ראיתם פעם בדידות בערים? טכנולוגיות מתקדמות שמאפשרות ויזואליזציה, חישוביות ומידול משמשות לניהול טוב יותר של ערים. ערים חכמות עוסקות בפינוי אשפה, בניהול מערכת הרמזורים, במצלמות מעקב ועוד, אבל במעבדת Smart Social Strategy Lab מאמינים שהעיר היא התושבים שלה, ועוד יותר מזה – היא היחסים ביניהם.

“את הטכנולוגיות החדשות אנחנו מבקשים לגייס כדי ‘לשים את החברתי על השולחן’, כך שמקבלי החלטות בתחומי התכנון העירוני יראו לא רק את הערים אלא את היחסים בין התושבים, את החברה בדמות העיר. התוצאה? ערים כפי שלא ראיתם אותן מעולם.

“אנו מזמינים את המבקרים להיכנס לתוך התאום הדיגיטלי החברתי: ייצוג פרשני וסימבולי של סוגיות חברתיות אשר נשענות על מודל עירני דיגיטלי מבוסס נתונים. במחקר שלנו אנחנו שואלים אילו תובנות, החלטות ובחירות טובות יותר אנו עושים כאשר אנו חווים את הנתונים. האם ההחלטות יהיו מוסריות יותר? טובות יותר לחברה?

“בדידות עירונית, המגפה של המאה ה-21, קיבלה משמעויות חדשות כאשר פרצה לחיינו מגפת הקורונה. בדידות הפכה לחווית חיים מרכזית למיליוני אנשים המצויים בסגר, חולים לבד ואף מתים לבד. בדידותם של הקשישים הפכה לעוצמתית יותר ומסוכנת יותר. בשנים 2021-2017 נרשם שיעור גבוה במיוחד של מקרי מציאת גופה במצב של ריקבון מתקדם בשכונת הדר בחיפה  – שכונה המשמשת מקרה בוחן לפעילות המעבדה. אנשים אלה נמצאו ימים, לאחר שנפטרו בבתיהם, לבדם לגמרי. אפשר למות מבדידות.”

העבודה Constellation of Loneliness עוסקת בבדידות העירונית, ממגפות המאה ה-21. “איננו משאירים בדידות עירונית בגיליונות אלקטרוניים ובדוחות ארוכים; אנחנו מתרגמים אותם לקו, צורה, נפח. בכך אנחנו מגיבים לאחד האתגרים הגדולים של ייצוג הידע – המעבר מהעמוד הכתוב, שהוא לעולם שטוח ומשטיח, לייצוג בתלת-ממד שהתחביר הפנימי שלו עשוי מטקסטורה וצבע והוא מחזיר את העומק לתמונה.

למעלה: זקנים בודדים בשכונת הדר בחיפהלמטה: אנשים שנמצאו מתים בבתיהם

למעלה: זקנים בודדים בשכונת הדר בחיפה למטה: אנשים שנמצאו מתים בבתיהם

 

“אנחנו רוצים להראות את המציאות הזאת למקבלי החלטות ‘בפנים’. רצינו לתת כוח לחברתי. שאלנו – באילו אופנים נוכל לקיים מפגש של קבלת החלטות שבו החברתי הופך להיות מופע של כוח. שכבה אחר שכבה – 170 שכבות מידע גיבשנו, אספנו ויצרנו על שכונת הדר. יצרנו AI על מנת לייצג את הפגיעות לבדידות ולאפשר לעובדים הסוציאליים לגשת לקשישים ולגאול אותם מבדידותם.

AI של פגיעות לבדידות

AI של פגיעות לבדידות

 

“פתאום ראינו זאת. הקשישים הבודדים בשכונה הם ככוכבים מהבהבים בסוף דרכם. הם יכולים להתפוגג לתוך הפלנטה. הבנו שאנחנו רואים אותם ברגעי הזוהר האחרונים שלהם. את האור השברירי של הקשיש אנחנו מציעים לראות ככוכב בסכנה. החשכה, האינסוף מאיימים לסגור עליו. חשבנו שהדבר מיטיב לבטא את מה שהפכו להיות החיים בערים בגדולות בזמן של מגפה עולמית, במצב חרום.

בתים חמים: הגעה של קשישים למפגשים קהילתיים.

בתים חמים: הגעה של קשישים למפגשים קהילתיים.

 

“ברגעי זוהר אחרונים אלה, הקשישים נראו פגיעים ושברירים, בודדים בחשכה גדולה. שכבה נוספת של מידע מפיחה בנו תקווה: הקשישים אשר מפיגים את בדידותם והולכים ל’בתים חמים’ שהעירייה מפעילה ממשיכים להיות חלק מקהילה. הם אינם כוכב בודד יותר. מעצם המפגש החברתי שלהם הם מייצרים קונסטלציה. קונסטלציה של כוכבים. הקו מחבר את הנקודה. הוא מפר את הבדידות של הפרט ובכך הוא מאפשר לכוכב לזהור מתוקף המפגש עם כוכב בודד אחר.

“לרגע אחד עוצמתה של הבדידות מופגת ומראה חדש מתגלה לנו. העיר היא לא סך המדרכות שלה, העיר היא גם לא רק התושבים שלה. העיר מתקיימת כאשר אנשים מתייחסים אחד לשני ומייצרים קונסטלציה: מבנה מרחבי המבטא את היחסים ביניהם. המבנה הזה, אנחנו טוענים, הוא אבן הלוז של הערים.

 

ביום רביעי הבא, 31 במאי, יתקיים בטכניון מפגש הסיום של הסדרה “מוזיקה, מדע והשראה” ­– סדרה המתקיימת ביוזמתה של הפסנתרנית והמלחינה ד”ר אורית וולף ובהנחייתה. הסדרה כללה השנה חמישה מפגשים שהוקדשו לנושאים המשותפים למוזיקה ולמדע, ובהם אירחה ד”ר וולף מוסיקאים מבצעים מובילים וחוקרים מהטכניון ששוחחו והדגימו את המשותף ביניהם.

