כתבות אמצע - Technion - Israel Institute of Technology

Technion - Israel Institute of Technology > כתבות אמצע > Page 25

משפחת מחלב מיהוד הגיעה לטקס בהרכב מיוחד, הכולל אורחים מחו”ל. ההורים, חגית ודוד, הם בוגרי הטכניון. שניהם עשו את התואר במסגרת העתודה – היא בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות (תעשיה וניהול לשעבר), הוא בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי (מצטיין נשיא). דוד מנהל קריירה ארוכה בעולם ההייטק ואילו חגית בחרה בשירות קבע ממושך בתחומי האחזקה והלוגיסטיקה, שאותו סיימה בדרגת סא”ל. רועי מחלב, בנם של חגית ודוד, קיבל בטקס את התואר “בוגר הטכניון” לאחר שהשלים את לימודיו בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.

מימין לשמאל: דוד מחלב, רועי מחלב וחגית מחלב

חגית קיבלה בטקס החגיגי תעודת בוגר טכניון בפעם השנייה בחייה, הפעם בעקבות סיום הלימודים בתוכנית “מבטים”. תוכנית ייחודית זו נועדה לקדם ולשפר את החינוך המדעי, הטכנולוגי וההנדסי בישראל באמצעות הכשרת בוגרי הטכניון במסגרת תואר ראשון נוסף.

חגית מודה בחיוך שהסיבה הראשית לבחירתה בתוכנית מבטים היא ש”רציתי כדי להיות קרובה לילדים שלי שלומדים כאן ולאכול איתם יחד צוהריים פעם בשבוע.” עם זאת, הייתה סיבה נוספת – חיידק ההוראה שדבק בה לפני שנים ספורות. “אחותי אומרת שכבר בילדות הייתי מורה, אבל מעולם לא הלכתי לכיוון הזה. לפני כמה שנים פגשתי בחור צעיר, יוצא סיירת אגוז, שלא האמין ביכולתו ללמוד באוניברסיטה בגלל דיסלקציה חמורה. כששאלתי אותו אם סיים בגרות הוא כמעט צחק. אמרתי לו: אני לא מורה מוסמכת אבל בוא ננסה. וככה, במשך שלוש שנים, נפגשנו פעמיים בשבוע וחנכתי אותו – ממתמטיקה של בית ספר יסודי ועד להכנה לבגרות. הוא סיים בציונים מעולים, וזה עורר בי תחושה נהדרת ואמונה שאני יכולה לעשות טוב. השראה נוספת קיבלתי ממנהל בית ספר לשעבר ומורה בהווה, שמעון גרינהויז, שפרש מההוראה בימים אלה בגיל 93. הבנתי שההוראה תיתן לי עצמאות, חברה, אתגר אינטלקטואלי וכמובן סיפוק עצום, ובסוף הקיץ אתחיל ללמד בתיכון ביהוד.”

רועי מחלב, בנם של חגית ודוד, קיבל בטקס את התואר “בוגר הטכניון” לאחר שהשלים את לימודיו בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. הוא הגיע במיוחד מקורס הקצינים שבו הוא נמצא כרגע. חברתו, תמימה שרה רכבוך, קיבלה גם היא תעודת בוגר לאחר שסיימה את הלימודים בפקולטה להנדסת מכונות. תמימה עלתה לבדה מדרום אפריקה בגיל 18, פגשה את רועי בטכניון – וכעת, כאמור, היא תחגוג איתו את סיום התואר. בעקבותיה עלו לישראל אחותה וסביה. ההורים, שנשארו בדרום אפריקה, יגיעו במיוחד לטקס.

מימין לשמאל: דוד מחלב, רועי מחלב וחגית מחלב

דר, אחותו הבכורה של רועי, באה לטקס כאורחת, שכן את לימודיה בטכניון סיימה כבר מזמן, כעתודאית, בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות. אחיהם עידו עדיין לא קיבל את התואר, שכן הוא בחר בלימודי רפואה ויותר מכך – במסלול המשולב והמאתגר MD Bsc. מסלול זה, המיועד לסטודנטים מצטיינים ומקנה למסיימיו תואר דוקטור ברפואה (MD) ותואר בהנדסה ביו-רפואית (Bsc), נמשך תשע שנים.

לדברי חגית, “הבן הצעיר איל בוחן את דרכו, ויש סיכוי שיבצע תפנית מהמסלול המשפחתי. יש למה לצפות.”

חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי השיגו שליטה על חומר חדשני העשוי להחליף בעתיד את הסיליקון בעולם האלקטרוניקה. פיתוח זה נחשב חיוני נוכח בלימת מגמת המזעור בעולמות הטרנזיסטורים והשבבים. המחקר התפרסם לאחרונה במגזין המדעי Advanced Functional Materials.

מימין לשמאל: פרופ’ ליאור קורנבלום, לישי שהם וד”ר מריה בסקין

שבבים מניעים את העולם שבו אנחנו חיים – הם האחראים לעיבודן של כמויות מידע עצומות, לאחסונן ולהעברתן. מפיתוח תרופות חדשות ותכנון מנועי חלליות ועד השרתים שמניעים את האינטרנט – הכול מבוסס על שבבים.

השיפור המתמיד ביכולותיהם של אותם שבבים מבוסס על מזעור מתמיד של יחידות החישוב הבסיסיות – טרנזיסטורים. אלה הם מתגים זעירים ששולטים במעבר הזרם החשמלי, בדומה לברז ששולט על זרם מים. באמצעות המתגים האלה מסוגל המעבד לבצע את משימותיו: עיבוד, אחסון (זיכרון) והעברת מידע.

כבר באמצע שנות ה-60 קבע גורדון מוּר, מייסד אינטל, שקצב מזעור הטרנזיסטורים יוביל לכך שמספר הטרנזיסטורים על כל יחידת שטח נתונה יוכפל כל שנה וחצי או שנתיים. תחזית זו, שהתבססה על העבר (התפתחות הטרנזיסטורים עד 1965), הכתיבה את קצב המזעור במשך עשרות שנים, וכיום מיוצרים שבבים שבכל אחד מהם מיליארדי טרנזיסטורים.

בשנת 2007 הפתיע מור עצמו כשאמר כי לא לעולם חוסן וכי “חוק מור” יגיע לקיצו תוך שנים לא רבות. מור עצמו הלך לעולמו השנה, כשרבים בעולם הטכנולוגיה מעריכים כי גם החוק על שמו מתקרב לסוף דרכו.

