הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי קיימה לאחרונה את תחרות הפרויקטים השנתית (הפרסים ע”ש יהורז כשר ז”ל). התחרות  מתקיימת בכל שנה, והפרסים ניתנים לפרויקטים מצטיינים הנערכים במעבדות ההתמחות של הפקולטה.

תמונה קבוצתית

תמונה קבוצתית

 

בתחרות השתתפו פרויקטים מגוונים ובהם מערכת תופים וירטואלית, יישום רשתות נוירונים בעולם הפיזיקלי, ואחסון מידע ב-DNA.

במקום הראשון זכו הסטודנטים גיל מונט וזיו ניסים על פיתוח אלגוריתם לזיהוי אובייקטים על ידי שימוש במצלמת אירועים. הפרויקט נערך במעבדה לראייה ומדעי התמונה (VISL) בהנחייתו של הדוקטורנט מיכאל פישר ובשיתוף פעולה עם חברת רפא”ל. שני הסטודנטים פיתחו ומימשו במסגרת הפרויקט אלגוריתם חדשני לזיהוי עצמים נעים על סמך המידע המיוחד המתקבל ממצלמת אירועים. מצלמת אירועים היא חיישן הקולט מידע על שינוי בעוצמת ההארה. חיישן זה מזהה שינוי בערך הבהירות של כל פיקסל בתמונה. כל שינוי כזה הוא “אירוע”, והאלגוריתם שפיתחו הסטודנטים מנתח את רצף האירועים ומשחזר על פיו את העצמים הנעים. מימושו העתידי של אלגוריתם זה צפוי לאפשר לעקוב בזמן אמת אחר עצמים הנעים במהירויות גבוהות, לדוגמה להבים מסתובבים או קליעים.

הזוכים במקום הראשון (מימין: גיל מונט משמאל: זיו ניסים)

הזוכים במקום הראשון (מימין: גיל מונט משמאל: זיו ניסים)

 

בתחרות הנ”ל נבחרו 8 פרויקטים מתוך כ-300 פרויקטים שהתבצעו בשנה האחרונה על ידי צוותי מעבודת ההתמחות, לאחר מכן פרויקטים אלה הוצגו לוועדה מיוחדת שדירגה אותם.

המחשה של המידע כפי שהוא מתקבל על ידי מצלמת אירועים בסצנה של כדורים נעים במהירות בכיוונים שונים (2) וענן הנקודות של האירועים שזוהו בכל פיקסל עם תיוג בצבעים נפרדים של האובייקטים שזוהו על ידי האלגוריתם (1).

המחשה של המידע כפי שהוא מתקבל על ידי מצלמת אירועים בסצנה של כדורים נעים במהירות בכיוונים שונים (2) וענן הנקודות של האירועים שזוהו בכל פיקסל עם תיוג בצבעים נפרדים של האובייקטים שזוהו על ידי האלגוריתם (1).

פיתוח בשר מתורבת, המיוצר מתאים של בעלי חיים בשיטות של הנדסת רקמות וללא צורך בשחיטה, הוא אתגר המעסיק חוקרים רבים באקדמיה ובתעשייה נוכח גידול האוכלוסין, הנזקים הסביבתיים של גידול בקר והמודעות הגוברת לסבלם של בעלי חיים.

ייצורו של בשר מתורבת הדומה לבשר שמקורו בבעלי חיים הוא יעד מורכב בהיבטים רבים: טעם, ריח, מרקם, בריאות, עלות והשלכות סביבתיות. בנוסף, מעבר להוכחת ההיתכנות המדעית, חשוב שפיתוחים בתחום זה יהיו מתאימים לייצור בסדר גודל משמעותי.

תמונה של המבורגר מתורבת בסוף תהליך הטיגון. קרדיט ד"ר יובנה גולסק

תמונה של המבורגר מתורבת בסוף תהליך הטיגון. קרדיט צילום: ד”ר יובנה גולסק

 

מחקר שנערך בהובלת שלוש חוקרות מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון – פרופ’ מרסל מחלוף, פרופ’ אילת פישמן ופרופ’ מאיה דוידוביץ’-פנחס – הוביל לפיתוחה של טכנולוגיה חדשנית בעלת פוטנציאל למסחור ולייצור תעשייתי. במאמר משותף בכתב העת Nature Communications מציגות החוקרות את הפלטפורמה האמורה, המבוססת על שילוב שתי טכנולוגיות חדשניות: האחת, שימוש בנשאים אכילים שעליהם גדלים תאי בקר ליצירת מיקרו-רקמות, והשנייה, תחליף שומן המתבסס על ג’ל משמן צמחי (oleogel) וחלבונים מן הצומח.

