המלגה מוקדשת לתמיכה בקהילת המחקר האקדמי באמצעות העצמת מנהיגים מבטיחים בתחומיהם ובמחקריהם המתקדמים בתחום הלמידה החישובית ושמה המלא הוא Apple Scholars in AI/ML Apple Scholars in AI/ML PhD fellowship.
הדוקטורנטית הדס אורגד
אורגד השלימה תואר ראשון (2019) בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. בתקופת לימודיה היא הייתה מצטיינת נשיא ומצטיינת דיקן. היא המשיכה לתואר שני בהנחייתו של ד”ר יונתן בלינקוב בתחום עיבוד שפה טבעית, ועל עבודתה בתואר השני זכתה במלגת גוגל לנשים במדעי המחשב. במהלך לימודיה בתואר השני עבדה אורגד במיקרוסופט, שם חקרה שיטות בינה מלאכותית עבור הגנה בסייבר. לאחר מכן המשיכה לדוקטורט ישיר כסטודנטית במשרה מלאה.
לדברי אורגד, “מערכות עיבוד שפה טבעית מפגינות יכולות מרשימות, אך הן עדיין סובלות מבעיות שונות כמו כשלונות על דוגמאות מחוץ להתפלגות האימון (out-of-distribution) והטיות חברתיות .(social biases) מאחר שמערכות אלה צפויות להשתלב בשלל היבטים בחיינו נרצה להבין אותן טוב יותר ולוודא שהן מתנהגות בצורה הרצויה לנו. המחקר שלי מנסה לתת מענה לבעיות אלה באמצעות ‘פתיחת הקופסה השחורה’ שהיא רשת הנוירונים הגדולה: להבין מה גורם להן להתנהגויות הלא רצויות – ולתקן אותן בהתאם.”
את האירוע שהתקיים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פתחה דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ סימה ירון, שאמרה לתלמידים ולמוריהם: “זכיתם בהזדמנות להתעמק בלמידה, להשוות ממצאים, לפתח שיטות ולהגיע לחקר האמת. כל מה שרכשתם במהלך עבודת המחקר ילווה אתכם כמו אבן יקרה כל החיים. נצלו את ההזדמנות להסתובב בפקולטה ולדבר עם סטודנטים וחברי סגל. אני מקווה לראות אתכם בפקולטה כסטודנטים בעוד כמה שנים.”
הזוכה במקום הראשון, פלג זייף
אירוע הגמר של האולימפיאדה מתקיים אחרי חודשים של עבודה בבתי הספר, ומגיעים אליו חמישה תלמידים נבחרים שצלחו את כל השלבים. את האולימפיאדה מובילים מאז היווסדה פרופ’ אילת פישמן וד”ר עומר יחזקאלי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ויהודית דסקלו, מפמ”ר ביוטכנולוגיה במשרד החינוך. דסקלו אמרה כי “התקופה האחרונה הדגישה את חשיבות הביוטק בעולם, ומרכז המחקר הראשון בעולם שיוקדש לחלבונים, תחליפים למזון מהחי, מוקם בטכניון. האולימפיאדה תורמת רבות לקשר בין הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון לבתי ספר תיכוניים, קשר שמפתח את תלמידי המגמה ברחבי הארץ.”
“בראש ובראשונה,” אמרה פרופ’ אילת פישמן, “אני רוצה להודות למורות הנפלאות של מגמת הביוטכנולוגיה אשר עובדות ללא לאות על מנת לעניין ולסקרן את התלמידים בתחומי המדע והטכנולוגיה. אני מברכת את כל הפיינליסטים על המוטיבציה והמסירות. כולכם עשיתם עבודה מצוינת שהקשתה עלינו לבחור את הזוכים.”
במקום הראשון זכה פלג זייף, תלמיד כיתה י”ב בתיכון מו”ר (מכבים-רעות), שעסק בעבודתו בטיפול ביולוגי חדשני לריפוי סרטן תוך התמקדות בסרטן ריאות. טיפול זה נחשב מועיל יותר מטיפול קונוונציונלי, והוא ממוקד יותר בתאים הסרטניים ואינו פוגע ברקמות הבריאות. זייף הקדיש את הפרויקט לזכרה של זהבה ברק, מייסדת לימודי הביוטכנולוגיה בבית הספר מכבים רעות.
