Category Archives: תמונה ראשית

פרופ’ דוד גרינבלט

חוקרים בטכניון מציגים תצפית ניסויית ראשונה באי-יציבות באפקט קואנדה – תופעה פיזיקלית חשובה הקשורה בזרמי סילון – וגילויים חדשים על התנהגותם של סילונים אלה. החוקרים, הדוקטורנט לב דונאיביץ’ ופרופ’ דוד גרינבלט מהפקולטה להנדסת מכונות, מציגים את ההישג במאמר מובלט בכתב העת Physics of Fluids. לדבריהם, מאחר שהתופעה קשורה בזרימת אוויר, המחקר עשוי לסייע בשיפורם של מכשירי הנשמה כמו אלה הנדרשים בטיפול בחולי COVID-19 וכן בתחומים רבים אחרים ובהם כלי טיס זעירים, התקנים זעירים לערבוב נוזלים ומערכות לקירור רכיבים אלקטרוניים.

אפקט קואנדה, הקרוי על שם הממציא הרומני הנרי קואנדה (Henri Coandă), מתבטא כשסילון הנע בקרבת משטח קמור מתקמר סביב המשטח במקום לנוע בקו ישר. אם לדוגמה נזרים אוויר בקרבת כדור, האוויר ייטה להיצמד לכדור ולנוע סביב היקפו עד שלב מסוים. אף שהאפקט האמור נחקר בזורמים כבר בתחילת המאה ה-19, קואנדה הוא הראשון שיישם אותו בהקשר האווירודינמי לפני כמאה שנה.

אפקט חשוב נוסף בסילונים, שהתגלה לפני יותר ממאה שנה על ידי הפיזיקאי הבריטי לורד ריילי, הוא אי יציבות צנטריפוגלית. פירושו של מונח זה הוא שבסילונים מסוימים מתפתחות סופות טורנדו זעירות (mini-tornadoes) שמשפכיהן פונים קדימה לכיוון התקדמות הסילון. בשנות השמונים הוגדרו התנאים התאורטיים לקיומה של התופעה, אולם האפקט לא נצפה עד כה באופן ניסויי.

כל זה השתנה כעת במחקרם של דונאיביץ’ ופרופ’ גרינבלט. באמצעות שיגור סילון שטוח מעל גוף גלילי הצליחו השניים למפות לראשונה את אותן סופות טורנדו זעירות. במאמר הנוכחי הם מציגים את התנאים ההכרחיים הנדרשים לקיומן של סופות אלה, תנאים העולים בקנה אחד עם התאוריה, ומראים גם כיצד אותן סופות מאבדות צורה ומתפרקות. לתהליך זה של היווצרות סופות טורנדו זעירות והתפוגגותן יש השלכות דרמטיות על מיקום נקודת ההינתקות של הסילון מן המשטח.

הדוקטורנט לב דונאיביץ’

לדברי פרופ’ גרינבלט, “גילויה של אי-היציבות הצנטריפוגלית הפתיעה אותנו מאוד, ואנו מעריכים כי היא מתקיימת גם בזרימת דם בגוף ובזרם האוויר במכונות הנשמה. כבר שנים רבות סבורים שאפקט קואנדה הוא הסיבה לכך שמכונות הנשמה אינן מזרימות את האוויר לריאות באופן אחיד – תהליך הגורם נזק למטופלים – ואני מעריך שהתגלית שלנו תסייע בשיפורן של מכונות אלה לטובתם של חולי קורונה ומטופלים אחרים.”

כעת, בסיוע תמיכה של קרן הלאומית המדע (ISF), חוקרים דונאיביץ’ ופרופ’ גרינבלט דרכים אפשרויות לשליטה בסופות המיני-טורנדו באופן שירתום את אפקט קואנדה לשיפורם של מכשירים רפואיים ויישומים תעשייתיים שונים.

