Category Archives: כתבות אמצע

אלה הם שלושת החוקרים הנבחרים מהטכניון:

פרופ’ עודד בז’ה מהפקולטה לביולוגיה עוסק בגנומיקה סביבתית (Metagenomics) – גישה הבוחנת את עולם החי בתנאים של סביבתו הטבעית. הרקע להתפתחותה של גישה זו היא העובדה שכ-98% מהמיקרואורגניזמים אינם יכולים לגדול, בוודאי לא במהלך דומה לתהליך הטבעי, בתרביות במעבדה. ניתוחים של RNA ריבוזומלי מספקים תובנות רבות אבל לא הבנה מלאה של התפקוד האקולוגי של האורגניזם ושל תכונותיו הפיזיולוגיות והביוכימיות. הגישה שבה נוקטת קבוצת המחקר של פרופ’ בז’ה חושפת מידע זה על ידי שימוש בגנומיקה סביבתית, כך שניתן לעקוף בעיה זו על ידי אנליזה של הגנומים המיקרוביאליים וזיהויים של גנים מקודדי-חלבון ומסלולים ביוכימיים בתאים. על ידי השימוש בגנומיקה סביבתית התגלו חלבוני רודופסינים מיקרוביאליים המשמשים לקצירת אנרגית אור.

פרופ’ עודד בז’ה

פרופ’ בני פודבילביץ מהפקולטה לביולוגיה עוסק במחקרים על מנגנוני האיחוי של תאים בחיות. עבודתו החלוצית הובילה לגילוי שני חלבונים פוסוגניים (fusogens, שגורמים לאיחוי של תאים) הנקראים EFF-1 ו- AFF-1 ב-C. elegans. חלבונים אלו נחוצים ומספיקים לאיחוי תאים בהתפתחות איברים. קבוצתו הראתה שהחלפת פוסוגן נגיפי ב-EFF-1 או AFF-1 גורמת לנגיף זיהומי; זו הייתה הפעם הראשונה שהוכח כי פוסוגנים תאיים מסוגלים להחליף פוסוגן נגיפי. קבוצתו פתרה את המבנה האטומי של EFF-1 וגילה דמיון מבני לפוסוגנים נגיפיים; זה היה המבנה הראשון שנפתר עבור פוסוגן תא-תא. עם פבלו אגילאר הוא חזה שחלבון זרע צמחי (GCS1/HAP2) דומה ל- EFF-1 מבחינה מבנית והוכיח את פעילותו. הם הגדירו משפחת על של פוסוגנים מבעלי חיים, צמחים, פרוטיסטים ונגיפים המכונים “פוסקסינים”. מעבדתו מצא כי EFF-1 ו-AFF-1 משתתפים בשמירה על המבנה של עצים בתאי עצב ועל התחדשותם והראו כיצד עצים דנדריטיים מזדקנים ודרכים להצעיר אותם. יחד עם טטסויה הגשיאמה הוא חקר את הפוסוגן הראשון של זרע ביונקים, ועם קונסורציום בינלאומי הוא חקר פוסקסינים חדשים בארכאה (Archaea).

פרופ’ בני פודבילביץ

פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט חוקרת השפעות פסיכוסומטיות – כיצד המוח משפיע על מערכת החיסון ועל היכולת להתמודד עם מחלות. עבודותיה הראו שמערכת התגמול במוח, המקושרת למוטיבציה ולתקווה, מגבירה את פעילותה של מערכת החיסון וכך מחזקת את ההגנה מפני זיהומים חיידקיים (המחקר שפרסמה ב-2016 בכתב העת Nature Medicine). במחקר אחר (התפרסם ב-Nature Communications ב-2018) היא הראתה כי התערבות מוחית דומה מובילה לצמצום דרמטי בנפחם של גידולים סרטניים, זאת בתיווך מערכת החיסון. במאמר נוסף משנת 2021, שהתפרסם ב-Cell, הדגימה פרופ’ רולס היבט אחר של הקשר בין המוח למערכת החיסון כשהראתה שהמוח משמר “זיכרונות” של מחלות עבר, וביכולתו לשחזר מחלות אלה על ידי הפעלה של אותם זיכרונות. לממצאים אלה השלכות דרמטיות על הבנת תופעות הפלסבו והנוסבו ועל הבנת התפרצויות מחלות בעקבות חוויות רגשיות שונות.

