ספרי קצת על עצמך
לילי לוי, בת 65, בעל אחד, 3 בנים, 3 כלות ו-4 נכדים. גרה בעיר נשר, לא אוהבת להתפאר במשפחתי אך אציין שיש לי נחת וגאווה מכל אחד ואחת מהם.
התחלתי את עבודתי בטכניון כשהייתי בת 15, חניכה שלמדה בערב ועבדה בבוקר. התמזל מזלי והגעתי לפקולטה לרפואה בבניין המנזר הישן שליד בית החולים רמב”ם, מקום שהפך לבית שני עבורי. מהרגע הראשון הבנתי שזכיתי לעבוד במחיצת אנשים נפלאים שקיבלו אותי באהבה והעריכו את המוטיבציה שלי.
הפקולטה הייתה בשלבי פיתוח, ארגון וקבלת סטודנטים ראשונים לפקולטה, ואני עזרתי בכל מה שרק ביקשו ממני. התחלתי את עבודתי באוגוסט 1972 ובאוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. מנהלת לשכת הדיקן דאז, גב’ רות עקביה ז”ל, שכלה את בנה במלחמה. הייתי לצידה בלשכה, שימשתי מ”מ למזכירה שעזבה, ורות עקביה החליטה שאני אמשיך לצידה ולא רצתה אף אחת אחרת. מכאן הכול היסטוריה: עבדתי עם רות כעשור שנים ונהניתי מכל רגע. רות לימדה אותי את כל רזי העבודה ובשנת 1985, כשפרשה, מילאתי את מקומה. למעשה עבדתי עם כל דיקני הפקולטה לרפואה מאז הקמתה ועד היום, 11 במספר. כל אחד מהם היה עבורי מעבר לבוס – היינו משפחה עם עשייה אינסופית, יום ולילה.
אנשים מרימים גבה ושואלים הרבה פעמים: “כיצד עבדת 50 שנה באותו מקום?”. הנה התשובה, ואני יודעת שאיש לא יכול להבין אותה אם לא היה כאן: “שום יום בלשכת הדיקן בפקולטה לרפואה לא היה דומה לקודמו”. תמיד הייתה כאן עשייה אין-סופית עם עניין, עבודה רבה ומגוון של תחומים שעליהם הלשכה חלשה. אני אוהבת מאוד את הסגל האקדמי, את העובדים ואת הצוות שעבד במחיצתי שנים רבות ומודה כל יום לאלוהים על הזכות שניתנה לי.
בבית חיכו לי תמיד יעקב, בעלי האהוב כבר 47 שנים, וילדיי האהובים תומר, רועי ורני. עם השנים הבית התמלא בכלות ונכדים וגם על כך אני אסירת תודה כל יום. אני תמיד אומרת בחיוך גדול שלא שיניתי כמעט דבר בחיי: אותו בעל, אותו בית ואותו מקום עבודה. כולם נושקים ל-50 שנה 😊.
בעבר רקדתי, ציירתי, עשיתי ויטראז’ ועוד, וכיום אני יותר בעניין של בישולים ובילויים כי עד מתי נוכל???? 😊.
מה תפקידך כיום בטכניון? במה את גאה במיוחד?
כפי שציינתי, מאז קבלתי לעבודה אני עובדת בפקולטה לרפואה. עם השנים קיבלתי את תפקיד מנהלת לשכת הדיקן. עשינו הרבה מאוד פרויקטים בעבר בתקופות שונות של דיקנים שונים, וקשה לשים אצבע על פרויקט זה או אחר. כולם היו חשובים ורלוונטיים לתקופה.
תקופה שנחרטה עמוק אצלי החלה עם היוודע קבלת פרס הנובל לפרופ’ צ’חנובר ופרופ’ הרשקו. איזו שמחה הייתה פה, התרגשות שאין לתאר. זכורה לי בעיקר ההתארגנות למפגש עם הזוכים. הגיעו מכל הארץ לאולם שהיה מלא מפה לפה – ראשי ממשלה, חברי סגל, עובדים, עיתונאים… והגאווה! הייתה גאווה גדולה לכולם.
טיפ עבור עובדי הטכניון מניסיון שנותייך בקמפוס?
אם תהיה אדם טוב – תקבל טוב בחיים. תשקיע, תאהב ותתרום לעבודה ותמיד יעריכו אותך.
