Category Archives: כתבות אמצע

בתמונת התאומים: איתן (מימין) ועמיאל גורבונוס בטקס הענקת הפרס

בשנים האחרונות מממנת אפל פרויקטי סטודנטים במעבדת VLSI בפקולטה, וזאת כדי לספק לסטודנטים הזדמנות להתנסות בתהליך כפי שהוא בתעשייה – מקונספט לתכן ועד בדיקת הצ’יפ הפיזי לאחר ייצורו.

תכן השבב החדשני

דליה חיים, דירקטור בקבוצת הסיליקון באפל ישראל, מסבירה כי המעורבות של אפל נועדה לחשוף את הסטודנטים לפוטנציאל העצום בתחום החומרה וכך לפתח את הדור הבא של מהנדסי צ’יפים. הסטודנטים המשתתפים בפרויקטים אלה מקבלים ליווי ממהנדסי אפל, ובתום שלב התכן מממנת אפל את ייצור הצ’יפ במפעלים הרלוונטיים. לאחר הייצור מוחזרים הצ’יפים למעבדה והסטודנטים בודקים אותם ואת ביצועיהם. כך הם זוכים בחוויה של עבודה בצוות פיתוח בדומה למציאות בתעשיית ההייטק.

בתמונות אפשר לראות את השיפור הדרמטי באיכות התמונה – משמאל (תמונה גולמית) לימין (התמונה אחרי סינון רעשי התמונה על ידי השבב שפותח בטכניון.

הצ’יפ החדש שפיתחו הסטודנטים נועד לסנן רעשי תמונה. הסטודנט החלו בתכן כללי (ארכיטקטורה) של הצ’יפ. הצ’יפ יוצר על פי התוכנית במפעל וחזר לטכניון לטובת בדיקות. זה היה השבב הספרתי הראשון במעבדת VLSI שיוצר בתהליך TSMC65  לייצור שבבים VLSI.

מענקים אלה נועדו לסייע למדענים צעירים ומבטיחים לקדם את מחקריהם, לגבש צוותי מחקר ולחתור להגשמת רעיונות נועזים ומקוריים. המועמדות והמועמדים נדרשים להציג פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות, שאפתנות עזה והיתכנות של הצעת המחקר שלהם.

ד”ר יונתן בלינקוב מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב הצטרף לסגל הטכניון באוקטובר 2020, לאחר שהשלים דוקטורט ב-MIT ופוסט-דוקטורט בהרווארד וב-MIT. קבוצת המחקר שלו מבקשת “לפתוח את הקופסה השחורה” של הבינה המלאכותית ולהבין כיצד נקבעות התנהגויות תקינות, כמו גם מזיקות, במערכות בינה מלאכותית. הקבוצה פועלת לצמצום הפער בין האדם והמכונה באמצעות כלים חדשים למיפוי, הערכה ושליטה בעיבוד במידע במודלי שפה גדולים – כלים שישמשו בין השאר להתמודדות עם אתגרים של הטיות, מידע מוטעה ופגיעה בפרטיות. הוא קיבל את המענק כדי לפתח שיטות להבנת המנגנונים הפנימיים של מודלי שפה גדולים ולאפשר שליטה באופן הפעולה שלהם לטובת שימוש יותר מועיל, בטוח והוגן. 

ד”ר יונתן בלינקוב

ד”ר ארי גלסנר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט הצטרפה לאחרונה לטכניון לאחר דוקטורט באוניברסיטה העברית ופוסט-דוקטורט במכון סלואן קטרינג. היא חוקרת את מערכת החיסון, ומתמקדת ביחסי הגומלין בין תאי מערכת החיסון למיקרו-סביבת הגידול. המענק ישמש למיפוי נרחב של אינטראקציות בין תאי מערכת החיסון לתאים השונים הדרים ברקמה הסרטנית במטרה להבין מה משמעותו של כל תא להתפתחות הגידול. הממצאים יסללו דרך לזיהוי יעדים טיפוליים חדשים ואסטרטגיות טיפוליות חדשות. ד”ר גלסנר זכתה במלגה מטעם תוכנית עמיתי צוקרמן לקליטת חברי סגל בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה.

