בכירי הטכניון ואורחי מושב הקורטוריון התארחו במסגרת אירועי חבר הנאמנים של הטכניון במדעטק, המוזאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל השוכן במבנה ההיסטורי של הטכניון. מנכ”ל מדעטק יוסי אני ליווה את המבקרים.

בביקור החגיגי חנכו המבקרים את כיתת הטכניון ההיסטורית ואת תערוכת גלריית נובל, שתיפתח לקהל הרחב בקרוב. פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה וחבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, הרצה על מסעו האקדמי, תחילה כסטודנט לרפואה באוניברסיטה העברית, ואז כרופא וכמדען, ועל גילוי מערכת האוביקוויטין, גילוי שהוביל לזכייתו בפרס נובל בכימיה לשנת 2004. לאחרונה תרם פרופ’ מחקר צ’חנובר למדעטק את מדליית פרס נובל, את תעודת הפרס, ואת התזה לתואר השלישי (עליה מבוססת התגלית שהובילה לפרס הנובל) כדי שיוצגו בגלריה במטרה להעניק השראה למבקרות ולמבקרים הצעירים.

פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר סיים את הדוקטורט בפקולטה לרפואה בטכניון, שזה אך הוקמה, יצא לארבע שנות פוסט-דוקטורט ב-MIT ואז חזר לאוניברסיטת האם שלו, הטכניון, ולפקולטה שבה עשה את הדוקטורט במדעים – הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. ב-2004 קיבלו פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר, פרופ’ מחקר אברהם הרשקו ופרופ’ אירווין רוז את פרס נובל בכימיה.

פרופ’ צ’חנובר סיפר כי הוא והמנחה שלו בעבודת הדוקטורט, פרופ’ מחקר אברהם הרשקו, בחרו נישה מחקרית שנחשבה אז חסרת חשיבות – פירוק חלבונים. בשעה שקבוצות מחקר רבות חקרו את מנגנון בניית החלבונים בתא, רק מעטים בחרו להתעמק בפירוקם של חלבונים. בעבודתם המשותפת, שעליה קיבלו את פרס נובל בכימיה, גילו הרשקו וצ’חנובר את מערכת האוביקוויטין – המערכת שמצמידה לחלבונים המשובשים “תג מוות” המשגר אותם לפירוק בפרוטאזום, פח האשפה התאי. לדברי פרופ’ מחקר צ’חנובר, “מערכת האוביקוויטין מנהלת את המערכה על בריאותנו באמצעות סילוקם של החלבונים המשובשים, אולם לא תמיד היא עובדת כראוי, וכשלים בפעולתה עלולים להוביל למחלות ניווניות של המוח, כאלצהיימר, ולסרטן. “וולקייד, התרופה הראשונה שפותחה בעקבות התגלית שלנו, מתקנת חלקית את אותם כשלים. חברה חדשה שהקמנו לאחרונה עושה דבר דומה, ובניסויים פרה-קליניים כבר קיבלנו תוצאות מעודדות”.

הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, מתכנס בקמפוס הטכניון בכל שנה יחד עם רבים מתומכי הטכניון ובהם נציגי אגודות הידידים בארץ ובעולם, כדי לקבל החלטות שונות הנוגעות לעתידו של הטכניון. מושב הקורטוריון נפתח רשמית בבוקר יום ראשון בסקירה של נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. המושב יימשך שלושה ימים שבמהלכם ייערכו דיונים בתחומי הפעילות השונים של הטכניון, יוענקו תוארי כבוד ופרסים ויתקיימו כנסי חנוכה שונים.

פרופ' מחקר אהרן צ'חנובר

פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר

פרס אנדרה כהן דלורו לשנת 2023 ניתן לפרופ’ ג’קי שילר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט במסגרת אירועי הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. הפרס מוענק בכל שנה על מחקר רב-תחומי ויוצא דופן בבריאות האדם. הוא ניתן בשם קרן אדליס ומוקדש לזכרו של אנדרה כהן דלורו ז”ל. פרופ’ שילר קיבלה אותו מידיהם של נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ונאמן הקרן סידני בוכריס.

מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' ג'קי שילר וסידני בוכריס.

מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, פרופ’ ג’קי שילר וסידני בוכריס.

הפרס ניתן במסגרת מכון אנדרה כהן דלורו למדע והנדסה בביו-רפואה. קרן אדליס תומכת כיום בבנייתו של מכון חדש זה, שישמש מוקד לפעילויות המחקר הבין-תחומיות בבריאות האדם בטכניון ויכיל תשתיות מתקדמות החיוניות לטיפוח חדשנות, לרבות ציוד ומעבדות מהשורה הראשונה. המכון ישמש גם בית ליוזמת בריאות האדם שהחלה לפעול בטכניון – יוזמה שתאיץ מחקר חדשני בטכניון תוך התמקדות בחדשנות רפואית באמצעות שותפויות עם בתי חולים המסונפים לטכניון וחברות חדשניות לפיתוח תרופות ולהנדסה ביו-רפואית.

פרופ’ שילר הצטרפה לסגל הטכניון אחרי פוסט־דוקטורט אצל חתן פרס נובל ברט זקמן במכון מקס פלנק בגרמניה. היא נוירוביולוגית ותיקה החוקרת את המוח במסגרת שיתוף פעולה בין-תחומי. בעבודתה המחקרית היא מתמקדת באופן שבו מעובד המידע ומאוחסן בקליפת המוח. המחקר שלה מתקדם בצירים מקבילים – היא חוקרת את היכולות החישוביות של קליפת המוח ובה בעת מנסה להבין את מנגנוני הלמידה וההשתנות הפיזית של תאים בקליפת המוח. לדבריה, “לתאים אלה יש יכולת מופלאה ללמוד כל הזמן – מהרגע שאנחנו נולדים עד סוף חיינו, אף שתאי המוח שלנו הולכים ומתים עם השנים.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בטקס כי “אנדרה כהן דלורו נפטר ב-2012, אולם מורשתו ממשיכה לשגשג בידיהם האמונות והאוהבות של נאמני קרן אדליס גברת רבקה בוכריס ומר סידני בוכריס. פרופ’ שילר היא חוקרת עתירת הישגים המממשת בעבודתה את השילוב המנצח בין רפואה וטכנולוגיה. כמו התאים בקליפת המוח, שאינם מפסיקים ללמוד במשך חייהם, גם ג’קי אינה מפסיקה ללמוד, לחקור ולהוביל את קבוצת המחקר שלה לתגליות דרמטיות ומעוררות השראה הנוגעות לאופן שבו אנו חושבים ומעבדים מידע. את כל זה היא עושה תוך פיתוח טכנולוגיות מקוריות וחדשניות לחקר המוח, שגם בהן יש תרומה עצומה לעולם המחקר וליישומים רפואיים. ”

