מה חדש בטכניון – אוגוסט 2023 🎓🔬

פיתוחים ומחקרים חדשים בתחומי המידע, המזון, החומרים, האופטיקה והביולוגיה, אומנות בקמפוס ועדכון מתחרויות פורמולה סטודנט באירופה, כל אלה ועוד חדשות בניוזלטר אוגוסט של הטכניון. לקריאה לחצו על התמונה או על הלינק המצורף – כאן

 

חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון מציגים גישה חדשה לטיפולים בסרטן: שילוב תרופות ברמה הננומטרית תוך מטא-סינרגיה – סינרגיה ביולוגית וכימית. את המחקר שהתפרסם בכתב העת Journal Of Controlled Release הובילו הדוקטורנטית דנה מירון אזאגורי, ד”ר יוסי שמאי ובן פרידמן גליק, סטודנט לתואר שני.

ד"ר יוסי שמאי והדוקטורנטית דנה מירון אזאגורי בכנס Controlled Release בלאס וגאס, שם הציגה דנה את המחקר

ד”ר יוסי שמאי והדוקטורנטית דנה מירון אזאגורי בכנס Controlled Release בלאס וגאס, שם הציגה דנה את המחקר

סרטן הוא שם כללי לקבוצת מחלות המאופיינות בהתחלקות מואצת ובלתי מבוקרת של תאים. הטיפולים הכימותרפיים בסרטן פותחו כבר לפני יותר 80 שנה ומאז עברו שיפורים ניכרים, ולצידם פותחו טיפולים חדשים ובהם הקרנה, אימונותרפיה וטיפולים ביולוגיים.

אחת  הגישות המקובלות כיום בטיפול בסרטן היא מִשְׁלָב תרופות – סינרגיה של תרופות שונות. השימוש המבוקר בכמה תרופות בעת ובעונה אחת יוצר אפקט העולה על סך חלקיו, כלומר על התועלת המצטברת של התרופות השונות, ועשוי גם למנוע מהגידול לפתח עמידות לטיפול.

חוקרי הטכניון לקחו את הקונספט הסינרגטי צעד קדימה והם מציגים במאמרם גישה חדשה: מטא-סינרגיה תרופתית. לדברי ד”ר שמאי, “במונח מטא-סינרגיה אנחנו מתכוונים לכך שהמולקולות שפיתחנו מפגינות סינרגיה ביולוגית וכימית בעת ובעונה אחת. במילים אחרות, הן לא רק משיגות בשילוב ביניהן את האפקט הריפוי הרצוי (הביולוגי) אלא גם יודעות להתחבר ביחד בתהליך של הרכבה עצמית (self-assembly) מתוך סינרגיה כימית. בנוסף, השילוב האמור מפחית את תופעות הלוואי של התרופה.”

בן פרידמן גליק

בן פרידמן גליק

 

המודל החישובי שפיתחו החוקרים מנבא את הסינרגיה הכימית-ביולוגית של שילובי תרופות שונים ואת יעילותם הטיפולית, זאת על סמך למידה חישובית וכריית מידע מהספרות המקצועית. המודל, המנבא כאמור לא רק את היעילות הרפואית אלא גם את המטא-סינרגיה בין חלקיקי התרופות השונות, סיפק 1,985 “מתכונים” לתרופות סינרגטיות ננומטריות ל-70 סוגי סרטן.

מתוך כלל ההצעות גילו החוקרים כי צמד תרופות האנטי-סרטניות בורטזומיב-קבוזנטיניב (הראשונה מאושרת לסרטני דם, השנייה מאושרת לסרטני כבד, כליות ובלוטת התריס) מפגין יציבות כימית, רמות גבוהות של יעילות, פיזור יעיל בגוף ורמת רעילות נמוכה. בעקבות מסקנה זו הם בחנו את יעילותו של שילוב זה בסרטן הראש והצוואר במודל חיה והדגימו כי הניבוי שלהם עובד – השילוב האמור אכן יעיל, מתפזר היטב בגוף ורמת הרעילות שלו נמוכה, מה שבא לידי ביטוי במיעוט תופעות לוואי. באופן מפתיע, כאשר מזריקים כל תרופה בנפרד, יש יותר תופעות לוואי מאשר הזרקה של השילוב בהרכבה עצמית לחלקיקים. יצירת מטא-סינרגיה ברמה הננומטרית היא אתגר מורכב מאוד,” מסביר ד”ר שמאי, “כי היא מצריכה החדרה של שתי תרופות (לפחות) לאותו נשא המוביל אותן ליעד הרצוי בגוף. המחקר שלנו מראה, גם בהדגמה החישובית (כימו-אינפורמטיקה ובינה מלאכותית) וגם בניסוי במודל חיה, כי השילוב שיצרנו אכן מוביל את התרופות לגידול ומשחרר אותן שם וכי טיפול זה יעיל מאוד בטיפול במחלה. מעבר לשילוב הספציפי שהדגמנו במאמר אנחנו מאמינים כי הקונספט של מטא-סינרגיה צפוי להוביל לפריצות דרך נוספות במאבק במחלות הסרטן.”

מ-0 עד 100%: הניבוי שסיפק המודל למטא-סינרגיה בין תרופות שונות

מ-0 עד 100%: הניבוי שסיפק המודל למטא-סינרגיה בין תרופות שונות

המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF).

למאמר בכתב העת Journal Of Controlled Release לחצו כאן

הנהלת קורנל-טק הכריזה היום כי פרופ’ ישראל צידון – יזם, מנהיג מוביל בהנדסת רשתות ובעבר דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ארנה ואנדרו ויטרבי בטכניון – יצטרף לקורנל-טק כדירקטור מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ואן וארווין ג’ייקובס. הוא יחליף בתפקיד זה את ד”ר רון ברכמן, שניהל את המכון משנת 2016. מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס הוא חלק מקורנל-טק – קמפוס ללימודים מתקדמים ומרכז מחקר של אוניברסיטת קורנל בשותפות עם הטכניון ועם עיריית ניו יורק. מכון ג’ייקובס פועל להרחבת גבולות האקדמיה בקורנל-טק ומפעיל מסלולים לתואר כפול בטכנולוגיות בריאות, ב- Connective Mediaובטכנולוגיות אורבניות. מאז ייסודו נבטו בו 42 חברות סטארטאפ שהגישו כמעט 50 בקשות לפטנט וגייסו יותר מ-200 מיליון דולר ממקורות פרטיים. יותר מ-80% מהחברות האלה עדיין פועלות והן מעסיקות במצטבר יותר מ-200 עובדים בעיר ניו-יורק.