סכמה המתארת את התהליך החדש לייצור בשר מתורבת. נשאים מבוססי-חלבון צמחי משמשים לגידול רקמת בשר בביוראקטור ועוברים עיבוד (הימגון או אגרגציה). מסת הבשר שנוצרת מעורבבת עם חלקיקי אוליאוג'ל (חלקיקי ג'ל משומן צמחי) מצופים חלבון ליצירת מוצרי בשר שונים.

סכמה המתארת את התהליך החדש לייצור בשר מתורבת. נשאים מבוססי-חלבון צמחי משמשים לגידול רקמת בשר בביוראקטור ועוברים עיבוד (הימגון או אגרגציה). מסת הבשר שנוצרת מעורבבת עם חלקיקי אוליאוג’ל (חלקיקי ג’ל משומן צמחי) מצופים חלבון ליצירת מוצרי בשר שונים.

בתהליך שפותח בטכניון ומתואר באיור 1 גדלים התאים על גבי הנשאים בתוך ביוראקטור בתהליך מעין-תעשייתי שבו התאים מקבלים את חומרי ההזנה שלהם באופן היעיל ביותר. הדוקטורנט פנג-צ’ון יין ממעבדת מחלוף הראה כי תוך זמן קצר – שמונה ימים בלבד – מכסים התאים את הנשאים באופן מלא. לקיצור משך הייצור יש כמובן משמעויות עצומות מבחינת עלויותיו העתידיות של המוצר. במקביל, עבודתה של ד”ר יובנה גלוסק, פוסט-דוקטורנטית במעבדות של פישמן ודוידוביץ’-פנחס, הובילה לפיתוח תחליף שומן המבוסס על חלקיקי ג’ל שומני מצופים בחלבון מהצומח. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות לעיבוד מזון משולבים חלקיקי השומן עם מיקרו-רקמות הבשר לקבלת מוצרי בשר מתורבת שונים, בעלי צבע ומרקם דומה לבשר בקר (איור 2). מבחינה תזונתית היה שיפור משמעותי שכן המוצר החדש דמוי ההמבורגר הכיל שליש מכמות השומן הרווי (17.7% לעומת 52.7% בקציצות בשר בקר), ובעיקר חומצות שומן רב-בלתי רוויות כולל ממשפחת אומגה 3. שותפים נוספים למחקר היו ד”ר אנטון זרנוב, ד”ר לימור ברוך ושירה לוי ממעבדת מחלוף.

לקריאת המאמר – לחצו כאן

בכנס הפרויקטים השנתי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית הוצגו עשרות פרויקטי גמר לסטודנטים בשנה האחורנה שלהם לתואר הראשון. את קורס הפרויקטים מנחה ד”ר פיראס מואסי ביחד עם המתרגלות רותם שפירא, גאיה לוין ומרב בלינקוביץ’. את החסות לפרסים העניקו, כבכל שנה, ד”ר דורון וליאת אדלר.

תמונה קבוצתית

תמונה קבוצתית

 

דיקן הפקולטה פרופ’ חיים אזהרי בירך את המשתתפים ואמר כי “אירוע זה מסכם שנה שלמה של התנסות במחקר ובפיתוח. אומרים כי ‘אין חכם כבעל ניסיון’, ובדיוק בכך מדובר בפרויקטים האלה. הסטודנטים שלנו נדרשו לעבור את כל השלבים מרעיון למציאות – מבעיה רפואית ממשית, דרך הפעלת הדמיון וחשיבה מחוץ לקופסה ועד אינטגרציה של הידע שרכשו לכדי פתרון בעולם האמיתי. אנחנו מאמינים כי חוויה זו חושפת ומכינה את הבוגרים שלנו לקריירה בעולם ההנדסה הביו-רפואית.”

כנס פרוייקטים

כנס פרוייקטים

 

בשיא האירוע הציגו הסטודנטים את הפרויקטים שהגיעו לגמר בתחרות הפוסטרים, אשר בה שפטו 40 שופטים- חוקרים, רופאים ומהנדסי ביו-רפואה.