מימין לשמאל: לישי שהם, פרופ’ ליאור קורנבלום וד”ר מריה בסקין במעבדה

פרופ’ ליאור קורנבלום, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, מסביר כי “בעקבות המזעור המתמיד מיוצרים כיום טרנזיסטורים בגודל של עשרות בודדות של אטומים. בממדים אלו קשה יותר ויותר להמשיך במזעור בלי לפגוע בביצועיהם של הטרנזיסטורים ושל השבבים המכילים אותם. בסדרי גודל ננוממטריים מתנהגים הטרנזיסטורים בדרכים חדשות, שונות מאבותיהם הגדולים יותר, ובכך פוגעים בפעילותו התקינה של המעבד.”

אחת הדוגמאות לשיבושים כאלה היא דליפה של זרם חשמלי כאשר הטרנזיסטור (המתג) אמור להיות כבוי. לדברי פרופ’ קורנבלום, “אפשר להמשיל זאת לברז דולף. דליפה כזו בטרנזיסטור לא רק פוגעת בביצועים אלא גם מובילה לבזבוז חשמל. אם ניקח לדוגמה טלפון מודרני שמכיל מיליארדי טרנזיסטורים, דליפות זעירות אלה יצטברו לאובדן אנרגיה משמעותי, והתוצאה היא בזבוז אנרגיה (התרוקנות מהירה של הסוללה) והתחממות משמעותית של המכשיר. אם נעבור לסדרי גודל של חוות שרתים, המשמעויות הן צריכת אנרגיה עצומה ושחרור חום רב לאטמוספרה.”

אז איך מתמודדים עם האתגר? אחד הכיוונים המבטיחים הוא חיפוש חומרים חלופיים לסיליקון, החומר שממנו עשויים טרנזיסטורים כיום. בקבוצת המחקר של פרופ’ קורנבלום בוחנים תחמוצות שונות, שאחת מהן בעלת תכונה ייחודית – היא יכולה לשנות את תכונותיה ממוליך חשמלי למבודד ולהיפך. את התכונה הזאת מבקשים חוקרי הטכניון לרתום בעתיד לייצור טרנזיסטורים שייסגרו וייפתחו במהירות.

מימין לשמאל: פרופ’ ליאור קורנבלום, לישי שהם וד”ר מריה בסקין במרכז שרה ומשה זיסאפל לננואלקטרוניקה

איך עושים זאת? באמצעות שליטה מדויקת בחומר ובמבנהו האטומי. חוקרי הטכניון השיגו שליטה בתכונות החשמליות של החומר באמצעות שליטה מדויקת במרחק בין האטומים שלו. מנהלת המעבדה ד”ר מריה בסקין עושה זאת באמצעות מערכת ייחודית לגידול תחמוצות; היא “מניחה” את האטומים שכבה על גבי שכבה וכך היא מגדלת את החומר במעבדה. בזכות תהליך הגידול העדין והמבוקר היא שולטת במרחקים בין האטומים בשכבה בדיוק של פיקומטר, או אלפית הננומטר. לצורך השוואה, המרחק בין שני אטומים בסיליקון הוא כרבע ננומטר – 250 פיקומטר.

מערכת הגידול הייחודית הוקמה בטכניון בהשקעה רבה ותשמש לפיתוח הדורות הבאים של מוליכים למחצה, חומרים מגנטיים וחומרים לאנרגיה מתחדשת כגון זרזים (קטליסטים) מתקדמים להמרת אנרגיה. “בכל בוקר אני מגיעה למעבדה ומתניעה את המערכת הזאת,” אומרת ד”ר בסקין. “אנחנו יכולים לבחור מגוון של סוגי אטומים ולשלוט בסידור שלהם ובמרחקים ביניהם, וכך ליצור חומרים שעדיין לא היו קיימים קודם, עם מגוון רחב של תכונות לפי הצורך.”

“הכלים שפיתחנו לגידול חומרים הם ייחודיים ברמה עולמית,” אומר פרופ’ ליאור קורנבלום ראש מעבדת אלקטרוניקה של תחמוצות במרכז שרה ומשה זיסאפל לננואלקטרוניקה. “גידול התחמוצות הוא רק השלב הראשון, וממנו מתחילים הסטודנטים לתארים גבוהים לבצע את המחקר. חלקם מתמקדים בתכונות הפיזיקליות של החומרים כדי להבין כיצד הם עובדים וחלקם רותמים את החומרים הייחודיים האלה כדי להכין מהם התקנים שיחוללו מהפכות במיקרואלקטרוניקה, באנרגיה מתחדשת ועוד.”

לב המעבדה – מערכת “דבורה”

הדוקטורנטית לישי שהם עוסקת במחקרה בשני התחומים יחד. היא חוקרת את התכונות של החומר ומייצרת ממנו טרנזיסטור כדי לבחון כיצד אפשר לרתום אותו לצורכי המיקרואלקטרוניקה. במחקר הנוכחי הובילה שהם צוות שכלל עוד 12 חוקרות וחוקרים משמונה מוסדות מחקר וחברות הממוקמים בשוויץ, יפן, צרפת וארה”ב. הצוות בראשותה הראה שעל ידי מתיחה של החומר ברמה האטומית אפשר להאריך את הקשרים הכימיים שלו; על ידי מתיחה של פחות מ-2% באורך הקשר הכימי הצליחו החוקרים “להרגיע” את הנטייה של האלקטרונים לדלג מאטום לאטום. על ידי שינויים זעירים אלה, המתרחשים בטווח של אלפית הננומטר, מפתחים החוקרים דרכים חדשות לשליטה במעבר בין המצב המוליך למבודד בחומר זה. לדברי שהם, “זה מדהים לראות שלשינויים כל כך קטנים במבנה האטומי של החומר יש השפעה כל כך גדולה על התכונות של החומר. לקחנו את החומר הזה למאיץ חלקיקים בשווייץ וראינו איך השינויים הזעירים האלה משפיעים על הסידור של האלקטרונים בחומר והאופן שבו הם מתנהגים. אלה בדיוק הכלים שאנחנו צריכים לפתח כדי ליצור את הטרנזיסטורים העתידיים. יש המון אתגרים בדרך לשם, ובאמצעות השליטה על סידור האלקטרונים בחומר אנחנו מפתחים את היכולות שיקחו אותנו לשלב הבא. כיום אני מיישמת את תוצאות המחקר על חומרים דומים אחרים, ומהם אני מפתחת טרנזיסטור מסוג חדש.”

לדברי פרופ’ קורנבלום, “יש לנו זכות גדולה לפתח את היכולות האלה כאן בישראל, לעבוד עם סטודנטים מבריקים ולשתף פעולה עם מדענים מובילים בעולם שתרמו למחקר הזה. אנחנו קוצרים את הפירות של התשתית המדעית המעולה שהטכניון מפתח ומשכלל בהתמדה, ושל הסטודנטים המצוינים שלנו.”