פרופ' ישראל צידון

פרופ’ ישראל צידון

בתפקידו כדירקטור יוביל צידון את המתווה האסטרטגי של מכון ג’ייקובס: המשך העמקת ההתמקדות במחקר בין-תחומי ויישומי בתחומים המאתגרים ביותר בעולם הדיגיטלי; הרחבת המסלולים החדשניים לתואר כפול; והעצמת מחויבותו של המכון ליזמות מכלילה.

“פרופ’ צידון הוביל מחקרים פורצי דרך, ייסד חברות סטארטאפ מצליחות ופיתח 65 פטנטים אמריקאים המתפרשים על פני היבטים שונים של רשתות מידע לרבות ניידות, מתגים, אבטחה ואינטרנט,” אמר גרג מוריסט, דיקן וסגן הפרובוסט של קורנל-טק. “ניסיונו הרחב ועברו בעולם הסטארטאפ והמחקר התעשייתי, לרבות VMWare, אחת החברות המובילות בעמק הסיליקון, יאפשרו לו לקדם את מכון ג’ייקובס ואת משימתו: לספק פרספקטיבה גלובלית על מחקר, הוראה, העברת טכנולוגיות, מסחור ויזמות.”

“פרופ’ ישראל צידון הוא חוקר בעל שיעור קומה ברשתות מחשוב ובעל ניסיון ניהולי רב בטכניון,”  אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “כדיקן הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון הוא הוביל אותה להישגים רבים ומשמעותיים. לפרופ’ צידון ניסיון עשיר ומוצלח ביזמות והוא מקיים קשר הדוק עם התעשייה. אין לי ספק שבתפקידו החדש הוא יתרום רבות לחיזוק שיתופי הפעולה בין הטכניון ואוניברסיטת קורנל ויקדם את המחקר והפיתוח במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס.”

“מכון ג’ייקובס מייצג את השותפות האקדמית בין קורנל והטכניון בקורנל-טק,” אמר פרופ’ ישראל צידון, דירקטור מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס. “זוהי זכות גדולה להמשיך את דרכו של רון ברכמן ולהעצים את גישתו החדשנית של המכון למחקר ולשותפויות עם התעשייה.”

פרופ’ צידון מגיע למכון ג’ייקובס מחברת VMware Research, שם הוא שימש במשך יותר משש שנים סגן נשיא וחוקר בנושא רשתות עתירות-ביצועים המגשרות בין האינטרנט של הדברים, מרכזי מידע, עננים ציבוריים ועוד – חיבור המתורגם ליישומים חדשניים מבוזרים-גאוגרפית. לפני הצטרפותו ל-Vmware הוא היה חבר סגל בטכניון, תקופה שבה פרסם יותר מ-180 מאמרים ושימש דיקן הפקולטה בין 2006 ל-2010. פרופ’ צידון ייסד כמה חברות הייטק ובהן Micronet Ltd, שהייתה חלוצה בהזנת נתונים למובייל; Actona Technology, שהציגה טכנולוגיה בסיסית לאופטימיזציה של WAN; Viola Networks, טכנולוגיה לאבחון רשתות ולבדיקת איכותן; ו-Sookasa, פלטפורמה לאבטחת ארגונים.

פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, יוענק בשנה הקרובה בשני תחומים:

בתחום בריאות האדם יוענק הפרס לפרופסורים קטלין קריקו ודרו וייסמן מאוניברסיטת פנסילבניה ולפרופ’ פיטר קאליס מאוניברסיטת בריטיש קולומביה, ובתחום המדע והטכנולוגיה הוא יוענק לפרופ’ אמריטה הלן קווין ממעבדת המאיץ הלאומי SLAC.

בריאות האדם

מחקריהם של הפרופסורים קריקו, וייסמן וקאליס איפשרו את פיתוחם המהיר ואת אספקתם המהירה של חיסונים אפקטיביים לקורונה. תגליותיהם המדעיות חוללו מהפכה במתן חיסונים יעילים ובטוחים והובילו לפיתוח סוגים חדשים של תרופות ושל טיפולים גנטיים אשר תרמו רבות לרווחת האדם.

פרופ’ קטלין קריקו היא ביוכימאית המתמקדת בביולוגיה של RNA. היא השלימה תואר דוקטור באוניברסיטת סגד בהונגריה מולדתה. ב-24 השנים האחרונות היא עובדת באוניברסיטת פנסילבניה כפרופסורית לנוירוכירורגיה. פרופ’ קריקו נודעה בהתמדתה בעבודה על mRNA נוכח סירובו של הממסד האקדמי באותם ימים להכיר בפוטנציאל בתחום זה. על עבודתה פורצת הדרך היא זכתה בפרסים רבים ובהם פרס יפן, פרס הורביץ, פרס פאול ארליך, מדליית בנג’מין פרנקלין, מדליית קובלנקו, פרס טאנג, פרס וורן אלפרט ופרס Lasker-DeBakey על מחקר ברפואה קלינית.

פרופ' קטלין קריקו (courtesy of István Sahin-Tóth)

פרופ’ קטלין קריקו (courtesy of István Sahin-Tóth)

פרופ’ דרו וייסמן הוא אימונולוג המתמקד בביולוגיה של RNA. הוא השלים תואר MD ותואר ד”ר באוניברסיטת בוסטון. ב-1977 הוא פתח את מעבדתו באוניברסיטת פנסילבניה, שם התמקד ב-RNA ובחיסונים. כיום הוא מפתח שיטות להחלפה של חלבונים פגומים גנטית, לעריכת הגנום ולשיגור מדויק של תרופות לתאים ולאיברים תוך התבססות על טכנולוגיות RNA. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס רוזנסטיל, פרס Lasker-DeBakey על מחקר ברפואה קלינית ופרס VinFuture. יחד עם פרופ’ קריקו הוא זכה בהכרה על עבודתו החלוצית בפיתוח mRNA משופר (nucleoside-modified mRNA), המוביל לדיכוי התגובה הדלקתית למולקולות mRNA וסולל דרך לטיפולים מבוססי RNA.