במקום השני זכתה עדן ספוז’ניקוב מכיתה י”ב ב”עתיד תיכון למדעים” בלוד. עבודתה עסקה בתפקיד החלבון פאלדין בתאי סרטן שד מסוג 4T1 שבהם הושתק הגן לפאלדין בשיטת קריספר. במקום השלישי זכה יוגב יעקבי, תלמיד מאורט רבין גן יבנה, שחקר מוטציות בחלבון אלפא אנטי טריפסין והשפעתן על פעילותו. לחלבון זה תפקיד משמעותי בהפחתת דלקת.
המשתתפים באירוע שמעו את הרצאתו של ד”ר צחי רייזל מהפקולטה להנדסה ביוטכנולוגיה ומזון: “אפיגנטיקה – ממדע בסיסי למדע יישומי”. ד”ר רייזל הציג מחקרים ויישומים של אפיגנטיקה, בין השאר בהבנת תהליכי זיקנה ומניעתם, אבחונים מתקדמים וזיהוי פלילי. הוא אמר לתלמידים כי “המדע זקוק לאנשים צעירים ובעלי מוטיבציה שיצטרפו לתחום – יש עוד הרבה לחקור ולפתח.”
עשרות מורות ומורים למתמטיקה מבתי ספר ברחבי הארץ, מבאר שבע ועד סאסא, הגיעו לטכניון כדי לקחת חלק ביום עיון שיזם והוביל ד״ר צנזור ביחד עם משרד החינוך. יום העיון עסק בהוראה היברידית בעזרת סדרת הקורסים המקוונים ״פשוט מתמטיקה״ שהופקה בטכניון, וזמינה בחינם לציבור הרחב באתר קמפוס IL, המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית. את ארגון יום העיון הובילו גאולה סבר, מורה ומדריכה ארצית במשרד החינוך, ומאיה שפיגלמן, רכזת שיווק וקשרי חוץ של הפקולטה למתמטיקה.
שיתוף הפעולה המדובר החל לפני כמעט 4 שנים, צבר תאוצה בתקופת הקורונה, והתבסס מאז: מאות כיתות, בעיקר של 5 יחידות, לומדות בעזרת שילוב סרטונים ותרגילים ממוחשבים מסדרת ״פשוט מתמטיקה״, תוך יישום שיטות שונות של למידה היברידית, ולפעמים ממש בסגנון של “כיתה הפוכה”. את הפרויקט המשותף מלווה משרד החינוך מדי שנה בהשתלמויות ארציות למורים. המודל החלוצי שנולד בשיתוף הפעולה סביב ״פשוט מתמטיקה״ שימש השראה למשרד החינוך לפיתוח עוד מגוון קורסים מקוונים בתחומים שונים בקמפוס IL.
את הכנס פתח פרופ׳ משה ברוך דיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון, שאמר: “נהוג לומר על האקדמיה שהיא פועלת במגדל השן, אך שיתוף הפעולה סביב ״פשוט מתמטיקה״ מגשים את ההיפך, בעידוד ובתמיכה של הפקולטה ושל הטכניון.” הדיקן ציין שמערכת החינוך מתמודדת עם אתגרים רבים וסופגת גם ביקורת, אבל צריך לזכור שבה צומחים כל התלמידות והתלמידים שבהמשך מגיעים לטכניון ולאוניברסיטאות, והופכים למדענים, למהנדסים, ולהייטקיסטים של ישראל, אומת הסטרטאפ. הוא הודה למורות ולמורים המצוינים שאמונים על ההוראה ועל החינוך של בני הנוער שלנו, ועושים עבודה נפלאה.
במסגרת יום העיון התנסו המשתתפים בלמידה פעילה ואתגריה, על ידי צפייה בכמה סרטונים ואחריהם שיעור בסגנון כיתה הפוכה שהעביר ד”ר צנזור. שיאו של היום היה בפאנל משותף של מורות ביחד עם תלמידות ותלמידים שכבר צברו נסיון בלמידה היברידית בעזרת ״פשוט מתמטיקה״. הם תיארו את החוויה של השינוי בתפקיד המורה, שהופך לדמות שמדריכה ומובילה את התלמידים בתהליך רכישת הידע המתמטי והטמעתו, ואת התלמידים שמפתחים כישורים של למידה עצמאית, אחריות אישית, ומסוגלות. ד״ר זהבית כהן מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון הציגה את הזווית המחקרית שחיזקה את ההתרשמות האישית של חברי הפאנל.