תמונה מדעית – המבנה האטומי של החומר סטרונציום וונדייט (strontium vanadate) – המחשה של המבנה האטומי של החומר תחת מאמצי מתיחה (ימין) ולחיצה (שמאל). במרכז ניתן לראות את הסידור האטומי האמיתי בחומר בתמונת מיקרוסקופ אלקטרונים. בתחתית התמונה ניתן לראות כיצד המאמצים השונים משנים את מבנה רמות האנרגיה בחומר ולכן גם את האופן בו האלקטרונים מסתדרים בו. באמצעות שליטה בתכונות האלה מתכוונים החוקרים להנדס את החומרים הללו לכדי טרנזיסטורים עתידיים

המחקר נערך במרכז שרה ומשה זיסאפל לננואלקטרוניקה במימון של הקרן הלאומית למדע, והוא נתמך על ידי מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה ותוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד.

למאמר ב- Advanced Functional Materials לחצו כאן

ברית האוניברסיטאות יורוטק (EuroTech) העניקה לראשונה את “פרסי העתיד” לחוקרים מבטיחים בתחילת הקריירה. הזוכה במקום הראשון היא ד”ר שרלוט ווגט, חברת סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך וחברה בתוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון.
פרסי העתיד, EuroTech Future Awards, נוסדו השנה כדי להוקיר חוקרים הצפויים לחולל שינויים דרמטיים בתחומיהם למען האנושות. הזוכים נבחרים על סמך תרומתם הקיימת והפוטנציאלית לקידום חזון האומות המאוחדות כפי שהוא משתקף ב-17 היעדים של האו”ם לפיתוח בר קיימא – יעדים שנקבעו ב-2015 ואומצו על ידי כל המדינות החברות בארגון.

נשיא יורוטק אנדרס ביארקלב מכריז על זכייתה של ד”ר שרלוט ווגט בפרס הראשון

ד”ר ווגט עוסקת במחקריה בשיפור תהליכי קטליזה – תהליכים המשנים מולקולות נתונות באמצעות קטליסט (זָרָז). הקטליסט עצמו הוא חלקיק זעיר המעורר תהליך כימי מבוקש – למשל ייצור אמוניה לחקלאות. לקטליזה חשיבות יישומית עצומה במגוון רחב של תעשיות לרבות תעופה, בנייה, זיקוק נפט, מזון ותרופות, והפיתוחים של ד”ר ווגט משפרים תהליכי קטליזה בהיבטים של זמן, עלות, צריכת אנרגיה והשפעות סביבתיות.

“קטליסטים מעורבים בכשליש מכלל הכלכלה העולמית, מזיקוק נפט ועד תעשיית המזון,” מסבירה ד”ר ווגט. “אני מאמינה שקטליסטים יהיו גם גורמים מרכזיים בפתרון ההתחממות הגלובלית. הבעיה המרכזית של ההתחממות הגלובלית היא העלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, ובאמצעות קטליסטים חדשים נוכל להפנות גזים אלה לשימושים מועילים במקום לשחרר אותם לאטמוספרה. הקטליסטים הנוכחיים אינם מספיק טובים וכתוצאה מכך, התהליכים המיועדים עדיין אינם כדאיים מבחינה כלכלית. המחקר שלי ממוקד בפיתוח קטליסטים טובים יותר באמצעות ‘ניסויים ספקטרוסקופיים’ שמאפשרים לנו להבין מה קורה במהלך הריאקציה של פחמן דו חמצני ולרתום ידע זה לפיתוח תהליכים יעילים יותר.”

ברית האוניברסיטאות יורוטק (EuroTech) היא שותפות אסטרטגית בין אוניברסיטאות מובילות למדע ולטכנולוגיה, המחויבות למצוינות במחקר ולפיתוח משותף של פתרונות לאתגרי החברה. ברשת זו שותפים שישה מוסדות אקדמיים: הטכניון, האוניברסיטה הטכנית של דנמרק (DTU), הפוליטכניק של לוזאן (EPFL), האקול פוליטכניק בפריז, האוניברסיטה הטכנולוגית של איינדהובן (TU/e) והאוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM).

פרסי העתיד, EuroTech Future Awards, הוענקו השנה לשלושה זוכים מתוך 34 מועמדים. הזוכים נבחרו על סמך השפעת מחקריהם על קידום יעדי הקיימות, הצטיינותם במחקר ויכולתם להנגיש את עבודתם באופן שיאפשר לאזרחים, ובעיקר למקבלי החלטות, להבין את תרומתם של חוקרים אלה לעתיד בר-קיימא. בפרס הראשון זכתה כאמור ד”ר שרלוט ווגט מהטכניון על עבודתה “קטליזה המבוססת על הידרוגנציה(hydrogenation) של פחמן דו-חמצני”. בפרס השני זכה זונגיאו דז’ו ממכון המחקר הטכנולוגי EPFL)) בשוויץ על שיקום מים ויצירת אנרגיה ובפרס השלישי – דינש קרישנמורטי מהאוניברסיטה הטכנולוגית של איינהובן בהולנד על טיפול מותאם אישית בחולי סוכרת.

ד”ר שרלוט ווגט מקבלת את הפרס בטקס

נשיא יורוטק אנדרס ביארקלב אמר בטקס כי “אירופה והאנושות כולה מתמודדות עם אתגרים רבים שפתרונם תלוי בתרומתה של קהילת המחקר בפריצות דרך מדעיות וביזמות מבוססת-מחקר. פרס העתיד של יורוטק מדגיש את התשוקה, את החתירה לידע ואת רוח החדשנות של חוקרינו הצעירים משש האוניברסיטאות השותפות ביורוטק. הפרס מוקיר אותם כסוכני שינוי חיוניים הממלאים תפקיד מרכזי בחתירתה של ברית יורוטק לעתיד בר קיימא.”

טטיאנה פנטלי, מנהלת שלוחת יורוטק בבריסל וחברה בצוות השופטים, אמרה כי “המוטיבציה והיצירתיות של חוקרינו הצעירים מעוררות השראה. סקרנותם הבלתי נלאית, חשיבתם היצירתית ונקודת המבט הרעננה שלהם הן המפתח לפיתוח פתרונות לאתגרים החברתיים הניצבים בפנינו כיום.”