הישגים חסרי תקדים לנבחרת הטכניון בתחרות הביולוגיה הסינתטית iGEM שהתקיימה בפריז. הנבחרת זכתה במדליית זהב, בעשירייה הפותחת (טופ 10) בקטגוריית over graduated, במקום הראשון במסלול ה-bio manufacturing ובמקום הראשון בקטגוריית measurement. בשש קטגוריות נוספות דורגה הנבחרת עם הקבוצות המובילות.
בכל שנה בוחרות הנבחרות המשתתפות בתחרות פרויקט חדשני בתחום הביולוגיה הסינתטית, והשנה בחרה נבחרת הטכניון בחומרים המעכבים נשירת שיער הנגרמת מכימותרפיה. כימותרפיה, אחד הטיפולים העיקריים בסרטן, כרוכה בפגיעה ברקמות בריאות – פגיעה המובילה בין השאר לנשירת שיער. נבחרת הטכניון ל- iGEM הציגה בתחרות הוכחת היתכנות של ייצור מעבדתי של דקורסין (Decursin) ושל שילובו בתכשירים ובהם שמפו, קרם וכו’. לחומר זה תכונות רבות ובהן דיכוי דלקת, בלימת סרטן ומניעת אפופטוזיס (מוות מתוכנת) של תאים, לרבות תאי שיער.
כיום מיוצרת מולקולת הדקורסין מפרח עונתי נדיר הגדל בקוריאה בתהליך יקר ולא יעיל. קבוצת הסטודנטים מהנדסת חיידקים שיפיקו דקורסין באופן תעשייתי, וחומר זה ישולב בתכשירים מונעי נשירה.
קבוצת iGEM טכניון לשנת 2022. עומדים, מימין לשמאל: מזל פרג׳, נובה נוימן, רן בן חיון, בראאה ראשד, אירינה שקליקוב, שירה לוי (מנטורית), ניסרין לחוד-ג׳ריס (מנטורית). יושבים, מימין לשמאל: רעות לאופר, יאנה שקלובסקי, ראש הקבוצה מאיה לרמן, איסר סנוימן, מתן חורי, יסמין חביב. לא בתמונה – עמית נלקין
תחרות iGEM היוקרתית נוסדה ב-2004 ב-MIT כדי להקנות לסטודנטים, בעיקר בלימודי התואר הראשון, הזדמנות להתנסות במחקר מדעי ויישומי בעולם הביולוגיה הסינתטית. מאז היווסדה התקיימה התחרות בבוסטון. בשנתיים הקודמות, בשל מגפת הקורונה, היא נערכה במתכונת מקוונת. כעת היא נערכה לראשונה באירופה, במרכז הירידים פריז אקספו – פורט דה ורסאי.
השנה השתתפו בתחרות יותר מ-300 קבוצות מרחבי העולם ובהן שלוש קבוצות ישראליות – הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון. הקבוצה הישראלית הראשונה הוקמה בטכניון בשנת 2012 בהנחייתו של פרופ’ רועי עמית, חבר סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, המנחה עד היום את נבחרת הטכניון.
במרוצת השנים זכו נבחרות הטכניון במדליות זהב רבות, אך הזכיות השנה הן חסרות תקדים. לדברי פרופ’ עמית, “מעבר להשתתפות ולזכייה חשוב להבין שחלק מהפיתוחים של נבחרות הטכניון כבר מתורגמים לפסים יישומיים ומסחריים ולהשפעה ממשית בעולם. אחת הדוגמאות הבולטות היא Koracell, שהוקמה על בסיס הטכנולוגיה שפיתחו הסטודנטים שלנו לקראת תחרות iGEM בשנת 2019. הקבוצה פיתחה טכנולוגיה חדשנית לייצור דבש ללא דבורים באמצעות חיידק מהונדס. טכנולוגיה זו מאפשרת לתכנן במדויק את מרקם הדבש ואת טעמו, ובנוסף מהווה פלטפורמה לחיקוי תהליכים מטבוליים טבעיים נוספים.
השנה חברים בנבחרת הטכניון 12 סטודנטים מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.
