שלושת החלוצים בתוכנית החדשה “אמן בקמפוס” הם ד”ר אורית וולף – פסנתרנית בין לאומית ומלחינה, נרדין סרוג’י – אמנית רב-תחומית, וד”ר אלעד שניידרמן – אמן סאונד רב תחומי. התוכנית, שתצא לדרך בשנת הלימודים הקרובה, תומכת באומנים שעבודתם מערבת מחקר וניסוי, משלבת את מדעי הרוח, המדעים, הטכנולוגיה ומקצועות ההנדסה ומייצרת שיח סביב ממשקים אלה.

התוכנית מתקיימת ביוזמת נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ומנוהלת על ידי המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות. היא מתקיימת הודות לתרומתה הנדיבה של גב’ סוניה מרשק.

לדברי נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, “התוכנית החדשה מבטאת את החלטתה של הנהלת הטכניון להוסיף להתנסות הסטודנטים שלנו היבטים הקשורים בתרבות ובאומנות. עלינו להכשיר מנהיגים שבנוסף לכישוריהם כמדענים, רופאים, ארכיטקטים, מחנכים ומהנדסים מעולים יפעלו מתוך תפיסת עולם רחבה והומאנית – מנהיגים שיקבלו הכרעות מקצועיות מתוך עמדה חברתית ואתית ברורה. תוכנית ‘אמן בקמפוס’ משתלבת בהרחבת המחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות – תהליך שנועד לחשוף את תלמידינו למדעי הרוח ולאומנויות.”

ד”ר אורית וולף היא פסנתרנית בין-לאומית, מלחינה ומשוררת שלמדה מוזיקה בבוסטון ובלונדון והשלימה תואר שלישי באוניברסיטת בר אילן. לדבריה, “זו זכות גדולה עבורי לקבל את מינוי ‘אמן בקמפוס’. יש בי אמונה גדולה כי מוזיקה, מתמטיקה, ארכיטקטורה ומדע קשורים זה בזה באופן שטרם נגלה במלואו. כולי שליחות להביא את המוסיקה לא רק כמדיום אמנותי חי ונושם לטכניון, אלא ככלי לפיתוח פדגוגי וטכנולוגי כאחד.”

ד"ר אורית וולף

ד”ר אורית וולף

גב’ נרדין סרוג’י היא אומנית רב-תחומית המנכסת אובייקטים, דימויים וצלילים מוכרים מסביבתה והופכת אותם למעין התערבויות המזמינות את הצופה להגדיר מחדש את הבנתו ואת יחסיו עם הסביבה. לדבריה, “התערבויות אלה מבקשות לפרוץ את הגבולות, לאתגר את הסטטוס קוו על ידי יציאה מהתפקוד או מהשימוש המוכר ולהפנות את הביקורת פנימה.” סרוג’י השלימה תואר ראשון בספרות אנגלית ובאומנות באוניברסיטת חיפה ותואר שני בתוכנית MFA בבצלאל.

גב' נרדין סרוג'י MFA

גב’ נרדין סרוג’י MFA

ד”ר אלעד שניידרמן הוא אמן סאונד רב תחומי, מלחין, חוקר ומרצה העוסק בתפר בין אומנות, טכנולוגיה ומדע. הוא השלים תואר דוקטור באוניברסיטת מדינת ניו-יורק (קומפוזיציה ותאוריה מוזיקלית). ד”ר שניידרמן חוקר את ההיבטים הפיזיים והסנסציוניים של גוף האדם באינטראקציה שלו עם חברת הרשת. במהלך השנים הוא שיתף פעולה עם אומנים רבים מתחומי המחול, הקולנוע, האמנות הפלסטית והמוזיקה. כיום הוא רכז התוכנית הייחודית למוזיקה דיגיטלית בתיכון ליאו באק בחיפה.

ד"ר אלעד שניידרמן

ד”ר אלעד שניידרמן

תוכנית “אמן בקמפוס” היא אבן דרך בשינוי משמעותי שעובר הטכניון בהרחבת המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות, כחלק מהרחבת תחומי ההתעניינות של בוגרי הטכניון. לדברי המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ עודד רבינוביץ’, “דמות הבוגר שאנו רואים לנגד עינינו אינה ממוקדת רק בכישורים או ביכולות המוכוונים לשוק העבודה אלא גם בפיתוחם של הסטודנטים כמנהיגים במדע ובהנדסה הנסמכים על מודעות חברתית ועל הבנת ההקשר ההיסטורי, הפילוסופי והערכי של פעילותם. אנו רוצים לספק להם בסיס חברתי ואתי ורוחב אופקים.”

