Category Archives: כתבות אמצע

חמישה דוקטורנטים מהטכניון קיבלו את מלגת אדמס מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. נוסף על פטור משכר לימוד, המלגאים מקבלים 100,000 ש”ח לשנה למשך שלוש או ארבע שנות לימוד ועוד 3,000 דולר לשנה להשתלמויות בחו”ל. על פי הודעת האקדמיה, “זוכי המלגות הם חוד החנית של חוקרי העתיד של מדינת ישראל בתחומי מדעי הטבע, מדעי החיים, הנדסה, מתמטיקה, מדעי הנתונים ומדעי המחשב”.  

בתמונה מימין: מלגאי אדמס לשנת 2025-2024 ביחד עם מר סילבן אדמס, נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ’ רות ארנון, נשיאת האקדמיה לשעבר פרופ’ נילי כהן, חבר האקדמיה ויו”ר ועדת מלגות אדמס פרופ’ משה אורן וראשת תוכנית מלגות אדמס בת-שבע שור. צילום: מיכל פתאל, באדיבות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

טקס הענקת המלגות (לשנים 2023-2024) התקיים ביום ראשון, 29 בספטמבר 2024, במסגרת סמינר אדמס השנתי ובהשתתפות נציג המשפחה מר סילבן אדמס ונשיאת האקדמיה לשעבר פרופ‘ נילי כהן. 

פרופ’ דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הדגיש את חשיבות המלגות: ‘בימים מאתגרים אלה, שבהם אנו עדים לסימנים מדאיגים של בידוד אקדמי של מדענים ומוסדות מחקר ישראליים, חשוב מתמיד לחזק את מחויבותנו לערכים האוניברסליים של המדע: שיתוף פעולה, חדשנות וחתירה לידע למען קידום האנושות. מלגאי אדמס החדשים מייצגים את פסגת המצוינות האקדמית, והם עתיד המדע הישראלי. אנו אסירי תודה למשפחת אדמס על תרומתה החשובה באמצעות מלגות אדמס לפיתוח ולטיפוח ההון האנושי המדעי של ישראל לדורות הבאים.“ 

אלה מקבלי המלגות מהטכניון: 

יהונתן זומר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. זומר השלים תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון ברפואה בטכניון, שניהם בהצטיינות יתרה. כיום הוא דוקטורנט בהנחיית פרופ’ שי מנור מהטכניון ובהנחיה משותפת של פרופ’ אורי אלון מהפקולטה לביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן. זומר לומד בתוכנית MD/PhD, המכשירה רופאים–חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, ועד כה פרסם שבעה מאמרים אקדמיים. המחקר שלו עוסק בפיתוח כלים חישוביים למחקר וטיפול בסרטן באמצעות למידת מכונה ועקרונות מעולמות הפיזיקה והבקרה.  

יבגני ז’לטונוז’סקי מהפקולטה לפיזיקה. ז’לטונוז’סקי נולד ברוסיה ועלה לישראל בגיל 14 במסגרת תוכנית נעל”ה. אחרי שירותו הצבאי הוא התקבל לתוכנית הטכניון למצוינים, השלים תואר ראשון בהצטיינות יתרה (מדעי המחשב ופיזיקה-מתמטיקה) והמשיך לתואר שני במדעי המחשב, שגם אותו סיים בהצטיינות יתרה בהנחיית פרופ’ אלכס ברונשטיין ופרופ’ אבי מנדלסון. כיום הוא עוסק בתאוריה של פאזות של חומר, בעיקר בהקשר של מחשוב קוונטי טופולוגי, במטרה לשפר את הביצועים של מחשוב קוונטי “מסורתי”.  

רון רוימי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. רוימי השלים בטכניון תואר ראשון כפול בפיזיקה ובהנדסת חשמל ומחשבים, במהלכו החל לעבוד במעבדתו של פרופ’ עדו קמינר המנחה אותו כיום בדוקטורט. כבר במהלך התואר הראשון, שאותו סיים בהצטיינות יתרה, הוא היה חתום כמחבר מוביל על מאמר בכתב העת היוקרתי Physical Review Letters. בדוקטורט (במסלול ישיר) הוא מתמקד באלקטרונים, במיקרוסקופיית אלקטרונים ובאפשרויות לייצר סוגים חדשים של טכנולוגיות קוונטיות.  

מג‘ד משעור מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. משעור סיים בטכניון תואר ראשון כפול בהנדסה ביו-רפואית ורפואה בהצטיינות יתרה, שבסופו התקבל לתוכנית MD/PhD והתחיל את עבודת המחקר שלו במעבדתה של פרופ’ שולמית לבנברג בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. בדוקטורט הוא חוקר הדפסה תלת ממדית ביולוגית של רקמות רב-שכבתיות שמכילות כלי דם ומפתח שיטות הדפסה וחומרים חדשים שיכולים לשמש כדיו ביולוגי להדפסה של רקמות עבות ויציבות מכנית שמיועדות להשתלה. במהלך הדוקטורט השתתף מג’ד בכתיבה של תשעה מאמרים מדעיים ושלושה פטנטים וזכה בפרס רפפורט לדוקטורנטים מצטיינים לשנת 2023. 

מיכאל בירק מהתוכנית לננו מדע וננוטכנולוגיה. בירק השלים תואר ראשון כפול בפיזיקה ובהנדסת חשמל ומחשבים במסגרת תוכנית העתודה “פסגות”, וכיום הוא דוקטורנט בהנחיה משותפת של פרופ’ עדו קמינר (AdQuanta) מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ופרופ’ אורן כהן מהפקולטה לפיזיקה. במחקר הדוקטורט הוא עוסק בתאוריה ויישום של אופטיקה קוונטית. לדברי פרופ’ קמינר, “התרומה של מיכאל הייתה חיונית לפרסומים שלנו ב- Nature Physics וב- Nature Photonics בשנה שעברה, בהם הוא אחד המחברים הראשיים. שני המאמרים יחד הניחו בסיס לתחום מחקר חדש – אופטיקה קוונטית של שדות חזקים – שכבר החל להעסיק חוקרים ברחבי העולם. במאמר שלישי, שפורסם ב-Journal of Optics, הוביל מיכאל את תרומת הטכניון בשיתוף פעולה בין-לאומי של חוקרים כשהוא מפגין כישורים מרשימים של מנהיגות ושיתוף פעולה.” 