במקום הראשון זכו רועי מרצקי ומאיה נעים על פיתוח מערכת להסעת תרופות לסרטן העצמות אוסטאוסרקומה בהנחיית אור בר נתן וד”ר יוסי שמאי מהפקולטה. הניסויים הראו כי המערכת יעילה ועשויה להפחית את הפגיעה ברקמות בריאות.

רועי מרצקי ומאיה נעים

רועי מרצקי ומאיה נעים

 

במקום השני זכו שאדה קרדוש ופאדי ג’רייס על פיתוח מקלדת המסייעת לאנשים עם מוגבלויות להקליד. המערכת כוללת “מקלדת מסתגלת”, מערך תמיכה ליד ולזרוע ועוד. בניסויים הדגימו הסטודנטים את יעילותה של המערכת בשיפור היציבות והדיוק של המשתמשים ובשיפור יכולתם לתקשר עם הסביבה. את הסטודנטים הנחה ד”ר פיראס מואסי מהפקולטה.

שאדה קרדוש ופאדי ג'רייס

שאדה קרדוש ופאדי ג’רייס

במקום השלישי זכה יועד גולדפדן על שחזור ואנליזה של התחדשות איברים בהידרה (Hydra Regeneration) בהנחיית פרופ’ כנרת קרן מהפקולטה לפיזיקה. השחזור מבוסס על יצירת סרטוני וידאו תלת-ממדיים מתוך חומרי גלם שצולמו במיקרוסקופ, והמערכת מאפשרת גם למשתמשים לא מיומנים לבצע שיחזור זה.

יועד גולדפדן

יועד גולדפדן

בפרס “חביבות הקהל זכו הסטודנטיות שיר איתן וענבר בר על פיתוח “מכונת אמת” המתבססת על שינויים בקצב הלב. הנתונים מתקבלים ממצלמת וידאו שאינה מחוברת לגופו של הנבדק וכך נחסך הרעש הרב הפוגע בביצועיהם של פוליגרפים רגילים.

ענבר בר ושיר איתן

ענבר בר ושיר איתן

 

אורגניזמים שונים משנים את התנהגותם לאורך חייהם, וכל תקופת חיים מאופיינת בהתנהגויות ייחודיות משלה. בנוסף לכך, אפילו פרטים זהים גנטית, החשופים לאותה סביבה, יתנהגו באופן שונה זה מזה. תופעה זו נקראת אינדיבידואליוּת התנהגותית.

מחקר שפרסמו חוקרי הטכניון בכתב העת eLife בדק אם לסביבות חיים מוקדמות יש תפקיד מכריע בעיצוב אינדיבידואליות בתוך אוכלוסיות. החוקרים בדקו גם מהם המנגנונים המוחיים (נוירומודולטוריים) שמעצבים השפעות ארוכות טווח על השונות ההתנהגותית לאורך שלבי חיים שונים.

ד"ר שי שטרן

ד”ר שי שטרן

המחקר נערך במעבדתו של ד”ר שי שטרן בפקולטה לביולוגיה בהובלת המסטרנטית רימי עלי נאסר והפוסט-דוקטורנט ד”ר יובל הראל. החוקרים השתמשו בחיית המודל C. elegans – תולעת קטנה המשמשת במחקרים רבים בשל יתרונותיה מנקודת מבט מחקרית: היא שקופה, מתפתחת במהירות וצאצאיה איזוגניים – לכולם יש אותו DNA.

החוקרים פיתחו מערכת צילום חדשה המספקת רזולוציה גבוהה בזמן ובמרחב, ובאמצעותה עקבו אחר התנהגותם של פרטים בודדים במהלך התפתחותם תחת תנאי סביבה מבוקרים.

רימי עלי נאסר

רימי עלי נאסר

תולעי C. elegans מעבירות את ימיהן באפיזודות של “שיטוט”, שבהן הן נעות במהירות כדי לסקור שטח רחב, ובאפיזודות של “קינון” שבהן הן ממעטות לנוע מהר ורחוק. החוקרים בחנו את השפעתו של רעב בגיל המוקדם על שתי התנהגויות אלה. לשם כך הם השוו שתי אוכלוסיות – תולעים שרעבו בתחילת חייהן לעומת תולעים שלא רעבו – על סמך משך אפיזודות השיטוט ומהירותה של התולעת במהלכן.

