משפחת הטכניון אבלה וכואבת על אובדן חייהם של תינוקות, ילדים, זקנים, נשים וגברים, משפחות שלמות שנרצחו בהתקפת הטרור על יישובים שלוים, ועל אנשי כוחות הביטחון שנפלו בעת מילוי תפקידם בהגנה על הבית.

העצב העמוק והחרדה לגורל החטופים, השבויים והנעדרים חונקים את הלב.

ליבנו ומחשבותינו עם חברינו וחברותינו שאיבדו את היקר מכל ועם משפחות החטופים והפצועים.

בלב דואב אנו שולחים את תנחומינו להם ולכל בית ישראל.

יהי זכרם של הנופלים והנרצחים ברוך

 

—————————————————————————————————————————————————————————

 אדר’ יורם בר סיני ז”ל

בוגר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רס”ם (במיל’) שמואל הררי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (מיל’) עמית חיות ז”ל

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

 רס”ם (במיל’) אלירן יגר ז”ל

 

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רס״ר (במיל’) דב משה (דובי) כוגן ז”ל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (במיל’) יעקב נדלין ז”ל

בן 36, אור עקיבא

בוגר הפקולטה להנדסת מכונות

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (במיל’) דניס קרוחמלוב וקסלר ז”ל

 

בן 32, באר שבע

סטודנט בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

בית הטכניון משתתף בצערם של

 

עמירם אנקווה, סגל מינהלי בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה,

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יונתן איון, עובד אגף בינוי ותחזוקה

על מות אחיו רס”ב (במיל’) סבסטיאן איון ז”ל

 

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

שחר איל, סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות

על מות אחיו אמיר איל ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

עומר איתח, סטודנט בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אחיו סרן הראל איתח ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ אמריטוס יוסף איצקוביץ’, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות נכדו רס”ל עדי אלדור ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ניר אקשטיין, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית,

על מות אחיו מתן אקשטיין ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ניצן פרידמן, סטודנטית לתארים מתקדמים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון,

על מות דודה זיו בלפר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סתיו בנג’ו , סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

על מות אחותו סמ״ר עמר שרה בנג’ו ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יובל צימר , סטודנטית בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,

על מותו של בן דודה רס”ל נועם ברזילי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

גיא גבריאל, סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מות בן דודה אדר גבריאל ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יונינה נוביק, סטודנטית בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל

על מות בן דודה הירש גולדברג ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יובל גולן, סטודנטית בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל

על מות בן דודה רס”ן שגיא גולן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

הסטודנטים בר גורן בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מות הוריהם אבנר ומיה גורן ז”ל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נוי גלס, סטודנטית בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל

על מות בת דודתה סמ”ר ים גלס ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סתיו אזולאי , סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מותו של בן דודה עז ישעיה גרובר ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

גלית ויצמן, סגל מינהלי בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

על מות בנו של בן דודה, סמל שלו דגן ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ עילם ילון, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,

על מות אחייניתו לין דפני ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר נירית לביא- אלון, סגל מחקר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה,

על מות בת זוגתו של בנה ענבר הימן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

איל וולדמן, דוקטור לשם כבוד מהטכניון ואלה וולדמן,

על מות בתם דניאל וולדמן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נעם זיסר, סטודנטית לתואר מתקדם בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

על מות אחיה רס”ן עילי זיסר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מיכל קרן, סגל מינהלי בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות בת דודתה גאיה חליפה ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר ניר חנניה, חבר סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

 

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מירב ברקוביץ’, סטודנטית לתואר מתקדם בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אביה שרגא חסיד ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

תכלת לב, סטודנטית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

על מות בן דודה סמל אור מנשה אבטיל ז”ל  

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רפי נוה, מרצה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ובפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות,

על מות חתנו אל”מ רועי לוי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נעמי מאורי ,גמלאית יחידת הבטחון וחירום,

על מות בנה רס”ן (במיל’) דן מאורי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר תמר כץ פלד, סגל הוראה במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות

 

על מות חתנה רס”ל גלעד מולכו ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רועי ששון סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מאיה נמרי, סטודנטית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

—————————————————————————————————————————————————————————

הדס סיונוב, סטודנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר בן אנגלהרד, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

שחר עמר, סטודנטית בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון,

על מות אביה סנ”צ אבי עמר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

אלעד צור , סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל,

על מות גיסו רס”ל שי אוריאל פיזם ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר רז פלטי, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

על מות גיסו אלעד קציר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר רז פלטי, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות חותנו אברהם (רמי) קציר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סתיו אלפסי, סטודנטית בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי

על מות בן דודה אופיר צרפתי ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נחשון מרקיל, סטודנט בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל,

על מות בת דודתו דינה קפשיטר, בעלה יבגני ושני ילדיהם אלין ואיתן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יותם קרן, סטודנט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות סבתו חנה קריצמן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

תמר יצחקי, סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל,

על מות דודו רס”ן (במיל’) אורי רוסו ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ”ח אילת שביט, עמיתת מחקר במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות,

על מות בנה סמ”ר טל שביט ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

דביר שוורץ, סטודנט לתואר מתקדם בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,