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון בטקס

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בטקס

בשם קרן אדליס דיבר סידני בוכריס, שאמר כי “עבור קרן אדליס זוהי גאווה עצומה להעניק את הפרס היוקרתי, פרס אנדרה כהן דלורו, לפרופ’ ג’קי שילר. פרופ’ שילר מקדישה את הקריירה שלה לפענוח המבנה המורכב של קליפת המוח, האיבר הגדול והמורכב ביותר במוח. אין ספק שלמדעי המוח רלוונטיות עצומה ימינו, כאשר תוחלת החיים ממשיכה לגדול והחתירה לאיכות חיים טובה נהיית חיוניות יותר ויותר. להשפעתן היום-יומית של מחלות הקשורות למוח יש חשיבות עצומה.”

נאמן קרן אדליס סידני בוכריס נואם בטקס

נאמן קרן אדליס סידני בוכריס נואם בטקס

 

“חקר המוח,” מסבירה פרופ’ שילר, “הוא כיום שדה מחקר מגוון ומולטי-דיסציפלינרי המצריך כלים הנדסיים מתקדמים, עבודה תאורטית מעמיקה וניסויים פרה-קליניים וקליניים. המחקרים שלי מתמקדים בהבנת מנגנונים של זיכרון ולמידה ברמה התאית והתת-תאית וברמת הרשת של קליפת המוח. אנחנו חוקרים את המנגנונים המאפשרים לימוד, ייצוג וזיכרון של תנועות חדשות. מעניין אותנו במיוחד כיצד סוגים שונים של תאים לומדים ומבצעים את תפקידם.”

בניגוד למרבית המחקרים שעסקו בנושא, קבוצת המחקר של פרופ’ שילר מתמקדת בייצוג מידע תנועתי ברמת הדנדריטים. “זוהי רמת רזולוציה שלא נחקרה קודם לכן, והיא מספקת הבנה מעמיקה של מנגנוני למידה וייצוג מידע. מאחר שהדנדריטים הם האברונים הנושאים את המידע, אנחנו מאמינים כי רק מחקר ברמה כזו יכול לספק הבנה עמוקה על התהליך. באופן זה עלה בידינו להתחקות אחר המידע הבסיסי והעמוק ביותר לגבי האופן שבו המוח מייצר פקודות תנועה.”

פרופ’ שילר חוקרת גם מה משתבש בתאי קליפת המוח הללו במקרים פתופיזיולוגיים דוגמת מחלת פרקינסון. “באמצעות כלים מתקדמים מתחום הדימות, הגנטיקה, הווירולוגיה, ההתנהגות והחישוביות אנחנו חוקרים את התאים ברזולוציה חסרת תקדים. מעבר לעניין המדעי יש כאן פוטנציאל נרחב לפיתוח טיפולים למחלות שונות ומגוונות.”

פרופ' ג'קי שילר

פרופ’ ג’קי שילר

קרן אדליס היא קרן ישראלית שנוסדה בשנת 2006 על ידי  אנדרה כהן דלורו ז”ל (2012-1933). כהן דלורו היה בוגר הפוליכטניק ואקול דה פון א שוסה ופיתח קריירה משגשגת בבנייה. מתוך הכרה בקשר האמיץ עם מדינת ישראל הוא הקים את קרן אדליס – ההישג הגדול של חייו. קרן אדליס הוקמה כדי לאפשר לאנדרה כהן דלורו לתרום בדרכו לרווחת העם היהודי ולביטחונה של מדינת ישראל. בהיבט המדעי מבקשת קרן אדליס לסייע בישראל באמצעות שימור מעמדה בין האומות במחקר ובחדשנות באמצעות חתירה לאופקים טכנולוגיים חדשים. הקרן מקדמת יעדים אלה באמצעות מימון תשתיות מחקר במוסדות האקדמיים המבטיחים ביותר, וכן במענקי מחקר לחוקרים מצטיינים מהאוניברסיטאות המובילות בתחומים שלמדינת ישראל יש ערך מוסף בהם. על פי הקרן, “התמיכה במחקרים אלה תייצר פריצות דרך שישפרו את איכות חייהם של אזרחי ישראל והאנושות בכלל, כפי שמלמדים אותנו ערכי היהדות”.

פרופ' נעם זיו ראש החזית לבריאות האדם

פרופ’ נעם זיו ראש החזית לבריאות האדם

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק את “מדליית בוגר הטכניון” לג’וני סרוג’י, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה בחברת אפל ובוגר הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, ולאהרון אהרון, מייסד C-perto, לשעבר מנכ”ל רשות החדשנות ומנכ”ל אפל ישראל ובוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. המדליות ניתנו להם על הישגיהם הרבים אשר העצימו את הטכניון, את התעשייה ואת האקדמיה בישראל וברחבי העולם.

מדליית בוגר הטכניון ניתנת לבוגרים שהגיעו להישגים יוצאי דופן בתחומי המדע, הרפואה, ההנדסה, הטכנולוגיה והארכיטקטורה; אשר תרמו תרומה משמעותית לקידום הכלכלה, התעשייה והחינוך; וגילו מנהיגות מרשימה ומחויבות יוצאת דופן הבאות לידי ביטוי בפעילות ציבורית למען הטכניון.