ד”ר ווגט נולדה בהולנד וגדלה ביוסטון, טקסס. באוניברסיטת אוטרכט בהולנד היא השלימה את כל תאריה בכימיה וכן תואר שני במנהל עסקים. בין לבין היא פתחה עסק בתחום הביגוד והתנדבה בסיוע לילדים במונגוליה. לישראל היא הגיעה במסגרת הדוקטורט במכון ויצמן למדע, ולאחר פוסט-דוקטורט הצטרפה לסגל הטכניון. במרץ 2021 היא הקימה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון את המעבדה לקטליזה לדלקי העתיד.

במהלך השנים זכתה ד”ר ווגט בפרסים רבים וב-2021 היא נכללה ב- Forbes 30 Under 30- רשימת 30 החוקרים המובילים באירופה בתחומי המדע והרפואה – וקיבלה את ,Clara Immerwahr Award פרס הניתן למדעניות מבריקות הנמצאות בתחילת הקריירה שלהן כדי שיצליחו בעבודתן ויהוו מודל לחיקוי עבור נערות ונשים צעירות.

אבן הפינה למרכז למחשבים עתירי ביצועים ע”ש מרטין וגרייס דרואן רוסמן הונחה בטקס חגיגי בטכניון. על תעודת אבן הפינה חתמו בני הזוג ד”ר מרטין וגרייס רוסמן, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון ד”ר רפי אבירם. הטקס התקיים במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון.

במעמד החתימה, מימין לשמאל: ד”ר מרטין וגרייס רוסמן, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון ד”ר רפי אבירם

פרופ’ אביגדור גל מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, שהנחה את האירוע, אמר כי “המרכז למחשבים עתירי ביצועים ע”ש מרטין וגרייס דרואן רוסמן יספק לחברי הסגל ולסטודנטים ממגוון תחומים גישה ליכולות מחשוב-על מהטובות בעולם. המרכז יקדם את הטכניון לרמת מחשוב בין-לאומית, והבניין החדש יספק לטכניון אבטחה פיזית ואבטחת סייבר ברמה הגבוהה בעולם.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון סיפר לנוכחים על מפגשיו עם בני הזוג רוסמן. הוא אמר להם כי “כל הפגישות האלה היו מיוחדות מאוד עבורי, שכן הרגשתי קשר מיידי אתכם ועם גישתכם הנדיבה ומסבירת הפנים. הענקנו לכם לאחרונה תואר ‘דוקטור לשם כבוד’, והתרגשתי מאוד לראות בטקס עשרות סטודנטים מתוכנית ‘עתידים רוסמן’, שתמיכתכם מאפשרת להם לפנות את זמנם ללימודים.”

נשיא הטכניון הוסיף כי “הצורך במחשבים מהירים גדל בקצב מעריכי וקשה מאוד להדביק את הקצב הזה בהיבט התשתיתי. בזכות תרומתם של בני הזוג רוסמן יעמוד לרשות הטכניון בניין חדש שיאכלס את המעבדים הטובים ביותר בעולם ויספק לחוקרינו ולסטודנטים שלנו את כוח המחשוב העצום הדרוש להם למחקר ולפיתוח. בשמי ובשם הטכניון אני מודה לד”ר מרטין ולגרייס רוסמן על נדיבותם הרבה ועל ידידותם האמיצה.”

הנחת אבן הפינה. מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, גרייס וד”ר מרטין רוסמן והמשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון ד”ר רפי אבירם

ד”ר מרטין רוסמן סיפר בטקס כי “הנהלת הטכניון הבהירה לנו שהפרויקט החשוב ביותר, שבו הטכניון זקוק לתמיכתנו, הוא המרכז למחשבים עתירי ביצועים. המשימה החשובה שלנו ב-15 השנים האחרונות היא תמיכה בסטודנטים, אבל היה לנו ברור שגם הסטודנטים זקוקים לתשתיות המחשוב הללו, וזה מה שיספק המרכז החדש להם ולחוקרי הטכניון. תודה לכולכם – ולהתראות בטקס חנוכת הבניין.”

ד”ר רפי אבירם, המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, אמר כי “מחשבים עומדים בליבת הטכנולוגיה, אך בליבת הטכניון עומדים אנשיו. בזכות רוחב לבכם, מרטין וגרייס רוסמן, אנשי המחשוב שלנו יוכלו לתת את המענה והשרות האופטימליים לחוקרי הטכניון. זו ההזדמנות לציין בהוקרה עמוקה את האגף למחשוב ומערכות מידע, שאנשיו עמדו בחזית ההתמודדות עם תקיפת הסייבר, שחווינו לא מזמן. אני מודה גם לקודמי בתפקיד, פרופ’ בועז גולני, יוזם רעיון הקמת המרכז, לאנשי אגף הבינוי והתחזוקה בטכניון ולידידינו ב-ATS, אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית. אני מלא תקווה כי בעוד כשלוש שנים נתכנס כאן כדי לחנוך אותו.”

לאחר הסרת הלוט מהשלט החדש מעל אבן הפינה. מימין לשמאל: המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון ד”ר רפי אבירם, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, גרייס וד”ר מרטין רוסמן

בהקמת המרכז החדש סייעה תמיכתם הנדיבה של מכון צוקרמן, גיל ומיכל פרוסטיג ותומכים מסורים נוספים. לדברי פרופ’ עופר שטרייכמן, סגן המשנה לנשיא למערכות מידע ומחשוב, “במחקרים מדעיים רבים, החוקרים מדמים תהליכים טבעיים במחשב – למשל תהליך היווצרות של חור שחור או סופרנובה, או מערכות כימיות וביולוגיות שבהן נבחנות תכונות של מולקולות שונות או השפעות אפשרית של תרופות. בחישובים מסוג זה נדרשת מקביליות רחבת ממדים: לעתים, לצורך הדמיה יחידה, נדרשות אלפי ליבות מחשוב שעובדות במשך שבועות רצופים. מסיבה זאת, בחלקים נרחבים של המדע בן ימינו, הישגים מדעיים ופריצות דרך משמעותיות תלויים בתשתית החישובית הניתנת לחוקרים. המרכז למחשבים עתירי ביצועים ע”ש מרטין וגרייס דרואן רוסמן יספק לחוקרים תשתית חישובית דומה לזו הקיימת בכמה מהאוניברסיטאות המובילות בעולם, ובהיבטים מסוימים אפילו טובה יותר.”

“סמי סגול, בוגר הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, איש עסקים ופילנתרופ, הוא ידיד אמת של הטכניון ודמות מופת בקרב בוגרי הטכניון ברחבי העולם,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בטקס. “על פועלו רב השנים העניק לו הטכניון תואר דוקטור לשם כבוד ותואר “נאמן הטכניון” (Guardian) השמור רק לתומכים מעטים. סמי סגול ואשתו טובה רותמים את משאביהם לעשיית טוב באמצעות מעורבות בלתי פוסקת ומחויבות איתנה לעתידה של מדינת ישראל. אין לי ספק שתרומתם להקמת מרכז סגול לחומרים מרוכבים תתרום רבות לקידומן של החברה הישראלית והאנושות כולה.”