לדברי ראש המחלקה, פרופ’ אוהד נחתומי, “המחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות עוברת תמורה משמעותית בימים אלו. ממחלקת שירות ליחידת מחקר עצמאית שמבקשת ליצור קשרים מחקריים בין מדעי הרוח למדעים והנדסה בטכניון. למחלקה תפקיד משמעותי בהכשרת מהנדסים על ידי הקניית הקשר היסטורי. פילוסופי ואתי באמצעות קורסים יעודים. המחלקה גם עוסקת בשילוב אתיקה בקורסים טכנולוגיים, בכתיבה אקדמית, בפיתוח של פילוסופיה של הנדסה בצד פילוסופיה של מדע. כפי שהתוכנית של שהות אמנים בקמפוס מדגישה, בניסיון להעמיק את הקשרים וההדהוד בין עולם האמנות לעולם המדע והטכנולוגיה.״

במסגרת התוכנית תקיים ד”ר אורית וולף סדרת הרצאות-קונצרט בשם “מדע, מוסיקה והשראה”. הסדרה תתקיים השנה בקמפוס בשיתוף מדענים וחוקרים מובילים מהטכניון וסטודנטים מצטיינים שינגנו וישתתפו במפגשים. כל מפגש יכלול הופעה חיה, הרצאה מדעית ושיחה בלתי אמצעית.

לעמוד “אמן בקמפוס” – כאן

לעמוד המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות – כאן

ביטחון תזונתי, היכולת לספק לאנושות את התזונה המיטבית באופן מקיים, עלה והתגבר בשנים האחרונות. משבר הקורונה והמלחמה באוקראינה המחישו את הסכנות בתחום זה ואת הצורך למצוא פתרונות יעילים. בטיחות מזון עלתה לאחרונה לכותרות בישראל בעקבות כמה תקלות רחבות היקף בענף המזון – תקלות שהתרחשו במוצרי יסוד ובהם ירקות קפואים ושוקולד. ואילו, רגולציה הינו נושא קריטי ביותר עבור מוצרי המזון החדשניים בדרכם למדפים כגון מוצרי חלב ללא פרה, בשר מתורבת ועוד.

ב-21 בספטמבר תקיים הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון את כנס יום המזון השנתי, שיתמקד השנה בבטיחות, ביטחון, ורגולציה בייצור מזון (Safety and Security of Food Production). מידי שנה מקיימת הפקולטה אירוע לכבוד יום המזון העולמי, המצוין בעולם ב-16 באוקטובר. יום המזון העולמי נוסד על ידי האו”ם כדי לסייע בביעור הרעב בעולם, וכדי להאיר נושאים שונים הדורשים פעולה ומיקוד עולמי.

את הכנס בטכניון תפתח דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ סימה ירון. בכנס יתקיימו הרצאות של מומחים מובילים מהאקדמיה ומהתעשייה ובהם פרופ’ אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, פרופ’ אלכסנדר מת’יס מ-ETH Zurich, איתמר וילן מהלשכה לבטיחות מזון במזרח התיכון, פרופ’ אנט רזק ג’מברק מאוניברסיטת זגרב, פרופ’ אוהד גל-מור מאוניברסיטת תל אביב, פרופ’ צבי חיוקה מהאוניברסיטה העברית, ד”ר זיוה חממה – ראש היחידה לניהול בטיחות מזון במשרד הבריאות, עו”ד קרן שיינמן – יו”ר הוועדה הרגולטורית באיגוד תעשיות המזון וליאם שרון, מנהל המחקר והפיתוח ב-Remilk (חברה המפתחת מוצרי חלב אמיתיים שיהיו זהים בהרכבם למוצרי החלב המוכרים, אך מקורם אינו בבעלי חיים). אלה כמה מהנושאים שיעלו בהרצאות: בטחון תזונתי בראי עולמי ושימוש במקורות מתחדשים, עיבוד מזון והתקדמות תעשיית המזון במאה הקרובה, טכנולוגיות חדשניות לאריזת מזון, ואבולוציה ואפידמיולוגיה של סלמונלה. בנוסף יוצגו במהלך היום סטרטאפים בתחום המזון.