באותו האירוע העניק פרופ’ סיון את עיטור נשיא הטכניון להישג יוצא דופן לפרופ’ אלי ביהם מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את ג’וני סרוג’י ואת אהרון אהרון על תרומתם יוצאת הדופן לטכנולוגיה העולמית, לתעשייה עתירת הידע ולטכניון לאורך השנים וציין כי “הם מגלמים באישיותם את רוח הטכניון המשלבת חדשנות, יזמות, מנהיגות ומצוינות טכנולוגית ומדעית עם שליחות חברתית. השניים הם אנשי מופת עתירי מעש שתרגמו את רעיונותיהם ואת המצאותיהם לטכנולוגיות אשר שינו את פני הכלכלה והחברה בישראל ובעולם. במעשיהם הם ממשיכים מסורת מפוארת בת מאה שנים שתחילתה בבניין ההיסטורי בקמפוס בהדר והמשכה בהישגים המפוארים של מאה אלף בוגרי הטכניון שהובילו ומובילים כיום את התעשייה עתירת הידע בישראל ובעולם. אני מודה לכם, אהרון וג’וני, על תרומתכם העצומה, כל אחד בתחומו. אתם מהווים מקור גאווה עבורנו ומודל השראה לכל בוגרי הטכניון. הטכניון ימשיך להוביל את מדינת ישראל לעוצמה טכנולוגית, לשגשוג ולרווחה ולא פחות חשוב מכך, ימשיך לפעול לקידום החברה הישראלית.”

את המדליות ואת העיטור העניק נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בערב חגיגי במושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, במעמד ראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש-רותם, הנהלת הטכניון, חברי הוועד המנהל והקורטוריון, דיקנים ואורחים רבים מבכירי המשק הישראלי.

ד”ר עינת קליש-רותם אמרה בטקס כי “אני מודה לטכניון בשם העיר חיפה על מחויבותכם העצומה להוראה, למחקר ולפיתוח. הטכניון הוא מגדלור של ידע המפיץ את אורו על העיר כולה מתוך רוח של חדשנות, חתירה בלתי נלאית לידע והפיכת רעיונות למציאות.”

ג’וני סרוג’י הוא סגן נשיא בכיר לטכנולוגיית חומרה בחברת אפל. הוא נולד בחיפה, השלים תואר ראשון ושני בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון והחל לעבוד ב-IBM, שהפעילה אז בחיפה את מרכז המחקר הגדול ביותר שלה מחוץ לארצות הברית. ב-1999 הוא עבר לטקסס וב-2008 החל לעבוד בחברת אפל. במשרה הראשונה שלו באפל הוא הוביל את תכן השבב הראשון שאפל ייצרה בעצמה – A4, ששימש באייפון 4 ובאייפד הראשון. סרוג’י הוא שעודד את אפל לפתוח מרכז מחקר ופיתוח בישראל, מתוך אמונה שבישראל תמצא אפל את רוח החדשנות ואת הידע הטכנולוגי שהיא מחפשת. סרוג’י מוביל את הפיתוח של הסיליקון של אפל, טכנולוגיות המצלמה, סוללות, תצוגה ועוד. הוא אחראי על ארגון גלובלי, כולל מרכז הפיתוח של אפל בישראל.

ג’וני סרוג’י קיבל את מדליית בוגר הטכניון “בהוקרה על הישגיו יוצאי הדופן ועל מנהיגותו בתעשיית ההייטק העולמית ובמיוחד בחברת אפל, שבה מילא תפקיד משמעותי ופורץ דרך בתחום החומרה; על פועלו הרב בפיתוח חדשנות בחברה, שהשפיע עמוקות על מפת הטכנולוגיה העולמית; ובהערכה רבה על תרומתו כשגריר בולט של הטכניון בארץ ובעולם וכבוגר הטכניון המהווה מודל לחיקוי והשראה לסטודנטים ולבוגרי הטכניון”.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון (משמאל) מעניק את המדליה לג'וני סרוג'י.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון (משמאל) מעניק את המדליה לג’וני סרוג’י.

“כשגדלתי, הטכניון היה קרוב מספיק כדי להיות אמיתי, אבל מספיק יוקרתי כדי להיתפס כחלום. הצלחתי להגשים את החלום הזה, בזכות המשפחה שלי, הקהילה שלי והערכים שהם הנחילו בי,” אמר סרוג’י בטקס. “אני גאה לעבוד בחברה המחויבת להשאיר מאחוריה עולם טוב יותר ממה שהיא קיבלה, ושהטכניון מנחיל את האידיאל הזה בדור הנוכחי  – ובדורות הבאים שיגיעו”.

אהרון אהרון, מייסד C-perto ולשעבר מנכ”ל רשות החדשנות ומנכ”ל אפל ישראל, נולד בחיפה להורים שעלו מיוון. הוא השלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון. את הקריירה המקצועית שלו החל במעבדות המחקר של IBM ואחר כך ניהל חברות טכנולוגיה רבות והקים חברות סטארטאפ משלו. הוא היה המנכ”ל הראשון של אפל ישראל וסגן נשיא טכנולוגיות חומרה בחברת אפל העולמית וכן לימד בטכניון במשך עשרות שנים. במהלך כהונתו ברשות החדשנות הוא מיצב אותה כגורם ציבורי יעיל ורב השפעה.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון (משמאל) מעניק את המדליה לאהרון אהרון

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון (משמאל) מעניק את המדליה לאהרון אהרון

אהרון אהרון קיבל את מדליית בוגר הטכניון “בהוקרה על תמיכתו רבת השנים בטכניון; על תרומתו בהכשרת דורות רבים של מהנדסים, חוקרים ומדענים שהשתלבו בחזית התעשייה והאקדמיה בישראל ובעולם כולו; ועל קידום החדשנות וחיזוק הקשר בין הטכניון והתעשייה; ומתוך הערכה לנדיבותו רבת השנים ולמחויבותו לסטודנטים בטכניון ולידידי הטכניון בישראל”.