פרופ’ אסיה רולס

EMBO הוא ארגון בין-לאומי שבו חברים מדענים מ-30 מדינות. 92 חתני פרס נובל הם חברי הארגון או היו חברים בו בעבר. מטרותיו העיקריות של הארגון הן תמיכה בחוקרים מוכשרים בכל השלבים בקריירה שלהם, קידום של שיתוף ידע מדעי וסיוע בבניית סביבת מחקר עשירה המאפשרת לחוקרים למצות את כישוריהם. החוקרים הצעירים הנבחרים מצטרפים לתוכנית ארבע-שנתית, תקופה שבמהלכה מספק להם הארגון תמיכה כספית, קשרים מקצועיים חשובים, הדרכה (mentorship) של חוקרים ותיקים מקרב קהילת EMBO, הכשרה בהיבטים מנהיגותיים וגישה לתשתיות המחקר של המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית (EMBL) בהיידלברג, גרמניה. הארגון, שנוסד בחודש יולי 2024, חוגג השנה 60 להיווסדו, ובמחזור החדש חברים תשעה חוקרים ישראלים.

בינה מלאכותית היא אמצעי המשנה את העולם במהירות – בעיבוד תמונה, בזיהוי דיבור, באבחון מחלות, בפיתוח תרופות חדשות, בתחבורה אוטונומית, בכתיבה ובתרגום, ואפילו בהפקה יצירתית של טקסטים, תמונות וסרטונים.

תורת המספרים היא תחום שעד כה לא זכה לתשומת לב רבה מצד חוקרי AI, וכאן נכנס לתמונה מאמר חדש של חוקרי הטכניון בקבוצה של פרופ’ עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי. את המחקר הוביל רותם אלימלך, שהיה סטודנט לתואר ראשון בזמן שעבד על המחקר שהתפרסם כעת ב-PNAS, וכיום הוא סטודנט לתואר שני בפקולטה. החוקרים מסבירים כי “גילויים חדשים בתורת המספרים – למשל גילוי של נוסחאות של קבועים מתמטיים שלא היו ידועות – נחשבים לאתגר יצירתי שמצריך רגעי השראה אנושית, ולכן היה נהוג להניח שאין בתחום זה מקום לבינה מלאכותית.”

נהוג להניח – ושגוי. חוקרי הטכניון הציגו פריצת דרך בחיבור בין שני התחומים כבר לפני כשלוש שנים. בשנת 2021 הם פרסמו בכתב העת Nature “מחולל השְׁערות”‘ המייצר נוסחאות מתמטיות. את מחולל ההשערות הם כינו בשם “מכונת רמנג’ואן” על שמו של המתמטיקאי יליד הודו, מגדולי הגאונים המתמטיים בכל הזמנים. 

אחת מיכולותיו הנדירות של רמנג’ואן הייתה בניסוח נוסחאות מתמטיות באופן אינטואיטיבי וללא הוכחה. חוקרי הטכניון ביקשו לשחזר או לחקות את אותה אינטואיציה באמצעות אלגוריתמים וכוח מחשוב גדול. ואכן, המכונה החדשה הפיקה כמה השערות שחלקן היו מוכרות וחלקן חדשות לגמרי.

במאמר החדש שהתפרסם לאחרונה ב-PNAS מציגה קבוצת המחקר של פרופ’ קמינר את “מכונת רמנג’ואן 2.0“, הממוקדת בסוגיית היחסים בין הקבועים המתמטיים השונים ומראה איך תוצאות שפיתח מחשב מספקות קצות חוט למתמטיקאים. המחקר החדש הוא פריצת דרך בתחום הקרוי AI for Science – התקדמות מדעית באמצעות בינה מלאכותית. לדברי אלימלך ופרופ’ קמינר, “ברמה הפילוסופית, העבודה שלנו חוקרת את יחסי הגומלין בין אלגוריתמים ומתמטיקאים. המאמר החדש מראה כי אלגוריתמים אכן יכולים לספק את המידע הנחוץ לייצור תובנות יצירתיות ולהוביל לגילוי נוסחאות חדשות וקשרים חדשים בין קבועים מתמטיים.”