תוכנית מלגות אדמס, המציינת 20 שנים לפעילותה, היא מפעל משותף לאקדמיה ולמר מרסל אדמס מקנדה. מלגות אדמס מוענקות מדי שנה לכשמונה תלמידי מחקר צעירים, מהשנה השנייה ללימודיהם לתואר דוקטור, לתקופה של עד ארבע שנים אקדמיות רצופות. סכום המלגות כיום הוא 100,000 ש”ח בשנה. בנוסף, תוכנית מלגות אדמס מקצה לכל מלגאי עד  3,000 דולר בכל שנה לצורך השתתפות פעילה בכינוסים מדעיים ובסדנאות לימודים בחו”ל, וגם לצורך שיתוף פעולה מדעי או לנסיעה כדי להתראיין למשרת בתר-דוקטורט בחו”ל. ההשתתפות בתוכנית המלגות תורמת רבות לקידום הקריירה המקצועית של המלגאים. למלגאי אדמס ניתנת ההזדמנות לטוות קשרים ביניהם ולבנות לעצמם קהילת מדענים צעירים באמצעות מפגשים באקדמיה המיועדים לתלמידי כל המחזורים.  

מייסד תוכנית המלגות מר מרסל אדמס ז“ל (1920–2020) שהיה ציוני נלהב. הוא נולד ברומניה, ובמלחמת העולם השנייה היה כלוא במחנה עבודה שהקימו הנאצים. הוא הצליח לברוח ממנו, עלה לישראל ואף לחם במלחמת העצמאות. בשנת 1951 היגר לקנדה, וכעבור שבע שנים ייסד חברת נדל“ן, חברה שגדלה והתרחבה עם השנים. מר אדמס ייסד את תוכנית המלגות כדי להשיב טובה למדינה, שבה מצא מקלט. הוא נפטר בקיץ 2020 בהיותו בן 100. 

משפחת הטכניון היקרה,
השנה נחגוג את ראש השנה בתערובת רגשות של כאב ותקווה.
ימים ספורים לאחר ראש השנה נציין שנה לאותה שבת נוראה של השבעה באוקטובר ונתייחד עם זכר הנרצחים והנופלים. עשרות בני משפחה של חברינו נרצחו באותה שבת ואחרים נחטפו. רבים נפצעו או נהרגו במלחמה, והלב דואב ומצפה להחלמתם של הפצועים. החרדה לגורל החטופים במנהרות החמאס בעזה חונקת את הלב, ולא נניח לשכוח אותם. השבתם לחיק משפחותיהם היא חובה עליונה של כל חברה
אנושית. כבר אמרו אבותינו שכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו וגם אמרו שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא.

ומנגד, ההצלחות הצבאיות מעוררות תקווה והלוואי שנדע לתרגמן להסדר מדיני, שיביא לשקט ויוביל לרגיעה ולהפניית הקשב לאיחוי השסעים וריפוי החברה.

כשלושת אלפים וחמש מאות סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל מנהלי ואקדמי נקראו בצו 8 לשירות מילואים, ומי שלא נקרא לחזית הצבאית נרתם לסייע לחזית האזרחית והחברתית. תמכנו בקהילות סביבנו, אירחנו משפחות מפונות ותלמידים שנאלצו לעזוב את בתיהם. זו הייתה התגייסות חסרת תקדים של כלל חברי קהילת הטכניון, סטודנטים וחברי סגל כאחד, בעשייה מעוררת השראה. בזכות מאמץ משותף של הנהלת הטכניון, סגלי ההוראה, הסגל האקדמי, הסגל המנהלי ואגודת הסטודנטים הצלחנו לסיים את שנת הלימודים האקדמית במלואה ולחדש את שגרת המחקר. מהנתונים המצויים בידינו, שיעור הנשירה השנה היה דומה לשיעורו בשנים רגילות – זהו הישג יוצא דופן של רבים שנרתמו במסירות למשימה, בתמיכה נרחבת של ידידינו בארץ ומעבר לים.

וכעת, במקביל להתמודדות עם האתגרים הרבים עלינו להתבונן קדימה. לכולנו תפקיד חשוב ביציאה מהמשבר שאליו נקלעה מדינת ישראל. הבוגרים והבוגרות שלנו הם אלה שימשיכו לקדם את התעשייה ולבצר את ביטחונה וחוסנה החברתי של מדינת ישראל. יש לנו תפקיד מרכזי בהתנעת המשק הישראלי בחינוך, במחקר ובפיתוח טכנולוגיות חדשניות. והחשוב מכל, לטכניון מערכת ערכים מוצקה שגובשה לאורך מאה שנותיו. ערכים המבוססים על מצוינות, שוויון, ליברליות, רדיפת האמת, הכלה, סובלנות וקבלת האחר. ערכים אלו הנחו אותנו במשברים קשים מאז הקמת הטכניון, וחשיבותם כמצפן ניכרה היטב גם בשנה האחרונה. וכעת, בעיצומה של המלחמה הנמשכת ובליבו של משבר חברתי עמוק הקורע את החברה למגזריה, לכולנו תפקיד חשוב בהנחלת אותו מצפן שבלעדיו אנה אנו באים.