על מות אחיו סמל שגב שוורץ ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ליאת רטר, סגל מנהלי בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מות בן דודה סגן עומרי שוורץ ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ”ח דני שושן , חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אחיינו אליסף שושן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר עליזה מלק, מרצה בפקולטה למתמטיקה ובמרכז לקידום הלמידה וההוראה,

על מות אחיינה איתן רפאל שניר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ ימימה בן מנחם, פרופסור אורח במחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות,

על מות נכדה סמ”ר ענר אליקים שפירא ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר יואב ברוזה, צוות מחקר בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון

על מות בעלה של אחייניתו רס”ן דוד שקורי

 

 

 

* משפחת הטכניון משתתפת בכאבן ובאבלן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. אם נפלה טעות במידע המופיע בעמוד זה, או אם תרצו לשתף אותנו במידע נוסף, אנא כיתבו לאירית גרצוולף למייל evpdg.officehead@technion.ac.il.

רשימת חללי בני משפחות בוגרי הטכניון https://alumni.technion.ac.il/memorial_2023/

 

חוקרות בפקולטה לביולוגיה בטכניון מציגות בכתב העת Nucleic Acids Research גילויים חדשים העשויים להוביל לטיפולים גנטיים חדשים בסרטן ובמחלות מוח. את המחקר הובילו הדוקטורנטית ברטה אליעד והמסטרנטית נועה שניידר בהנחיית פרופ’ איילת לם, והוא נערך בשיתוף עם קבוצת המחקר של פרופ’ הת’ר הנדלי מאוניברסיטת אינדיאנה.

הדנ”א הוא ספר ההוראות שעל פיו מייצר הגוף חלבונים, ואילו הרנ”א הוא מעין עותק של עמוד מהספר, והוא משמש ליצירת חלבון ספציפי. כדי להגדיל ולגוון את מספר ההוראות, כלומר את ה”מתכונים ליצירת חלבונים”, פועל בגופנו מנגנון לעריכת רנ”א. עריכה כזו משנה את רצף הרנ”א וכך מובילה לשינוי ה”מתכון”. העריכה הזאת מתרחשת באופן טבעי בתאים, אך היום נבחנת האפשרות לכוון את המנגנונים כך שיתקנו רנ”א שנפגם כתוצאה ממוטציות. 

אחד ממנגנוני עריכת הרנ”א הנפוצים ביותר בטבע הוא A-to-I RNA editing. במנגנון זה, האנזים ADAR משנה את אחת המולקולות שמרכיבות את הרנ”א והופך אותה ממולקולת אדנוזין (A) למולקולת אינוזין (I). שיבוש במנגנון זה עלול להוביל לסרטן, למחלות ניווניות ולפגיעה במערכת החיסון.

חוקרות הטכניון בחנו את האנזים האמור, ADAR, בתולעי C. elegans – חיות מודל שקופות המתפתחות במהירות ולכן נפוצות במחקרים ביולוגיים. החוקרות גילו כי ADAR ממוקם בתולעים אלה קרוב למולקולות הדנ”א במהלך חלוקת התא, והסיקו מכך שתהליך העריכה של הרנ”א מתרחש ממש בשעת יצירתו. עוד גילו החוקרות כי ADAR מבוטא בעוברים, בתאי ביצית ובתאי עצב, אך לא בתאי זרע ובתאים אחרים, כלומר – המנגנון סלקטיבי לרקמות מסוימות. בנוסף הן גילו חלבון נוסף המבקר את מיקומו של ADAR בתא וזיהו איזה רנ”א ADAR “מעדיף” לערוך.

לדברי החוקרות, “הממצאים שלנו, המגלים היכן מתרחשת עריכת הרנ”א ומהם הגורמים שמווסתים אותה, מאפשרים לנו להבין כיצד ניתן להשתמש בעריכת רנ”א לתיקון גנים פגועים. המחקר מספק תובנות חדשות ופורצות דרך בתחום הרפואה הגנטית, שעשויות להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים למחלות קשות.”

המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF), הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה”ב, NSF-BSF Molecular and Cellular Biosciences ו-NIH.

למאמר לחצו כאן

אלמוג גרין, סטודנטית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, זכתה במקום השני באליפות העולם באקרובטיקה, שהתקיימה הקיץ בפורטוגל.

גרין מתאמנת ומתחרה באקרובטיקה בקטגוריה “זוג בנות”. בניגוד להתעמלות אומנותית, באקרובטיקה אין מכשירים – המתעמלים עובדים רק עם הגוף ומבצעים סלטות, פירמידות ועוד, כשעבודת הצוות היא מרכיב חשוב.

לעולם ההתעמלות היא נכנסה כבר בגיל שלוש – “חוג של ילדים חמודים קטנים שעושים גלגולים,” כדבריה. מנהלת אגודת האקרובטיקה דאז, שעברה בין חוגי ההתעמלות השונים כדי לאתר ילדים מוכשרים, פגשה אותה כשגרין הייתה בת ארבע והבהירה לאביה שמדובר בכישרון. “אבא שלי היה בשוק, אבל כבר בגיל שש הצטרפתי לאגודת מכבי דן ומשם התקדמתי עד נבחרת האקרובטיקה של ישראל וזכיתי באליפות ישראל ובתחרויות בין-לאומיות.”

