם הוא. הוא משרת ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים. “בתפקיד שלי אני עוסק בשימור הלגיטימציה הבין-לאומית של צה”ל בלחימה. אני משרת כקצין אוכלוסייה של חטיבה מתמרנת ומתעסק בעיקר באירועים שקשורים למפגשים עם האוכלוסייה העזתית בשדה הקרב.”

שלושת הסטודנטים עדיין במילואים, ולדברי עומר, “כרגע אנחנו מתמקדים בלעזור ולתרום למדינה במה שאפשר. אם יש משהו שאני לוקח איתי מהחוויה הזאת זה הערכה מחודשת לחיים. אתה לא יכול שלא להבין כמה החיים הם שבריריים ואני מרגיש בר מזל על כך שאם כבר עברתי את האירוע הזה, אלה האנשים שאיתם הייתי.”

חיים וטלי

טלי היא ילידת רעים, וחיים גר איתה שם כבר כמעט חמישים שנה. היא עבדה עד לאחרונה במזכירות הקיבוץ והוא החשמלאי של רעים. שתיים מבנותיהם גרות ברעים והשלישית לומדת בבאר שבע. בבית נשארו רק הם והחתולים. “באחת ההפוגות בין המטחים יצאתי החוצה,” מספר חיים, “ופתאום אני רואה אותם. שאלתי אותם: ‘מה אתם עושים כאן?’ והם הסבירו שנמלטו מהמסיבה. נתתי להם מים ושוקולד, ליוויתי אותם  למקלט ואמרתי להם לא לפתוח לאף אחד. החלפנו מספרי טלפון כדי שנוכל לתקשר בזמן שהם שם. בבוקר טלי הכינה לכולם שניצלים וביקשתי מהרבש”צ שלנו להוציא אותם בדרך מילוט. מבחינתי, כל אותן שעות, הם היו הילדים שלי.”

כעת טלי וחיים נמצאים עם רוב תושבי הקיבוץ במלון באילת – “כשאמרו לנו להתפנות חשבנו על כמה ימים, אז יצאנו עם טיפה תחתונים וגרביים. מאז עברו חודשיים, ובקרוב אנחנו אמורים לעבור למבנים בתל אביב, שחברת הייטק פינתה עבורנו לשנה שלמה.”

לכתבה בישראל היום – לחצו כאן

הטכניון מברך את 25 חברות וחברי הסגל החדשים שהצטרפו לשורותיו. קבלת הפנים החגיגית לסגל האקדמי החדש התקיימה במרכז המבקרים בטכניון בהשתתפות נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות וחברות וחברי הסגל החדשים.

25 החוקרים, 32% מהם נשים, חלקם בוגרי הטכניון, התקבלו לפקולטות שונות ועוסקים במגוון רחב של תחומי מחקר ובהם מערכות הנדסיות תת-מימיות, אלגוריתמיקה, אי-שוויון בחינוך, מערכות תחבורה חכמות, בינה מלאכותית בבנייה, חורים שחורים, רובוטיקה שיקומית, היסטוריה של הפילוסופיה, פיתוח תרופות, רשתות עצביות, ראייה ממוחשבת והנדסת רקמות.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “אירוע קבלת הפנים לחברי הסגל החדשים הוא מהאירועים המשמחים לאורך השנה, אירוע המסמל את התחדשות הטכניון וצמיחתו. לולא תפקידי, השנה הייתי צפוי לפרוש לגמלאות ונפלא לראות את הדור הממשיך. השנה היא גם שנה מיוחדת עבור הטכניון – שנת המאה מאז פתח את שעריו. כאוניברסיטה הראשונה בישראל, הטכניון נשא על כתפיו את הקמת המדינה, את צמיחתה של התעשייה הישראלית, את ביטחון המדינה ואת האחריות לחברתה. אתם זכאים להתגאות מאוד על הצטרפותכם לשורותיו של מוסד זה ואין לנו ספק שתפעלו לא רק מתוך מקצועיות אלא גם מתוך מחויבות חברתית ואחריות לחוסנה החברתי של מדינת ישראל. אחריות זו היא מסורת טכניונית רבת שנים הכוללת גיוון, הכלה וחיים משותפים. עלו והצליחו.”