נבחרת הטכניון לשנת 2022 קיבלה מענק מיוחד (Impact) הניתן רק לחלק קטן מהקבוצות המשתתפות בתחרות העולמית, על סמך השפעתן הצפויה על האנושות. הקבוצה יצאה בקמפיין גיוס המונים, שבו היא הציעה מוצרים מעוצבים ייחודיים הקשורים לביולוגיה סינטטית וכן סדנאות והרצאות של חברי הקבוצה בביולוגיה סינטטית, שיעורים פרטיים לתלמידי תיכון ועוד.
רגע ההכרזה:
פרופ’ דורי דרדיקמן. (צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון)
כיצד המוח יוצר תפיסה טריטוריאלית של מקום (Territorial perception) על סמך שילוב בין מידע על הגאומטריה של המרחב עם מידע על גורמים חברתיים? מחקר בין-לאומי בנושא זה זיכה את משתתפיו במענק היוקרתי ERC Synergy Grant. החוקרים הם פרופ’ דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, ד”ר דוד עומר ממרכז ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, פרופ’ ולרי גרינוויץ מאוניברסיטת היידלברג ופרופ’ אנג’לה סיריגו מהמרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת (CNRS).
ההגירה האנושית מאפריקה החלה לפני כ-70 אלף שנה. מסע היסטורי זה של אבותינו לשטחים חדשים הסתייע במנגנונים מוחיים שאפשרו יכולות ניווט מרחבי ושיתוף פעולה חברתי. מאוחר יותר, עם המצאת החקלאות, התיישבותם של בני האדם במקומות שונים הניחה את היסודות לרעיון הנוכחי של טריטוריה – פיסת אדמה שאנו טוענים לבעלות עליה ומגינים עליה מפני אחרים. ההתנהגות הטריטוריאלית לא דעכה במהלך ההתפתחות האנושית; אדרבה, היא משפיעה עמוקות על חיינו בעיצוב תפיסת המקום וחלוקתו לשטחי בעלות – פעולה מנטלית שאנו עושים כיחידים, כקבוצות וכאומות.
מטרת המחקר החדשני הינה להבין את המנגנונים המוחיים המאפשרים לנו לבצע אינטגרציה בין ייצוגים מוחיים של המרחב הגאומטרי יחד עם ייצוגים מוחיים של היררכיות חברתיות. מזה כבר ידוע על קיומן של רשתות עצבים לעיבוד זכרון ותפיסה מרחבית, המאפשרות תפיסת מקום (“תאי מקום”). רשתות אלה מסייעות לנו לעבד את הגאומטריה של המרחב (מרחקים, גבולות וסימני דרך), וממוקמות באזור מוח הניקרא היפוקמפוס; כשמדובר בניווט בסביבתנו החברתית, המוח שלנו נוטה לתחם את המרחב לשטחים בעלי משמעות חברתית. כיצד המוח מעבד את הגאומטריה ואת הגורמים החברתיים הללו יחד, ליצירה של תפיסה טריטוריאלית?
ד”ר דוד עומר.(קרדיט: יורם אשהיים)
על פי ההשערה של צוות המחקר הבין-תחומי והבין-לאומי, תהליך מוחי זה מבוקר על ידי מערכת האוקסיטוצין. אוקסיטוצין הינה פרודה זעירה המיוצרת בתאי עצב במוח; היא משמשת כנוירוטרנסמיטור וידועה כמגבירה של הפעילות החברתית ביונקים. לאחרונה התברר שהיא משפיעה על פעילות מוחית גם בהיפוקמפוס, אולם תפקידה הפוטנציאלי בתפיסה טריטוריאלית לא נחקר עד עתה.
בצוות המחקר חברים מומחים בתחומים משלימים של מדעי המוח – התנהגות חברתית, ניווט מרחבי, נוירופיזיולוגיה, אנטומיה של המוח ותקשורת בין-תאית במוח. הצוות יחקור את הדמיון והשוני באופנים בהם מעגלים עצביים בהיפוקמפוס פועלים בחמישה מיני יונקים המאופיינים בהתנהגויות שונות מאוד זה מזה. הפרספקטיבה ההשוואתית תספק לראשונה תובנות על מעגלים העצביים במוח המעורבים בהתנהגות הטריטוריאלית של יונקים, לרבות בני אדם.
