הטכניון יעניק את פרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה לפרופ’ סטיבן ביילין, לפרופ’ פיטר ג’ונס ולפרופ’ אנדרו פיינברג על מחקרם פורץ הדרך בתחום האפיגנטיקה של הסרטן.

אפיגנטיקה היא תחום מדעי המתמקד בשינויים בפעילות הגנום שאינם תלויים ברצף הדנ”א. אפיגנטיקה מסבירה כיצד רצפי דנ”א זהים עשויים לייצר התנהגות שונה – תופעה בעלת השלכות עמוקות על מכלול ההיבטים של בריאות וחולי. אחד מאותם תהליכים אפיגנטיים שנחקרו לעומקם בידי שלושת חתני הפרס הוא מתילציה של דנ”א. מתילציה קובעת במידה רבה אילו גנים יושתקו ואילו מהם יופעלו ויובילו ליצירת חלבונים. סמני המתילציה הנכונים חיוניים לבריאותנו ומשפיעים על התפתחות עוברית, חלוקת תאים, בריאות התא, תגובות לשינויים סביבתיים ועוד. שיבוש בתהליך המתילציה עלול להוביל למחלות חמורות ובהן סרטן, סוכרת, מחלות לב, הפרעות נוירולוגיות ומחלות אוטואימוניות.

עבודתם בנפרד ובמשותף של שלושת החוקרים חוללה מהפכה בהבנת תפקידה של האפיגנטיקה בחלוקת התא ובתפקודו. עבודתם, המשלבת אפיגנטיקה עם גילויים הקשורים לתהליכים גנטיים, שינתה דוׄגמוׄת נושנות באשר להתפתחות סרטן והפריכה את הסברה לפיה התפתחות המחלה מוּנעת על ידי מוטציות גנטיות בלבד. טיפולים רפואיים המבוססים על תגליותיהם של השלושה בתחום האפיגנום מצילות חיים כבר כיום ומשפרות את איכות חייהם של מטופלים. חיבור זה בין מדע בסיסי לרפואה יישומית הוא שהוביל להחלטה להעניק את פרס הארווי לפרופ’ סטיבן ביילין, לפרופ’ פיטר ג’ונס ולפרופ’ אנדרו פיינברג.

על הזוכים:

פרופ’ סטיבן ביילין, פרופ’ לחקר הסרטן במרכז הסרטן סידני-קימל בג’והנס הופקינס, נולד בצפון קרוליינה והשלים תואר ראשון ותואר דוקטור ברפואה (MD) באוניברסיטת דיוק. הוא התמחה במחקר ב-NIH ועשה את הפוסט-דוקטורט בג’והנס הופקינס. הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים בארה”ב וזכה בפרסים רבים ובהם Shubitz Cancer Research Prize מאוניברסיטת שיקגו, פרס קירק לאנדון למחקר בסיסי בתחום הסרטן מטעם האגודה האמריקאית לחקר הסרטן ומדליית הכבוד של החברה האמריקאית לסרטן.

פרופ' סטיבן ביילין

פרופ’ סטיבן ביילין

פרופ’ פיטר ג’ונס ממכון ון אנדל במישיגן נולד בדרום אפריקה, גדל בזימבאבווה, ואת תואר הדוקטור השלים באוניברסיטת לונדון. כיום הוא נשיא ומדען ראשי של מכון ואן אנדל, שם הוא עוסק בקשר בין מתילציה של דנ”א, ביטוי גנטי והתחלקות תאים. הוא זכה בין השאר במדליית הכבוד של האגודה האמריקאית לסרטן ובפרס קירק לאנדון למחקר בסיסי בתחום הסרטן מטעם האגודה האמריקאית לחקר הסרטן, היה נשיא  האגודה האמריקאית לחקר הסרטן וחבר באגודה האמריקאית לקידום המדע, באקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים, באקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים ובאקדמיית האגודה האמריקאית לחקר הסרטן.

פרופ' פיטר ג'ונס

פרופ’ פיטר ג’ונס

פרופ’ מחקר אנדרו פיינברג מבית הספר לרפואה בג’והנס הופקינס נולד בפנסילבניה, השלים תואר דוקטור ברפואה (MD) בתוכנית המואצת ברפואה באוניברסיטת ג’והנס הופקינס וכן תואר מוסמך בבריאות הציבור (MPH). הוא המשיך לפוסט-דוקטורט בביולוגיה התפתחותית באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו, התמחה ברפואה באוניברסיטת פנסילבניה ולבסוף עסק במחקר בגנטיקה והכשרה קלינית בג’והנס הופקינס. הוא זכה בפרסים ובתארים רבים ובהם תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אמסטרדם, מאוניברסיטת אופסלה וממכון קרולינסקה ופרס מנהל NIH למדענים חלוצים, חבר האקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים וחבר האקדמיה הלאומית לרפואה.