את שנת האימונים תשפ”ד, שבסופה התקיימה אליפות העולם, העבירה אלמוג במקביל ללימודי השנה הראשונה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. “כבר מזמן ידעתי שאלמד רפואה בגלל האתגר שבמקצוע והאנשים שאפשר לפגוש – מטופלים ואנשי מקצוע. אני אוהבת אתגרים ומקפידה ללמוד ולהתפתח, והמקצוע הזה מתאים לי מאוד. גם אמא שלי ואחותי הבכורה הן רופאות, ואחי הקטן לומד רפואה בתוכנית העתודה צמרת.”

לפקולטה לרפואה היא התקבלה כבר לפני שנתיים אבל החליטה לדחות את הלימודים לטובת ההכנות לאליפות העולם. כדי לחסוך זמן היא החלה ללמוד ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ניגשה שוב לתהליך הקבלה לרפואה – והתקבלה לטכניון ולאוניברסיטה העברית. “משהו בטכניון מאוד משך אותי – המיקום , האווירה והאנשים – והודיעו לנו שאפשר לפגוש את הדיקן, פרופ’ עמי אהרונהיים, לפני שנת הלימודים. פגשתי אותו והסברתי לו שזו שנה תובענית שבה אתכונן לאליפות העולם באקרובטיקה. הוא הבהיר לי שעל דרישות אקדמית לא תהיה שום פשרה אבל הבטיח שבכל השאר הפקולטה תתחשב. וכך היה – לדוגמה, אם הפסדתי מועד א בגלל תחרות, קיבלתי מועד נוסף.”

את שנת הלימודים הראשונה היא מסכמת בחיוב, אפילו בהתלהבות. “הפקולטה חושפת את הסטודנטים לעולם הקליני האמיתי כבר בשנה הראשונה, בין השאר בקורסי אנטומיה וב’שלישי קליני’. זאת הייתה שנה מרתקת, וגם מהציונים אני מרוצה.”

במקביל ללימודים היא ניהלה שגרת אימונים תובענית – חמישה אימונים בשבוע, שש שעות כל אחד, ולקראת תחרויות גם יותר מזה. “ידעתי שאני צריכה ללמוד במהלך הסמסטר ולא להשאיר דברים לסוף, כי בתקופת המבחנים לא תהיה לי גמישות. בסופו של דבר נהניתי מאוד משני העולמות, הלימודים והאקרובטיקה, ובהחלט היו הרבה אתגרים – ולא מעט עייפות.”

גרין מתאמנת כיום באגודת בגין חולון, שבמסגרתה היא זכתה כעת באליפות העולם בדרגת סניור. “יש לי שש מדליות מאליפויות אירופה ושלוש מדליות מגביעי העולם, חלקן זהב, ומדליה מאליפות העולם הייתה החלום שלי. החלום הבא הוא ‘משחקי העולם’ – האולימפיאדה של הענפים הלא אולימפיים, שתתקיים בשנה הבאה, אבל זה מאוד תלוי בעומס הלימודים.”

יום שלישי, 24.9.2024, 19:30

ערב טוב למשפחת הטכניון,

בהמשך להארכת הנחיות פיקוד העורף להתגוננות עד למחר, יום רביעי, 25.9 בשעה 18:00 הפעילות במדרג התגוננות 3 (פעילות מצומצמת) הוארכה.

שימו ❤️ – הנחיות פיקוד העורף מצילות חיים:

 בעת הישמע אזעקה יש להיכנס מיד למרחב המוגן ולשהות בו 10 דקות לפחות.

אם ראיתם נפל או חפץ בלתי מזוהה ברחבי הקמפוס – אנא התרחקו מהמקום, הרחיקו סקרנים ודווחו מיד למוקד יחידת ביטחון וחירום, הזמין 24 שעות ביממה בטלפון 04-8292222.

 

• הבחינות שתוכננו למחר יום ד’ 25.9, נדחות למועד מאוחר יותר.
• העבודה בקמפוסי הטכניון בחיפה תתקיים מחר במתכונת עבודה מרחוק. הגעה פיזית לקמפוסים תתאפשר רק לטובת פעילויות חיוניות, ובתנאי שממקום העבודה ניתן להגיע למרחב מוגן תקני תוך דקה. ההגעה לקמפוסים בתיאום עם ראשי היחידות.
• יחידת המעונות מודיעה שמועד הזיכוי על המעונות שנקבע עד ליום חמישי, 26.9, יוארך עד 13.10. צוות המעונות נמצא בקמפוס וזמין עבורכם בשעות העבודה.
• צוות המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים זמין בכל עת. ניתן לפנות באמצעות המיילים:

Counseling-director@technion.ac.il

counsel@technion.ac.il

או בוואטסאפ  https://wa.me/message/MTWCFMOC3YN7B1

בתקווה לחזרה לימים שקטים בקרוב.

יום שני, 23.9.2024, 21:15.

ערב טוב למשפחת הטכניון,

במהלך מתקפת הטילים מוקדם יותר הערב אותרה נפילה של חלק מיירט בקמפוס הטכניון. הנפילה לא גרמה לנפגעים או לנזק. אנא הישמעו להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. הכניסה המהירה למרחב המוגן והשהייה בו 10 דקות מתום האזעקה מצילות חיים.