קבועים מתמטיים כגון פאי, קבוע אוילר, ויחס הזהב הם מספרים שמופיעים באופן טבעי בפיתוחים מתמטיים וערכם אינו משתנה. לרבים מהם יש ערך עצום לא רק במתמטיקה אלא גם בתחומים אחרים ובהם ביולוגיה, פיזיקה ואקולוגיה.

תמונתו של המתמטיקאי רמנג’ואן לצד נוסחה מסובכת שפיתח

העבודה על המשימה המקורית, גילוי קבועים חדשים, הניבה כמה “תוצרי לוואי” דרמטיים:

• הדגמת יעילותן של “מעבדות וירטואליות”, שבהן נערכים ניסויים במחשב המדמים ניסויים “פיזיים” במדעי הטבע. במעבדות אלה אפשר לייצר נוסחאות מתמטיות חדשות ואפילו השערות מתמטיות חדשות באמצעות אלגוריתמים. השערות שמתבססות על דוגמאות ומנסות להכליל אותן הן הכוח המניע של המחקר המתמטי. ככל שיש יותר דוגמאות התומכות בהשערה, כך היא מתחזקת וגדלים סיכוייה להיות נכונה.
• בתור דוגמה להצלחה כזו, החוקרים השתמשו בנוסחאות שגילה האלגוריתם כדי לבנות הוכחה פשוטה לאי רציונאליות של קבוע מפורסם שנקרא על שם רוג’ר אפרי, שהוכיח תכונה זו ב-1979. ההוכחה שלו ידועה כפריצת דרך מפתיעה, מבוססת על אינטואיציה יוצאת דופן בהשערה בת יותר מ-100 שנה, שעד עכשיו ההיגיון המתמטי מאחוריה היה מסורבל וקשה להבנה.
• הרחבת השימוש במחשוב מבוזר – מחשוב המושתת על יחידות מחשוב רבות (מחשבים רבים, מעבדים רבים). לדברי החוקרים, חלק מהתגליות המתמטיות אינן אפשריות בלי העוצמה הטמונה במחשוב מבוזר. בהיבט זה, שיתפו החוקרים פעולה עם פרופ’ מרק זילברשטיין מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון ועשו שימוש בתשתית של חישוב מבוזר הנתמך על ידי אלפי מתנדבים מכל העולם ש”תרמו את מחשבם למדע” והריצו את האלגוריתם ותרמו לגילויי.
• מכונת רמנג’ואן החדשה, בשילוב המחשוב המבוזר, יכולה לשמש חוקרים אחרים בייצור אלגוריתמי-חיפוש המשרתים את מטרותיהם, כך שבכל מקרה שהאלגוריתם מצליח למצוא “קצה חוט”, הוא יסייע לכוון את המחקר של חוקרים אנושיים לבחינה של תופעות חדשות באזורים מבטיחים. 

במחקר השתתפו וולפרם ברנדט, קרלוס דה לה קרוז מנגואל, אופיר דוד, פרופ’ מרק זילברשטיין, ירון חדד, רתם קליש ומיכאל שליט.

למאמר ב-PNAS לחצו כאן

הכנס ה-73 מתקיים השבוע בעיר לינדאו בגרמניה ומשתתפים בו 650 מדענים צעירים ומבטיחים שנבחרו בקפידה על סמך כישוריהם ויכולותיהם. בכנס הם נפגשים עם 37 גברים ונשים זוכי פרס נובל ובהם גם פרופ’ מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון.