ד”ר ארי גלסנר

ד”ר חמי רוטנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית השלים את כל תאריו באוניברסיטת בן גוריון והמשיך לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת שיקגו. הוא מפתח שיטות לגירוי מדויק של תאים ורקמות, ובשנת 2022 פרסם טכנולוגיה חדשה שפיתח לשיקום רקמות עצב פגועות ולקיצוב לב על ידי מקור אור חיצוני לגוף. המענק ישמש אותו לפיתוח ממשק אלקטרו-מכני לטובת הנדסת רקמות מוח. ממשק זה ישלב רכיבים אלקטרוניים, אופטיים ומכניים ויאפשר לחוקרים להפעיל כוחות חשמליים  ומכניים ברמת דיוק גבוהה על חלקים שונים של התא. לכתבה אודות ד”ר חמי רוטנברג – לחצו כאן.

ד”ר חמי רוטנברג

ד”ר יניב רומנו מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ומהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב השלים את כל תאריו בטכניון וחזר אליו כחבר סגל לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. ד”ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ובלמידה חישובית ומפתח טכנולוגיה המבטיחה את אמינותן של מערכות לומדות, את מהימנותן ואת יציבותן. הכלים שפיתח לשערוך אי-ודאות שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020. הוא קיבל את המענק כדי לפתח מערכות הגנה שישפרו את בטיחותן של מערכות ללמידה חישובית.

ד”ר יניב רומנו

אתמול, יום ד’, 4 בספטמבר, התקיים בטכניון טקס חגיגי להענקת תוארי דוקטור ל-258 דוקטורים חדשים. בטקס שנערך באמפיתיאטרון ע”ש קלנר השתתפו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים ע”ש ג’ייקובס פרופ’ אורי פסקין, דיקני הפקולטות, חברי סגל ומשפחותיהם של מקבלי התארים. את הטקס הנחה פרופ’ עירד יבנה מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.

טקס הענקת תוארי דוקטור בטכניון

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “בערב הזה ראוי לציין לא רק את ההישגים האקדמיים שלכם אלא גם את הערכים שהנחו אתכם ואותנו במסע הזה – את החתירה למצוינות, לשוויון, לסובלנות והכלה, את תפקידו הממתן של הטכניון, המחבר בין כלל הבאים בין כתליו ואת המוביליות החברתית שהטכניון מעניק לבוגריו. בשנים האחרונות רצופות המשברים, מאז פרוץ מגפת הקורונה ועד המלחמה הנוכחית שאנו נמצאים בעיצומה, הבנתי שדווקא בשעות משבר, כשהים סוער וגלים גבוהים מתנפצים על ירכתי הספינה, הדבר היחיד שמאפשר לשמור על הכיוון הוא המצפן הערכי, האישי והארגוני.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון נואם בטקס

“היום, עם קבלת תואר הדוקטור, מתחיל השלב הבא במסע החיים שלכם, מסע שבו כל פריצת דרך, כל רעיון חדשני, טומנים בחובם את הפוטנציאל לשנות חיים, לתת מענה לאתגרים גלובליים ולסלול את הנתיב לעתיד טוב יותר. זיכרו שעם היכולות באה גם אחריות גדולה. זיכרו שלדילמות המקצועיות שאיתן תתמודדו יהיו תמיד גם הקשרים חברתיים, סביבתיים ואתיים, ועליכם מוטלת האחריות להבטיח שאלה יילקחו בחשבון. עלו והצליחו – ועשו טוב.”

הדוקטורים החדשים, 47% מהם נשים, באים מ-12 מדינות שונות. הצעיר ביותר הוא בן 25 והמבוגר ביותר בן 68. הפקולטה המובילה במספר המסיימים היא הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, עם 44 דוקטורים חדשים, ואחריה הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי (23) והפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב (22). עבודות הדוקטורט של 258 הדוקטורים החדשים עוסקות במגוון עצום של תחומים ובהם מבני-בטון חכמים, הנדסת רקמות, רשתות נוירונים רבודות, המנגנון הפסיכוסומטי, טכנולוגיית בלוקצ’יין, דינמיקה של כוכבי לכת, מרחבי עבודה שיתופיים, מערכת הניווט של התנשמת, דרכים לשיפור ההוראה, מדבקות לניטור מתח נפשי ועוד נושאים רבים ומגוונים.