ד"ר יובל הראל

ד”ר יובל הראל

הממצאים: הפרטים שרעבו בראשית חייהם אופיינו באפיזודות שיטות קצרות ואיטיות, יחסית לאחיהם השבעים, בראשית החיים ובבגרות, אך לא בתקופת הביניים. פירוש הדבר הוא שזיכרון הרעב פעל אצלם בראשית החיים ובבגרות אולם “הוקפא” בתקופת הביניים. המסקנה: רעב בראשית החיים מַשְׁרָה אפקט התנהגותי בשלב ההתפתחותי הראשון (L1) וכך גם בשלב הבוגר (Adulthood), אך לא בתקופת הביניים של ההתפתחות.

בסדרת ניסויים שערכו גילו החוקרים ממצא חשוב נוסף: גורם חשוב באותה “הקפאה” של זיכרון הרעב הוא הנוירומודולטור דופמין. ללא דופמין, הם גילו, אפקט ההרעבה ניכר בשלבי הביניים כמו בשלבים המוקדמים והבוגרים. בנוסףֿ גילו החוקרים כי לנוירומודלטור אחר, סרוטונין, תפקיד הפוך לדופמין; חיות שאינן מייצרות סרוטונין הפגינו רגישות מופחתת להרעבה המוקדמת בשלב ההתפתחותי הראשון ובשלב הבוגר.

המדידות בפרטים בודדים, ואנליזה של תבניות ה”אופי” שלהם באמצעות שיטות חישוביות, הדגימו את קיומם של סוגים שונים של אינדיבידואליות באוכלוסיות זהוֹת גנטית. החוקרים גילו כי מבנה האינדיבידואליות באוכלוסייה הוא גמיש ועשוי להשתנות בהשפעת חוויות החיים המוקדמות ומצבה הנוירומודולטורי של האוכלוסייה. 

לדברי ד”ר שטרן, “המחקר הזה סיפק לנו הזדמנות לחקור לראשונה איך הסביבה משפיעה על מבנה האינדיבידואליות לאורך כל שלבי ההתפתחות. גילוין של תבניות שונות של אינדיבידואליות באוכלוסייה של פרטים זהים גנטית, והשינוי הדינמי של התבניות האלה כתלות בסביבה ובמנגנונים נוירומודולטוריים, חושפים עקרונות בסיסיים של המנגנונים השולטים ביצירת שונוּת התנהגותית.”

לינק למחקר: https://elifesciences.org/articles/84312

לינק לאתר המעבדה: www.ssternlab.com

חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי הציגו לראשונה מנגנון התדרדרות פנימי שפוגם ביציבותם של תאי שמש על בסיס פרובסקיטים – תאים הצפויים להשתלב בתאי שמש מסיליקון ובהמשך גם כתאים קלים וחצי שקופים למגוון יישומים אחרים.

המחקר, בהובלת הדוקטורנטית ספיר ביטון ופרופ’ ניר טסלר, התפרסם בכתב העת היוקרתי Energy & Environmental Science. ממצאיו צפויים להאיץ את השימוש בפרובסקיטים בהתקנים להמרת אנרגיה וכך להגביר באופן דרמטי את יעילותם של תאי סיליקון קיימים.

פרופ' ניר טסלר

פרופ’ ניר טסלר

הפרובסקיטים הם חומרים המאופיינים בתכונות ייחודיות ובהן נצילות גבוהה בהמרה של אנרגיית אור לחשמל. חומרים אלה זולים יותר מסיליקון וכן גמישים, קלים ושקופים. לכן הם נחשבים למועמדים מצוינים ליצירה של התקני לייזר, פוטו-אלקטרודות, דיודות פולטות אור ועוד, ובעיקר תאים סולריים.

בשל יתרונות אלה, קבוצות מחקר וחברות פועלות לפיתוח תאים סולריים מבוססי פרובסקיט.

תאים סולריים הם התקנים הממירים את אנרגיית השמש לאנרגיה חשמלית –אנרגיה ירוקה שאינה מתכלה. הוספת תאים פרובסקיטיים לארסנל תאי השמש תאפשר פריסה רחבה הרבה יותר של תאים סולריים ואת יישומם על משטחים שונים ובהם חלונות, מכוניות ובגדים – שינוי שירחיב את השימוש האנושי באנרגיית השמש ובאור המלאכותי מסביבנו.