פרופ' מחקר אנדרו פיינברג

פרופ’ מחקר אנדרו פיינברג

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “הטכניון מעניק את פרס הארווי לחוקרים שעבודתם תרמה משמעותית לאנושות ולרווחת האדם. עבודתם החלוצית של שלושת החוקרים חוללה מפנה בחקר האפיגנטיקה וחשפה את השפעתה החיונית על תפקודו התקין של התא ועל התפרצות מחלות והתפתחותן, לרבות סרטן. מחקריהם סללו דרך לפיתוח גישות חדשות באבחון והאיצו את פיתוחן של דרכי טיפול המבוססות על השפעה על המנגנון האפיגנטי.”

פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), תעשיין וממציא, ידיד מסור של הטכניון ומדינת ישראל ומתומכיהם הנאמנים. הוא מוענק על ידי הטכניון בכל שנה על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. במרוצת השנים הפך הפרס ל”מנבא נובל” משום שיותר מ-30% מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל. הפרסים יוענקו לשלושת הזוכים בחודש יוני 2025 באירוע חגיגי שיתקיים במהלך מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, שייערך בסימן 100 שנה לפתיחת שערי הטכניון.

ביום שלישי הקרוב, 10.12.24, תקיים וועדת החינוך של הכנסת דיון בהכנה לקריאה ראשונה, בתיקון להצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה, העוסק בפיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור – “חוק ההשתקה”. החוק דורש מהנהלות האוניברסיטאות לבלוש אחר ההתבטאויות של חברי הסגל האקדמי, ולפטרם במידה והביעו תמיכה בטרור. תקציבה של אוניברסיטה אשר לא תציית לחוק יופחת.

בצעד יוצא דופן, יוצאים ראשי האוניברסיטאות (ור”ה) בהצהרה משותפת יחד עם המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, כנגד החוק.

חוק ״ההשתקה״ צובע את כל המדענים והחוקרים באקדמיה הישראלית כחשודים באי נאמנות למדינה. מעודד רדיפה של מדענים, חוקרים ומרצים במטרה להשתיקם, להחליש את האקדמיה, לפגוע בעצמאותה ולהפוך אותה לכלי שרת פוליטי, זאת כאשר מעולם לא הורשע חבר סגל בישראל בהסתה לטרור. כשמו כן הוא – חוק “ההשתקה” מייצר כבר כעת פחד והשתקה של ביטויים לגיטימיים לחלוטין בקרב מרצים וחברי סגל – מהחשש שיפורשו באופן שיביא לפיטוריהם. זהו אמצעי לסתימת פיות פוליטית ולפגיעה בביקורתיות שהיא מהות החשיבה האקדמית.

הדיון בתיקון לחוק מתקיים בשעה שהאוניברסיטאות בישראל נאבקות כנגד צונאמי של חרמות אקדמיים על מרצים ומוסדות ישראליים, ונידויים מצד אוניברסיטאות ומוסדות מחקר אקדמיים ברחבי העולם. זאת עד כדי חשש אמיתי לבידודה המלא של ישראל מהקהילה המדעית הבינלאומית. הצעות חוק מסוג זה מסייעות לאויבי ישראל ותומכי החרם האקדמי ומתדלקות את ארגוני ה- BDS שכן הן מערערות את היסודות הדמוקרטיים שהאקדמיה הישראלית נשענת עליהם ומציירות את האקדמיה כזרוע של המשטר בישראל.

הצ”ח ההשתקה גם פוגעת באופן חמור באופן חסר תקדים בכל מערך זכויות העובדים בישראל, באמצעות הטלת עונש כבד כפיטורין – זאת באקט מינהלי כאשר ההחלטה מתי מדובר בהסתה לטרור אינה של שופט, אלא הלכה למעשה – בידי המל”ג ושר החינוך שהינו אדם פוליטי.

חוק זה מצטרף ל”חוק ההפחדה” אותו מקדמת ח”כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), שמטרתו דומה, ומכוונת  הן לסילוק סטודנטים והן לפירוק תאים פוליטיים של סטודנטים שיעלה אף הוא לדיון באותו יום בוועדת החינוך של הכנסת.

יובהר ויודגש מעל לכל ספק כי אנו, ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל וכל חברי הסגל האקדמי הבכיר מתנגדים נחרצות לכל הסתה או תמיכה בטרור, ובוודאי שלא ניתן יד לניצול החופש האקדמי לטובת זאת. הסמכות החוקית לפעול כנגד מסיתים או מי שמביעים תמיכה בטרור, בכל רחבי ישראל כולל האוניברסיטאות, שייכת למשטרת ישראל והשב”כ, ויש להם במצב החוקי הקיים כבר כיום, את כל הסמכויות לפעול לאכיפת החוקים הללו.