פרופ' דרו וייסמן Photo credit :University of Pennsylvania School of Medicine))

פרופ’ דרו וייסמן Photo credit :University of Pennsylvania School of Medicine))

פרופ’ פיטר קאליס מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת בריטיש קולומביה הוביל פריצות דרך משמעותיות בפיתוח טיפולים ברפואה ננומטרית תוך שימוש בחלקיקים ליפידיים ננומטריים (LNP) לטיפול בסרטן, טיפולים גנטיים וחיסונים. הוא פיתח חלקיקים ליפידיים ננומטריים המגינים על ה- mRNAומובילים אותו לתאים – פלטפורמה ששימשה לימים בחיסונים מבוססי RNA.

פרופ’ קאליס השלים תואר דוקטור בפיזיקה באוניברסיטת בריטיש קולומביה, שם ייסד מעבדה בראשותו. הוא מייסד שותף בשתי רשתות-מצוינות לאומיות בקנדה – המרכז למו”פ של תרופות (כיום AdMare) ורשת החדשנות ברפואה ננומטרית. הוא הוכתר לקצין במסדר קנדה וזכה בפרסים רבים ובהם הפרס ע”ש הנסיך מהידול, פרס גיירדנר ופרס טאנג. ב-2023 הוא נבחר לעמית החברה המלכותית.

פרופ' פיטר קאליס (קרדיט צילום: The University of British Columbia)

פרופ’ פיטר קאליס (קרדיט צילום: The University of British Columbia)

בתחום המדע והטכנולוגיה

פרופ’ הלן קווין עוסקת בפיזיקה תאורטית. יחד עם רוברטו פצ’יי המנוח היא הציעה פתרון לאחת התעלומות הבסיסיות של הפיזיקה: העובדה שהכוח החזק אינו משתנה תחת החלפה של חלקיקים ואנטי-חלקיקים בשילוב עם שיקוף של המרחב. ההסבר מבוסס על סימטריה חדשה – סימטריית פצ’יי-קווין. סימטריה זו עשויה להסביר גם את תעלומת החומר האפל המהווה את רוב החומר ביקום אך זהותו לא ידועה. סימטרית פצ’יי-קווין מנבאת חלקיקים חדשים המכונים אקסיונים (axions), המאופיינים בדיוק בתכונות הדרושות כדי להרכיב את החומר האפל.

פרופ’ קווין גם הראתה, יחד עם הווארד ג’ורג’יי וסטיבן וויינברג המנוח, כי למרות הבדלי העוצמות של הכוח החזק, החלש והאלקטרומגנטי באנרגיות נמוכות, הם יכולים לנבוע מכוח אחד באנרגיות גבוהות, שם העוצמות שלהם מתלכדות. תגלית זו הובילה למסגרת התאורטית המוכרת כיום כ”תאורית האיחוד הגדול”.

תגליותיה של פרופ’ קווין פרצו נתיבי מחקר חדשים הן בפיזיקה התאורטית והן בפיזיקה הניסויית, והן צפויות להוביל לפריצות דרך משמעותיות בהבנת מבנהו הבסיסי של היקום.

פרופ’ קווין קיבלה תואר ד”ר מאוניברסיטת סטנפורד והייתה פרופסורית לפיזיקה ב-SLAC ונשיאת החברה האמריקאית לפיזיקה. היא חברה באקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית, וברשימת הפרסים שלה נכללים מדליית דיראק, מדליית אוסקר קליין, מדליית קרל טיילור קומפטון, מדליית בנג’מין פרנקלין ופרס סקוראי. לפרופ’ קווין הייתה גם תרומה משמעותית לחינוך למדעים.

פרופ' הלן קווין. (קרדיט צילום: Dan Quinn)

פרופ’ הלן קווין. (קרדיט צילום: Dan Quinn)

פרס הארווי, בסך 75,000 דולר, נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), תעשיין וממציא, ידיד מסור של הטכניון ומדינת ישראל ומתומכיהם הנאמנים. הוא מוענק על ידי הטכניון בכל שנה על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. במרוצת השנים הפך הפרס ל”מנבא נובל” משום שיותר מ-30% מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל.

הפרסים יוענקו לארבעת הזוכים בחודש יוני 2024 באירוע חגיגי שיתקיים במהלך מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, שייערך בסימן 100 שנה לפתיחת שערי הטכניון.

לרשימת הזוכים בפרס הארווי לחצו כאן

הטכניון דורג במקום ה-79 ברשימת 100 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. כך עולה ממדד שנחאי, המדד המוביל בעולם לדירוג מוסדות להשכלה גבוהה, שהתפרסם הבוקר (ג’, 15.8).

מאז 2012 (למעט בשנת 2020) דורג הטכניון בהתמדה ברשימת ה-Top 100 של מדד שנחאי, והדירוג הנוכחי משקף עלייה רציפה בארבע השנים האחרונות וזינוק של ארבעה מקומות מהשנה שעברה, שבה דורג הטכניון במקום ה-83.

עוד עולה מהמדד כי מבין האוניברסיטאות הטכנולוגיות באירופה דורג הטכניון במקום החמישי.