הדוקטורים החדשים

דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין פנה תחילה לסטודנטים הבין-לאומיים שקיבלו תואר דוקטור ואמר כי “אני שמח מאוד לברך אתכם, את משפחותיכם ואת חבריכם על קבלת התואר. הטכניון התברך במחזור הזה ב-31 סטודנטים בין-לאומיים שהגיעו מהודו, ארצות הברית, סין, רוסיה, גרמניה, ספרד, אוסטריה, אלבניה, ברזיל, קוריאה הדרומית וקוסטה ריקה. אנו גאים בכם מאוד. האמון שנתתם בנו ותמיכתכם, בימים קשים אלה, אינם מובנים מאליהם. עמידתכם לימיננו מחזקת אותנו ואנו מעריכים זאת מאוד. אני מקווה שהענקנו לכם את ההכשרה הנאותה ואת הכלים הנחוצים לכם כדי ליצור את העתיד שאתם מבקשים לעצמכם.” הוא המשיך בעברית ואמר כי “בעת הזאת כולנו כאובים בצורה כזו או אחרת – מי מאיתנו שנפגע ישירות מהמלחמה ומזוועותיה, ומי שנפגע בעקיפין. אנחנו מוטרדים וחרדים לגבי העתיד הקרוב והרחוק. למרות זאת, ומבלי להתעלם מהמצב הקיצוני והמיוחד, הערב נתמקד במה שיש ובמה שטוב. כי למרות הכול יש לנו במה להתגאות, ויש גם יש על מה להודות.

“אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם. העבודה שהשקעתם, התוצאות והפרסומים שלכם, הכנסים והסדנאות שבהם השתתפתם, הם כעת חלק בלתי נפרד מהישגי הטכניון וממורשתו. המצוינות של הטכניון שמדורג בצמרת העולמית נבנית על המצוינות שלכם, תלמידי המחקר, ואנחנו מה שאנחנו הרבה בזכותכם. על כך, תודה רבה לכם!”. פרופ’ פסקין הודה לחברי הוועדות האקדמיות ביחידות ובפקולטות בטכניון, לרכזות התארים המתקדמים, לדיקניות ולדיקנים ולסגני הדיקן ולצוות המקצועי של בית הספר לתארים מתקדמים. 

מימין לשמאל : דיקן בית הספר לתארים מתקדמים ע”ש ג’ייקובס פרופ’ אורי פסקין, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ומנחה הטקס פרופ’ עירד יבנה מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב

שמונה מהסטודנטים שקיבלו בטקס את תוארי הדוקטור עבדו על התזה בהנחייתה של פרופ’ יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ואלה הם: ד”ר עידו וייזר ביטון, כיום מתמחה בפנימית ג’ בקריה הרפואית רמב”ם, שנאם בטקס בשם הבוגרים; ד”ר סופיה סגל, ראש צוות מו”פ בכירה וראש תחום הנדסה ביו-רפואית ב-EFA טכנולוגיות; ד”ר ודים גלינר, מנהל מו”פ בחברת Biosense Webster; ד”ר אביב אברהם רוזנברג, מדען ומהנדס בכיר בחברת הסטארטאפ Sibylla, ד”ר לימור ארבל גנון, מהנדסת מחקר ואלגוריתמיקה ברפאל; ד”ר מורן דוודי, מפתח אלגוריתמים; ד”ר סביון סמיה, חוקרת בכירה בחברת Novocure; וד”ר נועם קידר, פוסט-דוקטורנט בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, שקיבל לאחרונה גם תואר דוקטור ברפואה (MD).