ספיר ביטון השלימה בפקולטה תואר ראשון ושני וכיום היא מלגאית אריאן דה רוטשילד – מלגה מטעם קרן רוטשילד-קיסריה לדוקטורנטיות מצטיינות. בעבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ’ ניר טסלר היא עוסקת בהתקנים מתחומי האופטואלקטרוניקה והמיקרואלקטרוניקה המבוססים על תהליכים אלקטרוכימיים. לדברי פרופ’ טסלר, “טרנזיסטורים אלקטרוכימיים וזיכרונות אלקטרוכימיים הם כנראה חלק מהשלב הבא של תעשיית המיקרואלקטרוניקה, ואני שמח מאוד שספיר לקחה אותנו לכיוון הזה. העובדה שחוקרים בעולם משנים את מבנה ההתקן שלהם בעקבות תובנות של ספיר היא הוכחה ישירה למצוינות שלה.” במאמר שפרסמו בקיץ האחרון הציגו השניים מודל המתאר את מנגנון אי-היציבות בפרובסקיטים – תאים הצפויים להשתלב בתאי שמש מסיליקון ובהמשך גם כתאים קלים וחצי שקופים למגוון יישומים אחרים. ממצאי המחקר צפויים להאיץ את השימוש בפרובסקיטים ולייעל את הפקתה של אנרגיה ירוקה.

ספיר ביטון

מיכאל בירק השלים תואר ראשון כפול בפיזיקה ובהנדסת חשמל ומחשבים במסגרת תוכנית העתודה “פסגות”, וכיום הוא דוקטורנט בהנחיה משותפת של פרופ’ עדו קמינר (AdQuanta) מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ופרופ’ אורן כהן מהפקולטה לפיזיקה. במחקר הדוקטורט הוא עוסק בתאוריה ויישום של אופטיקה קוונטית. לדברי פרופ’ קמינר, “התרומה של מיכאל הייתה חיונית לפרסומים שלנו ב- Nature Physics וב- Nature Photonics בשנה שעברה, בהם הוא אחד המחברים הראשיים. שני המאמרים יחד הניחו בסיס לתחום מחקר חדש – אופטיקה קוונטית של שדות חזקים – שכבר החל להעסיק חוקרים ברחבי העולם. במאמר שלישי, שפורסם ב-Journal of Optics, הוביל מיכאל את תרומת הטכניון בשיתוף פעולה בין-לאומי של חוקרים כשהוא מפגין כישורים מרשימים של מנהיגות ושיתוף פעולה.”

מיכאל בירק

 ד”ר רננה גרשוני-פורן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, ד”ר הילה פלג מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב וד”ר יניב רומנו מהמרכז להנדסת מחשבים המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.

פרופ’ נעמה ברנר, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, אמרה כי “קבוצת החוקרים הצעירים בישראל היא הקהילה שתישא את המדע והטכנולוגיה אל העשורים הבאים, וזו גאווה גדולה לראות שלושה מחוקרינו הצעירים זוכים בפרס היוקרתי הזה. פרס קריל ניתן לחברי סגל ש’הוכיחו פריצות דרך מחקריות משמעותיות ואשר צפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד’, חוקרים ש’הוכיחו נחישות, יוזמה ויצירתיות והובילו לפריצות דרך משמעותיות במחקר המדעי.’ אני מברכת את שלושת חוקרינו – רננה, הילה ויניב – על ההצטרפות למועדון יוקרתי זה ומאחלת להם שנים מאתגרות, מסעירות ופוריות.”

ד”ר רננה גרשוני-פורן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך קיבלה את הפרס “על עבודתה בתחום כימיה אורגנית-פיזיקלית ובינה מלאכותית לתכנון מולקולות אורגניות חדשות שישתלבו בטכנולוגיות של אלקטרוניקה אורגנית”. ד”ר גרשוני-פורן השלימה את שלושת תאריה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון ופוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH Zurich). עבודתה מתמקדת במערכת ארומטית פוליציקלית (מרובת טבעות) של מולקולות שונות. המחקר שלה משלב כימיה אורגנית-פיזיקלית עם שיטות חישוב ובינה מלאכותית לטובת תכנון מולקולות אורגניות חדשות שישתלבו בטכנולוגיות אלקטרוניקה אורגנית, מבוססות פחמן, ובמגוון יישומים ובהם מסכי OLED גמישים, תאים סולריים שקופים שיכולים להפוך חלונות זכוכית ליצרני אנרגיה וחיישנים שאפשר להשתילם בסביבה ביולוגית. יתרון נוסף הוא שמולקולות כאלה מצויות בטבע בשפע ומזהמות פחות מהרכיבים האלקטרוניים הנפוצים כיום.

