Category Archives: כתבות אמצע

מערך ניסויי שנבנה בפקולטה לפיזיקה בטכניון מדגים העברת אטומים ממקום למקום באמצעות מנהור קוונטי בין מלכודות אור. את המחקר הובילו פרופ’ יואב שגיא והדוקטורנט ינאי פלורסהיים מהמכון למצב מוצק והוא התפרסם בכתב העת היוקרתי Science Advances  

הניסוי מבוסס על מלקחיים אופטיים – טכניקה ניסויית ללכידה של אטומים, מולקולות, ואפילו תאים חיים על ידי פוטנציאל אופטי הנוצר באמצעות קרני לייזר הממוקדות לגודל מיקרוני. כיצד זה אפשרי? זה אפשרי משום שהאינטראקציה של האור עם החומר מייצרת כוח הפרופורציונאלי לעוצמת האור. זהו כוח חלש מכדי להשפיע על שגרת חיינו, אבל כאשר מדובר בחלקיקים זעירים כגון אטומים הוא חזק מספיק כדי להחזיק אותם במקומם או להזיז אותם ממקום למקום. המצאת המלקחיים האופטיים, שהפכו לכלי משמעותי מאוד בפיזיקה, זיכתה את הפיזיקאי ארתור אשקין (Arthur Ashkin) בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2018.

סריקה של יעילות העברת האטומים. הציר האופקי הוא הפרש הזמנים בין הגעת שני זוגות המלקחיים לנקודה הקרובה ביותר ביניהם, והציר האנכי הוא המרחק המינימלי. הצבע מייצג את יעילות ההעברה.

חוקרי הטכניון השתמשו בניסוי בשרשרת קווית של שלושה מלקחיים אופטיים. באמצעות שינוי המרחקים בין כל שני מלקחיים סמוכים הם שלטו באופן דינמי בקצב המנהור של אטומים ביניהם. מנהור היא תופעה ייחודית לעולם הקוונטי, שבה לחלקיקים יש סיכוי לעבור דרך מחסום פוטנציאל שבאופן קלאסי הם לא יכולים לעבור. על ידי השליטה בקצב המנהור, החוקרים הצליחו להעביר את האטומים בין המלקחיים הקיצוניים בשרשרת באופן חלק וביעילות גבוהה.

תמונת מראה צילום מהצד של תא הוואקום. בתוך התא מתרחש הניסוי. בתמונה רואים את שני החלונות (מלמעלה ומלמטה) של תא הוואקום, דרכם נכנסות ויוצאות קרני הלייזר שיוצרות את המלקחיים

בנוסף, החוקרים הראו כי למרות שהאטומים עוברים בין שני צידי השרשרת, הסיכוי למצוא אותם במלקחיים האמצעיים הוא מאד נמוך. תכונה מסקרנת זאת של סכמת ההעברה ניתנת להבנה אם נזכור כי בתורת הקוונטים חלקיק מתואר על ידי גל או חבילת גלים. בסכמה שהודגמה בניסוי, הגלים מתאבכים באופן הורס במלכודת האמצעית, ולכן אי אפשר למצוא שם את האטומים. זוהי הדגמה ראשונה לשיטת העברה זו, והחוקרים מעריכים כי היא עשויה להוות אבן דרך משמעותית בפיתוחן של פלטפורמות קוונטיות חדשות.

זום-אין דרך אותו חלון צד ומראה של שני החלונות מלמעלה ולמטה

המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF), קרן פזי ומרכז הקוואנטום ע”ש הלן דילר בטכניון.

למאמר ב-Science Advances

הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי חנכה אתמול (ג’, 5 בנובמבר 2024) את המבואה ע”ש עוזיה גליל ז”ל, מייסד אלביט מערכות וחברות רבות נוספות. הטקס נערך בהשתתפות בני המשפחה והנהלת חברת אלביט מערכות ובמעמד נשיא ומנכ”ל אלביט מערכות בצלאל (בוצי) מכליס, יו”ר דירקטוריון אלביט מערכות לשעבר מיקי פדרמן, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, דיקנית הפקולטה פרופ’ עדית קידר ויו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ’ פרץ לביא.