כראשי אוניברסיטאות המחקר, יחד עם חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות אנו מתחייבים לשמור על חופש הביטוי והמחשבה של כלל חברות וחברי הסגל. זהו הבסיס המוסרי והערכי לכל פעילות אקדמית – ואנו נמשיך לפעול לאורו!

בכוונתנו לפעול בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותנו על מנת לעצור את הצעות החוק הללו.

ארגוני הסגל והנהלות האוניברסיטאות יקיימו אסיפות הסברה, ביום ג’ ה 10.12.24 בין השעות 10:00 ל- 12:00 – במהלך הדיון שיתקיים בועדת החינוך של הכנסת.

אנו קוראים לכל מי שחוסנה ובטחונה של האקדמיה הישראלית ולכן גם של מדינת ישראל חשובים לו – להצטרף לפעולות שאנו נוקטים במטרה להתנגד לחוק.

מצורף מכתבו של פרופ’ אורי סיון נשיא הטכניון לשר החינוך יואב קיש וליו”ר ועדת החינוך ח”כ יוסף טייב בנושא תיקון לחוק זכויות הסטודנט ולחוק המל”ג.

עיקרי המכתב :

  • החודש מציין הטכניון 100 שנים מאז פתח את שעריו לראשונה, עם 17 סטודנטים בבניין ההיסטורי בשכונת הדר הכרמל בחיפה. מאז נוספו עוד אוניברסיטאות מחקר ומכללות רבות, מערכת אקדמית מפוארת עליה נשענים ביטחון מדינת ישראל, כלכלתה וחוסנה החברתי.
  • יכולתה של מדינת ישראל להתקיים במרחב בו אנחנו חיים תלויה באופן מוחלט ביתרון הטכנולוגי והמדעי שלנו, בעוצמה הכלכלית ובקיומה של מערכת אזרחית יציבה, לרבות מערכת משפט עצמאית.
  • הדברים הללו ברורים לכל בר-דעת ולמרות זאת, בשנתיים האחרונות מתנהלת מתקפה ישירה, דורסנית, אלימה ובלתי מרוסנת על האקדמיה על ידי שרים וחברי כנסת, מתקפה שהיא הרסנית לאקדמיה הישראלית והרסנית אף יותר למדינת ישראל ולעתידה.
  • האקדמיה היא מטבעה חופשית. עצמאות, חופש מחקר וביטוי, והחופש לשאול שאלות ולהטיל ספק הם נשמת אפה. לא ניתן לכלוא אותה או את המדענים המניעים אותה – ולראיה, במדינות שניסו לעשות זאת האקדמיה גוועה ואותן מדינות התרוקנו ממדעניהן הטובים.
  • העצמאות האקדמית היא שאיפשרה התמודדות יוצאת דופן עם מגפת הקורונה, אירועי שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל ומבצע חיצי הצפון בו המשיך הטכניון לפעול תחת מטחי רקטות יומיים לחיפה ולסביבתה. כשמשרדי הממשלה וגופים ציבוריים רבים קרסו והפסיקו לתפקד, המוסדות האקדמיים, ובראשם אוניברסיטאות המחקר, המשיכו במחקר ובהוראה ופרשו כנפיהם על משרתי המילואים ועל נפגעי המלחמה. הטכניון אירח בקמפוס מאות משפחות מפונים מהדרום ומהצפון ללא תמורה, שלח כמויות מזון וציוד חסר לחיילי צה״ל, דאג לרווחתם הכלכלית והנפשית של אלפי סטודנטים וסטודנטיות שגויסו לשירות מילואים ובנה מערכת תמיכה אקדמית נרחבת שמנעה את נשירתם.
  • לבושתנו, בהעדר תמיכה של המדינה הטכניון ושאר המוסדות נאלצו לבקש לשם כך את עזרת ידידינו מהארץ ומהעולם. המוסדות האקדמיים תמכו במשפחות הנרצחים, הנופלים, הפצועים והחטופים ונתנו דוגמה להכלת המתח בין האוכלוסייה היהודית והערבית והמשך החיים המשותפים. כל זאת נעשה למרות מיעוט מסית בשני הצדדים, שטופל בנחישות, ולמרות הסתה בלתי פוסקת מצד פוליטיקאים ובעלי עניין שהסתה אומנותם.
  • ההתקפה על המוסדות האקדמיים נפתחה במקביל לניסיונות הפגיעה במערכת המשפט – ושתיהן יחדיו התניעו הגירה של אנשי האקדמיה הישראלית הנאבקת בכוחותיה המוגבלים בחרם האקדמי ההולך ומתרחב בעולם ובמקום לזכות בסיוע הממשלה והכנסת במאבק זה, היא מוצאת את עצמה מופגזת חדשות לבקרים בהצעות חוק המסייעות לתומכי החרם האקדמי ולארגוני ה-BDS. ניסיונות החרם אינם חדשים, אבל הפגיעה בעצמאות האקדמיה מתדלקת אותם ומחזקת את טענת ה-BDS שהאקדמיה הישראלית אינה עצמאית אלא מהווה זרוע של השלטון ומשרתת את צרכיו. שתי הצעות חוק ברוח זו עומדות כידוע לכם להידון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ביום שלישי הקרוב.
  • בזמן שהאקדמיה עסוקה בלחימה בחרם המתרחב עליה ועל מדינת ישראל, כשמשאבינו רתומים כולם לתמיכה בעשרות אלפי משרתי המילואים מקרב הסטודנטים והסגל, כשאנו נאבקים לבדנו כנגד כל הסיכויים, גם תחת מטחי רקטות, על המשך המחקר האקדמי והכשרת כוח האדם הנדרש למשק ולמערכת הביטחון, בזמן שאנו מחבקים את משפחות הנרצחים, הנופלים, החטופים והפצועים, פוליטיקאים ובעלי עניין עוסקים בהשחרת המוסדות האקדמיים וצביעתם כקיני טרור, עלילת דם שקרית ומכוערת המקודמת באמצעות הצעות חקיקה השאובות ממשטרים אפלים. הצעות המפרות זכויות אזרח בסיסיות של הסטודנטים ושל הסגל האקדמי שאין בהם אלא עיסוק בתפל, קישוש קולות והסחת הדעת מהתמודדות עם האתגרים האמיתיים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל.
  • מכובדי שר החינוך ויו”ר וועדת החינוך, התרבות והספורט. אני קורא לכם להשמיע קול רם וברור ולפעול בנחישות כדי לעצור את ניסיונות הפגיעה הבלתי פוסקים באקדמיה. אנא, תעלו את השפעתכם לחיזוקה של האקדמיה ולסיוע בהתמודדותה עם האתגרים האדירים שבפניהם אנחנו ניצבים. ניסיונות הפגיעה המתמשכים, שחלקם מכוונים על ידי בעלי עניין וחלקם נובעים מחוסר הבנה לגבי מהותה של האקדמיה, הרסניים לא רק למדע ולחינוך אלא מסכנים באופן חמור ולשנים רבות קדימה את ביטחון מדינת ישראל, את כלכלתה ואת חברתה.