מימין לשמאל : דיקנית הפקולטה פרופ’ גיטי פריי, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, סמי וטובה סגול, יצחק סגול ויו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ’ פרץ לביא.

פרופ’ פרץ לביא, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל, אמר: “סמי סגול הפך את המושג ‘תיקון עולם’ לקו המנחה בחייו, כמו בעסקיו כך בפעילותו הפילנתרופית הוא לפני כולם צופה את פני העתיד ופועל למען עתיד טוב יותר לישראל ולעולם כולו. הבניין החדש לחומרים מרוכבים אשר יישא את שמו יבטיח את המשך מצוינותה של הפקולטה אשר כבר גאה בכך שאחד מחברי הסגל שלה קיבל את פרס הנובל.”

מימין לשמאל: יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, סמי סגול, עמוס חורב ויו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ’ פרץ לביא.

הפקולטה למדע והנדסה של חומרים שינתה את פניה בעשורים האחרונים. אם בתחילת הדרך עסקה הפקולטה באפיון דגימות שמקורן בתעשייה, כיום עוסקים חוקריה גם בפיתוח חומרים חדשים, באפיונם ובייצורם. חומרים מרוכבים, שיעמדו בליבת העשייה של המרכז החדש, הם חומרים המחוללים מהפכה של ממש בשטחי עשייה שונים ובהם תעופה, הפקה ואגירה של אנרגיה ירוקה, ממשקים עם גוף האדם, בנייה והנדסה אזרחית. המרכז החדש יאובזר בתשתיות המתקדמות ביותר לפיתוח חומרים מרוכבים ולייצורם – גרפן, חומרים מבוססי חלבון, חומרים לתנאי קיצון ועוד. בחלל ייחודי מרווח ומותאם, יעבדו חוקרים, פוסט-דוקטורנטים, סטודנטים, מהנדסים וטכנאים כדי להביא לעולם את המילה האחרונה בתחום החומרים המרוכבים.

מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, סמי,יצחק וטובה סגול, ד״ר יהושע מ. גרולמן ודיקנית הפקולטה במעבדה בבניין החדש

דיקנית הפקולטה פרופ’ גיטי פריי, שהנחתה את הטקס, אמרה כי “הקמת המרכז החדש תאפשר לחוקרי הטכניון לפתח חומרים טובים יותר בהיבטים של חוזק, משקל, עלות ועמידות. חומרים אלה יספקו תועלת עצומה לאנושות כולה. חומרים מרוכבים מפגינים לעתים איכויות שאינן קיימות בחומרים הנפרדים המרכיבים אותם, והם משמשים בעוד ועוד יישומים – ממערכות הגנה והנדסת חלל ועד אביזרי ספורט.”

מימין לשמאל: יצחק, סמי וטובה סגול בטקס הסרת הלוט.

היזם ואיש העסקים סמי סגול נולד בטורקיה ובגיל 15 עלה עם משפחתו לישראל. בהנהגתו הפכה כתר פלסטיק, חברה משפחתית קטנה שייסד אביו, לתאגיד עולמי. הוא השלים תואר ראשון בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון. בשנת 2019 קיבל סמי סגול מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד.

: סמי סגול בטקס

: פרופ’ יאיר עין אלי דיקן הפקולטה הקודם שהוביל את הפרויקט.

: בניין מרכז סגול לחומרים מרוכבים

הצעת החוק מבקשת להפוך את המוסדות להשכלה גבוהה לזרוע משטרתית, לחייב אותם לעקוב אחר הסטודנטים, לחקור את פעילותם ולהטיל עליהם עונשים אקדמיים כהרתעה מפני הבעת דעה ופעולות חוקיות שאין בינן לבין האקדמיה דבר.

הטכניון לא יהווה גורם אכיפה הבולש אחר הבאים בשעריו, לא ינקוט סנקציות אקדמיות כאמצעי ענישה פלילי החורג מהדין המשמעתי האקדמי ולא ייתן יד לרדיפה. בלשון חוקתו וברוח ערכיו, שעריו של הטכניון יישארו פתוחים בפני כל ומבלי להפלות איש מסיבת גזע, דת, לאום, מין או בגין הבעת דעה פוליטית. כך נהג הטכניון מיום הקמתו, כך הוא נוהג וכך ימשיך לנהוג.

סנאט הטכניון והוועד המנהל של הטכניון דוחים את הצעת החוק האמורה וקוראים לממשלת ישראל ובמיוחד לשר החינוך, ולכנסת ישראל, לעצור את הליך החקיקה באופן מידי ומוחלט.

לקריאת המכתב – לחצו כאן

בשבוע שעבר העניק הטכניון תוארי עמית כבוד במסגרת הפתיחה החגיגית של מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “במאה השנים האחרונות הטכניון לא הפסיק להפתיע. אלה היו מאה שנים של התפתחות עוצרת נשימה, מחקר פורץ דרך וחינוך ברמה הגבוהה ביותר. מאז ומתמיד פעל הטכניון בשליחות החברה להרחבת הידע האנושי וההשכלה ובשירותה של מדינת ישראל, וכל זאת ללא אפליה על רקע גזעי, דתי, לאומי או מגדרי. הערב, ברוח זו, אנו מצדיעים לשבעת עמיתי הכבוד החדשים – שבעה נשים וגברים שמסירותם לטכניון סייעה לו להפוך למוסד בעל שם עולמי.

מקבלי תוארי עמית כבוד, מימין לשמאל: ג’נט שץ שניידר, מוריאל מטלון, דוד חנקין, ג’יימס וקאתי דויטשמן, מנחם דלפן ואברהם אשכנזי

יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר אמר לנוכחים כי “ישראל היא מדינה יהודית במדבר, אי של דמוקרטיה בים של מדינות לא דמוקרטיות, והטכניון הוא מרכיב חשוב בכך. אנו חייבים לטכניון לא רק את הצלחתה הטכנולוגית של מדינת ישראל אלא גם את הצלחתה החברתית ואת אופיה הדמוקרטי, את שילוב של אוכלוסיות שונות ואת קידומן של תרבות מכילה, של חירות הביטוח ושל חברה פתוחה ובריאה. חלפה שנה מאז הקורטוריון הקודם, והיא הייתה שנה של צמיחה ושגשוג.”