ספיר ביטון

ספיר ביטון

הבעיה העיקרית שעימן מתמודדות חברות שמפתחות תאים אלה היא אי-יציבותו של הפרובסקיט. במאמרם ב- Energy & Environmental Science מציגים חוקרי הטכניון את הסיבות לאי-יציבות זו, הפוגעת ביעילותם של התקנים מבוססי פרובסקיט. אחת הסיבות העיקריות לאותה אי-יציבות היא נדידה של יונים (אטומים טעוני מטען חשמלי) מגביש הפרובסקיט לשאר ההתקן. סיבה נוספת היא ריאקציות של יונים אלה עם מטענים אחרים. חשיפה לאור, הנדרשת כמובן בתאים סולריים, אף מאיצה את נדידת יוני הפרובסקיט בהתקן וכך פוגעת בהדרגה בביצועיו כבר בשעות הראשונות לפעולתו.

מאמרם של חוקרי הטכניון מציג לראשונה מחקר הבוחן, באמצעות סימולציות, התקנים שפותחו בתעשיית המוליכים למחצה ומוסיף להן את השפעת היונים והריאקציות המתחוללים בהתקן תחת מצבים פיזיקליים שונים. ביטון ופרופ’ טסלר אינם מסתפקים בתיאור מנגנון ההתדרדרות של ההתקן אלא מציעים מתווה לבלימתו. בלימתה של נדידת היונים מושגת באמצעות שליטה מבוקרת על רמות האנרגיה של החומרים המרכיבים את ההתקן.

מימין – ריאקציות היוד המשתתפות בתהליך התדרדרות התאים. משמאל - אילוסטרציה של תא סולרי המכיל יוני יוד, אטומי יוד ומולקולות יוד הנוצרים כתוצאה מהריאקציות

מימין – ריאקציות היוד המשתתפות בתהליך התדרדרות התאים. משמאל – אילוסטרציה של תא סולרי המכיל יוני יוד, אטומי יוד ומולקולות יוד הנוצרים כתוצאה מהריאקציות

המחקר נתמך על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה; האיחוד האירופי (מענקי M-ERA.NET); קרן אדליס באמצעות תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון; ומרכז אולנדורף מינרבה בטכניון. ספיר ביטון היא מלגאית אריאן דה רוטשילד – מלגה מטעם קרן רוטשילד-קיסריה לדוקטורנטיות מצטיינות.

https://pubs.rsc.org/en/content/articlehtml/2023/ee/d3ee00881a

יכולתנו לשחזר אירועי עבר, אפילו אירועים רחוקים, מעידה על יציבות של הזיכרון ושל החלקים האחראים לו במוחנו; מאידך, העובדה שאירועים חדשים משתלבים בזיכרונות קודמים מעידה על גמישות, או על אופיו הדינמי של הזיכרון.

גם בייצוגים מרחביים במוח (בהיפוקמפוס) ניכרות שתי מגמות – יציבות בטווח הקצר והשתנות, או סחף (drift) בטווח הארוך. לדברי פרופ’ דרדיקמן, “שיערנו שהכוח העיקרי המניע את אותו ‘סחף ייצוגי’ הוא החוויה ולא עצם חלוף הזמן. לשם כך השווינו את רמת היציבות בייצוגים בתאי מיקום אצל עכברים הצועדים במסלול מוכר במשך פרקי זמן שונים, וגילינו שככל שהאורגניזם מעביר זמן רב יותר בסביבה, הסחף הייצוגי גדול יותר, ולא חשוב כמה זמן עבר בין הביקורים במקום.”

