Tag Archives: ביולוגיה
פרס לנדאו לפרופ’ רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה בטכניון
פרופ' רועי קישוני יקבל את פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2022 בקטגוריית "פרס מדעים ומחקר – חקר הביואינפורמטיקה". פרופ' קישוני הוא חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון, עם מינוי משני בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב. כמו כן הוא חבר במרכז הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע"ש לורי לוקיי בטכניון. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי… לכתבה המלאה
חיסון הבוסטר יעיל בהקטנת העומס הנגיפי מול וריאנט דלתא ובצמצום ההדבקה
עומס נגיפי הוא משתנה המשפיע על חומרת המחלה וכן על סיכוייו של הנדבק להדביק אחרים; ככל שהוא נמוך, המצב טוב יותר הן בהיבט של מחלת המטופל עצמו והן ברמה הציבורית-אפידומיולוגית - מבחינת סיכוייו של המטופל להדביק אחרים. בחודש מרץ 2021 פרסמה קבוצת המחקר ב-Nature Medicine מאמר המראה כי חיסון הקורונה של פייזר מפחית משמעותית את העומס… לכתבה המלאה
באמצעות “פינצטת לייזר”
מחקר שנערך בטכניון שופך אור על הכרומטוזום – אחד המרכיבים הקריטיים בתהליך התרגום של די-אן-איי לתהליכים פיזיולוגיים חשובים בבריאות ובחולי. המחקר שהתפרסם בכתב העת Molecular Cell נערך בפקולטה לביולוגיה על ידי ד"ר סרגיי רודניצקי בהנחיית הפרופסורים אריאל קפלן ופיליפה מלמד. אחד הכלים המרכזיים במחקר הוא "פינצטת לייזר" שפותחה בטכניון ומאפשרת לפרום את גדילי הדי-אן-איי כדי… לכתבה המלאה
מחקר משותף של הטכניון וKSM מכון המחקר והחדשנות של מכבי:
המחקר התפרסם לאחרונה ב- Nature Medicine, ימים ספורים אחרי פתיחת מבצע החיסונים הרשמי לבני נוער מתחת לגיל 16 בישראל מחקר משותף לטכניון ולKSM מכון המחקר והחדשנות של מכבי מצביע על כך שההתחסנות המהירה והנרחבת של האוכלוסייה הבוגרת בישראל לקורונה (COVID-19) סיפקה הגנה משמעותית מאוד לציבור הצעיר – בני 16 ומטה שלא יכלו להתחסן עד לאחרונה.… לכתבה המלאה
מה שבטוח
הטכניון ערך לראשונה טקס הצטיינות בבטיחות ובו חולקו שלושה פרסים. את היוזמה הובילו המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון פרופ' בועז גולני, סגן המשנה לנשיא לבטיחות פרופ' נעם אדיר וסמנכ"ל התפעול גב' זהבה לניאדו. ד"ר עדי חן, ראש יחידת הבטיחות בטכניון, אמרה כי זהו פרס ייחודי שאינו ניתן במוסדות אקדמיים אחרים בישראל וכי מטרתו להוקיר את מצטייני… לכתבה המלאה
מי שומר על “שומר הגנום”?
הדי-אן-איי הוא מעין ספר בישול המכיל את כל המתכונים הדרושים לתפקודו של גוף האדם. אבל כיצד נבחר מתכון מסוים מתוכו? מי מחליט כמה מנות יבושלו? למה קיימות, עבור חלק מהמתכונים, כמה גרסאות - למשל מתכון לרביולי אשר יכול להכיל מילויים שונים? כיצד נרשמות הערות שוליים כגון "לתפוחים ירוקים יש להוסיף סוכר"? כל הפעולות הללו מבוצעות… לכתבה המלאה
השריון הביולוגי של הקרפדה האוסטרלית
חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון פענחו מבנה תלת מימדי, ברמה אטומית, של פפטיד אנטיבקטריאלי בשם יופרין 3.5, המופרש על גבי עורה של קרפדה אוסטרלית כחלק ממערכת החיסון שלה, וגילו שהוא יוצר, ע"י התארגנות עצמית, מבנה סיבי ייחודי. מעבר לכך, הם גילו שיש לסיב המיוחד מנגנון התאמה מבנית מתוחכם המספק לקרפדה הגנה אקטיבית בנוכחות החיידקים התוקפים אותה.… לכתבה המלאה
דינמי, מתוחכם ורגיש לסביבה: כך מנסח ה- mRNA את הנחיותיו לריבוזום
חוקרים בטכניון גילו מנגנון לא ידוע המבקר את יצירת חלבונים בתא. מנגנון זה מנצל שינויים כימיים על גבי ה-mRNA כדי להשפיע על הקצב שבו הריבוזום, מפעל החלבונים התאי, יוצר את החלבונים. החוקרים, פרופ' יואב ערבה והדוקטורנט עופרי לוי מהפקולטה לביולוגיה, פרסמו את התגלית בכתב העת Nucleic Acids Research. בקרת הביטוי הגנטי אחראית לתרגום הקוד הגנטי… לכתבה המלאה
שומרי המיץ
קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ומהפקולטה לביולוגיה בטכניון זכתה במקום הראשון בתחרות בינלאומית שהתקיימה במסגרת המיזם האירופי EIT FOOD. הסטודנטים רתמו בקטריופאז' (נגיף התוקף חיידקים) כדי למנוע קילקול של מיצי פירות - תופעה שנזקיה נאמדים בעשרות מיליארדי דולרים בשנה. פרופ' מרסל מחלוף דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון אמרה כי "פרויקטים בינלאומיים כאלו הם מהות… לכתבה המלאה