במפגש הסיום החגיגי תארח ד”ר וולף את חתן פרס נובל פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ואת חתן פרס ישראל פרופ’ מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה ומהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. המפגש יעסוק ב”ספקנות, אקראיות וגבולות המותר האתיים במדע ובמוזיקה” וישתתפו בו גם אומנים אורחים: פרופ’ קריסטינה רייקו קופר, צ’לנית; יוני דרור, אומן כלי נשיפה; ודורון רפאלי, אומן כלי הקשה.

ד"ר אורית וולף. קרדיט צלם- חיים קמחי.

ד”ר אורית וולף. קרדיט צלם- חיים קמחי.

סדרת המפגשים מתקיימת במסגרת תוכנית “אמן בקמפוס” שיצאה השנה לדרך ביוזמת נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. התוכנית מנוהלת על ידי המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון ומתקיימת הודות לתרומתה הנדיבה של גב’ סוניה מרשק. התוכנית מפגישה את חוקרי הטכניון עם אומנים מתחומים שונים וחושפת אותם ואת הסטודנטים לעולמות היצירה. ד”ר וולף, אחת משלושת האומנים הראשונים שנבחרו לתוכנית, היא פסנתרנית בין-לאומית עטורת פרסים, מוזיקאית ויוצרת רב-תחומית, מלחינה, מעבדת ומשוררת. בפעילותה היא מנגישה את המוזיקה הקלאסית לקהל הרחב בדרך יצירתית, פורצת דרך ועתירת חיבורים תוך עבודה משותפת עם אומני ג’אז, רקדנים, סופרים, משוררים, צלמים ושחקנים – והשנה גם מדענים, מהנדסים וסטודנטים בטכניון.

המפגשים הקודמים בסדרה עסקו במגוון תחומים ובהם העתקה חושית ותעתועים, עולמות הבינה המלאכותית, טעויות כהזדמנויות, גוף ונפש. במפגש האחרון ידברו המשתתפים על הצורך בהטלת ספק, על אי-הביטחון במה שנראה כאמת, על השאלה מהי אמת, על תפקיד המקריות בתגלית המדעית, בקומפוזיציה ובנגינה ועל גבולות האסור והמותר מבחינה אתית במדע ובמוזיקה.

פרופ' מחקר אהרן צ'חנובר (משמאל) ופרופ' מחקר מוטי שגב

פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר (משמאל) ופרופ’ מחקר מוטי שגב

“הסדרה הזו היא ניסיון מרתק לגילוי חיבורים לא צפויים, ” אומרת יוזמת הסדרה ד”ר אורית וולף. “שוב ושוב הופתענו במפגשים האלה מחשיפתם של חוטים המחברים בין שטחים שנדמה היה שאין קשר ביניהם. יותר מכל, הסדרה הניחה יסודות להבנת מנגנונים מורכבים המפעילים ומייחדים אותנו כאנשים. קחו למשל את ההנאה ממוזיקה. מה משמעותה? האם אפשר למדוד את ההנאה באמצעות ניטור מוליכות העור, דופק הלב ופעילות גלי המוח? האם באותה דרך נוכל למדוד גם את העדרה של ההנאה? האם נוכל על סמך הממצאים לרפא הפרעות בתחום הרגש? בתחום הקוגניטיבי? כל אלה הן שאלות גדולות ומורכבות ואני מקווה שהסדרה שפכה עליהן מעט אור, לכל הפחות תוך כדי התנסות וחוויה מוסיקאלית רב תחומית.”

מפגש הסיום יתקיים באודיטוריום צ’רצ’יל בטכניון ב-31 במאי, יום רביעי, בשעה 15:00.  הכניסה חופשית בהרשמה מראש.

להרשמה לאירוע – לחצו כאן

מחר, יום רביעי, 24 במאי, יחגוג הטכניון 30 שנה לייסוד תוכנית הטכניון למצוינים בכנס חגיגי בהשתתפות עשרות בוגרי התוכנית לדורותיהם. הכנס יתקיים באודיטוריום טאוב בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון ויחל בשעה 13:00. בחודש הבא במסגרת אירועי הקורטוריון (חבר הנאמנים של הטכניון) יקבלו מובילי התוכנית תעודת הוקרה מיוחדת מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון.

הסטודנטים בתכנית המצויינים – מחזור תשפ"ג.

הסטודנטים בתכנית המצויינים – מחזור תשפ”ג.

תוכנית הטכניון למצוינים היא תכנית אקדמית מותאמת אישית שנועדה לטפח סקרנות, יצירתיות והעמקה בקרב סטודנטים בעלי פוטנציאל מנהיגותי. מאז ייסוד התוכנית השלימו אותה יותר מ-300 בוגרים, רבים מהם משמשים כיום כמנהיגים מובילים באקדמיה ובתעשייה. 12 מחברי הסגל בטכניון הם בוגרי התוכנית ובוגרים נוספים הם חוקרים וחברי סגל באוניברסיטאות אחרות בארץ ובחו”ל. כיום לומדים בתוכנית 50 סטודנטים.

תוכנית הטכניון למצוינים נוסדה על ידי פרופ’ נמרוד מויסייב מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך וכיום עומד בראשה פרופ’ איתן יעקבי מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. רכזת התוכנית היא מלינדה מרגוליס. לדברי פרופ’ יעקבי, בוגר התוכנית בעצמו, “התוכנית היא ספינת הדגל של הטכניון והאקדמיה בארץ. מטרתה לגדל ולהכשיר את המדענים והחוקרים הבאים של מדינת ישראל, ולשם כך היא מעודדת ומאפשרת לסטודנטים ללמוד תוכנית לימודים אינטרדיסציפלינרית. הסטודנטים המשתתפים בה, כולם כמובן מצוינים מבחינה אקדמית, מקבלים בה את הכלים ואת האפשרות להשתלב במעבדות המחקר השונות בטכניון ולבצע מחקר כבר בשלבים מוקדמים של התואר הראשון. חלק גדול מהסטודנטים בתוכנית מפרסם מאמרים מובילים עוד במהלך התואר.” משתתפי התוכנית מתגוררים יחד במעונות (ללא עלות), מקבלים מלגת קיום צנועה ושכר הלימוד שלהם מכוסה במלואו.