טקס הסרת הלוט. מימין לשמאל: מנכ”ל ונשיא אלביט מערכות בצלאל (בוצי) מכליס, בנותיו של עוזיה דניאלה ורות, אלמנתו אלה גליל, יו”ר אלביט לשעבר מיקי פדרמן, דיקנית הפקולטה פרופ’ עדית קידר, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ויו”ר אגודת ידידי הטכניון פרופ’ פרץ לביא.

הקמת המבואה, המנציחה את פועלו של עוזיה גליל ז”ל ומציגה את הטכנולוגיה המתקדמת להגנה שאותה מפתחת אלביט מערכות, התאפשרה הודות לתרומות המשפחה וחברת אלביט מערכות לטכניון. התצוגה במבואה ממחישה את החיבור בין מורשתו של עוזיה לתוצרי חברת אלביט אשר מהווים את חוד החנית של ההגנה בישראל.

עוזיה גליל (2021-1925) היה בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון ומאבות ההייטק הישראלי. הוא נולד בשנת 1925 בבוקרשט ועלה לישראל עם עליית הנוער בגיל 16. ב-1943 התקבל ללימודים בטכניון ובתום הלימודים החל שירות ממושך בחיל הים. לאחר תואר שני באוניברסיטת פרדו (Purdue) עבד בשיקגו בפיתוח הטלוויזיה הצבעונית של מוטורולה ובשובו לארץ חזר לחיל הים כראש מחלקת מו”פ אלקטרוניקה. ב-1957 הצטרף גליל לשורות הטכניון כמרצה וכמנהל מחלקת האלקטרוניקה בפקולטה לפיזיקה. במסגרת עבודתו בטכניון פיתח מערכות אלקטרוניות מתוחכמות לשימוש במחקר פיזיקלי. לצד עבודתו בטכניון הקים ב-1962 את אלרון, שהצמיחה יותר מ-25 חברות טכנולוגיה ובהן אלסינט וצורן. לימים הקים את “מרכז גליל לאינפורמציה רפואית ממוחשבת וטלרפואה” שליד הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון כדי לרתום את הטכנולוגיה לטובת הרפואה והאדם באמצעות אינטגרציה בין מערכות טכנולוגיות שונות.

בתו של גליל רות אלון, בוגרת הטכניון ויזמית הייטק, אמרה בטקס: “תמיד ידענו והרגשנו שמשפחת גליל המורחבת כוללת את הטכניון וחברת ‘אלביט’. אלה היו ה’בתים’ של אבא. שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה היה תמיד חזונו ופועלו, ואין מתאים מהמקום הזה להזכיר ולהנציח אותו.”

“עוזיה היה איש חזון שתרם רבות לטכניון, לתעשייה ולחברה בישראל,” אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “הוא היה מיקירי הטכניון, מהבולטים בבוגריו וידיד מסור למוסד האקדמי שבו רכש את השכלתו. עוזיה, יזם בכל רמ”ח איבריו, הוא מייסד אלרון – מודל ראשון להקמת תעשייה עתירת טכנולוגיה הצומחת מתוך מוסד אקדמי ישראלי. עוזיה הקדים את זמנו בתחומים רבים. הוא הניח את היסודות לאומת חברות ההזנק הישראליות וכך צפה כבר לפני עשרות שנים את השילוב ההכרחי בין טכנולוגיה לרפואה בשירות האדם. תרומתו לטכניון כיו”ר הקורטוריון וכחבר הוועד המנהל במשך שנים הייתה אדירה. המבואה החדשה תשמש בהכשרת דור העתיד של תעשיית ההייטק הישראלית, הסטודנטים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, ותוקדש למורשתו של גליל, מורשת של חיבור בין אקדמיה ותעשייה וטיפוח הדור הצעיר של מדענים ומהנדסים.”