ד"ר גנלה מוריס

ד”ר גנלה מוריס

דורגאם ח'טיב

דורגאם ח’טיב

פרופ' דורי דרדיקמן

פרופ’ דורי דרדיקמן (צילום: אלי לב איתן)

מסקנתם של החוקרים היא שהייצוג המרחבי הוא תהליך דינאמי הקשור לחוויות המצטברות בהקשר מסוים (יותר מאשר לזמן החולף), והוא קשור יותר ל”עדכוני הזיכרון” מאשר לשיכחה פסיבית. לדברי פרופ’ דרדיקמן, “המחקר שלנו מראה גם ששינוי הזיכרון תלוי בשימוש בו. אם אנחנו נמצאים בחדר מסוים (או בסביבה מסוימת), הייצוג של החדר עולה לזיכרון ואז המוח עשוי לשנות את זיכרון החדר. לעומת זאת, כשאנחנו בסביבה אחרת, אותו ייצוג של זיכרון החדר אינו עובר שינוי. לכך יש השלכות יישומיות, למשל בטיפול בזיכרונות טראומטיים – כדי לשנות את הזיכרון הטראומטי יש להעלות אותו לזיכרון, אחרת הזיכרון שומר על מצב ‘קפוא’ והטראומה אינה ניתנת לטיפול. כדי לטפל בזיכרון טראומטי יש לשנותו, וכדי לשנות אותו צריך להחזיר את האדם לסיטואציה שבה הזיכרון עולה – רק אז מתאפשר השינוי החיוני לריפוי הטראומה.”

העכבר רץ לאורך שני מסלולים זהים, A ו-B, ובה בעת עובר הדמיה של פעילות תאי העצב במוח (בתרשים: למעלה משמאל). העכבר רץ כ-10 דקות במסלול A, אח"כ 190 דקות במסלול B, ואז שוב - 10 דקות ב-A ו-10 דקות ב-B (בתרשים: למטה משמאל). אם משווים את פעילות תאי המוח בפעם הראשונה ב-A לפעם השנייה ב-A (מסגרות אדומות מימין) רואים שהיא לא השתנתה הרבה, אולם אם משווים את הפעילות בהתחלה של הריצה ב-B לפעם השנייה ב-B (מסגרות כחולות מימין) רואים שינוי גדול. מכאן אפשר להסיק שהשינוי בפעילות באיזור הזה של המוח (ההיפוקמפוס) תלויה בניסיון הרב יותר בזירה B לעומת זירה A, ולא בזמן שעבר בין הפעם הראשונה והשנייה, שהיה זהה בין A ל-B.

העכבר רץ לאורך שני מסלולים זהים, A ו-B, ובה בעת עובר הדמיה של פעילות תאי העצב במוח (בתרשים: למעלה משמאל). העכבר רץ כ-10 דקות במסלול A, אח”כ 190 דקות במסלול B, ואז שוב – 10 דקות ב-A ו-10 דקות ב-B (בתרשים: למטה משמאל). אם משווים את פעילות תאי המוח בפעם הראשונה ב-A לפעם השנייה ב-A (מסגרות אדומות מימין) רואים שהיא לא השתנתה הרבה, אולם אם משווים את הפעילות בהתחלה של הריצה ב-B לפעם השנייה ב-B (מסגרות כחולות מימין) רואים שינוי גדול. מכאן אפשר להסיק שהשינוי בפעילות באיזור הזה של המוח (ההיפוקמפוס) תלויה בניסיון הרב יותר בזירה B לעומת זירה A, ולא בזמן שעבר בין הפעם הראשונה והשנייה, שהיה זהה בין A ל-B.

למאמר:

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627323003872

לסטודנטיות ולסטודנטים, לחברות ולחברי הסגל האקדמי והמנהלי, לבוגרות ולבוגרים שלנו,
לנוכח הודעתו של נציב שירות המדינה בנוגע ללשון הפנייה בזכר במכרזים נבקש להבהיר שאנחנו, בטכניון ובמוסד הטכניון, מאמינות ומאמינים ששפה מייצרת מציאות ומעצבת תודעה. לכן, בהמשך להתקדמות שהושגה בטכניון בשנים האחרונות בייצוג המגדרי, נמשיך לפרסם את המכרזים, הנהלים, הבחינות והקולות הקוראים שלנו בפנייה לנשים ולגברים באופן שוויוני ומכבד.
בשנים האחרונות רשם הטכניון הישגים משמעותיים בקידום הייצוג המגדרי בקמפוס: מספר הסטודנטיות לתואר ראשון ולתארים מתקדמים עולה בהתמדה, מספר חברות הסגל גדל ומספר הדיקניות המכהנות הגיע לשיא של כל הזמנים. הישגים משמעותיים אלה הם אבני דרך במאמץ המתמשך להרחבת הגיוון בקמפוס.
הטכניון, כגוף הרואה בשוויון הזדמנויות יעד לאומי וחברתי, מאמין שגיוון בכלל, וגיוון מגדרי בפרט, חשובים למדע ולמחקר טובים יותר, לאקדמיה טובה יותר ולחברה טובה, מכבדת והוגנת יותר.
על כן נמשיך לפעול למען ייצוג מגדרי הולם בכל רמות הארגון. בהתאם למדיניות זו ימשיך הטכניון כאמור לפרסם מכרזים, נהלים, בחינות וקולות קוראים הפונים לנשים ולגברים באופן שוויוני ומכבד ובשפה מכילה מגדרית כפי שנהגנו עד כה.