מימין לשמאל : מלינדה מרגוליס, הסטודנט רועי דיין וראש התוכנית הנוכחי פרופ' איתן יעקבי

מימין לשמאל : מלינדה מרגוליס, הסטודנט רועי דיין וראש התוכנית הנוכחי פרופ’ איתן יעקבי

כנס ה-30 ייפתח בדברי ברכה של נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, מייסד התוכנית פרופ’ נמרוד מויסייב וראש התוכנית הנוכחי פרופ’ איתן יעקבי. את הרצאות הפתיחה יישאו פרופ’ עדו קמינר, בוגר התוכנית וכיום חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי וד”ר יאיר וינר, בוגר התוכנית ומייסד ו-CEO של חברת Jether Energy Research. לאחר מכאן ידברו סטודנטים הלומדים בתוכנית וכן בוגרי התוכנית ובהם ד”ר קירה רדינסקי מנכ”לית דיאגנוסטיק רובוטיקס ועמיתת מחקר בהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון, פרופ’ אור דונקלמן מאוניברסיטת חיפה, לימור דורי אלון מחברת אוניפארם, פרופ’ נדב כהן מאוניברסיטת תל-אביב וד”ר יניב אלטשולר חוקר ב-MIT.

בפאנל מיוחד שיתכנס לכבוד האירוע ישתתפו פרופ’ חגית מסר-ירון, שהייתה בין השאר נשיאת האוניברסיטה הפתוחה והמדענית הראשית של משרד המדע והטכנולוגיה; בוגר הטכניון אהרון אהרון, שהיה מנכ”ל אפל ישראל ומנכ”ל רשות החדשנות; וד”ר אייל חולתא, בעבר ראש המטה לביטחון לאומי והיועץ לביטחון לאומי וכיום יו”ר הדירקטוריון של חברת הלמן-אלדובי טכנולוגיות. את הפאנל, שיעסוק ב”אקדמיה, תעשיה ומערכת הביטחון” תנחה העיתונאית חן ליברמן.

לתכנית הכנס לחצו כאן

השנה מתקיים הכנס בטכניון בסימן פתיחתו של מרכז מיי-בלום-דאהל לחקר האדם ב-MRI. זמן קצר לאחר הקמתו של המרכז בשנה שעברה התקיימה בו סריקת אדם ראשונה לצורכי מחקר. באירוע הודגמה סריקה של המוח ואזור הבטן, והנוכחים הוזמנו להתרשם מהמידע המדויק, המקיף והדינמי שסיפקה המערכת בזמן אמת.

הדגמת סריקה ראשונה במרכז החדש

הדגמת סריקה ראשונה במרכז החדש

ליבו של המרכז החדש הוא מכשיר MRI המספק יכולות מחקריות ראשונות מסוגן בצפון הארץ ובישראל. לדברי המנהל האקדמי של המרכז, ד”ר מוטי פריימן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, המרכז “יספק לחוקרים תשתית מתקדמת ורב-תכליתית שתהיה עבורם One Stop Shop  – מקום אחד שבו יקבלו את כל אמצעי המחקר הדרושים להם. לשמחתנו, חברת סימנס ראתה את הפוטנציאל של מרכז כזה בתוך פקולטה הנדסית בטכניון – הפקולטה להנדסה ביו-רפואית – לא רק בהיבט של ביצוע מחקרים באמצעות המכשיר עצמו, אלא גם ביכולתם של מהנדסי וחוקרי הטכניון לפתח טכנולוגיות לשיפור המערכת. לכן החברה סיפקה לטכניון, בנוסף למכשיר עצמו, גם רישיון שמאפשר לפתח טכנולוגיות חדשות לשיפור המכשיר, כמובן בתיאום איתה.”

MRI היא טכנולוגיה רבת חשיבות לדימות מבני ותפקודי של רקמות ואיברים פנימיים ובהם המוח. היא אינה פולשנית ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. מנהלת המרכז החדש, ד”ר דפנה לינק-סורני מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, מסבירה כי “מחקר ה-MRI הוא מחקר בין-תחומי המערב תחומים ממגוון רחב, לרבות תחומי הנדסה שונים (חשמל, מחשבים, מכונות, חומרים ועוד), מדעים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכן מדעי ההתנהגות ומדעי הקוגניציה), וכמובן מחקר רפואי. סריקת MRI של אזורי הבטן והחזה היא אתגר גדול במיוחד בשל התנועה הבלתי פוסקת של הלב ומערכת העיכול, והגישה לנתונים הנאספים בזמן אמת באמצעות התוכנה הייעודית תאפשר לפתח טכנולוגיות שיסייעו ב’תיקון’ של אותה תנועה.”

ניתוח הנתונים מהמכשיר

ניתוח הנתונים מהמכשיר

 

ייחודו של המרכז מתבטא בכמה אספקטים, למשל בכך שהוא מאפשר ביצוע סריקת MRI ו-EEG בעת ובעונה אחת ובכך שיוכל לספק לחוקרים את הנתונים בזמן אמת במהלך ביצוע הסריקה באמצעות תוכנה יעודית של חברת סימנס. יתר על כן, חזון המרכז הוא לשמש סביבה נגישה למגוון רחב של אוכלוסיות, למשל בכך שהוא מציע גם מכשיר MRI-דמה, כלומר מתקן המדמה עבור הנבדקים – בעיקר ילדים – את סביבת הבדיקה האמיתית לרבות רעש, רטט, תאורה ועוד. כך יכולים הנבדקים להתרגל לסביבה זו בהדרגה וללא חשש.