לתוכנית המלאה של הכנס לחצו כאן

החודש (אוגוסט) קיים הטכניון את ערב ההוקרה השנתי לעובדים, במהלכו הצדיע הטכניון בטקס חגיגי לעובדים ולמנהלים המצטיינים לשנת תשפ”ב.

קבלו את העובדים המצטיינים:

אמיל ריבן – אגף מחשוב ומערכות מידע

ד”ר אמיר גראו – הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

ד”ר אסתי מסר – יחידת הבטיחות

גיא שחף – הספרייה המרכזית ע”ש אלישר

יאיר משה – הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי

גלית קינר – הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד

ואת המנהלות המצטיינות :

דליה גוטמן – ראש מנהל הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון

מירי פוסטול-מלץ -ראש יחידת מתאמי מחקר פקולטים, הנהלת רשות המחקר

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר באירוע כי “הערב הזה הוא הזדמנות להודות לכם על העבודה הקשה והמאומצת לאורך השנה. כוחו והצלחתו של הטכניון טמונים במשאב האנושי המעולה שבו, והוא שמוביל את הישגינו הרבים ואת פריצות הדרך במחקר ובהוראה.

כל ארגון מושתת בראש ובראשונה על קבוצת מובילים קטנה, מה שמאפיין אתכם – אמיל, אמיר, אסתי, גיא, יאיר, גלית, דליה ומירי – העובדים המצטיינים – הוא היכולת שלכם ליזום ולחדש בכל מקום שאתם מגיעים אליו, להוביל ולסחוף אחריכם אחרים ולייצר סביבכם סביבת עבודה נעימה ותומכת גם לאחרים. אתם מהווים השראה, דוגמה ומופת לכולנו ועל כך מגיעה לכם מלוא ההערכה ותודה רבה מאיתנו.”

לצפייה בסרטון המצטיינים – לחצו כאן

 

שר החוץ של איחוד האמירויות, השייח׳ עבדאללה בן זאיד, ביקר בטכניון ונפגש עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ועם סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף. הביקור בטכניון חתם את ביקורו של בן זאיד בישראל לציון שנתיים לחתימה על הסכמי אברהם.

שר החוץ השייח׳ עבדאללה בן זאיד עם נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון (מימין)

שר החוץ השייח׳ עבדאללה בן זאיד עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון (מימין)

השר השייח׳ בן זאיד השלים תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת האמירויות. לתפקידו הנוכחי הוא התמנה ב-2006 לאחר ששימש כשר ההסברה האמירתי. בסיור בטכניון אמר השר כי “הטכניון משמש מודל עולמי לקידום החינוך והמחקר המדעי כמרכיבים מרכזיים בצמיחתה של ישראל. הטכניון תרם רבות לפיתוחם של ישראל ושוק העבודה הישראלי בכך שהכשיר בוגרים על פי הסטנדרטים הבין-לאומיים הגבוהים ביותר.” שר החוץ התרשם מאוד מהמיצגים המדעיים שהוצגו לו בטכניון והבטיח לשוב ולבקר בקרוב בקמפוס עם חברי סגל מאיחוד האמירויות כדי לקדם שיתופי פעולה אקדמיים. “איחוד האמירויות ומדינת ישראל מקיימות שיתוף פעולה משמעותי בהוראה, במחקר ובמגזר הטכנולוגי. כיום קיימות הזדמנויות להרחיב ולפתח שיתוף פעולה זה מתוך חתירתן של שתי האומות לשגשוג כלכלי ולצמיחה בת קיימא.”

שר החוץ השייח׳ עבדאללה בן זאיד (במרכז) עם נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון (מימין) וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' אלון וולף

שר החוץ השייח׳ עבדאללה בן זאיד (במרכז) עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון (מימין) וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף

נשיא הטכניון פרופ’ סיון אמר לשר ולחברי המשלחת כי “מעטות האוניברסיטאות שהשפיעו באופן דרמטי כל כך על מדינותיהן כפי שהשפיע הטכניון על מדינת ישראל. הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות הם חלון הזדמנויות לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי. חינוך ומדע הם נושאים המחברים בין אנשים, ונשמח לשיתופי פעולה מחקריים ואקדמיים עם אוניברסיטאות באיחוד האמירויות.”