את הכנס חתמה הרצאתה של נרית כץ, מפמ״רית מתמטיקה במשרד החינוך. נרית הדגישה שפיתוח כישורי הלומד העצמאי זו משימה ראשונה במעלה במאה ה-21, ושהמגמה של שימוש בתכנים מקוונים להוראה היברידית צפויה להתעצם. נרית קראה למורות ולמורים לאמץ ולהסתגל לשיטות הוראה בעזרת כלים דיגיטליים, ובפרט ״פשוט מתמטיקה״.
ד”ר שאדי פרח
ד”ר שאדי פרח מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון התקבל ל- GYA – האקדמיה הגלובלית הצעירה, המונה כ-200 חברים מרחבי העולם. השנה הצטרפו לאקדמיה 41 חוקרים צעירים, וד”ר שאדי הוא הישראלי היחיד מתוכם.
ד”ר פרח עוסק בפיתוח תרופות וטכנולוגיות חכמות למתן תרופות ופולימרים רפואיים, לרבות אריזה של תאים (אנקפסולציה) לטיפול במחלות שונות. בשנה שעברה הוא זכה, עם עמיתו מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס, במענק תחרותי בסך 700 אלף דולר לפיתוחה של טכנולוגיה חדשנית שתסייע בטיפול בחולי סוכרת נעורים.
GYA פועלת לטיפוח רשת בין-לאומית של צעירים באקדמיה. האקדמיה הגלובלית מקבלת חוקרים שמועמדותם עברה בהצלחה לפחות שלושה מחברי ועדת הבחירה. הוועדה שוקלת את מצוינותם המחקרית וכן את מעורבותם החברתית.
החוקרים מתקבלים לאקדמיה לחמש שנים, והספירה תחל בחודש יוני 2023. במחזור הנוכחי חברים חוקרים צעירים מעשרות מדינות ובהן מקסיקו, פקיסטן, בנגלדש, יפן, ברזיל, ספרד, ארצות הברית, אוסטרליה, ירדן, גרמניה, קניה, ארגנטינה ונפאל.
ב-2 במרץ התקיים בטכניון הכנס השנתי של Tech.AI, המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, בהשתתפות כ-500 מומחים, סטודנטים ואורחים. הכנס התמקד בהבטחות ובסיכונים בתחום זה ובדרכים לתרגם את התאוריות בבינה מלאכותית ליישומים מועילים. הוא התקיים בתמיכת החברות מובילאיי, אנבידיה, הראל טכנולוגיות, יבמ מחקר ו”מכון זימין לפיתוחי פתרונות AIלרפואה” בטכניון.
בפאנל מושב הפתיחה, שהתקיים תחת הכותרת Generative AI: Evolution or Revolution בהנחיית העיתונאית הילה קורח, השתתפו ד”ר תומר סיימון, המדען הראשי במיקרוסופט מו”פ; ד”ר יואב לוין, המדען הראשי במעבדותAI21 , ופרופ’ קרין נהון, ראשת התוכנית לדאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן. הפאנל התמקד בשאלות כגון האם הבינה המלאכותית היוצרת משקפת התפתחות מתבקשת וטבעית של ממשק אדם-מכונה? האם זו מהפכה של ממש שמשנה את כללי המשחק ותשנה את האקדמיה, את התעשייה ואת שוק העבודה? לאן לוקחים אותנו הכלים החדשים מבוססי הבינה המלאכותית? היכן משתלבת האתיקה בהטמעה ובתפעול של מודלים אלו? ומה צופן לנו העתיד?
“במשך אלפי שנים,” אמר ד”ר לוין, “אופן העבודה שלנו עם טקסטים כמעט לא השתנה – אדם כותב את הטקסט מילה אחר מילה, אדם אחר קורא אותו מילה אחר מילה. למרות המצאת הדפוס והמצאת מעבדי התמלילים, הפורמט נשאר זהה. כעת, עם טקסטים שנכתבים על ידי בינה מלאכותית, יש כאן פוטנציאל למהפכה משמעותית חדשה.” פרופ’ נהון התייחסה לדמוקרטיזציה שמביאים הכלים החדשים של בינה מלאכותית – טכנולוגיות המאפשרות גם לקהל הרחב להשתמש בהן. היא הזהירה כי בבינה מלאכותית יש גם סכנות וכי המדינות חייבות לדאוג לרגולציה הולמת שלא תבלום את ההתפתחות הטכנולוגית אבל גם לא תאפשר פגיעה באנשים ובחברה. ד”ר סיימון אמר כי הבינה המלאכותית מחוללת מהפכה במגוון תחומים, למשל ברפואה: “בתחום הרפואי מתפרסמים אלפי מחקרים ביום ואין רופא שיוכל להשתלט עליהם ועל מכלול הנתונים. הבינה המלאכותית לא תחליף את הרופאים אבל היא תביא לכך שרופאים שמשתמשים בה יחליפו רופאים שלא עושים זאת.”