הקמתו של המרכז ופעילותו הן תוצאה של פעילות מתמשכת של הגדרת יעדים וגיוס משאבים שהובילה הנהלת הטכניון יחד עם חוקרי הטכניון פרופ’ שולמית לבנברג, לשעבר דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ד”ר מוטי פריימן וד”ר פיראס מואסי מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, ד”ר יועד קנת מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ופרופ’ חיים אזהרי, הדיקן הנוכחי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

מימין לשמאל : ד"ר מוטי פריימן, פרופ' חיים אזהרי דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ד"ר דפנה לינק-סורני ופרופ' שולמית לבנברג

מימין לשמאל : ד”ר מוטי פריימן, פרופ’ חיים אזהרי דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ד”ר דפנה לינק-סורני ופרופ’ שולמית לבנברג

המרכז החדש כבר משמש שבעה חוקרים מחמש פקולטות שונות בטכניון וכן שלוש חברות חיצוניות. לדברי ד”ר פריימן “חשוב לנו שיידעו על המרכז ועל השירותים שהוא מספק לא רק בטכניון אלא גם בכל מקום המקיים מחקר שהתשתית הייחודית הזאת רלוונטית לו.”

בכנס שיתקיים בים חמישי הקרוב בטכניון ישתתפו כמאה חוקרים, סטודנטים ואנשי מקצוע מהטכניון ומאוניברסיטאות המחקר האחרות והוא יתקיים בתמיכת הטכניון, היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI), חברת סימנס והאיגוד הארצי למרכזי התשתיות בישראל (IRCF).

לתוכנית הכנס: https://ismrm-israel.github.io/

בטקס קבלת דוקטור לשם כבוד מהטכניון ב-2001

בטקס קבלת דוקטור לשם כבוד מהטכניון ב-2001

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ספד לו: “זהר היה חבר אמיתי של הטכניון ושל הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. חזונו ופועלו בתחום הטכנולוגי והעסקי, כמו גם פעילותו החינוכית והחברתית, הפכו אותו ואת אחיו יהודה, גם הוא בוגר הפקולטה, למקור גאווה עבורנו ולמודל השראה לכל בוגרי הטכניון. זהר נמנה עם יחידי סגולה שחזו פני עתיד והגשימו אותו. בפועלו הוא תרם ליצירת אומת הסטארטאפ הישראלית וראה בטכניון שותף אמיתי לחזונו. הוא ואחיו זיהו בשלב מוקדם את הפוטנציאל הטכנולוגי הטמון בננוטכנולוגיה והתגייסו להקמת המרכז לננו-אלקטרוניקה ע”ש שרה ומשה זיסאפל, שהיה הראשון מסוגו בישראל. המרכז ומכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה התניעו את מהפכת הננו טכנולוגיה בישראל. הבניין החדש של הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים שיישא את שמם של האחים ינציח את חזונם ויאפשר את המשך פיתוחה של הפקולטה, את גיוס חברי הסגל המובילים בעולם ואת טיפוח דור העתיד של המהנדסים בישראל. אנו אסירי תודה לזהר ולמשפחתו על התמיכה, על השותפות ועל החברות רבת השנים. יהי זכרו ברוך.”

“הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים אבלה וכואבת את לכתו בטרם עת של בוגר הפקולטה וחברה הקרוב זהר זיסאפל ז”ל,” ספדה לו דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי פרופ’ עדית קידר. “הוא היה מהבוגרים הבולטים בתולדות הפקולטה, בעל חזון ועמוד תווך של הפקולטה ושל תעשיית ההייטק בישראל. בזכות נדיבותם של האחים זיסאפל התאפשרה קפיצת המדרגה של הפקולטה לשנים הבאות. יהי זכרו ברוך. ”

בשנת 2001 העניק הטכניון לזהר, בתודה על תרומתו הרבה, תואר דוקטור לשם כבוד “בהכרה בזיקתו רבת השנים ובתרומתו הרב גונית לטכניון, כאחד מבוגריו המצטיינים, מתוך הערכה למנהיגותו ועבודתו החלוצית בפיתוחן של תעשיות ההייטק בישראל ובהוקרה על אמונתו ומעורבותו הבלתי נלאית להשגת יציבות כלכלית ושגשוג למדינת ישראל.”

בחנוכת הבניין להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש יהודה וזהר זיסאפל-2022

בחנוכת הבניין להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש יהודה וזהר זיסאפל-2022

בשנת 2003 הונחה אבן הפינה למרכז לננו-אלקטרוניקה ע”ש שרה ומשה זיסאפל, הוריהם של זהר ויהודה, מתוך הכרה בחשיבותו העתידית של תחום הננוטכנולוגיה. פרופ’ אורי סיון, שעמד אז בראש מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה, אמר בטקס חנוכת הבניין כי “המרכז יקפיץ את המחקר הטכניוני בתחום זה עשורים  קדימה.” באותו הטקס אמר הנשיא התשיעי שמעון פרס ז”ל כי “המנטור שלי, בן גוריון, אמר כי כל המומחים הם מומחים לדברים שכבר התרחשו, אבל אין  מומחים לדברים הצפויים לקרות בעתיד. זהר ויהודה הם מומחים לדברים הצפויים לקרות בעתיד.”

בשנת 2019 העמידו האחים זיסאפל תרומה גדולה להקמת הבניין להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש יהודה וזהר זיסאפל. בטקס הנחת אבן הפינה לבניין אמר זהר זיסאפל ז”ל כי “בתקופת לימודינו כאן התקיימו בפקולטה דיונים בשאלה אם היא צריכה להתמקד בחשמל או באלקטרוניקה, אבל כיום אני מבין שאתם חייבים להתמקד בשניהם וגם להיפתח לתחומים רבים אחרים. הטכניון ידע תמיד להיענות לצורכי התעשייה וחשוב שימשיך להתעדכן ולהיכנס לתחומים הצפויים להתפתח בעתיד”. בטקס חנוכת הבניין בשנה שעברה הוא אמר: “נרשמנו לטכניון לפני כחמישים שנה כי זה היה בית הספר הטוב ביותר להנדסה בישראל – ובעצם גם היחיד. עכשיו נותר לשמר את מעמדו המוביל של הטכניון, ואנו שמחים שביכולתנו לעזור בכך.”