למאמר בכתב העת Physics of Fluids לחצו כאן

באיור: סופות טורנדו זעירות (פסים אדומים) הנוצרות בסילון כתוצאה מאפקט קואנדה. באדיבות לב דונאיביץ’ ופרופ’ דוד גרינבלט

פיראס משעור, בן 23, החל לנגן בכינור בגיל צעיר מאוד. “כשאני ואחי התאום הגענו לגיל שש, אימא שאלה אותנו במה נרצה לנגן. באותה תקופה ראיתי בטלוויזיה קאנון – כלי פריטה ערבי-טורקי – אבל אימא לא הכירה מורים לקאנון אז היא הציעה לי כינור. הסכמתי מייד, כי בטלוויזיה, בסרטים של טום וג’רי, ראיתי גם כינור.”

הדוקטורנט פיראס משעור

פיראס החל את דרכו המוזיקלית אצל מורה פרטי בנצרת ובהמשך החל ללמוד בבית האומנויות למוזיקה ומחול בקיבוץ מזרע עם המורה אורי לביא. בגיל עשר הצטרף לתזמורת דיוואן מזרח-מערב בניצוחו של דניאל בארנבוים, שם היה הנגן הצעיר ביותר, וכעבור שנה כבר יצא עם התזמורת לסיבוב הופעות בעולם. בגיל 12 החל ללמוד בקונסרבטוריון פוליפוני בנצרת בהנהלת נביל עבוד-אשקר, משם עבר ללמוד אצל חיים טאוב, שהיה הכנר הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. במהלך השנים זכה בפרסים שונים ובהם פרס ראשון ע”ש פאול בן חיים, ומבקר המוזיקה נעם בן זאב כתב עליו בעיתון “הארץ”: “הכנר פיראס משעור ב’סימפוניה ספרדית’ של לאלו: יצירה שהיא לכאורה גדולה בכמה מספרים על ילד בן 14, אבל הסתבר שפיראס צלח את הווירטואוזיות שלה עם יד ימין בתנועות רחבות וצליל גדול.”

את לימודי התיכון עשה משעור ב”נזירות סנט ג’וזף” בנצרת, הנחשב לאחד מבתי הספר הטובים בישראל. כשסיים את כיתה י”ב בהצטיינות, עם בגרות מורחבת בפיזיקה, כבר הייתה בידו הצעה למלגה מלאה ללימודי מוזיקה בברלין, אבל הוא התלבט. “בעצם דחיתי את ההחלטה בשנה, שבמהלכה ניגנתי וחשבתי על העתיד. קריירה של מוזיקאי היא לא דבר פשוט, וכבר ראיתי מוזיקאים מקצועיים שההתמקדות במוזיקה לא איפשרה להם להתפתח בהמשך לתחומים אחרים. לכן התלבטתי, ובסופו של דבר החלטתי על לימודים אקדמיים מעשיים.”

משעור בחר במסלול להנדסה ביוכימית בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון – ולא הפסיק לנגן. יתרה מזו, הוא הצטרף לתוכנית “אלחאן”, המביאה לבתי ספר ולגנים את בשורת המוזיקה הקלאסית ועימה את בשורת הדו-קיום – נגנים יהודים וערבים העובדים בשיתוף פעולה מלא. וכל השנים, גם כיום, הוא מנגן בסופי השבוע עם אחיו מג’ד, פסנתרן מחונן העושה כיום תואר שלישי בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. “אז לא עזבתי את המוזיקה אבל ויתרתי עליה כמקצוע,” הוא אומר, “וכיום ברור לי שהבחירה נכונה. אימא שלנו תמיד רצתה לנגן, אבל תנאי החיים לא איפשרו לה ללמוד אצל מורה אז היא לימדה את עצמה. לשמחתי, היא החליטה לתת לי ולאחי התאום את מה שלא יכלה להשיג בעצמה – לימודי מוזיקה מסודרים. זאת מתנה שתלווה אותנו תמיד.”