מוריאל מטלון נושא דברים

הטקס נערך בהנחייתו של סגל הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן ובמעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, חברי הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות ואורחי מושב הקורטוריון. את הערב חתם “אלביס ופראנק” – מופע משותף של נתן דטנר וד”ר אורית וולף, שהובילה השנה בטכניון את סדרת ההרצאות “מוזיקה, מדע השראה” במסגרת סדרת אומן בקמפוס.

הופעתם של נתן דטנר (מימין), ד”ר אורית וולף וגלעד דוברצקי: “אלביס ופרנק”

סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן

מקבלי התארים:

ג’נט שץ שניידר, חברת הקורטוריון ודור שני למנהיגים באגודת דורשי הטכניון בארצות הברית (ATS) – “לאות תודה על תמיכתך בטכניון, בהמשכת מורשתם של הורייך, תמיכה אשר זיכתה אותך בהכרה כנאמנת הטכניון (Guardian) ואשר מסייעת לחוקרים ממגוון תחומים להשיג פריצות דרך במדע; על מסירותך יוצאת הדופן לטכניון כמנהיגה וכמנטורית באגודת דורשי הטכניון בארצות הברית (ATS); ובהוקרה על כהונתך כחברה בוועד המנהל של ה-ATS וכחברת הקורטוריון של הטכניון”. שץ שניידר דיברה בשם מקבלי התארים ואמרה: “בשנות השמונים ביקרתי בטכניון בפעם הראשונה ונדהמתי מגאונותם של חוקרי הטכניון ומיצירתיותם. מדעני הטכניון הראו לנו כיצד השתמשו במייבש שיער כדי לדמות מנהרת רוח וכיצד הם שומרים על מערכות עדינות ומורכבות באמצעות שמיכת תינוק. הטכניון נוסד לפני כמאה שנים מתוך אמונה שהשכלה ומדע יבטיחו עתיד טוב יותר לעם היהודי, ומאז הפך לאחת האוניברסיטאות הטובות בעולם, עם 100 אלף בוגרים. זה כבוד גדול עבורי לדבר בשם כל מקבלי התואר. באנו לכאן הערב לחגוג את התואר ולהודות לכולכם, ציבור האנשים המסורים להגשמת מטרות הטכניון. תודה.”

ג’נט שץ שניידר מקבלת את התעודה מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

מוריאל מטלון, דור שישי בישראל, ממובילי הקמת מתקן ההתפלה הראשון בישראל, המלווה כבר שלושים שנה את הפעילות הפילנתרופית של משפחת רפפורט – “על תמיכתך רבת השנים בפיתוח הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ומכון רפפורט למחקר ביו-רפואי ועל תמיכתך האיתנה בהקמת המרכז הטכניוני הבין-תחומי לחקר הסרטן, שהוא הגשמה של חזון אקדמי, ציוני וגלובלי”. עו”ד מטלון פנה אתמול אל הקהל, שאל את הנוכחים מדוע הטכניון, מוסד טכנולוגי לישראל, מעניק תואר לעורך דין? – והשיב: “איני עומד כאן כעורך דין אלא כשורד סרטן שחב את חייו למדע. לפני שמונה שנים אובחנתי כחולה סרטן, ואחרי בדיקות רבות הקציבו לי תשעה חודשים לחיות – אלא אם המדע ייכנס לתמונה. הרפואה התערבה בגופי בתהליך שמחולל ‘ריסטארט’ לגוף. לשם כך נזקקתי לתורם מח עצם, מה שמצריך התאמה נדירה בנתונים הפיזיולוגיים, ולשמחתי נמצא תורם: חייל בשם אבי כהן מבית שאן. כך, לפני שבע שני, נולדתי מחדש וחזרתי לאשתי האהובה, לילדי ולנכדיי. באותה עת החלטתי להקדיש את זמני ומרצי למען המדע, ונפלה בחלקי הזכות לעבוד עם רות וברוך רפפורט לקידום המדע. המחקר המדעי הוא המנוע של אומת הסטאראטרפ והוא האור לגויים. אני מודה לכם ומצדיע למדענים בטכניון ובשאר המוסדות האקדמיים בישראל, כמו גם לפילנתרופים שנדיבותם מאפשרת את קיומו של המחקר המדעי. תודה שהצלתם את חיי.”

מוריאל מטלון מקבל את התעודה מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

מנחם דלפן, התומך בטכניון מאז 1982 ולאחרונה הקים עם רעייתו קארן מלגה המאפשרת לתלמידי תיכון יהודים לבקר בישראל וללמוד על תרבותה ועל אתגריה – “על מסירותך רבת השנים לטכניון, הממשיכה את מורשת משפחתך; על פעילותך באגודת דורשי הטכניון בקנדה במשך שנים רבות; לאות תודה על תרומותיך שבזכותן הוכרת כנאמן הטכניון (Guardian), לרבות תמיכתך הנדיבה במחקר בתחום המים; ולאות כבוד על פעילותך הפילנתרופית בקנדה, בארצות הברית ובישראל”.

מנחם דלפן מקבל את התעודה מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

אברהם אשכנזי, בוגר תואר ראשון ושני מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות – “על קשריך האמיצים וארוכי השנים עם ישראל והטכניון, שבו השלמת שני תארים; על מנהיגותך המופתית באגודת דורשי הטכניון וכחבר בקורטוריון של הטכניון; ולאות תודה על תרומותיך הרבות כבוגר הטכניון וכנאמן הטכניון (Guardian), שעיקרן תמיכה בסטודנטים לתארים מתקדמים ובמחקר ביטחוני”.

אברהם אשכנזי מקבל את התעודה מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

קאתי וג’יימס דויטשמן, דור שלישי לתומכים בטכניון ובישראל – “על מסירותכם ארוכת השנים ותמיכתכם בטכניון, בישראל ובהשכלה; מתוך הערכה לקידום המורשת הרב-דורית שלכם בתמיכה בטכניון; לאות תודה על תרומתכם העצומה שזיכתה אתכם במעמד של נאמני הטכניון (Guardians); ולאות הוקרה על מנהיגותכם הפעילה באגודת דורשי הטכניון בארצות הברית (ATS) ברמה המקומית והארצית”.

ג’יימס וקאתי דויטשמן מקבלים את התעודה מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

דוד חנקין, יו”ר מכון אלפרד מאן בטכניון – “על תרומתך מעוררת ההשראה למכון אלפרד מאן בטכניון ועל מסירותך הנלהבת לשילוב, בארץ ובעולם, של טכנולוגיה ביו-רפואית שמקורה בטכניון; על תמיכתך בסגל הטכניון ובסטודנטים השואפים לתרגם ידע מדעי לטכנולוגיה מצילת חיים ועל קידום חדשנות פורצת דרך בתחום הביו-רפואה בישראל”.