הביקור התקיים במרכז המבקרים ע”ש פולק בטכניון, שם מוצגות התגליות ופריצות הדרך המחקריות והטכנולוגיות של חוקרי הטכניון, בהן תגליותיהם של חתני פרס נובל מהטכניון ופיתוחים שהובילו להקמת חברות טכנולוגיות פורצות דרך. שתיים מהחברות האלה הן מזור רובוטיקה, שהוקמה על בסיס טכנולוגיה שפיתח פרופ’ משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות, ונובוקיור שהוקמה על בסיס טכנולוגיה לטיפול חדשני בסרטן של פרופ’ אמריטוס יורם פלטי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

שר החוץ השייח׳ עבדאללה בן זאיד סוקר את מיצג הננו-תנ"ך במרכז המבקרים ע"ש פולק בטכניון

שר החוץ השייח׳ עבדאללה בן זאיד סוקר את מיצג הננו-תנ”ך במרכז המבקרים ע”ש פולק בטכניון

לשר החוץ האמירתי נלוו השר אחמד עלי אל סייג, עוזר השר לענייני תרבות עומאר סייף גובאש, שגריר איחוד האמירויות בישראל מוחמד אל חאג’ה, יועץ השר עבדולה אל חרתי, ראש לשכת שר החוץ וועבדול רחמן אל נקבי ושגריר ישראל לאמירויות אמיר חייק.

הטכניון הוא האוניברסיטה המובילה באירופה, וה-40 בדירוג העולמי, במספר הפטנטים המאושרים בארצות הברית. כך עולה מדירוג של האקדמיה האמריקאית הלאומית לממציאים וארגון IPO. הדירוג מבוסס על נתוני משרד הפטנטים האמריקאי לשנת 2021.

הטכניון, עם 63 פטנטים בשנת 2021, מקדים ברשימה זו אוניברסיטאות ותיקות וידועות ובהן אוקספורד, פרינסטון וג’ורג’יה טק. אוניברסיטה ישראלית נוספת שנכנסה לדירוג היא אוניברסיטת ת”א (מקום 68). בראש הרשימה דורגה האוניברסיטה של קליפורניה  (University of California).

פרופסור קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, בירך את החוקרים, חברי הסגל והסטודנטים על ההישג המרשים. “האצתם של מיסחור פיתוחים ורישום פטנטים היא יעד הנגזר מההחלטה האסטרטגית להדק את הקשר בין האקדמיה והתעשייה. הטכניון משקיע משאבים רבים בנושא זה, ובכוונתנו להמשיך את המגמה האמורה כדי לתרגם את הקניין הרוחני שנוצר בטכניון ליישומים המשפיעים על האנושות.”

פרופסור קובי רובינשטיין

פרופסור קובי רובינשטיין

תיק הפטנטים של הטכניון כולל כיום יותר מ-1,500 בקשות לפטנט ופטנטים רשומים. את תהליכי המסחור ורישום הפטנטים מובילה זרוע המסחור של הטכניון (T3), המקיימת מאות שיתופי פעולה עם התעשייה ומקדמת את הקמתן של חברות סטארטאפ המבוססות על ידע טכניוני – כ-15 חברות חדשות בכל שנה. כיום נמנה הטכניון עם 20 האוניברסיטאות המובילות בתחום היזמות והקמת חברות.

לדירוג – לחצו כאן

ארבעה חוקרים בטכניון זכו במענקים מתקדמים של הנציבות האירופית למחקר (ERC). מדובר במענקי PoC, בסך 150,000 יורו לחוקר, שנועדו לקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור, לרבות הקמת חברת הזנק. הם ניתנים רק לחוקרים שכבר זכו במענק ERC בעבר.

פרופ’ יובל שקד מהפקולטה לרפואה יקבל את המענק על פיתוחם של סמנים ביולוגיים תאיים בדם לניבוי תוצאות הטיפול האימונותרפי.

פרופ' יובל שקד

פרופ’ יובל שקד

פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט תקבל את המענק על פיתוח גירויים ממוקדים של האינסולה כטיפול בהפרעות אוטואימוניות.

פרופ' אסיה רולס

פרופ’ אסיה רולס

ד”ר שי ברלין מהפקולטה לרפואה יקבל את המענק על קדם-מסחור של חומרים רב-תכליתיים לשיפור ממוקד של קונטרסט בדימות MRI. חומרים אלה ישפרו את איכותן של סריקות מוח.

ד"ר שי ברלין

ד”ר שי ברלין

פרופ’ יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית יקבל את המענק על פיתוח שיטה מהירה לייצור רכיבים אופטים מדויקים בהדפסת תלת-ממד.