זינוק לטכניון במדד שנחאי: טיפס למקום ה-79

זינוק לטכניון במדד שנחאי: טיפס למקום ה-79

“מיקומו של הטכניון במדד שנחאי ובמדדים אחרים אינו תכלית לכשעצמה, אך נוכחותו בנבחרת מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם, והעלייה במיקומו בשנים האחרונות, הן הישג משמעותי וחשוב,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “זו הכרה בין-לאומית במצוינותו האקדמית והמחקרית של המוסד ועדות להתחדשותו המתמדת. אני גאה מאוד בחברי הסגל המצוינים שלנו. שלושה מוסדות אקדמיים ישראליים נכללים ברשימת 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם, וזוהי תעודת מצוינות למדע ולאקדמיה הישראליים ומקור גאווה לכולנו. השנה נציין את שנת ה-100 לפתיחת שערי הטכניון, וזו הזדמנות להביט לאחור בגאווה בהישגים שרשם המוסד המפואר הזה מראשיתו ועד היום ולהישיר מבט קדימה מתוך מחויבות עמוקה ואמונה בכוחו של הטכניון להמשיך ולהוביל את מדינת ישראל לשגשוג ולרווחה.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

“העלייה המתמדת של הטכניון בדירוג בשנים האחרונות היא פרי המאמצים המושקעים  בחיזוק שיתופי הפעולה המחקריים הבין-תחומיים, בהקמת חזיתות המחקר הכלל-טכניוניות בתחומי בריאות האדם והקיימות ובעידוד הקשרים המחקריים עם התעשייה. כוחו והצלחתו של הטכניון טמונים במשאב האנושי המעולה, המוביל את הישגיו הרבים ואת פריצות הדרך במחקר ובהוראה. זו תוצאה של עבודה מאומצת ומסורה של חברות וחברי הסגל האקדמי והמנהלי, דיקניות ודיקני הפקולטות, הדיקנים הכלל טכניוניים והנהלת הטכניון.”

מדד שנחאי, המתפרסם מאז שנת 2003, מדרג את רמת המחקר במוסדות האקדמיים בעולם על פי קריטריונים שונים, ובהם מספר הזוכים בפרסי נובל ופילדס, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בכתבי העת המובילים Nature ו-Science וביצועים מחקריים נוספים. הדירוג מקיף 2,500 אוניברסיטאות והפרסום מציג את 1,000 המובילות.

לדירוג המלא לחצו כאן

חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחו מערכת למעקב אחר תהליכים דינמיים בתאים חיים. את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Methods הובילו פרופ”ח יואב שכטמן והדוקטורנט אלון שגיא מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. הטכנולוגיה החדשה – DBlink – מבוססת על שיטת SMLM ואלגוריתם בינה מלאכותית (רשתות נוירונים) ומאפשרת לשחזר דינמיקה מהירה של עצמים ביולוגיים ברזולוציית-על בתאים חיים.

פרופ' יואב שכטמן

פרופ”ח יואב שכטמן

אחד האתגרים החשובים ביותר במיקרוסקופיה הוא מעקב אחר תהליכים ביולוגיים דינמיים ברזולוציה (הפרדה) גבוהה בזמן ובמרחב. מיקרוסקופים אופטיים קונבנציונליים מוגבלים על ידי גבול הדיפרקציה, המגביל את הרזולוציה של המיקרוסקופ לכמחצית מאורכו של גל האור. פירוש הדבר הוא שבאור הנראה לעין, גבול הדיפרקציה הוא בסביבות 300-200 ננומטר. לכן לא נוכל לראות רבים מהעצמים המעניינים חוקרים בתחום הביולוגיה, למשל נגיפים מסוימים (100 ננומטר), חלבונים (10 ננומטר) ומולקולות DNA (2.5 ננומטרים).

אלון שגיא

אלון שגיא

את גבול הדיפרקציה ניסח לראשונה הפיזיקאי הגרמני ארנסט קרל אַבֶּה בשנת 1873. קביעתו של אבה, לפיה הרזולוציה של מיקרוסקופ אופטי מוגבלת לכמחצית מאורך הגל, העסיקה חוקרים ומהנדסים רבים, ובשנים האחרונות טכנולוגיות חדשות הצליחו “לעקוף” את אותה מגבלה ולספק רזולוציית-על – הפרדה של עשרות ננומטר, ובמקרים מסוימים אף ננומטרים בודדים.

אחת מפריצות הדרך בהקשר זה היא פיתוח שיטה לאיתור מולקולות בודדות (SMLM) על ידי אריק בטזיג, שזכה על כך בפרס נובל בכימיה לשנת 2014 יחד עם וויליאם מורנר וסטפן הל. שיטה זו מבוססת על חיבור של מולקולות פלורוסנטיות (זוהרות) למבנה הביולוגי. היא מאפשרת לאתר באופן מדויק את מיקום המולקולות, המעיד על המבנה הביולוגי המצולם. השיטה חוללה מהפכה בדימות הביולוגי ושיפרה את הרזולוציה המרחבית בסדר גודל יחסית לשיטות קונבנציונליות.

עם זאת, השיטה דורשת זמן צילום ארוך כדי לשפר את הרזולוציה המרחבית ולא מאפשרת מעקב אחרי עצמים דינמיים. מאחר שמרבית התהליכים הביולוגיים מתרחשים בסביבה דינמית בתאים חיים, חוקרים חיפשו פתרון שיאפשר זאת.

אחד הפתרונות לבעיית הרזולוציה הוא שימוש בגלים קצרים, שהרי הרזולוציה מוגבלת על ידי אורך הגל ולכן גלים קצרים יאפשרו רזולוציה גבוהה יותר. אפשרות נוספת היא ביצוע שורה של סריקות וניתוחן לאחר מכן. אולם לשתי האפשרויות האלה חסרונות משמעותיים בהקשר הביולוגי: גלים קצרים הם גלים עתירי אנרגיה הפוגעים בתא החי במהלך הצילום, וביצוע סדרה ארוכה של סריקות מאריך את משך הצילום ואינו מתאים לדינמיקה של תאים חיים המצויים בתנועה מתמדת.

בשני הריבועים הגדולים משמאל נראים מבנים ביולוגיים שונים שנסרקו במיקרוסקופ. בריבועים מימין מוצגות תוצאות הסריקה כפי שהתקבלו בשיטות שונות, וניכר שהרזולוציה הגבוהה ביותר הושגה בטכנולוגיית DBlink – הריבוע הימני ביותר בכל עמודה.

בשני הריבועים הגדולים משמאל נראים מבנים ביולוגיים שונים שנסרקו במיקרוסקופ. בריבועים מימין מוצגות תוצאות הסריקה כפי שהתקבלו בשיטות שונות, וניכר שהרזולוציה הגבוהה ביותר הושגה בטכנולוגיית DBlink – הריבוע הימני ביותר בכל עמודה.