שלא במפתיע, פיראס הוא סולן בתזמורת הסימפונית של הטכניון. במסגרת זו שמע אותו דיקן בית הספר לתארים מתקדמים ע”ש ג’ייקובס, פרופ’ דן גבעולי, שכתב לו: “הנגינה שלך עוצרת נשימה. זה כל כך מחמם את הלב לראות סטודנט, ועוד בטכניון, שהוא גם נגן וירטואוז (ויודע להופיע), גם סיים תואר ראשון בטכניון בהצטיינות בהנדסה ביוכימית, וגם סטודנט מצטיין בתואר מתקדם.”

ואכן, פיראס משעור הוא כיום סטודנט במסלול ישיר לדוקטורט בפקולטה לביולוגיה. “בתיכון לא למדתי ביולוגיה, אבל כאן בלימודי הביוכימיה לתואר ראשון התלהבתי מאוד מהמחקר הביולוגי, ולקראת סוף התואר הוצע לי להשתלב במחקר. כך הגעתי לפקולטה לביולוגיה ולמעבדה לחקר יציבות הגנום ותיקון נזקי הדי-אן-איי בראשות פרופ’ נביה איוב.”

מחקר הדוקטורט של משעור מתעסק ברפואה מותאמת אישית ומתמקד בגילוי דרכים חדשניות ויעילות למיגור ממוקד וסלקטיבי של תאי סרטן הריאה. כדי לממש זאת מסתמך משעור על עיקרון הקרוי Synthetic Lethality, שכבר יושם בהצלחה בטיפול בסוגים מסוימים של סרטן השד. עיקרון זה מבוסס על גילוי גנים שהשתקתם גורמת למוות סלקטיבי של התאים הסרטניים בלבד. זאת על סמך העובדה שמוטציות מסוימות מתקיימות רק בתאים הסרטניים וכך מאפשרות להבדיל בינן ובין תאים בריאים. לדברי משעור, העוסק כאמור בתאי סרטן ריאה, “לאחרונה התגלו כמה גנים שהשתקתם אכן הרגה תאי ריאה סרטניים, וכעת אנחנו בודקים את השפעתם על מיגור גידולים סרטניים בעכברים.”

כל התיאור הזה עולה בקנה אחד עם המגמה הנוכחית של רפואה מותאמת אישית. “במקום לתקוף את הגידול בטיפול כימותרפי כולל, הפוגע בתאים סרטניים ובתאים בריאים כאחד, אנחנו מציעים לפגוע בתאים הסרטניים בלבד. באופן זה גדלה יעילות הטיפול ופוחתות תופעות הלוואי הנגרמות מפגיעה בתאים בריאים.”

משעור מאמין ששילוב גישת הטיפול המבוססת על Synthetic Lethality עם גישות טיפוליות אחרות, כגון אימונותרפיה המגייסת את תאי מערכת החיסון כדי לתקוף את תאי הגידול הסרטני, עשוי להפוך את מחלת הסרטן ממחלה קטלנית למחלה כרונית שאפשר לשלוט בה. משעור מתכוון לעסוק בתחום מרתק זה גם בעתיד במסגרת לימודי הפוסט-דוקטורט.

קרדיט לתמונת השער: Massad Habib

הטכניון העניק בפעם התשיעית את פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי לחמישה מרצים מצטיינים ולפקולטה למדעי המחשב

טקס הענקת פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי לשנת תשע”ט התקיים אתמול בטכניון במתכונת מצומצמת וללא קהל, בשל הנחיות משרד הבריאות. פרס ינאי מוענק משנת תשע”א, ועד כה זכו בו 69 חברי סגל וחמש פקולטות מצטיינות.

האירוע נפתח בברכותיהם של נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ויו”ר אס”ט גב’ לינוי נגר שאול. לאחר מכם הוענקו התעודות לזוכים:

• פרופ”ח נביה איוב מהפקולטה לביולוגיה
• פרופ”ח יואב ליבני מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
• פרופ”ח דן מרדכי מהפקולטה להנדסת מכונות
• פרופ’ שאול מרקוביץ מהפקולטה למדעי המחשב
• פרופ’ אביעד שפירא מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית
• פרופ’ דן גייגר דיקן הפקולטה למדעי המחשב – פרס לפקולטה מצטיינת בחינוך אקדמי

מנחה הטקס, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף, אמר כי “פרס ינאי מוקיר הצטיינות חינוכית בתוך האוניברסיטה ומחוצה לה כדי שהזוכים ופועלם ישמשו דוגמה והשראה לאחרים. בכך מביע הטכניון את מחויבותו למצוינות חינוכית בכלל ולשיפור הסביבה החינוכית והחברתית בקמפוס בפרט.”