ביריד הוצגו פרויקטים מגוונים ובהם התקן חכם לזיהוי מכשולים וניווט עבור ליקויי ראיה, חיישנים לקרב קרטה, מערכת לבדיקת כשרות נהיגה, מערכת לניטור ביתי של זיהום אוויר, אפליקציה חברתית למוזיקאים ושולחן חכם לציור תמונות על חול.

יריד הסטודנטים

יריד הסטודנטים

Motion System היא אפליקציה לניתוח ביצועים של גולשי רוח שפותחה על ידי סטודנטים בהנחיית ד”ר אריאל פישר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, המרכז למחקר ספורט אולימפי בטכניון ותום סופר מ- ICST. ד”ר פישר עוסקת בשיפור ביצועי גולשים אולימפיים על סמך אנליזות מכניות וביו-מכניות, וצוות הסטודנטים פיתח אפליקציה לניתוח ביצועים על בסיס נתונים המתקבלים מחיישנים המולבשים על גופם של הגולשים.

Glove Hero הוא משחק שיקומי המבוסס על הקונספט של Guitar Hero. באמצעות כפפה חכמה המכילה חיישנים נוגע השחקן באגודלו באצבעות האחרות בידו על פי התרשים שמוצג על המסך. לדברי הסטודנטים נדב הלר, ערן כהן וגלעד אל-דור, המערכת הופכת את התרגול המוטורי לחוויה מלהיבה ומספקת למשתמש נתונים על שיפור התנועה בכל אחת מאצבעותיו.

Paper Sequencer הוא גרמופון חדשני בעיצוב וינטג’. לעומת הגרמופון והפטיפון, שבהם כל תקליט מכיל “אלבום” אחד, התקליט הדיגיטלי של Paper Sequencer מכיל עשרות אלבומים או יצירות והמוזיקה נקראת על ידי המכשיר באמצעות חמישה חיישנים שונים בעת ובעונה אחת. את המערכת בנו הסטודנטים עדן סולימאן, נשווה ג’אבר ויזן דאוד.

צוות Paper Sequencer

צוות Paper Sequencer

Fitness Game היא מערכת לאימון פיזי ומנטלי המורכבת מארבע נורות לחיצות המקובעות על התקנים שהודפסו בתלת-ממד. כל שחקן בוחר צבע משלו ונדרש ללחוץ על הנורה הנכונה ברגע שאותו צבע נדלק בה. כאשר מרחיקים את ההתקנים זה מזה נוסף למשחק אלמנט פיזי של ריצה. את המערכת פיתחו עידן גבאי, אופק רונן ותום סולומון.

Fitness Game

Fitness Game

TravelMaker היא אפליקציה לתיאום טיולים המאפשרת למשתתפים להציג תוכנית טיול, לחלק אחריות, לערוך לוחות זמנים, להעלות תיקיות ולהגיב להצעות של שאר חברי הקבוצה. הסטודנטים שחר שטרית, אלעד לוי ותום דנה מסבירים כי האפליקציה נותנת מענה לבעיה ידועה של טיולים רבי-משתתפים ומכילה גם ארכיון שבו מתועדים טיולי העבר.

Run היא אפליקציית אימון המיועדת לאנשים עם בעיות קוגניטיביות כגון קשיי אוריינטציה. היא  פותחה בשיתוף עמותת “אתגרים”. האפליקציה מקשרת בין מאמן למתאמן, עוקבת אחר ביצועים ומאפשרת למאמן להעלות בהדרגה את רמת הקושי על פי ביצועיו של המתאמן.