במעמד קבלת המדליה אמר אהרון כי “בקריירה שלי עשיתי הרבה לחיבור בין אקדמיה ותעשייה, וממש לאחרונה הגענו להסכם חשוב בין הטכניון למשרד הכלכלה והתעשייה, שיוביל לקידום התעשייה היצרנית בישראל. שיתוף הפעולה יצא לדרך בעקבות פרויקט שהחל לפני כשנתיים בהובלת הטכניון, במימונה הנדיב של קרן ראסל ברי ובניהול שלי. סיפור האהבה שלי עם הטכניון התחיל מזמן, כשנכנסתי לשיעור הראשון יום אחרי השחרור מהצבא. החוויה הזאת עוררה בי רצון להיות מורה, ולשמחתי הגשמתי את החלום הזה ב-18 שנות הוראה בטכניון.”

בנוסף העניק נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון באירוע עיטור נשיא הטכניון להישג יוצא דופן לפרופ’ אלי ביהם מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. העיטור ניתן לו על תרומתו העצומה, הייחודית והמקורית בתחומי הסייבר אשר סייעה לטכניון להשתקם במהירות וביעילות ממתקפת הסייבר שעימה התמודד לאחרונה.

פרופ’ אלי ביהם הוא המייסד והמנהל של מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע”ש הירושי פוג’יווארה בטכניון. הוא השלים תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב (בהצטיינות) באוניברסיטת תל אביב (1982) ותואר דוקטור במכון ויצמן למדע (1992). מאז 1991 הוא חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. הוא עוסק בפיתוח פתרונות מעשיים לבעיות אמיתיות שטרם נפתרו בתחום הסייבר, זאת על סמך הבנה מדעית מעמיקה של האתגרים הרלוונטיים. פרופ’ ביהם היה עורך כתב העת לקריפטוגרפיה ומנהל דירקטור באיגוד הבין-לאומי למחקר קריפטוגרפי (IACR), ומאז 2012 הוא עמית IACR. הוא זכה בפרס RSA (2012) וקיבל מעמד של מרצה בכיר ב-IACR (בשנת 2013). בין השנים 2013-2008 שימש כדיקן הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון (משמאל) מעניק את תעודת ההוקרה לפרופ' אלי ביהם

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון (משמאל) מעניק את תעודת ההוקרה לפרופ’ אלי ביהם

פרופ’ ביהם הודה לנשיא הטכניון על העיטור ואמר כי “בשנותיי הרבות כפרופסור וכחבר סגל פתחתי קורסים רבים בקריפטוגרפיה, באבטחת מחשבים ועוד – הכול כדי לתת לסטודנטים יכולות וידע שיאפשרו להן לעשות דברים דומים למה שאני עשיתי. הידע הזה נועד לסייע לישראל ולאנושות כולה לאורך זמן.” הוא הביע את תודתו לכל אנשי הטכניון שתרמו יחד עימו לטיפול במתקפת הסייבר.

הטכניון מברך את פרופ’ אלי ביהם על תרומתו העצומה לעולם הסייבר, שהשפיעה על תחום זה באקדמיה ובתעשייה, העצימה את הישגיו של הטכניון בהוראה ובמחקר וחיזקה את המוניטין של הטכניון בארץ ובעולם. פרופ’ ביהם, חוקר בעל שם עולמי מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, הטביע חותם בעולם הסייבר. הידע והניסיון שהעמיד לרשות הטכניון מילאו תפקיד חיוני בהתאוששותו המהירה והיעילה של הטכניון ממתקפת הסייבר שעימה התמודד לאחרונה.

מה חדש בטכניון – יוני 2023 🎓🔬

קורטריון 2023, רוח גבית לתעשייה הישראלית, פרסי קריל, הערכת מצב, בינה בריאה, שיתוף פעולה אקלימי, יוצאים לדרך, לראות בדידות, שיפור משופר, מה עושים עם האקלים?, אדריכלות חברתית, עושים טוב כל אלו ועוד מחכים לכם בניוזלטר יוני 2023 – לחצו כאן לקריאה

חלוקים לבנים וחוקרים שקדנים עם מבחנות אינם האסוציאציה הראשונה שקופצת לראש כשחושבים על ביאנלה לעיצוב, אבל קבוצת המחקר המשותפת Automorph, בראשות פרופ’ ערן שרון ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית וד”ר אריאל בלונדר מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, נולדה כדי לאתגר תפיסות. חבריה אינם מסתפקים בשיטות הפצת הידע המקובלות בשדה המחקרי. מבחינת חברי הקבוצה יתרונה טמון בשילוב הפרדיגמות השונות והמטען המדעי היחודי שעימו מגיע כל אחד מהחוקרים והשותפים. עבודתה של קבוצת Automorph מתמקדת בחומרים המתעצבים בעצמם.

משלחת הטכניון והאוניברסיטה העברית בבינאלה

משלחת הטכניון והאוניברסיטה העברית בבינאלה

התערוכה Creative Differences, אשר מציגה את תוצרי הקבוצה בביאנלה לעיצוב בלונדון, במסגרת התערוכה The Global Game: Remapping Collaborations, נולדה במחקר שהחל במעבדתו פרופ’ שרון באוניברסיטה העברית לפני כ-20 שנה. הפיתוח נעשה בברכת נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ונשיא האוניברסיטה העברית, שגם נסע להשתתף בפתיחת התערוכה בלונדון.