“חשיבותו העיקרית של פרס ינאי היא בהיותו הצהרה של הטכניון על כך שאיכות ההוראה נמצאת גבוה בסדר העדיפויות שלנו,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “מאז כניסתה של ההנהלה החדשה לתפקיד בסוף 2019 אנחנו דנים הרבה בדמותם העתידית של המהנדס, המדען והרופא שאנחנו רוצים לראות לנגד עינינו. מה שכבר ברור לנו הוא שברצוננו להקנות לסטודנטים שלנו השקפת עולם שתהיה רחבה הרבה יותר מהמקצוע עצמו, וזאת כדי שייצאו לעולם כמנהיגים המשפיעים על סביבתם.”

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ עודד רבינוביץ’, אמר כי “הפרס הזה אינו עוסק בהוראה אלא בחינוך למנהיגות מקצועית. הדגש על חינוך למנהיגות הוא אחת המהפכות שהקמפוס עובר כיום, ובתשע שנות קיומו של הפרס אנחנו רואים כיצד מעגלי ההשפעה שלו מתרחבים. סוכני השינוי של המהפכה הזאת הם אתם, הזוכים, ואין לי ספק שתמשיכו להשפיע לטובה על הקמפוס.”

“הלימודים בטכניון קשים ותובעניים,” אמרה יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון לינוי נגר-שאול, “אבל אפשר להצליח בלימודים, לחוות תהליך חינוכי ואפילו ליהנות מכל זה. זאת בזכות מרצים כמוכם שרואים במשימה הזאת שליחות אמיתית, יוצקים ערך מוסף חשוב מאין כמוהו ללימודים כאן והופכים אותנו למדענים ומהנדסים טובים יותר. בסמסטר האחרון עלו סוגיות רבות בנושא ההוראה מרחוק, ובהן השאלה אם יש תחליף לעמידה של מרצה מול סטודנטים. על כך ענה אחד הסטודנטים בטכניון: ‘אין תחליף ללמידה מקרוב, שבה אתה יושב ומסתכל למרצה בעיניים’.”

מדברי הזוכים:

“אני מעודד את הסטודנטים לבחור נושאים שקשורים לתחביבים שלהם, וכך סטודנט מוסיקאי פיתח אלגוריתם להלחנה אוטומטית וסטודנט חובב כדורגל כתב מערכת לחיזוי תוצאות משחקים בליגה האנגלית”. (פרופ’ שאול מרקוביץ).

“כאשר אני נהנה בהרצאה, הסטודנטים נהנים. כאשר אני מתלהב, הסטודנטים נדבקים בהתלהבות. אהבתי לחומר שאני מלמד עוברת בהשראה לסטודנטים. ההרצאה הופכת לחוויה”. (פרופ’ אביעד שפירא).

“היכולת שלנו לגעת בכל אחד מן התלמידים היושבים בכיתה היא אולי החשובה ביותר בתפיסת ההוראה שלי – כלי ההוראה המרכזיים שלי הם הראש והלב. אני מחויב תמיד לזכור שיושבים מולי בראש ובראשונה אנשים צמאי-ידע”. (פרופ”ח דן מרדכי).

“האור הניצת בעיני סטודנט, כשבעקבות ההסבר שלי לפתע גילה דבר חדש שלא ידע, או הבין דבר שהתקשה בהבנתו, גורם לי סיפוק אדיר. ההוראה שלי מתמקדת מחד בעידוד הלמידה מתוך הסקרנות ובהקניית המוטיבציה לחקור ולשאול שאלות, שהן המנוע של המדע”. (פרופ”ח יואב ליבני).