כאן נכנסת לתמונה DBlink – הטכנולוגיה החדשה שמציגים שגיא ופרופ”ח שכטמן במאמרם. הדגמתה של הטכנולוגיה החדשה נערכה על מספר אברונים בתאים חיים, לדוגמה מיטוכונדריה – יצרן האנרגיה של התא החי. באמצעות הטכנולוגיה החדשה שוחזרו מבנה המיטוכונדריה והדינמיקה הטבעית שלה ברזולוציית-על. החוקרים הדגימו רזולוציה מרחבית של 30 ננומטר ורזולוציית זמן של 15 מאיות השנייה. אחד היתרונות המובהקים של השיטה הוא היכולת לשקלל תנועה של עצמים ביולוגיים ולייצר תמונה מדויקת וברורה, אף שהעצם הנבדק זז במהלך הצילום.

במחקר תמכו הקרן הגרמנית למחקר, האיחוד האירופי (דרך תוכנית Horizon 2020) וקרן צוקרמן.

למאמר בכתב העתNature Methods  לחצו כאן

לסרטון המציג את הטכנולוגיה החדשה:

בסרטון: משמאל – סרטון הווידאו שצולם במיקרוסקופ. מימין – הסרטון שתוקן על ידי DBlink ומציג את תנועת המיטוכונדריה

חוקרים בטכניון פיתחו לייזר ספין-אופטי קוהרנטי מבוקר המבוסס על שכבה אטומית בודדת. הגילוי החדשני, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature Materials, מאפשר שליטה בספין של הפוטונים הנפלטים מחומר דו-ממדי וסולל דרך להתקנים פוטוניים חדשים המבוססים על “ספין-אופטיקה בסקאלה אטומית”.

התגלית מבוססת על אינטראקציה של שכבה אטומית בודדת עם מהוד דו-ממדי הממומש בעזרת ננוטכנולוגיה מתקדמת. לגלים אלקטרומגנטיים (אור) המתנהגים גם כחלקיקים נטולי מסה הנקראים פוטונים, יש תכונה פנימית – “סחרור” של הפוטונים (ספין). הספין, שהוא התנע הזוויתי הפנימי של הפוטונים, תלוי בכיוון הקיטוב המעגלי של האור. המחקר מנצל את התכונה הזאת של הפוטונים, סולל דרך לחקר תופעות קוהרנטיות תלויות-ספין הן בהקשר קלאסי והן בהקשר קוונטי ופותח אופקים חדשים למחקר בסיסי ולהתקנים אופטואלקטרוניים המבוססים על ספינים של אלקטרונים ופוטונים כאחד.

פרופ' ארז חסמן

פרופ’ ארז חסמן

המחקר נערך בקבוצת המחקר של פרופ’ ארז חסמן, ראש המעבדה לפוטוניקה בסקאלה אטומית בטכניון, בשיתוף פרופ’ אלעד קורן, ראש המעבדה לננו-חומרים אלקטרוניים וננו-רכיבים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, ד”ר עשהאל כהן, עמית מחקר במרכז לחומרים דו-ממדיים במרכז מיקרו-ננואלקטרוניקה ופרופ’ אריאל ישמח מאוניברסיטת תל אביב. שתי קבוצות המחקר מהטכניון מקיימות שיתוף פעולה באמצעות מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון (RBNI) ומרכז הקוואנטום ע”ש הלן דילר בטכניון. המחקר בוצע והובל על ידי ד”ר קישו רונג (Dr. Kexiu Rong) פוסט-דוקטורנט מהקבוצה של פרופ’ חסמן, בשיתוף החוקרים הבאים:

Dr. Xiaoyang Duan, Dr. Bo Wang, Dr. Vladimir Kleiner, Dr. Assael Cohen, Dr. Pranab K. Mohapatra, Dr. Avinash Patsha, Dr. Subhrajit Mukherjee, Dror Reichenberg, Chieh-li Liu, and Vladi Gorovoy.

חלק מהחוקרים השותפים למחקר במעבדה לפוטוניקה בסקאלה אטומית של פרופ' ארז חסמן

חלק מהחוקרים השותפים למחקר במעבדה לפוטוניקה בסקאלה אטומית של פרופ’ ארז חסמן

מהם חומרים דו-ממדיים? לדברי פרופ’ קורן, “בשנת 2004 נבחנה לראשונה האפשרות ליצירת שכבה אטומית בודדת כשהפיזיקאים אנדרה גיים וקונסטנטין נובוסלוב, לימים חתני פרס נובל בפיזיקה (2010), פיתחו שיטה פשוטה ליצירת שכבות בודדות של אטומי פחמן. השניים הצמידו נייר דבק לפיסת גרפיט וקילפו את החומר שכבה אחר שכבה עד להשגת שכבת אטומים בודדת המכונה גרפן. הם הראו ששכבת החומר האטומית שונה מאוד בתכונותיה מתכונותיו של החומר בצורתו התלת-ממדית. זהו חומר חזק פי מאה מפלדה ועם תכונות חשמליות יוצאות דופן, ועל פי ההערכות הוא צפוי לחולל מהפכה במוליכים ובמוליכים-למחצה, בצגים ובמסכים, בתאים סולריים ועוד. בעקבות גילוי זה פותחו שכבות אטומיות מחומרים אחרים, וגם הן הפגינו תכונות מפתיעות וייחודיות.”

פרופ’ חסמן ממשיך ומסביר: “בעקבות גילוי הגרפן התגלו ונחקרו חומרים דו-ממדיים רבים כגון מוליכים למחצה שונים שמאפשרים לקבל גם תכונות אופטיות מעניינות. שבבים אלקטרוניים סטנדרטיים מבוססים על סיליקון, המגביל מאוד את פיתוח הדור הבא של המחשבים שמחייב שילוב של אלקטרוניקה ופוטוניקה, וזאת בין השאר בשל חסרונו של מצב חיוני הקרוי ‘פער אנרגיה ישיר’ בסיליקון. להפתעתנו, במוליכים-למחצה דו-ממדיים התגלה אותו פער אנרגיה ישיר, מה שמאפשר לשלב באמצעותם פוטוניקה ואלקטרוניקה בסדרי גודל ננומטריים, לייצר בעזרתם מקורות אור והתקנים פוטוניים אקטיביים ולסלול דרך לדורות הבאים של השבבים.”