פינת ההשראה לסטודנטים במבואה החדשה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי

בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ”ל ונשיא אלביט מערכות: “עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. דבריו של יגאל אלון משתקפים היטב במבואה שלהקמתה נרתמנו להנצחת מורשתו של עוזיה גליל. החיבור בין הטכניון, בוגריו ואלביט הוא קשר חזק של שותפות, עשייה ואחריות להטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה הישראלית. עובדי אלביט בוגרי הטכניון מכירים ופועלים בהתאם לחזון של עוזיה גליל ז”ל אשר אופיו המיוחד, יצר העשייה, היצירה והחדשנות שלו מפיחים בנו – מנהלי החברה ועובדיה – רוח יצירה ותרומה מדי יום. אנחנו גאים להיות ממשיכי דרכו, מחויבים לשמר ולהעביר לדורות הבאים את מורשתו ולתרום מדי יום להגנה על מדינת ישראל.”

“עוזיה לימד אותנו שחדשנות ויזמות הן יותר מאשר מיומנות טכנית. זוהי דרך חשיבה, דרך להאמין בכוחם של רעיונות לשנות את העולם,” אמר נשיא הטכניון לשעבר ויו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל, פרופ’ פרץ לביא. “עבור האנשים שעבדו לצידו של עוזיה הוא לא היה רק מנהיג אלא גם מנטור. הוא האמין בפוטנציאל של אנשים באותה מידה שהוא האמין בפוטנציאל של הטכנולוגיה, לכן הטכניון היה כה קרוב לליבו. הוא האמין בכל ליבו בחיבור שבין האקדמיה והתעשייה. הוא נתן ביטוי לאמונה זאת כמעט בכל ישיבה של הוועד המנהל של הטכניון, בו היה חבר שנים רבות.”

בשנת 1977 העניק הטכניון לגליל תואר דוקטור לשם כבוד. ב-1980 התמנה גליל לתפקיד יו”ר הקורטוריון ובכך היה לבוגר הטכניון הראשון בתפקיד זה, שבו החזיק עד 1990. ב-1997 הוא קיבל את פרס ישראל על תרומתו לפיתוח תעשיית ההייטק הישראלית, ובאותה השנה זכה גם במדליית הטכניון – אות הכבוד הגבוה ביותר של הטכניון. 

לסרטון המציג את פועלו של עוזיה גליל ז”ל:

פרופ’ גני יקבל את הפרס “על תרומות חלוציות במחקר בנושאי הנעה בהודפים מתכתיים, חומרים אנרגטיים, רקטות היברידיות, מנועי מגח ועל-מגח ועל תרומה מתמשכת לאורך שנים של חינוך דורות של מומחי הנעה.” פרופ’ גני אמר כי “מדובר בהוקרה משמעותית מאוד, ואני כמובן נרגש לקבל את הפרס. כל חיי האקדמיים מוקדשים למחקר ולהוראה בתחום ההנעה הרקטית בפרט וההנעה האוירונוטית המהירה בכלל. אני מעריך את התרומה של כל אחד מהסטודנטים, המדענים ואנשי הצוות ההנדסי שעבדו איתי במשך השנים. הפרס הניתן על ידי האגודה האווירונוטית המובילה בעולם מבטא הכרה והערכה ברמה הגבוהה ביותר.”

פרופ’ אלון גני

פרופ’ דניאלה רווה, דיקנית הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, אמרה: “אנו מברכים את פרופסור גני על קבלת פרס Wyld Propulsion היוקרתי. עשרות שנות מחקר פורץ דרך ומחויבותו להכשרת דורות של מהנדסי ומדענים תעופה וחלל הופכים אותו לנמען ראוי. פרופ’ גני עוזר לפקולטה שלנו במשימתה להמשיך ולהיות מרכז אקדמי ברמה עולמית לאווירונוטיקה ואסטרונוטיקה המוקדש ליצירה, הרחבה ושיתוף של ידע במדעי התעופה והנדסת התעופה והחלל.”

פרס Wyld מוענק על הישגים יוצאי דופן בפיתוח או ביישום של מערכות הנעה רקטית. הפרס היוקרתי ממומן על ידי הוועדות הטכניות של האגודה בנושאי הנעה חשמלית, הנעה רקטית היברידית, הנעה רקטית נוזלית, הנעה גרעינית והנעה מוצקה.