את הטקס הנחתה פרופ’ נעמה ברנר, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, שבירכה את חברי הסגל החדשים ואמרה: “הגעתם לטכניון בתקופה מאתגרת, בימי מלחמה. זוהי תקופת משבר, חשוב שתזכרו את התפקיד שלכם ושלנו כלפי מדינת ישראל. כחברי סגל מוטלת עלינו החובה – וניתנת לנו הזכות – למלא תפקיד מנהיגותי בחברה הישראלית.”

בתמונה: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ' נעמה ברנר עם חברי הסגל החדשים

בתמונה: נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר עם חברי הסגל החדשים

 

אלה חברי וחברות הסגל החדשים בטכניון לשנת תשפ”ד:

פרופ’ גלעד גור מהפקולטה למתמטיקה, ד”ר נילי קרויס, ד”ר יבגני בויקו ופרופ’ מורל גרופר מהפקולטה להנדסת מכונות; ד”ר אור ליטני, ד”ר דוד וייץ, ד”ר נדב עמית וגב’ ברית יונגמן מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב; ד”ר אלי קלר מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים; ד”ר אורי גרין מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך; פרופ’ מירי ימיני מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה; גב’ סיגל קפלן וד”ר ליאור רובננקו מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית; ד”ר רם אדר, ד”ר שמואל ביאלי, ד”ר איליה סבטליצקי, ד”ר עידו שוורץ וד”ר בן אוחיון מהפקולטה לפיזיקה; ד”ר לוסי סולומון ליברמן מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון; ד”ר גל מנדלסון מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות;  ד”ר נעמה בן-דוד, ד”ר חגי מרון, ד”ר אפרת שמרון ומר פבל סידורנקו מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי; וד”ר הדס בן איסטי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

 

ברוכים הבאים, ברוכות הבאות!

הטכנולוגיה שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ’ יובל שקד נרשמה כפטנט וכעת היא נמצאת בתהליך מסחור

חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון גילו תאי דם חדשים המנבאים את הצלחת הטיפול האימונותרפי. הממצאים צפויים לייעל את התאמת הטיפול למטופל הספציפי, וחשיבותם נובעת מכך שחשוב מאוד לזהות מראש את החולים המגיבים לטיפול. את המחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Cancer Cell הובילו, בתרומה שווה למחקר ולמאמר, ד”ר מדלן בן גיגי והפוסט-דוקטורנט ד”ר טים קופר בהנחיית פרופ’ יובל שקד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. מדובר במחקר תרגומי המתבסס על ריצוף RNA (scRNA-seq), אנליזה של מידע קיים, מודלים פרה-קליניים של סרטן ואישוש הממצאים בבני אדם.

מימין לשמאל: ד"ר טים קופר, ד"ר מדלן בן גיגי ופרופ' יובל שקד

מימין לשמאל: ד”ר טים קופר, ד”ר מדלן בן גיגי ופרופ’ יובל שקד

אימונותרפיה נחשבת לאחת המהפכות הגדולות בטיפול בסרטן. היא מבוססת על ההבנה שמערכת החיסון הטבעית מצטיינת בתקיפת תאי סרטן באופן סלקטיבי ומדויק. הבעיה היא שבמקרים רבים, הגידול הסרטני משטה בה ומונע ממנה לזהותו כאויב וכך חומק ממנה. במקרה כזה, גורסת האימונותרפיה, במקום לתקוף את הסרטן בתרופות כימותרפיות הפוגעות גם ברקמות הבריאות, מוטב לסייע למערכת החיסון בזיהוי התאים הסרטניים כאויב ולתת לה לעשות את שאר העבודה בעצמה.

למרות ההצלחה המסחררת של הגישה האימונותרפית בטיפול בסרטן, יעילותה עדיין מוגבלת מאוד לכ-40% מן המטופלים. פירוש הדבר הוא שמטופלים רבים מקבלים טיפול קשוח זה ללא תוצאות חיוביות. מכאן הצורך החשוב בהבנה מעמיקה של תגובות ביולוגיות לטיפולים כאלה ובאיתור סמנים ביולוגיים המנבאים היטב את הצלחתו העתידית של הטיפול. סמנים ביולוגיים (biomarkers) הם מרכיב חשוב בעידן הרפואה המותאמת אישית. הם מאפשרים לקבל החלטות רפואיות מושכלות ולגבש מתווה טיפולי מיטבי המותאם לחולה הספציפי ולפרופיל הרפואי שלו.