כדי למזער את השבב האלקטרוני ולהגדיל באופן משמעותי את מהירות העיבוד ואת קצב העברת האינפורמציה, הגישה המקובלת כיום היא ספינטרוניקה – ביצוע פעולות על הספין, אחת מתכונותיו החשובות של האלקטרון, ולא על זרם האלקטרונים. לפני כמה שנים ייסד פרופ’ ארז חסמן תחום חדש בשם ספין-אופטיקה, המאפשר לנצל את הספין של הפוטונים באמצעות מטא-משטחים לטובת העברה ועיבוד אינפורמציה בשבבים פוטוניים. העברת האינפורמציה מבוססת על שליטה בספין הפוטוני בעזרת ננופוטוניקה – אופטיקה בסקאלת הננומטר.

ד”ר קישו רונג מסביר, “חומרים מוליכים למחצה דו-ממדיים, מאופיינים ברמות אנרגיה שהפליטה מהם תלוית ספין, זאת בגלל שבירת הסימטריה לשיקוף. החוקרים בטכניון החליטו לנצל את התכונה הזאת ולצמד שכבה אטומית בודדת (WS2) למהוד דו מימדי (מטא-משטחי) המבוסס על ננו אנטנות שמאפשרות שבירת סימטריה בספין הפוטוני וקבלת לייזר משבב בסקאלה אטומית המאפשר מקור אור קוהרנטי ומונוכרומטי תוך כדי שליטה ועיבוד אינפורמציה בספין הפוטוני.”

איור מדעי - לייזר ספין בסקאלה אטומית: התמונה מתארת את מבנה מהוד הלייזר המורכב משני סוגי מבנים של ננו-אנטנות. הקרינה כלואה במבנה הפנימי בלבד (צהוב). השכבה הפעילה של הלייזר - שכבה אטומית בודדת - נמצאת על המהוד. קרן הלייזר מפוצלת לשתי קרניים בספינים הפוכים של הפוטונים (חלקיקי האור), הניתנים לשליטה בעזרת שאיבת הלייזר (credit: Scholardesigner co, LTD).

איור מדעי – לייזר ספין בסקאלה אטומית: התמונה מתארת את מבנה מהוד הלייזר המורכב משני סוגי מבנים של ננו-אנטנות. הקרינה כלואה במבנה הפנימי בלבד (צהוב). השכבה הפעילה של הלייזר – שכבה אטומית בודדת – נמצאת על המהוד. קרן הלייזר מפוצלת לשתי קרניים בספינים הפוכים של הפוטונים (חלקיקי האור), הניתנים לשליטה בעזרת שאיבת הלייזר (credit: Scholardesigner co, LTD).

ב-2020 פרסמו החוקרים מהטכניון בכתב העת Nature Nanotechnology יכולת קבלת מקור אור “רגיל” עם תכונות ספין מחומר דו-ממדי ומטא-משטח אופטי, כאשר הפוטונים לא היו מתואמים ביניהם במופע, באורך הגל ובכיוון (“כמו פנס עם אור מפוזר“), אבל האתגר שעוד נותר היה תיאום בין הפוטונים ויצירת לייזר ספין שפולט אור מכוון, זאת תוך כדי שימוש בחומר הדו-ממדי כמקור הגברה על ידי פליטה מאולצת. פרופ’ חסמן מציין כי “השגנו את המטרה הזאת בעזרת יצירת שדה מגנטי אפקטיבי שמפריד ושולט על מצבי הספין של הלייזר בממדים אלה, שלא יצריך מערכת נוספת – שדה מגנטי חזק כדי לחולל אותו (כמו אפקט זימן או פאראדיי) וטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט, ויצירת מהוד שמאפשר קיומם של אופנים עם תכונות ספין ומינימום אבודים.” הצלחתם סוללת כאמור דרכים חדשות ליצירת התקני לייזר זעירים העשויים לסייע בפיתוחם של יישומים חשובים שונים ומגוונים.

פרופ’ חסמן מציין בגאווה ש”הפרסום היוקרתי הנוכחי מראה את החשיבות של מחקר רב-תחומי המשלב פיזיקה, כימיה, מדעי החומרים והנדסה ושילובם של פוסט-דוקטורנטים בין-לאומיים בקבוצות המחקר.”

במחקר תמכו הקרן הלאומית למדע (ISF), ותוכנית נבט של RBNI (שיתוף מחקרי בין הקבוצות בטכניון). הרכיבים מומשו במרכז לננו-אלקטרוניקה ע”ש שרה ומשה זיסאפל (MNFU) בטכניון.

אתרי המעבדות: https://hasman.technion.ac.il/ https://koren.net.technion.ac.il/

למאמר ב- Nature Materials לחצו כאן

את המחקר מובילים פרופ’ איתן יעקובי ופרופ’ זוהר יכיני מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, שהם מתאמי המחקר בפרויקט. השניים מומחים באחסון מידע ב-DNA, תחום הנחשב לאחד הכיוונים המבטיחים כיום בעולם המידע, מאחר שגרם בודד של DNA עשוי לאצור בתוכו מידע עצום. לאור הגידול המסחרר בנפח המידע בעולם הולך ומתעצם הצורך בחלופה זולה, קומפקטית ובלתי מזהמת. חוות השרתים (ה”ענן”) לא רק צורכות כיום כ-3% מצריכת החשמל העולמית אלא גם “תורמות” כ-2% מפליטות הפחמן לאטמוספרה. חלופת ה-DNA, לעומתן, מספקת מזעור משמעותי (שישה עד עשרה סדרי גודל), שמירה של המידע לטווח ארוך הרבה יותר ועלות אנרגטית אפסית.