יפתח משל הציג את פרויקט הגמר שלו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, בהנחיית אדר’ גבי שוורץ ואדר’ ד”ר דקלה יזהר, בתערוכת פרויקטי הגמר שהוצגה לאחרונה בקמפוס. לפני המלחמה חשב משל שפרויקט הגמר שלו בפקולטה יעסוק בעירו אשקלון, אבל השהות האינטנסיבית בקיבוץ ניר עוז, שם שהה תקופה ארוכה כמילואימניק, שינתה את ההחלטה הראשונית. יחידת המילואים המיוחדת של משל התמקמה כבר בתחילת המלחמה בקיבוצי העוטף,  והקשר עם ניר עוז הפך לחלק ממנו. שם, בשעות הפנויות, הוא עבד על מה שהפך לפרויקט הגמר שלו בטכניון.

בטקסט הפתיחה לפרויקט, תחת הכותרת “ניר עוז ואני”, כותב משל: “במשך שלושה חודשים רצופים חייתי בקיבוץ החרב. בתים רבים נשרפו כליל, סימני ירי על חלונות הממ”ד, משפחות שלמות שנמחקו, חיים שנגדעו באבחה… בכל יום ובכל שיטוט גיליתי שכבות נוספות מסיפורו של הקיבוץ ורבדים הכרוכים במקום, בתושביו ובקורותיו. פגשתי שורדי טבח שהגיעו לאסוף את חפציהם, שוחחתי עם מקימי ניר עוז, פגשתי אנשים שאיבדו את כל עולמם. כאדם, כלוחם וכאדריכל ניקרה בי השאלה כיצד אפשר להשיב הביתה קהילה פצועה ומדממת שחוותה טראומה כל כך משמעותית.”

פרויקט הגמר עוסק בשיקום ניר עוז באופן שלא יהפוך את הקיבוץ לאנדרטה אלא ישיב אותו להיות מקום חי. “כדי לגשת למלאכת השיקום מוכרחים להבין מהוה קיבוץ ניר עוז ואיזה מין חיים היו שם לפני השבת השחורה. לאחר מכן יש ללמוד את הטראומה המרחבית שהמקום חווה ואת רגשות החברים, ולסיכום התהליך לגבש עקרונות להתערבות וליצירת מרחב משוקם.”

משל, בן שלושים, גדל באשקלון. הוריו אודי ונגה רופאים וכמותם שתי אחיותיו הגדולות. הוא עצמו  למד בבית ספר לאומנויות באשקלון והשלים בגרות של חמש יחידות באומנות פלסטית. “שם גיליתי שאני  רוצה  להיות  אדריכל, וכבר  בגיל 13 התחלתי לבנות  דגמי בתים, כך שהדרך לעולם האדריכלות הייתה טבעית.” אחרי הצבא הוא התלבט בין בצלאל לטכניון, ובעקבות היום הפתוח בטכניון בחר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. “בנוסף למוניטין של הטכניון, האווירה בקמפוס מצאה חן בעיניי, עם הדשא ליד הפקולטה. בפקולטה עצמה ראיתי את ‘הסדנה של מוטי’, נגריה שהזכירה לי את  בית  הספר.” משל החל את לימודיו ב-2018 וכיום, במקביל ללימודיו, הוא גם עובד במשרד אדריכלים. “אני נמצא במקום הנכון מבחינה מקצועית, מקום שמאפשר לי להתפתח ולהמשיך לפתח את התשוקה שלי למקצוע.” 

הציורים שצייר משל בניר עוז בתקופת המלחמה הוצגו לאחרונה בתערוכה “ממציאות לזיכרון” בסינמטק תל-אביב, וההכנסות ממכירותיהם הועברו לעמותת “בשביל המחר”, המסייעת ללוחמים שהשתחררו להתמודד עם חוויותיהם. התערוכה הוצגה בטכניון ביוני האחרון, בתקופת מושב הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון, המשיכה למשכן הכנסת ובקרוב היא תוצג בארצות הברית בכינוס של GA, האסיפה הכללית של הקהילות היהודיות בצפון אמריקה, שתיפתח בוושינגטון ב-10 בנובמבר.