לקריאת המכתב המלא – לחצו כאן

מי הזיז את הקבצים שלי? 🖥️📀
איך לשמור את כל התמונות שלנו למאה שנה – מרצה פרופ’ איתן יעקובי, הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב
12.12 | 20:00 | פאב הכבשה השחורה, בית הסטודנט בטכניון, ע”ש שלום זילוני
פתיחת שערים 19:00
הכניסה חופשית מגיל 18 בהרשמה מראש כאן 👇

מענקים יוקרתיים אלה, כ-2 מיליון יורו לחוקר, תומכים במו”פ חלוצי וניתנים לחוקרים נבחרים המעלים רעיונות מחקריים פורצי דרך בשלבי הגיבוש של צוות המחקר ותוכנית העבודה.

פרופ' דן גרבר

פרופ’ דן גרבר

פרופ’ גרבר השלים בטכניון את כל תאריו האקדמיים – תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים, תואר שני במדעי המחשב ותואר שלישי במדעי הנתונים וההחלטות. בתום הדוקטורט הוא יצא לפוסט-דוקטורט ב- TTIC, מכון אקדמי למדעי המחשב בשיקגו. בשנת 2017 שב לטכניון כחבר סגל.

פרופ’ גרבר עוסק באופטימיזציה רציפה – תחום המגשר בין מתמטיקה ומדעי המחשב. לדבריו, “בקבוצת המחקר שלי אנו מפתחים אלגוריתמים חדשים ויעילים לפתרון בעיות יסודיות עם שימושים בתחומים כגון סטטיסטיקה ולמידת מכונה. אופטימיזציה רציפה היא כלי חיוני בתחומים רבים, למשל באימון רשתות נוירונים בלמידה עמוקה, ויש לה השפעה רבה במדע ובהנדסה.”

מענק ERC Consolidator יתמוך בפרויקט ProFreeOpt, שבמסגרתו יעסוק פרופ’ גרבר בשאלות עומק הקשורות בפיתוח דור חדש של אלגוריתמים יעילים במיוחד לפתרון מגוון רחב של בעיות אופטימיזציה רציפה בממד גבוה.