“לכל תלמיד ישנה היכולת להצטיין ולהגיע להישגים יוצאי דופן. למידה היא זכות גדולה וחוויה מהנה ומענגת. המרצה צריך ללמד את המקצוע שהוא אוהב – זה המתכון האולטימטיבי שיגרום למורה להשקיע רבות בקורס ולהמשיך לשפר בצורה מתמדת את תוכן הקורס ואת שיטות ההוראה”. (פרופ”ח נביה איוב).

“החזון החינוכי של הפקולטה דוגל בכך שתהליך ההוראה והלמידה יתבסס על כבוד הדדי ועל הכרה בשותפותם של הסטודנטים בתהליך זה. גם כשיושבים בכיתה יותר ממאה סטודנטים, כל אחד מהם הוא אדם שלם עם לחצים ורצונות ועם יכולות שהן בדרך כלל גבוהות בכל מדד אובייקטיבי.” (הפקולטה למדעי המחשב)

על משה ינאי

משה ינאי, בן כפר יחזקאל ובוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון (1975), הוביל בארבעת העשורים האחרונים כמה מהפכות בעולם אחסון המידע. בעקבות הצטרפותו לחברת EMC ב-1987 הוא הוביל מהלך שהפך את החברה מיצרן בינוני של הרחבות זיכרון מחשבים לחברה המובילה בעולם אחסון המידע לארגונים גדולים. הוא חזר על הצלחתו בשובו ארצה, בהקימו ב-2003 את חברת XIV שנרכשה ב-2007 על ידי IBM. היצירתיות של ינאי הובילה לרישום 40 פטנטים על שמו. הוא תרם רבות לקידום המחקר הטכנולוגי בטכניון ומחוצה לו, וסייע לחברות הזנק ישראליות. ינאי זכה למעמד היוקרתי של EMC Fellow ו-IBM Fellow.

הטכניון העניק אתמול, יום ב’, 28 במאי 2018, תוארי דוקטור ל-216 בוגרים, 43% מהם נשים.
רובם של הדוקטורים החדשים הם ילידי הארץ (67.5%), וארצות המוצא האחרות כוללות את ארצות הברית, צרפת, איטליה, ארגנטינה, הודו, רוסיה ועוד. הדוקטור המבוגר ביותר בן 74 והצעיר בן 25. רוב הדוקטורים החדשים בגילאי 40-30.

את הטקס יפתחו נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים בטכניון פרופ’ דן גבעולי. מנחה הטקס הוא פרופ’ אביעד שפירא מהפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית.

עבודות הדוקטורט שהגישו הבוגרים משקפות את מגוון התחומים הנחקרים בטכניון, ואלה כמה דוגמאות ממחקרי הדוקטורט שערכו הדוקטורים החדשים: חיפוש סמנים מוטוריים להפרעת קשב וריכוז, חקירת הקשר בין מהירות נסיעה, מאפייני הדרך ותאונות דרכים, קטיף פירות באמצעות רובוט, שיתוף רשתות ענן, מאיצים אופטיים, הסעת תרופות בגוף באמצעות חלקיקים ננומטריים, יחסי הגומלין בין חיידקי המעי למערכת החיסון, אבולוציה של חיידקים בזמן אמת, נזקי העישון, המרת אנרגיית שמש באמצעות עלי תרד ובקרת התנועה בבעלי חיים.

הטקס יחל בשעה 18:30 באמפיתאטרון ע”ש קלנר במרכז הטכניון.