צילום: חיים זינגר

קהילת הטכניון התכנסה הבוקר לציון יום האבל למתקפת הטרור של 7 באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל. הטקס התקיים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. את היזכור לזכר הנרצחים והחללים קרא פרופ’ אמריטוס יוסף איצקוביץ’ אלדור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ששכל בחודש פברואר את נכדו רס”ל עדי אלדור ז”ל, לוחם ביחידת מגלן שנפל בחאן יונס. במסגרת האירוע התקיימה הרצאתו של תמיר סטיינמן, כתב חדשות 12 בדרום, “הילד עם האצבע בסכר”.  סטיינמן זכה בפרס העיתונאי המצטיין ובאות גיבורי העוטף.

פרופ’ אמריטוס יוסף איצקוביץ’ אלדור

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון הזכיר את הסטודנטים והבוגרים שנפלו ונרצחו באירועי ה-7 באוקטובר ובמלחמה שפרצה בעקבותיהם, ובהם הסטודנטים סרן (מיל’) עמית חיות מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב וסרן (מיל’) אלון ספראי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט שנפלו בימים האחרונים בקרבות בדרום לבנון. הוא אמר כי “יום הזיכרון לטבח השבעה באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל מקיף שנה כרונולוגית אחת, שנה קשה וכבדת דמים, שנה של שכול, מוות ושבר עמוק, זיכרון של אלה שאינם כבר בינינו, זיכרון של טראומה אישית ולאומית שלא הכרנו כמותה בדור הזה.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בטקס

“אבל השנה המטלטלת הזאת תאצור בתוכה לעד גם זיכרון של רוח חדשה, רוח עזה שמילאה את הלבבות וניכרה היטב בשטח, ודור צעיר מופלא. החברה הישראלית נרתמה במלוא מרצה ויכולותיה להגנה ולסיוע בכל החזיתות – בשדה הקרב, ביוזמות סיוע מופלאות לקהילות שנפגעו ובתושייה מעוררת השראה במקומות שבהם נעלמה המדינה. גם הירתמותה של קהילת הטכניון על כל ענפיה הייתה ועודנה מקור עצום של גאווה לכולנו. אנו גאים באלפי המילואימניקים והמילואימניקיות שלנו, סטודנטים וחברי סגל מנהלי ואקדמי, וברבים נוספים ששלחו לעצמם צו 8 אזרחי וסייעו לאלה מביננו שחייהם נעצרו, למפונים מבתיהם, לחקלאים, לחיילים ולקהילות נוספות. שוב הוכחנו את שידענו תמיד: את שליחותה של קהילת הטכניון, את חוסנה, ואת מחויבותה לחבריה ולחברה כולה.”

כתב החדשות תמיר סטיינמן סיפר על מה שעבר בשבעה באוקטובר. באותו יום עלה סטיינמן לשידור מייד עם תחילת המתקפה ובקול רועד הביא את הקולות מיישובי העוטף וזעק את תחושת ההפקרה שחשו באותו יום תושבי בארי, כפר עזה, ניר עוז, שדרות, אופקים ויתר יישובי העוטף. סטיינמן סיפר כיצד תיווך בין תושבי העוטף לכוחות הביטחון והתקשורת וקרא בשידור חי את פניות התושבים המבועתים. בפתח הרצאתו הוא אמר כי “אני גאה להיות כאן היום, דווקא כאן, בטכניון, שמסמל בעיני מצוינות ושאיפה להגיע הכי גבוה שניתן. זהו מקום של מצוינות שבו לא רק ניתן לשאוף להגיע לחלל אלא גם מלמדים ערכים ולהיות בני אדם. אני מסתכל על הפנים היפות של הסטודנטים והבוגרים – הפנים של העם היפה והמיוחד הזה – וזה נותן לי תקווה ואופטימיות. חשוב שכולנו נהיה יחד ונעשה הכול כדי שיהיה כאן יותר טוב.”

תמיר סטיינמן, כתב חדשות 12 בדרום בטקס

להקת הסטודנטים של הטכניון שרה בטקס את השיר “להאמין” של עידן רייכל.