בתערוכה מוצגות מערכות שונות של חומרים המעצבים את עצמם (Self morphing). חומרים אלה נמצאים בחוד החנית המדעי. הם מחקים תהליכים חומריים המתקיימים בטבע לשם גדילה והתפתחות. ביישומם בחומרים סינטטיים ואף בחומרי בנייה טמון פוטנציאל לשינוי תהליכי עיצוב וייצור של מבנים מורכבים ולהפחתת טביעת הרגל האקולוגית המתלווה להם. במהותם, חומרים אלה הם משתתפים פעילים בתהליך הייצור והיצירה, בהתבסס על האיכות והתכונות שלהם, בדומה למה שקורה בטבע. בהתאם, התפיסה המקובלת שמזהה יצור חומרים עם תהליכים רועשים ומזהמים מתחלפת בתחושת הפליאה של חומר ה”מייצר את עצמו” ביעילות, חסכנות ואלגנטיות.

פרופ’ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית: “העבודות המוצגות בתערוכה מביאות לידי ביטוי כמה מהערכים העומדים בבסיס המחקר שלנו באוניברסיטה העברית. עבודה אינטרדיסציפלינרית המשלבת בתוכה מצוינות מתחומים שונים וקידום עשייה אקולוגית התורמת ליצירת עולם ירוק טוב למען הדורות הבאים. אני גאה בכך שמקור הפרויקט הוא בעבודה שנעשתה בין כותלי האוניברסיטה העברית ושמח להיות בלונדון לראות את הדבר קורם אור וגידים באחת מהאכסניות הבינלאומיות המכובדות ביותר בתחום העיצוב והחדשנות.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “אני מברך על היוזמה של ד”ר אריאל בלונדר וקבוצת המחקר Automorph להציג ולהנגיש באופן אומנותי חיבור מקורי וייחודי בין מדע, טכנולוגיה ואומנות. המסר הזה עולה בקנה אחד עם הרוח אותה מקדם הטכניון הקושרת בין תחומים אלה מתוך הבנת נחיצותם של אמנות ורוח במוסדות טכנולוגיים. ראוי להוסיף כי העבודה המוצגת בביאנלה מציגה דרכים חדשות לייצור בר-קיימא, שיצמצמו את הפגיעה הסביבתית ויתרמו לסביבה ולחיי כולנו.”

בתערוכה מוצגות שלוש “סביבות” דמיוניות: שדה, עיר ואוקיינוס. בכל אחת מן הסביבות מוצגים חומרים שעוברים מניפולציה תלוית סביבה מול עיני המבקרים. לדוגמה, בסביבת העיר יוצגו חומרים שהשינוי בהם מושפע מחום. חומרים אלו הם בעלי פוטנציאל לשימוש בתעשיית הבנייה, למשל. בסביבת האוקיינוס התקרה מורכבת מיריעה המתנפחת ויוצרת טופוגרפיה מורכבת, ודרכה חודר אור באופן המדמה את תחושת השהות השלווה מתחת למים. היריעה פותחה במסגרת מחקר שהתקיים במעבדה בסורבון.

כדי להרחיב את קהילת העוסקים בעולמות העיצוב העצמי יתקיים במסגרת הביאנלה יום עיון שיכלול הרצאות של חוקרים מובילים בתחום וכן סדנה מעשית להתנסות בשיטות הייצור החדשניות. האירוע ישלב סטודנטים מישראל, פריז ולונדון שזכו במלגות השתתפות.

בפרויקט שותפים חמישה מרכזי מחקר: מכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, מעבדת PMMH  בסורבון PSL  מפריז, מעבדת morphing matter  מאוניברסיטת קרנגי מלון בארה”ב וISSA- מאיטליה. חברי הקבוצה מקווים שהתערוכה היא שלב נוסף בתהליך ההקמה של קהילת חוקרים ובעלי מקצוע מתחומים שונים שיעסקו בתחום במטרה להרחיב את קהילת העוסקים בעולמות העיצוב העצמי.

מדובר בהסכם שיתוף פעולה ראשון מסוגו בהיקף של 4 מיליון ש”ח, שמטרתו חיזוק הקשר של הטכניון עם התעשייה היצרנית הישראלית.

מנכ”ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב: “זהו מיזם משמעותי ושיתוף פעולה חשוב לאקדמיה ולתעשייה, אשר יוביל לחדשנות, למחקר מתקדם ולייצור מתקדם. אני מברך את נשיא הטכניון שהרים את הכפפה, ויחד נרתום את היתרון היחסי של ישראל – הגורם האנושי – לטובת קידום התעשייה”

קרדיט: יח"צ משרד הכלכלה

קרדיט: יח”צ משרד הכלכלה

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון: “הטכניון חש תמיד אחריות לחברה, לביטחונה ולכלכלתה של מדינת ישראל וממשיך לפעול ברוח זו. הנמכת החומות בינינו לבין התעשייה וקידום שתופי פעולה אסטרטגיים הם מרכיבים מרכזיים באסטרטגיה שלנו לעשור הקרוב. אנו רואים פוטנציאל רב ברתימת המחקר, ההכשרה והיזמות המתקיימים בטכניון לטובת קידום התעשייה היצרנית במדינת ישראל, וגאים לחבור למשרד הכלכלה במיזם חשוב זה”

שיתוף הפעולה יצא לדרך בעקבות פרויקט שהחל לפני כשנתיים בהובלת הטכניון, במימונה הנדיב של קרן ראסל ברי ובניהולו של אהרון אהרון. במסגרת הפרויקט פעלה קבוצת משימה שכללה חברים מהטכניון, ממשרד הכלכלה ומקרן ראסל ברי וכן נציגי התאחדות התעשיינים, המכון לייצור מתקדם, ארגון מעוז ויועצים נוספים. מטרת הפרויקט: הבנת אופי החסמים הבין-סקטוריאליים בין אקדמיה ותעשייה יצרנית וניסוח דרכי פעולה להתמודדות עימם, בדגש על תעשיות באזור הגליל. קבוצת המשימה ביקרה בלמעלה מ-100 חברות באזור הגליל, בחנה את החסמים והכשלים, כמו גם הצלחות, וניסחה מסקנות שהיוו בסיס למיזם הנוכחי.