 

הטכניון הצטרף לאירועי “לילה סגול” – יוזמה לאומית לציון יום הזכויות הבין-לאומי לאנשים עם מוגבלויות, המתקיים היום (ג’, 3 בדצמבר), והאיר בסגול את בניין הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בבת גלים ואת בניין מעונות “ברושים” בקמפוס המרכזי בנווה שאנן.

במסגרת אירועי “לילה סגול”, בהובלת מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי והאזורי ואתר שווים הוארו הלילה בסגול, הצבע המזוהה עם קהילת המוגבלויות בעולם, יותר מ-140 בניינים בכל הארץ – מקריית שמונה ועד אילת.

מאז 7 באוקטובר 2023 נוספו יותר מ-80,000 ישראלים ל-1.5 מיליון אזרחים עם מוגבלות החיים בינינו. מאז פרוץ המלחמה הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי יותר מ-70,000 אזרחים שנפגעו בגוף ובנפש, בהם תינוקות, ילדים וקשישים, ובנוסף – כ-12,000 חיילי צה”ל בסדיר ובמילואים ואנשי כוחות הביטחון.

הטכניון משקיע רבות בהתאמת הקמפוס לאנשים עם מוגבלויות ובתמיכה בהם במהלך לימודיהם ושהותם בטכניון. את הפעילות בנושא זה מוביל מרכז הייעוץ והתמיכה בסטודנטים בלשכת דיקן הסטודנטים. דוגמה לפרויקט התנדבותי של סטודנטים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, העוסק בתחום, הוא תוכנית שוב”ל – שווה בלימודים בטכניון – המאפשרת לסטודנטים עם מוגבלות קוגניטיבית ללמוד קורס בנושא רפואה ומיומנויות מחשב.

דיקנית הסטודנטים בטכניון פרופ’ אילת פישמן אמרה כי “מאז 7 באוקטובר 2023 הצטרפו ישראלים רבים למעגל הגדול של אנשים עם מוגבלויות, והארת הבניינים נועדה לשדר מסר לפיו אנחנו אתכם, ונעשה ככל יכולתנו כדי להחזיר אתכם למעגל הלימודים והעבודה. זוהי חובתנו הלאומית.”

מדובר במפגשים ללא עלות שנועדו להעשיר את הממשק בין מדע ואומנות והם פתוחים גם לקהל הרחב.

הסדרה, הנערכת בחסות קרן נשיא הטכניון וגב’ סוניה מרשק, יצאה לדרך בשנת 2022 בהובלת ד”ר וולף שנבחרה למחזור הראשון בתוכנית “אמן בקמפוס” שיזם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. הסדרה מהווה פלטפורמה לדיאלוג ולהשראה בין מדענים, מהנדסים, אמנים ומוזיקאים. מאז תחילת הסדרה לקחו בה חלק עשרות מדענים ומהנדסים ובהם חתני פרס נובל ואמנים בין-לאומיים.

ד"ר אורית וולףקרדיט : יואל לוי

ד”ר אורית וולף
קרדיט : יואל לוי

סדרת  המפגשים, הראשונה מסוגה בארץ, יוצרת מפגש בין מדענים, חברי סגל אקדמי ומינהלי, סטודנטים, בוגרים והקהל הרחב. כל מפגש מוקדש לנושא אחר המשותף לדיסציפלינות השונות ומשלב מוזיקה, מדע וטכנולוגיה בהשתתפות חוקרי הטכניון ואמנים אורחים מבחוץ. לדברי ד”ר וולף, “החיבור בין מדע ואומנות אינו ‘אפשרי’ אלא ‘הכרחי’. שדות נבדלים אלה חולקים הרבה במשותף, והמפגשים הבין-תחומיים שאנו עורכים בטכניון חושפים אמנים, מדענים ומהנדסים, כמו גם את הקהל הרחב, לתכנים שלא הכירו, ויתר על כן – מספקים להם השראה ליצירתיות ולחדשנות אופרטיבית הן באומנות והן במדע ובטכנולוגיה.”

המפגש הראשון בשנה זו יתקיים ביום רביעי, 11 בדצמבר, ויוקדש לכוחם של הריק והחלל. הוא יעסוק במגוון היבטים של הריק בפיזיקה (היווצרות היקום), בביולוגיה, באדריכלות נוף, בפיסול ובמוזיקה. במפגש תארח ד”ר וולף את פרופ’ חגי פרץ מהפקולטה לפיזיקה, את פרופ’ טל אלון מוזס מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, את פרופ’ דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, את המרצה לאומנות ד”ר גילית איבגי, את  הכנר הבינלאומי מיכאל שחם ואת המלחין נעם יעקובי, סטודנט למתמטיקה ומדעי המחשב בטכניון.