הקהל באירוע

השנה יציין הטכניון 100 שנות פעילות, מחקר, הוראה ועיצוב מורשת של חדשנות, יוזמה, תעוזה, הובלה, מצוינות והוקרה בזירה המקומית והבינלאומית.

השבוע לפני עשרים שנה, הכריזה ועדת  פרס הנובל על זכייתם של פרופ’-מחקר אברהם הרשקו ופרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר בפרס היוקרתי. זהו אחד מרגעי השיא המזקקים את האידיאלים עליו מושתת הטכניון ואחד ההישגים המשמעותיים של הקהילה האקדמית בישראל – קבלת פרס נובל. הפרס הוענק על גילוי מאפייני אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא – פירוק החלבונים.

פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר (משמאל) בטקס הענקת פרס הנובל

התא האנושי מכיל אלפי חלבונים הממלאים פונקציות חיוניות. החלבונים מתפרקים ומתחדשים באופן תדיר המאפשר לתא להמשיך ולתפקד. “תקלות” בתהליך הרציף עלולות לגרום לפגיעה בתא ולמחלות.

המחקר החלוצי של פרופ’-מחקר צ’חנובר, פרופ’-מחקר הרשקו ושותפם לזכייה, פרופ’ אירווין רוז, החל בשנות ה-70. עד אותה העת המחקר הבינלאומי נטה להתמקד בתהליכי היווצרות החלבונים, אך שלושת החוקרים נקטו בגישה מקורית, שינו את נקודת המבט ועסקו בפענוח התהליכים אשר הובילו לפירוק החלבונים. הצעד המהפכני הוכח כמעשי.

פרופ’-מחקר אברהם הרשקו (משמאל) בטקס הענקת פרס הנובל

בזכות מחקרם נחשף כיצד התא מזהה ומסמן חלבונים המיועדים לפירוק על ידי מולקולה הנקראת יוביקוויטין, כיצד אותם חלבונים פגומים או מיותרים מובלים לקומפלקסים חלבוניים הנקראים פרוטאזומים לצורך פירוקם וכיצד תהליך זה מסייע בשמירה על בריאות התא.

תגליות אלו הובילו להבנה מעמיקה יותר של מחלות הנגרמות כתוצאה משיבושים בתהליך פירוק החלבונים. מחלות כגון: סרטן, סיסטיק פיברוזיס, דלקות ומחלות עצביות ועוד.

גם כיום, ידע זה עדין תורם לפיתוח טיפולים ותרופות חדשניות למחלות אלו ומהווה בסיס למחקרים ענפים נוספים.

על תרומה אשר לא תסולא בפז זכו פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, פרופ’-מחקר אברהם הרשקו ופרופ’ אירווין רוז בהוקרה הבינלאומית הנעלה ביותר בעולם המדע.

בחודש ספטמבר 2023 שוגר לחלל XRISM, טלסקופ קרינת X שנועד להוביל לגילויים חדשים על היווצרות היקום, התפתחות של צבירי גלקסיות וקצה המרחב-זמן סביב חורים שחורים. פרופ’ אהוד בכר מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, מומחה בגילוי קרינת X בחלל, הוא חבר בצוות המדעי המצומצם של משימת XRISM. במסגרת זו הוא מילא תפקיד חיוני בכמה תצפיות מרכזיות של XRISM בשנה הראשונה לפעולתו, וכמה מהדוקטורנטים בקבוצת המחקר שלו בטכניון מעורבים בפעילות זו.