דוד חנקין מקבל את התעודה מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

פרופ’ גדעון גרדר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון זכה בפרס היוקרתי Scientific Grand Prize בתחומי הכימיה והמימן. הפרס הוענק לו ב-21 ביוני כמענק מחקר לפיתוח של טכנולוגיה חדשנית להפקת מימן ירוק מטעם The Charles Defforey Foundation – Institute of France .

פרופ’ גרדר מקבל את הפרס מידי פרופ’ אודיל אייזנשטיין, מנהלת המחקר ב-CNRS, ארגון המחקר הגדול בצרפת.

Institut de France הוא ארגון גג ללא מטרות רווח המאגד את חמש האקדמיות בצרפת. הארגון מקדם מחקר, תומך ביצירתיות ומספק תמיכה לפרויקטים הומניטריים רבים באמצעות פרסים, מענקים ומלגות. הוא נוסד ב-1795 ופועל בחסות נשיא צרפת.

פרופ’ גדעון גרדר השלים תואר ראשון באוניברסיטת קליפורניה ברקלי ותואר דוקטור ב- Caltech והצטרף לסגל הטכניון ב-1990, אחרי פוסט-דוקטורט במעבדות בל (AT&T Bell Laboratories). כיום הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון וחבר בתוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון.

טקס הענקת הפרס שהתקיים ב- Institut de France

בעשור האחרון פיתח פרופ’ גרדר יחד עם פרופ’ אבנר רוטשילד, ד”ר חן דותן וד”ר אביגיל לנדמן, את תהליך E–TAC לפיצול מים למימן וחמצן, שבו ייצור הגזים הללו מופרד בזמן. על בסיס תהליך זה הוקמה חברת H2Pro שהחלה לפעול בשנת 2019 ומעסיקה כיום כ-100 עובדים. עד כה גייסה החברה למעלה מ-100 מיליון דולר משורה של קרנות הון סיכון ובהן קרן BEV של ביל גייטס וכמה חברות אסטרטגיות גדולות ובהן יצרנית הפלדה ארסלור מיטל (Arcelor Mittal) ויצרנית האמוניה יארה (Yara). לאחרונה נבחרה H2Pro על ידי בלומברג NEF כאחת החברות המבטיחות במציאת פתרון לבעיות האקלים.

שיטת E-TAC הנוכחית היא שיטה מנתית (לא רציפה), שבה המימן והחמצן מופקים על גבי אלקטרודות נייחות על ידי סחרור של תמיסה בטמפרטורות שונות דרך האלקטרודות. הרעיון המרכזי שבגינו זכה פרופ’ גרדר בפרס הצרפתי הוא ההפיכה של E-TAC מתהליך מנתי (batch) לתהליך רציף (continuous). יעד זה יושג על ידי פיתוח אלקטרודות ייחודיות שינועו ברצף בין מקום ייצור המימן למקום ייצור החמצן בזמן שהתמיסה תישאר במקומה (נייחת). מחקר זה צפוי לפשט את הבקרה והיציבות התהליכית ויאפשר הפעלה לזמן ארוך במחיר נמוך. בנוסף, הפיתוח הזה יאיץ את שלב הגמלון (scale-up) של התהליך לקנה מידה תעשייתי.

בחזית Institut de France

קרדיט צילום : Institut de France

“הטכניון הוא מאור של מצוינות התורם לביטחונה של מדינת ישראל ולכלכלתה מתוך חתירה לידע ולאמת, פתיחות ושיתוף פעולה עם החברה הישראלית והגלובלית. חשוב לשמר את הערכים האלה.” כך אמר בוגר הטכניון פרופ’ אבי ויגדרזון השבוע בטקס הענקת תוארי דוקטור לשם כבוד מהטכניון.

תואר דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. הוא הוענק השבוע לפרופ’ אבי ויגדרזון, לד”ר מרטין וגב’ גרייס רוסמן, לדוד (דדי) פרלמוטר ולסטיבן קליין.

מימין לשמאל : ד”ר מרטין רוסמן, גרייס רוסמן, סטיבן קליין, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, פרופ’ אבי ויגדרזון ודוד (דדי) פרלמוטר

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את מקבלי התארים ואמר כי “יום הולדת 100 בחייו של אדם הוא הזדמנות להתבונן לאחור ולהעריך את קורותיו ואת הישגיו; 100 שנים בחייו של מוסד טכנולוגי מוביל, לעומת זאת, הן הזדמנות להביט קדימה – אל אתגרי העתיד ואל המורשת שעליו לבנות.

“הטכניון הוא כולנו, כולכם, הקהל היושב כאן היום וכמובן מקבלי התארים. רוחו של הטכניון מחברת בינינו ומשפיעה על מיליוני אנשים בישראל ובעולם כולו. מקבלי התארים הערב מבטאים את משימתנו ואת מחויבותנו: לדחוק את גבולות האפשר במדע ובטכנולוגיה, במחקר ובחדשנות, בפילנתרופיה ובשיפור העולם. אתם, מקבלי התארים, מבטאים את חתירתנו לטוב ואנו מודים לכם מאוד.”

“הטכניון קיים כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר,” אמר בטקס יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר. “כמו קודמיהם, ובהם אלברט איינשטיין, וינסטון צ’רצ’יל ואלי ויזל, שקיבלו בעבר תוארי דוקטור לשם כבוד מהטכניון, גם מקבלי התארים היום הם אנשים ונשים שהופכים את העולם למקום הרבה יותר טוב. גם הם, כמו הטכניון, יודעים שכשאנו עושים את הטוב ביותר עבור הכלל אנחנו עושים את הטוב ביותר עבור עצמנו.”

אלה מקבלי התארים:

פרופ’ אבי ויגדרזון, בוגר הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב וחוקר במכון למחקר מתקדם (IAS) בפרינסטון. האות הוענק לו “על תרומתו החשובה ועל מנהיגותו בתחומי התאוריה של מדעי המחשב ובמתמטיקה בדידה, לרבות תורת הסיבוכיות, הצפנה, גרפים מרחיבים ועוד; ולאות תודה על קשריו ארוכי השנים עם הטכניון, שתחילתם בלימודי התואר הראשון”.

מימין לשמאל : פרופ’ אבי ויגדרזון עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין

דוד (דדי) פרלמוטר, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ובעבר סגן נשיא בכיר ומנהל מוצר ראשי בחברת אינטל העולמית.