נבחרת הדוקטורים של פרופ’ יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

ד“ר עידו וייזר ביטון דיבר בשם כל הדוקטורים החדשים וסיפר כי “לפני 29 שנים, בהיותי בן חמש, נכחתי בטקס הענקת דיפלומות הדוקטורט כאן בטכניון וזכיתי לראות את אימי, ד”ר רבקה וייזר ביטון, מקבלת את דיפלומת הדוקטורט מהמנחה שלה, פרופ’ מחקר יצחק אפלויג – דיקן הפקולטה לכימיה דאז ולימים נשיא הטכניון. הייתה זו זכות גדולה עבורי ללמוד בטכניון ולהמשיך את דרכה של אימי במחקר ובהוראה, ולקבל היום את דיפלומת הדוקטורט. לילד בן החמש שהייתי באותו טקס אני אומר: תחלום, תשקיע, ובעזרת השם תגשים.”

קבוצת המחקר בראשות פרופ’ איוב חוקרת את המנגנונים הפיזיולוגיים שמגינים על התא מפני נזקי DNA, הנגרמים כתוצאה מקרינה, עישון וסיבות נוספות. כשל במנגנוני הגנה אלה מוביל להצטברות נזקי DNA וכתוצאה מכך להתפתחות מגוון מחלות כגון סרטן. לכן, הבנת המנגנונים הללו חשובה לא רק מבחינה מדעית, אלא גם לטובת פיתוח טיפולים ממוקדים נגד סרטן.

פרופ’ נביה איוב (מימין) והדוקטורנט פיראס משעור

המחקר הנוכחי, שבוצע בשיתוף פעולה עם פרופ’ איתמר סימון והדוקטורנטית ג’ויס קמר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, התמקד בסרטן ריאות מסוג אדנוקרצינומה (LUAD). רוב החולים ב-LUAD מאובחנים בשלב מתקדם, כאשר הסרטן אגרסיבי ואפשרויות הטיפול בו מוגבלות. בנוסף, הטיפולים הקיימים כיום למחלה אינם יעילים דיים, בין היתר בשל השונות הגנטית של הגידול הסרטני בין מטופלים שונים ובשל העמידות שמפתחים תאי הסרטן לטיפולים תרופתיים. המחקר הנוכחי מתמקד בחלבון RBM10, החסר בכ-25% מהחולים ב-LUAD.

במצב בריאותי תקין, החלבון RBM10 מתפקד כמדכא סרטן (tumor suppressor); היעדרו, עקב מוטציות, מוביל להאצה בחלוקת התאים ובמקרים מסוימים להתפתחות סרטן. אכן, בניסויים פרה-קליניים התגלה כי מוטציות ב-RBM10 האיצו את ההתמרה הסרטנית בתאי ריאה והקנו עמידות לטיפולים הקיימים כיום. לאור זאת, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לפתח אסטרטגיות טיפול חדשות, מותאמות אישית ל-LUAD החסר את החלבון RBM10.

איור מדעי – הרג סלקטיבי של תאי סרטן ריאה חסרי RBM10

במטרה לאפיין טיפולים ממוקדים כנגד גידולים סרטניים חסרי RBM10, החוקרים ערכו סריקה גנומית נרחבת ובאמצעותה זיהו כ-60 גנים שהשתקה שלהם עשויה להוביל למוות של תאים בעלי מוטציה בRBM10-. מתוך 60 הגנים שזוהו התמקדו החוקרים בגן WEE1 והראו שהשימוש בתרופה כנגדו יעיל מאוד בטיפול בגידולי סרטן הריאה בעכברים. תרופות כנגד WEE1 נמצאות בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים, ולכן יש בהן פוטנציאל לשמש כטיפול ממוקד מטרה לחולי סרטן ריאות עם יישום קליני מיידי.

למאמר ב Nature Communications לחצו כאן

בסוף חודש יולי התקיים בטכניון טקס חנוכת מכינת אנייר (Anières) – יוזמה חדשה שתסייע לעשרות עולים חדשים מהארץ ומחו”ל להתקבל ללימודים בפקולטות השונות ובמסלולים המגוונים בטכניון – מדעי המחשב, הנדסת חשמל ומחשבים, הנדסת נתונים, הנדסת תוכנה, הנדסת אווירונוטיקה, הנדסת מערכות והנדסה כימית וביוכימית. האירוע התקיים כשנה אחרי חנוכת בית אנייר ע”ש מארק המון בקמפוס, שבו מתגוררים כ-120 סטודנטים הלומדים בתוכנית.