החור השחור NGC 4151, הדמיה

ב-20 בספטמבר התקיים ביפן “תדרוך תקשורתי” ובו הוצגו ההישגים העיקריים של המשימה:

1. גילוי המבנה התלת-ממדי של שרידי הסופרנובה N132D בענן המגלני הגדול, גלקסיית לווין של שביל החלב שלנו, ואיתור ברזל בטמפרטורה גבוהה מאוד. השרידים, שנוצרו מהתפוצצות שהתרחשה לפני כ-3,000 שנה, מספקים חלון חסר תקדים לחייהם ולמותם של כוכבים מסיביים. התצפית של XRISM גילתה כי בניגוד להשערה המקובלת, שלפיה צורתם של שרידי N132D כדורית, מדובר בתצורת אבוב (או דונאט) המתפשטת במהירות של 1,200 קילומטר בשנייה. בהתפוצצות הסופרנובה נוצר ברזל, וגלי ההלם שנוצרו כתוצאה מן ההתפוצצות חיממו אותו לטמפרטורות גבוהות במיוחד – בסביבות 10 מיליארד מעלות צלזיוס.
2. גילוי המבנה שסביב החור השחור הענק בגלקסיה NGC 4151, הנמצאת כ-62 מיליון שנות אור מאיתנו. התצפיות של XRISM מספקות תובנות חסרות תקדים לגבי החומר המקיף את החור השחור שבמרכז הגלקסיה, שמסתו גדולה פי 30 מיליון ממסת השמש. בפרט, התצפיות מראות החזרת קרני רנטגן מגז בדיסקת הספיחה סביב החור השחור, שמסתחרר במהירות של עד 15,000 ק״מ לשניה. גילויים אלה מספקים מידע חדש באשר לגדילתם של חורים שחורים בהשפעת החומר שמסביבם.

טלסקופ XRISM בנוי משני מכשירים מדעיים מרכזיים: Resolve, שהוא ספקטרומטר היודע לזהות את האנרגיה (צבע) של פוטוני X בהפרדה גבוהה, ו-Xtend, מצלמה של קרני X. באתר של XRISM נכתב כי “במבט ראשוני נראה היקום קר, אפל וריק, אולם תצפיות קרני X מציירות תמונה אחרת לחלוטין: פלאזמה בטמפרטורה של  אלפי מעלות, סילונים הנפלטים מחורים שחורים, חלקיקים עתירי אנרגיה הנעים במהירות העולה על 99% ממהירות האור”. מערכת Resolve עורכת מדידות מדויקות של ה”צבעים” של קרני X, וזו היכולת שהופכת אותה למרכיב העיקרי במשימת XRISM. “מופעי הזיקוקים המעטרים את שמי הקיץ,” כך ממשיך התיאור באתר XRISM, “נובעים מיסודות שונים (מתכות) הזוהרים בטמפרטורות גבוהות – כל יסוד מפיץ את צבעו הייחודי בתגובה להתחממות.” באמצעות Resolve יכולה הקהילה המדעית למפות את היסודות השונים המשוטטים ביקום ועל פיה לגלות עובדות רבות ומגוונות הנחלקות  לשלושה תחומים עיקריים: “טביעת האצבע” של צבירי גלקסיות, שהם המבנים הגדולים ביקום; “המתכון להיווצרות יסודות כימיים ביקום”; ו”קצה המרחב-זמן סביב חורים שחורים”.

ניתוח המידע על החור השחור NGC 4151(צילום: סוכנות החלל היפנית, סוכנות החלל האירופית)

לדברי פרופ’ בכר, “ספקטרומטר Resolve הוא מהפכה טכנולוגית. הגלאי שלו בנוי מפיקסלים על-מוליכים המוחזקים בטמפרטורה נמוכה. כל פגיעה של פוטון X בפיקסל מעלה את הטמפרטורה ומשנה את התכונות החשמליות שלו, וכך מתאפשרת מדידה מדויקת – מדויקת באופן חסר תקדים – של אנרגיית הפוטון. Resolve עובד כבר שנה בחלל ומחולל קפיצת מדרגה מבחינת המידע המתקבל על המקורות עליהם מסתכל הטלסקופ. הוא מסייע לנו למפות תופעות חשובות ביקום ועל בסיסן להבין תהליכים דינמיים הקשורים ליצירת יסודות ולהתפתחות מבנים קוסמיים. זהו פרויקט מרגש מאוד ואנו עמוסים בנתונים חדשים המגיעים אלינו מדי יום מן החלל באמצעות XRISM. העבודה הלתי פוסקת על התצפיות מספקת לנו תגליות וחידות על המקורות האסטרופיזיקליים.”