פרופ' יואב שכטמן

פרופ’ יואב שכטמן

 

מאמצי הטכניון לקידום פעילותו ומיצובו בתחום הבינה המלאכותית ממשיכים לשאת פרי. הדירוג הבין-לאומי היוקרתי CSRankings הציב את הטכניון גם השנה במקום הראשון בתחום הבינה המלאכותית באירופה ובישראל. בדירוג העולמי ממוקם הטכניון במקום ה-16, ובדירוג העולמי בתת-התחום של מערכות לומדות – במקום העשירי.

פעילותו המעמיקה והמתמשכת של הטכניון במגוון תחומי ה-AI באה לידי ביטוי בין השאר בגיוס חוקרים וסטודנטים מכל יחידות הטכניון לקידום מחקרים בין-תחומיים בבינה מלאכותית ובהגדלת מספר התוכניות והיוזמות החדשות במגוון תחומי ה-AI עם חברות מובילות בתעשיות עתירות הידע ואוניברסיטאות ומוסדות מחקר מובילים בעולם. על רקע זה מקים הטכניון בימים אלה את קהילת הבינה המלאכותית בטכניון. קהילה חדשה זו תעצים את הסטודנטים ואת חוקרי הטכניון הפועלים בכל תחומי הבינה המלאכותית ואת שיתופי הפעולה הרבים של הטכניון עם התעשייה והאקדמיה בתחומים אלה.

ב-Tech.AI המרכז לבינה מלאכותית בטכניון (MLIS לשעבר), מעורבים כיום כ-150 חוקרים בטכניון. חוקרים אלה מיישמים בפעילותם מתודולוגיות וכלים מתקדמים בחזית הבינה המלאכותית בשורה של תחומים ובהם מדעי הנתונים, מחקר רפואי, הנדסת מכונות, הנדסה אזרחית, ארכיטקטורה וביולוגיה. את פעילות Tech.AI מובילים פרופ’ שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, פרופ’ אסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ופרופ’ שי שן אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

לדברי פרופ’ מנור, “הטכניון ממשיך לבסס מעמדו כמוסד המחקר המוביל בישראל ובאירופה בתחומי הליבה של הבינה המלאכותית תודות לסביבת העבודה הייחודית הקיימת בתחום זה בטכניון. סביבה זו כוללת כיום כ-150 חוקרים ממגוון פקולטות, מרכזי מחקר בעלי פעילות ענפה ומספר הולך וגדל של תוכניות לימודים בתחום ויוזמות ותוכניות בעלות גוון מחקרי שהן פרי שיתופי פעולה בין הטכניון לחברות והארגונים המובילים בארץ ובעולם.”

פרופ' שי מנור

פרופ’ שי מנור

 

לדברי פרופ’ שוסטר, “ביסוס מעמדו של הטכניון כחלוץ ומוביל עולמי בתחום ה-AI, והפצת הידע שנרכש בתהליך זה גם לעולם המסחרי על גווניו, הן משימות לאומיות רבות חשיבות. Tech.AI, המרכז לבינה מלאכותית בטכניון, פועל מסביב לשעון ובאמצעות מגוון ערוצים ופעילויות כדי להעמיק את החינוך הטכניוני המקדם מחקר ויישום בינה מלאכותית בכל הפקולטות ומרכזי המחקר, ולספק לסטודנטים וחוקרים בטכניון העוסקים בכל תחומי הבינה המלאכותית את הסביבה התומכת ביותר.”

פרופ' אסף שוסטר

פרופ’ אסף שוסטר

לדברי פרופ’ שי שן-אור, המוביל את פעילות הביומד ופתרונות הבינה המלאכותית לתחום הבריאות במסגרת Tech.AI, “מרכז Tech.AI מאגם את פעילות הביומד הטכניונית בתחום ה-AI וממצב אותו במקום מוביל בעולם, עם שותפויות נרחבות עם חברות מובילות כגון פייזר ו-IBM ומוסדות רפואים מובילים בארץ ובעולם כגון רמב”ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם ובית החולים לילדים  בסינסנטי. לאחרונה אף נחתם הסכם להקמת מכון זימין בטכניון, שיפעל במסגרת Tech.AI. המכון יקדם פרויקטים בין-תחומיים ויפתח טכנולוגיות המבוססות על ביג דאטה ועל למידה חישובית לשיפור בריאות האדם. המכון יתמוך בפרויקטים נבחרים, תוך העדפה להצעות שיש בהן מרכיב יישומי ומתוך כוונה להקים חברות סטארטאפ המבוססות על פרויקטים אלה.”