השנה החולפת הייתה קשה לכל אחד ואחת מאיתנו כפרטים, ולכולנו יחד כקהילה. יחד צלחנו את המשברים, תמכנו האחד בשני ובאלה שחייהם נעצרו, התמודדנו עם המציאות המאתגרת והמשכנו במימוש תוכניות פיתוח נרחבות שהן הערובה להמשך הצלחתנו. אנחנו רשאים להתגאות בהישגים אלה, ואני מבקש להודות לכל אחד ואחת מכם על ההירתמות והערבות ההדדית שאפשרו זאת בימים לא קלים.

לסיום, ברצוני לאחל לכל אחת ואחד מכם ולמשפחותיכם שנה טובה ושקטה. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

פרופסור אורי סיון
נשיא

לקריאת המכתב – לחצו כאן

בשל המצב הבטחוני המתוח ולמען הסטודנטים והסטודנטיות: מאות סטודנטים הלומדים בטכניון נבחנו היום וייבחנו מחר בגני התערוכה בתל אביב. מדובר בבחינות ב-14 קורסים במועדי א’, שנדחו פעמיים בשל מצב הלחימה והשיגורים לחיפה ולצפון, והן יאפשרו לסטודנטים להשלים את הבחינות ללא עיכוב נוסף.

צעד לא שגרתי זה הוא חלק מהתארגנות הטכניון בעקבות מבצע “חיצי הצפון” שהחל בשבוע שעבר. על סמך עדכון הנחיות פיקוד העורף למרחב חיפה, הטכניון משלב עבודה מרחוק יחד עם נוכחות של צוותי חירום ואנשי צוות חיוניים. לאור ההגבלה על פעילות חינוכית, הטכניון נאלץ לעצור את הבחינות שהיו מתוכננות להתקיים בקמפוס. כעת, כאמור, תינתן לסטודנטים הזדמנות להשלים את בחינות מועדי א’ שנדחו.

הסטודנטים בשעת הבחינות

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “המלחמה תפסה אותנו באמצע תקופת הבחינות, בסוף מועדי א’ ובתחילת מועדי ב’. לאחר שפיקוד העורף העלה את דרגת ההתגוננות בחיפה ובצפון לרמה 3 פנינו לפתרונות יצירתיים. זוהי שנה מאתגרת לכל הסטודנטים ולחברי הסגל ובמיוחד לאלה המשרתים תקופות ארוכות במילואים, והטכניון עושה ככל יכולתו להקל עליהם גם בתקופת הבחינות. רבים מהם כבר קיבלו צווי שמונה חדשים, וחשוב לנו לתמוך בהם ולדאוג שלא יישארו מאחור.”

נשיא הטכניון הוסיף כי “מדובר במהלך לא שגרתי שלא יכול היה לצאת אל הפועל ללא התגייסותם של חברי הסגל המנהלי והאקדמי ותמיכת אגודת הסטודנטים. אנו מקווים שהנחיות פיקוד העורף ישתנו לאחר ראש השנה כדי שנוכל לחזור לשגרת בחינות ועבודה בקמפוס.”

האולם שהוסב לכיתות בחינה

דיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק אמר כי “בשבוע שעבר מצאנו את עצמנו במציאות חדשה, שאינה מאפשרת לקיים בחינות בקמפוסי הטכניון בחיפה נוכח המצב הבטחוני המתוח והנחיות פיקוד העורף. לאחר שבוע שבו הסטודנטיות והסטודנטים נעדרו מהקמפוסים נערך הטכניון לקיים בחינות מועדי א’ שכבר נדחו פעמיים עקב מצב הלחימה ב-25 וב-26 באוגוסט. הסטודנטיות והסטודנטים שנרשמו למקצועות אלה כבר למדו את החומר פעמיים, ולכן נערכנו לבחינות בגני התערוכה בתל אביב, שיאפשרו להם להשלים את חובותיהם ולהתחיל את שנת הלימודים תשפ”ה ברגל ימין. מהלך זה מתקיים בשיתוף מלא עם אגודת הסטודנטים.”

פרופ’ חאיק הבהיר כי סטודנטים שלא יוכלו להגיע לבחינות בתל אביב יקבלו מועד בחינה נוסף במהלך הסמסטר הבא.

סטודנטיות על הדשא לפני הבחינה במרכז הירידים

900 סטודנטים וסטודנטיות קיבלו לאחרונה את תעודות המגיסטר (תואר שני) בפקולטות השונות בטכניון, יותר מ-43% אחוז מהם נשים. טקס הוקרה מרכזי ל-38 מגיסטרים שסיימו את לימודיהם בהצטיינות יתרה, התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין, הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות, הסטודנטים והסטודנטים המצטיינים ובני המשפחות.

הסטודנטים (מגיסטרים) שסיימו את לימודיהם בהצטיינות יתרה, עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין.

“הערב הזה הוא ערב של אור ותקווה בתקופה קשה ומורכבת,” אמר נשיא הטכניון בטקס. בשנה האחרונה אנו מצויים במלחמה קשה, ממושכת ומכאיבה על המשך קיומנו בארץ הזו.  כשלושת אלפים וחמש מאות סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל מנהלי ואקדמי נקראו בצו 8 לשירות מילואים למלחמה. רובם שבו לספסל הלימודים אך כבר מחכים להם צווי התייצבות לתקופות נוספות. יחד עם כל אזרחי ישראל אנו אבלים על החללים והנרצחים ומייחלים לחזרתם של החטופים ולהחלמתם של הפצועים – בהם רבים ממשפחת הטכניון.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בטקס

נשיא הטכניון הוסיף ואמר לסטודנטים כי “בטכניון קיבלתם את מיטב הכלים המקצועיים על מנת להמשיך להצטיין ולהתבלט בכל מה שתעשו, אבל אנחנו מצפים מכם להצטיין ולהוביל גם במישור הערכי. אנחנו רואים בכם מנהיגים בעלי מודעות אתית וחברתית, היודעים שהקריירה שלהם היא שליחות שנועדה לא רק להעשיר את חייהם אלא גם להשפיע לטובה על האנושות והחברה הישראלית.”

דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין אמר כי “בעת הזאת כולנו מוטרדים וחרדים לגבי העתיד הקרוב והרחוק. למרות זאת, ומבלי להתעלם מהמצב הקיצוני והמיוחד בצל המלחמה, הערב מזמן לנו הזדמנות להתמקד במה שיש ובמה שהוא טוב. יש לנו במה להתגאות, ויש על מה להודות. 58% מהבוגרים סיימו תואר עם תזה מחקרית ומעניין לציין שבקרב המסיימים עם תזה, הנשים הן רוב – 55%. כל המסיימים דורגו על פי הישגיהם בלימודים ובמחקר, כאשר 15% העליונים הוגדרו כמצטיינים, ואתם, המסיימים בהצטיינות יתרה, דורגתם ב-4% העליונים. אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם. ראשית, על שבחרתם בטכניון כבסיס לבניית הקריירה המקצועית שלכם, ושנית, על שעשיתם את זה כל כך טוב. אני מקווה שחווית הלימודים בטכניון הפכה גם לחלק בלתי נפרד מכם, ושתהיו שגרירים של הטכניון באשר תפנו.”

הבוגר בר דולינסקי עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין.

בין מקבלי תעודת המגיסטר היו גם בני משפחתו של רס”ר דוׄבׅי כּּוׄגָן ז”ל. תעודת מגיסטר למדעים בהנדסת מכונות הוענקה לאלמנתו של דובי, שקד, לבנו ולאמו חיה בטקס שהתקיים בפקולטה להנדסת מכונות.  רס”ר דוׄבׅי כּּוׄגָן ז”ל, לוחם שלדג שהוקפץ ב-7 באוקטובר לדרום ונלחם עם חבריו בצוות בבארי וברעים, נפל ב-9 בנובמבר 2023 בקרב בעומק רצועת עזה. הוא היה סטודנט לתואר שני, לקראת סוף לימודיו, בפקולטה להנדסת מכונות. לאחר מותו יזמו המנחה שלו, פרופ’ שמוליק אוסובסקי, ודיקן הפקולטה פרופ’ אלון וולף, את השלמת חיבור הגמר שלו.

פרופ’ וולף ציין כי “חשוב לי להדגיש כי התואר ניתן לדובי ז״ל בזכות ולא בחסד. דובי השאיר אחריו רישומים רבים, ולמעשה התזה שלו הייתה כתובה כמעט במלואה, ולנו נותר רק להשלים קצת ‘חיבורים’ ועריכה. התזה הערוכה עברה שיפוט מלא של שלושה בוחנים בלתי תלויים, שהעניקו לה ציון גבוה פה אחד. אחד מהם אף ציין בפניי כי יש בתזה תגליות שראויות להתפרסם בכתב עת מוביל בתחום. לאחר מכן קיבלה התזה את אישור ועדת התארים של בית הספר לתארים מתקדמים וסנאט הטכניון. בטקס הענקתי את התעודה לאלמנתו של דובי, שקד, לבנו ולאמו חיה בהוקרה רבה ובתודה על פועלו של דובי בהגנת המדינה ועל השקעתו הרבה בלימודיו שנגדעו באיבם עם נפילתו.”

דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ’ אלון וולף ופרופ’ שמוליק אוסובסקי, מעניקים את תעודת המגיסטר למדעים בהנדסת מכונות לשקד, אלמנתו של רס”ר דוׄבׅי כּּוׄגָן ז”ל, לבנו ולאמו חיה בטקס. (קרדיט צילום : דור אהרון)

לדברי פרופ’ אוסובסקי, שהנחה אותו במחקר, “דובי היה מהנדס מבריק ואדם יוצא דופן. דמותו ורוחו הטביעו חותם בל יימחה על כל מי שהכירו. בדיונים הרבים שלנו, הן מקצועיים והן אישיים, דובי גילה שילוב נדיר של סבלנות, מחשבה מעמיקה ויצירתיות. היה לו כישרון יוצא דופן להדהד רעיונות בצורה שהבטיחה הבנה הדדית ולעתים קרובות עזרה לי ללטש את מחשבותיי ולשים לב לפרטים שהחסרתי. כישרון זה היה עדות הן ליכולותיו השכליות והן לדאגתו הכנה לאחרים ולרצונו להבין את נקודת מבטם, בין אם בשיחות מקצועיות ובין אם בשיחות אישיות. כמהנדס, דובי היה מוכשר ויצירתי להפליא. הוא ניגש לכל בעיה עם גישה חיובית, והתייחס למורכבויות לא כמכשולים אלא כאתגרים מרתקים. יכולתו להתמודד עם סוגיות מסובכות תוך מציאת דרכים לפשט אותן הייתה מרשימה באמת. עבודתו על פרויקט זה הדגימה תכונות אלה ותרמה תרומה משמעותית למחקר. מעבר לתרומתו המקצועית, דובי גרם לי להתפתח כבן אדם. נחישותו הבלתי מעורערת, כושר ההתבוננות העצמית שלו ומחויבותו העמוקה לאחדות היו מקור השראה. דובי נהג להדגיש תמיד את החשיבות בראיית האחר, הצורך במציאת קרקע משותפת והפגנת כבוד הדדי במקום התמקדות בחילוקי דעות. דובי הראה לי כיצד להתמודד עם אתגרים בחן ולשאוף לצמיחה אישית מתמדת. הסבלנות והטוב לב שהפגין בכל אינטראקציה משמשים מופת שאני שואף ללכת בעקבותיו. אני מאחל לעצמי ולכולנו להיות ראויים להקרבתו ולכבד את זכרו בכך שנשאף להיות בני אדם טובים יותר, כפי שהיה דובי.”