כיום כבר נעשה שימוש בסמנים ביולוגיים בטיפולים אימונותרפיים, אולם אלה נלקחים בביופסיה – תהליך העלול לסכן את המטופל. בנוסף לכך, גישה זו אינה מתחשבת מספיק בפרופיל החיסוני של המטופל הספציפי וכושר הניבוי שלה לוקה בחסר, בלשון המעטה. מסיבה זו, מחקרים רבים בתחום, הן בתעשייה והן באקדמיה, חותרים למציאת דרכים חדשות לנבא מיהם החולים שיגיבו לטיפול האימונותרפי.

ומכאן – למחקר עצמו

חוקרי הטכניון, שהתמקדו באימונותרפיה מבוססת נוגדנים, גילו סמנים ביולוגיים המנבאים את תגובתו של המטופל הספציפי לטיפול. מאחר שסמנים אלה מצויים בדם, הם אינם מצריכים לקיחת ביופסיה מהגידול – תהליך פולשני שלעתים אינו ישים ולעתים, כאמור, מסכן את המטופל.

באופן סכמטי, המנגנון שגילו החוקרים הוא זה: חלבון בשם  STING, המפעיל את מערכת החיסון,  נכנס לפעולה נוכח התפתחות סרטנית, ומבוטא ביתר בעיקר בתאי סרטן אשר יגיבו לטיפול האימונותרפי. חלבון זה מביא לביטוי של חלבון אינטרפרון שבתורו מעורר נויטרופילים להתמיין לסוג מסוים (המבטא חלבון  Ly6Ehi). נויטרופילים אלה פועלים באופן ישיר על מערכת החיסון ומעוררים אותה כנגד הגידול הסרטני.

לכן הסיקו החוקרים כי בדיקה של רמות נויטרופילים מסוג Ly6Ehi בדם החולה יכולה לשמש סמן ביולוגי יעיל בניבוי התגובה לטיפול האימונותרפי. את הממצאים אלה, שהתבססו על מחקר פרה-קליני, בחנו החוקרים על חולי סרטן (ריאות ומלנומה), תוך הצלבה עם רשומות קיימות, והדגימו את יכולתם של הנויטרופילים לנבא גם בבני אדם תגובה של מטופלים לאימונותרפיה בדיוק גבוה.

החוקרים גילו כי מעבר לערכם כסמנים ביולוגיים חשובים, הנויטרופילים עשויים גם לסייע בטיפול עצמו. נוכחות של נוירופילים אלו בגידול, יוצרים רגישות גבוהה יותר לטיפול האימונותרפי. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם אנליזה של מידע קיים על 1,237 מטופלי סרטן שעברו טיפולים אימונותרפיים מבוססי נוגדנים. החוקרים מצאו כי ברוב הדגימות מאותם מטופלים נמצא קשר בין רמות הנויטרופילים לתגובת המטופל לאימונותרפיה.

פרופ' יובל שקד

פרופ’ יובל שקד

הטכנולוגיה שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ’ יובל שקד נרשמה כפטנט וכעת היא בתהליך של  מסחור (tech transfer) עם חברת OncoHost לטובת המשך הפיתוח. פרופ’ שקד מציין כי הטכנולוגיה ניתנת לשימוש במכשיר הנפוץ FACS, הנמצא כמעט בכל בית חולים ומאושר על ידי הרשויות הרגולטוריות.

במחקר השתתפו קבוצות מחקר שונות בארץ ובעולם ובהן רופאים וחוקרים מהדסה, רמב”ם, שיבא, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת היידלברג (גרמניה) ואוניברסיטת ייל (ארצות הברית).