בטקס הנחת אבן הפינה. מימין לשמאל: פרופ' אורי סיון, זהר זיסאפל, יהודה זיסאפל ופרופ' פרץ לביא

בטקס הנחת אבן הפינה. מימין לשמאל: פרופ’ אורי סיון, זהר זיסאפל, יהודה זיסאפל ופרופ’ פרץ לביא

בשנה שעברה הוענק אות הטכניון לזהר ולאחיו יהודה. זהו אות ההוקרה הגבוה ביותר שמעניק המוסד על מפעל חיים למען הטכניון ועל תרומה לקידום האנושות, רווחת העם היהודי ומדינת ישראל. עד כה הוענק האות רק ל-16 יחידי סגולה. אות הטכניון הוענק לזהר זיסאפל “על היותו מעמודי התווך של אומת הסטארטאפ הישראלית ומופת לבוגרי הטכניון לדורותיהם, על תמיכתו המסורה והנדיבה בטכניון ובפקולטת האם שלו, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, על פעילותו החינוכית, החברתית והפילנתרופית הממוקדת בטיפוח צעירים וצעירות מהפריפריה ובקידום המצוינות בהשכלה הישראלית ועל חזונו ופועלו בהנחת המסד להכשרת מיטב המהנדסים והחוקרים עבור תעשיית ההייטק הישראלית כדי להבטיח את המשך שגשוגה.”

זוהי המדליה השנייה המוענקת לד”ר אליעד פרץ בנאס”א, ובכך היא הופכת אותו לישראלי המעוטר ביותר בהיסטוריה של סוכנות החלל האמריקאית (מדליות נוספות הוענקו לאילן רמון לאחר אסון המעבורת ולד”ר ראובן רמתי). ד”ר פרץ הוא מוביל משימות חלל ומנהל פיתוח טכנולוגיות בסוכנות החלל האמריקנית ומשמש יד ימינו של ד”ר ג’ון מאת’ר.

ד"ר ג'ון מאת'ר (מימין) מעניק לד"ר אליעד פרץ את מדליית נאס"א על הישגים יוצאי דופן בטקס של אגודת ידידי הטכניון בארה"ב

ד”ר ג’ון מאת’ר (מימין) מעניק לד”ר אליעד פרץ את מדליית נאס”א על הישגים יוצאי דופן בטקס של אגודת ידידי הטכניון בארה”ב

ד”ר פרץ נולד באילת לדיינה ונפתלי. מאז ומעולם התעניין בתעופה ובמדעים ולכן התגייס לקורס טייס (שממנו נשר), ואחרי שירות צבאי ומכינה בטכניון החל ללמוד בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. בטכניון הוא הכיר את אשתו, ד”ר אבי גולדמן, שבאה לארץ במסגרת תוכנית “פולברייט” של מחלקת המדינה האמריקנית לשנת מחקר בהנחיית פרופ’ גיטי פריי, כיום דיקנית הפקולטה למדע והנדסה של חומרים. כיום ד”ר גולדמן היא יועצת לבית הלבן בענייני מדיניות מדעית וטכנולוגית. הם הורים לשלוש בנות: שושנה, רות ואפרת.

“הרבה שנים עברו מאז התואר הראשון בטכניון,” הוא אומר, “אבל מעולם לא שכחתי מאין הגעתי. זכיתי להכיר את נשיא הטכניון דאז פרופ’ פרץ לביא כשראיינתי אותו בעיתון הסטודנטים ובתוכנית שלי ברדיו הטכניון, ומאז דרכינו המשיכו להצטלב בעשורים הבאים. חשוב לי לציין את התמיכה שקיבלתי מהיחידה לקידום סטודנטים בטכניון ואת התרומה המשמעותית שלה למסלול החיים שלי. במבט לאחור, הכלים העיקריים שקיבלתי בטכניון הם היכולת ללמוד נושא חדש לגמרי במהירות וברמה גבוהה מאוד, כמו גם לנהל את לוח הזמנים שלי בצורה אפקטיבית. בקריירה שלי אלה דברים לא פחות חשובים מפתרון משוואות.”

מימין לשמאל: חתן פרס נובל האסטרופיזיקאי ד"ר ג'ון מאת'ר, גלית פרץ, ד"ר אליעד פרץ, פרופ' דניאלה רווה, נשיא הטכניון לשעבר פרופ' אמריטוס פרץ לביא וד"ר לנה לביא.

מימין לשמאל: חתן פרס נובל האסטרופיזיקאי ד”ר ג’ון מאת’ר, גלית פרץ, ד”ר אליעד פרץ, פרופ’ דניאלה רווה, נשיא הטכניון לשעבר פרופ’ אמריטוס פרץ לביא וד”ר לנה לביא.

את מחקר הפרה-דוקטורט עשה ד”ר פרץ בהנחייתו של בוגר טכניון אחר – פרופ’ הוד ליפסון, שאמר עליו: “אליעד נתן דחיפה משמעותית למחקר שלנו בתקופה קצרה מאוד, היה לנו מזל גדול שהוא עבד כאן איתנו.” עוד כדוקטורנט החל ד”ר פרץ לעבוד בנאס”א לאחר שזו והקרן הלאומית למדע בארה”ב (NSF) מינו אותו לעמית-חוקר והקצו לו מענק של יותר מחצי מיליון דולר; קרן הרץ כללה אותו ברשימת הפיינליסטים של פרס הרץ ובכך הציבה אותו ברשימת חמישים המדענים הצעירים המבטיחים בארה”ב, תחזית שלימים הוכיחה את עצמה.

בחמש השנים האחרונות הוא משמש במשרות בכירות בארגון הן בהיבטים המדעיים והן בהנדסה יישומית. לדבריו, “בשנים האחרונות נאס”א מפנה משאבים עצומים לגילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, לחקר גופים פלנטריים ולחקר השמש. עד סוף שנות השמונים לא ידענו שיש בכלל עצמים כאלה, וכיום אנחנו יודעים על אלפים. זה אחד הכיוונים המרכזיים בעבודה שלי כיום. תחומים נוספים הם מכ”מי לייזר שיונחתו על הקוטב הדרומי בירח ועל פני הירח הגדול של שבתאי, פיתוח טלסקופ לקרינה אולטרה-סגולה ועוד.”