תלמידי התוכנית עם הנהלת המכינה, הנהלת הטכניון ונציגי אנייר

מאחורי יוזמת אנייר(Anières)  עומד מרק המון, שקיבל בשנה שעברה מנשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון את “סיכת נאמן הטכניון” – תואר הניתן לאישים התומכים בטכניון בנדיבות ולאורך זמן. המון למד במוסד טכנולוגי מוביל של ארגון World ORT בעיירה אנייר בשוויץ. כמה שנים לאחר סגירתו של המוסד, בשלהי שנות ה-90, התוכנית “עשתה עליה” ביוזמתו כפרויקט חינוכי של World ORT קדימה מדע בשיתוף תוכנית נעל”ה של משרד החינוך, הסוכנות היהודית, הטכניון וכפר הנוער ויצו נהלל.

“אתם בני מזל,” אמר מרק המון לסטודנטים. “אני עצמי הייתי במצב דומה לפני 55 שנים כאשר קיבלתי במסגרת ‘אנייר’ הזדמנות אחרונה להיות מהנדס עם קריירה נפלאה. אמרתי לעצמי, אעשה כל מה שביכולתי להתקבל לאותו בית ספר להנדסה ולהיות מהנדס. אנו חיים בעולם טכנולוגי, ואילו נדרשתי לבחור היום מקצוע הייתי בוחר שוב בעולם ההנדסה – כי הנדסה היא הדרך הטובה ביותר לחולל שינוי בעולם. אתם החלוצים, מחזור ראשון במכינה, ואני מאחל לכם את כל ההצלחה שבעולם.”

לצד תלמידי המחזור הראשון במכינה השתתפו באירוע רוברט זינגר – מייסד שותף של מכינת אנייר, יו”ר דירקטוריון ארגון אלומות אור והמרכז לאימפקט יהודי, לשעבר מנכ”ל הקונגרס היהודי העולמי (WJC) ומנכ”ל World ORT; ראש המכינה קים ווב; מנהלת תחום סטודנטים במינהל לסטודנטים עולים במחוז חיפה והצפון, אירנה נירקו; ראשת המרכז לחינוך קדם-אקדמי בטכניון פרופ׳ טלי טל ומנהלת המרכז אילנה לוסטיג; מנהלת תוכנית אנייר אירה לוטמן; ראשון הבוגרים של תוכנית אנייר בטכניון מישה קלינוב; ומפקד תוכנית עתידים בצה”ל סא”ל אוריה.

שיחת זום עם מרק המון

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “אנו רואים בתוכנית גשר חשוב לשילוב עולים מתוך ראיית פוטנציאל התרומה הגדול שלהם למדינת ישראל. ידידותנו עם תוכנית אנייר אינה ארוכה, אבל מדובר בקשר עמוק ומעורר השראה. כבר בתחילת המפגש הראשון עם נציגי אנייר, לפני שנים, התמקדה השיחה בינינו לא במימון ולא בבינוי אלא בערכים – ערכים שעד היום הם הבסיס לשותפות המיוחדת הזאת. אנייר היא תוכנית המעוררת השראה עצומה, ואין לי ספק שהשותפות שנוצרה בינינו היא שותפות לחיים. בשם הטכניון אני אומר לכם: אנחנו גאים בתוכנית אנייר ומחויבים לה לגמרי.”

בשם תלמידי המחזור הראשון דיברה ולריה רויטך, שהגיעה מאוקראינה לישראל לפני שלוש שנים במסגרת תוכנית נעל”ה. ולריה, בת 18, אמרה כי “אחרי הבגרויות ידעתי שאני רוצה ללמוד באוניברסיטה, ואז נתקלתי בפרסום של תוכנית אנייר, ובזכות התוכנית הגעתי לאוניברסיטה הטובה ביותר. תודה מכולנו לטכניון, לתוכנית אנייר ולכל מי שסייע ויסייע בפרויקט הזה על ההזדמנות ללמוד במכינה פיזיקה, עברית, אנגלית ומתמטיקה ולהיות מוכנים ללימודים בטכניון.”