בית ספר מיוחד למיקרוסקופיה אלקטרונית התקיים במהלך השבוע של 19-15 בספטמבר במרכז המחקר יוליך כחלק מתוכנית המטרייה (Umbrella) – שיתוף פעולה בן 41 שנה בין הטכניון, אוניברסיטת אאכן ומכון המחקר יוליך.

16 סטודנטים לתארים גבוהים מהטכניון ומספר דומה של סטודנטים גרמנים מאאכן ומיוליך השתתפו בסדרה של הרצאות ובשבע סדנאות מעשיות שונות. ההרצאות כיסו עקרונות יסוד של מיקרוסקופיה אלקטרונית ויישומים במדע החומרים, מדעי החיים ופיזיקה קוונטית. החלק המעשי איפשר לסטודנטים לעבוד על מספר מיקרוסקופים מהמתקדמים בעולם. בית הספר כלל בנוסף אירועים החברתיים לסטודנטים ולצוות המרצים.

בראש המשלחת הטכניונית עמד פרופ’ גדי איזנשטיין, ראש המכון לננו טכנולוגיה – RBNI . שני חברי סגל מהטכניון, פרופ’ ישעיהו (ישי) טלמון ופרופ’ עדו קמינר, היו בין המרצים. בית הספר ביוליך היה המשך מאוחר לבית ספר חורף מוצלח ביותר של RBNI בנושא זה שהתקיים בכפר בלום בשנת 2018.

פרס רוטשילד לשנת 2024 הוענק בשבוע שעבר לשני חברי סגל מהטכניון: פרופ’ מיכאל (מיקי) אלעד על מחקרו בתחום ההנדסה ופרופ’ מחקר מרדכי (מוטי) שגב על מחקרו בתחום הפיזיקה. את הטקס הובילה הקרן הפילנתרופית יד הנדיב של משפחת רוטשילד. הענקת הפרסים התקיימה בספרייה הלאומית בירושלים, ולמחרת התקיים בספרייה כנס מדעי שבו הוצגו הישגיהם של הזוכים והשפעתם בתחומי המחקר שלהם.

תמונה קבוצתית של זוכי הפרס. מימין לשמאל: זוכה פרס רוטשילד פרופ’ מוני נאור ממכון ויצמן (מדעי המחשב); ד”ר אשר רגן, ראש תחום מצוינות אקדמית ביד הנדיב; פרופ’ תמר ציגלר מהאוניברסיטה העברית (מתמטיקה); פרופ’ יוסף קלפטר, יו”ר הוועדה האקדמית של פרס רוטשילד; ד”ר יגאל מרזל, מנכ”ל יד הנדיב; פרופ’ מיכאל (מיקי) אלעד מהטכניון (הנדסה); פרופ’ רון מילוא ממכון ויצמן (מדעי הסביבה); פרופ’ רותם שורק ממכון ויצמן (מדעי החיים); פרופ’ אורי בנין מהאוניברסיטה העברית (מדעי הכימיה); ופרופ’-מחקר מרדכי (מוטי) שגב מהטכניון (פיזיקה).

קרן יד הנדיב מעניקה אחת לשנתיים פרסים לחוקרים ישראלים מצטיינים מהמוסדות המובילים בישראל. הפרסים, בסך 1.5 מיליון ש”ח, מוענקים כאות הוקרה עבור הישגים מדעיים יוצאי דופן, פריצות דרך או תגליות בתחומים הבאים: מתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסה, מדעי החיים, מדעי הסביבה, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי החברה, מדעי היהדות ומדעי הרוח.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את השניים ואמר: “אנו גאים בשני חברי הסגל שלנו שזכו בפרס. פרופ’ אלעד ופרופ’ מחקר שגב הם חוקרים בעלי שם עולמי, שפרסמו את עבודתם במיטב במות הפירסום ונמצאים בצמרת העולמית בדירוג הציטוטים המדעיים של מחקריהם. יתר על כן, הם חוקרים המדגימים היטב את השילוב בין מחקר מדעי פורץ דרך ויישומים המשפיעים על חיי כולנו.”

• פרופ’ מיקי אלעד מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב קיבל את הפרס על מחקרו בתחום ההנדסה, שהוביל לפיתוחים מעשיים ובהם הורדת רמת הקרינה בצילומי CT וקיצור זמני צילומי MRI. הפרס הוענק לו בהוקרה על תרומותיו החלוציות בתחומים של עיבוד אותות ותמונות ולמידה חישובית. מחקריו של פרופ’ אלעד הובילו למהפכה בדרכי הטיפול במידע דיגיטלי באמצעות פיתוח כלים ואלגוריתמים פורצי דרך מבוססי ייצוגים דלילים וטכניקות מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית. עבודתו לאורך השנים הציגה מודלים מתקדמים מבוססי למידת מכונה, שמציעים הורדת ממד לאותות ותמונות, ובכך מאפשרים טיפול יעיל במקורות מידע אלו לטובת משימות כגון דחיסה, פתרון בעיות היפוך ועוד. מאפיין ייחודי בקו עבודותיו הוא הגשר הרציף שמתקיים בין ניתוח תיאורטי ומתמטי מעמיק ובין עולם המעשה, בו יישומים מפותחים ישירות על בסיס תרומות אלו. עבודתו של פרופ’ אלעד הובילה להיווצרו של תחום מחקר חדש ועשיר ששינה את הדרך שבה מידע מעובד ומטופל, ותרומותיו מהוות השראה לחוקרים רבים בכל רחבי העולם. 