האירוע התקיים במוזאון הלאומי לתעופה וחלל בעיר וושינגטון

האירוע התקיים במוזאון הלאומי לתעופה וחלל בעיר וושינגטון

 

קרדיט צילום: אגודת ידידי הטכניון בארה”ב (ATS)

האקתון בנושא התמודדות עירונית עם גלי חום קיצוניים התקיים לאחרונה בטכניון במסגרת יום היזמות והקריירה של t-hub – המרכז ליזמות וחדשנות בטכניון. במקום הראשון זכה צוות SOLARit על מיזם לאספקת חשמל באמצעות חום המים בדוד השמש, במקרים של הפסקת חשמל. הסטודנטים: יואב רונן, אסתר קונסטנטינוב, אנדרי סרנקו, נוי וויטראוב ונטע סוטו, כולם מהפקולטה לביוטכנולוגיה ומזון עבדו על פיתוח מנוע סטרלינג כתוסף לדוד שמש קיים, לטובת שימוש בחום המים לייצור אנרגיה מקומית עבור מקרר ומזגן בבית במצב חירום, למשל בהפסקת חשמל.

בתמונה הקבוצתית: מימין לשמאל, בשורה העליונה: רונית פיסו (החממה החברתית), אנדרי סרנקו, אסתר קונסטנטינוב, יואב רונן, טל פיין (סטודנטים לאנרגיות מתחדשות), אורלי מולה (מרכז הקיימות), רויטל ריבקין (אס"ט), אוהד שינדלר (סטודנטים לאנרגיות מתחדשות) בשורה התחתונה: נוי וינטראוב, נטע סוטו, ליאור קדם (מנטור מחברת "תרמוקיר" שליווה את הקבוצה הזוכה במהלך התחרות).

בתמונה הקבוצתית: מימין לשמאל, בשורה העליונה: רונית פיסו (החממה החברתית), אנדרי סרנקו, אסתר קונסטנטינוב, יואב רונן, טל פיין (סטודנטים לאנרגיות מתחדשות), אורלי מולה (מרכז הקיימות), רויטל ריבקין (אס”ט), אוהד שינדלר (סטודנטים לאנרגיות מתחדשות) בשורה התחתונה: נוי וינטראוב, נטע סוטו, ליאור קדם (מנטור מחברת “תרמוקיר” שליווה את הקבוצה הזוכה במהלך התחרות).

הקבוצה הזוכה תייצג את הטכניון ב- Green Challenge – האקתון קיימות עולמי שיתקיים בדנמרק ב-23 ביוני 2023. את הטיסה וההשתתפות בהאקתון תממן חזית הקיימות של הטכניון.

האירוע נערך בשיתוף מרכז הקיימות, החממה החברתית ואס”ט והשתתפו בו יותר מ-50 סטודנטים מפקולטות שונות, שהתארגנו ב-11 קבוצות. התחרות נפתחה שבועיים קודם לכן בהרצאתה של נעמה שפירא ממוסד שמואל נאמן בטכניון בנושא מיפוי אתגרים במקרים של גלי חום קיצוניים. ההרצאה דנה בהשלכות הסביבתיות והחברתיות על תושבי העיר ובהן קריסת מערכת החשמל ומערכות חיוניות אחרות, שריפות ושיטפונות, עוני אנרגטי ועלייה בתחלואה ובאלימות.

במקום השני זכה צווות ECO SHADE – מיזם חברתי-סביבתי להקמת מערכות קירור בתחנות תחבורה ציבורית. הקירור נעשה על ידי צמחים המחוברים למשאבות מים ידניות. בצוות חברים הסטודנטים תמר קליין, דרור אריה, הדס לוי ועומרי לשם מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי והפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

במקום השלישי זכה צוות Keep It Cool על אפליקציה המסייעת בהעברה של אוכלוסיות מוחלשות למקום מוגן בשעת חירום. האפליקציה תחבר את המשתמשים לקופות החולים ולביטוח לאומי כדי להגיע במהירות לאנשים הזקוקים לעזרה. בצוות חברים רפאל זיילר, הראל ידי, שון וולפסון, אופק הר אבן, פטימה אבו רביע ועידו ראובן מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ומהפקולטה להנדסת מכונות.

את האירוע ריכזו אוהד שינדלר סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, וטל פיין, סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.

אוהד שינדלר (במרכז) עם כמה מהמשתתפים

אוהד שינדלר (במרכז) עם כמה מהמשתתפים

את הסטודנטים ליוו המנטורים הבאים: נעמה שפירא ממוסד שמואל נאמן בטכניון, טלי נמרודי מחברת קלריטר, יוני הרן מחברת Village in the Box, ליאור קדם מחברת תרמוקיר תעשיות; עופר קרן מ-Green Academy, הדוקטורנט נאגא ונקטה סאי קומר מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, האורחת ד”ר בלה ניקיטינה והסטודנט אור שרון מאוניברסיטת בן גוריון. השופטים בתחרות: פרופ’ מישל פורטמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים; ד”ר יעל דנין-פולג מהחממה החברתית; גב’ אלונה סלפין, אחראית קשרי תעשיה ושיווק בפקולטה להנדסת חומרים; מר נמרוד פלג, מנהל מעבדה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי; ומר אריאל בארי, יזם “הגנרטור” המקדם מיזמים להתמודדות עם גלי חום קיצוניים.

ד”ר וסנה בצ’בה, שהשלימה לאחרונה את הדוקטורט שלה בטכניון, נבחרה לעמיתת מלגת שמידט לפוסט-דוקטורנט (Schmidt Science Fellow) לשנת 2023. המנחה שלה בטכניון, פרופ’ מורן ברקוביץ’ מהפקולטה להנדסת מכונות, אומר כי “וסנה הייתה סטודנטית ברמה יוצאת דופן, ועבודת הדוקטורט הרב-תחומית שלה תרמה רבות לפיזיקה בסיסית, לכימיה אנליטית ולטכנולוגיות מיקרוניות. שמחתי מאוד לשמוע שהיא זכתה במלגה, שנחשבת לאחת היוקרתיות ביותר בעולם, אבל לגמרי לא הופתעתי.”