כוחות החירום פרוסים בקמפוס ובכל דבר ועניין יש לפנות למוקד יחידת הביטחון, הזמין 24 שעות ביממה בטלפון 04-8292222.

 

בעקבות הירי לאזור חיפה ועל פי הודעת פיקוד העורף מהערב, הפעילות במדרג התגוננות 3 (פעילות מצומצמת) הוארכה עד ליום רביעי, 25.9 בשעה 18:00. לאור זאת:

• הבחינות שתוכננו ליום ג’ 24.9 וליום ד’ 25.9, נדחות למועד מאוחר יותר.
• הפעילות בקמפוסי הטכניון בחיפה תתקיים מחר, יום ג’ 24.9, במתכונת עבודה מרחוק.
• הנחיות לגבי מתכונת העבודה ביום רביעי תפורסמנה בהמשך.

בתקווה לחזרה לימים שקטים.

יום ב’, 23.9.24, 16:45

למשפחת הטכניון שלום,

לאור הנחיות פיקוד העורף, הטכניון פועל מאתמול במדרג התגוננות 3 (פעילות מצומצמת).

• הבחינות שתוכננו למחר, יום ג’ 24.9, נדחות למועד מאוחר יותר.
• העבודה בטכניון תתקיים מחר במתכונת עבודה מרחוק. העבודה בקמפוסים מותרת במקומות בהם ניתן להגיע למרחב מוגן תקני תוך דקה. ההגעה לקמפוסים בתיאום עם ראשי היחידות.
• משתלמים וצוות מחקר, שמתכוונים להגיע למעבדה נדרשים ליידע את מנהל המעבדה.
• מרכז הספורט סגור עד להודעה חדשה.
• פעילות הרכבלית הופסקה עד להודעה חדשה.
• שער נשר סגור עד להודעה חדשה.
• אנא בדקו היכן נמצאים המרחבים המוגנים הסמוכים לכם.

לרשימת חדרי הביטחון והמקלטים בקמפוס >  https://bit.ly/46geCBg

לסרטון הדרכה להתנהגות בשעת חירום >  https://bit.ly/46m5efp

• מוקד יחידת הביטחון זמין 24 שעות ביממה בטלפון 04-8292222 . https://bitahon.technion.ac.il
• לשכת דיקן הסטודנטים זמינה עבור הסטודנטים והסטודנטיות. פנייה ליועצות באמצעות המייל: counseling-director@technion.ac.il Counsel@technion.ac.il או וואטסאפ: https://wa.me/message/MTWCFMOC3YN7B1

בתקווה לימים שקטים.

יום א’, 22.9.24, 16:00

למשפחת הטכניון שלום,

לאור עדכון הנחיות פיקוד העורף הטכניון פועל מהבוקר במדרג התגוננות 3 (פעילות מצומצמת).

• הבחינות שתוכננו להיום (יום א’ 22.9) ולמחר (יום ב’ 23.9) נדחות.
• טקס הבוגרים המרכזי למחזור צ”ה והטקסים ביחידות שתוכננו למחר נדחו. פרטים נוספים יפורסמו בהמשך.
• הפעילות בקמפוסים מחר, יום ב’, 23.9, תתבצע במתכונת עבודה מרחוק, למעט צוותי חירום. נוכחות פיזית בקמפוסים מותנית באפשרות הגעה למרחב מוגן תקני תוך דקה.
• מרכז הספורט סגור עד להודעה חדשה.
• פעילות הרכבלית הופסקה עד להודעה חדשה.
• שער נשר סגור עד להודעה חדשה.
• אנא אתרו את המרחבים המוגנים הסמוכים לכם.

לרשימת חדרי הביטחון והמקלטים בקמפוס > https://bit.ly/46geCBg
לסרטון הדרכה להתנהגות בשעת חירום > https://bit.ly/46m5efp

• אנא התקינו את אפליקציית הטכניון מחנות האפליקציות:
  למשתמשי אנדרואיד > https://bit.ly/3LRgpEB
  למשתמשי אפל > https://bit.ly/3ZNRZBL
  היכנסו לאפליקציה ואשרו “בהגדרות” קבלת הודעות PUSH .
• מומלץ להתקין את אפליקציית פיקוד העורף> https://did.li/HYfZH
• מוקד יחידת הביטחון זמין 24 שעות ביממה בטלפון 04-8292222. https://bitahon.technion.ac.il
• לשכת דיקן הסטודנטים זמינה עבור הסטודנטים והסטודנטיות. פנייה ליועצות באמצעות המייל:
  counseling-director@technion.ac.il
  Counsel@technion.ac.il
  או דרך הוואטסאפ: https://wa.me/message/MTWCFMOC3YN7B1

יום א’, 22.9.24, 13:30

שלום לכולן ולכולם,

לאור המצב הבטחוני ובהתאם להנחיות פיקוד העורף, אנו נאלצים לדחות את טקס הבוגרים שתוכנן למחר, יום ב’, 23.9.24.

צר לנו שלא נוכל לחגוג מחר יחד עם בוגרות ובוגרי מחזור צ”ה ועם בני משפחותיהם את סיום התואר.