המפגש הראשון, ב-11 בדצמבר, יתקיים באולם הקולנוע בבית הסטודנט. הוא יחל בשעה  15:00 וייארך כשעה וחצי ללא הפסקה. המפגש אינו כרוך בתשלום אך מצריך הרשמה מראש.

לפרטים והרשמה – כאן.

קישור למפגשי העונות הקודמות: כאן

במהלך אוקטובר, בצל המצב המתוח בצפון, התקיים בטכניון כנס סטודנטים בין-לאומי מקוון בנושא מנהיגות בתקופות משבר. את הכנס יזמה קבוצת סטודנטים בתוכנית ה-MBA  – טוהר דניאל, רותם שפיר, גל פורקוש ונועה סיידנוור –  יחד עם פרופ’ מרים ארז, סגנית דיקן לתוכנית ה-MBA.

פרופ’ ארז, כלת פרס ישראל לניהול, מובילה את תוכנית GNAM (Global Network for Advanced Management) בטכניון מאז היווסדה בשנת 2016. לדבריה, “במסגרת התוכנית מגיעים לטכניון סטודנטים מ-14 בתי ספר למינהל עסקים, וסטודנטים מתוכנית ה-MBA בטכניון טסים לשבוע מרוכז באחד מאותם בתי ספר. סטודנטים מהטכניון אומנם טסו השנה לחו”ל, אבל המפגש שהיה אמור להתקיים בטכניון בחודש מרץ 2024  נדחה בשל המצב. הסטודנטים בתוכנית ה-MBA שלנו עבדו קשה כדי לקיים בכל זאת אירוע בטכניון, שיראה את פניה היפים של ישראל בשעת משבר. זו הייתה יוזמה שלהם והם הובילו את הארגון ואת הזמנת המרצים האורחים.”

הכנס בטכניון התקיים השנה במתכונת מקוונת בין 13 ל-18 באוקטובר בהשתתפות 43 סטודנטים מ-14 בתי ספר למנהל עסקים, ועסק כאמור בנושא “מנהיגות בתקופות משבר” (Leading in Times of Crisis). השתתפו בו מרצים מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות ומפקולטות אחרות בטכניון, ובהם חתן פרס נובל פרופ’ מחקר דן שכטמן, וכן מרצים אורחים, מנהיגים מובילים במשק הישראלי. אלה כמה מהם: היזם בוגר הטכניון איל וולדמן, עופר דורון המוביל את יוזמת החללית בראשית, הספורטאית הפראלימפית מורן סמואל, אורי להב, מייסד שותף חברת אאוטבריין שהקים מיזם לוגיסטי לתמיכה במפונים באילת, וכן עמיחי בר-ניר, המנכ”ל היוצא של חברת טופ-גם משדרות העוסקת בתחום תוספי המזון.   

מבין המרצים בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות הרצו ד”ר נועה זיכלינסקי על מחקריה בנושא בית-החולים ההיברידי בזמן מגפת הקורונה, פרופ’ עדו ערב על קבלת החלטות בזמן משבר, ד”ר שלי לב-קורן על צוותים רב-תרבותיים וירטואליים (היא גם הנחתה את עבודת הצוותים, כשכל צוות הורכב מסטודנטים ממדינות שונות),  ופרופ’ ארז על ניהול ארגונים בזמן משבר. ד”ר זוהר רובינשטיין מאוניברסיטת תל-אביב ובנו ארן רובינשטיין, בוגר הפקולטה, הרצו על חוסן לאומי, נושא שבתחום התמחותם.   

קבוצת המשתתפים הייתה מגוונת מאוד וכללה בין השאר את מנהל מדעי הנתונים ב- Mastercard ביוטה, ארה”ב, מנהלת בכירה במרצדס-בנץ, וטרינר מצ’ילה ומנהל הבריאות בחברת אמבולנסים באוסטרליה. במסגרת המפגש עבדו הסטודנטים בצוותים מעורבים כחברות ייעוץ שנותנות פתרונות להתמודדות עם משבר בתחומים שונים בארגונים שונים שעוברים משבר. לדברי פרופ’ ארז “היה מרשים ומרגש לראות סטודנטים  ב-MBA טכניון עובדים עם סטודנטים מאוניברסיטת ייל בארה”ב ומבתי ספר למנהל עסקים החברים ברשת GNAM – סטודנטים מטורקיה, אירלנד, אנגליה, גרמניה, קנדה, ברזיל, צ’ילה, מקסיקו, הודו, הונג-קונג, סין, ואוסטרליה – מתוך מטרה משותפת. הפוליטיקה נשארה בחוץ. במפגש הסיכום שמענו שבחים רבים מהסטודנטים מחו”ל, ואני מבקשת שוב להדגיש את חלקם המרכזי של הסטודנטים שלנו ביוזמה, בארגון ובהובלת המפגש החשוב הזה, ואת התמיכה הלוגיסטית והארגונית המצוינת שניתנה על ידי הצוות המנהלי של תוכנית ה-MBA, של הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות ושל מרכז המחשבים בפקולטה.”