ד"ר וסנה בצ'בה.קרדיט צילום: וסנה בצ'בה – אוסף פרטי

ד”ר וסנה בצ’בה.
קרדיט צילום: וסנה בצ’בה – אוסף פרטי

ד”ר בצ’בה, ילידת מקדוניה הצפונית, השלימה תואר ראשון ושני ב-EPFL, בית הספר הפוליטכני הפדרלי של לוזאן. בשנת 2018 היא הגיעה לטכניון כדי להתחיל את עבודת הדוקטורנט במסגרת תוכנית ייחודית שנוסדה על ידי פרופ’ מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ופרופ’ גובינד גאיקלה – כיום חבר סגל באוניברסיטת בריטיש קולומביה. הפורמט הייחודי של התוכנית איפשר לה לחלק את זמנה בין הטכניון למרכז המחקר של IBM בציריך, שם הוביל ד”ר גאיקלה קבוצת מחקר באותה תקופה.

בעבודת הדוקטורנט שלה עסקה ד”ר בצ’בה בפיתוח שיטות חדשות להזרמת נוזלים בערוצים וירטואליים ללא צורך בתעלות ובצינורות. בשבב המיקרופלואידי שפיתחה מתועל הנוזל באמצעות שדות חשמליים. השליטה בשדות אלה מאפשרת לערוך מניפולציות על הזרימה בכל נקודת זמן. בקונפיגורציה זו הצליחו החוקרים ליצור, לדוגמה, אזורים שבהם הנוזל עומד במקום ואילו מסביבם הכול זורם. הם מאמינים כי הפיתוח הנוכחי סולל דרך ליצירה של מערכות מיקרוזרימה הנשלטות באופן דינמי, וכי הוא  עשוי להוביל לשינוי פרדיגמה בתחום המעבדה-על-שבב. המחקר מומן על ידי המועצה האירופית למחקר (מענק ERC) ועל ידי הקרן הלאומית למדע (ISF).

ד”ר בצ’בה זכתה במהלך השנים בפרסים רבים ובהם פרס הממציא הצעיר הטוב ביותר (מטעם נשיא מקדוניה הצפונית), פרס ההרצאה הטובה ביותר (במספר כנסים בינלאומיים יוקרתיים), מלגת קאבלי לפוסט-דוקטורט ומלגת Postdoc.Mobility (מטעם קרן המדע השוויצרית). בתשובה לשאלה על עצותיה לסטודנטים צעירים היא משיבה: “כשהייתי צעירה חשבתי שהמדע מסתכם במשוואות ובניסויים, אבל עם הזמן הבנתי שהעיקר במדע הוא למצוא את האנשים הנכונים לעבוד איתם. היה לי מזל עצום במובן הזה, ואני אסירת תודה הן לטכניון והן למרכז המחקר של IBM שנתנו לי תמיכה וכלים לנהל מחקר המצוי בחזית המדע. מקור הכוח העיקרי של שני המוסדות האלה הוא האנשים, ואין לי מילים להודות לחברי הצוות המדהימים שלי, לעמיתיי וכמובן למנחים המופלאים שלי.”

ד”ר בצ’בה היא גם ספורטאית נלהבת שהשתתפה לאחרונה במירוץ איש הברזל (Ironman) באורך 112 קילומטר, שכלל 1.9 קילומטרים של שחייה, 90 קילומטרים של רכיבת אופניים ו-21.1 קילומטרים של ריצה. “אחד המניעים העיקריים במחקר שלי ובחיי הוא המשיכה לסיבולת,” היא אומרת. “האימונים שלי לטריאתלונים לימדו אותי את חשיבותן של התמדה ומחויבות, החיוניות להשגת מטרות ארוכות טווח.”

כעת נמצאת ד”ר בצ’בה בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קורנל בהנחייתו של Prof. Abraham Stroock – אחד החוקרים הבכירים בעולם בתחום מכניקת הזורמים. ניסיונה במיקרופלואידיקה משמש אותה רבות, אך כיום היא מיישמת אותו בתחום אחר לחלוטין: פיזיולוגיה של הצמח. החוקרים בתחום זה מתמקדים בהבנת מנגנוני הפעולה של צמחים. בכוונתה לפתח שיטות ומודלים חדשים לחקר העברתם של חומרי תזונה בצמחים, והיא מקווה שעבודתה תקדם את הפריון החקלאי ואת שמירת הסביבה בעולם המאופיין במחסור במזון. היא מקווה גם כי המחקר שלה יעודד מהנדסים נוספים להיכנס למדעי הצמח, תחום שכיום חסרים בו מהנדסים ומומחים בעלי הכשרה רב-תחומית החיונית למחקר ביולוגי בסיסי פורץ דרך. שאיפותיה: להמשיך במחקר מתקדם שיסייע בפתרון הבעיות הבוערות הניצבות בפני האנושות וכן להקים קבוצת מחקר משלה שבה תכשיר את דור המדענים הבא.

מלגת שמידט נועדה “לפתח את מנהיגי הדור הבא במדע ולאפשר להם להתעלות מעל דיסציפלינות, לקדם גילויים מדעיים ולפתור את הבעיות הדוחקות ביותר בעולם.” העמיתים מקבלים מלגה שנתית על סך 100,000 דולר ועוברים שילוב של סדנאות בכמה מהאוניברסיטאות המובילות בעולם והנחייה פרטנית, ובכך רוכשים כלים הדרושים ל”יצירת השפעה ארוכת טווח על החברה”.