מנכ”ל יד הנדיב יגאל מרזל, פרופ’ מיקי אלעד ופרופ’ יוסף קלפטר, יו”ר הוועדה האקדמית של פרס רוטשילד

• פרופ’ מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה ומהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי קיבל את הפרס בתחום הפיזיקה. הפרס הוענק לו בהוקרה על תרומותיו החלוציות בתחום הפוטוניקה שהובילו לתגליות חשובות רבות. פרופ’ שגב עוסק בחקר האינטראקציה בין אור לחומר ולהבנת השינוי המתחולל בחומר כאשר האור עובר בתוכו. פרופ’ שגב, חתן פרס ישראל לשנת 2014 ופרס אמת לשנת 2019, ייסד מספר תחומי מחקר שבהם עוסקות כיום מאות קבוצות מחקר בכל העולם. לפני כעשור, שגב וקבוצת המחקר שלו ייסדו את תחום הפוטוניקה הטופולוגית, שבו נחקרת התופעה של אור שעוקף פגמים בחומר כשהוא נתקל בהם, ולאחר מכן המציאו את הלייזר הטופולוגי – מערך הגורם למקורות לייזר רבים על שבב לעבוד כמקור עוצמתי אחיד. פרופ’ מחקר שגב הוא חבר האקדמיות הלאומיות הישראלית והאמריקאית למדעים (NAS). מעבר להישגיו אלה, פרופ’ שגב רואה שליחות בטיפוח דור החוקרים הבא. עם התלמידים שהעמיד נמנים כיום 25 פרופסורים בישראל וברחבי העולם, ורבים אחרים בתעשיית ההייטק ובתעשייה הביטחונית. 
  

  מנכ”ל יד הנדיב יגאל מרזל, פרופ’-מחקר מרדכי (מוטי) שגב ופרופ’ יוסף קלפטר, יו”ר הוועדה האקדמית של פרס רוטשילד

את פרס רוטשילד מעניקה יד הנדיב, הקרן של משפחת רוטשילד, מאז שנת 1959 בעשרה תחומים אקדמיים. יד הנדיב תרמה בין השאר את בניין הכנסת, בית המשפט העליון והספרייה הלאומית. עם זוכי הפרס בעבר נמנים כלת פרס נובל פרופ’ עדה יונת (2006), הרמטכ”ל השני פרופ’ יגאל ידין (1963) והנשיא הרביעי של מדינת ישראל, פרופ’ אפרים קציר (1960).

קרדיט צילום: יוני קלברמן

חומרים חדשים שפותחו בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך יסייעו באבחון מוקדם של מחלות שונות ובצמצום הצורך בבדיקות עתירות קרינה. חומרים אלה צפויים להוביל לשיפור משמעותי באיכותן של סריקות MRI ולהרחיב את השימוש בהן. החומרים האמורים ותוצאות השימוש בהם מוצגים במאמרם של פרופ’ אהרן בלנק וד”ר איתי כץ, שפורסם ב-Science Advances. במחקר, שנתמך על ידי היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI) והנציבות האירופית למחקר (ERC), השתתפו פרופ’ בעז פוקרוי וד”ר ערד לנג מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, אשר עסקו בהכנת חלק מהחומרים הייחודיים בהשראת הטבע, ופרופ’ בנו מאייר ממכון קרלסרוהה לטכנולוגיה.

פרופ’ אהרן בלנק (משמאל) וד”ר איתי כץ

MRI היא טכנולוגיית דימות לא פולשנית, נטולת קרינה, המשמשת באבחון מצבים קליניים שונים. אחת המגבלות של מכשירי MRI קונבנציונליים היא שהם מתקשים לאתר חומרים המעורבים בחילוף חומרים (מטבוליטים) משום שצפיפותם ברקמות נמוכה מאוד. רבים מהמטבוליטים משמשים סמנים קליניים המעידים על מצבי חולי שונים ובהם גידולים ממאירים, חלוקת תאים חריגה, תמותת תאים ועקה תאית (stress). זו המוטיבציה של קבוצות מחקר רבות המנסות למצוא פתרון שיאפשר את זיהוי המטבוליטים בסריקות דימות.

חוקרי הטכניון ומכון קרלסרוהה לטכנולוגיה מציגים במאמרם שיטה חדשה המאפשרת זיהוי של מטבוליטים ב-MRI. השיטה, הקרויה MMV, מבוססת על מטבוליטים חדשים המאופיינים בשני יתרונות משמעותיים בהקשר זה: העצמה דרמטית (בכארבעה סדרי גודל) של אות התהודה המגנטית ושימור עוצמת האות במשך זמן ממושך יחסית למטבוליטים קיימים – כעשר דקות לעומת דקה אחת. המשמעות המעשית של הממצאים היא שהחומרים החדשים יאפשרו לעקוב אחר המטבוליטים ברקמות השונות, ולאורך זמן. יתר על כן, הודות לאיכויות החדשות שמעניקים חומרים אלה לבדיקות MRI, בדיקות כאלה יוכלו להחליף במקרים מסוימות בדיקות יקרות ועתירות קרינה כגון PET-CT.

אחד מהשלבים בתהליך הכנת החומרים הייחודיים. שלב זה כולל התפרקות פלסמה במתח גבוה העוברת דרך גרגירי החומר

לדברי פרופ’ בלנק, “התגלית שלנו מרגשת מאוד מבחינתנו, שכן השיטה החדשה תספק לצוות הבודק חלון זמן רחב יותר לביצוע הסריקה, ואנחנו מעריכים שהיא תרחיב את השימוש בסריקות MRI שאינן כרוכות בקרינה. החומרים האלה ישפרו את יכולותיהם של צוותים רפואיים ומחקריים באבחון מוקדם של  מחלות, באפיון הרקמה, במעקב אחר התפתחות המחלה, בתכנון ניתוחים, בבחירת טיפול אופטימלי ובקבלת החלטות מושכלת.”