לאחר מושב הפתיחה התפזרו מאות משתתפי הכנס בין שבעה מושבי תוכן שפעלו במקביל. במושבים הרצו עשרות מרצות ומרצים בכירים, מהחברות המובילות בתעשייה ומהמוסדות האקדמיים המובילים בישראל, על הנושאים החמים ביותר מחזית הבינה המלאכותית בתחומי הרפואה, מחקרי ליבה ומדע בסיסי, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות, עיבוד שפה טבעית, תחבורה ועוד.
את הניהול האקדמי של הכנס הובילו מטעם Tech.AI שלושת ראשי המרכז, חברי סגל הטכניון פרופ’ שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, פרופ’ אסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ופרופ”ח שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. לדברי פרופ’ מנור, “כנס AI and BEYOND מכוון להביא לקהלי הטכניון ולמשתתפי הכנס את המיטב מחזית הבינה המלאכותית באקדמיה ובתעשייה. “למימוש יעד זה עשינו מאמץ להביא את החוקרים ואנשי המקצוע הטובים ביותר שעוסקים בנושאים החמים ביותר בחזית הבינה המלאכותית, ובנוסף יצרנו פורמט במסגרתו המשתתפים בחרו לעצמם את מסלול ההרצאות האישי שלהם לאורך היום, כך שיכלו להעמיק הן בתחום פעילותם והן בתחומים נוספים.”
“אחת המטרות המרכזיות של Tech.AI,” מוסיף פרופ’ שוסטר, “היא לשמש בסיס מפרה לקהילת הבינה המלאכותית המשגשגת בטכניון המונה היום כ-150 חוקרות וחוקרים במגוון תחומי הבינה המלאכותית. כנס AI and BEYOND איפשר לנו לשלב חוקרים מובילים מקהילת הטכניון בכל המושבים, ובה בעת לייצר במה לנטוורקינג איכותי בעבור קהילת הבינה המלאכותית של הטכניון כולה מול קהילת העוסקים בתחום באקדמיה ובתעשייה בישראל.”
“המרכז לבינה מלאכותית בטכניון נמצא בעיצומו של תהליך פיתוח מואץ,” מסכם פרופ’ שי שן-אור. “במסגרת תהליך זה קמו רק השנה כמה תוכניות חדשות תחת מעטפת Tech.AI, במיוחד סביב שימוש ב-AI בתחום הרפואה. השקנו את מכון זימין לפתרונות AI לרפואה והענקנו מענקי מחקר לתוכניות מחקר מובילות בהן אנו רואים פוטנציאל למסחור. כנס AI and BEYOND נתן לנו פלטפורמה מצוינת לחשוף באמצעותה את שותפי המרכז בפני משתתפי הכנס ולהציג את יכולות הבינה המלאכותית של הטכניון, המדורג במקום הראשון באירופה בתחום זה לפי דירוג CSRankings, בפני שותפים פוטנציאליים.”
סדנאות “מנהיגות צעירות במדע” חותרות להעצים את המשתתפות בהן בהיבטים של כישורי תקשורת, סמכותיות ומנהיגות, שיפור יכולות ניהול זמן, פרזנטציה, עבודה בצוות וניהול משא ומתן – מיומנויות שבדרך כלל אינן נלמדות באקדמיה.
לדברי פרופ’ עדי זלצברג, סגנית נשיא הטכניון לגיוון והכללה, “נשים הן עדיין מיעוט בעולם המחקר המדעי, במיוחד בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה. יש לכך סיבות רבות ובהן מחסומים מערכתיים, תרבותיים וארגוניים, כמו גם גורמים אישיים כגון ביטחון עצמי נמוך וחשש מקשיים באיזון בין קריירה אקדמית לחיי המשפחה. הירידה המשמעותית ביותר בייצוג נשים במדע מתרחשת בשלב שבין סיום הדוקטורט ושלב הפנייה למשרה אקדמית. לכן, כחלק מהפעילות לקידום ייצוג מגדרי הולם בטכניון, חשוב לנו מאוד לפעול להעצמת הסטודנטיות לדוקטורט בדרך שתעזור להן לראות בהשתלבות עתידית כחוקרות באקדמיה אפשרות מעשית ורצויה עבורן. סדנת ‘מנהיגות צעירות במדע’ היא חלק מפעילות זו. אני מקווה שהמשתתפות בסדנה יהפכו לקבוצה מובילה בטכניון, שתיזום פעילויות נוספות בקמפוס לקידום השוויון המגדרי.”