קהילת הקליימטק ׳PLANETech׳ של המכון הישראלי לחדשנות מקיימת שיתוף פעולה יחיד מסוגו עם הטכניון. במסגרת זאת, חוקרים מפקולטות שונות המובילים מחקרים פורצי דרך בתחומי המזון, המים, האנרגיה והחומרים ייפגשו עם יזמים סדרתיים ומשקיעים מתחומי האקלים. מפגש הפתיחה שהתקיים בטכניון, והמפגשים הבאים, נועדו לתת מענה לאתגר חשוב ועתיר השלכות: האצת תרגומן של פריצות דרך מדעיות ליישומים שיסייעו בהתמודדות עם משבר האקלים.

פרופ' אבנר רוטשילד

פרופ’ אבנר רוטשילד

את מפגש הפתיחה בטכניון הובילו נועם סוננברג מ-PLANETech, סגן המשנה הבכיר לקיימות בטכניון פרופ’ אבנר רוטשילד, מנהלת היחידה העסקית במוסד הטכניון למחקר ופיתוח רונה סמלר ומנהלת מרכז הקיימות בטכניון אורלי מולה. במפגש השתתפו 20 מחוקרי הטכניון העוסקים במים, אנרגיה ומזון וכ-20 יזמים סדרתיים, במטרה לייצר ביניהם “שידוך עסקי”.

חוקרי הטכניון שהשתתפו במפגש הם פרופ’ ליאוניד טרטקובסקי מהפקולטה להנדסת מכונות, פרופ’ משה שיינטוך מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, ד”ר שרלוט ווגט מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ’ אלון גני מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, הפרופסורים יהודה עגנון וגיא רמון מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ופרופ’ יאיר עין אלי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

לאחר הצגת המחקרים התקיים שיח בין חוקרים ויזמים בנושאים הבאים: טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת בהנחיית  אורי שדות ואיתי דיאמנט מחברת SolarEdge, טכנולוגיות מזון בהנחיית ארי בן דרור מ-The Good Food Institute Israel, טכנולוגיות מים בהנחיית רביד לוי מחברת WaterEdge.IL, וחומרים, בהנחיית צבי כהן מ-Criaterra Innovations.

מנכ”ל PLANETech נועם סוננברג אמר כי “המפתח להצלחה שלנו להתמודד עם שינויי האקלים עובר דרך פיתוחים טכנולוגים עמוקים והטמעה מהירה ונרחבת שלהם. פריצות דרך מדעיות וחשובות בתחום כבר קיימות ומחכות לפרוץ את גבולות האקדמיה ולהפוך לחברות טכנולוגיה. פעמים רבות הכשל הוא בחיבור בין אנשי המדע והטכנולוגיה ליזמים שיחד יבנו חברות מדהימות שיעזרו לנו לפתור את האתגר הכי גדול של הדור שלנו.”

סגן המשנה הבכיר לקיימות בטכניון פרופ’ אבנר רוטשילד הוסיף כי “המפגש בא לחבר בין יזמים לחוקרים ומחקרים פורצי דרך במטרה להנביט חברות שיפתחו פתרונות טכנולוגיים חדשים לטיפול במשברי הסביבה והאקלים. זה צעד ראשון של חזית הקיימות בטכניון, שהוקמה לא מזמן במטרה למקסם את הידע והניסיון הרב של הטכניון במגוון רחב של תחומים להשגת פתרונות מקיימים לאתגרי הסביבה והאקלים, תוך רתימה של קהילת הטכניון ויצירת שותפויות עם קהילות אחרות כדי לעבוד יחד להשגת עתיד בר קיימא לנו ולדורות הבאים.”

Tech.AI.BioMed היא הזרוע הרפואית של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, Tech.AI, ובראשה עומד פרופ”ח שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, מראשי מרכז Tech.AI. T-CAIREM משמשת נקודת מפגש לקהילה הרלוונטית באוניברסיטת טורונטו – קהילה המונה מעל 1,000 חוקרים, סטודנטים למחקר ואנשי מקצוע ומחוברת לכל בתי החולים באזור טורונטו.

שיתוף הפעולה החדש יפגיש חברי סגל וסטודנטים למחקר בשני המוסדות כדי לפתח פתרונות מתקדמים לטובת רפואת העתיד. הוא הושק בסדנה משותפת שבה משתתפים עשרות חוקרים וסטודנטים למחקר משני המוסדות. הסדנה, המתקיימת בימים אלה בעין גדי, תשמש נקודת מוצא ומאיץ לשיתוף הפעולה ובמסגרתה מציגים חוקרים משני המוסדות יכולות בתחום של AI ברפואה. פרויקטים משותפים לשני המוסדות יזכו בתמיכה במסגרת הפעילות החדשה.

חוקרי הטכניון ואוניברסיטת טורונטו בכנס המשותף בעין גדי

חוקרי הטכניון ואוניברסיטת טורונטו בכנס המשותף בעין גדי

“אנחנו באוניברסיטת טורונטו ובמרכז T-Cairem נרגשים לקראת העבודה המשותפת עם הקלינאים והחוקרים המצוינים מהטכניון,” מציין פרופ’ מוחמד ממדני, מנהל מרכז T-Cairem באוניברסיטת טורונטו. “שיתוף הפעולה הבין-תחומי לקידום מחקר מהותי וחדשני בבינה מלאכותית ברפואה ישמש בסיס לשיפור מתמיד של הרפואה ושל איכות הטיפול.”
“שיתוף הפעולה החדש עם אוניברסיטת טורונטו,” מסכם פרופ’ שי שן-אור, “הוא תוספת מתבקשת ורצויה לתהליך הפיתוח המואץ של המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, במסגרתו קמו רק השנה כמה תוכניות חדשות סביב השימוש ב-AI להאצת השיפור ברפואה וברמת הדיוק הרפואי. השקנו את מכון זימין לפתרונות AI ברפואה, העברנו מענקי מחקר לתוכניות מחקר מובילות שבהן אנו רואים פוטנציאל למסחור, וכעת אנו מניחים בסיס רחב נוסף לפעילות Tech.AI.BioMed המקדמת שימוש ב-AI ברפואה. אנו בטוחים ששיתוף הפעולה החדש יוסיף עומק ויעשיר את ארגז הכלים שלנו בבואנו לייצר כלים חדשים לרפואת העתיד.”