נעדכן בפרטים נוספים בהמשך.

כולנו תקווה לימים טובים יותר.

יום א’, 22.9.2024, 6:00

בוקר טוב,

לאור עדכון הנחיות פיקוד העורף והמעבר למדרג התגוננות 3 (פעילות מצומצמת) הבחינות ופעילויות לימודיות אחרות אשר תוכננו להיערך היום, 22.9.2024, לא תתקיימנה. שיבוץ הבחינות למועד חדש יפורסם בהקדם.

פעילות בקמפוס תתבצע במתכונת עבודה מרחוק, למעט צוותי חירום.

 חודשים ספורים אחרי פרסום המדד הכללי התפרסם בסוף השבוע שעבר מדד שנחאי הנושאי, ולפיו הטכניון נכלל במאייה הפותחת בעולם לא רק במדד שנחאי הכללי אלא גם בחמישה תחומי מחקר ספציפיים: כימיה, הנדסת אווירונוטיקה וחלל, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת משאבי מים ומתמטיקה. את הדירוגים הגבוהים ביותר בטבלה העולמית קיבל הטכניון בכימיה – מקום 32 בדירוג העולמי (עלייה חדה מהמקום ה-61 ב-2023) ומקום רביעי באירופה – ובהנדסת אווירונוטיקה וחלל – מקום 40 בדירוג העולמי ומקום 12 באירופה.

בזירת האקדמיה הישראלית, הטכניון מוביל בארץ בשמונה תחומי מחקר: כימיה, הנדסת מכונות, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסה כימית, ננו-מדע וטכנולוגיה, הנדסת משאבי מים, מדעי והנדסת מזון והנדסת אוירונאוטיקה וחלל.

“הטכניון מתמודד בזירה העולמית עם אוניברסיטאות ותיקות, גדולות ועשירות הרבה יותר,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, “והשמירה על מקומנו בצמרת האוניברסיטאות העולמית נובעת מעבודה מאומצת ומסורה של חברות וחברי הסגל האקדמי והמנהלי, המשתלמים, דיקניות ודיקני הפקולטות, הדיקנים הכלל טכניוניים והנהלת הטכניון. מדינת ישראל עדיין נמצאת במלחמה קשה וממושכת, והאקדמיה הישראלית מתמודדת עם עוינות ועם חרמות גלויים וסמויים, אבל ישראל והאקדמיה הישראלית חזקות ונחושות להמשיך בנתיב המצוינות. לטכניון, שפתח את שעריו לפני מאה שנה, בנה את התשתיות למדינה שבדרך ופעל תמיד מתוך שליחות לאומית, יש כעת תפקיד חשוב בהתנעה מחדש של מדינת ישראל ובשיקום החברה הישראלית.” נשיא הטכניון הוסיף כי “ההכרה הבין-לאומית במצוינותו של הטכניון מספקת לנו רוח גבית להמשך החתירה להגשמת יעדינו המדעיים, הטכנולוגיים, החינוכיים והלאומיים.”  

פרופ’ אפרת ליפשיץ, דיקנית הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, אמרה כי “הישג מרשים זה הוא עדות לעשייה המחקרית המצוינת של הפקולטה ושל אנשי הצוות המרכיבים אותה. הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון דוגלת במצוינות מקצועית, מחקרית וחינוכית לאורך כל הדרך. הדבר בא לידי ביטוי בזכייה בפרסים יוקרתיים, בחברות בארגונים מקצועיים מובילים בכימיה בעולם, בעריכת כתבי עת מובילים, בזכייה מכובדת במענקי מחקר, בפרסומים בכתבי עת מובילים, בשיתופי פעולה עם תעשיות וחברות מובילות ובחינוך דור צעיר של מדענים ומובילי תעשייה. הפקולטה מתאפיינת ברבגוניות ובמחקר בין תחומי. פסיפס מדעי זה משך אלינו בשנים האחרונות מדענים צעירים וחברי סגל חדשים ומבריקים, ואנחנו גאים בתרומתם העצומה לקידום הידע האנושי ולחינוך הדור הבא של מדענים פורצי דרך ושל מובילי התעשייה.”

בחודש אוגוסט פורסם דירוג שנחאי, שהציב את הטכניון ברשימת 100 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם ובמקום ה-11 מבין האוניברסיטאות הטכנולוגיות. מדד שנחאי, הנערך על ידי ארגון Shanghai Ranking Consultancy, הוא המדד המוביל בעולם לדירוג מוסדות להשכלה גבוהה, ומאז 2012 (למעט בשנת 2020) הוא מציב את הטכניון בהתמדה ברשימת ה-Top 100 של מדד שנחאי, בטווח הדירוגים שבין 69 ל-94. המדד הנושאי מציב את הטכניון במאייה הפותחת גם בחמישה תחומי מחקר מובילים.

לדירוג המלא לחצו כאן

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל פתחה את שנת הלימודים תשפ”ה בעלייה חדה במספר הסטודנטים החדשים, המתחילים את שנה א’ בטכניון. מדובר בעלייה של כ- 25% יחסית לשנה שעברה (תשפ”ד) וכ -40% יחסית לשנה שקדמה לה (תשפ”ג).