למאמר  ב-Science Advances  לחצו כאן

בשנת 2017 העניק הטכניון לד”ר צ’חנובר תואר דוקטור לשם כבוד “מתוך הכרה בתרומתך יוצאת הדופן למעמדה הבין-לאומי של מדינת ישראל; בהוקרה על הישגיך הרבים והמגוונים כמשפטן, כלכלן ומדינאי; ולאות תודה על תמיכתך ארוכת השנים בטכניון ובסטודנטים כיו”ר קרן ד”ר יעקב איסלר”. פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר אמר בטקס כי “מילים לא יוכלו לתאר את מה שעשה אחי למדינת ישראל, וגם אני חב לו הרבה. איבדנו את הורינו כשהייתי נער ואחי יוסי, הגדול ממני ב-14 שנה, ליווה אותי מאז לכל מקום, יד ביד, והביא אותי לנקודה שבה אני נמצא כיום. בלעדיו לא הייתי עומד כאן לפניכם היום.”

ד”ר צ’חנובר היה דיפלומט, איש עסקים ויזם. הוא שימש כמנכ”ל משרד החוץ, נטל חלק במו”מ להסכם השלום עם מצרים, כיהן כיועץ המשפטי של משרד הביטחון ושימש כיו”ר דירקטוריון אל על. בשנת תשפ”א הוא קיבל את פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה – “על תרומתו המשמעותית רבת השנים למדינה במגוון תחומי עשייה בתחום הציבורי, הכלכלי, הביטחוני, המדיני והמשפטי – בשירות הציבורי ומחוצה לו”.

יהי זכרו ברוך.

הכל התחיל ברעיון של פרופ’ ערן פרידלר ופרופ’ דוד ברודאי, חברי סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון: להפיק מים מהאוויר. המטרה: לפתור את אחד האתגרים הגדולים של תקופתנו – מים נקיים לכול. אל השניים חבר ד”ר חאלד גומיד מהפקולטה להנדסת מכונות, שסייע רבות בפיתוח הטכנולוגיה.

המערכת החדשה מספקת 1000 ליטר מי שתיה ביום.

תוך שנים ספורות הפך הרעיון למתקן אלפא (אבטיפוס) בטכניון, והשבוע הושקה המערכת המסחרית המלאה הראשונה בנגב. תרגום המחקר למערכת ממשית התאפשר באמצעות H2OLL, החברה שהוקמה למטרה זו ובראשה עומדים יואב קירש (מנכ”ל), אילן כץ (CTO) ועודד דיסטל (סמנכ”ל פיתוח עסקי).

על פי דו”ח האו”ם לשנת 2023, כ-3.5 מיליארד בני אדם סובלים ממחסור במים נקיים לפחות במשך חודש בשנה. סוגיית הגישה למי שתייה מופיעה ברבים מ-17 היעדים לפיתוח בר-קיימא שקבע האו”ם ובהם מימוש זכותו של כל אדם למים נקיים, בריאות לכול, צמצום-אי השוויון, התמודדות עם שינויי אקלים והשלכותיהם. היעד שהגדיר האו”ם הוא מים נקיים לכולם עד 2030. משבר המים אינו מוגבל למדינות העולם השלישי. כ-60% ממי השתייה בלוס אנג’לס, לדוגמה, מיובאים, ובאירופה הולכים המים בנהרות ומזדהמים בהתמדה. שוק המים המבוקבקים מגלגל כיום כ-363 מיליארד דולר לשנה, ו-H2OLL מתכוונת לנגוס בשוק עצום זה ולהציע פתרון טוב יותר בפרמטרים של בריאות, מחיר ושמירה על הסביבה.

תמונה קבוצתית – מימין לשמאל: פרופ’ ערן פרידלר, בן גידו, ד״ר חאלד גומיד ואילן כץ.

הטכנולוגיה שפיתחו פרופ’ ברודאי ופרופ’ פרידלר מאפשרת הפקת מים מהאוויר גם באזורים יבשים ומדבריים, זאת תוך חסימה מוחלטת של מזהמים כימיים וביולוגיים. היא מבוססת על ספיחה, בשונה ממרבית החברות בתחום שפועלות על בסיס טכנולוגיה של קירור ישיר, וההבדל דרמטי: בעוד שהפקת מים בקירור ישיר מצריכה לכל הפחות כ- 10 גרם אדי מים בקילוגרם אוויר, טכנולוגיית הספיחה של H2OLL מאפשרת להפיק מים גם באזורים מדבריים, כאשר כמות אדי המים באוויר קטנה במחצית – כ- 5 גרם אדי מים בקילוגרם אוויר.

האבטיפוס שהוקם בטכניון לפני יותר מארבע שנים מייצר 200 ליטר מים ביום. החודש תשיק החברה מערכת מסחרית ראשונה מלאה שתספק 1,000 ליטר מים ביום בנגב. פרויקט ואדי עתיר, שבמסגרתו תוקם המערכת, הוא יוזמה של הקהילה הבדואית בנגב והמעבדה הבינלאומית לקיימות, ארגון ללא מטרות רווח שבסיסו בניו-יורק. ליבת הפרויקט של ואדי עתיר כוללת חקלאות אורגנית עם ענפים שונים: גידול דיר כבשים ועזים וייצור מוצרי חלב, גידול צמחי מרפא ופיתוח קו מוצרי בריאות וקוסמטיקה. הפרויקט כולל גם מרכז מבקרים, הכשרה וחינוך ושם דגש על אקולוגיה, חדשנות בת קיימא ושילוב טכנולוגיות ירוקות.

פרופ’ ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון שהיה מהוגי הפרויקט.

לאחר שרשמה פטנט, זכתה בפרסים יוקרתיים וקיבלה מענק מיוחד מרשות החדשנות ומהמשרד להגנת הסביבה, יצאה החברה בקמפיין מימון המונים, ועד כה נאספו בו כ-4.1 מיליון שקלים. המטרה: הרחבת מאמצי השיווק הבין-לאומיים ובניית המותג, חיבור הטכנולוגיה לאנרגיה סולרית ופיתוח מערכת שתפיק כ-10,000 ליטר מים ביום. מנהלי החברה מדגישים כי אקלים הנגב אינו יחיד במינו אלא דומה לאקלים באזורים רבים ובהם דרום מערב ארה”ב, צפון מקסיקו וצפון הודו. החברה מאמינה שהטכנולוגיה של H2OLL יכולה לסייע בצמצום בעיית הנגישות למים ברחבי העולם כולו.