בסדנה השתתפו למא עוואד ועפרי דופלט-פיקשטיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, מיכל לוין ודניאלה דוברינין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, גיל רפאל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, קורל שחף ושיר ליסק מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, אנסטסיה אסתר בהר מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, רותם אזולאי, רינת אטיאס ומור סלע מהפקולטה להנדסה כימית, הדס אורגד ודניאלה בר-לב מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, ברטה אליעד מהפקולטה לביולוגיה וסופיה קופרמן מהפקולטה להנדסת מכונות.
“זאת הייתה סדנה נהדרת שלקחה אותנו למסע של התבוננות עצמית ותובנות,” מספרת הדוקטורנטית הדס אורגד. “לא ציפיתי שהסדנה תהיה כל כך מעשית; למדנו על ניהול זמן, הקשבה אקטיבית, תסמונת המתחזה ועוד – וכל זה ביומיים בלבד. כל דבר שלמדנו שם נדרשנו ליישם מייד כדי להתנסות ולהפנים. בסדנה גם זכיתי בקשרים עם נשים מבריקות ומעוררות השראה, קשרים שאני מקווה שיימשכו גם בעתיד.”
קבוצת המחקר של פרופ’ בז’ה חוקרת רודופסינים (Rhodopsins) – חלבונים ייחודיים הממירים עבור החיידק אנרגיית אור לאנרגיה כימית המאפשרת לתא לשרוד ולתפקד. בניגוד למערכות פוטוסינתזה, שהן מערכות מורכבות ומרובות חלבונים, כאן מדובר בחלבון בודד ש”עושה את העבודה”. עבור החיידק המחזיק בו, הרודופסין הוא נכס אנרגטי רב משמעות.
פרופ’ עודד בז’ה (משמאל) והדוקטורנט אריאל חזן
הרודפסינים הראשונים התגלו ב-1876, ומאז חלו כמה קפיצות דרך משמעותיות במחקר בנושא. קבוצת המחקר של פרופ’ בז’ה, מהקבוצות המובילות בתחום, גילתה לפני כמה שנים משפחה נוספת של רודופסינים ((Heliorhodopsins בעלי תכונות מבניות ייחודיות.
ידוע שרודופסינים בנויים מחלבון וממולקולת רטינל הקולטת את אור השמש וממירה אותו לאנרגיה הדרושה לתא. על פי הסברה המקובלת בעשורים האחרונים זה המבנה הבסיסי הנפוץ של הרודופסין. בשנים האחרונות התברר שלחלק מועט מהרודופסינים יש גם אנטנה, כלומר מגבר אנרגיה המגדיל בעשרות אחוזים את כמות האנרגיה העומדת לרשות התא. אנטנות אלו עשויות ממולקולות קרטנואידים מיוחדות.
הגדה הצפונית של הכנרת (המעבדה הלימנולוגית-כנרת)
עם זאת, עד כה נהוג היה לחשוב שזוהי תופעה נדירה מאוד שאינה נפוצה באוקיינוסים ובאגמים. חוקרי הטכניון מראים במאמרם כי אנטנות קרטנואידיות נפוצות (כגון zeaxanthin) אינן חלק נדיר ברודופסינים – להפך, הן מצויות ביותר משליש מהרודופסינים במיקרובים בים, באוקיינוס ובמים מתוקים. מאחר שרודופסינים הם חוליה חשובה בתחתית שרשרת המזון, לאנטנות אלו השפעה עצומה על האקולוגיה של מקווי המים בעולם ועל מכלול החיים שבמעלה השרשרת.
איסוף דוגמאות מים למיצוי קרוטנים מהסביבה
החוקרים מצאו את האנטנות האמורות באמצעות “דיג” של אנטנות ורודופסינים בכנרת. את הדגימות הם ניתחו בשיטות שונות ובהן מטגנומיקה פונקציונלית. כך הם גילו את את הקומפלקסים של רודופסין-אנטנה, קישור שהם מתכוונים להמשיך ולחקור. לדבריהם, אנטנות קרטנואידיות עשויות להגביר את אספקת האנרגיה לרודופסין בכ-40% – מה שמספק למיקרובים הנושאים את הקומפלקסים יתרון הישרדותי עצום. האנטנות קולטות את האור הסגול-כחול, שחלק מהרודופסינים אינם יודעים לנצל, ומעבירות את האנרגיה למולקולת הרודופסין.
נקודת דיגום (Station A)
המחקר נערך בתמיכת הקרן הלאומית למדע.
איור ממצאי המחקר : משמאל: רודופסין מיקרוביאלי עם מולקולת רטינל. מימין: רודופסין מיקרוביאלי עם מולקולת רטינל ואנטנת zeaxanthin המספקת לו תוספת אנרגיה משמעותית – לעתים הגברה של עשרות אחוזים
“התשוקה המדעית שלי היא לפתח דרכים חדשות, לא פולשניות, לדימות ביולוגי ולפענוח תהליכים ברקמה, באיבר ובאורגניזם השלם לטובת ניבוי ואבחון מוקדם של מחלות.” כך אומרת ד”ר קתרין ונדורנה, ראש המעבדה לדימות רב-מערכתי פרה-קליני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. “אני מתמקדת בתהליכים דלקתיים (inflammation) המובילים הן למחלות קרדיו-וסקולריות והן לסרטן.”
ד”ר ונדורנה השלימה תואר שני ברפואה וטרינרית באוניברסיטת גנט בבלגיה מולדתה ותואר שלישי במכון ויצמן למדע. לאחר מכן היא מונתה למרצה בכירה באוניברסיטה הטכנולוגית של איינדהובן והייתה עמיתת מחקר בבית הספר לרפואה בהרווארד. ב-2020 הצטרפה לסגל הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.
בימים אלה מגיע למעבדתה של ד”ר ונדורנה מכשיר הדמיה חדש, היחיד מסוגו בטכניון, והיא מעריכה כי הדבר יקדם משמעותית את מחקריה הייחודיים.
הטכניון מזמין אתכם למגוון אירועים של נשים פורצות דרך: פאנל מיוחד, סדנת נטוורקינג וכנס “נשים יוצרות חדשנות מדעית”. פרטים נוספים בלחיצה על התמונה הרלוונטית.
לרגל יום האישה הבין-לאומי נחנכה בטכניון, התערוכה “החיים כמדענית”, תערוכת צילומים של הצלם ז’רלד ברונו המציגה 40 דיוקנאות של מדעניות איטלקיות מעוררות השראה.
התערוכה נוצרה מתוך מיזם מאגר המידע ״100 נשים נגד סטריאוטיפים״. מיזם זה הוקם בתמיכת נציגות האיחוד האירופי באיטליה מתוך רצון לגבור על הטיות והכללות הקשורות לעתים קרובות לעבודתן של נשים בתחומי המדע וההנדסה.
את האירוע פתחו סגנית שגריר איטליה שרה אתי קסטלני, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, סגנית הנשיא לגיוון והכללה פרופ’ עדי זלצברג ומנכ”ל חברת בראקו אימג׳ינג ד”ר פולביו רנולדי. נשיאת קבוצת בראקו ד”ר דיאנה בראקו שלחה את ברכתה מרחוק. את הרצאת הפתיחה נשאה פרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית: יצירת רקמות להשתלה באמצעות ביו-הדפסה.
התערוכה נוצרה על ידי קרן בראקו האיטלקית והובאה לטכניון במאמץ משותף של שגרירות איטליה בתל אביב, הטכניון ואגודת ידידי הטכניון באיטליה. לאחר האירוע שהתקיים במרכז המבקרים ע”ש דיויד וג’נט פולק נחנכה התערוכה החדשה על ידי גאלה ברניני, המזכירה הראשית של קרן בראקו, שהציגה את היצירות עם האוצרת ולריה גסלב.
התערוכה תורגמה לעברית, ערבית ואנגלית והוצבה במדשאה ע”ש ארנה פינצ’י ויטרבי, מול הספרייה המרכזית, עד סוף יוני 2023. יועצת להצבת התערוכה בטכניון: אוצרת ולריה גסלב. מעצבים: הגר מסר ועופרי פורטיס. הדפסה והתקנה: לדרמן בע”מ