השנה מתחילים ללמוד בפקולטה 128 סטודנטים חדשים, מהם 27 נשים ומספר שיא של עתודאים (47). גם במסלול המשותף אווירונוטיקה-פיזיקה נרשם גידול, עם 23 סטודנטים חדשים.

לדברי דיקנית הפקולטה פרופ’ דניאלה רווה, “השנה האחרונה, מהמאתגרות בתולדות המדינה, הדגישה את האתגרים בתחומי האווירונוטיקה ואת משמעותם לביטחונה של מדינת ישראל. בתחום החלל מתרחשת בעולם מהפכה חסרת תקדים עם כניסתן של יוזמות פרטיות לשיגורים ולטיסות לחלל, ובישראל לבדה פועלות יותר ממאה חברות פרטיות בתחום זה. הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון היא היחידה בתחומה בישראל ובוגריה הם ממובילי תעשיות האווירונוטיקה וחלל הישראליות. הסטודנטים שלנו יודעים שבלימודיהם כאן הם רוכשים כלים שיעשו אותם למהנדסים בעלי תרומה משמעותית להגנת המדינה ולמנהיגים טכנולוגיים בעולמות התעופה והחלל.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר: “לפני כחודש, כשנפלו שברי מיירט בקמפוס הטכניון, וגם במהלך מטחי הטילים מאירן, ובכל פעם שצפיתי מחלונות משרדי ביירוטים הרבים, חלפה בראשי המחשבה – וגם הגאווה – שהטכניון הוא כנראה האוניברסיטה היחידה בעולם המוגנת ישירות באמצעות טכנולוגיות שפותחו על ידי בוגריה – וכיפת ברזל, קלע דוד וחץ הן רק דוגמאות ספורות לכך. לבוגרי הפקולטה לאווירונוטיקה וחלל תרומה אדירה למדינה.”

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל הייתה הפקולטה הראשונה שהוקמה בקמפוס הטכניון החדש בנווה שאנן בשנות ה-50. הפקולטה מכשירה מהנדסים ומהנדסות המאיישים את תעשיות האווירונוטיקה והחלל בישראל ובוגריה ממלאים תפקידים בכירים בתחום.

הקמתה של הפקולטה נהגתה זמן קצר אחרי קום המדינה בתמיכתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שהבין את חיוניותה לביטחון ישראל. ב-1953 הונחה אבן הפינה לבניין הפקולטה – הבניין הראשון בקמפוס הטכניון החדש בנווה שאנן.

לאחרונה, בעקבות תרומה נדיבה של סטיבן קליין, מידידיו הגדולים של הטכניון, תיקרא הפקולטה על שמו. התרומה הנדיבה תאפשר לפקולטה לבנות בניין חדש לפעילותה, לשפר את מעמדה הבין-לאומי במחקר, לגייס ולשמר חברי סגל מובילים, להגדיל את מספר הסטודנטים בכל התארים ולשפר את תשתיות ההוראה והמחקר.

ביום ראשון (10 בנובמבר) לכבוד פתיחת שנת הלימודים ביקרו בטכניון חברי ועדת המשנה להשכלה גבוהה, חברי הכנסת יוסף טייב (יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט), סימון דוידסון ולימור סון הר-מלך. את חברי הוועדה ליוו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון והמשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’.

חברי הוועדה סיירו בקמפוס ונפגשו עם הנהלת הטכניון, עם סטודנטים וסטודנטיות המשרתים במילואים ועם איתי ישראל יו”ר אס”ט (אגודת הסטודנטים בטכניון). האורחים ביקרו בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ונפגשו עם הדיקנית פרופ’ דניאלה רווה, עם תא”ל (מיל’) אמנון הררי ופרופ’ אלון גני.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר לחברי הכנסת כי “בשלב זה מגויסים כ-1,100 סטודנטים שלנו, ונתון זה צפוי לעלות. מאז תחילת המלחמה מלווה הטכניון את הסטודנטים והסטודנטיות משרתי המילואים ומסייע להם במגוון פתרונות אקדמיים ובהם שיעורי עזר וליווי אישי על ידי חונכים. בנוסף מסייע הטכניון למשרתי המילואים במעטפת הכוללת תמיכה רגשית וסיוע כלכלי. השקענו עד כה כ-40 מיליון ₪ בסיוע למשרתי המילואים ובמיגון הקמפוס, ורוב הסכום הזה הגיע מתרומות מחו”ל לקרן החירום שהקמנו, לא מהמדינה. כמילואימניק שחזר ממלחמת לבנון הראשונה אני זוכר את תחושת הניכור בחזרה ללימודים – הרגשה שהאנשים סביבך לא מבינים מה אתה עובר. בשנה האחרונה הקמנו בטכניון מרכז חוסן ומערכת רחבה לתמיכה נפשית במשרתי המילואים, ואנו מקיימים קשר הדוק עם הצבא.”

נשיא הטכניון דיבר בדאגה על החרם האקדמי על ישראל ואמר כי “מדובר בחרם אמיתי ההולך ומתרחב גם לתחומי המדע וההנדסה. יש לחרם הגלוי ולא פחות מכך, לחרם הסמוי השלכות חמורות על שיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגיים.”

המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’ דיבר על אתגרי פתיחת שנת הלימודים ואמר כי “הנחיות פיקוד העורף למרחב חיפה מורות על המשך הפעילות במדרג התגוננות 2. דחינו את פתיחת שנת הלימודים בשבוע כדי לאפשר לסטודנטים לסיים את הבחינות ולהתחיל ברגל ימין את שנת הלימודים הנוכחית. מדובר בכ-15 אלף סטודנטים ובאלפי שיעורים המתקיימים במקביל, שיעורים שצריכים במצב הנוכחי להתקיים בסמוך למרחבים ממוגנים. האתגר לאפשר לכל סטודנט בכל כיתה להגיע למרחב מוגן תוך דקה מורכב מאוד. אני שמח שהצלחנו לפתוח את השנה בכל זאת בקמפוס ובנוכחות יפה של סטודנטים, ככל שמתאפשר במסגרת המגבלות. הפעילויות שובצו בקמפוס על פי הנחיות פיקוד העורף, תוך מתן עדיפות למעבדות ההוראה בכל שנות הלימוד, לקורסי שנה א’ ולקורסי ליבה בכל פקולטה. שיעורים שלא שובצו ללמידה פנים אל פנים מתקיימים במתכונת מקוונת. אנחנו מקווים שהמצב ישתפר במהרה ונוכל לחזור לפעילות של כל הסטודנטים והסטודנטיות בקמפוס.”

במפגש השתתפו סטודנטים וסטודנטיות ששירתו עשרות ומאות ימים במילואים בשנה החולפת ומשלבים זו השנה השנייה ברציפות בין שירות מילואים ללימודים. שניר רוזנר מקרית ים, סטודנטית לתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית, המשרתת ביחידת הניוד של הקומנדו, סיפרה שהתמיכה שקיבלה מהטכניון ודחיית פתיחת השנה האקדמית הקודמת עזרו לה מאוד. היא הוסיפה שכעת החזרה ללימודים תחת איום טילים ואזעקות היא תהליך מורכב.

יובל קובאץ ,סטודנט לתואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, שירת במילואים לאורך כל השנה האחרונה כמ”פ. “לא היה פשוט להתחיל ככה שנה א’,” הוא מספר. “הטכניון עזר לי הרבה מאוד, אבל בסוף נאלצתי לוותר על קורס. עשיתי 180 יום מילואים בשירות מאוד מאתגר. לא ברור מתי נקבל צו נוסף, ואי הוודאות פוגעת בלימודים.”

איה שמחי עזקיאל, סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שיבחה את הפקולטה שלה על הטיפול במילואימניקים: “הם איפשרו לי לשרת בשקט ולא לדאוג מה יהיה עם הלימודים.”

איתי כרמלי, סטודנט לתואר שני בפקולטה לאווירונוטיקה וחלל ולוחם בהנדסת קרבית, שירת במילואים לאורך כל השנה האחרונה. הוא סיפר כי הוא עומד לסיים את התואר הראשון וכי “השנה האחרונה דרשה מאמצים רבים כדי להשלים את כל המשימות בין תקופות המילואים. לשמחתי המרצים באו לקראתנו וסייעו לנו. אבל הקושי של הסטודנטים משרתי המילואים רב. ”

דן פרנקל, סטודנט לתואר ראשון בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל, סיפר שעשה 325 ימי מילואים בשנה האחרונה ובכל זאת הצליח להשלים את הלימודים – ואפילו סיים בציון גבוה כמצטיין נשיא. לדבריו, “קיבלתי מהטכניון את כל מה שהייתי צריך. גם אם יש לנו ביקורת מסוימת והצעות איך לעשות דברים אחרת, בסופו של דבר הטכניון סיפק למילואימניקים מעטפת טובה מאוד.”

יו”ר הוועדה ח”כ יוסף טייב אמר לסטודנטים: “אתם גיבורים – כל הכבוד לכם על השירות. אנחנו בוועדת החינוך של הכנסת מחפשים את האיזון הנכון בין חובת המילואים לשמירה על איכות התואר האקדמי, איזון שלא יפגע לכם בתואר. לשמחתי, בנושא הסטודנטים המשרתים במילואים יש שיתוף פעולה מלא בין קואליציה לאופוזיציה. אתם גיבורים ואנחנו עומדים מאחוריכם.”

ח”כ סימון דוידסון אמר בסיום הביקור כי “אתם גאווה גדולה לכולנו. היה לי חשוב לראות בעצמי את המשמעות של שגרת לימודים בצפון, את הקשיים והבעיות שיש לסטודנטים ולאוניברסיטה מבחינת מיגון, אזעקות והגעה של הסטודנטים עצמם. שמחתי לראות שאלפי תלמידים הגיעו לפתיחת שנת הלימודים, ורוב הבעיות המיגוניות נפתרו. ישבתי עם סטודנטים שעושים או עשו מילואים ושמעתי איך הם משלבים את השירות והאקדמיה.”