במסגרת המיזם המשותף שיוצא לדרך בימים אלה עיצבו הטכניון ומשרד הכלכלה  מודל עבודה חדשני שיספק מענה לצרכים של התעשייה היצרנית. הפעילות תבוצע תוך מיקוד ענפי ויצירת תיק “360°” שיותאם לענפי תעשייה שונים כמו מזון, חקלאות, בנייה, אנרגיה ובריאות.

המיזם משתלב במימוש אסטרטגיית הטכניון הן ביצירת חיבורים אינטימיים ורבי-ממשקים בין הטכניון לבין התעשייה, הן בקידום תרומתו של הטכניון לסביבתו המיידית בצפון ובישראל כולה והן בקידום תרומתו של הטכניון בהתמודדות עם האתגרים הגדולים של תקופתנו ובהם בריאות האדם וקיימות (מה שהנחה את בחירת ענפי התעשייה במיזם).

במיזם יינתן דגש רב לפיתוח כלי חדשנות, יזמות והכשרה, ולהטמעתם – יחד עם שותפויות אזוריות בצפון – במטרה להגדיל את הפריון ואת התחרותיות של התעשייה המקומית. במיזם ישתתפו כל היחידות הרלוונטיות בטכניון ויופעלו מועדוני חדשנות ייעודיים לפי תחומי מחקר וענפים. המיזם המשותף מובל על ידי עוז כ”ץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה ודוד שם-טוב, מוביל פיתוח חדשנות ומחקר יישומי ברשות המחקר בטכניון.

ממצא מרכזי שעלה מעבודת המחקר הראשונית הוא שתעשייה יצרנית, בדגש על תעשייה שאינה עילית, אינה מצליחה למצות את הפוטנציאל הטמון בשיתופי פעולה עם האקדמיה. בזמן שחברות הייטק וחברות תעשייה עילית מעורבות בכ-90% משיתופי הפעולה עם האקדמיה, חברות תעשייה שאינה עילית מתקשות להתגבר על חסמים שונים ומגיעות לאחוזים נמוכים ביותר של שיתופי פעולה.

בין החסמים שזוהו: פערים במשאבי הניהול, פערי שפה בין אנשי התעשייה לאנשי האקדמיה, פערים בתמריצים של הצדדים השונים לקדם שיתופי פעולה וכן מורכבות בירוקרטית הכרוכה ביצירת שיתופי פעולה מסוג זה.

השוואה בין-לאומית של נתוני ההוצאה על מחקר ופיתוח בתעשייה נותנת משנה תוקף לפערים שזוהו. מניתוח נתוני השקעות במחקר ופיתוח בקרב מדינות ה-OECD עולה כי בעוד שישראל מובילה בעולם בשיעור הוצאה על מחקר ופיתוח בכלל ענפי המשק, היא משתרכת מאחור בשיעור ההוצאה למו”פ בתעשייה היצרנית שאינה עילית. בענפי תעשייה אלו ישראל ממוקמת במקום ה-17 בלבד בקרב מדינות ה-OECD, עם שיעור הוצאה של 3.3% ביחס לתוצר באותם ענפים, זאת בהשוואה ל-8%-9% במדינות המובילות.

מקור: עיבוד מינהל תעשיות לנתוני OECD: Business enterprise R&D expenditure by industry

מקור: עיבוד מינהל תעשיות לנתוני OECD: Business enterprise R&D expenditure by industry

 

האצת החיבורים בין האקדמיה לתעשייה היצרנית תוביל להאצה של הטמעת החדשנות בענפים אלו, לצמצום הפערים הקיימים מול העולם ולהגברת כושר התחרותיות ורמת הפריון.

מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה עוז כ”ץ: “לאחר עבודה מאומצת עם שותפים רבים ובחינת עומק עם מעל 100 מפעלים זיהינו אתגרים מורכבים המעכבים את שיתוף הפעולה בין התעשייה לאקדמיה. תוכנית זו באה לתת מענה ייחודי לבעיות שנוצרו. משרד הכלכלה מחפש באופן תדיר פתרונות שתואמים את אתגרי המשק.”

דוד שם-טוב, מוביל פיתוח חדשנות ומחקר יישומי ברשות המחקר בטכניון, אמר כי “אפיון מדויק של פערים בכל סקטור וסקטור בתעשייה היצרנית יספק תובנות חדשות, יצמצם פערים ויספק לטכניון את הבסיס לעיצוב סט של כלים ייעודיים עבור התעשייה היצרנית בשלושה וקטורים: חדשנות, הכשרה ויזמות.”

משאף שטוח המתחבר לטלפון הסלולרי ומאפשר טיפול מיידי בהתקף אסתמה – זה אחד משני הפיתוחים הזוכים בהאקתון הנדסה ביו-רפואית שהתקיים לאחרונה בטכניון. אתגרים רפואיים נוספים שטופלו בהאקתון היו אפילפסיה, שיתוק שינה ואנדומטריוזיס, וצוותים אחרים פיתחו מערכת ביתית לניטור היריון ומשאף חכם לחולי אסתמה.

הצגת המיזם

הצגת המיזם

האקתון BME-HACK 2023 התקיים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית וארך 24 שעות. השתתפו בו שמונה צוותים מעורבים של סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון ומבית הספר הבינלאומי (Technion International), שקיבלו תמיכה ממנטורים מקצועיים מהאקדמיה, מהתעשייה וממרכזים רפואיים. המנטור רוני שטיינר, מהנדס בביו-רפואה ומנהל מוצר בחברת GE HealthCare, אמר כי ההאקתון הוא “אקו-סיסטם מצוין עבור סטודנטים ומובילי תעשיה. זו הזדמנות להיפגש ולהבין יחד איך לפתור אתגרים רפואיים באמצעות הידע והיצירתיות של סטודנטים בטכניון לטובת האנושות.”