התוכנית החדשה מעניקה למשתתפים תמיכה כלכלית, אקדמית וחברתית כדי לסייע להם לממש את הפוטנציאל שלהם ולהתקבל לטכניון. היא כוללת מלגת קיום שמכסה את כלל הוצאות המחיה, ליווי אישי אקדמי וחברתי, קהילה ונטוורקינג, כולל הרצאות וסדנאות לשיפור כישוריהם הלא אקדמיים.

ראש המכינה קים ווב אמרה כי “מכינת אנייר היא יותר ממכינה – היא מורכבת משלושה חודשי אולפן, שלושה חודשי קדם-מכינה ותשעה חודשי מכינה. המחזור הראשון יצא לדרך עם 36 תלמידים שנבחרו מתוך 498 מועמדים, כולם עולים חדשים מעוטי יכולת. בקיץ הבא נפתח שתי קבוצות נוספות, כחמישים תלמידים בסך הכול, שחציים עולים חדשים שכבר נמצאים בישראל וחציים מחו”ל.”

רוברט זינגר, ממייסדי מכינת אנייר, אמר לסטודנטים: “נבחרתם למכינה מתוך כ-498 מועמדים, ומכאן הכול תלוי רק בכם ובהשקעה שלכם. משימתכם כאן היא ללמוד ולהצטיין, ואנחנו נדאג לכל השאר. אנחנו מצפים מכם לא רק להיות מהנדסים מעולים אלא גם ישראלים מעולים.”

מייסד מכינת אנייר רוברט זינגר (מימין) עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

פרופ’ טלי טל, מנהלת המרכז לחינוך קדם-אקדמי בטכניון, שבמסגרתו פועלות מכינות הטכניון, אמרה כי “לקחתי על עצמי את תפקיד ראש המרכז כדי להגשים מטרות חברתיות שחשובות לי ולטכניון: להרחיב את המגוון האנושי בקמפוס ולתת הזדמנות לאוכלוסיות שהרקע שלהן מקשה עליהן להתקבל לטכניון בלי מכינה. מכינת אנייר תגשים את המטרות האלה ללא כל ספק.” אילנה לוסטיג, מנהלת המרכז הקדם-אקדמי, שהובילה את הקמת המכינה, אמרה לתלמידים: “נפגשתי עם צוות אנייר לראשונה לפני שנה בלבד. זו הייתה עבורי פגישה מרגשת מאוד, ומייד הרגשתי שנוכל לבנות את זה. זה היה מאמץ מרוכז ומהיר שבו גייסנו אתכם – סטודנטים מבריקים ומעולים. אני מאמינה בתוכנית הזאת. כל אחד מכם מקבל כאן הזדמנות נפלאה  – הזדמנות ללמוד באוניברסיטה הטובה בישראל ולהיות אזרחים מצליחים ותורמים כאן בישראל.”

באירוע נכח גם מישה קלינוב, בוגר הטכניון הראשון בתוכנית אנייר ויו”ר אגודת הבוגרים של התוכנית. מישה, שהגיע לטכניון מכפר הנוער ויצו נהלל והשלים בטכניון תואר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,  והיום סטודנט לתואר שני בפקולטה. הוא אמר כי “התוכנית סללה לי דרך לקריירה. זאת תוכנית משנה-חיים.”  

סא”ל אוריה, מפקד תוכנית עתידים בצה”ל שתלווה את התלמידים במכינה לקראת שירותם בעתיד, אמר כי “צה”ל זקוק מאוד לאנשים מוכשרים כמוכם תמיד, ובוודאי כיום. תודה לכם על שיתוף הפעולה הזה, החשוב כל כך לצה”ל ולחברה הישראלית כולה. עבורנו זו אחריות גדולה ללוות את הסטודנטים האלה לקראת הצבא ובמהלך השירות ולסייע להם לממש את הפוטנציאל. נעשה ככל יכולתנו בעניין הזה.”