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה אישרה את התוכנית להקמת מבנה חדש לפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. לדברי יו”ר הוועדה עו”ד שרית גולן, “קידום תוכנית הבינוי למבנה חדש ומתקדם הוא בשורה לא רק לטכניון, המוסד האקדמי החשוב בארץ אלא גם בשורה לעיר חיפה.”

הבניין החדש, ע”ש סטיבן וננסי גרנד מידידיו הגדולים של הטכניון, נועד למלא את צורכי הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ע”ש סטיבן קליין, היחידה בתחומה בישראל, הנמצאת בצמיחה מתמדת. הפקולטה מכשירה את רוב המהנדסים והמהנדסות המאיישים את תעשיות האווירונאוטיקה והחלל בישראל ובוגריה ממלאים תפקידים בכירים בתחום. היא הוקמה בראשית ימי המדינה ביוזמתם של נשיא הטכניון הראשון יעקב דורי, ראש הממשלה דוד בן גוריון והמשנה לנשיא הטכניון, פרופ’ סידני גולדשטיין, זאת מתוך הבנה שהמדינה הצעירה תידרש לכונן תעשיות תעופה וחלל חזקות. ואכן, בוגרי ובוגרות הפקולטה הם המנהיגים המובילים תעשיות אלה בישראל – תעשיות המקיימות קשר הדוק עם חוקרי הפקולטה במגוון רחב של תחומים. בינואר 2024 נכנסה בוגרת הפקולטה פרופ’ דניאלה רווה לתפקיד דיקנית הפקולטה והיא מובילה אותה בתהליכי צמיחה ופיתוח מתקדמים.

הדמיה : קימל אשכולות אדריכלים

הדמיה : קימל אשכולות אדריכלים

בשנים האחרונות גדלה הפקולטה הן מבחינת מספר חברי הסגל והיקפי המחקר והן מבחינת מספר הסטודנטים, ולכן נחוץ לה בניין חדש שיתאים לצורכי המאה ה-21. הבניין החדש יוקם בסמוך למבנה ההיסטורי, וישלב אלמנטים של חדשנות ושל שימור. יהיו בו שמונה קומות, שטחו הכולל ישתרע על פני 7200 מ”ר, ויפעלו בו מעבדות מתקדמות ותשתיות מחקר ופיתוח. הבנייה תיעשה תוך הקפדה על עמידה באמות מידה סביבתיות ושילוב אדריכלי עם הנוף והמבנים ההיסטוריים והמודרניים הסמוכים. מתחם הכניסה לבניין החדש ישתלב עם אזור ההוראה המשופץ של הבניין הישן.

הבניין החדש יאפשר לפקולטה לקלוט חוקרים חדשים, ליזום תחומים חדשים במחקר ובהוראה, להרחיב את פעילותה במחקר ובפיתוח ולשמר את מעמדה הבין-לאומי במחקר ובחינוך הנדסי. הבניין החדש יאפשר להגדיל משמעותית את מספר הסטודנטים בכל התארים ולשפר את תשתיות ההוראה והמחקר. כבר השנה פתחה הפקולטה את שנת הלימודים תשפ”ה בעלייה חדה במספר הסטודנטים החדשים המתחילים את לימודיהם בטכניון. מדובר בעלייה בשיעור 25% ביחס לשנה שעברה (תשפ”ד) ו-40% ביחס לשנה שקדמה לה (תשפ”ג).

מערכת טכנולוגית מקורית שפותחה בטכניון מסייעת לנהל את שנת הלימודים באופן המיטבי עבור הסטודנטים, בדגש על הסטודנטים החדשים. המערכת המבוססת על פלטפורמת בינה עסקית (BI) מאפשרת לגורמים הרלוונטיים בהנהלת הטכניון לנהל את השיבוצים בכיתות ובמעבדות כך שסטודנטים וסטודנטיות חדשים יוכלו ללמוד בקמפוס עצמו ולא מרחוק וכך לפתח קשרים בינם לבין עצמם, להכיר את המרצים ולייצר רשתות למידה.

המערכת פותחה על ידי מוטי יגר, מנהל ספריות הטכניון, ביוזמת המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’. ביישום המערכת לקחו חלק מרכזי סרגיי מיכלין, סגן ממונה הביטחון ביחידת ביטחון וחירום, רויטל ברוימן מהספרייה המרכזית ועובדות מדור ההוראה בלימודי הסמכה נורית ויגוצקי, לינה אשרפוב ורחל מובסיסיאן.