פרופ' שי שן-אור

פרופ’ שי שן-אור

Tech.AI מזמין חברות בתעשייה ובמגזר העסקי ליצור קשר עם גדי פארן, מנהל השיווק של המרכז, כדי למסד קשרים ושיתופי פעולה במגוון תחומי הבינה המלאכותית.

זהו המחזור הראשון של מענקים אלה שמקצה ISF – הקרן הלאומית למדע. תוכנית מפצ נועדה לקדם מדע פורץ דרך בסדרי גודל משמעותיים והיא בוחנת את המועמדויות הן בהיבט של מצוינות החוקרים והן בהיבט של מצוינות הצעת המחקר והשפעתה הפוטנציאלית.

בטקס חגיגי שנערך בתחילת השבוע בבית נשיא המדינה בירושלים הוענקו המענקים לעשרה חוקרים נוספים ממכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית. הנשיא יצחק הרצוג אמר בטקס כי “התכנסנו כאן על מנת לברך את זוכי המענקים למחקרים פורצי דרך של הקרן הלאומית למדע, אך יותר מכך, אנו ניצבים כאן על מנת להפגין את תמיכתנו הממשית במסעם הארוך, והכמעט בלתי-נתפס, אל תוך עתידנו.

פרופ’-מחקר מרק עוסק בפיתוח אסטרטגיות חדשות לסינתזה של מבנים מולקולריים מורכבים. הוא עומד בראש המרכז לתהליכים בני-קיימא וקטליזה בטכניון. הוא זכה בפרסים יוקרתיים רבים ובהם פרס ארתור קופ מטעם החברה האמריקאית לכימיה, פרס האגודה הבריטית לכימיה, פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים ע”ש ד”ר חיים ויצמן, פרס מיכאל ברונו, פרס בסל מטעם קרן הומבולדט ופרס הנרי טאוב למצוינות אקדמית. הוא חבר באקדמיה הצרפתית למדעים, באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובאקדמיה האירופית (Academia Europaeaולאחרונה מונה לפרופ’-מחקר בטכניון – תואר הצטיינות מיוחד השמור לחוקרים מעטים בטכניון.

הטכניון והאוניברסיטה העברית בירושלים חתמו אתמול (רביעי 07.09), על שיתוף פעולה עם חטיבת המחקר של חברת IBM לקידום יכולות הבינה המלאכותית ושימושיה.  שיתוף הפעולה הוכרז במסגרת ועידה שקיימה IBM בתל אביב, במלאת 50 שנה להקמת מעבדת המחקר של החברה בישראל.

בינה מלאכותית משפיעה על חיי היום יום של כולנו והיא מנוע צמיחה מרכזי בעולם העסקי. כמויות הדאטה ההולכת וגדלות דורשות מארגונים לפתח יכולת טכנולוגית מתקדמת בכדי להשמיש בינה מלאכותית בקנה מידה  רחב – אתגרהמצריך השקעה רבה במחקר ופיתוח. לאור העובדה שבישראל יש מחסור חמור בבעלי תואר מתקדם במדעי המחשב, והצורך הגובר של האקדמיה במימון ובהבאת מיומנויות וכישורים מהעולם העסקי, החליטה חטיבת המחקר של IBM להשיק שיתוף פעולה עם הטכניון והאוניברסיטה העברית.

מימין לשמאל: נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, סגנית נשיא IBM לבינה מלאכותית ומנהלת מעבדת המחקר בישראל ד"ר איה סופר, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ' קובי רובינשטיין וסגן נשיא בכיר וראש חטיבת המחקר של IBM, ד"ר דריו גיל.  קרדיט: דניאל אליאור Daniel Elior

מימין לשמאל: נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ’ אשר כהן, סגנית נשיא IBM לבינה מלאכותית ומנהלת מעבדת המחקר בישראל ד”ר איה סופר, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ’ קובי רובינשטיין וסגן נשיא בכיר וראש חטיבת המחקר של IBM, ד”ר דריו גיל. קרדיט: דניאל אליאור Daniel Elior

במסגרת שיתוף הפעולה, שיתפרס על פני שלוש שנים, ייערכו  מחקרים למציאת פתרונות חדשים בעולם הבינה המלאכותית בשלושה תחומים עיקריים: עיבוד שפה טבעית, האצת גילויים לפיתוח תרופות ומחשוב רב-ענני (Multi-Cloud) שיתמוך בחישובי בינה מלאכותית מבוזרים. IBM תממן את עבודת המחקר שיבצעו דוקטורנטים בפקולטות שונות בטכניון ובאוניברסיטה העברית בהשקעה של מיליוני שקלים.