ד”ר רננה גרשוני-פורן

ד”ר הילה פלג מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב קיבלה את הפרס “על תרומות משמעותיות בפיתוח כלים המגבירים את הפרודוקטיביות והאמינות בכתיבת קוד על ידי מתכנתים”. ד”ר פלג השלימה תואר ראשון ושני באוניברסיטת ת”א, דוקטורט בטכניון ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו. יש לה גם תואר ראשון בספרות והיא משתתפת בארגון הכנסים של החברה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה. מחקריה עוסקים בשפות תכנות, הנדסת תוכנה וממשק אדם-מכונה וממוקדים בפיתוח כלים ותוכנות המגבירים את הפרודוקטיביות ואת האמינות בכתיבת קוד על ידי מתכנתים. במיוחד היא חוקרת סינתזה של תוכנה וכלים תכנותיים. הסינתזה בתוכנה מאפשרת למתכנתים להתמקד בהיבטים העקרוניים של עבודתם – פתרון בעיות.

ד”ר הילה פלג

ד”ר יניב רומנו מהמרכז להנדסת מחשבים (הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי והפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב) קיבל את הפרס “על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות”. ד”ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון ואז יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. בטכניון הוא בוחן אפשרויות לשלב יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה לטובת מגוון יישומים ובהם ראייה ממוחשבת לרכב אוטונומי, גילוי הונאות אשראי והערכת יעילותם של טיפולים רפואיים. עבודתו ממוקדת בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ה”עוטפת” מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הכלים שפיתח ד”ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד”ר יניב רומנו

פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי מוענק על ידי קרן וולף ומשפחת קריל מדי שנה, מאז שנת 2005, לזכרם ולכבודם של בנימין וגיטלה קריל מנסבך שלנגר ז”ל. הוא ניתן לחברי סגל אקדמי מצטיינים וחוקרים מבטיחים מאוניברסיטאות המחקר בישראל שהובילו פריצות דרך מחקריות משמעותיות וצפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים והרפואה, ההנדסה והחקלאות. הפרס ממומן מעיזבונו של התורם אברהם הירש קריל שלנגר ז”ל, אשר נולד בשנת 1912 בחמיניץ שבגרמניה. שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נשא אברהם קריל לאישה את דבורה קרטציג והיגר לדרום אמריקה, שם הקים מפעל טקסטיל משגשג. אברהם קריל היה פעיל בקהילת היהודים יוצאי גרמניה בדרום אמריקה והיה תומך נלהב של מדינת ישראל מיום הקמתה. הפרסים המוענקים לזכרם ולכבודם של הוריו מהווים סמל לחיבור של משפחת קריל למדינת ישראל ולאמונה שלה בקשר ההדוק שבין מדע לחזון.

הפרסים הוענקו לזוכים בטקס שהתקיים ברמת השרון ביום שלישי, 18 ביוני 2024, בשעה 19:00.

ד”ר פטריסיה מורה-ריימונדו, פוסט-דוקטורנטית בקבוצת המחקר של פרופסור אבי שרודר בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, זכתה במקום הראשון בתחרות Future Award של ברית האוניברסיטאות EuroTech. הפרס היוקרתי ניתן לה על עבודתה על שיטה חדשנית להסעת תרופות למוח בעזרת מוזיקה.

ברית EuroTech היא שותפות אסטרטגית בין אוניברסיטאות מובילות במדע ובטכנולוגיה. ב-1 בינואר 2019 הצטרף הטכניון לברית כחבר השישי ברשת והראשון מחוץ לאירופה. את פרס Future Award ייסדה הברית המדעית-טכנולוגית בשנה שעברה כדי להוקיר חוקרים הצפויים לחולל שינויים דרמטיים בתחומיהם למען האנושות. הזוכים נבחרים על סמך תרומתם הקיימת והפוטנציאלית לקידום חזון האומות המאוחדות כפי שהוא משתקף ב-17 היעדים של האו”ם לפיתוח בר קיימא – יעדים שנקבעו ב-2015 ואומצו על ידי כל המדינות החברות בארגון.