הצוות המארגן, מימין לשמאל: ד''ר יעל רוזן, תיאו פוקס, רן בן חיון, לילך לורבר

הצוות המארגן, מימין לשמאל: ד”ר יעל רוזן, תיאו פוקס, רן בן חיון, לילך לורבר

את המשאף החכם C-Air פיתחו הסטודנטים אילן רוזנברג, היפא סעיד ומיכל קצמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומאיה הירש וצ’רלי שרם מהתוכנית הבין-לאומית (הנדסת מכונות). לדברי מאיה הירש, ”ההאקתון היה עבורי חוויה מעשירה, מהנה ומאתגרת. הכרתי אנשים נפלאים וקיבלתי כלים ומיומנויות שאין לי ספק שאשתמש בהם בעתיד.”

תמונה קבוצתית: כל משתתפי ההאקתון

תמונה קבוצתית: כל משתתפי ההאקתון

צוות C-Air חלק את המקום הראשון עם OxyAI – צוות שפיתח מד לריווי חמצן בדם (סטורציה) המשלב אלגוריתם חכם ומתאים למטופלים בעלי עור כהה, שבדיקות הסטורציה הנוכחיות אינן מדויקות עבורם. חברי הצוות הם עידן הורוביץ מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, אנדרס קמינקר מהתוכנית הבין-לאומית (הנדסת מכונות), מאהר ביטר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולונא דאוד מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

במקום השני בהאקתון זכה צוות שפיתח את Noa – פתרון לשיתוק שינה, בעיה שאחד הסטודנטים בצוות סובל ממנה מאז שרותו הצבאי. הסטודנטים פיתחו מערכת לבישה המזהה מצבי שיתוק שינה באמצעות טכנולוגיות AI ומטפלת בהם באמצעי חדשני בתחום. חברי הצוות הם שניר כרמלי מהפקולטה להנדסת מכונות ומאיה ארד, בר בן-זינו,  גבריאלה מרים רוטש וגיא מזור מהפקולטה  להנדסה ביו-רפואית.

את האירוע הובילו אנשי הפקולטה להנדסה ביו-רפואית ד”ר יעל רוזן (מרצה ויועצת יזמות) לילך לורבר (מנהלת קשרי חוץ) והסטודנטים רן בן חיון ותאו פוקס. אתה נותני החסות והשותפים בכנס: Philips ,Biosense Webster ,NGT, מרכז היזמות והחדשנות בטכניון t-hub, יוזמת בריאות האדם בטכניון, מרכז מהודר לממציאים, תוכנית היזמות BizTec ומרכז החדשנות במרכז רפואי כרמל. המנטורים מהתעשייה ומהאקדמיה: רונית מרקו, שלומי הרפז, לבנת בן-צור, ד”ר אייל רון, ד”ר שלמה לבקוביץ, יעקב דימינסקי, רוני שטיינר, אוהד יניב, שי פוליקר, צפריר עוזר, אנני קאופמן, רועי אורמן, בועז דרורי, סי בוחבוט, יונה וייסבוך, עידו יוחנן, ד”ר ליטל עטייה. המנטורים הקליניים:  ד”ר יובל קאופמן, ד”ר מיוריאל קונופניטי, קרן מרום, ד”ר חיים הבר, ד”ר איריס אהל-שני, ד”ר נועם וסק, פרופ’ ישראל עמירב ופרופ’ גיורא פילר. השופטים: זוהר גנדלר, פרופ’ יוסי שמאי, ד”ר יוסי קם, ד”ר ליאת צורף וד”ר ליאור לב-טוב.

חוקרים בטכניון פיתחו רובוט המאופיין ביכולות תמרון מורכבות ומגוונות. את הפיתוח שפורסם בכתב העת  Advanced Materials Technologies הובילו פרופ’ אמיר גת והדוקטורנט עזרא בן עבו מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.

פרופ' אמיר גת

פרופ’ אמיר גת

 

הרובוט החדש מציג יכולות מרשימות מאוד בתמרונים מרחביים, והקונספט החדשני עשוי לשמש בניתוחים לא פולשניים, בכיבוי שריפות ובאספקת חמצן לאנשים הלכודים בהריסות. הרובוט הייחודי הוא מימוש ספציפי של תחום המכונה “חומרים גדלים” (growing materials), כלומר מבנים המתארכים על פי צורך כדי שחלקם הקדמי יגיע ליעד המבוקש. המבנה שלו מזכיר קשית ארוכה וגמישה העשויה מ”תאים” ומפרקים רבים. זהו מבנה מולטי-סטבילי (multi-stable) כלומר מבנה בעל מצבי יציבות שונים.

פרופ' אמיר גת עזרא בן עבו

 עזרא בן עבו

ה”קשית” מתארכת כתוצאה מלחץ פנימי של נוזל המוזרם לתוכה, גדלה על פי המתווה המרחבי הרצוי וכך מגיעה למקומות מאתגרים הדורשים תמרון מורכב. במידת הצורך היא יכולה להעביר אל היעד חומרים נדרשים – תרופות בהקשר הרפואי, חמצן ללכודים באירוע קריסה, מים במקרה שריפה וכו’.

לדברי עזרא בן עבו, “רובוטים מהסוג הזה מצריכים דרגות חופש גבוהות מאוד כדי שיוכלו להתקדם בסביבה מורכבת. הם חייבים להיות דקים מספיק כדי להשתחל לפתחים קטנים ועם זאת להיות חזקים מספיק כדי להתמודד עם חיכוך. במאמר שלנו אנחנו  מציגים רובוט כזה – מבנה גמיש ודק ומתארך תוך תמרון בסביבה מורכבת. כדי להדגים את יעילותו של הרובוט בפועל לא הסתפקנו בפיתוח תאורטי אלא ערכנו ניסויים והראינו כי הוא אכן אפקטיבי בכיבוי שריפות ובביצוע פעולה כירורגית בעלייה השמאלית של הלב.”