פרופ’ נעמה ברנר – המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים
פרופ’ ברנר חברת סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, השלימה תואר דוקטור בפקולטה לפיזיקה בטכניון. היא ביו-פיזיקאית וחברה במרכז לרשתות ביולוגיות. מחקרה עוסק בהסתגלות ולמידה במערכות ביולוגיות מורכבות ובפרט תאים, אוכלוסיות תאים, רשתות גנטיות ועצביות; ובבקרה ביולוגית ברמות ארגון שונות.
פרופ’ ברנר מחליפה את פרופ’ שמעון מרום, שכיהן בתפקיד המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים מאז אוקטובר 2019.
פרופ’ נעמה ברנר
פרופ’ וויין קפלן – סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים
פרופ’ קפלן חבר סגל בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, השלים את כל תאריו האקדמיים בטכניון ואחרי הדוקטורט המשיך לפוסט-דוקטורט במכון מקס פלנק בשטוטגרט. פרופ’ קפלן הוא עמית באגודה הקרמית האמריקאית ובאגודה הישראלית למיקרוסקופיה. הוא חוקר את המבנה, ההרכב, את האנרגיה של משטחים בין חומרים שונים והתפתחות של מיקרומבנים של חומרים.
פרופ’ קפלן היה דיקן הפקולטה למדע והנדסה של חומרים (2010-2014) ושימש כמשנה לנשיא למחקר של הטכניון (2014-2019). הוא מחליף את פרופ’ אלון וולף, שכיהן בתפקיד סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים מאז אוקטובר 2019.
פרופ’ וויין קפלן
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את פרופ’ נעמה ברנר ואת פרופ’ וויין קפלן ואיחל להם הצלחה רבה בתפקידיהם החדשים. בנוסף הוא הודה לשלושה המסיימים את כהונתם בהנהלה: פרופ’ בועז גולני ששימש בתפקיד המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, פרופ’ שמעון מרום ששימש כמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים ופרופ’ אלון וולף ששימש כסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים על מנהיגותם ומסירותם בתקופה מאתגרת מאוד.
ד”ר עילם ילון מהטכניון זכה בפרס RSA של אינטל לחברי סגל צעירים. ד”ר ילון, הישראלי היחיד ברשימת הזוכים, הוא חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.
ד”ר עילם ילון
ד”ר ילון השלים את כל תאריו בטכניון – תואר ראשון כפול, בהצטיינות, במדע והנדסה של חומרים ופיזיקה, ותואר דוקטור במסלול ישיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים. בשנת הלימודים תשע”ט (2019), לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, חזר לפקולטה כחבר סגל.
ד”ר ילון עוסק בהתקני מוליכים למחצה (מל”מ), שהם אבני היסוד של האלקטרוניקה על כלל שימושיה. התקנים אלה מחברים בין הרובד הפיזיקלי של החומרים לבין המעגלים המשולבים שמממשים חישובים וזיכרונות.
מגמת המזעור של התקני מל”מ נמשכת כבר מספר עשורים ונועדה לדחוס יותר רכיבים בשבב. צריכת ההספק והאנרגיה היא צוואר בקבוק משמעותי בשיפור ביצועי המערכת. מגבלה זו חריפה במיוחד במערכות של בינה מלאכותית המצריכות כוח חישוב רב וצריכת אנרגיה עצומה.
קבוצת המחקר של ד“ר ילון עוסקת בפיתוח התקנים לחומרה ייעודית עבור מערכות בינה מלאכותית ולשיפור רכיבי זיכרון וחישוב. הרובד של טכנולוגיית ההתקן הוא קריטי בהקשר זה ועשוי להוביל לפריצת דרך משמעותית ביעילות האנרגטית של המערכת.
לדברי יניב גרטי, מנכ”ל אינטל ישראל: “פרסי RSA ניתנים לחברי סגל צעירים המובילים מחקר טכנולוגי פורץ דרך הצפוי לחולל מהפכה בתעשיית ההייטק. מלבד קידום שיתופי פעולה עם אנשי טכנולוגיה בכירים באינטל, התוכנית מעודדת שימוש בשיטות הוראה חדשניות כמו גם שילוב אוכלוסיות הסובלות מתת-ייצוג במדעי המחשב ובהנדסה. בשנת 2020 זכה בפרס ד”ר דניאל סודרי מהטכניון וזוהי גאווה גדולה לראות בפעם השנייה חוקר ישראלי הזוכה בפרס יוקרתי זה, אני מברך את ד”ר ילון על כך ומאחל הצלחה רבה בהמשך המחקר”.