הזמנה לטקס: http://bit.ly/2KZun5y

מידע נוסף בחוברת: http://bit.ly/2GZ0Czk

שתי קבוצות זכו במקום הראשון בתחרות הסטודנטים ‘טכנוראש’, שנערכה בבריכה שהוקמה בטכניון במיוחד לרגל האירוע

12 קבוצות התחרו בתחרות ה’טכנוראש’ בטכניון והתמודדו עם אתגר הנדסי מורכב: השטת כלי שיט באמצעות גומיות משרדיות. התחרות השנה התקיימה ברוח “אנרגיה ירוקה” תחת הכותרת GUMPOOL 2015: סירות מוּנעות-גומייה, שנבנו מראש על ידי המתמודדים, נדרשו לשוט לאורך 8 מטרים, לעגון באמצעות מגנט ולירות סילון מים לתוך משפך ממרחק של שלושה מטרים,  כל זאת בזמן המהיר ביותר. 

“לרגל התחרות הוקמה בטכניון בריכה ייעודית בשטח של 72 מ”ר, ובתוכה התחרו כלי השיט של 12 הקבוצות שעברו את המיונים ואת שלב חצי הגמר,” סיפר בן גרוצקי, שארגן את התחרות מטעם אגודת הסטודנטים בטכניון. “תקנון התחרות הציב בפני המשתתפים סטנדרטים תכנוניים-הנדסיים גבוהים, ואני שמח על היצירתיות שהפגינו הסטודנטים בתכנון כלי השיט ובעיצובם.”

 בסוף תחרות מפתיעה ומרתקת, ולאחר התלבטות ארוכה, החליטו השופטים להעניק את המקום הראשון לשתי קבוצות. כל אחת מהן תזכה בפרס של 7500 שקל.
חברי קבוצת “סמיילי” הם הסטודנטים מרינה מינקין מהפקולטה למדעי המחשב, וסילי ויטצ’בסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומיכאל פוזבסקי מהפקולטה להנדסת מכונות. “עבדנו עם שבשבת שדוחפת את המים אחורה, ולפי החוק השלישי של ניוטון המים דוחפים חזרה את הסירה,” הסביר פוזבסקי. “כדי לצמצם את הגרר במהלך השיט בנינו מנגנון שמוריד למים את משאבת ההשפרצה רק בסוף השיט.”

הקבוצה השנייה שזכתה במקום הראשון כוללת את הילה שמואל ואיתי מנגל, סטודנטים מהפקולטה למתמטיקה שפיצחו את סוד המהירות. חברת הקבוצה הילה שמואל, הלומדת פיזיקה-מתמטיקה במסגרת תוכנית המצוינים של הטכניון, הסבירה כי “המדחף יושב ישירות על הגומייה וכך נחסך חיכוך, ומיקומו בחזית הסירה מביא לכך שהסירה מתרוממת וכך גם החיכוך עם המים קטן.”

במקום השלישי זכו יאיר גרפונקל וחברתו אור אורון, שניהם ממשגב, שעבדו על הפרויקט במשך חודשיים. הוא סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון והיא בוגרת המסלול לתקשורת חזותית בויצו. “זה לא אומר שאני הייתי אחראית על העיצוב,” היא אומרת. “עשינו הכל ביחד, גם בתכנון וגם בביצוע.” השניים השתמשו בצינורות ביוב כמצופים משני צדי הסירה, מדחף פלסטיק גדול ואדום שיוצר בחיתוך לייזר, וגביע לבן. “בעיקרון זה היה אמור גם לירות קונפטי, אבל הפיצ’ר הזה לא עבד,” הם אומרים. 

הקבוצות הציגו מגוון דמוגרפי וטכנולוגי מרשים. קבוצה של סטודנטים לתואר שני מהפקולטה להנדסת מכונות השיטו את כלי השייט באמצעות הטלפון הנייד, וישי צימרמן בן ה-82 מקיבוץ עין חרוד וחתנו רונן אצילי, שזכו בתחרות בשנה שעברה, השיטו הפעם את הספינה  Endurance, הקרויה על שם ספינת המפרשים שיצאה לאנטארקטיקה בשנת 1914.

תחרות “טכנוראש” התקיימה זו השנה ה-13 לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל.
ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, נרצח על ידי שודד בתל אביב בהיותו קצין בצה”ל.  התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון. חבר השופטים כלל את הפרופסורים בני נתן, גיל יוסילבסקי ודוד דורבן (אביו של ניב-יה), כולם מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון.