פרופ’ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, ציין כי: “השילוב של חברת טכנולוגיה מובילה כמו IBM יחד עם החוקרים והחוקרות המצויינים שלנו, הוא שילוב שנותן מענה אופטימלי למהפכת המידע והמהפכה החישובית. עם הביקוש ההולך וגובר לרופאים חישוביים המתמחים בלמידה ממוחשבת אלגוריתמיקה ומדעי המחשב, החיבור לחברת הטכנולוגיה IBM כבר בשלבים מוקדמים של המחקר, יוביל לפריצות דרך יוצאות דופן במדע וברפואה”.

פרופ’ קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, אמר: “לטכניון ולמעבדת המחקר של IBM קשרים הדוקים וחמים כבר שנים רבות, עוד מאז הקמתה. בשנים האחרונות מתקיימת בטכניון פעילות מעמיקה ונרחבת ב-AI במגוון תחומים. שיתוף הפעולה עם IBM, אותו יובילו חוקרים העוסקים בתחום, יהווה מכפיל כוח למחקר ולפיתוח בתחום. אנו מברכים על שיתוף הפעולה המחקרי שיתרום רבות לשני הגופים”.

ד”ר איה סופר, מנהלת המעבדה בישראל וסגנית נשיא עולמית לבינה מלאכותית בחטיבת המחקר של IBM, בירכה על שיתוף הפעולה: “תעשיית ההייטק הישראלית מקבלת היום חיזוק משמעותי להמשך הצלחתה. שיתוף הפעולה עם הטכניון והאוני’ העברית יוליד כאן כישרונות חדשים ומלומדים, אשר יבצעו מחקרים פורצי דרך למינוף הבינה המלאכותית ושיפור חיינו. אני גאה בחטיבת המחקר העולמית של IBM שהחליטה להשקיע במהלך החשוב הזה שיזמנו”.

 

העיטור ניתן לפרופ’ לביא במעון שגרירי צרפת בתל אביב במעמד שגריר צרפת בישראל מר אריק דנון וגב’ מארי-כריסטין דופיי-דנון. העיטור המכובד הוענק לו על תרומתו להפצת הידע המדעי ברחבי העולם והתגייסותו לשיתופי פעולה צרפתיים-ישראלים שהשפיעו על מהלך ההיסטוריה המודרנית של שתי המדינות.

שגריר צרפת בישראל מר אריק דנון מעניק לפרופ' לביא את עיטור המפקד

שגריר צרפת בישראל מר אריק דנון מעניק לפרופ’ לביא את עיטור המפקד

פרופ’ לביא מכהן כיום כיו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל ויו”ר המולמו”פ – המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. הוא מומחה בעל שם עולמי לחקר השינה ויזם שנמנה עם מייסדי “איתמר מדיקל” וחברות נוספות בתחום ההנדסה הביו-רפואית. לפני מינויו לנשיא הטכניון הוא שימש בתפקידים בכירים אחרים ובהם דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וסגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים. ב-2015, במקביל לכהונתו כנשיא הטכניון, הוא התמנה ליו”ר ור”ה (ועד ראשי האוניברסיטאות). במרוצת השנים היה פרופ’ לביא מעורב, כמומחה עולמי בתחום השינה, בכמה החלטות ציבוריות משמעותיות ובהן ביטול שעת האפס בבתי הספר היסודיים, הנהגת שעון הקיץ, הארכת משך השינה המינימלי בצה”ל והפעלת הגל השקט בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה.

מר אריק דנון מברך את פרופ' לביא

מר אריק דנון מברך את פרופ’ לביא

מסדר הדקלים, שנוסד על ידי נפוליאון בשנת 1808, מעניק את העיטור היוקרתי לאישים בולטים מהאקדמיה ומעולמות התרבות והחינוך על הצטיינות אקדמית ועל תרומה משמעותית למדע, לחינוך ולעולם האקדמי.

פרופ' לביא בטקס

פרופ’ לביא בטקס

 

 

קרדיט לתמונות: © Ambassade de France en Israël