המחקר נתמך על ידי משרד האנרגיה והתשתיות

למאמר: כאן

 

תוצאות הניסוי והדגמת יכולותיו של הרובוט בסיטואציות שונות:

המדען ההולנדי פרופ’ ברנרד (בן) פרינגה, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2016, ביקר בטכניון. במסגרת הביקור נטע פרופ’ פרינגה עץ ב”שדרת הנובליסטים” בקמפוס ולאחר מכן נשא הרצאה במסגרת “הרצאות אפלויג” המתקיימת לכבודו של נשיא הטכניון לשעבר פרופ’ מחקר יצחק אפלויג.

פרופ' ברנרד (בן) פרינגה נוטע עץ עם נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון

פרופ’ ברנרד (בן) פרינגה נוטע עץ עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

פרופ’ פרינגה, חוקר באוניברסיטת גרונינגן בהולנד, הוא כימאי עטור פרסים שנבחר כחבר זר באקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים, משמש כסגן נשיא באקדמיה המלכותית למדעים בהולנד, ובשנת 2008 הוכתר כאביר על ידי מלכת הולנד. ב-2016 הוא זכה בפרס נובל בכימיה עם עמיתיו ז’אן פייר סוואג’ וג’יימס פרייזר סטודארט, שנשא את הרצאת אפלויג בשנת 2018.

פרופ’ פרינגה הרצה בטכניון על “מכונות מולקולריות – המכונות הקטנות בעולם”. מדובר במולקולות הניתנות לבקרה ולהפעלה, למשל באמצעות אור, וצפויות לשמש בפיתוח חיישנים, חומרים חדשים, מערכות לאגירת אנרגיה וטיפולים רפואיים חדשניים. פרופ’ אפלויג הסביר שההשראה למחקריו של פרופ’ פרינגה באה מהטבע. מכונות מולקולריות קיימות בטבע וממלאות תפקידים חיוניים בגופנו. מולקולת הרטינל, למשל, היא מולקולה רגישה לאור המשגרת למוח אותות המאפשרים את הראייה. דוגמאות אחרות הן מנוע המיוזין המכווץ את שרירינו ומנוע “ATP סינתאז” המעורב בייצור כל האנרגיה הנחוצה לגופנו. שלושת הנובליסטים של 2016 היו חלוצים בסינתזה של מולקולות מלאכותיות בהשראתן של המכונות המולקולריות בטבע.

במסגרת הביקור נטע פרופ’ פרינגה עץ בשדרת הנובליסטים בפארק לוקיי בטכניון, שם כבר ניטעו יותר מ-20 עצים על ידי חתני וכלות פרס נובל שביקרו בטכניון, והוסיף את חתימתו ל”קיר גדולי הכימיה” בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. לאחר מכן הוא נשא את הרצאתו בפני סטודנטים, פוסט-דוקטורנטים וחברי סגל באולם שהיה מלא מפה לפה. אחת מגולות הכותרת של הביקור הייתה ארוחת צוהריים עם 11 דוקטורנטים מהפקולטה לכימיה, שאיתם דן האורח בבחירת נושא מחקר, בהמשך הקריירה שלהם ועוד.

מימין: פרופ' יצחק אפלויג, פרופ' ברנרד (בן) פרינגה, פרופ' נעם אדיר, נשיא הטכניון אורי סיון, וסגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' וויין קפלן

מימין: סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן, נשיא הטכניון אורי סיון, פרופ’ נעם אדיר, פרופ’ ברנרד (בן) פרינגה ופרופ’ מחקר יצחק אפלויג

“אסור לנו להזניח את המדע הבסיסי,” אמר פרופ’ פרינגה בהרצאתו. “במחקר הבסיסי טמון פוטנציאל לפיתוח יישומים שישנו את חיינו. חישבו על הסמארטפון ועל השפעתו העצומה. פיתוח הסמארטפון נשען על מחקר בסיסי בטרנזיסטורים ובגבישים נוזליים.” הוא תיאר את המחקר הבסיסי שלו במתגים ומנועים מולקולריים וציין כמה מהיישומים הפוטנציאליים של טכנולוגיות אלה, שכיום כבר נמצאים בשלב הוכחת ההיתכנות: חומרים המתקנים ומנקים את עצמם, מסננים מתכווננים, קטליזטורים חדשים לתגובות כימיות חדשות ועוד. “הכימיה דרושה לנו כדי לבנות עתיד בר קיימא,” אמר, “ומכונות מולקולריות הן חלק מזה.”

פרופ’ פרינגה דיבר בהרחבה על המורים שהתוו את דרכו ותמכו בו, מהמורה בבית הספר התיכון ועד המנחה שלו בעבודת הדוקטורט באוניברסיטת גרונינגן. “מורים פותחים לתלמידיהם חלון לעתיד,” אמר, “ואז התלמידים יוצאים לעולם והופכים רעיונות למציאות.” כחוקר ראשי המנחה סטודנטים הוא הודה לסטודנטים שלו: “לא הייתי מגיע עד הלום בלי עבודתם, יצירתיותם ומסירותם.”

סדרת “הרצאות אפלויג” נוסדה על ידי אגודות ידידי הטכניון בארה”ב ובקנדה כמחווה לפרופ’ מחקר אפלויג בתום כהונתו כנשיא (2009-2001). קרן ההרצאות מאפשרת להזמין בכל שנה לטכניון מדענים בעלי שם עולמי ובהם חתני פרס נובל. הרצאתו של פרופ’ פרינגה הייתה השישית בסדרה, וגם כל קודמיו היו זוכי פרס נובל – עובדה ההופכת את סדרת “הרצאות אפלויג” לאחת הסדרות היוקרתיות מסוגה.

 

התמונה הנוספת: פרופ' פרינגה (משמאל) עם פרופ' מחקר אפלויג ליד "קיר גדולי הכימיה"

התמונה הנוספת: פרופ’ פרינגה (משמאל) עם פרופ’ מחקר אפלויג ליד “קיר גדולי הכימיה”