סטודנטים וסטודנטיות בטכניון

סטודנטים וסטודנטיות בטכניון

הנחיות פיקוד העורף למרחב חיפה, נכון להיום, מורות על רמת התגוננות 2. מדרג התגוננות זה אינו מאפשר לכלל הסטודנטים ללמוד בקמפוס הטכניון באופן פיזי (פנים אל פנים). לשינוי במדרג הכוננות השלכות נרחבות על מספר האנשים המקסימלי שיכולים לשהות יחד בכיתות, במעבדות, בבניינים ובמרחב הטכניון כולו. משתנים אלה חייבים להילקח בחשבון יחד עם הקירבה למרחבים מוגנים, המוגדרים באופן ברור על ידי פיקוד העורף.

עקב מורכבות הנושא פותחה בטכניון המערכת הייחודית, המספקת לגורמים הרלוונטיים תמונת מצב דינמית ומדויקת על שיבוץ הלומדים למרחבים השונים בטכניון ועל הקירבה למרחבים מוגנים. לדברי מוטי יגר, מפתח המערכת, מדובר ב”כלי תכנון מתקדם, מבוסס BI (בינה עסקית), שמספק מפה דינמית של המרחבים שאפשר לקיים בהם פעילות – בעיקר הוראה – בהתאם להנחיות פיקוד העורף. מה שיפה הוא שכאשר ישתנו הנחיות פיקוד העורף אפשר יהיה לעדכן את המערכת על פיהן, לקבל מיד מיפוי מעודכן ולשבץ הרצאות ותרגולים בהתאם.”

לדברי פרופ’ עודד רבינוביץ’, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, “המערכת מסייעת בשיבוץ של 4700 שיעורים לכ-15,000 סטודנטים ב-212 בניינים ברחבי הקמפוס. ההחלטה האסטרטגית שהתקבלה בהנהלת הטכניון מציבה בעדיפות ראשונה את הסטודנטים החדשים כמי שזכאים ללמידה פיזית בקמפוס. סטודנטים אלה עדיין אינם מכירים את חבריהם ואת המרצים, והיכרות זו חיונית להם כדי לייצר רשתות למידה ולחלוק את אתגרי הלימודים עם סטודנטים נוספים. בעדיפות הבאה – המעבדות. להתנסוּת במעבדות ההוראה אין תחליף, ולכן הטכניון עושה כמיטב יכולתו לקיים את הפעילות במעבדות הלימוד כסדרה. עבור מי שלא ישובץ ללמידה בקמפוס ינגישו המרצים והמתרגלים את הלמידה באופן מקוון, בין אם באופן אינטראקטיבי בזום ובין אם באופן אסינכרוני על בסיס הקלטות בשילוב סדנאות ומפגשים דיגיטליים. שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים בקמפוס, כולל סגל אקדמי ומנהלי, יחידות הביטחון, ובעיקר הסטודנטיות והסטודנטים, חיוני להצלחת הלמידה בתנאים המורכבים הנוכחיים. וכמובן, אנחנו מחכים בכיליון עיניים לשיפור במצב שיאפשר חזרה מהירה וטובה לפעילות מלאה בקמפוסים.”

סטודנטים וסטודנטיות בטכניון

סטודנטים וסטודנטיות בטכניון

המערכת החדשה מבוססת על אינטגרציה של שני מקורות מידע – מצד אחד מפת המרחבים המוגנים ומצד שני מפת כיתות ההוראה והשיבוץ של השיעורים לכיתות. לדברי המזכירה האקדמית של לימודי הסמכה, ד”ר אפרת נתיב-רונן, אינטגרציה זו מספקת תמונת מצב מדויקת החיונית להקצאה מיטבית של הכיתות בקמפוס. עבור יחידת הביטחון והחירום מספקת המערכת תמונה של מספר האנשים הצפויים בקמפוס בכל רגע נתון, וכך יכולה היחידה לוודא שמספרים אלה אינם עולים על המותר על פי הנחיות פיקוד העורף. בזמנים בהם המערכת התריעה על שיבוץ עודף, תוקן השיבוץ מראש.

הקמפוס כולו שוּלַט כך שהמעבר למרחבים מוגנים יהיה ברור ומהיר. בנוסף הוקם עמוד אינטרנט שבו יכולים הסטודנטים והסגל לעקוב אחרי שיבוץ הקורסים בקמפוס.  המהלכים הנוכחיים מצטרפים לתגבור המתמשך של האבטחה והביטחון בקמפוס מאז פרוץ המלחמה – בעיבוי מערך האבטחה, בהכשרת  מקלטים, בחלוקת מכשירי קשר ובהכשרות רלוונטיות ליחידות השונות.