המחקר נתמך על ידי הנציבות האירופית למחקר (מענק ERC), הקרן  הלאומית למדע, מכוני הבריאות האמריקאים (NIH), קרן אריאן דה רוטשילד (מלגת אריאן דה רוטשילד לדוקטורנטיות מצטיינות) ומלגת RTICC-Rubinstein מטעם מרכז ברוך ורות רפפורט לחקר משולב של הסרטן בטכניון.

בתרשים, משמאל לימין: תהליך הבדיקה עד להחלטה אם הטיפול האימונותרפי מתאים למטופל

למאמר ב- Cancer Cell לחצו כאן

פרס רוטשילד לשנת 2024 יוענק לשני חברי סגל מהטכניון: פרופ’ מיכאל (מיקי) אלעד ופרופ’ מחקר מרדכי (מוטי) שגב.

הפרס היוקרתי, מטעם יד הנדיב, נוסד ב-1959 כדי לתמוך, לעודד ולקדם את המדעים ואת מדעי הרוח בישראל, והוא ניתן כהוקרה על פרסומים מקוריים וחשובים בשבעה תחומים. הענקת הפרסים תתקיים בטקס חגיגי בספרייה הלאומית בירושלים ב-18 בספטמבר 2024, ולמוחרת יתקיים כנס מדעי בו יוצגו הישגיהם של הזוכים והשפעתם בתחומי המחקר שלהם.

  • פרופ’ מיקי אלעד מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ומהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון יקבל את הפרס בקטגוריית הנדסה. הפרס יוענק לו בהוקרה על תרומותיו החלוציות בתחומים של עיבוד אותות ותמונות ולמידה חישובית. מחקריו של פרופ’ אלעד הובילו למהפכה בדרכי הטיפול במידע דיגיטלי באמצעות פיתוח כלים ואלגוריתמים פורצי דרך מבוססי ייצוגים דלילים וטכניקות מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית. עבודתו לאורך השנים הציגה מודלים מתקדמים מבוססי למידת מכונה, שמציעים הורדת ממד לאותות ותמונות, ובכך מאפשרים טיפול יעיל במקורות מידע אלו לטובת משימות כגון דחיסה, פתרון בעיות היפוך, ועוד. מאפיין ייחודי בקו עבודותיו הוא הגשר הרציף שמתקיים בין ניתוח תיאורטי ומתמטי מעמיק ובין עולם המעשה, בו יישומים נהנים ישירות מתרומות אלו. עבודתו של פרופ’ אלעד הובילה להיווצרו של תחום מחקר חדש ועשיר ששינה את הדרך שבה מעובד ומטופל מידע, ותרומותיו מהוות השראה לחוקרים רבים בכל רחבי העולם.
פרופ' מיקי אלעד

פרופ’ מיקי אלעד

  • פרופ’ מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה ומהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון יקבל את הפרס בקטגוריית פיזיקה. הפרס יוענק לו בהוקרה על תרומותיו החלוציות בתחום הפוטוניקה שהובילו לתגליות חשובות רבות. פרופ’ שגב עוסק בחקר האינטראקציה בין אור לחומר ולהבנת השינוי המתחולל בחומר כאשר האור עובר בתוכו.  פרופ’ שגב, זוכה פרס ישראל לשנת 2014 ופרס אמת לשנת 2019, ייסד מספר תחומי מחקר בהן עוסקות כיום מאות קבוצות מחקר בכל העולם. לפני כעשור, שגב וקבוצת המחקר שלו ייסדו את תחום הפוטוניקה הטופולוגית, שבה נחקרת התופעה של אור שעוקף פגמים בחומר כשהוא נתקל בהם, ולאחר מכן המציאו את הלייזר הטופולוגי – מערך הגורם למקורות לייזר רבים על שבב לעבוד כמקור עוצמתי אחיד. פרופ’ מחקר שגב הוא חבר האקדמיות הלאומיות הישראלית והאמריקאית למדעים (NAS). מעבר להישגיו אלה, פרופ’ שגב רואה שליחות בטיפוח דור החוקרים הבא. בין התלמידים שהעמיד נמנים כיום 25 פרופסורים בישראל וברחבי העולם, ורבים אחרים בתעשיית ההייטק ובתעשייה הביטחונית.
    פרופ' מחקר מרדכי (מוטי) שגב