בסיום התחרות אמר פרופסור דוד דורבן כי התחרות היא מהות ההנדסה, והיא מלמדת את הסטודנטים לתכנן לקראת הלא נודע.

בתמונה בעמוד הבית: הסטודנטים הזוכים בתחרות במקומות הראשונים.
צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון.

כלי השיט של הילה שמואל ואיתי מנגל, שזכו במקום הראשון

כלי השיט של קבוצת “סמיילי”, שזכתה במקום הראשון

כלי השיט של הקבוצה שזכתה במקום השלישי

ברכות ואיחולי הצלחה ל-765 מקבלי התואר מגיסטר בתחומי ההנדסה, המדעים, הרפואה, הניהול והארכיטקטורה לשנת תשע”ה.

אלפי הסטודנטים שהשתתפו ביריד התעסוקה בטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

נציגי 70 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, השתתפו ביריד התעסוקה בטכניון, שהיה היריד הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות. עם החברות שהשתתפו ביריד נמנות אפלייד מטריאלס, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, גוגל, אינטל, מיקרוסופט, IBM, מוטורולה, מלאנוקס, קוואלקום, רדוור, נייס, סאן-דיסק, SAP, TDK, אמדוקס, EMC, מרוול, אורבוטק ועוד. חברת אפל השתתפה ביריד לראשונה, ורוב המגייסים בביתן שלה היו בוגרי הטכניון. בנוסף לחברות הגדולות השתתפו ביריד חברות הזנק קטנות יותר, שלחלקן זו הפעם הראשונה ביריד, וכן חברות טכנולוגיה רפואית, חברת התרופות טבע וחברת המזון אסם. כן לקחו חלק ביריד משרד ראש הממשלה, חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, התעשייה הצבאית והתעשייה האווירית.

“עשרות החברות המשתתפות ביריד בטכניון הן סימן מעודד לכלכלה ישראלית,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בסיור בין דוכני החברות. “לצד חברות ההזנק, בולטת נוכחותן של החברות המובילות בישראל.  גיוס עובדים חדשים על ידי החברות הללו מצביע על מגמה חיובית של התרחבות ומעיד על חוסנו של המשק הישראלי.”

“זה אירוע מדהים וחגיגה אמתית לסטודנטים בטכניון,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. “מרגש לראות את ההתייצבות של כל החברות המובילות במשק הישראלי ביריד, ואת אלפי הסטודנטים והבוגרים של הטכניון המשתתפים בו. באירופה רק עולים אחוזי האבטלה, וכאן בטכניון יריד התעסוקה גדל משנה לשנה.”

גיא פליישר מחברת גוגל הגיע ליריד כמגייס. ב-2007 הוא סיים את לימודי התואר שני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. בשמונה השנים שחלפו מאז הוא עובד כמהנדס תוכנה בגוגל. “לגוגל יש שני משרדים בישראל – בתל אביב ובחיפה,” הוא אומר, “והמשרד בחיפה הוקם בגלל הסטודנטים בטכניון.”

“ההשתתפות ביריד חשובה לנו כדי לאתר את הסטודנטים הטובים בישראל,” אמר בוגר הטכניון גל הבר, מנכ”ל חברת PLUS 500 . “זהו אירוע נפלא בהשתתפות של המוני סטודנטים, הגדל מדי שנה.”

“זו השנה הראשונה שאנו משתתפים ביריד בטכניון,” סיפרה יעל בן נתן, מנהלת הגיוס של חברת  הסטארט-אפ Leaba. “החברה נוסדה לפני פחות משנה על ידי בוגרי הטכניון ועובדים בה פחות
מ-50 עובדים. אנו מאמינים כי הבסיס להצלחת החברה הוא האנשים, ולכן החלטנו להשתתף ביריד בטכניון כדי לגייס סטודנטים ובוגרים להנדסת חשמל ומדעי המחשב, שנוכל לגדול יחד עימם.”