בשנים האחרונות מתפתח תחום חדש בעולם החומרה – חישוב בתוך זיכרון המחשב. גישה זו שונה משמעותית מהאופן שבו מחשבים עובדים בדרך כלל. בעוד שבמחשב רגיל מבצע המעבד חישובים על בסיס מידע שמאוחסן בזיכרון, בגישה חדשנית זו חלק מהחישוב מתבצע בתוך זיכרון המחשב וכך מצמצם את נפח המידע שעובר בין הזיכרון לבין המעבד. העברת מידע בין יחידות המחשב צורכת זמן רב ואנרגיה משמעותית, ושינוי זה מוביל לחיסכון ניכר בשני היבטים אלה.

בעשורים האחרונים חל שיפור דרמטי בביצועיהן הנפרדים של שתי יחידות אלה; קצב החישוב של המעבדים זינק וכמוהו נפח האחסון ביחידות הזיכרון. שינוי זה רק מעצים את הבעיה של העברת המידע כצוואר בקבוק המגביל את קצב החישוב של המחשב כולו.

פרופ’ שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי מתמקד בשנים האחרונות במציאת פתרונות לבעיית המבנה הדואלי של המחשב. במאמרים שפרסם בשנים האחרונות הוא הציג טכנולוגיות חומרה המעבירות חלק מן החישובים לזיכרון וכך מצמצמות את אותם “פקקי תנועה” הנוצרים במחשב הקונבנציונלי בין המעבד לזיכרון. 

לשינוי פרדיגמטי זה בארכיטקטורת המחשב יש השלכות יישומיות מרחיקות לכת במגוון תחומים ובהם בינה מלאכותית, ביואינפורמטיקה, פיננסים, מערכות מידע ועוד. לכן עוסקות בנושא זה קבוצות מחקר רבות באקדמיה  ובתעשייה, הבוחנות היבטים כגון מבנה הזיכרון, ייצור זיכרון כזה במפעלי שבבים, והפעולות החישוביות הבסיסיות המרכיבות מחשב כזה.

היבט חשוב שכמעט שלא נחקר עד כה הוא היבט התוכנה. תוכנות המחשב נכתבות מזה עשרות שנים עבור מחשבים “קלאסיים” הבנויים באופן שכמעט לא השתנה מאז יצירת המחשבים הראשונים בשנות הארבעים. תוכנות אלה הן מעין אוסף של פעולות קריאה וכתיבה בזיכרון ופעולות חישוב המתבצעות במעבד. ליחידות המידע השונות בזיכרון יש “כתובות” המאפשרות לתוכנה לאתר אותן ולהעביר אותן לעיבוד במעבד. “כעת, לאור העברת חלק מהפעולות החישוביות לזיכרון, נדרשות תוכנות חדשות,” מסביר פרופ’ קוטינסקי. “התוכנות האלה צריכות להיות מבוססות על פקודות חדשות התומכות בחישובים בזיכרון. מדובר בשיטת חישוב כל כך שונה מהשיטה הרגילה, שלא ניתן להשתמש בחלק מאבני הבניין הקיימות כיום במדעי המחשב. לכן יש צורך בכתיבה מחודשת של קוד, הדורשת מאמץ רב ועלולה לקחת זמן עבודה רב של מפתחי תוכנה.”

מאמר חדש של קבוצת המחקר של פרופ’ קוטינסקי, בהובלת הדוקטורנט אוריאן לייטרסדורף ובשיתוף החוקר רוני רונן, מציג פתרון לבעיה זו. הפלטפורמה החדשה מבוססת על אוסף פקודות שמגשרות בין שיטת החישוב החדשנית לשפות תוכנה נפוצות כגון פייתון. לשם בניית הפלטפורמה החדשה פיתחו החוקרים תיאוריה לממשקי התכנות של ארכיטקטורת חישוב בזיכרון ופיתחו ספריות לפיתוח תוכנה, הממירות פקודות בפייתון לפקודות מכונה המבוצעות בתוך זיכרון המחשב.

את הקונספט החדש הם מכנים PyPIM – שילוב הקיצורים של Python ו-Processing-in-Memory (עיבוד בזיכרון). פלטפורמה זו תאפשר למפתחי תוכנה לכתוב בקלות תוכנות שיותאמו למחשבים המבצעים חישובים בתוך הזיכרון.

המחקר מציג גם כלי סימולציה לפיתוח החומרה ולמדידת ביצועים, מה שיאפשר למפתחים להעריך את השיפור בזמן הריצה של התוכנה יחסית למחשב רגיל. החוקרים מדגימים במאמר ביצוע של חישובים מתמטיים ואלגוריתמים שונים באמצעות הפלטפורמה, כשהוא כתוב בתוכנה קצרה ופשוטה ומשפר משמעותית את ביצועי המחשב.

המחקר הוצג בכנס IEEE/ACM International Symposium on Microarchitecture, אחד הכנסים החשובים בתחום ארכיטקטורת מחשבים, שנערך בנובמבר באוסטין, טקסס.

אוריאן לייטרסדורף בן ה-21, בוגר תוכנית הטכניון למצוינים, עתיד להיות הסטודנט הצעיר ביותר בטכניון המסיים תואר שלישי, רוני רונן הוא חוקר בכיר בפקולטה, ופרופ’ שחר קוטינסקי הוא חבר סגל בפקולטה וראש מרכז המחקר למעגלים משולבים ולארכיטקטורות (ACRC) 

למאמר לחצו כאן