XRISM הוא פרויקט משותף של סוכנות החלל של יפן (JAXA) ונאס”א עם תרומה של אס”א (סוכנות החלל  האירופית). פרופ’ בכר הוא החוקר היחיד בצוות המדעי של הטלסקופ שאינו נמנה על מדינות אלה, והוא מונה באופן אישי על ידי מנהל המכון לחקר החלל של יפן.  XRISM נבנה על סמך הלקחים שנלמדו מטלסקופים יפניים קודמים שהושבתו בשלבים שונים עקב תקלות. משימת XRISM נועדה לייצר רצף במעקב אחרי קרינת X – רצף שהיה עלול להיפגם בשל פער הזמן שבין טלסקופי קרינת X קודמים לטלסקופ ATHENA, שישוגר לא לפני 2035. XRISM יהיה הטלסקופ היחיד מסוגו במשך כ-13 שנה לפחות, וכך יבטיח את אותו רצף תצפיתי החיוני להעמקת ידיעותינו על האסטרופיזיקה של היקום.

בצער ובכאב מציין בית הטכניון שנה לארועי השבעה באוקטובר בטקס זכרון. אנו מייחלים לשובם של כל החטופים ולימים שקטים יותר 

הטקס התקיים בצורה מקוונת בהתאם להנחיות פיקוד העורף

לצפייה בטקס:

הדוקטורנטית שיר ליסק מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות זכתה במלגת נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית. היא תקבל את המלגה בטקס חגיגי שיתקיים בבית הנשיא ב-10 באוקטובר.

המלגה היוקרתית ניתנת בכל שנה ל-12 חוקרים וחוקרות נבחרים, המצטרפים לקבוצת העילית של חוקרים צעירים שמובילים את המדע והחדשנות בישראל. השנה הוקצתה המלגה, בסך 150,000 שקל לכל מלגאי, לנושא “בריאות הנפש וחוסן – תאוריה ומעשה”.

הדוקטורנטית שיר ליסק

ליסק היא דוקטורנטית מצטיינת העורכת את מחקר הדוקטורט בהנחייתו של פרופ’ רועי רייכרט. המחקר שלה עוסק במפגש בין עיבוד שפה טבעית (NLP) לבריאות הנפש ומתמקד בפיתוח מתודולוגיות לניבוי סיכונים, לאיתור גורמי סיכון ולמתן תמיכה רגשית בתחום בריאות הנפש.

בתחילת דרכה המחקרית התמקדה ליסק בחשיפת גורמי סיכון הקשורים לנטיות אובדניות ובפיתוח מתודולוגיות לאיתור גורמי סיכון. המחקר חשף תובנות משמעותיות על גורמי סיכון ואף הוביל לגילוי של גורם סיכון חדש. בהמשך הורחב המחקר לזיהוי מדדי הצלחה של טיפולים פסיכותרפיים בקרב אנשים המאובחנים עם דיכאון ולפיתוח גישות למתן תמיכה רגשית לאוכלוסיות בסיכון.

הצלחת מחקרה של ליסק נובעת גם משיתוף פעולה פורה עם אנשי מקצוע מובילים בתחומם ובהם פרופ’ ענת ברונשטיין-קלומק, דיקנית בית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן; פרופ’ איל פרוכטר, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומנכ”ל המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה הכרמל; פרופ’ סיגל זלכה-מנו, ראש המעבדה לחקר הפסיכותרפיה בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה; וד”ר יעקב אופיר, פסיכולוג קליני ועמית מחקר באוניברסיטה העברית ובטכניון.

מעבר למחקר, ליסק פועלת לקידום ערכים ליברליים במדינת ישראל. לדבריה, “הבטחת קיומה של מדינת ישראל עוברת דרך קיום ערכים של צדק, זכויות פרט וחתירה לבריתות אזוריות ולשלום.” היא מאמינה כי “המאבק, בימים אלו במיוחד, הוא חובה היסטורית ומוסרית המוטלת עליי, על בני דורי ככלל, ועל חבריי לאקדמיה בפרט.”