ד”ר פטריסיה מורה-ריימונדו במעמד קבלת הפרס. קרדיט: EuroTech Universities Alliance

ד”ר מורה-ריימונדו השלימה את השכלתה האקדמית במדעי הרוקחות באוניברסיטת מדריד [Universidad Complutense de Madrid]. בפוסט-דוקטורט היא התמקדה בפיתוח טיפולים חדשים למחלת פרקינסון, פתרונות למעבר מחסום הדם-מוח לטובת טיפול במחלות מוח, יצירת חלקיקי ליפידים ננומטריים להעברת חומצות גרעין לגוף. היא זכתה בפרסים רבים וכן במלגת עזריאלי, והיא חברה בפורום הלאומי של “טבע” לחדשנות במדעי החיים. 

ד”ר מורה-ריימונדו החלה לעסוק בחקר תרופות ננומטריות כבר באוניברסיטת מדריד, בהקשר של טיפול בסרטן העצמות ובאוסטאופרוזיס. ב-2020, השנה האחרונה בדוקטורט שלה, היא הגיעה לתקופה קצרה במעבדתו של פרופ’ שרודר. התקופה הקצרה התארכה בגלל עניינה בתחומי המחקר במעבדה בטכניון, והיא החליטה להמשיך להשתלמות פוסט-דוקטורט.  

בהצעה שזיכתה אותה ב- Future Award מציגה ד”ר מורה-ריימונדו את מודל MINND: שימוש במוזיקה בטיפולים מבוססי ננוטכנולוגיה להפרעות נוירולוגיות.  

“המסע שלי בעולם המדע החל ב-2012,” מספרת ד”ר מורה-ריימונדו, “בעקבות סבי שהחדיר בי סקרנות ואמונה במאמץ והתמדה ועיצב את אופיי – ולימים גם את המחקר שלי. לפני כעשור אובחן סבי באלצהיימר, ומצבו השפיע עלי לבחור במחקר הקשור במחלה זו. בשלבים המתקדמים של המחלה דעכו רוב יכולותיו של סבי, אולם המוזיקה המשיכה לדבר אליו. זו ההשראה לפיתוח שהגשתי ליורוטק.”  

ד”ר פטריסיה מורה-ריימונדו קרדיט: EuroTech Universities Alliance

הפרעות נוירולוגיות הן הסיבה המובילה לנכויות והסיבה השנייה למוות. תרופות ננומטריות מבטיחות פתרונות משופרים לטיפול בהפרעות אלה – טובים מהטיפול הקונוונציונלי. אחד האתגרים הטכנולוגיים ביישום של רפואה ננומטרית קשור בעובדה שכדי להשפיע על המוח נדרשים החלקיקים הננומטריים לעבור את מחסום הדם-מוח. מחסום זה, המגן על המוח מפני זיהומים המצויים בדם, הוא מכשול מורכב בהקשר הטיפולי שכן הוא מקשה על העברת תרופות למוח. זו אחת המשימות של ד”ר מורה-ריימונדו במחקר הנוכחי – להגביר את כמות החלקיקים העוברים את המחסום אל המוח. בדומה לחלילן מהמלין היא מבקשת להתגבר על מחסום הדם-מוח בסיוע מוזיקה, וכך לאפשר לחלקיקים אלה להגיע למוח.   

“כאמור, סבא שלי הוא ההשראה, שכן למרות האלצהיימר הוא המשיך להקשיב למוזיקה במשך תקופה ארוכה. קראתי ספרות מדעית נרחבת בנושא וגיליתי שהמוזיקה יוצרת קשרים חדשים במוח. ואז שאלתי – האם שמיעת מוזיקה תוכל לשפר את העברת החלקיקים התרופתיים למוח? התשובה עדיין נחקרת ואני מקווה לתוצאות מבטיחות.”  

ד”ר מורה זכתה כאמור במקום הראשון בפרס Future Award. במקום השני זכה ד”ר יודונג שו מ- EPFL (שוויץ) על פיתוח ציפויים ננומטריים למערכות ייצור מימן. במקום השלישי זכתה ד”ר מליסה ברנרד ואלה מהאוניברסיטה הטכנית של דנמרק על פיתוח טיפולים חדשים להכשת נחש.