Happy Heart Project הוא פרויקט סטודנטים שנערך בשיתוף העמותה הירושלמית “לב חדווה” והחממה החברתית בטכניון. העמותה  עוסקת בהעברה של ציוד רפואי ותרופות לאנשים הזקוקים להם. העמותה ביקשה סיוע בניהול הציוד ובניהול המתנדבים, והסטודנטים יצרו ממשק ניהול המסייע להם בכך.

אליהו אליוביץ מ"לב תקווה" עם הסטודנטים

אליהו אליוביץ מ”לב תקווה” עם הסטודנטים

מה חדש בטכניון – יולי 2023 🎓🔬

כהונה שנייה לנשיא הטכניון, מדליית הבוגר, מאור של מצוינות, המדע שהציל את חיי, תתחדשו!, קפיצת מדרגה במחשוב העל, פרס אנדרה כהן דלורו לשנת 2023, פרס Scientific Grand Prize, פרס העתיד, בית חם לסטודנטים, רופאי המחר, בחזרה מהכפור כל אלו ועוד מחכים לכם בניוזלטר יולי 2023 – לקריאה הקליקו על התמונה או לחצו על הלינק

טכנולוגיה חדשנית שפותחה בטכניון זכתה בפרס הזהב של Design Educates Awards המעודד “את הרעיונות והיישומים הטובים ביותר בעולמות האדריכלות והעיצוב.” בנוסף, במסגרת פרסי Fuorisalone בשבוע העיצוב במילאנו, נבחרה טכנולוגיה זו בקטגוריית הקיימות מתוך כ-800 פרויקטים שהשתתפו בתחרות.

הטכנולוגיה המקורית, המאפשרת אוטומציה רובוטית להדפסה וייצור מפסולת עץ, פותחה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בהובלת אדר’ שני ברט, ראש מעבדת Disrupt.Design, והוצגה בתערוכות מובילות באירופה.

קבוצת המחקר בראשותה של אדר’ ברט מפתחת כיוונים חדשים בתכנון הסביבה הבנויה בדגש על עיצוב מעגלי בחומרים מתחדשים ומתכלים, תוך עידוד שיתוף הפעולה בין אקדמיה לתעשייה.

בפרויקט WoodenWood פיתחו החוקרים אברהם כהן, יובל ברגר, אלון ניסן ויואב דבס תהליך ייצור חדשני הרותם פסולת עץ ליצירת מוצרים מתכלים באמצעות הדפסה רובוטית וכך הופך פסולת זו למשאב מתחדש. “פסולת עץ מצטברת בעולם בהיקפים של מיליארדי טונות,” מסבירה אדר׳ ברט, “ואנחנו מציגים תהליך חדשני ליצירה של אלמנטים מבניים מהפסולת הזאת. בפרויקט נעשה שימוש בפסולת עץ גולמי, ובחומר להדפסה המורכב מפסולת עץ וחומרים טבעיים בלבד. בפרויקט נעשה שימוש בפסולת עץ גולמי, ובחומר דאיקה להדפסה המורכב מפסולת עץ וחומרים טבעיים בלבד. פסולת העץ מקבלת חיים חדשים כחומר נוזלי המודפס באמצעות זרוע רובוטית לכדי משטח עץ בעל טקסטורה תלת-ממדית (wooden textile). השילוב בין הביטוי המסורתי לדיגיטלי, בין המודולרי למודפס ובין הידני לרובוטי מעניק לפסולת העץ ביטוי ייחודי ומחזור חיים חדש. התוצאה: מוצרים מתכלים העשויים להחליף חומרים מזהמים וחומרים מבוססי-נפט הנפוצים בעולם האדריכלות והעיצוב.”

 

בשבוע העיצוב במילאנו הוצגו אבות-טיפוס לכיסא ושרפרף שיוצרו בטכנולוגיה זו. בתמונות: התוצרים בפרויקט WoodenWood.

מעבדת Disrupt.Design בראשות ארכ׳ שני ברט | הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון

קבוצת מחקר: ארכ׳ אברהם כהן, יובל ברגר, יואב דבס, אלון ניסן

חומר גלם להדפסה: דאיקה עץ בע״מ

צילום וידיאו: חיים זינגר

תודות מיוחדות: מוטי גרוסמן וקהילת Disrupt.Design

לסרטון המציג את הטכנולוגיה החדשנית לחצו כאן