פרופ' איתן יעקובי

פרופ’ איתן יעקובי

 

הרעיון הבסיסי הוא זה: בתהליך מלאכותי (סינתזה) מיוצרות מולקולות DNA המכילות את המידע ברצפים שונים של ארבע האותיות של שפת התורשה – הנוקלאוטידים, המסומנים באותיות G, C, A ו-T. כדי לקרוא את המידע נדרש ריצוף של ה-DNA, תהליך פשוט יחסית שעלותו פוחתת משנה לשנה. האתגרים העיקריים בתחום מצויים כיום בתהליך הסינתזה עצמו, ולכך מוקדש מחקרם של הפרופסורים יכיני ויעקובי. המענק נועד לתמוך בשני החוקרים ובשותפיהם בפיתוח שיטות מתקדמות לסינתזה של DNA מלאכותי שיהיו מהירות יותר, זולות יותר ומדויקות יותר. כמו כן יעסוק המחקר האמור בסוגיות כגון פרטיות ואבטחת מידע ובשימושים בתחום הקריפטוגרפיה.

פרופ' זוהר יכיני

פרופ’ זוהר יכיני

החוקרים הנוספים בפרויקט הם פרופ’ אנטוניה וואכטר-צ’ה ופרופ’ ראיינהרד הקל מאוניברסיטת TUM, פרופ’ מארק סמזוסה ממכון LSB באוניברסיטת TUM, פרופ’ רוברט גראס מאוניברסיטת ETH Zurich ופרופ’ קונאל מסאניה מאוניברסיטת TU Delft.

מענקי EIC Pathfinder  תומכים בחוקרים המפתחים טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך שיש בהן פוטנציאל השפעה משמעותי אך גם סיכון בלתי מבוטל (High Risk High Gain). בשנה שעברה זכו במענק חוקרי הטכניון פרופ’ בעז פוקרוי ופרופ’ אסתי סגל לטובת פיתוח טכנולוגיה שתגן על גידולים חקלאיים.

לסרטון בנושא:

“יש לי פנקס שבו אני מציירת בשנה האחרונה בכל זמן פנוי – כמו הפסקות, או בבוקר. מציירת בעט, כך שאי אפשר למחוק, האומנות שלי היא מקום לחוסר שלמות. אי  אפשר למחוק, לחזור אחורה, וזה משהו ששחרר בי משהו ברצון לשלמות. זה נתן מקום להתפתח ולטעות. אני שמחה שבטכניון, שמאופיין בחתירה למצוינות ולשלמות, יש גם מקום ללא-מושלם. בחיים לא חשבתי שהציורים מהפנקס יוצגו בפלטפורמה כזאת ציבורית. זה מאוד מרגש שזה קרה, ועוד באולמן”.

גזירת הסרט. מימין לשמאל: דיקנית הסטודנטים פרופ' אילת פישמן, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' עודד רבינוביץ' ודיקן לימודי הסמכה פרופ' חוסאם חאיק

גזירת הסרט. מימין לשמאל: דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’ ודיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק

את הדברים האלה אמרה אופק צור, סטודנטית בפקולטות לפיזיקה ולהנדסת חשמל ומחשבים, בפתיחתה של תערוכה חדשה בטכניון: “עמדות טעינה”. התערוכה נפתחה בבניין אולמן, שבו לומדים סטודנטים מכל הפקולטות בשנתם הראשונה בטכניון. התערוכה משׂתרעת על חמש קומות שונות של בניין אולמן: בין הכיתות, גרמי המדרגות ומשרדי הייעוץ.

אוצרת התערוכה ולריה גסלב (מימין) עם הסטודנטית ג'ואנה סקלאר ויצירתה של סקלאר "מפרץ כחול"

אוצרת התערוכה ולריה גסלב (מימין) עם הסטודנטית ג’ואנה סקלאר ויצירתה של סקלאר “מפרץ כחול”

אוצרת התערוכה ולריה גסלב הסבירה כי “התערוכה נולדה מתוך תפיסה של הקמפוס האקדמי כמרחב ציבורי. הטכניון הוא מעין עיר, וכמו בעיר, גם כאן יש מתח בין שייכות ואנונימיות, בין קרבה לזרות, ונשאלת השאלה של מי המקום הזה. התערוכות בבניין אולמן נועדו לחזק את תחושות השייכות והבעלות של הסטודנטים ולייצר שיתופי פעולה ותמיכה רעיונית בין סטודנטים, חברי סגל אקדמי, סגל מנהלי ובוגרים.”

התערוכה החלה את דרכה ב”קול קורא” שהזמין את הסטודנטים בקמפוס להשתתף בפרויקט. בסופו של דבר נבחרו 14 סטודנטיות וסטודנטים ממגוון פקולטות, חלקם בלימודי תואר ראשון ואחרים בתארים מתקדמים: יואב אדלשטיין (פיזיקה), אוהד ארידור (מדע והנדסה של חומרים), איתי חן (רפואה), ג’ואל ח’ריש (הנדסה ביו-רפואית), מרק לויט (פיזיקה),  סוניה מטליצה (מתמטיקה), שרון נגוסה (ארכיטקטורה ובינוי ערים), תמר ניקס (ארכיטקטורה ובינוי ערים), ג’ואנה סקלאר (מדע והנדסה של חומרים), קארוליין עטאריה (מדעי הנתונים וההחלטות), אופק צור (פיזיקה והנדסת חשמל ומחשבים), אסיל קב (מדע והנדסה של חומרים), אליס קלמן (ביולוגיה) ואלון רומנו (ארכיטקטורה ובינוי ערים).

ראומה שוורץ כשמאחוריה עבודתה של תמר ניקס, "שבר ענן"

ראומה שוורץ כשמאחוריה עבודתה של תמר ניקס, “שבר ענן”

בצוות ההיגוי של התערוכה השתתפו המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ, דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן, דיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק ונציגות של לשכת דיקן הסטודנטים והיחידה ללימודי הסמכה. פרופ’ רבינוביץ’ אמר בפתיחת התערוכה כי “כניסתה של האומנות לבניין אולמן, ולטכניון בכלל, מזמנת לנו ביטוי, חוויה רב-ממדית והשלמה לאינטלקט שהוא ההיבט המרכזי בלימודים בטכניון. בניין אולמן הוא כור ההיתוך הטכניוני, המקום שמעצב את בוגרי הטכניון במהלך לימודיהם. זו כבר התערוכה הרביעית בבניין וכיום זה נראה לנו טבעי, אבל כל זה לא היה קורה בלי היוזמה של מזכירת לימודי הסמכה ד”ר אפרת נתיב-רונן והאוצרת ולריה גסלב ובלי שיתוף הפעולה בין היחידות השונות.”

המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון ד"ר רפי אבירם

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון ד”ר רפי אבירם

דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן אמרה כי “כדיקנית חשוב לי מאוד שהסטודנטים והסטודנטיות שלנו ירגישו שהטכניון הוא בית, ואין בית ללא תמונות, ללא טאץ’ אישי וללא חמימות של בית. התערוכה הזאת מציגה מגוון רחב של יוצרים ונושאים ומזכירה לנו שכולנו אוהבי אדם ושהאומנות מדברת לכולנו.”

אפי ברקאי גורל, ממונת "התקווה הישראלית" בטכניון

אפי ברקאי גורל, ממונת “התקווה הישראלית” בטכניון

דיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק אמר כי “התערוכות באולמן העניקו לבניין הזה לב חדש. האנשים שעובדים בבניין הזה פיתחו קשב עצום לסטודנטים ולסטודנטיות והם שותפים לפרויקטים האומנותיים האלה, שמשדרים יצירתיות פנימה אבל גם החוצה, לרחבי הקמפוס, ומזמנים לנו הזדמנות להתבונן ולחוש את האנושיות שלנו.”

הסטודנט שרון נגוסה ויצירתו "חופשה משפחתית"

הסטודנט שרון נגוסה ויצירתו “חופשה משפחתית”

ראומה שוורץ, העוזרת לענייני מינהל של היחידה ללימודי הסמכה, ניהלה את הפרויקט מטעם הטכניון. היא סיפרה כי “הפרויקט נולד מתוך רצון לסייע ביצירת קשרים חברתיים בין סטודנטים וסטודנטיות, לחזק את הקשר בין הסגל האקדמי והמנהלי, ליצור קהילה תומכת בטכניון, לתת במה לביטוי של סטודנטים יוצרים ולהעניק להם חוויה סטודנטיאלית מיוחדת במינה. בסופו של דבר, הקמת הפרויקט הייתה ‘עמדת טעינה’ עבור כל השותפים בו. בהמשך לתערוכה, ובזכות שיתוף הפעולה הפורה בין לשכת דיקן הסטודנטים והיחידה ללימודי הסמכה, יתקיימו פעילויות נוספות לכלל הסטודנטים והעובדים: סדנאות אמן, פעילות אינטראקטיבית ועוד.”

“עמדות טעינה” היא תערוכת קבע הנגישה בכל שעות פעילות הקמפוס. אפשר לצפות במפת התערוכה כאן.

לפרטים נוספים ושיתופי פעולה – מנהלת הפרויקט ראומה שוורץ Reuma@technion.ac.il

צילומים: יאיר שוורץ

המשלחת הוכשרה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון בניהולו של פרופ’ זאב גרוס וצוות המאמנים המסור. אלה חברי המשלחת: יונתן גוטנמכר, תלמיד כיתה י’ בבית הספר הגימנסיה הריאלית, ראשון לציון; נטע דוד אייגר, תלמיד כיתה י”ב מבית הספר שק”ד דרכא, עמק המעיינות; שון חנץ, תלמיד כיתה י”ב מבית הספר קרית חינוך ע”ש רבין, גן יבנה; ושוהם עסיס, תלמיד כיתה י”ב מבית הספר פסגות, כרמיאל.

חברי המשלחת

חברי המשלחת

חברי המשלחת הגיעו להישגים מרשימים ביותר: יונתן גוטנמכר, מדליית כסף; נטע דוד אייגר, מדליית כסף; שוהם עסיס, מדליית כסף; שון חנץ, מדליית ארד.

לדברי פרופ’ זאב גרוס, “החוויה של אולימפיאדה בין-לאומית, במתכונת לא מקוונת ובהשתתפות תלמידים מ-90 מדינות, הייתה מדהימה. התלמידים, בסיוע צוות המאמנים המסור, הצליחו להגשים את יכולותיהם באופן מיטבי, ועניין זה התבטא בזכייה של כל ארבעת חברי המשלחת במדליות. אני גאה בהם מאוד!”

פרויקט האולימפיאדות לתלמידי תיכון הוא פרי מיזם משותף של עמותת מדעני העתיד (מיימונידיס) ומשרד החינוך. את חברי המשלחת ליוו ראש התוכנית פרופסור זאב גרוס, הדוקטורנט אלכס קורונטוב מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון וניר כהן (זוכה מדליית זהב).

שר החינוך, יואב קיש: “אני מברך את התלמידות והתלמידים שלנו על הישגיהם המרשימים, שמעוררים בנו גאווה ומפיחים בנו תקווה. תלמידים ותלמידות אלה הם דור העתיד של מדינת ישראל, וההשקעה בהם היא השקעה בעתידה של מדינת ישראל”.

יו”ר מרכז מדעני העתיד, ירום אריאב: “ברכות לנבחרות ישראל במדעים, שהפגינו יכולות גבוהות באולימפיאדות הבינלאומיות והגיעו להישגים מרשימים ומשמחים. חברי הנבחרות מעניקים לנו הזדמנות פז לגאווה לאומית ולאופטימיות בכל הנוגע ליכולות ולכישורים יוצאי הדופן של הצעירות והצעירים בישראל”.

מנכ”ל מרכז מדעני העתיד, אלי פריד: “הערכה רבה ותודה גדולה לנבחרות ישראל על הגאווה, שהן מסבות למדינת ישראל ועל הדוגמא מעוררת ההשראה, שמעניקים חבריה לכולנו. מרכז מדעני העתיד ימשיך לפעול בשותפות עם משרד החינוך והמוסדות האקדמיים להובלת הכשרה מתקדמת וכלים איכותיים, שיסייעו לדור העתיד להפוך לפורץ דרך בכל תחומי החיים”.