    פרופ’ מחקר מרדכי (מוטי) שגב

ב-4 בפברואר צוין בארץ ובעולם יום הסרטן הבין-לאומי, אחת המהפכות החשובות ברפואת בסרטן היא כניסתן של תרופות אנטי-סרטניות מסוג ICI. תרופות אלה מכוונות להשבתתו של מנגנון חיסוני טבעי המגן עלינו – אך עלול לפעול נגדנו במקרה של גידול סרטני. המנגנון החיסוני האמור הוא רשת של “נקודות בקרה חיסוניות” (Immune checkpoints). תפקידו במצב שגרה: למנוע ממערכת החיסון להגיב בעוצמה מופרזת העלולה לפגוע בתאים בריאים. במילים אחרות, זהו מנגנון המרסן את מערכת החיסון.

עם זאת, בנוכחות גידול סרטני עלול אותו מנגנון למנוע ממערכת החיסון לתקוף את תאי הסרטן. זה הרקע לפיתוחן של תרופות ICI, המשביתות מנגנון זה וכך “משחררות” את מערכת החיסון לטובת המתקפה על תאי הסרטן. תרופות אלה חוללו מהפכה ברפואת סרטן והובילו לעיכוב התפתחות הגידול בסוגים רבים של סרטן.

הבעיה עם משפחת התרופות ICI היא שתרופות אלה משפיעות על פחות מ-40% מהמטופלים, ושאר  המטופלים רק סובלים מתופעות הלוואי של התרופה בלי להרוויח דבר. זה הרקע לניסיון המתמשך להעריך מראש על אילו מטופלים הטיפול אכן ישפיע. עד כה פותחו כלים להערכה כזאת – למשל על סמך חתימת גנטית, כמות תאים והפרופיל הגנטי של הגידול – אך הם אינם מדויקים.

פרופ’ קרן יצחק והדוקטורנט אופיר שורר, חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ובמרכז ברוך ורות רפפורט  לחקר הסרטן, פיתחו כלי חדש להערכה: המטבוליזם של תאי הסביבה הסרטנית ושל תאי החיסון. לדברי פרופ’ קרן יצחק, האופן שבו תאי הסרטן ותאי המערכת החיסונית נאבקים על המשאבים באותה סביבה מאפשר ניבוי מוצלח של השפעת תרופות ICI על המטופל. המחקר מבוסס על אנליזה של 1,700 גנים מטבוליים באמצעות ריצוף RNA על סמך תא בודד. במחקר נותחו באופן זה יותר ממיליון תאי חיסון מ-250 דגימות של חולי סרטן שטופלו בתרופות   .ICI

המסקנה: סיווג התאים על פי ביטוי הגנים המטבוליים מאפשר לנבא את תגובת החולה לטיפול התרופתי. על סמך גילוי זה יצרו החוקרים כלי לניבוי התגובה לתרופה, שבאמצעותו אפשר לדעת מראש אילו חולים יגיבו לתרופות אלה. הממצאים מדגישים את חשיבותו של המטבוליזם בניבוי תגובת המטופל לתרופה.

המחקר נתמך על ידי משרד המדע והטכנולוגיה, הקרן הלאומית למדע (ISF) ומכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה.

פרופ’ קרן יצחק היא חברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ובפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.

אופיר שורר הוא בוגר תוכנית הטכניון למצוינים וכיום דוקטורנט במסלול היוקרתי MD/PhD, המשלב דוקטורט מחקרי עם לימודים קליניים, בהנחייתה של פרופ’ יצחק.

סכמה של האנליזה בעבודת המחקר. נתונים רבים ברמת התא הבודד נלקחו מחולי סרטן שטופלו באימונותרפיה. ההתמקדות בגנים המשתתפים בתהליכי מטבוליזם בתא חשפה קשר בין רמות הביטוי שלהם ותגובת החולים לטיפול

סכמה של האנליזה בעבודת המחקר. נתונים רבים ברמת התא הבודד נלקחו מחולי סרטן שטופלו באימונותרפיה. ההתמקדות בגנים המשתתפים בתהליכי מטבוליזם בתא חשפה קשר בין רמות הביטוי שלהם ותגובת החולים לטיפול

למאמר ב ISCIENCE לחצו כאן