האות הוענק לו “על תרומתו העצומה והמגוונת לפיתוח תעשיית ההייטק בישראל ולהצעדתה לחזית הטכנולוגיה העולמית; על היותו מחנך ויזם חברתי ועסקי המעלה על נס את חשיבותם של שוויון הזדמנויות, גיוון, שילוב והכללה של כל מגזרי החברה הישראלית; מתוך הערכה רבה לתרומתו לבית הטכניון ולקידום ההשכלה הגבוהה ועל מסירותו הרבה לאגודת ידידי הטכניון ישראל”.

מימין לשמאל : דוד (דדי) פרלמוטר עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה הבכיר פרופ’ עודד רבינוביץ’

סטיבן קליין, חבר קורטוריון הטכניון ועמית כבוד של הטכניון.

התואר הוענק לו “לאות הערכה על מחויבותו הפילנתרופית לתיקון עולם ועל מסירותו לטכניון ולישראל; בהוקרה על מנהיגותו באגודת דורשי הטכניון בארצות הברית (ATS) ועל תרומותיו שבזכותן הוכר כנאמן הטכניון (Guardian); ולאות תודה על תמיכתו הנדיבה בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל החיונית להבטחת עתידה של מדינת ישראל”.

מימין לשמאל : סטיבן קליין עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה הבכיר פרופ’ עודד רבינוביץ’

ד”ר מרטין וגב’ גרייס רוסמן, שקיבלו בשנת 2018 תואר עמית כבוד של הטכניון והם חברים זה שנים בסניף ה-ATS בוושינגטון הבירה ובקורטוריון הטכניון. התואר הוענק להם “על מסירותם לישראל ולטכניון הבאה לידי ביטוי במנהיגותם ובמעורבותם העמוקה באגודת דורשי הטכניון בארצות הברית ובקורטוריון הטכניון; ולאות תודה על תרומותיהם שבגינן הוכרו כנאמני הטכניון (Guardian); בפרויקטים כגון תוכנית עתידים רוסמן, אשר השפיעה על מאות סטודנטים, והמרכז למחשבים עתירי ביצועים ע”ש מרטין וגרייס דרואן רוסמן”.

מימין לשמאל : ד”ר מרטין וגב’ גרייס רוסמן עם המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר ונשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

פרופ’ אבי ויגדרזון דיבר בשם מקבלי התארים ואמר: “אין לי ספק שכולנו, מקבלי התארים, מתרגשים להיות כאן הערב. זה כבוד עצום. אני מבקש להודות לאקדמיה הישראלית ולכל האנשים שתרמו לקריירה שלי – משפחתי, מורים ומנטורים, סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים. אני מודה לכל המוסדות האקדמיים שהייתי בהם, כשהטכניון הוא כמובן הראשון שבהם, ה’אלמה-מאטר’ שלי. הטכניון הכין אותי היטב לקריירה האקדמית שלי. היו לי כאן מורים מעולים וכאן פגשתי ב-1980 את עדנה, לימים אשתי, בשיעור שעסק בפתרון חידות. כאן התאהבנו וכאן, בבית הכנסת בטכניון, נישאנו. כאן התאהבתי גם בתחום העיסוק שלי – תאוריה של מדעי המחשב. הטכניון הוא מאור של מצוינות התורם לביטחונה של מדינת ישראל ולכלכלתה מתוך חתירה לידע ולאמת באמצעות חקירה והיגיון, פתיחות ושיתוף פעולה עם החברה הישראלית והגלובלית. חשוב לשמר את הערכים האלה.”

מימין לשמאל: דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, יו”ר הוועד המנהל גדעון פרנק, יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר, דיקן הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך פרופ’ נעם אדיר ונשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

הטקס התקיים במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון – במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות ואורחים רבים. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט איינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג’ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ’ר (1989), יצחק רבין (1990) ואנגלה מרקל (2021).

בשורה הראשונה – מקבלי התארים. מימין לשמאל: פרופ’ אבי ויגדרזון, ד”ר מרטין וגב’ גרייס רוסמן, דוד (דדי) פרלמוטר וסטיבן קליין

חבר הנאמנים שהתכנס השבוע בטכניון אישרר את בחירת הוועד המנהל של הטכניון בנשיא המכהן, פרופ’ אורי סיון, לכהונה נוספת בת ארבע שנים. כהונתו השנייה של פרופ’ סיון תחל ב-1 באוקטובר 2023 ותסתיים ב-30 בספטמבר 2027. הבחירה נעשתה בהמלצת הוועדה לאיתור נשיא והמליאה האקדמית.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

כהונתו השנייה של פרופ’ סיון תיפתח בסימן שנת ה-100 לטכניון ותוקדש להמשך ביסוסו של הטכניון כאוניברסיטת מחקר בינלאומית מובילה הניצבת בחזית המחקר העולמי.

“אני מודה לחברי חבר הנאמנים, הוועד המנהל, הוועדה לאיתור נשיא והמליאה האקדמית על האמון שנתנו בי,” אמר פרופ’ סיון. “אני רואה בתפקיד נשיא הטכניון זכות גדולה, שליחות ואחריות להמשיך את מורשתם של קודמיי בפיתוחו של הטכניון למען מדינת ישראל והאנושות. מאה שנים לאחר פתיחת הכיתה הראשונה אנחנו מתבוננים לאחור בגאווה בהישגים שרשם המוסד המפואר הזה מראשיתו ועד היום – ומביטים קדימה מתוך מחויבות עמוקה ואמונה בכוחו של הטכניון להמשיך ולהוביל את החברה ואת מדינת ישראל לשגשוג ולרווחה.”

פרופ’ סיון הצטרף ב-1991 לסגל הפקולטה לפיזיקה בטכניון לאחר השתלמות במעבדות המחקר של IBM בניו-יורק והוא עומד בראש הקתדרה ע”ש ברתולדו באדלר. הוא נמנה עם חלוצי המחקר בננוטכנולוגיה במדינת ישראל, ומחקריו לאורך השנים התפרשו על פני מגוון רחב של נושאים – ממכניקה קוונטית במערכות אלקטרוניות קטנות, דרך רתימת הביולוגיה לבניית התקנים אלקטרוניים ננומטריים, ובשנים האחרונות הוא עוסק בחקר מבנה המים סמוך למשטחים ומולקולות ביולוגיות. הישגיו המדעיים הוכרו בפרסים רבים וחלק מתוצאות מחקריו יושמו בתעשייה.

מאז נכנס לתפקידו ב-2019 פועל פרופ’ סיון לקידום הטכניון בכמה מישורים ובהם הרחבת המחקר הבין-תחומי, מיצוב הטכניון מחדש וחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה, קידום ההוראה, העצמת הגיוון וההכללה והמשך פיתוח הקמפוס.