לדברי ד”ר ילון, “הדגש במחקר שלנו הוא על הבנת תהליכי פיזור ההספק ומעבר החום בהתקן על פני סקאלה ננו-מטרית במרחב ובזמנים קצרים מאוד של פחות מננו-שניה (מיליארדית השניה). במסגרת המחקר נעשה שימוש בננו-חומרים ובתכונותיהם הייחודיות כגון שינוי פאזה ופרואלקטריות כדי להביא לשיפור בביצועים ובצריכת האנרגיה בהתקן (אבן היסוד) ולצמצום משמעותי בצריכת האנרגיה ברמת המערכת.”
2,026 סטודנטיות וסטודנטים חדשים, 48.2% מהם נשים, התחילו את לימודיהם בטכניון, והגידול המתמשך באחוז הסטודנטיות בקמפוס הוא פרי מאמץ מתמשך של הנהלות הטכניון לדורותיהן לעודד תלמידות תיכון ללמוד מקצועות מדעיים ולהגדיל את שיעור הנשים המצטיינות הפונות ללימודי מדע, הנדסה, אדריכלות, רפואה והוראה. ביום ראשון התקיים לכבודם טקס לפתיחת שנת הלימודים.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את הסטודנטיות והסטודנטים החדשים ואמר: “אתם מצטרפים היום למוסד אקדמי מהמובילים בעולם, אבל בראש ובראשונה אתם מצטרפים למשפחה חדשה: משפחת הטכניון. לצד הגאווה המוצדקת שלכם על קבלתכם לטכניון, האתגר האמיתי מתחיל כעת. אנחנו מצפים מכם לא רק לסיים את הלימודים בהצלחה ולהמשיך את המסורת הטכניונית אלא גם להצטיין, להוביל ולהנהיג. הידע שתרכשו בטכניון נועד בסופו של דבר לשרת את החברה ולשפר את איכות החיים של האנושות על הפלנטה הזאת למענכם ולמען הדורות הבאים. הטכניון שאליו אתם נכנסים כיום שונה מאוד משהיה לפני חמישים שנה ואפילו לפני חמש שנים. המידע נגיש לכל במגוון פלטפורמות ועל האקדמיה להתאים את ההוראה לימינו, כדי להעניק משמעות נוספת לשעות המפגש בכיתות הלימוד ובפורומים השונים. אנחנו שמים דגש רב על איכות ההוראה כדי להקנות לכם את מכלול הכישורים שידרשו לכם בעולם דינמי המשתנה במהירות. אני מאחל לכם המון הצלחה ושנת לימודים פורייה ומוצלחת.”
נשיא הטכניון עם סטודנטים באירוע פתיחת השנה
השנה ילמדו בטכניון 9,061 סטודנטים וסטודנטיות לתואר ראשון, כ-2,026 מהם כאמור סטודנטים חדשים. שיעור הנשים מקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון עומד כיום על 44.2% והוא הגבוה ביותר בתולדות הטכניון מאז ומעולם. הפקולטות המבוקשות ביותר בקרב הסטודנטים החדשים הן אלה המכשירות אותם למקצועות ההייטק והביוטק במסלולים של הנדסת חשמל ומחשבים, מדעי המחשב והנדסת נתונים ומידע והנדסה ביו-רפואית.
בבית הספר לתארים מתקדמים ילמדו בשנת תשפ”ג 2,940 סטודנטים לתואר שני (251 מתוכם לומדים במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק) ו-1,335 דוקטורנטים – בסך הכל 4,275 סטודנטים לתארים מתקדמים.
דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן סיפרה כי כשהיא למדה בטכניון עמד שיעור הסטודנטיות מכלל ציבור הסטודנטים על 25% בלבד. “כיום אחוז הסטודנטיות החדשות עומד על 48%, ואני גאה לברך את אותם 48 אחוז כמו גם את 52 האחוזים האחרים. ברוכות הבאות וברוכים הבאות לסיירת המצטיינים של האקדמיה הישראלית. כולכם חכמים ובעלי כישורים אקדמיים גבוהים, אולם בכל שאר הפרמטרים אתם שונים זה מזה. שונות וגיוון אלה הם סימנים לכוח ולא לחולשה. היו פתוחים לדעות אחרות, עיזרו לשונים מכם, נצלו את השנים האלה כדי להרחיב את המעגל החברתי שלכם ולהעצים את עצמכם, וזיכרו, כפי שאמרה הטניסאית סרינה וויליאמס: אלופים אינם מוגדרים על ידי ניצחונותיהם אלא על ידי יכולתם להתאושש מנפילות.”
דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן בטקס
דיקן לימודי הסמכה, פרופ’ חוסאם חאיק, אמר בטקס פתיחת הלימודים כי “מאז ומעולם ראה הטכניון בסטודנטים שלו מנהיגים עתידיים שיגיעו לצומתי החלטות משמעותיים. הבוגרים שלנו נדרשים לקבל החלטות מתוך אחריות כלכלית וחברתית ומתוך יושרה, מקצוענות ותחושת מחויבות לקהילה ולחברה. אתם, הסטודנטים של היום, סוכני שינוי לעתיד, מנהיגים שיהיו שגרירים של מדע וטכנולוגיה בחברה.”
דיקן לימודי הסמכה, פרופ’ חוסאם חאיק בטקס
יו”ר אסט (אגודת הסטודנטים בטכניון) ליבי מנש אמרה לסטודנטים החדשים: “אתם מתרגשים, וההתרגשות הזאת נובעת בין השאר מהעובדה שהתקבלתם למוסד האקדמי הטוב בישראל. היו מעורבים, אל תחששו להיכשל, נצלו את השנים האלה לא רק ללמידה אקדמית ומקצועית אלא גם להיכרות עצמית, ובעיקר – אל תוותרו על פעילות חברתית, ספורטיבית ואחרת.”
יו”ר אסט (אגודת הסטודנטים בטכניון) ליבי מנש בטקס
חידושים בטכניון בשנת הלימודים תשפ”ג:
הרחבת המחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות
בשנה האחרונה פעל הטכניון להרחבת המחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות כחלק מתהליך שנועד לחשוף את הסטודנטים בטכניון לנושאים במדעי הרוח כגון אתיקה, היסטוריה, אמנות ופילוסופיה. חשיפה זו תהיה חלק מהחינוך המדעי-טכנולוגי, מתוך אמונה שכדי להכשיר את חוד החנית של מהנדסיה של מדינת ישראל, רופאיה, אדריכליה ומדעניה יש להקנות לסטודנטים תפיסת עולם רחבה שתאפשר להם בעתיד לקבל הכרעות מקצועיות מתוך עמדה חברתית ואתית ברורה.
נדבך חשוב בהרחבתה של המחלקה היא פתיחת התוכנית “אמן בקמפוס” המזמנת לטכניון אמנים ואמניות שיבצעו ויציגו את יצירותיהם, ינחו פרויקטים וסדנאות לכלל בית הטכניון, ילמדו ויערכו מחקרים משותפים עם חוקרים וסטודנטים. הראשונים שנבחרו להשתתף בתוכנית הם ד”ר אורית וולף, נרדין סרוג’י וד”ר אלעד שניידרמן.
ממשיכים להוביל בארץ במספר הסטודנטים במעונות
הטכניון מעמיד לרשות הסטודנטים והסטודנטיות אפשרויות דיור מגוונות בקמפוס הכוללות כ-4,600 מיטות. זהו המספר הגבוה ביותר מבין המוסדות האקדמיים בארץ. לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ”ג נחנכו בקמפוס מגדלי הברושים, אשר בנייתם הסתיימה לאחרונה. הדירות במעונות החדשים תוכננו בצורה מודולרית המאפשרת להשתמש בהן כדירות שותפים או כדירות למשפחות צעירות. פתיחת המעונות החדשים הגדילה את מספר אפשרויות הדיור בקמפוס ב-390 מיטות נוספות.