לסרטון מטקס השקת המערכת:

קרדיט צילום: אביב צדקיה

בני הזוג תמר קורן ויהונתן גרוס, הנמצאים בעיצומו של הסטאז’ בקריה הרפואית רמב”ם, קיבלו בשבוע שעבר תוארי דוקטור לפילוסופיה בטקס שהתקיים בטכניון. השניים סיימו את המסלול המאתגר  MD-PhD, המכשיר רופאים-חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. בעוד חודשים ספורים, לאחר הסטאז’, הם יקבלו גם תוארי דוקטור לרפואה.

תמר ויהונתן, כיום הוריה הטריים של נעמי, בת תשעה חודשים, הכירו בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון בשנת 2013 והפכו לבני זוג זמן קצר אחר תחילת השנה הראשונה.

תמר קורן עם בן זוגה יהונתן גרוס בטקס בטכניון

 

תמר קורן, כנרת מחוננת, הגיעה לטכניון אחרי שהשלימה בהצטיינות תואר במוזיקה (B.Mus) בבית הספר למוזיקה ע”ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. היא הצטרפה למעבדתה של פרופ’ אסיה רולס, העוסקת במנגנונים הפיזיולוגיים שעומדים בבסיס הקשר בין המוח למערכת החיסון בגוף. במאמר שפרסמה עם פרופ’ רולס בכתב העת Cell (2021) הראו השתיים כי במקרה של דלקת במעי, אזור מוחי הקרוי אינסולה צובר מידע רב על הדינמיקה של הדלקת; יתרה מכך, הפעלה יזומה של האינסולה מציתה את הדלקת מחדש. מחקר זה מרחיב את המונח “זיכרון חיסוני” אל מחוץ למערכת החיסון – אל המוח עצמו.

יהונתן גרוס גדל בתל אביב, למד בכיתה מדעית (פיזיקה, אלקטרוניקה ומדעי המחשב) וחשב שילמד פיזיקה בהמשך, “אבל בחודשים האחרונים של השירות הסדיר היה לי זמן לקרוא ולחשוב. ניצלתי את הזמן לטובת קריאת מספר ספרים שונים המתארים את החוויות, הזיכרונות והתובנות של רופאים מתחומים שונים. אחרי השחרור נחשפתי לפעילות המרפאה הפתוחה של ארגון “רופאים למען זכויות אדם”. זו מרפאה המעניקה טיפול רפואי לחסרי גישה למערכת הבריאות הציבורית (פליטים ומבקשי מקלט), והתחלתי להתנדב בה. שם ראיתי לראשונה מקרוב רופאים עובדים, והחלטתי שאני רוצה ללמוד רפואה. ככה הגעתי לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, פגשתי את תמר והצעתי לה ללמוד ביחד לחדו”א (מתמטיקה). היא הסכימה – וכל השאר היסטוריה.”

תמר ויהונתן

מחקר הדוקטורט של יהונתן, בהנחייתה של פרופ’ רות הרשברג, הוא המשך למחקר שהחלה הפוסט-דוקטורנטית ד”ר שרית אברני. ידוע כי מינים רבים של חיידקים יכולים לשרוד לאורך עשרות שנים בתוך מזון שממנו מיצו את המשאבים, כשהם חיים ופעילים מטבולית. מחקרים קודמים שנערכו במעבדת הרשברג הדגימו שחיידקי  E. coli מסוגלים להסתגל גנטית לתנאי רעב קיצוני וממושך. בניסויים אבולוציוניים וריצוף כלל גנומי אפיינו החוקרים במעבדה, באופן מעמיק, תהליכים אלו.

“במחקר שלי,” אומר יהונתן, “רצינו להבין טוב יותר את הדינמיקה של האבולוציה של חיידקים הנתונים לתנאי רעב ממושך. עשינו את זה על ידי שינויים בתכנון הניסוי – למשל שינוי נפח התרביות החיידקיות או שימוש בחיידק ממין שונה. במערך ניסויי זה בדקנו את השינויים משפיעים הן על הדינמיקה הכללית של ההסתגלות הנצפית תחת תנאים אלה, כמו גם על הגנים הספציפיים המעורבים בהסתגלות זו. ראינו שהיבטים רבים בדינמיקה של הסתגלות הגנטית של חיידקים ‘רעבים’ נשארים עקביים למדי, גם כאשר פרמטרים משמעותיים בעיצוב הניסיוניים השתנו. עם זאת, היבטים מסוימים של דינמיקה זו רגישים לתכנון הניסוי. במיוחד ראינו כי זהות הגנים שצוברים שינויים אדפטיביים תלויה מאוד בתנאים הנתונים של הניסוי ובמין החיידק שבו בוחרים להשתמש (Genome Biol Evol . 2020; Genome Biol Evol . 2024)

תמר ויהונתן טעמו הן מהמחקר והן מהרפואה, והם מקווים שיצליחו לשלב את שני התחומים, וכמובן את חיי המשפחה וההורות, בהמשך הקריירות שלהם – אתגר לא פשוט. תמר ממשיכה, במקביל לסטאז’, במחקר עם פרופ’ רולס מתוך כוונה להביא את התובנות שלהן, באמצעות ניסויים קליניים, לעולם הטיפול הרפואי. יהונתן מעריך שיתמחה ברדיולוגיה, “כי היא תחום שנוגע בהמון ענפים ברפואה – רפואה, פנימית, כירורגיה, רפואת ילדים ועוד.”