אתגר ישראלי סיים את לימודיו בטכניון בשנה שעברה, במסלול משולב בפקולטות להנדסת חשמל ופיזיקה, וכבר משמש כמגייס לחברת הסטארט-אפ Leaba. “להצטרף לחברת סטארט אפ בתחום החומרה זו הזדמנות של פעם בחיים,” הוא אומר. “בחברות הגדולות אתה רק בורג קטן, וכאן אני מרגיש שאני עולם ומלואו. אני אחראי על המיקרו-ארכיטקטורה והתכן ורץ קדימה עם המוצר.”

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה בשנה, הציגה ביריד דגם בגודל אמיתי של מיירט מערכת “שרביט קסמים” וגם את מכונית המרוץ “פורמולה סטודנטים”, פרויקט המשותף של הפקולטות להנדסת מכונות, אווירונאוטיקה, אדריכלות ותעשייה וניהול בטכניון שרפאל שותפה במימון בנייתו.  צוות מכונית המרוץ השתתף כבר פעמיים ובהצלחה רבה בתחרות העולמית לסטודנטים FSAE באיטליה, בה השתתפו קבוצות סטודנטים מאוניברסיטאות מכל העולם.

“בשל הדרישה הגוברת בקרב סטודנטים ובוגרי טכניון להצטרף לעבודה ברפאל, נמשיך גם ב-2015 לקיים מגוון רחב של פעילויות גיוס במטרה להביא אלינו את האנשים הטובים ביותר,” אמרה נירית עציון, מנהלת מרכז הגיוס של רפאל. לדבריה “האתגר הטכנולוגי והיציבות התעסוקתית שרפאל מציעה, מושכים מצטיינים רבים מקרב הטכניון, כמו גם ממוסדות אקדמיים אחרים.”

“אנו פועלים רבות ובערוצים מגוונים, במהלך כל השנה, כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה,” אמרה ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה ו-IAESTE בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון שארגנה את יריד התעסוקה . “אנו שמים דגש על הקניית כלים מקצועיים, שיאפשרו לסטודנטים להפוך את ידיעותיהם וכשרונותיהם למקור פרנסה ובכך להגשים חלום ולבנות קריירה. הבוגרים של הטכניון מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

חברת אפל תשתתף לראשונה ביריד, שיהיה הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות

70 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, ישתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

נציגי 70 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, ישתתפו ביום רביעי הקרוב (3.6.15) ביריד התעסוקה של הטכניון. היריד, הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות, יתקיים בשדרה המרכזית בלב קמפוס הטכניון, ובמהלכו צפויות החברות לגייס לשורותיהן כ-3,000 סטודנטים.

“זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי, ולחברות נותן היריד הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר”, אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. “אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במשק הישראלי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

“אנו פועלים רבות ובערוצים מגוונים, במהלך כל השנה, כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה”, אמרה ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה ו-IAESTE בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון. “אנו שמים דגש על הקניית כלים מקצועיים, שיאפשרו לסטודנטים להפוך את ידיעותיהם וכישרונותיהם למקור פרנסה ובכך להגשים חלום ולבנות קריירה. אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה במטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

ביריד ישתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, גוגל, אינטל, מיקרוסופט, IBM, מוטורולה, מלנוקס, קוואלקום, רדוור, נייס, סאן-דיסק, SAP, TDK, אמדוקס, EMC, מרוול, אורבוטק ועוד. חברת אפל תשתתף כאמור בפעם הראשונה ביריד. בנוסף לחברות הגדולות ישתתפו ביריד חברות הזנק קטנות יותר, שלחלקן זו הפעם הראשונה, חברות טכנולוגיה רפואית, חברת התרופות טבע וחברת המזון אסם. בנוסף ישתתפו ביריד חברות פיננסיות, בהן בלומברג המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב, וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן משתתפים ביריד משרד ראש הממשלה, התעשייה הצבאית והתעשייה האווירית.

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, תציג ביריד דגם בגודל אמיתי של מיירט מערכת “שרביט קסמים”.