קורסי הכנה לסטודנטים החדשים
לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ”ג התקיים בטכניון, קורס ההכנה במתמטיקה. בקורס שנקרא בפי הסטודנטים ״הקייטנה״ השתתפו כ-700 סטודנטיות וסטודנטים חדשים. הקורס ניתן על ידי הטכניון ללא תשלום ונועד להקל את ההתאקלמות בשנת הלימודים הראשונה בטכניון, שבה קורסי היסוד במתמטיקה תופסים חלק עיקרי.
שנת לימודים טובה ומוצלחת!
הטכניון אבל על פטירתו של ידיד האמת והתומך הנדיב לורי לוקיי מקליפורניה, ארה”ב. לוקיי היה נדבן מרחיק לכת שהקפיד לתרום לעשייה המובילה לשינוי משמעותי. בטכניון הוא תמך לבדו בהקמת המרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה מפני שהאמין בכל לבו כי האנושות תצא נשכרת מחיבור של תגליות מדעיות בסיסיות ליכולת ליישמן מבחינה טכנולוגית. המרכז, שנפתח בשנת 2006 בראשות פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, חולל שינוי עמוק במחקר הביו-רפואי בטכניון ושימש מופת לאוניברסיטאות אחרות בארץ. לוקיי היה מסור למדינת ישראל ורצה לראותה משגשגת כמרכז ידע אזורי. הוא האמין בכל מאודו כי הדרך להשגת יעד זה עוברת בשילוב בין השכלה גבוהה לבין מחקר בינתחומי. הודות לתרומתו הנדיבה הוא הפך לחבר לכל החיים בקורטוריון וזכה לתואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון. משפחת הטכניון שולחת תנחומים מכל הלב למשפחתו.
חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג’והנס הופקינס קיבלו מענק תחרותי לפיתוחה של טכנולוגיה חדשנית שתסייע בטיפול בחולי סוכרת נעורים. המענק היוקרתי, 700 אלף דולר מטעם JDRF (קרן המחקר העולמית לסוכרת נעורים), יוענק לד”ר שאדי פרח מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון ועמיתו מאוניברסיטת ג’והנס הופקינס ד”ר ג’ושוע דולוף.
ד”ר שאדי פרח
סוכרת נעורים, או סוכרת מסוג 1, היא מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה הנגרמת ממתקפה של מערכת החיסון על תאי הגוף. מתקפה זו מובילה להרס תאי לבלב – תאים המייצרים אינסולין – ובעקבות זאת לפגיעה חמורה ברקמות שונות.
אינסולין הוא הורמון חיוני המעורב בתהליכים ביולוגיים רבים ובהם יצירת רקמות, אגירת אנרגיה, ויסות רמת הגלוקוז בדם והאטה של פירוק רקמות חלבון ושומן. המחסור באינסולין בגופם של חולי סוכרת נעורים מוביל בין השאר לפירוק של רקמות חיוניות, להצטברות של גלוקוז ולפגיעה בכלי דם – פגיעה העלולה לגרום נזק לכליות, לעיניים ולאיברים נוספים.
הטיפול השכיח בסוכרת נעורים הוא הזרקה יומית של אינסולין למטופל. בשל אי-הנוחות המאפיינת טיפול זה פותחו בעשורים האחרונים התקנים שונים המספקים לגוף אינסולין ללא צורך בטיפול יומי. התקנים אלה, המכילים איי לבלב מייצרי אינסולין, מושתלים בגופו של החולה ומשחררים אינסולין בקצב הדרוש.
הבעיה היא שכמו תאי הלבלב של חולי הסוכרת, גם ההתקנים עצמם מותקפים על ידי מערכת החיסון המתייחסת אליהם כאל גוף זר. מאחר שהגוף אינו יכול לפנות את ההתקן מתוכו הוא “חונק” אותו בתוך קירות עבים של רקמה צלקתית. קירות אלה חוסמים את כניסתם של חמצן, סוכר וחומרים חיוניים אחרים לאיי הלבלב וגורמים למותם.
פלטפורמת ההובלה גבישית שפיתחו החוקרים משחררת בתוך ההתקן תרופה אנטי-דלקתית וכך תומכת בהישרדותם של איי הלבלב
ד”ר פרח וד”ר דולוף פיתחו פלטפורמת הובלה גבישית המשחררת בתוך ההתקן תרופה אנטי-דלקתית וכך תומכת בהישרדותם של איי הלבלב. פלטפורמה זו מאפשרת שיחרור איטי של התרופה במשך חודשים ואפילו שנים ללא צורך בנשאים לשליטה בקצב השחרור. על בסיס המענק הם יבחנו את הפלטפורמה וישפרו אותה לטובת שימוש קליני.
נבחרת הטכניון לשנת 2022 קיבלה לאחרונה מענק מיוחד (Impact) הניתן רק לחלק קטן מהקבוצות המשתתפות בתחרות העולמית, על סמך השפעתן הצפויה על האנושות.
בכל שנה בוחרת הקבוצה פרויקט חדשני בתחום הביולוגיה הסינתטית, והשנה עוסקת הנבחרת בחומרים המעכבים נשירת שיער הנגרמת מכימותרפיה. כימותרפיה, אחד הטיפולים העיקריים בסרטן, כרוכה בפגיעה ברקמות בריאות – פגיעה המובילה בין השאר לנשירת שיער.
נבחרת הטכניון ל- iGEM עובדת על הוכחת היתכנות של ייצור מעבדתי של דקורסין (Decursin) ושל שילובו בתכשירים ובהם שמפו, קרם וכו’. לחומר זה תכונות רבות ובהן דיכוי דלקת, בלימת סרטן ומניעת אפופטוזיס (מוות מתוכנת) של תאים, לרבות תאי שיער.
קבוצת iGEM טכניון לשנת 2022. מימין לשמאל, עומדים: איסר סנוימן, עמית נלקין, נובה נוימן, בראאה ראשד, מתן חורי, רן בן חיון ויסמין חביב; יושבים: אירינה שקליקוב, ראש הקבוצה מאיה לרמן, מזל פרג’, רעות לאופר ויאנה שקלובסקי.
כיום מיוצרת המולקולה מפרח עונתי נדיר הגדל בקוריאה בתהליך יקר ולא יעיל. קבוצת הסטודנטים מהנדסת חיידקים שיפיקו דקורסין באופן תעשייתי, וחומר זה ישולב בתכשירים מונעי נשירה.
תחרות iGEM היוקרתית נוסדה ב-2004 ב-MIT כדי להקנות לסטודנטים, בעיקר בלימודי התואר הראשון, הזדמנות להתנסות במחקר מדעי ויישומי בעולם הביולוגיה הסינתטית. מאז היווסדה התקיימה התחרות בבוסטון. בשנתיים הקודמות, בשל מגפת הקורונה, היא נערכה במתכונת מקוונת. כעת היא תיערך לראשונה באירופה, במרכז הירידים פריז אקספו – פורט דה ורסאי.
השנה ישתתפו בתחרות יותר מ-300 קבוצות מרחבי העולם ובהן שלוש קבוצות ישראליות – הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון. הקבוצה הישראלית הראשונה הוקמה בטכניון בשנת 2012 בהנחייתו של פרופ’ רועי עמית, חבר סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, המנחה עד היום את נבחרת הטכניון.
במרוצת השנים זכו נבחרות הטכניון במדליות זהב רבות, אך לדברי פרופ’ עמית, “מעבר להשתתפות ולזכייה חשוב להבין שחלק מהפיתוחים של נבחרות הטכניון כבר מתורגמים לפסים יישומיים ומסחריים ולהשפעה ממשית בעולם. אחת הדוגמאות הבולטות היא Koracell, שהוקמה על בסיס הטכנולוגיה שפיתחו הסטודנטים שלנו לקראת תחרות iGEM בשנת 2019. הקבוצה פיתחה טכנולוגיה חדשנית לייצור דבש ללא דבורים באמצעות חיידק מהונדס. טכנולוגיה זו מאפשרת לתכנן במדויק את מרקם הדבש ואת טעמו, ובנוסף מהווה פלטפורמה לחיקוי תהליכים מטבוליים טבעיים נוספים.
הקבוצה יצאה בקמפיין גיוס המונים, שבו היא מציעה מוצרים מעוצבים ייחודיים הקשורים לביולוגיה סינטטית וכן סדנאות והרצאות של חברי הקבוצה בביולוגיה סינטטית, שיעורים פרטיים לתלמידי תיכון ועוד.
לעמוד הקמפיין: https://headstart.co.il/project/69434
לסרטון על הפרויקט:
